דלק מוטורס, יבואנית אופנועי ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתה ארצה של סדרת ה-900GS החדשה – F900GS, F900GS ADV ו-F800GS.
בשנת 2020 הוצג הב.מ.וו F900XR – אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים ביחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F900R הנייקד. גרסת האדוונצ'ר, ה-F850GS, נשארה באותו הנפח, עם אותו המנוע. כעת, כצפוי, בב.מ.וו מיישרים קו בפלטפורמת ה-900.
ב.מ.וו F900GS, F900GS ADV ו-F800GS
בבסיס ה-F900GS החדש (וגם ה-F800GS החולק את אותו המנוע עם הספק מופחת) נמצא מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו מסדרת ה-F, שגדל עם השנים מ-800 ל-853 סמ"ק (בדור הקודם) וכאן ל-895 סמ"ק. עם הגדלת הנפח טיפסו גם המומנט וההספק, שעומדים על כ-9.4 קג"מ ב-6,750 סל"ד ועל 105 כ"ס ב-8,500 סל"ד – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F850GS הקודם.
ב.מ.וו טיפלו לא רק בשרירים אלא גם במסה הכללית. המשקל ירד ב-14 ק"ג משמעותיים שירדו בעיקר ממערכת הפליטה החדשה של אקרפוביץ' הקלה ב-1.7 ק"ג, ממיכל הדלק החדש מפלסטיק (קל בלא פחות מ-4.5 ק"ג, בנפח 14.5 ליטרים; הקודם ממתכת), ומהשלדה והזרוע האחורית (2.4 ק"ג פחות), מה שמביא את משקלו ל-228 ק"ג.
הדור החדש של ה-F-GS קיבל מזלג קדמי חדש של שוואה בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ ואפשרויות כיוון מלאות. הארגונומיה שונה עם רגליות רחבות ונמוכות ב-20 מ"מ, כידון גבוה יותר ב-15 מ"מ ומיכל דלק צר. לטענת ב.מ.וו כל אלו נועדו לשפר את היכולות בשטח. מבחינת אלקטרוניקה, מערכת ניהול המנוע מאפשרת שני מצבי רכיבה – כביש וגשם – עם בקרת אחיזה להטיה ו-ABS להטיה. ניתן להוסיף בתשלום מצבי רכיבה נוספים המותאמים לשטח. יש גם פנס LED חדש וקל יותר.
בב.מ.וו מציעים גם חבילת 'אנדורו פרו' עם מזלג שוואה בקוטר 45 מ"מ קשיח יותר ובציפוי עמיד לתנאי שטח, בולם אחורי ZF מתכוונן, מגביהי כידון ושרשרת מחוזקת של M Endurance. ניתן גם לבחור מקטלוג השיפורים את הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים – ESA (ר"ת Electronic Suspension Adjustment) לגרסת האדוונצ'ר וה-F800GS.
ב.מ.וו F900GS דגם 2024
גרסת האדוונצ'ר של ה-F900GS מגיעה עם מיכל דלק מוגדל בנפח 23 ליטרים ואבזור רב, כמו מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED.
כמו ה-F750GS אשר השתמש באותו המנוע של ה-F850GS אך עם הספק מופחת, גם כאן יש גרסה חדשה הנקראת F800GS. בניגוד לחישוק ה-21″ הקדמי בגרסאות ה-900, כאן יש חישוקי 19″ ו-17″ מלפנים ומאחור בהתאמה. המנוע כאן (כאמור, בנפח 895 סמ"ק) מתחזק גם באותם 10 כ"ס ומציע 87 כ"ס ואופציה לגרסה מוגבלת הספק המתאימה לרישיון A1. הבולמים משונמכים עם מזלג קדמי בקוטר 41 מ"מ ופחות מהלך ואפשרות לכיוון עומס קפיץ בלבד מאחור. נוסף כאן מסך TFT חדש בגודל 6.5″, כמו אחיו הגדולים.
בב.מ.וו מציגים לשנת 2024 את ה-F900GS – גם בגרסת אדוונצ'ר – ואת ה-F800GS, עם עיצוב מחודש, פחות משקל, יותר הספק ויותר אלקטרוניקה.
בשנת 2020 הוצג הב.מ.וו F900XR – אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים ביחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F900R הנייקד. גרסת האדוונצ'ר, ה-F850GS, נשארה באותו הנפח, עם אותו המנוע. כעת, כצפוי, בב.מ.וו מיישרים קו בפלטפורמת ה-900.
ב.מ.וו F900GS, F900GS ADV ו-F800GS
בבסיס ה-F900GS החדש (וגם ה-F800GS החולק את אותו המנוע עם הספק מופחת) נמצא מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו מסדרת ה-F, שגדל עם השנים מ-800 ל-853 סמ"ק (בדור הקודם) וכאן ל-895 סמ"ק. עם הגדלת הנפח טיפסו גם המומנט וההספק, שעומדים על כ-9.4 קג"מ ב-6,750 סל"ד ועל 105 כ"ס ב-8,500 סל"ד – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F850GS הקודם.
ב.מ.וו טיפלו לא רק בשרירים אלא גם במסה הכללית. המשקל ירד ב-14 ק"ג משמעותיים שירדו בעיקר ממערכת הפליטה החדשה של אקרפוביץ' הקלה ב-1.7 ק"ג, ממיכל הדלק החדש מפלסטיק (קל בלא פחות מ-4.5 ק"ג, בנפח 14.5 ליטרים; הקודם ממתכת), ומהשלדה והזרוע האחורית (2.4 ק"ג פחות), מה שמביא את משקלו ל-228 ק"ג.
הדור החדש של ה-F-GS קיבל מזלג קדמי חדש של שוואה בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ ואפשרויות כיוון מלאות. הארגונומיה שונה עם רגליות רחבות ונמוכות ב-20 מ"מ, כידון גבוה יותר ב-15 מ"מ ומיכל דלק צר. לטענת ב.מ.וו כל אלו נועדו לשפר את היכולות בשטח. מבחינת אלקטרוניקה, מערכת ניהול המנוע מאפשרת שני מצבי רכיבה – כביש וגשם – עם בקרת אחיזה להטיה ו-ABS להטיה. ניתן להוסיף בתשלום מצבי רכיבה נוספים המותאמים לשטח. יש גם פנס LED חדש וקל יותר.
בב.מ.וו מציעים גם חבילת 'אנדורו פרו' עם מזלג שוואה בקוטר 45 מ"מ קשיח יותר ובציפוי עמיד לתנאי שטח, בולם אחורי ZF מתכוונן, מגביהי כידון ושרשרת מחוזקת של M Endurance. ניתן גם לבחור מקטלוג השיפורים את הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים – ESA (ר"ת Electronic Suspension Adjustment) לגרסת האדוונצ'ר וה-F800GS.
ב.מ.וו F900GS דגם 2024
גרסת האדוונצ'ר של ה-F900GS מגיעה עם מיכל דלק מוגדל בנפח 23 ליטרים ואבזור רב, כמו מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED.
כמו ה-F750GS אשר השתמש באותו המנוע של ה-F850GS אך עם הספק מופחת, גם כאן יש גרסה חדשה הנקראת F800GS. בניגוד לחישוק ה-21″ הקדמי בגרסאות ה-900, כאן יש חישוקי 19″ ו-17″ מלפנים ומאחור בהתאמה. המנוע כאן (כאמור, בנפח 895 סמ"ק) מתחזק גם באותם 10 כ"ס ומציע 87 כ"ס ואופציה לגרסה מוגבלת הספק המתאימה לרישיון A1. הבולמים משונמכים עם מזלג קדמי בקוטר 41 מ"מ ופחות מהלך ואפשרות לכיוון עומס קפיץ בלבד מאחור. נוסף כאן מסך TFT חדש בגודל 6.5″, כמו אחיו הגדולים.
הב.מ.וו F900GS בגרסה הרגילה ובגרסת האדוונצ'ר, וכן ה-F800GS החדש, צפויים להגיע לישראל בתחילת שנת 2024, כאשר המחירים צפויים להיות גבוהים לעומת הדור הקודם.
ב.מ.וו תציג ביום חמישי הקרוב 07.09.2023 את ה-F900GS החדש.
בשנת 2020 הוצג הב.מ.וו F900XR – אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים ביחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F900R הנייקד. גרסת האדוונצ'ר – ה-F850GS נשארה באותו הנפח, עם אותו המנוע. זאת עד ליום חמישי הקרוב, בו גם גרסת האדוונצ'ר צפוייה ליישר קו עם פלטפורמת ה-900.
בבסיס משפחת ה-900 נמצא מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו מסדרת ה-F, שגדל עם השנים מ-800 ל-853 סמ"ק וכאן ל-895 סמ"ק. עם הגדלת הנפח טיפסו גם המומנט וההספק, שעומדים על כ-9.4 קג"מ ועל 105 כ"ס – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F850GS למשל, כאשר ב-4,500 סל"ד יש כמעט 9 קג"מ – מה שאומר מנוע גמיש למדי. זהו אמנם טווין מקבילי, אך הזווית שבין פיני הארכובה וסדר ההצתה עומדים על 270 ו-450 מעלות, מה שמהניסיון שלנו יצר מנוע מעניין, עם חספוס בסאונד ובתחושה. באדוונצ'ר החדש נצפה לאותם המספרים.
מבחינת המכלולים – נחכה ונראה. לא צפויים שינויים משמעותיים לדעתנו עם שלדת המונוקוק מפלדה והמזלג ההפוך בקוטר 43 מ"מ. החישוקים יהיו במידות 21″ מלפנים ו-17″ מאחור והמשקל המלא צפוי לעלות למחוזות ה-250 ק"ג.
נעריך גם כי כלל הבקרות ומערכות האלקטרוניקה שניתן לקבל עם ה-F900XR יגיעו גם לכאן. כך למשל, 4 מצבי ניהול אופנוע, ABS ובקרת אחיזה מתקדמים – שניהם להטיה, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, חימום לידיות וחיישני לחץ אוויר בגלגלים. כמובן גם TFT ו-LED.
גם כאן צפויה להיות גרסת ה-GS הרגילה וגרסת אדוונצ'ר (כמו ב-F850GS אדוונצ'ר) עם מיכל הדלק מוגדל (23 ליטר לעומת 15 ל') ואבזור רב כמו מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים ופנסי ערפל LED.
ההערכות מדברות גם כי ב.מ.וו יציגו גרסה מוגדלת נפח ל-F750GS, אשר תגדל ל-F800GS ותחזור לנפח שהתחיל את הכל. ה-F900GS החדש יוצג, כאמור, ביום חמישי הקרוב בשעות הערב.
שנים רבות שאנו במועדון BMWGSIL מסתכלים בקנאה על תמונות וסרטונים מאירועי הטרופי של ב.מ.וו שנערכים בעולם באופן קבוע, אבל עלויות ההשתתפות והמוקדמות גבוהות מאוד, ולא הייתה יכולת להפיק כזו הפקה. עד שלפני כמה שנים ההחלטה נפלה: נעשה לנו טרופי משלנו, כאן בישראל.
את הטרופי המקומי התאמנו למידותינו הצנועות, וכך יצאה לדרך הג'ימאקנה השנתית – אירוע רכיבה שנתי שבו מתחרים הנרשמים במסלול ג'ימקאנה טכני עם פרסים ובעיקר עם אווירה מעולה.
הג'ימקאנה השנתית הייתה אחד משיאי הפעילות השנתית של המועדון. אבל עליה וקוץ בה, הג'ימאקנה הייתה תחרותית ולא קלה, ולכן לא התאימה לחלק גדול מהרוכבים במועדון – ובוודאי למצטרפים החדשים, וכאלו יש רבים. אז אחרי שש שנות ג'ימאקנה רצופות היה צריך שינוי כיוון – אירוע רכיבה שיתאים לכולם. וכך נולד ה-BMWGSIL TROPHY.
ה-GS TROPHY הישראלי יוצא לדרך
נקפוץ רגע לסוף: ללא שום ספק הטרופי היה אירוע האופנוענות המוטרף ביותר שנערך בישראל! הפקה מלאה של חברי המועדון, ללא התערבות של גורמים מסחריים וכמעט בלי תקציב. כל משתתף שילם 50 ש"ח דמי הרשמה, ולא היו יחצנות, נאומים או בולשיט. אופנוענות אדוונצ'רית נטו!
65 רוכבים השתתפו בטרופי הישראלי, שהתקיים בסמוך למשאבי שדה, ומעל 80 איש ואישה וילדים וטף, חמישה רכבי ליווי, שני רחפנים, ואחד רמי כהן שמלי שהפעם בא רק לצלם (ראו את הגלריה היפה).
היום הראשון של הטרופי נחלק לשלושה קטעים: הראשון תרגולות רכיבה, השני מסלול שטח אשר כלל התמודדות עם תוואי קרקע משתנים ואתגרוני שטח קלים, והשלישי רכיבת שטח לסיום היום ברחצה בעין עקב אשר בנחל צין – שהרי ידוע שאין המועדון זז לשום מקום ללא רחצה הגונה.
השכם בבוקר יצאה קבוצה קטנה וסימנה בסרטי סימון את אזור התרגולות אשר תוכנן מראש – סלאלום בין אבנים (אין תקציב לקונוסים), סיבובים הדוקים לשמאל ולימין, מעבר מסלעה שאמנם לא תוכננה מראש, אך נהגתה והוקמה בשטח, רכיבה בריבוע מסומן ופניית 90 מעלות בשימוש בלם אחורי בלבד, רכיבה ללא מצערת תוך העברת בקבוק מים מעמוד לעמוד (הלקח החשוב: בפעם הבאה זה יהיה בקבוק בירה קרה!), תחרות רכיבה איטית בין 5-4 רוכבים, ועוד. הקבוצה חולקה לשניים, כאשר קבוצה אחת מתרגלת והשנייה תומכת, עוזרת, מכוונת, ובעיקר מצלמת.
תחילת היום – מתרגלים
לאחר סיום התרגולים יצאו שתי הקבוצות לשני מסלולים שנחקרו והוגדרו מראש. המסלולים כללו זינוקים בעלייה מלאה בפודרה, רכיבה בשיפוע צד, מעברי מכשול שונים, ועוד.
אחר הצהרים יצאו שתי הקבוצות לכיוון שדה בוקר וירדו דרך מעלה צין לעין עקב. תענוג גדול עין עקב, וכשזה בא עם 65 רוכבים ובליווי בירה וקפה, אז התענוג גדול שבעתיים.
לפנות ערב חזרו הקבוצות לחאן, נפתחו הבירות, הפיצוחים ובקבוקי היין, והסיום היה ארוחת ערב בדואית מעולה. תוך כדי הארוחה נפרדנו ממקים המועדון ומנהלו במשך שנים רבות, איתן לייבוביץ'. איתן היה ממקימי המועדון לפני 24 שנים(!), מאז ועד היום המועדון פעיל ועורך טיולי שטח ופעילויות מדי חודש.
היו שנשארו לדבר אופנועים, היו שהלכו לישון והיו כאלו שהתעלפו. אולי העייפות, אולי הבירות והלימונצלו – לא חקרנו.
וגם עובדים קשה
בבוקר שבת רכבנו בשני מסלולי טיול – הראשון עם הקבוצה הגדולה בנחל הבשור, נחל בוקר, נחל ציפורים ונחל הרועה – מסלול יפהפה. השני לא בדיוק ענה להגדרת 'טיול'… קבוצה קטנה יותר של 11 רוכבים יצאה לחצות את חולות עגור וחלוצה. אפשר לכתוב הרבה על רכיבת חולות על אופנועי GS, והיו אופנועים מ-650 ועד 1,250 סמ"ק, אך עובדה היא שחצינו מחורבות חלוצה, דרך רחובות בנגב, קניון הלס המקסים והמיוחד ועד נחל לבן בואכה באר מילכה אשר בפתחת ניצנה.
40 ק"מ של דיונות חול משגעות, שאם מקפידים על חוקי הרכיבה בחולות, טסים עליהן בכייף גדול. כן גם נופלים לפעמים, אבל בחול זה פחות נורא…
ה-TROPHY BMWGSIL הראשון הגיע לסיומו, והוא היה חוויה מיוחדת במינה. חברות, ערבות הדדית, עזרה ללא תנאי, אהבת השטח ורכיבת שטח, זוהי תמצית מועדון BMWGSIL – ובפעם הזו כל אלו היו בגדול, כמו תמיד בעצם.
בין אופנועי הב.מ.וו GS שהשתתפו היו אופנועים בני 40 שנה ואופנועים בני 40 יום, ומדהים לראות אותם רוכבים אחד לצד השני ומבצעים את אותה הפעילות ואותו המסלול.
חברי מועדון BMWGSIL רוצים להודות דלק מוטורס ולרן בוזנח על התמיכה רבת השנים, לדניאל ועמוס מנהלי המועדון, וכמובן למשתתפי הטרופי של 2023. נתראה בטרופי 2024.
משפחת דגמי ה-G/S של ב.מ.וו – כביש / שטח – התחילה את דרכה בשנת 1980 והתפתחה לסדרת דגמים אדירה שנעה בין גרסאות 310 סמ"ק ועד 1,250 סמ"ק ומכרה מעל 1.2 מיליון כלים.
האבולוציה של ה-GS בתמונה אחת
בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת הציגו בב.מ.וו את דגם ה-R 80 G/S, שסימן את המושג Gelände / Straße, שזה אומר בגרמנית – כביש / שטח. הדגם הציג מהלך מתלים ארוך, מנח ישיבה זקוף וגלגל קדמי בקוטר 21″, שהגדיר את האופנוע כאנדורו-תיור, בהמשך כדו-שימושי וכיום אדוונצ'ר. לדגם היה מנוע בנפח 797.5 סמ"ק, מקורר אוויר בתצורת בוקסר שטוח. להילת הדגם יותר מתרמה העובדה שהוא ניצח לא פחות מארבע פעמים בראלי פריז-דקאר הקשוח – ב-1981 ו-1983 עם הוברט אוריאל הצרפתי וב-1984 ו-1985 עם גסטון ראיה הבלגי עם ה-1.60 מ' שלו (ראו סרטון):
בשנת 1987 שונה המיתוג ל-GS (בלי הלוכסן), והתווספה גרסת ה-R 100 GS בנפח 980 סמ"ק, שצמחה בשנת 1994 ל-R 1100 GS הגדול יותר שהותאם הרבה יותר לכיוון הכביש. מנוע הבוקסר שסיפק 80 כ"ס, והכפיל את מספר השסתומים ל-4, שימש לראשונה כגורם נושא עומס בשלדה. ה-GS אופיין עם זרוע הפרהלבר החד-צידית מאחור, שמכילה את גל ההינע החוסך אחזקה ושימון, ובגרסת ה-1,100 הוצגה מערכת הטלהלבר מלפנים, אשר מונעת שקיעה בעת בלימה ובעצם מפרידה בין כוחות ההיגוי וכוחות הבלימה ומבודדת את הרוכב מהזעזועים תחתיו. בנוסף הציעה ב.מ.וו מערכת ABS, לראשונה בעולם הדו"ש / אדוונצ'ר.
ב.מ.וו R 80 G/S – האבא של האדוונצ'רים
הדגם המשיך עם אבולוציית הנפח, הטכנולוגיה ואלקטרוניקה וגדל ב-1999 ל-1,150 סמ"ק וב-2004 לדגם 1,200 סמ"ק שהשיל כמעט 30 ק"ג ממשקל קודמו והמשיך לעבור אבולוציה והמשך פיתוח כמעט בכל שנה. כך למשל, עם השנים נוספו מערכות אלקטרוניות, וב-2010 ההספק עלה מ-105 ל-110 כ"ס.
בשנת 2013 התווסף קירור נוזל מודרני הרבה יותר למנוע החדש, כשהאופנוע כולו מחודש, אבל שומר על המאפיינים המוכרים של המשפחה. בשנת 2019 הוצגה הגרסה האחרונה לבינתיים – בנפח 1,250 סמ"ק – עם אלקטרוניקת קצה ומערכת תזמון שסתומים משתנה למנוע הבוקסר, שנקראת ShiftCam, אשר משפרת את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד, והלכה למעשה משכללת את גרף המומנט כך שיהיה שטוח יותר וגמיש יותר. אצלנו הדגם מוכר בעיקר דרך משטרת התנועה ורוכבי המועדונים שמעזים לרדת איתו לשטח. לכל דגם גם הוצעה גרסת אדוונצ'ר עם מיכל דלק גדול יותר ואבזור ומיגונים ייעודיים.
ב.מ.וו R 100 G/S
לא נשכח גם את סדרת ה'מסעות הגדולים' של השחקן יואן מק'גרגור, שותפו צ'ארלי בורמן והצלם קלאודיו ון-פלטה, שייצגו את ה-GS בתנאים קשים. המסע הראשון של החבורה היה בשנת 2004, שם רכבו על אופנועי ב.מ.וו R 1150 GS אדוונצ'ר מלונדון ועד ניו-יורק בדרך הארוכה מזרחה. המסע, שעבר דרך אירופה, אסיה ואלסקה, נמדד ב-35,960 ק"מ ו-3.5 חודשים. המסע – Long Way Round – הפך לסדרת וידאו וספר רב-מכר. המסע השני היה בשנת 2007 ויצא מסקוטלנד ועד דרום אפריקה. אופנועי הב.מ.וו R 1200 GS כיסו 17 מדינות ו-19,500 ק"מ בשלושה חודשים. גם פה – והפעם בשם Long Way Down – המסע פורסם דרך סדרת סרטי DVD של ה-BBC וספר רב-מכר.
ב.מ.וו R 1100 GS
דגמי ה-F במשפחת ה-GS
בב.מ.וו חיברו את המותג GS גם לדגמים נוספים, שנשאו מנוע חד-צילינדרי וטווין מקבילי והגיעו בנפחים קטנים יותר. בשנת 1993 הוצגה גרסת ה-F650GS פאנדורו, שהוצמדה למשפחת ה-GS רק בשנת 2000 והציעה את מערכת הזרקת הדלק הראשונה למנוע סינגל, ממיר קטליטי ו-ABS. ב-2007 המנוע הכפיל את מספר הצילינדרים לתצורת טוין מקבילי והציע בהדרגה גרסאות 650, 700, 750, 800 סמ"ק ו-850 סמ"ק.
ב.מ.וו F 850 GS (צילום: אסף רחמים)
דגמי ה-G במשפחת ה-GS
ב.מ.וו הציגה את ה'בייבי GS' בשנת 2016, אשר מורכב במפעלי TVS בהודו, עם פלטפורמה זהה ל-G310R – כלומר מנוע סינגל בנפח 313 סמ"ק המפיק 34 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-2.85 קג"מ ב-7,500 סל"ד, כשיניקת האוויר מלפנים והפליטה מאחור – כלומר מנוע הפוך. המנוע שוכן בתוך שלדת צינורות פלדה. המשקל עומד על 169.5 ק"ג כולל כל הנוזלים. הבולמים ארוכי מהלך (כ-50 מ"מ יותר מאשר ב-R), עם מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, אך הם נטולי כוונונים למעט עומס קפיץ מאחור. הגלגלים במידות "19 ו-"17, עם צמיגי דו"ש של מצלר עליהם. טכנולוגית יש מערכת ABS כסטנדרט, צג LCD גדול, וכמובן שפע של אביזרים נלווים כמו ארגזים בנפח גבוה, מושב גבוה או נמוך, שקעי טעינה, ידיות מחוממות ומתקן לטלפון סלולרי.
ב.מ.וו G 310 GS – בייבי GS
ב.מ.וו גם שידכו את האותיות GS למשפחות נוספות עם גרסה נוספת ל-R nine T ('נינט'), גרסת הומאז' לאופנועי ה-R-G/S של שנות ה-70 וה-80 שנקראת Urban G/S. האורבאן G/S הצטרף למשפחת ה-R nine T הכוללת את הסקרמבלר, הרייסר, הפיור וה-R nine T המקורי מ-2013.
בב.מ.וו בחרו בינתיים לציין את 40 השנים למשפחת ה-GS ההיסטורית עם דגמים מיוחדים למשפחת ה-F-GS, אבל אין ספק שהמשפחה הזאת, שעשתה את השם שלה עם הדואליות של הכביש והשטח וההצלחה בראלי הדקאר, החזיקה ומחזיקה בכוחות עצמה את חטיבת האופנועים של ב.מ.וו ומסמלת משפחה אליטיסטית מצד אחד אבל מוכשרת ומוצלחת מהצד השני. כיף להרים את האף על בעלי GS, אבל כולם גם רוצים להיות חלק מהם. אנו בטוחים שגרסאות 50 שנה ו-60 שנה יגיעו גם הן במשפחה המיוחדת והאייקונית הזאת.
ב.מ.וו R 1150 GSב.מ.וו R 1200 GS של שנת 2004ב.מ.וו R 1200 GS דגם 2010 (צילום: טל זהר)דגם 2013 מקבל מנוע חדש מקורר נוזל (צילום: אסף רחמים)בשנת 2019 הנפח גדל ל-1,250 סמ"ק (צילום: בני דויטש)
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 798 סמ"ק, 85 כ"ס, 8.46 קג"מ, הזרקה עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת החלקה, 6 הילוכים, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג הפוך 43 מ"מ, מהלך 230 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, עומס קפיץ מכאני ושיכוך החזרה חשמלי, מהלך 215 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים 300 מ"מ, דיסק אחורי 265 מ"מ, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,573 מ"מ, גובה מושב 890 מ"מ, מיכל דלק 24 ל', צמיגים 90/90R21, 150/70R17
ב.מ.וו F800GS אדוונצ'ר – מתיחת פנים ל-2017
מה זה?
גרסת האדוונצ'ר המאובזרת של ה-F800GS נולדה לראשונה בשנת 2013 – אחרי 6 שנים של הדגם המקורי. המטרה הייתה להציע דגם מאובזר יותר אם אוריינטציית שטח גבוהה יותר, והעיקר מיכל דלק גדול יותר.
3 שנים מאוחר יותר ב.מ.וו מרעננת את כל ליין סדרת ה-F-GS, והאדוונצ'ר זוכה למתיחת פנים משמעותית ראשונה. בראש ובראשונה עודכן העיצוב, וכעת הוא בעל אוריינטציה חזקה ל-R1200GS. לטעמנו הוא נראה מעולה והייטקי, למרות הפזילה המובנית בפנסים הקדמיים שהפכה לסימן היכר.
פרט לעיצוב יש גם שינויים מכאניים. בראשו בראשונה המצערות החשמליות שמחליפות את אלו המכאניות שהיו קצת 'רגיזות'. כעת, כמו בדגמים רבים של ב.מ.וו, אין כבלי גז. ידית המצערת היא חיישן מצב המצערת, וממנה יוצא כבל חשמלי אל מחשב ניהול המנוע. התפעול החשמלי למצערות מאפשר לב.מ.וו לתכנת מצבי ניהול מנוע נוספים, וכעת ישנם 4 כאלו – גשם, כביש, אנדורו ואנדורו פרו.
ה-F800GS אדוונצ'ר מגיע ארצה בגרסה המאובזרת ביותר שב.מ.וו מציעה, ולכן יש לו גם, מעבר למערכת ABS, גם מערכת בקרת החלקה ASC ובולמים חשמליים, וגם כאן, כמו בכלים אחרים של ב.מ.וו, השלטה בניהול המנוע היא למעשה שליטה בניהול אופנוע, שכן לא רק תגובת המנוע משתנה אלא גם ה-ABS, בקרת ההחלקה וכיוון ההחזר החשמלי של הבולם האחורי. כך למשל, במצב אנדורו פרו תגובת המנוע תהיה חדה, בקרת ההחלקה תאפשר החלקה של הגלגל האחורי בתאוצה, וה-ABS יאפשר נעילת גלגל אחורי תחת בלימה ויפעל רק על הקדמי.
פרט לכל האלקטרוניקה, האדוונצ'ר מגיע עם מתלים מוקשחים יותר כדי להתמודד עם תוספת המשקל ביחס לגרסה הרגילה, ועם כמה תוספות כמו ידיות מחוממות, פנסי ערפל LED, מושב ייעודי, משקף גבוה, מגני מנוע ושלדה, תושבות לארגזים, וגם מיכל דלק גדול בנפח 24 ליטרים, שהם 8 ליטרים יותר מהגרסה הרגילה. היות ומיכל הדלק נמצא בזנב האופנוע, ירכתי האדוונצ'ר רחבים.
אז גרסת האדוונצ'ר המאובזרת אמורה להיות גרסה קרבית יותר לטיילים, ובמיוחד לשטח. האמנם?
העיצוב מזכיר את ה-R1200GS
ביצועים
מנוע ה-F800GS הוא דוגמה מצוינת לאיך אפשר לקחת מנוע עם התצורה המשעממת ביותר בעולם – טווין מקבילי – ולהפוך אותו למהנה ובעל אופי. סדר ההצתה הא-סימטרי נותן לו חספוס נעים, והסאונד – על אף תקנות יורו 4 שחונקות לגמרי את המנוע – נעים לאוזן. הוא לא חזק במיוחד – 85 כ"ס בלבד, אולם הוא גמיש, והמצערת החשמלית עובדת היטב. נציין שברוב הזמן רכבנו על מצב כביש, גם בגשם.
הבולמים הקשיחים יותר מצד אחד גורמים לאופנוע להיות גבוה יותר, שכן הוא שוקע פחות, אבל בד בבד גם יציב יותר, במיוחד ברכיבת כביש. זה לא שהוא קשיח מדי, והוא אפילו סופג מצוין הפרעות קטנות על הכביש, אבל הפשרה פה היא מצוינת, שכן בכבישים טכניים יותר הוא מספק את כל היציבות הנדרשת לגז.
השילוב של גלגל הקדמי בקוטר "21 עם בסיס גלגלים ארוך יוצר מכונה יציבה, אבל עם היגוי איטי. אפילו איטי מאוד. ה-F800GS אדוונצ'ר אוהב לנסוע ישר והוא מסתדר גם היטב על הצד, אבל הוא פחות אוהב פקודות היגוי שמשכיבות אותו על הצד. אם היינו מקבלים בתמורה יכולות שטח גבוהות, נניח כמו באפריקה טווין, אז היינו מסתדרים עם זה יופי. העניין הוא שהמשקל הגבוה מגביל את יכולות השטח של ה-GSA לרוכב הממוצע, וכדי לרכב עליו מהר וחזק בשטח צריך להיות רוכב גדול, חזק ובעל טכניקה מושחזת.
לביצועי שטח צריך רוכב גדול, חזק ובעל טכניקה מושחזת. בתמונה: ההפך
איך זה מרגיש?
כמו F800GS, אבל גדול יותר, גבוה יותר וכבד יותר. הוא לא גבוה מדי, ואפילו עם 174 הס"מ שלנו הגענו לקרקע באופן יציב למדי, אבל הוא בהחלט גבוה. הוא גם מרגיש גדול למדי – לא כמו אופנוע בנפח 800 סמ"ק אלא יותר.
תנוחת הרכיבה נוחה מאוד ומאפשרת שעות של רכיבה ללא שיפור עמדה או עצירה לשחרור עצמות ושרירים. גם מיגון הרוח בסך הכל טוב, אם כי לא מושלם. הכידון הרחב מאפשר שליטה טובה, והוא גם נותן תחושה קרבית מהנה. אנחנו מאוד אוהבים את זה. הוא נוח מאוד, אגב, גם למורכבת שלנו.
שיוט נינוח מתבצע על 140-150 קמ"ש, ואם מושכים את הגז עד הסוף אפשר לראות גם 200 וקצת קמ"ש על הספידומטר. תצרוכת הדלק עמדה על כ-20 ק"מ לליטר בממוצע, וכשלחצנו חזק היא ירדה גם אל מתחת ל-14 ק"מ/ל', כשרכבנו מאוד מהר בכביש 6. בכל אופן, עם מיכל דלק בנפח 24 ליטרים, טווח הרכיבה עובר בקלות את ה-400 ק"מ ועשוי אף לדגדג את ה-500, שזה מצוין לטיילים או לעצלני תדלוקים.
הגודל והמשקל עושים את שלהם ברכיבת כביש ויוצרים אופנוע יציב ונינוח, אבל דווקא ברכיבת שטח – שאליה מכוון ה-GSA, לפחות במיתוגו – הם הופכים לחיסרון גדול. בכל תוואי שטח שמעבר לרכיבת שבילים פשוטה, רוכבי ה-GSA עלולים להתקשות בהתמודדות עם הגודל והמשקל, שיצרכו מהם יותר אנרגיה מאשר הדגם הרגיל למשל. יוצא אפוא שלמרות התוספות האדוונצ'ריות, ה-F800GS אדוונצ'ר מתאים יותר לרכיבת כביש ארוכה, לטיולים בזוג עם ציוד, ופחות – הרבה פחות – לרכיבת שטח.
מעולה דווקא לרכיבה כביש, למרות ה-"21 הקדמי. בתמונה: רכיבת שטח
סיכום ועלויות
יש פה דיסוננס גדול ב-F800GS אדוונצ'ר. מצד אחד זהו אופנוע איכותי ומאובזר, מגומר ברמה גבוהה כמו שב.מ.וו יודעת, ומציע מכלולי איכות ומערכות אלקטרוניקה שעובדות נהדר – גם יחד בסנכרון. מצד שני, הוא קצת לא סגור על עצמו – שכן המסר שהוא משדר, וגם המיתוג שלו, צועקים שטח, אבל בפועל הוא יותר אופנוע כביש מאשר הגרסה הרגילה, למרות – או בגלל – האבזור. ואם כבר הוא יותר אופנוע כביש, אז לשם מה אנחנו צריכים גלגל קדמי צר בקוטר "21 שמכביד על ההיגוי ומקטין את האחיזה בכביש? תנו לנו את ה-F800GS אדוונצ'ר עם חישוק קדמי בקוטר "19. אמנם נוותר על תדמית הרפתקן השטח, אבל לפחות נקבל אופנוע שסגור על עצמו ומתנהג טוב יותר בסביבת המחייה הטבעית שלו – הכביש הציבורי. ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז לרכיבת שטח היינו לוקחים בלי לחשוב פעמיים את הגרסה הרגילה, שכן זהו אופנוע שהוכיח את עצמו, גם בתחום הזה.
נקודה חשובה היא המחיר. ה-F800GS אדוונצ'ר עולה כעת 102,900 ש"ח, שהם 7,000 ש"ח פחות מבעבר ו-5,000 ש"ח יותר מהגרסה הרגילה. המלחמה בשוק האדוונצ'רים הבינוניים והגדולים אילצה את ב.מ.וו להוריד כפפות ולהיאבק באחת הגזרות החשובות ביותר לצרכן – גזרת המחיר. במחיר הזה מקבלים, כאמור, אופנוע מעולה עם יכולות גבוהות ויותר אבזור ואלקטרוניקה מהמתחרים, כך שלטעמנו המחיר אטרקטיבי והוגן. אם אתם חושבים על F800GS אבל לא מתכוונים לרכב בשטח מעבר לרכיבת שבילים סולידית – כדאי שתבדקו את ה-GSA.
נראה טוב, פונקציונלי והייטקיסביבת הרוכבארגז זה חשוב! (אבל לא כלול במחיר האופנוע)
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, מודיעה על השקתו בארץ של ה-F800GS החדש בגרסת האדוונצ'ר.
גרסת האדוונצ'ר מגיעה עם רגליות רוכב רחבות, מגני מנוע, מגני ידיים, פנסי ערפל LED, משקף גבוה, רגלית אמצע, מושב קומפורט, מיכל דלק בנפח 24 ל' וידיות רוכב מחוממות. מנוע הטווין 800 סמ"ק מקבל השנה מצערות חשמליות עם 4 מפות ניהול מנוע, ויש גם ABS ובקרת החלקה כסטנדרט.
במסגרת מבצע ההשקה יימכר ה-F800GS אדוונצ'ר ב-102,900 ש"ח במקום ב-110,000 ש"ח, והוא ידע עם קיט אדוונצ'ר הכולל ארגז אחורי וצמד מזוודות צד מאלומיניום בנפח כולל של 114 ל', וכן עם מגן גחון ראלי.
ההשקה הרשמית – בימים חמישי ושישי, 22-23.12.16, באולם התצוגה של דלק מוטורס, רח' המסגר 16, תל-אביב.
לראשונה בהיסטוריה, חטיבת האופנועים של ב.מ.וו – BMW Motorrad, מקימה מפעל ייצור והרכבה מחוץ לגבולות גרמניה. החברה הבווארית פתחה מפעל בברזיל, כשכולו בבעלותה, על מנת לתת מענה לשוק המקומי ההולך וגדל, לגדול מבחינה עסקית ואף להתפתח לשווקים נוספים בדרום אמריקה.
המפעל החדש, בנמצא בעיר מנאוס, נבנה בשנה האחרונה בעלות של כ-10.5 מיליון יורו. הוא מעסיק 175 עובדים מקומיים, עובד עם 45 ספקים מקומיים, ויורכבו בו בשלב הראשון 9 דגמים של ב.מ.וו: F700GS ו-F800GS כולל אדוונצ'ר, F800R, וכן R1200GS כולל אדוונצ'ר, וסדרת ה-S הכוללת את ה-S1000RR, ה-S1000R וה-S1000XR. קצב הייצור ההתחלתי המתוכנן הוא 10,000 כלים בשנה, כניתן יהיה להגדיל את הכמויות בבוא העת. סביר להניח שבעתיד הקרוב יורכבו במפעל החדש גם דגמי ה-G310 המיועדים לשוק המקומי.
ב.מ.וו מודיעה הבוקר (ו') על עדכון למשפחת הבוקסרים R1200 וכן למשפחת ה-F-GS לשנת הדגם 2017, בעיקר על מנת להתאים לתקנות יורו 4, אבל לא רק.
F800GS גרסת 2017
משפחת ה-F-GS הכוללת את ה-F700GS, את ה-F800GS ואת ה-F800GS אדוונצ'ר, מקבלת מערכת פליטה חדשה (וקרוב לוודאי חנוקה יותר) שתתאים להגבלות של תקנות יורו 4. בנוסף מקבלת הסדרה מצערת חשמלית חדשה במקום המכאנית, מה שאומר גם ניהול מנוע חדש, וכעת יש 2 מפות ניהול מנוע – Road ו-Rain בכל הדגמים ו-2 נוספות אופציונליות לצמד ה-800 – Unduro ו-Enduro Pro, שיגיעו גם עם המתלים האלקטרונים.
פרט לכך יש לוח שעונים חדש שבו תצוגת מצב ניהול המנוע, וכן נורת תקלה חדשה שנוספה למערכת ההזרקה, שוב – בשל תקנות יורו 4.
מערכת פליטה חנוקה מותאמת יורו 4
גם משפחת הבוקסרים הפופולרית עוברת עדכון והתאמה ליורו 4. כל דגמי המשפחה – R1200GS (רגיל ואדוונצ'ר), R1200RT וצמד ה-R1200R/RS – מקבלים שינויים במערכת התמסורת, כולל במסבים, בין היתר לעבודה חלקה יותר. יש גם נורת OBD (ר"ת On Board Diagnostics) על לוח השעונים החדש, ומעתה פנסי הצד ידלקו באופן קבוע.
R1200GS אדוונצ'ר בגרסת Triple Black
ה-R1200RT וה-R1200R/RS מקבלים השנה אופציה ל-ABS Pro Cornering – מערכת ה-ABS המודרנית שעובדת גם כשהאופנוע על הצד. בנוסף ניתן לרכוש כל אחד מהדגמים עם אור הבלם הדינמי.
כל הדגמים מגיעים השנה עם סכמות צביעה חדשות, ובנוסף חזרה גרסת ה-Triple Black השחורה של ה-R1200GS אדוונצ'ר.
ב.מ.וו לא משתוללת במילאנו. רק לפני כמה ימים חשפה החברה את ה-G 310 R – נייקד חדש וזול על פלטפורמה חדשה שתניב מספר דגמים בעתיד (להערכתנו כבר בקרוב נראה גרסת GS דו"שית ולאחר מכן גרסה ספורטיבית שתיקרא S או RR), ויומיים לפני פתיחת התערוכה דלף לרשת סרטון רשמי של ה-R nine T בגרסת סקרמבלר. כעת חושפת החברה באופן רשמי את הסקרמבלר (תמונות בגלריה), שלפי המפרט הטכני עשוי להיות זול יותר מה-R nine T המקורי (חישוקים יצוקים, מזלג קונבנציונלי במקום ההפוך, מיכל דלק מפלדה במקום אלומיניום), וכמובן עם אינספור אפשרויות קסטומיזציה. אגב, ייתכן שבעתיד נראה גרסאות נוספות של ה-R nine T, ולא מן הנמנע שיהיו אלו גרסאות רטרו נוספות, למשל גרסאות GS ו-S כהומאג' לדגמי ה-R90 של שנות ה-80.
R nine T סקרמבלר
פרט לאלו חושפת ב.מ.וו את צמד ה-F700GS ו-F800GS המחודשים. אין בהם שינויים מכאניים, אולם יש מתיחת פנים קלה, בעיקר בפאנלים המכסים את מיכל הדלק, אבל גם בכמה מקומות נוספים. העניין העיקרי השנה בצמד ה-GS-ים הוא האפשרות לסכמות צביעה מעניינות שנקראות סטייל 1 וסטייל 2, ומגיעות בין היתר בצביעות שונות לשלדה, לקפיץ הבולם האחורי, למושב, וכמובן לפלסטיקה.
