תגית: ב.מ.וו R1200R

משפחת הבוקסרים של ב.מ.וו עוברת אבולוציה. תקנות זיהום האוויר ההולכות ומחמירות מאלצות את היצרנים להדק את המנועים ולעשות אותם מזהמים פחות, ומהצד של ב.מ.וו זה אומר שמנוע הבוקסר מקורר האוויר, שהאבולוציה שלו התחילה אי-שם לפני למעלה מ-90 שנה, צריך לפנות את מקומו למנוע מודרני יותר, מקורר נוזל, שיצרוך פחות דלק וייצר פחות זיהום אוויר.

בשנת 2013 קיבל רב המכר הבלתי מעורער, ה-R1200GS, את המנוע החדש שגדל בהספקו מ-110 ל-125 כ"ס. על הדרך קיבל ה-GS שדרוג רציני בכל התחומים, שדרוג שהקפיץ אותו דור שלם קדימה. שנה עברה, והדגם השני לקבל את מנוע קירור הנוזל החדש היה ה-R1200RT – ספינת התיור של משפחת הבוקסרים. גם ה-RT, כמו ה-GS, קיבל יחד עם המנוע מתיחת פנים רצינית ושדרוג לכל המערכות, ובמיוחד אלו האלקטרוניות. שני האופנועים הללו, ה-GS וה-RT, הציבו בשנתיים האחרונות סטנדרטים חדשים, כל אחד בסגמנט שאליו הוא שייך.

שנה נוספת עברה, ול-2015 הציגה ב.מ.וו צמד דגמים שבנויים על פלטפורמה זהה, כשגם הם מקבלים את אותו המנוע המשודרג. אלו הם ה-R1200R וה-R1200RS – הרודסטר העירום ואחיו עם הפיירינג הקטן בחזית.

צילום ועריכה: אסף רחמים

בואו נתעכב רגע על המנוע. אני לא אובייקטיבי, שכן התצורה הזו של מנוע הבוקסר-טווין של ב.מ.וו תמיד הקסימה אותי. תמיד היה מדובר במנוע גמיש במיוחד וחזק, אבל יותר מכך – למרות היותו מנוע 'מיושן', שלא לומר ארכאי, לתצורה הזו שעליה חתומה ב.מ.וו יש מה שנקרא אצלנו 'אופי'. הגרגור העדין הזה של המנוע שמלווה בחספוס וסאונד מושתק אבל נעים, תמיד נתן תחושה נעימה של מצד אחד רוגע ושלווה עם פמפום בסל"ד נמוך, אבל מצד שני עוצמה רבה של 1,200 הסמ"ק של שני הצילינדרים הענקים.

מנוע קירור הנוזל לא שונה במכלול התחושות הזה, הוא רק עושה את זה טוב יותר. כאילו לקחו מנוע ששואף לשלמות וקידמו אותו לדרגת מושלם. תצורת המנוע זהה – גל ארכובה אורכי שממנו יוצאים שני טלטלי ענק לצדדים, ואם משווים ביו תצורת המנוע הישן לזה החדש הם אפילו נראים דומים למדי. אבל בכל זאת, במעבר לקירור נוזל קפץ המנוע הזה כיתה ואפילו שתיים קדימה. מבחינת נתונים טכניים ההספק קפץ כאמור ב-15 כ"ס תמימים ל-125 כ"ס, אבל זה לא העניין פה. כלומר גם. העניין העיקרי הוא שהבוקסר הזה משלב מצוין בין אותו האופי המחוספס והייחודי שהוא בד.נ.א של ב.מ.וו, יחד עם מודרניות, חלקות ונעימות. כמובן שהוא חזק מאוד כבר מסל"ד רצפה, מה שיוצר מנוע כמעט אוטומט – אפשר לשים את הגיר המצוין על הילוך שישי ולקבל תאוצה כבר מכלום קמ"ש. אבל תוסיפו לזה מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה – דינמיק, כביש וגשם – ששונים זה מזה בהספק ובתגובות המנוע, וכמובן את הזרקת הדלק המעולה, ותקבלו את אחד המנועים המרגשים שיש. לא מרגשים במובן של מנועים עתירי הספק שמפוצצים הספקים בסל"דים מחומשי ספרות, אלא ריגוש מהשקט והשלווה שהמנוע הזה עושה את העבודה, וכמובן – האופי הייחודי והממכר. אנחנו כל כך אוהבים את המנוע הזה!

בית קפה בצל

ל-R1200R, כמו גם לשאר הדגמים במשפחת הבוקסרים שהסיומת שלהם היא לא GS, יש בעיה אחת גדולה שקוראים לה R1200GS. ה-GS, בגלל היותו אייקון של ממש ורב המכר הבלתי מעורער, מטיל צל גדול על שאר דגמי המשפחה, שלא באים לידי ביטוי על אף היותם אופנועים מעולים. נסו לחשוב כמה GS-ים אתם רואים על הכבישים לעומת כמה R או RT.

הבעיה היא שה-R1200R, כמו ה-RT בסגמנט שלו, הוא אופנוע מצוין ששואף לשלמות, ובצילו של ה-GS הוא פשוט מתפספס. בראש ובראשונה הוא מציע סטייל בערימות. אם תרצו – אופנוע בתי הקפה המושלם. יש לו את הלוק של אופנוע פשוט כמו של פעם, עם שום חלק מיותר עליו, אבל בתוך אריזה סופר-מודרנית עם קווים נעימים לעין שמתחברים לתצורה אחת יפהפייה. ל-2015 הפנס הקדמי העגול פינה את מקומו לפנס מודרני יותר. יהיו כאלו שיאהבו את זה ויהיו רומנטיקנים שיתגעגעו בערגה לפנס העגול והטוב. אנחנו דווקא מהסוג הראשון. מתיחת הפנים שעבר ה-R, בעיקר באזור מיכל הדלק והזנב, פשוט יפהפייה בעינינו, וכמאמר השיר של מאיר אריאל – "לא יכול להוריד ממך את העיניים" – ככה ממש הרגשנו במהלך המבחן. בב.מ.וו לקחו את עיצוב ה-R בדיוק למקום המודרני שהוא צריך להיות.

אבל ה-R1200R הוא לא רק אופנוע בתי קפה אלא הרבה יותר מזה. כמו הדגם היוצא, גם פה מדובר באופנוע כביש משובח וקל לרכיבה. המושב נמוך, מאוד נמוך אפילו, כשחלק מאותו קונספט של רודסטר הוא ישיבה בתוך האופנוע כשלפניך מיכל דלק גדול וידיים שנמתחות מעט לכידון שטוח ורחב.

אחד השינויים החשובים של ה-R1200R לשנת 2015 הוא מערכת המתלה הקדמי. בב.מ.וו העיפו את מתלה הטלהלבר הלא קונבנציונלי והרכיבו מזלג טלסקופי הפוך – כמו באופנועים רגילים. משלמים על זה במעט יותר שקיעה של הפרונט תחת בלימות חזקות ביחס לטלהלבר, אבל בתמורה מקבלים קילוגרמים של רגש מהגלגל הקדמי – מה שלא היה בדגם היוצא – גם אם יגידו שזה לא הכרחי. כך או כך, צמד המתלים סופר-מאוזנים ומספקים שילוב מצוין של נוחות ויכולות תקיפת כבישים מפותלים בנונשלנטיות ובנחת – גם אם זה בקצב גבוה. מאוד גבוה. הקלות והשלווה שבה הכל מתבצע על ה-R הופכת אותו לאחד האופנועים המהנים לרכיבה.

ואם כבר מתלים, אז ה-R1200R מגיע עם המתלים המתכווננים חשמלית של ב.מ.וו. בלחיצת כפתור מקבלים שיכוך החזרה רגיל או ספורטיבי, ועם אותו הכפתור ניתן לבחור בין רוכב אחד, רוכב עם ציוד או שני רוכבים, מה שמעלה את עומס הקפיץ מאחור. השורה התחתונה היא שלא משנה אם רוכבים לבד או בזוג – ה-R מתנהג כמעט אותו הדבר, כלומר טווח שימושיות רחב.

הגרסה שמגיעה ארצה כוללת את כל התוספות האפשריות. מגן רוח קדמי שיוצר מעט מערבולות ורעש בקסדת הרוכב אבל מאפשר מהירויות גבוהות, תושבות למזוודות צד מקוריות וארגז אחורי, תושבת ל-GPS מקורי, ואת כל חבילת האלקטרוניקה של ב.מ.וו – ABS, בקרת החלקה, בקרת שיוט, חימום ידיות, מפתח בלוטות' למתג ההצתה ולמיכל הדלק, וקוויקשיפטר שמאפשר גם העלאה של הילוכים בלי לעזוב את הגז, אבל גם הורדה של הילוכים בלי להשתמש בקלאץ'. הקוויקשיפטר הזה ממכר. מהר מאוד מתרגלים אליו, וקשה לחזור לאחר מכן לאופנוע הפרטי שלא מצויד במערכת כזו.

ואם כבר דיברנו על התמכרויות, אז החימום לידיות בהחלט נכנס לקטגוריה הזו. אם תרצו, מדובר במקבילה הדו-גלגלית למזגן ברכב. במסע לבנטל בערב חג הפסח, שבו רכבנו על ה-R, החימום פעל ברוב שלבי הנסיעה, כשבעליות לגולן בערפל ובקור הפעלנו אותו על המקסימום והתענגנו.

אבל בתכל'ס, היינו מעדיפים את ה-R1200R נטול כל מערכות אלקטרוניקה, למעט ABS הכרחי שבין כה וכה מגיע כסטנדרט על אופנועי ב.מ.וו. ככה לדעתנו צריך להיות רודסטר – לשמור על הפשטות, שהיא חלק מהקסם שלו. העניין הוא שהפרש המחיר בין הגרסה הבסיסית ביותר של ה-R1200R לבין זו המאובזרת ביותר – כמו זו שמגיעה ארצה – עומד על קצת יותר מ-10,000 ש"ח, מה שהופך את הגרסה הבסיסית ללא משתלמת ולכן היבואן המקומי לא טורח לייבא אותה, ובצדק. אז רוכשי ה-R ייאלצו ליהנות משפע מערכות האלקטרוניקה שהגרמנים מרעיפים על האופנועים שלהם, ואנחנו לא רואים מישהו שעשוי להתלונן על כך.

אחד המאפיינים הבולטים של ה-R1200R שאותו אהבנו במיוחד הוא כאמור הנונשלנטיות והרוגע שבו הכל מתבצע אצלו. בין אם זו נסיעה עירונית שבה הגודל משחק תפקיד ונותן ל-R יתרונות דינמיים מובהקים, או בין אם זו רכיבה בינעירונית, קצרה או ארוכה. הוא מאוד נוח, גם למרחקים ארוכים וגם למורכבת מאחור, והוא משייט במהירויות גבוהות בלי לצאת מאזור הנוחות שלו. כך למשל שיוט על 180 קמ"ש מרגיש נוח מאוד למשולש האופנוע, הרוכב והמורכבת, כשבקרת השיוט הופכת את העניין אפילו לקל יותר. כשמגיעים לכביש המפותל הקצב לא יורד, וגם לא הרוגע שהאופנוע משרה. ההיגוי מצוין, היציבות מעולה, והתחושה היא שהאופנוע מהודק ומשתף פעולה עם הרוכב באופן מושלם. כשתרצו לעצור, מערכת הבלמים המשובחת תספק עוצמה גבוהה, שפע של רגש, ומערכת ABS מודרנית ואיכותית. עד כדי כך הוא אופנוע טוב, ויותר מזה – שימושי. למעשה, ה-R1200R הוא R1200GS, רק לכביש. אם בתפריט שלכם אין טיולי שבילים והפוזה האדוונצ'רית לא מדברת אליכם – ה-R1200R הוא אופציה משובחת, בהנחה שיש לכם 137 אלף שקלים לשים על אופנוע.

ה-R1200R הוא אופנוע נהדר. הוא בדיוק מה שאופנוע כביש אמור להיות – מצד אחד שומר על הפשטות של המבנה הבסיסי של אופנוע, אבל מצד שני מציע יכולות דינמיות גבוהות ביותר וערימות של אלקטרוניקה שימושית ואיכותית. עכשיו שימו את כל זה באריזה מעוצבת ומודרנית שנראית מעולה, ותקבלו את אחד האופנועים הנחשקים ביותר. לפחות בעינינו. אופנוע בתי קפה שיוסיף הרבה מאוד הנאה לאספרסו על המדרכה במרכז תל-אביב, אבל שיידע לעשות עוד הרבה מאוד משימות, ושוב – בנחת, בנוחות ובנונשלנטיות, ועם שפע של סטייל.

עכשיו תסבירו לי איך זה שעל כל R1200R אחד נמכרות 50 יחידות של R1200GS…