תגית: דני פדרוסה

אז אחרי שכבר כתבנו על המעבר של אלוף ה-MotoGP בעונה שעברה מימאהה לדוקאטי, חרושת השמועות לא פוסקת ומבשרת על שינוי לא פחות דרמטי: ידיעה שפורסמה מוקדם יותר היום במגזין הרשת הבריטי MCN מדווחת כי על פי מקורות פנימיים, דני פדרוסה – רוכב המפעל של קבוצת הונדה ב-MotoGP ב-11 העונות האחרונות, הוא זה שיתפוס את מקומו של לורנזו בקבוצת המפעל של ימאהה לצידו של ולנטינו רוסי בעונה הבאה. למעשה, אם אכן כך יקרה, זו תהיה הפעם הראשונה שפדרוסה ירכב עבור יצרנית אחרת מאז 2001 – עונתו הראשונה בקטגוריה הקטנה – 125 סמ"ק.

עכשיו נשאלת השאלה מי יתפוס את המושב הנוסף בהונדה בעונה הבאה? אז אחרי שהאפשרות כי מאווריק ויניאלס הצעיר יעבור לימאהה במקום לורנזו, השערה שהועלתה לא אחת ירדה מהפרק – האם ייתכן כי רוכב סוזוקי יעבור מכחול לכתום, או שמא תעדיף הונדה לתת לקאל קראטשלאו את ההזדמנות שלה הוא חיכה כדי לעבור לקבוצת מפעל בסדר גודל כמו זה? אלא שאם מסתכלים על הביצועים של הבריטי העונה, שמרבה בעיקר להתרסק, הסיכויים לטובתו לא נראים כל כך גבוהים.

כמובן שהרשימה של מועמדים פוטנציאלים 'ראויים' אחרים לא נגמרת כאן. שמות כמו יאנונה, האחים אספרגרו, סקוט רדינג, לוריס באז או אלבארו באוטיסטה – גם הם רוכבים מנוסים שייתכן והונדה תנסה להחתים, אם כי אחד השמות ה'חמים' ביותר כעת הוא הרוכב הצעיר אלכס רינס מה-Moto2. האם הונדה תנסה לחזור על מקרה מארק מרקז ולהיות חתומה על הבאתם של שניים מתוך הרוכבים המבטיחים ביותר שהגיעו לקטגוריה הבכירה בשנים האחרונות? כנראה שנגלה בקרוב. כמובן שנמשיך לעדכן!

ראיינה: תמי גורלי

לא פשוט להיות דני פדרוסה. אלוף עולם, אבל אף פעם לא בקטגורייה הבכירה, היה קרוב כל כך הרבה פעמים, אבל עקב פציעות וחוסר מזל סיים פעם אחר פעם שני, שלישי או אפילו רביעי באליפות. הרוכב קטן המידות שבר כל חלק אפשרי בגופו, לא פעם בגלל מידותיו הקומפקטיות. בתום המרוץ הראשון של עונת 2015 הספרדי הודיע שהוא נאלץ לקחת הפסקה בכדי לעבור ניתוח שאמור לעזור עם הכאבים העזים מהם סבל והסתיר תקופה ארוכה עקב 'ארם פאמפ'. במרוץ בארגון שבספרד הזכיר שוב המטאדור מה הוא שווה. בראיון שנערך עימו לפני קרב האדירים עם ולנטינו רוסי, סיפר פדרוסה בכנות מה עובר עליו.

מה שלום היד?

יותר טוב.

ואיך הראש?

גם, הראש והגוף הולכים ביחד.

אמרת פעם ואני מצטטת "האופנוע עשויה מחתיכות, אך לעתים זה מרגיש כאילו יש בה חיים", אנא פרט והסבר (בראיון ההתייחסות אל האופנוע היא כאל נקבה, כמו בספרדית, כמו שכל הרוכבים מתייחסים לכלי המוטורי שלהם)

הציטוט הזה לקוח מניסיון חיים מאחר ואני רוכב על אותה האופנוע כבר יותר משנה. אמנם לא בדיוק אותה האופנוע, אבל דומה, ולפעמים האופנוע עושה מה שאתה רוצה ולפעמים היא פשוט לא מאפשרת זאת ובועטת בך מעליה כאילו שהיא כועסת. לפעמים זה כאילו שפשוט עובר עליה יום לא טוב.

לפעמים זה כאילו אנחנו מנהלים שיחה. אני לא באמת מדבר, אבל זה מרגיש ככה ושיש בה חיים. אתה מרגיש אותה בפנים, וכשאתה מצליח להתחבר אליה ולתקשר איתה, מאותו הרגע בדרך כלל אתם לא ניתנים לעצירה.

אתה סולח לה כשהיא זורקת אותך מעליה?

לפעמים. מדי פעם אני ממש כועס על התרחשות או משהו אחר ואז משהו קורה אז אני מתעצבן עוד יותר, אבל בסופו של דבר זה כמו פרש וסוס. ככל שאתה מרגיש טוב יותר אתה בעצם טוב יותר והיא שמחה. אני יודע שזה נשמע מוזר כי זו מכונה, אבל זה ממש כמו מערכת יחסים.

יש ימים שאתה פשוט לא רוצה לראות אותה?

היו כמה ימים כאלו, אבל כמו בכל מערכת יחסים יש געגוע, וכמו אצל כל בני זוג גם אנחנו חווים עליות ומורדות.

העונה חשבת אפילו להתגרש?

אה לא. אני הייתי בכושר לא טוב, אני לא יכולתי לדחוף חזק כמו שרציתי בכדי לתקן את זה ובשביל למצוא פתרונות כי לא יכולתי לתפקד כמו שרציתי על האופנוע.

אתה חושב שהאגרסיביות של המנוע של ההונדה זה מה שהחמיר את בעיית הארם פאמפ שלך?

לדעתי זה כתוצאה הסגנון הרכיבה הנוכחי של הרוכבים. הבלמים טובים יותר, הצמיגים טובים יותר, וכל הטכנולגייה מתקדמת, אך גוף האדם נשאר אותו הדבר. אפשר להמשיך לדחוף עוד לקצה את טכניקת האימונים, אבל הגוף ויכולת ההבראה שלו לא משתנים ובעיות כאלו ודומות אנחנו רואים יותר ויותר. מאז הניתוח האחרון שלי עשיתי הרבה מחקר בנושא ונחשפתי לטכנולוגיות חדשות שיאפשרו לי לשמור על כשירות וישפרו את העמידות בפני בעיות גופניות שעלולות לקרות.

אם היית מתאמן על אופנועי שטח באופן קבוע כמו רבים מהרוכבים, זה היה עוזר?

לא, אבל אני ממשיך בשקט עם הניסויים שלי כי זה מבוסס על הניסיון האישי שלי. ידעתי מראש שקיימת טכנולוגיה מתקדמת יותר, אבל כעת אני גם משלב את זה עם אימון גופני מותאם ואני בוחן דברים שונים שיוכלו לעזור לי לשמור על תפקוד גבוה על האופנוע. לא הכל ברור בינתיים, אבל ללא ספק שחלק ממה שאני עושה עוזר ונראה כיצד זה יתפתח עם הזמן. בשלב זה אני מעדיף לא לפרט יותר כי שום דבר לא בטוח מאחר והכל מבוסס על הנסיון האישי שלי בלבד.

סגנון הרכיבה שלך מתאים יותר להונדה משל בן קבוצתך? אתה לא שינית כל כך את אופי הרכיבה שלך.

אני לא יודע כיצד מארק מרקז מרגיש, רק כיצד אני מרגיש.

יש הבדל גדול בין האופנוע של העונה ושל הענה שעברה?

האמת שלא. יש הבדלים קטנים, אבל לעתים ההבדלים הקטנים הללו זה מספיק בשביל ליצור פער כשהתחרות כל כך צמודה, ואי אפשר לשכוח את צעדי הענק שעשו בדוקאטי ואת השיפורים הגדולים שעשו בימאהה.

אז מה אפשר לעשות בכדי לחזור לעיניינים?

להרגיש את האופנוע, להבין איפה אני יכול להתאים עצמי בכדי להיות מהיר יותר ולמצוא כל דרך אפשרית בשביל להשתפר, כי עם החוקים הנוכחיים שמונעים פיתוח טכנולוגי במהלך העונה קשה מאוד לעשות שינויים באופנוע.

מה אתה יכול לשפר בעצמך?

אני מנסה להסתגל. בחלק מהמסלולים זה מספיק בשביל להשתלט על הפער עם הקבוצות האחרות, בחלק זה לא, ואין בידי מספיק כלים ללא הסיוע הטכנולוגי.

זה מפחיד לנסות לשנות את סגנון הרכיבה אחרי כל כך הרבה שנים?

לא, כי נוחות זו לא הדרך שבה ניתן למקסם את החיים.

בטח שמעת שאומרים עליך שנראה שנוח לך כמספר 2 בקבוצה. אתה מרגיש כמו מספר 2?

לא בנשמה. כשמחברים את המספרים של התוצאות ומוסיפים לזה את המזל מקבלים תמונה שמצביעה על מספר 2, אבל לא ברוחי.

האם הרגשת שמתייחסים אליך כמספר 2 בקבוצה?

לא אכפת לי כי אני יודע מה היא האמת.

והתגובות מהבית של אלו שמכונים 'רוכבי ספות', מטרידות אותך?

בתחילת העונה אחרי הניתוח כשנשארתי בבית כי לא יכולתי להתחרות או במהלך העונה הקודמת כשלא יכולתי להתחרות בעקבות הפציעה, ההערות הללו פגעו לי. תקופה ארוכה לא יכולתי לחלוק עם כולם שאני סובל מכאבים תמידיים, וכל ההערות העוקצניות פשוט העליבו אותי. אבל בסופו של יום אני הוא בר המזל, כי אני פה, חי את החלום שלי. אני מתחרה ומשמח ומעצים תחושות אצל כל כך הרבה אוהדים של הספורט.

אתה בודק מה אנשים כותבים עליך?

בתקופה של ההחלמה הרבה אוהדים איחלו לי החלמה מהירה בטוויטר, וכשאתה מנסה להבריא התמיכה הזו מאד מעודדת ומרוממת נפש. בקשר לכל ההערות והתגובות השליליות, אי אפשר להימנע מזה שהן פשוט מושכות אותך מטה.

אתה ביישן יותר מרוכבים אחרים באליפות. השימוש במדיה החברתית עזר לך קצת להיפתח, אולי אפילו לשמור יותר טוב על הגבולות שלך?

קצת מהכל. בחשבונות הפרטיים שלי אני משתמש בשביל ליצור קשר ישיר עם האוהדים, להביע את עמדתי ודעותיי בלי המצלמה שגומת לי להיסגר כשהיא תקועה לי בפרצוף. אם מאמצים נכון את המדיה החברתית, אפשר להוציא ממנה הרבה מאוד דברים חיוביים.

אתה נראה רגוע יותר, מחייך יותר, מה השתנה?

אני, הגיל שלי, הניסיון שצברתי ממה שאני עובר, החיים עצמם.

הגיל הוא יתרון או חיסרון?

חיובי, חיובי.

אז לראות כך את ולנטינו רוסי זה מעודד?

כמובן, אני לומד ממנו כל הזמן כי הוא ממציא את עצמו מחדש כל פעם. הוא משדר כלפי חוץ דמות חיובית, וזה לא משהו פשוט בכלל. הוא המאסטר של ההתחדשות, ובתחום שלנו הוא כוח איתן.

שנתיים-שלוש מעכשיו, איפה אתה? אתה חושב על זה?

מחשבות עברו לי כבר בראש בעיקר בגלל כל הבעיות שהיו לי ובגלל שלא ידעתי איך העניינים יתגלגלו והכל ייגמר. אני מקווה שאני אוכל עדיין לתרום לקבוצה, אני מקווה עוד להמשיך לרכוב ואז להמשיך לאתגרים הבאים. נראה.

*     *     *     *     *  

אחרי התצוגה שנתן במרוץ במוטורלנד ארגון, אין ספק שלדני פדרוסה יש עוד הרבה מה לתת. המחמאות נשפכו מכל עבר – מוולנטינו רוסי, חורחה לורנזו, הנהלת הונדה, מארק מרקז והמדיה הספרדית. נקווה שעוד הרבה צפוי להגיע. בכל זאת, הוא רק בן 30, או 26+4 כמו שהוא מגדיר את זה.

בשנת 2006 הגיח לקטגוריית ה-MotoGP כוכב ספרדי צעיר. הכוכב הצעיר הגיע מלווה במנטור בימינו וביצרן האופנועים הגדול בעולם בשמאלו. לקטגוריה הבכירה הוא מגיע אחרי 3 אליפויות עולם רצופות בקטגוריות הקטנות – אחת ב-125 סמ"ק ושתיים רצופות ב-250 סמ"ק. עונת 2006 הייתה לעונת רוקי מוצלחת בכל קנה מידה (פרט לקנה המידה שהציב מארק מרקז ב-2013) ובה 2 ניצחונות שאליהם הוא מוסיף 6 פודיומים נוספים ומסיים במקום החמישי הכללי. מאז הספרדי הצעיר נתקל בחומה בצורה בדרכו לתואר האליפות בדמותם של קייסי סטונר, מאלף הפרא האדום של דוקאטי ו'בוא תציל אותנו' ברפסול הונדה, ולנטינו רוסי בשני תאריו האחרונים על הימאהה, חורחה לורנזו, האס של ימאהה לאחר עידן רוסי – גם הוא ספרדי צעיר, ואחרון חביב הלא הוא מארק מרקז.

בשנים הראשונות שלו בקטגוריה הבכירה פדרוסה חטף עלבונות על ימין ועל שמאל על ההתנהגות הכוחנית של המנטור הצמוד שלו, אלברטו פוייג', ועל פעולות של הונדה שתחת כנפיה הוא שוכן כל הקריירה שלו. אם בשנים הראשונות 'הגיע לו', הרי בשנים האחרונות הרוכב, שכבר אינו צעיר יותר, מעורר סימפטיה ואמפטיה. כמות התגובות הארסית כנגדו היא עצומה, וכל רייסר מקלדת נוהג לעלוב בו תכופות ולתהות למה הונדה עדיין נותנים לו את מושב הרפסול-הונדה.

דניאל פדרוסה – הצנון או שמא הרוכב הטראגי?

דני פדרוסה נולד ב-29.9.1985  ב-Sabadell, עיירה שנמצאת בסמוך לברצלונה ובמרחק של 20 ק"מ מהמסלול בקטלוניה. לרכב על אופנועים החל כבר בגיל 4 על איטלג'ט 50 סמ"ק עם גלגלי עזר. מרוצי חברים דני הצעיר חווה כבר מגיל 6 כשהוא רוכב על קאוואסאקי מיניבייק רפליקה. כבר בגיל 9 פדרוסה מתחרה במרוצים של ממש באליפות המיניבייק הספרדית. בעונתו הראשונה דני מסיים במקום השני. בעונה שאחריה דני לא מצליח לשפר את התוצאות שלו כשהוא חווה בעיות בריאות במהלך העונה ומסיים במקום השלישי. עם התרבות מוטורית העשירה של ספרד וכישרון לרוב, הסיפור של פדרוסה היה מסתיים כאן לו אלברטו פוייג' לא היה נכנס לחייו. ב-1999 פדרוסה לוקח חלק ב-Movistar Activa Cup, סדרה בהדרכתו של פוייג' שמטרתה לקדם רוכבים ספרדים צעירים. מהסדרה פוייג' בוחר לקדם 3 רוכבים צעירים – חואן אוליבה, טוני אליאס ודני פדרוסה. מהשלושה פוייג' בוחר להמר על פדרוסה, שבתמורה זוכה באליפות ה-125 סמ"ק בעונתו השלישית בקטגוריה ובעוד שתי אליפויות רצופות ב-250 סמ"ק, כשאת האליפות הראשונה ב-250 סמ"ק דני קוטף בעונת הרוקי שלו ועוד אחרי שהוא מחלים מתאונה בפיליפ איילנד בה הוא שובר את שני קרסוליו, ומבלי להתאמן באמת לקראת עונת הבכורה שלו ב-250. תמורה נוספת היא נאמנות בלתי מסויגת לפוייג' לאורך השנים, כשהוא בעצם הופך את פוייג' לאחד האנשים החזקים בקבוצת רפסול-הונדה. בקטגוריות הקטנות פדרוסה מצליח לנטרל את  נטייתו להיפצע. ה-MotoGP, לעומת זאת, יתגלה כאכזרי יותר לפציעות.

2014 הייתה עונתו התשיעית של פדרוסה. הוא אמנם לא זכה באליפות, אך מעולם לא סיים נמוך מהמקום החמישי באליפות, כשלרוב הוא מסיים במקומות שני ושלישי. עונת 2015 עומדת בפתח, אך לנו נראה כי רק עקב התערבות שמימית פדרוסה יכול לזכות בתואר האליפות. כך נראה כי רוכב מוכשר מאוד יסיים את קריירת הרכיבה שלו מבלי שיזכה בתואר האליפות בקטגוריה הבכירה.

מרוץ אחד ב-2012 עמד בין פדרוסה לתואר האליפות. את עונת 2012 פדרוסה מתחיל נקי מפציעות, וזאת אחת העונות הבודדות בהן פדרוסה לא סובל מפציעה. את העונה פדרוסה מתחיל כהרגלו – בינוני, כשהוא מסיים במקומות שני, שלישי ורביעי. אבל בסקסנרינג פדרוסה סוף סוף באמת מגיע לעונת 2012. הוא מנצח את לורנזו ב-14.996 שניות, שזה נצח נצחים במושגי MotoGP. במוג'לו ובלגונה-סקה פדרוסה מסיים שני ושלישי בהתאמה. למיזאנו פדרוסה מגיע אחרי שני ניצחונות רצופים באינדיאנה וברנו, בשיא כושרו. בדירוג פדרוסה מקדים את לורנזו ב-18 אלפיות, והוא שופע ביטחון לקראת המרוץ. שניות אחדות לפני הזינוק קארל אברהם מצליח לדומם את הדוקאטי שלו בגריד ולעצור את הזינוק למרוץ. הגריד מסתדר מחדש, מחמם צמיגים, שמשיות וכל התהליך, כולל הקפת חימום, ואז מצליח אחד המכונאים של פדרוסה לתקוע את מחמם הצמיגים הקדמי בין הצמיג לבין הכנף. הצוות מפנה את האופנוע לפיטס, משחרר את המחמם הסורר, מניעים את האופנוע ושולחים את פדרוסה לחימום. על הנעת האופנוע בפיט ליין פדרוסה נענש בכך שהוא מזנק מהמקום ה-22 והאחרון.פדרוסה מזנק היישר למקום ה-12 אבל אז, רגע לסיום ההקפה הראשונה, הקטור ברברה פוגע בחלקו האחורי של פדרוסה ומסיים לו את המרוץ. המזל, שתמיד היה במחסור אצל פדרוסה, מכה בו שוב, והפער בינו ובין לורנזו שעמד על 13 נקודות גדל ל-38 נקודות. פדרוסה ינצח את כל שאר המרוצים שנותרו ב-2012 פרט לפיליפ איילנד, שם הוא מתרסק כשהוא מוביל את המרוץ בניסיון של הכל או לא כלום.

ושוב אנחנו חוזרים למרוץ במיזאנו. אמנם הקטור ברברה עושה חיסול ממוקד לאליפות של פדרוסה, אבל גם צוות המכונאים שלו אחראי במידה רבה לתוצאות המרוץ. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, השטן גם, ורק הצוות של פדרוסה לא שולט בפרטים הקטנים של שליפת מחמם צמיגים וספר החוקים שאוסר להתניע בפיט ליין. אנחנו חושבים שסאת ייסוריו של פדרוסה התמלאה אז ולבנו נכמר.

מספר סוגיות מעיבות על הקריירה של דני פדרוסה

הראשונה היא שמירת האמונים האין סופית של פדרוסה לפוייג'. הרקע הכלכלי של משפחת פדרוסה, שהיה רחוק מלאפשר פריצה לרוכב המוכשר, יחד עם אופיו המופנם, אולי מסבירים את שמירת האמונים הטוטאלית של פדרוסה לפוייג'. לעניות דעתנו, ההתנהלות הכוחנית של פוייג' בקבוצת רפסול-הונדה והן בסבב פוגעים בפדרוסה.

השנייה היא מערכת היחסים של פדרוסה עם הונדה. פדרוסה מגיע להונדה ב-2006 כמושיע של הונדה מול העליונות של רוסי את ימאהה. כבר בעונה הראשונה ב-2006 הוא מקבל יחס מועדף מהונדה. עד כדי כך שהונדה, בהתנהלות מטופשת עם חלקי הפיתוח שהם שותלים באופנוע של היידן, כמעט וגוזלים במו ידיהם את התואר מהיידן גם בלי ההתרסקות של פדרוסה במרוץ באסטוריל שלוקחת עמה את היידן. היידן זוכה באליפות בדרך נס בסופו של דבר, אבל הכתם על ההתנהלות של הונדה ופוייג' דבק בפדרוסה.

שמועה אומרת שגם המעבר למנועי 800 סמ"ק היה ניסיון של הונדה להקל על פדרוסה את מלאכת האליפות. ללא הצלחה, שהרי את העונה הראשונה של ה-800 סטונר ודוקאטי כובשים בסערה. לאחר מכן יהיה זה שוב רוסי שכובש את התואר ב-2008 ו-2009 עם הימאהה 800 סמ"ק. לורנזו וימאהה כובשים את 2010. הונדה, שקצת התייאשו מפדרוסה, מחתימים את קייסי סטונר לעונת 2011, כשקייסי גומל להם מיד באליפות ראשונה מאז 2006. לקראת 2013 הונדה, בכוחניות הידועה שלה, גורמת לביטול חוק הרוקי'ז האוסר על רוכבים חדשים להתחרות בקבוצות מפעל (חוק שמלכתחילה נולד בלחץ של הונדה לאחר החתמתו של לורנזו בימאהה), ובכך מאפשרת את החתמתו של אחד מארק מרקז. ועל כך נאמר: "הונדה נתנה והונדה לקחה".

השלישית היא מחסור ב-Killer Instinct. פדרוסה ידוע ביכולתו לברוח בחוד ולנהל מרוץ מושלם כשהוא מוביל הרחק מלפנים. במרוצים צמודים, רוכבים אגרסיביים ממנו כרוסי, מרקז, לורנזו ואפילו סטונר, אוכלים אותו חי על המסלול. אולי זה חלק מאופיו המופנם של פדרוסה, אבל אנחנו נוטים לחשוב שצוות מתאים סביבו היה יכול להועיל לפדרוסה בנושא זה.

הרביעית היא נטייתו של פדרוסה להיפצע. כבר ב-2003, בעונת האליפות שלו ב-125 סמ"ק, פדרוסה ניצל בנס כשהוא מצליח לזכות באליפות במלזיה ולשבור את שני קרסוליו שבוע לאחר מכן בפיליפ איילנד. ב-250 סמ"ק פדרוסה חווה פציעה אחת, אבל ב-MotoGP זאת כבר מגפה. העונות היחידות בהן לא חווה פציעה הן 2012 ו-2014. בשאר העונות פדרוסה חווה פציעות משמעותיות שהשפיעו על יכולתו לרכב. ב-2008 ו-2009 פדרוסה חווה 3 פציעות משמעותיות בכל אחת מהעונות. כמו שאמרנו – מגפה.

החמישית והאחרונה היא הרוכבים סביבו. פדרוסה רוכב בסוף העידן של רוסי, בתחילת העידן של מרקז, ובאמצע הוא פוגש את סטונר שמוציא קסמים מהדוקאטי ולאחר מכן מההונדה, ואת לורנזו שביחד עם הימאהה הם צוות מנצח.

עונת 2015 עומדת בפתח. לא שהיינו מהמרים כנגד מרקז, וגם אם כן הקלף הנבחר היה לורנזו. רוסי כבר מזמן כאן בשביל לעשות חיים. פדרוסה אמנם עוד כאן, אבל רק מהלך אליפות יוצא דופן וצדק פואטי יביאו לפדרוסה אליפות עולם.