** בשל מזג האוויר הסוער שצפוי – האירוע השנה בוטל! **
זו כבר מסורת, והיא גדלה משנה לשנה. בערב פסח, מיד אחרי ארוחת החג, אופנועני ישראל יוצאים למסע השנתי להר בנטל שברמת הגולן, ברום של 1,170 מ', לצפייה משותפת בזריחת החג – בפעם השמינית ברציפות.
נפגשים בלילה שבין שישי 19.4.19 לבין שבת 20.4.19, בשעה 01:30 – מיד אחרי ארוחת ערב החג – בחניון הסינמה סיטי בגלילות. משם יוצאים צפונה, החל מהשעה 02:30, על כביש החוף, עד לנקודת העצירה הראשונה ב-03:00 – תחנת דלק בת שלמה. ב-03:30 יוצאים מבת שלמה לצומת מחניים (דרך מחלף גולני, מחלף קדרים, מחלף עמיעד וצפונה למחניים) לעצירה הבאה ב-04:30. ממחניים (05:00) עולים לרמת הגולן דרך גשר בנות יעקב, שמאלה בצומת עין זיוון וימינה עד להר בנטל (מרום גולן) ברום של 1,170 מ', אליו מגיעים ב-05:30. שעת הזריחה – 06:05
כלקח משנים קודמות, לא תהיה הובלה מטעם המארגנים וכל קבוצה חופשייה להתארגנות עצמאית. בנוסף, לא יהיו מרשלים במרבית הצמתים, וההמלצה לרוכבים ובמיוחד מובילי הקבוצות השונות להכיר את המסלול או לנווט עם הטלפון הנייד.
בית הקפה 'קופי ענן' שנמצא על הר בנטל ערוך לארח את כמויות הרוכבים העצומות, וימכור מזון ומשקאות חמים לקהל הרוכבים.
מומלץ להגיע בקבוצות רכיבה, וחשוב מאוד להביא ציוד וביגוד חם שכן לפנות בוקר קר מאוד ברמת הגולן בשעות אלו. הרכיבה על אחריות הרוכבים בלבד.
לפרטים נוספים ואישור השתתפות היכנסו לאירוע הרכיבה בפייסבוק. אנחנו נהיה שם כמובן, כמו בכל שנה.
זו כבר מסורת, והיא גדלה משנה לשנה. בערב פסח, מיד אחרי ארוחת החג, אופנועני ישראל יוצאים למסע השנתי להר בנטל שברמת הגולן לצפייה משותפת בזריחת החג – בפעם השביעית ברציפות.
נפגשים בלילה שבין שישי לשבת, 30-31.3.18, בשעה 01:30 – מיד אחרי ארוחת ערב החג – בחניון הסינמה סיטי בגלילות. משם יוצאים צפונה, החל מהשעה 02:00, על כביש החוף, עד לנקודת העצירה הראשונה ב-03:00 – צומת אלונים שבעמק יזרעאל (מסלול מומלץ: מחלף זיכרון, ואדי מילק, יקנעם, צומת השומרים, צומת אלונים). ב-03:45 יוצאים מאלונים לצומת מחניים (צומת ישי, מחלף גולני, מחלף קדרים, מחלף עמיעד וצפונה למחניים) לעצירה השנייה ב-04:30. ממחניים (05:00) עולים לרמת הגולן דרך גשר בנות יעקב, שמאלה בצומת עין זיוון וימינה עד להר בנטל (מרום גולן) ברום של 1,170 מ', אליו מגיעים ב-05:30. שעת הזריחה – 06:27.
צילום: אחמד חליל
בית הקפה 'קופי ענן' שנמצא על הר בנטל ערוך לארח את כמויות הרוכבים העצומות, וימכור מזון ומשקאות חמים לקהל הרוכבים.
מומלץ להגיע בקבוצות רכיבה, וחשוב מאוד להביא ציוד וביגוד חם שכן לפנות בוקר קר מאוד ברמת הגולן בשעות אלו. הרכיבה על אחריות הרוכבים בלבד.
לפרטים נוספים ואישור השתתפות היכנסו לאירוע הרכיבה בפייסבוק. אנחנו נהיה שם כמובן, כמו בכל שנה.
זו השנה השישית ברציפות שבערב פסח, מיד אחרי סעודת החג, יוצאים רוכבי ישראל למסע להר בנטל שברמת הגולן כדי לצפות בזריחה של החג. מסורת.
השנה הגיעו כ-500 רוכבים ורוכבות. היינו בטוחים שיגיעו יותר רוכבים, אבל נוכחנו לדעת שלמרות הכמות המכובדת, הרכיבה לבנטל שומרת על האינטימיות והייחודיות שלה. על אף שיש כ-500 איש סביבך, התחושה היא ביתית וחמה. אפילו שממש קר על ההר בשעות הבוקר המאוד מוקדמות בעונה הזו של השנה.
בנטל 2017 – אינטימי. צילום: דורון גולן
את הזריחה עצמה לא ראינו מפני שהעננות הרחוקה והכבדה מנעה מהשמש להציץ, אבל זה לא מנע מהרוכבים שהגיעו ליהנות ולפזר אנרגיות טובות לכל הכיוונים. בכל מקרה, כבר כתבנו לא פעם שהזריחה היא לא המטרה אלא האמצעי – אמצעי לרכיבה לילית מיוחדת של פעם בשנה עם קבוצת החברים הקרובים. אמצעי לחוויה שנתית מיוחדת. אנחנו מאוד אוהבים את הרכיבות האלה למצדה בראש השנה ולבנטל בפסח. למעשה, עלתה לנו מחשבה שאולי כדאי להחליף בין מצדה לבנטל, כך שלמצדה נרכב בפסח ולבנטל בראש השנה. ככה מזג האוויר על ההר יהיה נוח יותר ופחות קר, והרכיבה חזרה הביתה אחרי מצדה תהיה גם היא במזג אוויר פחות חם ונוח יותר. אנחנו עדיין במחשבות על זה.
את המסע עשינו השנה עם הסוזוקי SV650 שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח, וגם הפעם הגענו בהרכבה עם מורכבת שעולה בפעם הראשונה אל ההר. היא נהנתה מאוד מעוצמת החוויה, אם שאלתם. גם ניצלנו את הימים האחרונים של הירוק כדי לטייל בשעות הבוקר בעמק החולה ובנחלים, והביתה הגענו לקראת הערב. ה-SV, אגב, עבד בדיוק כמו שציפינו.
ה-SV650 שלנו בשדות עמק החולה, אחרי הירידה מבנטל
אבל עזבו אותנו. אנחנו רוכבים את המסע הזה בכל שנה. בואו תשמעו מה שיש לאחינעם הראל להגיד, שכן גם היא עולה לראשונה לבנטל בפסח, והפעם עם הסוזוקי DR-Z400S שלה.
* * * * *
פעם ראשונה בהר / אחינעם הראל
יום אחרי שקניתי את האופנוע הראשון שלי (בטא 350), תדלקתי בתחנת דלק בשעות הבוקר המוקדמות, ואז איש ניגש אליי ושאל "מה, את גם נוסעת לבנטל?". זה היה לפני שנתיים ולא היה לי מושג על מה הוא מדבר. "כל האופנוענים עולים לשם בכל שנה אחרי הסדר". "וואללה, נשמע מעניין", חשבתי לעצמי והחלטתי שביום מן הימים גם אצטרף. אז השנה, כהתחילו לרוץ הלחשושים בקבוצות וואטסאפ, מיד עניתי שאני עולה. משתלם – אמא שלחה אותי לשנ"צ לפני הארוחה במקום שאצטרך לעזור לה במטבח.
עם לירן על ההר; משתלם – אמא שחררה אותי לשנ"צ
אני גרה בעמק יזרעאל, אז אפילו הרווחתי עוד כמה שעות שינה לפני היציאה לדרך. נרדמתי על הספה עם בטן מלאה ועם שעון מעורר ל-2 וחצי בבוקר (מתנצלת מראש בפני כל אלה שלא ישנו בכלל בלילה). אפילו הצלחתי לקום כשהשעון צלצל, לעטוף את עצמי בכמה שכבות של בגדים תרמיים ומעיל פוך של הצבא, לדדות לעבר האופנוע ולרכב את כל 5 הדקות עד צומת אלונים שם חיכה כל העדר.
מרגישים את ההתרגשות באוויר – עשרות אופנועים כבר הגיעו, ועוד ועוד מהם זורמים פנימה לתוך תחנת הדלק הקטנה. ליד עמדת מילוי האוויר מצאתי את לירן, אופנוען ותיק שגר ועבד באפריקה ורכב את האמריקות. החלטנו לרכב ביחד עד הבנטל. כלומר, הוא הסכים משום מה ללוות אותי במהירות 120 קמ"ש הרגועה שלי. בעצירות חלקנו חוויות על המסעות שלנו – כל אחד סיפר על המדינות שבהן היה, איך התמודד, איך הייתה הכתיבה, השותפים לדרך, הסטייקים (במקרה של לירן סטייקים ארגנטינאים, במקרה שלי סטייקים של בנות יענה).
יש משהו מרגש בלרכב בחושך. שירתתי בצבא בקרית שמונה והייתי נוסעת את הדרך הזו בערך 8 פעמים בשבוע. פעם הכרתי בעל פה כל פיתול בכביש. בחושך ניסיתי לשחזר איך הנוף מסביבי אמור להיראות. אבל לאחרונה בנו כביש חדש, חלק ומהיר, והרכיבה הייתה זורמת וכיפית. הפיתולים בעלייה לרמת הגולן היו הכי מצמררים. שחור מסביבי ורק אור עמום של הפנס לפנים ונקודה צהובה של אור מאחוריי מסמנת שלירן עדיין סומך על כישורי הניווט שלי ועוקב אחריי.
הדרך חזרה הביתה, דרך השטח…
בבנטל חיכו כ-500 אופנוענים לזריחה, מתקבצים סביב גזיות או בתור אינסופי בתוך 'קופי ענן'. הזריחה עלתה לאט מאחורי מסך אפור, והייתה אווירה של משפחתיות, של קהילה שלמה של אופנוענים עם אהבה משותפת שרק הם יכולים להבין למה זה כל כך מלהיב לקום לפנות בוקר (או לא ללכת לישון בכלל), לרכב שעות בחושך מוחלט, רק בשביל להגיע. להגיע לא בשביל לראות את הזריחה אלא בשביל לראות את החבר'ה.
בנסיעה חזרה הביתה הירוק של הגולן ושל עמק החולה התגלה במלוא עוצמתו. ה-DRZ שייט על הכביש במהירות 120 קמ"ש והרגיש מצוין. כשחזרתי לעמק ירדתי לשטח, להזכיר לו מה אופנוע דו"ש מסוגל לעשות. בשבילי זה ממצה את ה-DRZ; מרגיש מצוין על הכביש ומסוגל להביא אותי 200 ק"מ לאן שאני רוצה להגיע, ואז לרדת לשטח ולרכב עליות וסלעים בלי להתבלבל.
זו כבר מסורת, והיא גדלה משנה לשנה. בערב פסח, מיד אחרי ארוחת החג, אופנועני ישראל יוצאים למסע השנתי להר בנטל שברמת הגולן לצפייה משותפת בזריחת החג – בפעם השישית ברציפות.
נפגשים בלילה שבין שני לשלישי, 10-11.4.17, בשעה 01:30 – מיד אחרי ארוחת ערב החג, בחניון הסינמה סיטי בגלילות. משם יוצאים צפונה, החל מהשעה 02:00, על כביש החוף, עד לנקודת העצירה הראשונה ב-03:00 – צומת אלונים שבעמק יזרעאל (מסלול מומלץ: מחלף זכרון, ואדי מילק, יקנעם, צומת השומרים, צומת אלונים). ב-03:45 יוצאים מאלונים לצומת מחניים (צומת ישי, מחלף גולני, מחלף קדרים, מחלף עמיעד וצפונה למחניים) לעצירה השנייה ב-04:30. ממחניים (05:00) עולים לרמת הגולן דרך גשר בנות יעקב, שמאלה בצומת עין זיוון וימינה עד להר בנטל (מרום גולן) ברום של 1,170 מ', אליו מגיעים ב-05:30. שעת הזריחה – 06:16.
צילום: אחמד חליל
בית הקפה 'קופי ענן' שנמצא על הר בנטל ערוך לארח את כמויות הרוכבים העצומות, וימכור מזון ומשקאות חמים לקהל הרוכבים.
מומלץ להגיע בקבוצות רכיבה, וחשוב מאוד להביא ציוד וביגוד חם שכן לפנות בוקר קר מאוד ברמת הגולן בשעות אלו. הרכיבה על אחריות הרוכבים בלבד.
זו כבר מסורת של כמה שנים. מיד אחרי ליל הסדר כמה מאות משוגעים לא נותנים למצות ולקניידלעך לשבור אותם – הם עולים טרוטי עיניים לפסגת הר בנטל ברמת הגולן כדי לחזות בזריחה.
גם אנחנו לא נשברנו ועשינו את הדרך הארוכה כמעט עד לקצה מדינת ישראל כדי להיות חלק מהחוויה המיוחדת הזו. הזריחה לא אכזבה ונתנה לנו אחלה הופעה בתמורה למאמץ. גם מזג האוויר בא לקראתנו – אמנם היה קר, אך פחות משנה שעברה, וכך הדרך והשהייה בפסגה בהמתנה לגברת שמש היו נסבלות בהחלט.
כמה מאות רוכבים הגיעו. אנחנו מעריכים שהמספר נמצא סביב 1,000, ובסך הכל מרבית הרוכבים התנהגו באופן מכובד ובטוח לאורך הדרך ובנקודות העצירה ההמוניות. עם זאת, הרכיבה לא עברה חלק במיוחד, וממש לפני חציית הירדן על גשר בנות יעקב אירעה תאונה מצערת שעל פי השמועות על ההר כללה יותר מרוכב אחד שמצא עצמו נפרד מהאופנוע לטובת היכרות קרובה מדי עם אמא אדמה. אנחנו שולחים את תנחומינו ומקווים שהפגיעה החמורה ביותר תהיה קצת שריטות לפלסטיקים ולאגו.
צילום: עומרי זומר
כמות הרוכבים מרשימה אף יותר לאור העובדה שהשנה למעט איבנט בפייסבוק לא היה שום ארגון ושיווק. זוהר בן דרור, יוזם הרכיבה, סיפר לנו שזו השנה השלישית שבה הרכיבה לא כוללת מרשלים ו'מארגנים', ובניגוד לרכיבה למצדה שנערכת בראש השנה, גם אין ספונסרים לאירוע. אנחנו חושבים שזה דבר חיובי מאחר והוא מטיל על הרוכבים מעט יותר אחריות והאירוע נשמר בממדים פחות המוניים, גם אם מרשימים. בכלל, לטעמנו האחות הקטנה של הרכיבה למצדה מאתגרת יותר, אבל גם מתגמלת ונעימה יותר בתור חוויה ולו בגלל שהיא מעט אינטימית יותר (עד כמה שאפשר לקרוא לרכיבה של כמה מאות רוכבים "אינטימית"), וכן, מאחר ואנחנו הרגשנו שמדובר יותר בחוויה משותפת מאשר אירוע מיוחד. כבונוס, החזרה הביתה בכבישים הריקים של הגולן הירוק היא חוויה בפני עצמה ומהווה אחלה פינאלה לליל הסדר.
הילד גדל וכבר רץ לבד / זוהר בן דרור
זה התחיל לפני 4 וחצי שנים כרעיון פרוע בדרך חזרה מהרכיבה הראשונה שלי למצדה בראש השנה. חשבתי לעצמי איך מחכים עכשיו שנה שלמה לרכיבה משותפת ועוצמתית כזאת? ואז עלה הרעיון לראות את הזריחה ממרומי אחד המצפים היפים בארצנו – הר בנטל, רום של 1,200 מטר ונוף עוצר נשימה.
העניין נשאר רדום 5 חודשים עד אשר במקרה לגמרי נזכרתי בנושא והעסק נכנס להילוך גבוה. הופ, יצאה לדרך הרכיבה הראשונה לכבוד הזריחה בהר בנטל מיד בסיום ליל הסדר 2012.
צילום: אחמד חליל
משנה לשנה הלכה וגדלה קבוצת הרוכבים שלוקחים חלק במסע, מכל קשת האופנוענות, ולקראת הפעם השלישית של אירוע הרכיבה הבנתי שהילד הזה גדול מספיק ויכול להתחיל ללכת לבד. אין צורך ואין טעם לנסות להוביל קבוצה כל כך גדולה של רוכבים. בעזרת חברים טובים ומספר מתנדבים ארגנו מארשלים שיעמדו בצמתים והמחלפים ויעזרו להכווין את הרוכבים אל ההר, אך הטור היה כה ארוך שכל מארשל היה צריך לעמוד בלילה הקר במשך קרוב לשעה. יותר מדי זמן. הסתבר שיש צורך לוותר גם על זה ולתת לדברים לזרום מעצמם.
ברכיבה הרביעית אל הר בנטל נעשה סיור מקדים ותיאומים מול כל מי שצריך על מנת שהכל יזרום ולא יהיו בעיות מיותרות. אם זה בתחנות הדלק בדרך או שבית הקפה 'קופי ענן' על גבי ההר יהיה פתוח, ואכן כולם שיתפו פעולה על מנת שהאירוע יצליח.
הפעם, ברכיבה החמישית אל ההר, מסיבות אישיות לא התאפשר לי להיות פעיל כמו בשנים הקודמות, אך עדיין עשיתי מה שניתן ולא נשאר לי דבר אלא לסמוך על הילד שגדל וכבר רץ בעצמו, על מנהלי תחנות הדלק שכבר מכירים היטב את האירוע, על מנהלי 'קופי ענן' שיתכוננו לפיצוץ של עבודה בשעה הזויה שבכל יום אחר המקום בשעה כזו לא פעיל בכלל, ואכן הכל עבד היטב ואני יכולתי להתבונן מהצד וליהנות ממבול הרוכבים המרוצים בדרך אל ההר.
משיחות שקיימתי עם רוכבים רבים שהשתתפו לאורך השנים לרכיבות לבנטל נוצר הרושם שאנשים נהנים מאוד גם מהיעד וגם מהדרך הקרירה שמטפסת אל הגולן. באופן אישי אני ממתין בציפייה לעליות מגשר בנות יעקב, כי אין כמו כביש מוכר ומפותל היטב בלילה קריר לאור ירח מאיר.
מקווה שכולם שבו לביתם בריאים ושלמים. נתראה בשנים הבאות בדרך לבנטל אחרי ליל הסדר.
בערב פסח, אחרי סדר החג והקושיות, תתקיים בפעם החמישית ברציפות הרכיבה המסורתית להר הבנטל שברמת הגולן. הרכיבה הזו התחילה באופן ספונטני לפני 4 שנים, תפסה תאוצה, והפכה למסורת של רוכבי ישראל – בדיוק כמו הרכיבה השנתית למצדה בערב ראש השנה.
נפגשים בלילה שבין שישי לשבת בשעה 01:30 לפנות בוקר בחניון הסינמה סיטי שבגלילות, ובשעה 02:00 הרכיבה תתחיל. לא תהיה הובלה ורכיבה משותפת מטעם המארגנים או מרשלים לאורך הדרך, וכל קבוצה אחראית על עצמה.
זריחה בבנטל פסח 2014. בשנה שעברה היה ערפל…
מסלול הרכיבה עובר בכביש החוף, ואדי מילק (פונים מזרחה במחלף זכרון), צומת אלונים – שם תיערך ההפסקה הראשונה, צומת ישי, בצומת גולני שמאלה, צומת קדרים, ממשיכים ישר במחלף עמיעד ועוצרים שוב בצומת מחניים. מצומת מחניים נוסעים מזרחה ומטפסים לגולן דרך גשר בנות יעקב וצומת בית המכס, עד הפנייה שמאלה בצומת עין זיוון, ולאחר מכן ימינה להר בנטל.
ההגעה הצפויה לבנטל – סביב 05:00. הזריחה בשעה 06:02. בית הקפה קופי ענן, שממוקם על הבנטל, יהיה פתוח לרוכבים שיגיעו.
מומלץ מאוד להביא בגדים חמים וציוד חורף כמו כפפות וחם-צוואר, שכן הטמפרטורה ברמת הגולן בעונה הזו לפנות בוקר נמוכה מאוד.
זו השנה הרביעית ברציפות שבערב פסח, אחרי סעודת החג, אופנועני ישראל נוסעים לראות את הזריחה בהר בנטל שברמת הגולן, בסמוך לקיבוץ מרום גולן. בשנה הראשונה, ביוזמה של זוהר בן דרור – גולש פול גז ותיק ומי שהקים את 'מועדון הרגועים', השתתפו כ-120 איש, ומאז בכל שנה מספר הרוכבים מכפיל את עצמו. בשנה שעברה השתתפו כ-500 רוכבים, והשנה ההערכות נעות על סביב 800 איש. קשה באמת לעקוב. בכל מקרה, ליותר ויותר רוכבים פעם אחת בשנה מצדה בראש השנה זה לא מספיק.
היא אמרה כן!
ב-01:30 בלילה החלו להתאסף רוכבים בתחנת הדלק בגלילות, וב-02:00 קבוצות-קבוצות כבר החלו לצאת. חלקן בטיסה נמוכה וחלקן – על אופנועים וקטנועים קטנים – ברכיבה רגועה של ערב חג. המסלול עבר על כביש 2, מחלף זכרון, ואדי מילק דרך יוקנעם עד לעצירה הראשונה בצומת אלונים, משם דרך מחלף גולני וצומת קדרים עד לעצירה השנייה בצומת מחניים, ואז הדובדבן שברכיבה – הטיפוס לרמת הגולן מגשר בנות יעקב ועד להר הבנטל המתנשא לרום של 1,165 מ'. שעון הקיץ הביא את הזריחה ב-06:25 ונתן שעה נוספת לרכיבה, כך שממד הלחץ להספיק להגיע בזמן לא היה קיים הפעם.
הלילה היה אמנם מעט פחות קר משנה שעברה בזמן הרכיבה, אבל בסוף הטיפוס לגולן כבר היה ערפל, ועל ההר התיישב ענן כבד שמנע את האפשרות לראות את הזריחה וגם הביא איתו כמה טיפות של גשם. המקומיים אגב, אומרים שהענן הזה הוא תושב קבוע על ההר – לכן קוראים לבית הקפה שעל הפסגה 'קופי ענן'. אז את הזריחה לא ראינו, אבל כמות החיוכים ומצב הרוח לא השאירו מקום לספק בקשר עוצמת החוויה של המשתתפים.
על ההר עצמו הרוכבים התיישבו בקבוצות, מכינים קפה כדי להפשיר, לבושים בכל פיסת בד שהביאו איתם, ובתוך בית הקפה לא היה מקום לזוז מרוב האנשים שהצטופפו. בעלי בית הקפה התארגנו מראש ותגברו את צוות העובדים כך שיספיקו להכין משקאות חמים ומאפים לרוכבים הרבים שגדשו את המקום.
והייתה גם הפתעה מרגשת. אוהד רוזנטל שרוכב על ורסיס שלף טבעת מיד אחרי הזריחה, בערפל הכבד, והציע נישואים לזוגתו, אסתי קובי. האירוע המרגש עבר בשלום – היא אמרה כן. ברכות ממערכת פול גז!
את המסע הזה עשינו הפעם על אופנוע מיוחד – ב.מ.וו R1200R החדש מקורר הנוזל, שהגיע לאחרונה ארצה. הוא היה פרטנר משובח למסע שכזה בזכות היכולות הגבוהות והקלות שבה הכל מתבצע עליו, אבל אנחנו התמכרנו לחימום הידיות – המקבילה הדו-גלגלית למזגן ברכב. את הרשמים המלאים על האופנוע נביא כאן בקרוב.
פרט לכך נספר שהרכיבה עברה בשלום, והמוני הרוכבים הצליחו להגיע לגולן ובחזרה הביתה ברכיבה אחראית בריאים ושלמים.
