שנים רבות שאנו במועדון BMWGSIL מסתכלים בקנאה על תמונות וסרטונים מאירועי הטרופי של ב.מ.וו שנערכים בעולם באופן קבוע, אבל עלויות ההשתתפות והמוקדמות גבוהות מאוד, ולא הייתה יכולת להפיק כזו הפקה. עד שלפני כמה שנים ההחלטה נפלה: נעשה לנו טרופי משלנו, כאן בישראל.
את הטרופי המקומי התאמנו למידותינו הצנועות, וכך יצאה לדרך הג'ימאקנה השנתית – אירוע רכיבה שנתי שבו מתחרים הנרשמים במסלול ג'ימקאנה טכני עם פרסים ובעיקר עם אווירה מעולה.
הג'ימקאנה השנתית הייתה אחד משיאי הפעילות השנתית של המועדון. אבל עליה וקוץ בה, הג'ימאקנה הייתה תחרותית ולא קלה, ולכן לא התאימה לחלק גדול מהרוכבים במועדון – ובוודאי למצטרפים החדשים, וכאלו יש רבים. אז אחרי שש שנות ג'ימאקנה רצופות היה צריך שינוי כיוון – אירוע רכיבה שיתאים לכולם. וכך נולד ה-BMWGSIL TROPHY.
ה-GS TROPHY הישראלי יוצא לדרך
נקפוץ רגע לסוף: ללא שום ספק הטרופי היה אירוע האופנוענות המוטרף ביותר שנערך בישראל! הפקה מלאה של חברי המועדון, ללא התערבות של גורמים מסחריים וכמעט בלי תקציב. כל משתתף שילם 50 ש"ח דמי הרשמה, ולא היו יחצנות, נאומים או בולשיט. אופנוענות אדוונצ'רית נטו!
65 רוכבים השתתפו בטרופי הישראלי, שהתקיים בסמוך למשאבי שדה, ומעל 80 איש ואישה וילדים וטף, חמישה רכבי ליווי, שני רחפנים, ואחד רמי כהן שמלי שהפעם בא רק לצלם (ראו את הגלריה היפה).
היום הראשון של הטרופי נחלק לשלושה קטעים: הראשון תרגולות רכיבה, השני מסלול שטח אשר כלל התמודדות עם תוואי קרקע משתנים ואתגרוני שטח קלים, והשלישי רכיבת שטח לסיום היום ברחצה בעין עקב אשר בנחל צין – שהרי ידוע שאין המועדון זז לשום מקום ללא רחצה הגונה.
השכם בבוקר יצאה קבוצה קטנה וסימנה בסרטי סימון את אזור התרגולות אשר תוכנן מראש – סלאלום בין אבנים (אין תקציב לקונוסים), סיבובים הדוקים לשמאל ולימין, מעבר מסלעה שאמנם לא תוכננה מראש, אך נהגתה והוקמה בשטח, רכיבה בריבוע מסומן ופניית 90 מעלות בשימוש בלם אחורי בלבד, רכיבה ללא מצערת תוך העברת בקבוק מים מעמוד לעמוד (הלקח החשוב: בפעם הבאה זה יהיה בקבוק בירה קרה!), תחרות רכיבה איטית בין 5-4 רוכבים, ועוד. הקבוצה חולקה לשניים, כאשר קבוצה אחת מתרגלת והשנייה תומכת, עוזרת, מכוונת, ובעיקר מצלמת.
תחילת היום – מתרגלים
לאחר סיום התרגולים יצאו שתי הקבוצות לשני מסלולים שנחקרו והוגדרו מראש. המסלולים כללו זינוקים בעלייה מלאה בפודרה, רכיבה בשיפוע צד, מעברי מכשול שונים, ועוד.
אחר הצהרים יצאו שתי הקבוצות לכיוון שדה בוקר וירדו דרך מעלה צין לעין עקב. תענוג גדול עין עקב, וכשזה בא עם 65 רוכבים ובליווי בירה וקפה, אז התענוג גדול שבעתיים.
לפנות ערב חזרו הקבוצות לחאן, נפתחו הבירות, הפיצוחים ובקבוקי היין, והסיום היה ארוחת ערב בדואית מעולה. תוך כדי הארוחה נפרדנו ממקים המועדון ומנהלו במשך שנים רבות, איתן לייבוביץ'. איתן היה ממקימי המועדון לפני 24 שנים(!), מאז ועד היום המועדון פעיל ועורך טיולי שטח ופעילויות מדי חודש.
היו שנשארו לדבר אופנועים, היו שהלכו לישון והיו כאלו שהתעלפו. אולי העייפות, אולי הבירות והלימונצלו – לא חקרנו.
וגם עובדים קשה
בבוקר שבת רכבנו בשני מסלולי טיול – הראשון עם הקבוצה הגדולה בנחל הבשור, נחל בוקר, נחל ציפורים ונחל הרועה – מסלול יפהפה. השני לא בדיוק ענה להגדרת 'טיול'… קבוצה קטנה יותר של 11 רוכבים יצאה לחצות את חולות עגור וחלוצה. אפשר לכתוב הרבה על רכיבת חולות על אופנועי GS, והיו אופנועים מ-650 ועד 1,250 סמ"ק, אך עובדה היא שחצינו מחורבות חלוצה, דרך רחובות בנגב, קניון הלס המקסים והמיוחד ועד נחל לבן בואכה באר מילכה אשר בפתחת ניצנה.
40 ק"מ של דיונות חול משגעות, שאם מקפידים על חוקי הרכיבה בחולות, טסים עליהן בכייף גדול. כן גם נופלים לפעמים, אבל בחול זה פחות נורא…
ה-TROPHY BMWGSIL הראשון הגיע לסיומו, והוא היה חוויה מיוחדת במינה. חברות, ערבות הדדית, עזרה ללא תנאי, אהבת השטח ורכיבת שטח, זוהי תמצית מועדון BMWGSIL – ובפעם הזו כל אלו היו בגדול, כמו תמיד בעצם.
בין אופנועי הב.מ.וו GS שהשתתפו היו אופנועים בני 40 שנה ואופנועים בני 40 יום, ומדהים לראות אותם רוכבים אחד לצד השני ומבצעים את אותה הפעילות ואותו המסלול.
חברי מועדון BMWGSIL רוצים להודות דלק מוטורס ולרן בוזנח על התמיכה רבת השנים, לדניאל ועמוס מנהלי המועדון, וכמובן למשתתפי הטרופי של 2023. נתראה בטרופי 2024.
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, מודיעה על תחילת השיווק במכירה מוקדמת של דגמי ה-GS של שנת 2021 – ה-F750GS, ה-F850GS כולל גרסת האדוונצ'ר, וכן ספינת הדגל – ה-R1250GS כולל גרסת האדוונצ'ר. ראשוני הכלים יגיעו ארצה בחודש ינואר 2021.
הב.מ.וו R1250GS – גם הסטנדרטי וגם גרסת האדוונצ'ר – מקבל ל-2021 שינויים קלים בגזרת בקרות האלקטרוניקה והבלימה לשנת 2021, וכן את צבע הדבורה האייקוני המציין 40 שנים לדגם המקורי. במעבר לדוגמאות צבע של לבן או שחור, ה-GS הגדול יגיע כאופציה גם בגרסת השחור-צהוב – צבע הדבורה שמסמל את ה-R80GS מ-1980.
ב.מ.וו R1250GS 2021 בצהוב-דבורה
דגמי ה-1250 קיבלו מערכת תאורה אדפטיבית לפניות, שיודעת להאיר ב-30° לתוך כיוון הפנייה. התאורה גם משנה את גובהה בהתאם למטען או מורכב המעמיסים על האופנוע. מערכת ה-DTC – מערכת בקרת האחיזה הדינמית – תגיע כסטנדרט בכל הדגמים, ומערכת ניהול המנוע תקבל אופציית 'ECO' לחסכון בדלק. ה-R1250GS מקבל גם מערכת ABS פרו מעודכנת, אשר מסתייעת ביחידת מדידה אינרציאלית (IMU) לכביש ולשטח, ומשלבת את הבלם הקדמי והאחורי ביחד בעת לחיצה על ידית הבלם הקדמי, כשרגלית הבלם האחורי תפעיל רק אותו. מערכת הזינוק בעלייה הסטנדרטית מקבלת כאופציה גרסת HSC פרו, אשר משלבת חיישן זווית שמפעיל בהתאם את הבלם ומונע הדרדרות לאחור. מערכת החימום למושב הרוכב והמורכב, בנוסף לידיות מחוממות, מגיעים כסטנדרט.
דגמי ה-F750GS וה-F850GS מקבלים ל-2021 מספר פריטים למפרט הסטנדרטי כמו פנסי איתות LED, יציאת USB מהקונסולה המרכזית, מערכת ABS פרו להטיה, בקרת אחיזה דינמית (DTC) ותצוגת TFT צבעונית. לרשימת האופציות יתווספו בקרות רכיבה נוספות, תושבת ל-GPS ומושב מונמך עם סט-אפ מותאם למתלים. בנוסף, גם דגמי הטווין מקבלים גרסת 40 שנה בצביעת צהוב-שחור ייחודית.
משפחת דגמי ה-G/S של ב.מ.וו – כביש / שטח – התחילה את דרכה בשנת 1980 והתפתחה לסדרת דגמים אדירה שנעה בין גרסאות 310 סמ"ק ועד 1,250 סמ"ק ומכרה מעל 1.2 מיליון כלים.
האבולוציה של ה-GS בתמונה אחת
בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת הציגו בב.מ.וו את דגם ה-R 80 G/S, שסימן את המושג Gelände / Straße, שזה אומר בגרמנית – כביש / שטח. הדגם הציג מהלך מתלים ארוך, מנח ישיבה זקוף וגלגל קדמי בקוטר 21″, שהגדיר את האופנוע כאנדורו-תיור, בהמשך כדו-שימושי וכיום אדוונצ'ר. לדגם היה מנוע בנפח 797.5 סמ"ק, מקורר אוויר בתצורת בוקסר שטוח. להילת הדגם יותר מתרמה העובדה שהוא ניצח לא פחות מארבע פעמים בראלי פריז-דקאר הקשוח – ב-1981 ו-1983 עם הוברט אוריאל הצרפתי וב-1984 ו-1985 עם גסטון ראיה הבלגי עם ה-1.60 מ' שלו (ראו סרטון):
בשנת 1987 שונה המיתוג ל-GS (בלי הלוכסן), והתווספה גרסת ה-R 100 GS בנפח 980 סמ"ק, שצמחה בשנת 1994 ל-R 1100 GS הגדול יותר שהותאם הרבה יותר לכיוון הכביש. מנוע הבוקסר שסיפק 80 כ"ס, והכפיל את מספר השסתומים ל-4, שימש לראשונה כגורם נושא עומס בשלדה. ה-GS אופיין עם זרוע הפרהלבר החד-צידית מאחור, שמכילה את גל ההינע החוסך אחזקה ושימון, ובגרסת ה-1,100 הוצגה מערכת הטלהלבר מלפנים, אשר מונעת שקיעה בעת בלימה ובעצם מפרידה בין כוחות ההיגוי וכוחות הבלימה ומבודדת את הרוכב מהזעזועים תחתיו. בנוסף הציעה ב.מ.וו מערכת ABS, לראשונה בעולם הדו"ש / אדוונצ'ר.
ב.מ.וו R 80 G/S – האבא של האדוונצ'רים
הדגם המשיך עם אבולוציית הנפח, הטכנולוגיה ואלקטרוניקה וגדל ב-1999 ל-1,150 סמ"ק וב-2004 לדגם 1,200 סמ"ק שהשיל כמעט 30 ק"ג ממשקל קודמו והמשיך לעבור אבולוציה והמשך פיתוח כמעט בכל שנה. כך למשל, עם השנים נוספו מערכות אלקטרוניות, וב-2010 ההספק עלה מ-105 ל-110 כ"ס.
בשנת 2013 התווסף קירור נוזל מודרני הרבה יותר למנוע החדש, כשהאופנוע כולו מחודש, אבל שומר על המאפיינים המוכרים של המשפחה. בשנת 2019 הוצגה הגרסה האחרונה לבינתיים – בנפח 1,250 סמ"ק – עם אלקטרוניקת קצה ומערכת תזמון שסתומים משתנה למנוע הבוקסר, שנקראת ShiftCam, אשר משפרת את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד, והלכה למעשה משכללת את גרף המומנט כך שיהיה שטוח יותר וגמיש יותר. אצלנו הדגם מוכר בעיקר דרך משטרת התנועה ורוכבי המועדונים שמעזים לרדת איתו לשטח. לכל דגם גם הוצעה גרסת אדוונצ'ר עם מיכל דלק גדול יותר ואבזור ומיגונים ייעודיים.
ב.מ.וו R 100 G/S
לא נשכח גם את סדרת ה'מסעות הגדולים' של השחקן יואן מק'גרגור, שותפו צ'ארלי בורמן והצלם קלאודיו ון-פלטה, שייצגו את ה-GS בתנאים קשים. המסע הראשון של החבורה היה בשנת 2004, שם רכבו על אופנועי ב.מ.וו R 1150 GS אדוונצ'ר מלונדון ועד ניו-יורק בדרך הארוכה מזרחה. המסע, שעבר דרך אירופה, אסיה ואלסקה, נמדד ב-35,960 ק"מ ו-3.5 חודשים. המסע – Long Way Round – הפך לסדרת וידאו וספר רב-מכר. המסע השני היה בשנת 2007 ויצא מסקוטלנד ועד דרום אפריקה. אופנועי הב.מ.וו R 1200 GS כיסו 17 מדינות ו-19,500 ק"מ בשלושה חודשים. גם פה – והפעם בשם Long Way Down – המסע פורסם דרך סדרת סרטי DVD של ה-BBC וספר רב-מכר.
ב.מ.וו R 1100 GS
דגמי ה-F במשפחת ה-GS
בב.מ.וו חיברו את המותג GS גם לדגמים נוספים, שנשאו מנוע חד-צילינדרי וטווין מקבילי והגיעו בנפחים קטנים יותר. בשנת 1993 הוצגה גרסת ה-F650GS פאנדורו, שהוצמדה למשפחת ה-GS רק בשנת 2000 והציעה את מערכת הזרקת הדלק הראשונה למנוע סינגל, ממיר קטליטי ו-ABS. ב-2007 המנוע הכפיל את מספר הצילינדרים לתצורת טוין מקבילי והציע בהדרגה גרסאות 650, 700, 750, 800 סמ"ק ו-850 סמ"ק.
ב.מ.וו F 850 GS (צילום: אסף רחמים)
דגמי ה-G במשפחת ה-GS
ב.מ.וו הציגה את ה'בייבי GS' בשנת 2016, אשר מורכב במפעלי TVS בהודו, עם פלטפורמה זהה ל-G310R – כלומר מנוע סינגל בנפח 313 סמ"ק המפיק 34 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-2.85 קג"מ ב-7,500 סל"ד, כשיניקת האוויר מלפנים והפליטה מאחור – כלומר מנוע הפוך. המנוע שוכן בתוך שלדת צינורות פלדה. המשקל עומד על 169.5 ק"ג כולל כל הנוזלים. הבולמים ארוכי מהלך (כ-50 מ"מ יותר מאשר ב-R), עם מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, אך הם נטולי כוונונים למעט עומס קפיץ מאחור. הגלגלים במידות "19 ו-"17, עם צמיגי דו"ש של מצלר עליהם. טכנולוגית יש מערכת ABS כסטנדרט, צג LCD גדול, וכמובן שפע של אביזרים נלווים כמו ארגזים בנפח גבוה, מושב גבוה או נמוך, שקעי טעינה, ידיות מחוממות ומתקן לטלפון סלולרי.
ב.מ.וו G 310 GS – בייבי GS
ב.מ.וו גם שידכו את האותיות GS למשפחות נוספות עם גרסה נוספת ל-R nine T ('נינט'), גרסת הומאז' לאופנועי ה-R-G/S של שנות ה-70 וה-80 שנקראת Urban G/S. האורבאן G/S הצטרף למשפחת ה-R nine T הכוללת את הסקרמבלר, הרייסר, הפיור וה-R nine T המקורי מ-2013.
בב.מ.וו בחרו בינתיים לציין את 40 השנים למשפחת ה-GS ההיסטורית עם דגמים מיוחדים למשפחת ה-F-GS, אבל אין ספק שהמשפחה הזאת, שעשתה את השם שלה עם הדואליות של הכביש והשטח וההצלחה בראלי הדקאר, החזיקה ומחזיקה בכוחות עצמה את חטיבת האופנועים של ב.מ.וו ומסמלת משפחה אליטיסטית מצד אחד אבל מוכשרת ומוצלחת מהצד השני. כיף להרים את האף על בעלי GS, אבל כולם גם רוצים להיות חלק מהם. אנו בטוחים שגרסאות 50 שנה ו-60 שנה יגיעו גם הן במשפחה המיוחדת והאייקונית הזאת.
ב.מ.וו R 1150 GSב.מ.וו R 1200 GS של שנת 2004ב.מ.וו R 1200 GS דגם 2010 (צילום: טל זהר)דגם 2013 מקבל מנוע חדש מקורר נוזל (צילום: אסף רחמים)בשנת 2019 הנפח גדל ל-1,250 סמ"ק (צילום: בני דויטש)
ב.מ.וו מציגה גרסאות מיוחדות לדגמי ה-F850GS, F850GS, F750GS אדוונצ'ר – לרגל 40 שנים למשפחת ה-GS.
ה-F750GS, ה-F850GS וה-F850GS אדוונצ'ר בצביעת 40 שנה
בשנת 1980 הוצג הב.מ.וו R80 G/S. קפיצה קטנה 40 שנים קדימה, מציינים הגרמנים את האירוע עם גרסאות צבע המכבדות את הדגמים המקוריים של המשפחה הענפה והמוצלחת. הצביעה השחורה-צהובה-כסופה תוצע בגרסאות הנפח הבינוני של המשפחה, ה-F750GS וצמד דגמי ה-F850GS וה-F850GS אדוונצ'ר.
שלושת הדגמים, החולקים פלטפורמה משותפת, מגיעים עם מנוע טווין מקבילי בנפח 853 סמ"ק עם גל ארכובה בזווית של 270 ו-450 מעלות בין פיני הארכובה. גרסת ה-750 הרכה מפיקה 77 כ"ס, ואילו גרסת ה-850 מגיעה ארצה עם הספק מקסימלי של 90 כ"ס – על אף שבעולם הכלי משווק עם 95 כ"ס. לשלושתם שלדת פלדה במבנה מונוקוק, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מלפנים (ב-850 בלבד. ב-750 מזלג רגיל בקוטר 41 מ"מ). המשקלים המלאים עומדים על 229 ק"ג ו-224 ק"ג ל-F850GS ול-F750GS, בהתאמה. גרסת האדוונצ'ר מוסיפה מיכל דלק ענק של 23 ליטרים ואבזור רב כגון מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED.
בנוסף לגרסאות אלו, מודיעה ב.מ.וו על הוספת מספר פריטים למפרט הסטנדרטי של המשפחה כגון פנסי איתות LED, יציאת USB מהקונסולה המרכזית, מערכת ABS פרו להטיה, בקרת אחיזה דינמית (DTC) ותצוגת TFT צבעונית. לרשימת האופציות יתווספו בקרות רכיבה נוספות, תושבת ל-GPS ומושב מונמך עם סט-אפ מותאם למתלים.
דגם הנייקד בינוני של ב.מ.וו, ה-F900R מקבל עיצוב חדש ומכלולים חדשים לשנת 2020, וייחשף בתערוכת מילאנו לצד F900XR חדש.
ה-F900R, הנייקד הבינוני של ב.מ.וו מסדרת ה-F בעלת מנוע הטווין המקבילי, יחליף את ה-F800R שהוצג בשנת 2017. כמו אחיו לפלטפורמה שחודש בשנה שעברה – דגם האדוונצ'ר ה-F850GS – הוא ישדרג את אותו המנוע בנפח 853 סמ"ק ו-90 כ"ס של אחיו האדוונצ'רי (95 כ"ס באירופה) ויגדל מעט בנפח, בהספק ובמומנט.
בתמונות שהודלפו, שמקורם ממשרד הפטנטים בברזיל, רואים שהבימר מתחדש בתחום השלדה, זרוע אחורית, מנוע כמובן ועיצוב – שמקבל השראה גדולה מה-R1250R. סביר להניח שלוח המחוונים יתאים את עצמו לחדשים של ב.מ.וו, כמו כן כל האלקטרוניקה הקשורה בבטיחות ושליטה. הבדל מאוד משמעותי מהדגם הקודם הוא עיצובו ומיקומו של דוד הפליטה, שבשונה מרוח הימים דווקא מקבל גרסה מוקטנת מעבר. נראה אם כך יהיה בגרסה הסופית.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, גל ארכובה 270-450, נפח 853 סמ"ק, 90 כ"ס ב-8,250 סל"ד, 9.37 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 12.7:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת מונוקוק מפלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 230 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,300 מ"מ, בסיס גלגלים 1,593 מ"מ, זווית היגוי 62 מעלות, מפסע 124.6 מ"מ, גובה מושב 875 מ"מ (אופציה ל-815, 835, 860 ו-890 מ"מ), מיכל דלק 23 ל', משקל מלא 244 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17
ב.מ.וו F850 אדוונצ'ר
מה זה?
ה-F850GS שיצא לשווקים בשנה שעברה, מקבל השנה גרסת אדוונצ'ר מאובזרת. השינוי המרכזי בין ה-F850GS הרגיל לבין גרסת האדוונצ'ר נמצא בנפח מיכל הדלק: בעוד לגרסת המקור מיכל דלק בנפח של 15 ליטרים, כאן בגרסת האדוונצ'ר הנפח גדל ל-23 ליטרים.
יחד עם מיכל הדלק החדש בב.מ.וו עיצבו מחדש את על יחידת המיכל. אגב, במעבר מדגמי ה-800 הישנים לדגמי ה-850 החדשים, מיכל הדלק עבר מזנב האופנוע למקומו הקונבנציונלי בין רגלי הרוכב. כעת העיצוב במבט מהצד נראה נקי, פונקציונלי, מודרני ונאה. אולם במבט על, או במבט אחורי, מגלים שסביבת מיכל הדלק היא ענקית – ללא פרופורציה לגודל המיכל עצמו או לגודל האופנוע. הרבה אוויר יש שם, מסביב למיכל עצמו, ולדעתנו זה קצת מוגזם.
פרט למיכל הדלק המוגדל ולסביבתו החדשה, גרסת האדוונצ'ר מקבלת גם אבזור רב. כך למשל יש מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED. מאידך, ה-F850GS אדוונצ'ר שמגיע ארצה נעדר את מערכת המתלים החשמליים ESA II.
תוספת נוספת שמקבלת גרסת האדוונצ'ר היא האפשרות לכיוון גובה משקף הרוח לשני מצבים, על-ידי ידית שמתופעלת ביד אחת ותוך כדי רכיבה. שאר האופנוע זהה למדי ל-F850GS הרגיל – כולל המנוע וניהול המנוע, השלדה, מערכת המתלים, הגלגלים והבלמים. כלומר במקרה הזה הפלטפורמה משותפת אולם האבזור שונה.
למבחן הדרכים שלנו לקחנו את גרסת הראלי, כשההבדלים בינה לבין הגרסה הרגילה כוללים משקף רוח מקוצר כמו של ה-F850GS הרגיל, וכן צביעת ראלי יפה בכחול-לבן-אדום עם חישוקים זהובים. גרסה נוספת – אקסקלוסיב – מציעה גם ארגזי צד מקוריים לצד צביעה ייחודית.
גרסה מוגדלת ומאובזרת ל-F850GS
ביצועים
ביצועיו של ה-F850GS בגרסת האדוונצ'ר דומים מאוד לאלו של הגרסה הרגילה, וזה לא מפתיע, שכן כאמור הפלטפורמות זהות.
המנוע, שבגרסה הישראלית מפיק 90 כ"ס בלבד (בגרסאות שנמכרות בחו"ל ההספק עומד על 95 כ"ס. לארץ מגיעה גרסת 90 כ"ס בגלל איכות הדלק המקומי – כך על-פי ב.מ.וו), חלק ונעים לשימוש, ובשל תצורתו והזווית בין פיני הארכובה הוא גם מפיק חספוס נעים. הוא שופע מומנט החל משחרור קלאץ', והוא יאיץ היטב את האופנוע עד הרבה אחרי סל"ד הביניים. כלומר בטווח הסל"ד השימושי ביותר המנוע הזה יעיל וטוב.
מאידך, כשמגיעים למחוזות ההספק, למנוע הזה חסר – וזה מורגש דווקא בגלל תוספת המשקל של 15 הק"ג ביחס לגרסה הרגילה. לא רק שהמנוע הזה מסוגל לספק יותר הספק בבסיסו, והוא מוגבל ל-95 כ"ס באופן מלאכותי כדי שניתן יהיה למכור אותו גם מוגבל ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון A1, אלא גם שבגרסה הישראלית מקבלים 5 כ"ס פחות, וזה מעט מדי. זה בא לידי ביטוי גם בתאוצות חזקות שבהם המנוע מאבד מיכולת הנשימה בסל"ד גבוה, אבל בעיקר במהירות הסופית – עד 170 ואפילו 180 האופנוע יאיץ יפה, ומשם ועד המהירות הסופית – קמ"שים בודדים יותר מ-200 קמ"ש – הוא יאסוף את המהירות לאט. מאוד לאט.
מערכת המתלים טובה מאוד. היינו צריכים לסגור 3/4 סיבוב בשיכוך ההחזרה של הבולם האחורי כדי שהזנב יפסיק להתנדנד, ומיד לאחר מכן קיבלנו מכונה שאמנם רכה על המתלים, אבל יציבה – גם בקו ישר וגם בהטיה. במקביל, הספיגה טובה ומערכת המתלים מבודדת טוב למדי את הרוכב ממה שקורה תחתיו.
בשביל כזה עדיף את הגרסה הרגילה
בגלל בסיס הגלגלים הארוך, המשקל הלא נמוך, הגאומטריה, והגלגל הקדמי בקוטר "21 – ההיגוי פה אינו חד, ואפילו קצת כבד. זה אומר שכדי להכניס פקודות היגוי חזקות צריך להשקיע כוח, וזה בסדר גמור, שכן כאמור הטרייד-אוף הוא היציבות המצוינת של ה-GS. תכונה זהה ראינו גם בגרסה הרגילה, רק שכאן יש תוספת משקל ונפח שממוקמים למעלה ומאטים עוד יותר את ההיגוי והזריזות.
הבלמים מצוינים, בעלי נשיכה חזקה והחלטית ועוצמה חזקה לאורך כל הבלימה. אגב, יש כאן מערכת בלמים משולבת, שמעבר לחלוקת עוצמת הבלימה בין הקדמי לבין האחורי גם מספקת 3% הנחה בביטוח החובה.
ברכיבת שטח ה-F850GS אדוונצ'ר דומה בתכונותיו לגרסה הרגילה, שכן כאמור הפלטפורמה זהה בין שני הכלים, אבל הוא כבד יותר והוא רחב משמעותית בסביבת מיכל הדלק. המשמעות מבחינתנו היא שדווקא הגרסה הרגילה מתאימה יותר לטיולי שטח. גרסת האדוונצ'ר מתאימה יותר לרכיבות ארוכות, ואם יש שטח בתפריט אז עדיף שהוא יהיה שבילים ברמת קושי קלה ולא יותר מזה.
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה זהה למדי לזו שב-F850GS הרגיל, אבל סביבת הרוכב שונה לחלוטין. זה נובע, כאמור, ממיכל הדלק הענק שנמצא מתחת לעיני הרוכב. עכשיו, זה לא רק שהמיכל עצמו גדול, אלא גם שבב.מ.ו ניפחו את סביבת המיכל באופן מלאכותי עם פלסטיקה רבה שבינה לבין המיכל עצמו יש חלל עצום. לא ברור לנו מה המטרה של הנפח הזה, ואולי בכלל זה אלמנט עיצובי, אך לדעתנו הוא מיותר ולא פונקציונלי, וגורם לאופנוע להיראות ולהרגיש גדול משמעותית ממה שהוא באמת, כאמור ללא תכלית ממשית.
הרכיבה על גרסת האדוונצ'ר מזכירה מאוד את הגרסה הרגילה. המנוע הזה שופע מומנט כבר מסל"ד נמוך, והוא מאפשר שורט-שיפטינג כמו שאנחנו אוהבים. 'רכיבה על גלי המומנט' מה שנקרא. מהירות השיוט הנינוחה נעה סביב 160-150 קמ"ש, כשמעל זה המנוע יתקשה לאסוף מהירות כמו עד לזה. המהירות המרבית עומדת על כ-200 קמ"ש, אבל מיגון הרוח הצנום של גרסת הראלי שעליה רכבנו מסיט את הרוח היישר לראש הרוכב – גם כשהמשקף על מצבו העליון. אופנוע אדוונצ'ר למרחקים ארוכים שמגיע עם משקף רוח קטנטן – קשה לנו לחיות עם הדיסוננס הזה.
לגרסת האדוונצ'ר – כמו ל-F850GS הרגיל – מסך TFT צבעוני ומודרני המוכר מדגמים נוספים של ב.מ.וו, והוא נעים לשימוש ונותן תחושה מודרנית ואף יוקרתית. המצערות כמובן חשמליות, ויש 3 מצבי ניהול מנוע – דינמיק, כביש ואנדורו פרו. במצב דינמיק ידית המצערת קצת לא לינארית והתחושה היא מוזרה, ולכן ברוב הזמן רכבנו על מצב הכביש. במצב אנדורו פרו בקרת האחיזה מתערבת מעט מאוד, וכך גם ה-ABS, לצורך רכיבת שטח. נציין שניתן לנתק לחלוטין גם את בקרת האחיזה וגם את ה-ABS – בלחיצת כפתור על בית המתגים השמאלי. מצוין.
ואחרי הכל, ה-F850GS בגרסת האדוונצ'ר נותן תחושה של אופנוע גדול, ואפילו ענק. בעיקר בגלל לוח השרטוט הגדול שנמצא בין רגלי הרוכב ומתחת לראשו. במהלך המבחן ניסינו לחשוב למה בעצם צריך את גרסת האדוונצ'ר של ה-F850GS. הרי מצד אחד, מיכל הדלק הגדול מיועד לרוכבים אשר משתמשים באופנוע לטיולים ארוכים, והניפוח של המיכל וסביבתו, וגם תוספת המשקל, מרחיקים את האופנוע מרכיבת שטח ביחס לגרסה הרגילה. מצד שני, אם הוא פחות מיועד לשטח אז בשביל מה צריך את הגלגל הקדמי בקוטר "21? תנו לנו אותו עם "19 מלפנים ושלפחות נהנה מיכולות כביש גבוהות ומהיגוי זריז יותר. את אותו הדבר ניתן להגיד גם על המשקף הקטנטן, רק שבמקרה הזה המשקף הקצר מגיע רק בגרסת הראלי. בשתי הגרסאות האחרות – האדוונצ'ר והאדוונצ'ר אקסקלוסיב – המשקף גבוה ואמור להיות יעיל יותר בהגנה מפני רוח.
סיכום ועלויות
ה-F850GS החדש הוא אופנוע מצוין. גרסת האדוונצ'ר שלו אמורה לקחת אותו אפילו צעד קדימה, אבל היא קצת התבלבלה בדרך. היא מנסה להיות גם וגם, אבל יוצא לה פחות מזה ופחות מזה, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
זה לא שזה אופנוע לא טוב. להפך – זה אופנוע טוב, שכן הבסיס שלו מעולה. הוא נוח, יש לו מנוע גמיש ויעיל, הוא יציב וטוב על המתלים, הוא בנוי איכותי מאוד, הגימור ברמה גבוהה, והוא מאובזר בשפע תוספות יקרות. הוא אפילו נראה מצוין ומעוצב מודרני ונאה. אבל הוא פחות טוב מהגרסה הרגילה לרכיבת שטח – בגלל תוספת הנפח והמשקל בחלקו העליון, ומאידך, כאופנוע כביש הגלגל הקדמי בקוטר "21 מיותר. למעשה אנחנו נזכרים שזה פחות או יותר מה שכתבנו גם על גרסת האדוונצ'ר של ה-F800GS ב-2017:
"יש פה דיסוננס גדול ב-F800GS אדוונצ'ר. מצד אחד זהו אופנוע איכותי ומאובזר, מגומר ברמה גבוהה כמו שב.מ.וו יודעת, ומציע מכלולי איכות ומערכות אלקטרוניקה שעובדות נהדר – גם יחד בסנכרון. מצד שני, הוא קצת לא סגור על עצמו – שכן המסר שהוא משדר, וגם המיתוג שלו, צועקים שטח, אבל בפועל הוא יותר אופנוע כביש מאשר הגרסה הרגילה, למרות – או בגלל – האבזור. ואם כבר הוא יותר אופנוע כביש, אז לשם מה אנחנו צריכים גלגל קדמי צר בקוטר "21 שמכביד על ההיגוי ומקטין את האחיזה בכביש? תנו לנו את ה-F800GS אדוונצ'ר עם חישוק קדמי בקוטר "19. אמנם נוותר על תדמית הרפתקן השטח, אבל לפחות נקבל אופנוע שסגור על עצמו ומתנהג טוב יותר בסביבת המחייה הטבעית שלו – הכביש הציבורי. ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז לרכיבת שטח היינו לוקחים בלי לחשוב פעמיים את הגרסה הרגילה, שכן זהו אופנוע שהוכיח את עצמו, גם בתחום הזה".
מחירו של ה-F850GS בגרסת אדוונצ'ר נקבע על 115 אלף ש"ח. הוא אמנם מגיע, כאמור, עם שפע תוספות, אך לאור מחירי מתחריו המחיר הזה נראה לנו קצת גבוה, מה משאיר את ה-F850GS אדוונצ'ר לקהל מצומצם של רוכבים.
בעולם הרכבים, בעיקר בחו"ל, נפוצה השיטה של שינוי צבע הרכב על-ידי מדבקות מיוחדות. זה נקרא WRAP – כיסוי. יצרנית האופנועים ב.מ.וו הודיעה אתמול על קיט מדבקות מקורי, אותו היא מוכרת בעצמה, שייתן לב.מ.וו שלכם מראה ייחודי ושונה מהשאר. כרגע ההתייחסות היא רק לדגמי האדוונצ'ר ול-G310R, אבל בעתיד תשחרר החברה קיטים גם לשאר הדגמים. הקיט מגיע בצבעים ועיצובים שונים, עם סמל הפרופלור מוטבע בהם. בנוסף למדבקות יגיעו כלים לסיוע בהדבקה.
הכלים המתאימים הם דגמי ה-R1200GS משנת 2008 ואילך, G310R, G310GS, F750GS, F850GS. מחירים טרם פורסמו.
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-F850GS אדוונצ'ר שהוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר האחרון.
הבסיס הוא כמובן ה-F850GS, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 853 סמ"ק, שבו פיני הארכיבה נמצאים בהיסט של 270 מעלות (ו-450 מעלות במחזור הבא). המנוע מספק 90 כ"ס בגרסה הישראלית, וניתן לקבל אותו בגרסה מוגבלת לרישיון נהיגה A1.
גרסת האדוונצ'ר המאובזרת של ה-F850GS
מיכל הדלק גדל בנפחו ל-23 ליטרים (15 ל' בגרסת הבסיס), ובב.מ.וו מצהירים שטוח הרכיבה עשוי להגיע ל-550 ק"מ. השלדה עברה גם היא שינויים בהתאמה לאדוונצ'ר. המזלג ההפוך מלפנים בקוטר 43 מ"מ (ללא כיוונים) מקבל מהלך ארוך יתר של 230 מ"מ במקום 204 מ"מ בגרסת הבסיס, ומאחור מהלך הגלגל עומד על 215 מ"מ. בשל אלו, גובה המושב מטפס ל-875 מ"מ לעומת 860 מ"מ ב-F850GS, כשניתן להנמיך את האופנוע גם במתלים וגם עם מושב נמוך יותר.
מבחינת בקרות ואלקטרוניקה, ה-F850 אדוונצ'ר מגיע עם 2 מצבי ניהול מנוע – כביש וגשם, ועוד 3 מצבים ב-Riding Mode Pro המגיעים ארצה כסטנדרט: אנדורו, אנדורו פרו ודינמיק. יש גם מערכת ABS מתקדמת להטיה ומערכת בקרת אחיזה כסטנדרט, מסך TFT צבעוני כמו של ה-F850GS, פנסי LED היקפיים, ומפתח קרבה KEYLESS. משקלו של ה-F850GS אדוונצ'ר עומד על 244 ק"ג – כולל כל הנוזלים, לעומת 229 ק"ג של ה-F850GS.
ה-F850GS אדוונצ'ר מגיע ארצה, פרט לגרסה הרגילה, ב-2 גרסאות נוספות: גרסת ראלי הכוללת צביעת ראלי מיוחדת וחישוקים מוזהבים, וגרסת אקסקלוסיב הכוללת צביעה מיוחדת ו-3 ארגזי אלומיניום מקוריים.
האופנוע הזה היה צפוי, הוא נתפס בתמונות ריגול ביוון במהלך השנה, ועכשיו הוא נחשף רשמית: ב.מ.וו חושפת הבוקר (ג') את גרסת האדוונצ'ר של ה-F850GS.
הבסיס הוא כמובן ה-F850GS שאותו בחנו לא מזמן כאן בפול גז, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 853 סמ"ק, שבו פיני הארכיבה נמצאים בהיסט של 270 מעלות (ו-450 מעלות במחזור הבא). המנוע מספק 95 כ"ס, וניתן לקבל אותו בגרסה מוגבלת לרישיון נהיגה A1. נזכיר שמדובר באופנוע חדש לחלוטין ולא במתיחת פנים ל-F800GS, כך שיש שלדה חדשה, מתלים חדשים, עיצוב חדש, אלקטרוניקה מתקדמת יותר, וכאמור מנוע חדש לחלוטין.
ב.מ.וו F850GS בגרסת אדוונצ'ר
אז גרסת האדוונצ'ר בנויה על בסיס ה-F850GS המוכר, אולם גרסת האדוונצ'ר גדולה יותר, מאובזרת יותר, ומיועדת לרכיבת שטח-אדוונצ'ר קשוחה יותר מהגרסה הרגילה.
כך למשל, מיכל הדלק גדל בנפחו ל-23 ליטרים (15 ל' בגרסת הבסיס), ובב.מ.וו מצהירים שטוח הרכיבה עשוי להגיע ל-550 ק"מ. השלדה עברה גם היא שינויים, וכעת זווית ההיגוי חדה יותר ב-2 מעלות והמפסע קטן מ-124.6 מ"מ ל-117 מ"מ ביחס ל-F850 GS, כשבסיס הגלגלים מתקצר מ-1,593 ל-1,578 מ"מ. המזלג ההפוך מלפנים בקוטר 43 מ"מ (ללא כיוונים) מקבל מהלך ארוך יתר של 230 מ"מ במקום 204 מ"מ בגרסת הבסיס, ומאחור מהלך הגלגל עומד על 215 מ"מ. בשל אלו, גובה המושב מטפס ל-875 מ"מ לעומת 860 מ"מ ב-F850GS, כשניתן להנמיך את האופנוע גם במתלים וגם עם מושב נמוך יותר. אגב, גם בגרסת האדוונצ'ר תציע ב.מ.וו את מערכת המתלים החשמליים ESA, כאמור כאופציה בתשלום נוסף.
מבחינת בקרות ואלקטרוניקה, ה-F850 אדוונצ'ר מגיע עם 2 מצבי ניהול מנוע – כביש וגשם, עם מערכת ABS מתקדמת ומערכת בקרת אחיזה כסטנדרט, עם מסך TFT צבעוני כמו של ה-F850GS, עם פנסי LED היקפיים, ועם מפתח קרבה KEYLESS. כאופציה תוצע מערכת המתלים החשמלית ESA, שמוסיפה מצבי ניהול נוספים – דינמיק, אנדורו ואנדורו פרו, כשכל אחד מהמצבים שולט לא רק על המנוע ועל המתלים, אלא גם על ה-ABS ובקרת האחיזה, וכן תוספת של פנסים המתכווננים לפנייה.
ואחרי כל אלו, משקלו של ה-F850 אדוונצ'ר עומד על 244 ק"ג – כולל כל הנוזלים, לעומת 229 ק"ג של ה-F850GS.
בב.מ.וו מרחיבים משמעותית את את רשימת האביזרים האופציונליים המקוריים שניתן להוסיף, החל מפנסי ערפל, מגני מנוע ושלדה, מושבים בגבהים שונים, ידיות, מנופים ורגליות, סטים שונים של ארגזים, אביזרי ניווט, ועוד שפע של חלקים ברשימה באורך הגלות.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, גל ארכובה 270-450, נפח 853 סמ"ק, 95 כ"ס (90 כ"ס בדגם הישראלי) ב-8,250 סל"ד, 9.37 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 12.7:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת מונוקוק מפלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 204 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 219 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,305 מ"מ, בסיס גלגלים 1,593 מ"מ, זווית היגוי 62 מעלות, מפסע 126 מ"מ, גובה מושב 860 מ"מ (בראלי 890 מ"מ, אופציה ל-815, 835, ו-875 מ"מ), מיכל דלק 15 ל', משקל מלא 229 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17
ב.מ.וו F850GS – מימין הגרסה הרגילה, משמאל גרסת 'ראלי'
מה זה?
הב.מ.וו F850 הוא שדרוג משמעותי ל-F800GS הוותיק מאוד שחוגג כבר עשור. לעומת דגמים קודמים של ה-800, שעברו מתיחת פנים ושדרוגים כאלה ואחרים, כאן מדובר באופנוע חדש לחלוטין שתוכנן מהיסוד – כולל שלדה חדשה, מנוע חדש ומתלים חדשים, כשכל אלו לוקחים את סדרת ה-GS הבינונית צעד משמעותי קדימה, אך יחד עם זאת שומרים על אופי הכלי ועל ערכי המותג.
לעומת שלדת מסבך משולשי הפלדה של ה-800, כאן ב-F850GS יש שלדה חדשה לחלוטין, עשויה מפלדה בתצורת מונוקוק, כשהמנוע גורם נושא עומס מרכזי. יש גם מערכת מתלים חדשה, עם זרוע אחורית מאלומיניום המחוברת לבולם יחיד הכולל כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ נטול כיוונים.
המנוע הוא שדרוג של מנוע הטווין המקבילי המוכר של סדרת ה-F. הנפח גדל מ-798 ל-853 סמ"ק על-ידי הגדלת הקדח מ-82 ל-84 מ"מ והארכת מהלך הבוכנה מ-75.6 ל-77 מ"מ, מה שאומר גל ארכובה חדש לחלוטין, כשהיסט פיני הארכובה עומד על 270 ו-450 מעלות – מה שנותן למנוע אופי מעניין יותר משל טווין מקבילי קונבנציונלי.
עם הגדלת הנפח הגיעה גם תוספת הכוח: המומנט המקסימלי עלה מ-8.46 ל-9.37 קג"מ, שאמנם מגיעים בסל"ד מעט יותר גבוה אך כבר ב-3,000 סל"ד מתקבלים יותר מ-7.5 קג"מ. ההספק עלה מ-85 ל-95 כ"ס ב-8,250 סל"ד, אם כי הדגם הישראלי מגיע עם 90 כ"ס בלבד בשל החלטה של ב.מ.וו העולמית שנובעת מאיכות הדלק המקומי. המנוע החדש מספק 95 כ"ס בלבד על מנת שיהיה אפשר לשחרר גם גרסת A1 מוגבלת ל-47.6 כ"ס, וגרסה כזו אכן נמכרת פה.
מה עוד חדש? חישוקי השפיצים חדשים, וכעת הם מסוג טיובלס ללא פנימית. האחורי עדיין בקוטר "17 והקדמי "21, והם מגיעים עם חיישנים לניטור לחץ האוויר בצמיגים. יש מסך TFT צבעוני חדש שהגיע מה-R1200GS, הוא בגימור מט שלא מחזיר אור שמש, והוא מציע אינספור תפריטים ונתונים קלים לגישה, כשהתפעול כולו מכפתור וגלגלת שעל בית המתגים השמאלי, באותו הממשק המוכר של ב.מ.וו.
יש גם פנסי LED חדשים, כולל תאורת יום אוטומטית, ויש מערכות אלקטרוניקה הכוללות ABS הניתן לניתוק, בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, ו-4 מצבי ניהול מנוע (דינמיק, כביש, גשם ושטח), כשכל אחד מהם שולט על אופי וכוח המנוע, וכן על ה-ABS ובקרת האחיזה. קוויקשיפטר לא מגיע כסטנדרט אלא רק כאופציה, וכך גם מערכת המתלים החשמליים ESA II.
ואחרי הכול יש גם עיצוב חדש, ברוח משפחת ה-GS המודרנית של ב.מ.וו. כאן במבחן מצולמת גרסת הראלי, עם צביעת לבן-כחול-אדום של ב.מ.וו, מושב עם תפירה אדומה, וחישוקים זהובים. לזכות ה-F850GS ייאמר שמעבר לנראות המרשימה והמודרנית, הוא גם נראה גדול יותר ממה שהוא באמת – במיוחד בחלק הקדמי. שם רואים פשוט המון אופנוע.
עיצוב חדש ומודרני
ביצועים
כבר במטרים הראשונים על ה-F850GS הורגש באופן מוגזם שהבולם האחורי רך מדי – גם על הקפיץ וגם בהידראוליקה. סגירה של 3 סיבובים בברז החיצוני של עומס הקפיץ וסגירה של חצי סיבוב בבורג שיכוך ההחזרה – והאופנוע התייצב על המתלים. זה למעשה השינוי העיקרי ב-F-GS החדש – היציבות. זה בא לידי ביטוי במהירויות גבוהות על הכביש הציבורי, אבל גם ברכיבת שבילים. היציבות הזו מאפשרת ביטחון רב – בעיקר ברכיבת שטח – לפתוח גז ולגהץ את השביל. וזה לא מפתיע, שכן במעבר מה-800 ל-850 בסיס הגלגלים התארך, זווית ההיגוי התמנתה ב-2 מעלות, וגם המפסע גדל והוא ארוך. כל אלו גורמים ליציבות מוגברת, שאגב לא פוגעת בהיגוי.
אין מה לצפות להיגוי חד ומדויק, שכן עם גלגל קדמי בקוטר "21 ההיגוי משמעותית פחות חד מ-"19 ובטח שמ-"17, אולם אפשר להגיד על השילוב של גאומטריה-יציבות-זריזות של ה-F850GS שהיא מאוזנת מאוד ומתאימה לאופי האופנוע.
המתלים אמנם מכוונים על הצד הרך של המשוואה – גם בקפיצים וגם בהידראוליקה, אך כפועל יוצא הם סופגים מצוין – גם בעיות בכביש וגם ברכיבת שטח איטית או מהירה – ושומרים על יציבות האופנוע. הדבר נכון גם בפניות, במיוחד אחרי כיוון מהיר של הבולם האחורי.
התנהגות מאוזנת ויציבה
המנוע כאן חזק יותר מזה של הדגם היוצא, וזה מורגש בעיקר בסל"ד נמוך ובינוני. הוא סופר-גמיש, ומנה מכובדת של מומנט מתקבלת כבר בשחרור קלאץ', מטפסת באופן לינארי, כשאין שום התפוצצות לקראת קצה הסקאלה אלא משיכה אחידה שמאיצה את 229 הק"ג חלק ויפה.
גמישות המנוע מאפשרת להעביר הילוכים בסל"ד נמוך (שורט-שיפטינג), ולרכוב על גלי המומנט הרבים של המנוע המצוין הזה. על מצב דינמיק המצערת החשמלית מעט בלתי לינארית בסל"ד נמוך ובתחומים הנמוכים של המצערת, אולם במצב כביש היא עובדת נפלא ומדויקת מאוד.
מהירות השיוט הנינוחה של ה-F850GS עומדת על 150 ואפילו 160 קמ"ש. במהירות הזו המנוע בתחום הביניים פלוס, האופנוע יציב מאוד, והאופנוע משדר שהוא יכול יותר, ובאמת המהירות הסופית עומדת על כמעט 220 קמ"ש, כשעד 180 ואפילו 190 קמ"ש אין תחושת מאמץ מיוחדת. מצוין לדעתנו לאופי הכבישים הישראלי.
יחד עם זאת, כשמושכים את ההילוכים ורוצים לקבל תאוצה חזקה – כיאה לאדוונצ'ר בנפח הזה – מגלים שחסר קצת הספק. אמנם יש פה 10 כ"ס יותר מהדגם היוצא, אולם אפשר בקלות רבה לסחוט מהמנוע הזה 110 כ"ס ואף יותר, וכך היינו רוצים לקבל אותו. בב.מ.וו בחרו להגביל את ההספק ל-95 כ"ס (כאמור 90 כ"ס בגרסה שמגיעה לישראל) על מנת לאפשר להגביל את המנוע ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון A1. זהו טרייד-אוף ברור ומקובל, ולמעט תחושת הפספוס האישי שלנו אין לנו ביקורת משמעותית על כך, ובסך הכל המהלך הזה מקובל ואפילו נכון.
גם בהרכבה
איך זה מרגיש?
כאדוונצ'ר בנפח בינוני פלוס, ה-F850GS נראה מהצד גדול – במיוחד בחלק הקדמי. כשמתיישבים עליו מגלים שהוא דווקא לא כל כך גדול, ובסך הכול הגודל סטנדרטי לחלוטין. מין אשליה אופטית שכזו.
תנוחת הרכיבה זקופה, כמו בדגם הקודם, כשהכידון הרחב פורש את הזרועות לצדדים ומאפשר שליטה מצוינת – במיוחד ברכיבת שטח. את המבחן ביצענו לגרסת הראלי, שמגיעה עם מושב בגובה 890 מ"מ – הגבוה ביותר מבין כל האפשרויות. יחד עם זאת, עם 174 הס"מ שלנו לא הייתה בעיה להגיע לקרקע. כך או כך, המושב נוח מאוד, כך גם תנוחת הרכיבה, והם מאפשרים רכיבה ממושכת – כמו שמצופה מאדוונצ'ר מודרני.
מאידך, מיגון הרוח לא מספק. המשקף הקדמי קטן ונמוך, והוא מסיט את הרוח ישירות אל קסדת הרוכב. אמנם אין מערבולות אוויר על הקסדה אלא רק זרימת אוויר רציפה, אך במהירויות גבוהות זה מציק, ולדעתנו צריך היה להתקין משקף גבוה יותר – גם אם במעט. דווקא ברכיבת שטח, ובמיוחד בעמידה, המשקף הזה מצוין. הוא קצר מספיק גם כדי לאפשר לפלג הגוף העליון להגיע ממש מעל לפנס הקדמי, וגם פותח שדה ראייה לטווח הקרוב – בלי הפרעות. למי שמבלה את רוב זמנו על הכביש הציבורי נמליץ להחליף את המשקף לגבוה יותר.
מיגון הרוח לא מספיק לרכיבת כביש מהירה
אהבנו מאוד את מסך ה-TFT הסופר-איכותי. הוא כאמור מגיע בגימור מט כך שאינו מחזיר את אור השמש וניתן לראות אותו היטב בכל מצב, והוא מציע שפע אינפורמציה במסכים שונים, כשהמעבר ביניהם מתבצע בכפתור שנמצא על בית המתגים השמאלי וגלגלת שנמצאת ליד. נוח מאוד להשתמש בו, וכמות הנתונים שהוא מציג פשוט עצומה – עד כדי כך שמצאנו את עצמנו מחליפים תפריטים ונתונים יותר מדי בזמן רכיבה והחלטנו להימנע מזה לגמרי. כך או כך, הנתונים מפורטים והם נגישים וברורים לקריאה. מעולה!
איכות החלקים, הגימור וההרכבה גבוהים מאוד, ואפילו טובים יותר משל ה-F800GS הקודם. על אף שה-F850GS חוסה בצילו של המלך הבלתי מעורער של האדוונצ'רים – ה-R1200GS (ומעכשיו R1250GS) – הוא אינו נופל מבחינת איכות וגימור, ומציע מכלולים טובים שמחוברים היטב יחד ויוצרים אופנוע מהודק ומהוקצע. לא ציפינו לאחרת מב.מ.וו.
ואחרי הכל, הב.מ.וו F850GS ממשיך את דרכו של ה-F800GS ולוקח אותו צעד קדימה. זהו עדיין אדוונצ'ר בינוני פלוס עם יכולות שטח טובות ויכולות כביש מעולות, והוא פשרה מצוינת למי שמבלה את זמנו על הכביש הציבורי וצריך כלי תחבורה גדול אך יעיל וקל לרכיבה, ואיתו גם לרדת לשטח לטיולי אדוונצ'ר – לבד, בהרכבה ועם ציוד. את כל אלו ה-F800GS עשה היטב, וה-F850GS עושה טוב יותר, ועם יותר סטייל.
אדוונצ'ר כביש עם יכולות שטח – מעולה
סיכום ועלויות
ה-F850GS מתחרה ראש בראש בהונדה CRF1000L אפריקה טווין ובק.ט.מ 1090 אדוונצ'ר R. שניהם גדולים ממנו בנפח המנוע וחזקים ממנו, אבל שניהם גם זולים ממנו. וזה החיסרון של ה-F850GS.
הוא אמנם אופנוע מעולה, עומד לחלוטין במטרתו, וגם בנוי ומגומר היטב, אבל הוא מעט יקר מדי – 108 אלף ש"ח עולה הגרסה הבסיסית (המאובזרת למדי, יש לציין), וגרסת הראלי שכאן במבחן, הכוללת בעיקר תוספות עיצוביות, מושב גבוה ומגני ידיים, עולה 110 אלף ש"ח – בדיוק כמו הק.ט.מ, רק שזה האחרון גדול ממנו ומפיק כ-30 כ"ס יותר מהב.מ.וו. ההונדה אפריקה טווין, לעומתו, עולה 102,900 ש"ח, אך נמכר בפועל ב-94,900 ש"ח. ה-F850GS צריך לעלות לדעתנו 5,000 עד 10,000 ש"ח פחות מאשר מחירו הנוכחי.
אבל אחרי הכול, ה-F850GS הוא שדרוג חשוב ומתבקש ל-F800GS. הוא נראה טוב, הוא מציע מנוע משודרג (ומתאים ל-A1) וסופר-גמיש ויעיל, התנהגות מצוינת ומאוזנת, וקל מאוד לרכוב עליו – בכביש ובשטח. חובבי האדוונצ'רים הבינוניים-גדולים, כאלו שבאמת רוכבים בשטח, עשויים למצוא בו פתרון מעולה לצרכיהם, כשהוא מגיע עם אבזור טוב למדי, וכמובן שפע אפשרויות לתוספות מקוריות של ב.מ.וו.
איזה מהשלושה טוב יותר רק מבחן השוואתי יקבע, אבל עד אז נסכם שנהנינו והתרשמנו מאוד מה-F850GS החדש, ולדעתנו זה אחד הכלים המתאימים ביותר למי שרוכב על אדוונצ'ר – גם בשטח. בתערוכת מילאנו הקרובה, אגב, תוצג גם גרסת האדוונצ'ר שלו.
