רגע לפני ראלי מרוקו, שמהווה את הקדימון לראלי דקאר היוקרתי, מודיעים בק.ט.מ על איחוד השורות וסגירת קבוצות המפעל של הוסקוורנה וגאס גאס.
ידענו שזה יבוא, אבל עדיין זה צורב לראות שהתחרות שרוכבי העל יצרו בינם לבין עצמם על אותו האופנוע – נגמרה. בשנים האחרונות האופנועים של הוסקוורנה וגאס גאס היו לא אחרים מאשר ק.ט.מ בלבוש אחר. אמנם בקבוצות השונות היו טכנאים שכיילו את הכלים באופן שונה, בהתאם לדרישות הרוכבים, והיו גם רוכבי מבחן שהזיזו מעט ימינה ומעט שמאלה – אבל הפלטפורמה הייתה זהה לחלוטין.
לאחרונה פרסמו בקבוצת פירר מוביליטי את המספרים החשובים ביותר, והם בירידה. סיכום חצי השנה הראשונה של 2024 בטבלאות המכירות מראה כי לעומת התקופה המקבילה של 2023 חלה ירידה של 21.2% במסירות של כל קבוצת פירר מוביליטי, הכוללת את המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, וגם CFMOTO ו-MV אגוסטה (ומותג הבולמים WP). חלק מצעדי המנע וצמצום ההפסדים כולל פיטורי עובדים, סגירת מפעלים הפסדיים והעברת ייצור לסין ולהודו, ובמקרה שלנו כאן צמצום עלויות משמעותיות בתחום המרוצים, שכולל בחירה בצבע אחד – בצבע הכתום.
הצעד הראשון הוא כאן, עם צמצום השורות בקרב קבוצות המדבר ויצירת קבוצת-על אחת, שתתחרה עם הק.ט.מ 450 ראלי ותכלול את הרוכבים קווין בנאבידס – מנצח דקאר 2023 עם ק.ט.מ, אחיו לוצ'יאנו בנאבידס – שלקח את אליפות הראלי רייד על-גבי הוסקוורנה ב-2023 ודניאל סנדרס שהגיע מגאס גאס.
השלב הבא יתרחש באליפות ה-MotoGP עם סגירת גאס גאס בקטגוריה הבכירה, וכן במרוצי האנדורו והמוטוקרוס באירופה ובארצות הברית עם צמצום הקבוצות הלבנות והאדומות. ההפסד העיקרי הוא שלנו הצופים והרוכשים, עם עניין מועט יותר בצפייה במרוצים ואולי גם פגיעה במותגים האחרים, שאינם ק.ט.מ.
ריקי בראבק (הונדה) ניצח בדקאר 2020 והפך להיות גם האמריקאי הראשון שמנצח בדקאר וגם זה שמסיים רצף של 18 שנות שלטון ק.ט.מ.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם התחילה השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (The Kingdom Of Sand), הוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום והסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ אמורים היו המתחרים לכסות כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים, אך ביטול היום השמיני בגלל מותו הטרגי של פאולו גונקלבס קיצר לרוכבים את המרחק. 158 רוכבים זינקו למירוץ ורק 96 סיימו אותו במלואו.
ריקי בראבק – שובר 18 שנות שלטון של ק.ט.מ
אחד השינויים הבולטים בפורמט הוא קבלת ציר הניווט רק 25 דקות לפני הזינוק, מהלך שנועד להשוות את התנאים לכל המתחרים, ללא תלות באביזרי ניווט יקרים ומתקדמים שיש למתחרי המפעל. הרוכבים נדרשו לעבור על הציר, לסמן כל אחד לפי שיטתו ולהכניס את המפה לקופסת הניווט – וכל זה, כאמור, ב-25 דקות בלבד.
מקום ראשון: ריקי בראבק בן ה-29 מקליפורניה עבר לקריירת שטח מצליחה לאחר שמיצה את תחום ה-BMX באופניים. לאחר שליטה במרוצים מקומיים בארה"ב ובאחה, טעם את הדקאר לראשונה ב-2016 עם הונדה, ואף ניצח סטייג' בשנה שאחרי. אך מאז הספיק לפרוש שלוש פעמים, אחת מהן לאחר שהוביל בשליש האחרון של מהדורת 2019. אסטרטגיית הניצחון שלו ל-2020 הייתה מושלמת, עם ביסוס הובלה נוחה מהיום השלישי, שהגיעה ל-21 דקות בשיא, שני ניצחונות סטייג' ואי-נקיטת סיכונים מיותרים בימים האחרונים. כאמור, בראבק הוא האמריקאי הראשון שמנצח ב-42 שנות הדקאר, וראשון מבין שלושה אמריקאים בעשירייה הראשונה עם סקיילר האוס (ק.ט.מ) במקום ה-9 ואנדרו שורט (הוסקוורנה) במקום ה-10.
מקום שני: פבלו קואינטנילה סיים 16:26 דקות אחרי המנצח לאחר שסיפק תוצאות פושרות בימים הראשונים, אך מציאת הקצב ושני ניצחונות סטייג' סיפקו לצ'יליאני את תוצאתו הטובה ביותר בראלי, כמו גם להוסקוורנה.
פבלו קואינטנילה והוסקוורנה – מקום שני
מקום שלישי: טובי פרייס מאוסטרליה ניצח את מהדורות 2016 ו-2019 של הדקאר, והשנה התחיל הכי חזק שאפשר עם ניצחון ביום הראשון, אך בעיות רבות גרמו לתנודות בתוצאותיו, שהתבטאו במקום ה-17 ביום השני, ניצחון שוב ביום החמישי ומקום 11 בשישי. פרייס היה גם הרוכב הראשון שהגיע לזירת התאונה של גונקלבס, הזעיק עזרה וניסה לבצע פעולות החייאה ראשונות. הוא תיאר איך הוא עזר בכל מה שיכול היה לכוחות הרפואה שהגיעו, והתעקש להישאר שם עד שגופתו של גונקבלס הועלתה על המסוק לבית החולים. את המשך הציר עד לנקודת הסיום הוא תיאר כרכיבה הקשה ביותר בחייו. מקום בפודיום הוא התוצאה הטובה ביותר לה יכול היה לצפות לאור האירועים.
הונדה: ליפנים זהו הניצחון השישי בכל שנות הדקאר (1982, 1986, 1987 עם סיריל נבו, 1989 עם אדי אוריולי ו-1989 עם ג'יל ללה). הונדה התרחקו מהראלי לתקופה מסוימת, אך חזרו בכל הכוח ב-2013 ובשנים האחרונות השקיעו רבות במאמץ לנצח בדקאר, עד שהגיעו למלכות השנה אחרי שהיו מרחק נגיעה מהניצחון בשנה שעברה ופרשו בגלל תקלה מכנית. עוד שני רוכבי מונסטר-הונדה סיימו בעשירייה עם ה-CRF 450 ראלי: חוזה אגנסיו קורנג'ו במקום הרביעי וחואן ברדה במקום השביעי. לא סתם כל צמרת הונדה ו-HRC (חטיבת המרוצים) טסה לברך את הקבוצה בטקס הסיום.
אנדרו שורט והוסקוורנה
ק.ט.מ: האוסטרים היו הפייבוריטים השנה עם האופנוע הטוב ביותר וקאדר רוכבים חזק, אך גם השלטון הארוך ביותר צריך להסתיים מתישהו. 18 שנים רצופות ניצחו ק.ט.מ – רצף שהתחיל עם פבריציו מאוני ז"ל וה-LC4 660R ב-2001 וה-LC8 950R יחד איתו ב-2002, עבר ל-690 ראלי עם קומה ודפרה ושלט ביד רמה מאז 2011 עם ה-450 ראלי.
לאיה סאנז: סיימה כרוכבת הראשונה במקום ה-18 והעניקה את טבילת האש הראשונה (והמוצלחת) לקבוצת גאס גאס, במרוצם הראשון בדקאר. זוהי הפעם העשירית ברציפות שסאנס מסיימת את הדקאר בהצלחה.
לאיה סאנז
יום שישי ה-13: בכל שנות הדקאר נהרגו 29 רוכבים, כשהאחרון ביניהם היה כאמור פאולו גונקלבס מקבוצת הירו, שהוגדר כהרוג הראשון מאז 2015 לאחר שמייקל הרניק מארגנטינה נמצא שרוע ליד הק.ט.מ שלו באותה השנה. לאחר התאונה הטראגית הרוכבים לא זינקו ליום השמיני (גונקלבס רכב תחת המספר 8) וקבוצתו פרשה מהראלי. גונקלבס נהרג בניסיונו ה-13 בדקאר, וסיבת המוות שהוגדרה הייתה דום לב כתוצאה מההתרסקות. פבריציו מאוני, שהוזכר לעיל כמנצח ב-2001 ו-2002 בק.ט.מ, נהרג בשנת 2005 בראלי, במה שהיה גם שנתו ה-13 במרוץ. גם במקרה שלו ההתרסקות גרמה לדום לב.
ערב הסעודית: תוואי המרוץ החדש העלה הרבה חששות וביקורות של ארגוני זכויות אדם ועל היחס לנשים באזור, אך המארגנים עשו עבודה מעולה בתכנון וניהול המרוץ וסיפקו למתחרים ולצופים נופים יפהפיים ותמונות של דיונות חול מקצה לקצה שמסמלים יותר מכל את הדקאר. כזכור, בשנים 2008-1978 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנת 2008 – במהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי ערב לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נערך בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.
בסוף השבוע הסתיימה מהדורת 2019 של ראלי דקאר – הפעם בפרו בלבד ובמהדורה מקוצרת של 10 ימים וכ-5,000 ק"מ בלבד.
המנצח הגדול בראלי דקאר 2019 הוא רוכב ק.ט.מ טובי פרייס, שסיים את המרוץ בזמן של 33:57:16 שעות במצטבר. זהו הניצחון השני של פרייס בדקאר, כשהראשון היה לפני 3 שנים – בדקאר 2016.
טובי פרייס – מנצח דקאר 2019
לק.ט.מ זהו הניצחון ה-18 ברציפות בדקאר – מאז הניצחון הגדול של פבריציו מאוני ז"ל ב-2002, והניצחון הזה ממשיך את השליטה המוחלטת של היצרנית האוסטרית בראלי דקאר.
20 שנה אחורנית בק.ט.מ סימנו את הדקאר כיעד, עשו את כל המאמצים כדי לכבוש אותו, וכאמור הצליחו ב-2002 עם פבריציו מאוני והק.ט.מ ראלי 950. השליטה המוחלטת של הראלי 950 במהדורת 2002 גרמה לכך שב-2003 הוגבלו האופנועים לצילינדר אחד בלבד, אולם גם את המהדורה הזו ק.ט.מ ניצחו עם הראלי 690. לקראת סוף העשור בוצעו שינויים משמעותיים בראלי דקאר, כשהאופנועים הוגבלו ל-450 סמ"ק על-מנת לאפשר כניסה של יצרניות נוספות כמו הונדה וימאהה, אולם גם בתקופת ה-450 סמ"ק הנוכחית השליטה של ק.ט.מ היא מוחלטת – למרות מאמצים גדולים של יצרניות נוספות ובראשן הונדה לנצח בראלי המפרך.
השנה גם במקומות 2 ו-3 נמצאים רוכבי ק.ט.מ, כשבמקום השני מסיים מתיאס ונקלר – מנצח הדקאר של שנה שעברה, ובמקום השלישי סם סנדרלנד – מנצח דקאר 2017. אבל יותר מזה – במקומות 4 ו-5 זכו פבלו קואינטנילה ואנדרו שורט, צמד רוכבי הוסקוורנה הרשמיים. כזכור, הוסקוורנה היא מותג של ק.ט.מ, ולמרות שמדובר ב-2 קבוצות שונות – הרי שמדובר על אותו האופנוע – ק.ט.מ 450 ראלי, כשבמקרה של הוסקוורנה הוא פשוט צבוע בלבן ומקבל את השם הוסקוורנה FR450 ראלי.
פבלו קואינטנילה וההוסקוורנה
הניצחון של פרייס לא בא בקלות, כשברוב שלבי המרוץ הוביל דווקא רוכב הונדה ריקי בארבק, אולם פרישה שלו בסטייג' השמיני – הארוך ביותר במהדורת 2019 – בשל תקלה טכנית מהותית אפשרה לפרייס לתפוס את ההובלה וכאמור לנצח בראלי.
במקום השישי סיים חבייר דה סולטריי על גבי ימאהה 450 ראלי, ובשביעי חוזה איגנסיו קורנחו פלורימו על גבי הונדה 450 ראלי. לאיה סאנז סיימה השנה במקום ה-11 הכללי – 3:24 ש' אחרי המנצח.
בדקאר 2016 יהיו 5 קבוצות מפעל רשמיות עם אופנועים מפעל שהוכנו במיוחד לדקאר בפרט ולמרוצי ראלי בכלל. חלק מהם מבוססים ברמה כזו או אחרת על אופנועי אנדורו של היצרניות, אבל חלק הם אופנועי ראלי ייעודיים שנבנו מדף חלק במטרה אחת – ליצור את אופנוע הראלי הטוב ביותר שאפשר. אגב, חוק ה-450 של הדקאר, שמגביל את נפח המנוע של האופנועים ל-450 סמ"ק, הוא זה שפתח את הדלת ליצרניות נוספות זולת ק.ט.מ להשתתף בראלי, שכן עם השליטה המוחלטת של ה-690 ראלי עד 2011 – לאף יצרנית אחרת לא היה סיכוי להתמודד כשווה.
קבלו את חמשת האופנועים הרשמיים של דקאר 2016.
ק.ט.מ 450 ראלי
ק.ט.מ 450 ראלי
האופנוע הוותיק ביותר על קו הזינוק של הדקאר, שנמצא שם כבר עם יישום חוק ה-450 המדורג ב-2011 (אבל כמובן שעובר מקצה שיפורים בכל שנה). המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים יחיד ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), הזנת הדלק על ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ, ויש גם מתנע חשמלי. ההספק לא מצוין, אבל על פי הערכות עומד על יותר מ-60 כ"ס. השלדה נבנתה במיוחד – שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הם של WP – בקוטר 52 מ"מ מלפנים עם שסתום קוני, וזרוע אלומיניום מאחור עם בולם פקטורי ומערכת לינקים. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, הנפח הכולל של מיכלי הדלק (מלפנים ומאחור) עומד על 33 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 140 ק"ג, בין היתר על ידי שימוש נרחב בחלקי גוף מקרבון. מתחרים פרטיים יכולים לרכוש בהזמנה מיוחדת ראלי רפליקה – אופנוע ראלי ייעודי שקרוב מאוד לאופנוע המפעל – תמורת 25 אלף יורו.
הוסקוורנה FR450 ראלי
הוסקוורנה 450 ראלי – ק.ט.מ בצבעי הוסקוורנה
קחו את כל מה שכתבנו על הק.ט.מ פסקה אחת למעלה, תעשו העתק-הדבק, ותקבלו את אופנוע הראלי של הוסקוורנה שעושה את הופעת הבכורה שלו בדקאר 2016. זהו למעשה ק.ט.מ 450 ראלי, אחד לאחד, פשוט צבוע בצבעי הוסקוורנה. השוו בין התמונות בשביל הספורט…
הונדה CRF450 ראלי
הונדה CRF450 ראלי
ה-CRF450 ראלי הוא אופנוע שפותח במיוחד לפני 3 שנים עבור מרוצי ראלי בכלל והדקאר בפרט על ידי HRC – חטיבת המרוצים של הונדה. הבסיס במקור היה הונדה CRF450X, אבל למעשה מדובר באופנוע שבנוי מחדש מהיסוד. המנוע בנפח 449.4 סמ"ק (97 מ"מ קוטר, 60.8 מהלך), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים. גם כאן יש מערכת הזרקת דלק ומתנע חשמלי, ונוסף פה הילוך שישי. הונדה מצהירים על יותר מ-45 קילוואט, כלומר יותר מ-60 כ"ס. השלדה הראשית מצמד קורות אלומיניום, בדיוק כמו ה-CRF המקורי, אך שלדת הזנב עשויה מקרבון. מלפנים יש מזלג הפוך פקטורי של שוואה בקוטר 51 מ"מ ומהלך של 310 מ"מ, ומאחור בולם יחיד פקטורי של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך גלגל של 315 מ"מ. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, והנפח הכללי של מיכלי הדלק עומד על 33.7 ליטרים.
ימאהה WR450F ראלי
ימאהה WR450F ראלי
ה-WR450F ראלי הוא אופנוע חדש לדקאר 2016 – הפעם הראשונה מזה כמעט 20 שנה שימאהה משתתפת בראלי הדקאר עם קבוצת מפעל רשמית שלא דרך ימאהה-אירופה או ימאהה-צרפת. ה-WR450F ראלי בנוי על בסיס ה-WR450F, אולם שלא כמו ה-CRF של הונדה, פה מדובר יותר על הסבה לראלי ולא על בניית אופנוע מחדש. המנוע נלקח דווקא מה-YZ450F, והוא הוסב לעבודת ראלי, בין היתר על ידי הוספת שמן כמו בק.ט.מ. הנפח 449 סמ"ק (97 על 60.8 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים, ויש כמובן מערכת הזרקה. הגיר בן 5 הילוכים בלבד, ואין מתנע חשמלי אלא רק רגלית התנעה. השלדה היא אותה שלדת אלומיניום של ה-WR, אבל הבולמים של WP – מלפנים מזלג בקוטר 52 מ"מ כמו בק.ט.מ / הוסקוורנה, ומאחור אל הזרוע מאלומיניום ומערכת הלינקים התווסף בולם פקטורי של WP. הדיסק הקדמי בקוטר 270 מ"מ בלבד, אבל המשקל על פי ימאהה עומד על 123 ק"ג מוכן למרוץ. קצת נמוך בעינינו, שכן רק נפח מיכלי הדלק עומד על 30 ליטרים.
שרקו RTR450 ראלי
שרקו RTR450 ראלי
זו השנה השנייה ששרקו מריצה קבוצה רשמית בדקאר – שרקו TVS. המנוע הוא ה-450 של שרקו בנפח 449.4 סמ"ק (95 על 63.5 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים ועם הזרקת דלק של סינרג'קט. הגיר בן 6 הילוכים ויש מתנע חשמלי. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, והבולמים – WP פקטורי מלפנים בקוטר 52 מ"מ (שסתום קוני) עם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים ובולם WP פקטורי מסוג TRAX עם מהלך גלגל של 300 מ"מ. הדיסק הקדמי בקוטר 300 מ"מ, בסיס הגלגלים באורך 1,505 מ"מ, גובה המושב 970 מ"מ, מרווח הגחון 355 מ"מ, מיכלי הדלק בנפח כולל של 32 ליטר, והמשקל עומד על 135 ק"ג.
בחודש יולי הודיעה הוסקוורנה כי בדקאר הקרוב היא תריץ קבוצה רשמית, שבה ירכבו צמד הרוכבים רובן פאריה (רוכב ותיק בקבוצת הראלי של ק.ט.מ) ופלה רנה (רוכב אנדורו בשורות הוסקוורנה, עם תואר אליפות ב-E2) על גבי אופנוע ראלי חדש – FR450.
כעת, חודשיים לפני הדקאר, השתתפה הקבוצה בראלי מרוקו, האחרון מבין סדרת מרוצי הראלי של אליפות העולם וההכנה האחרונה לקראת הדקאר. בראלי סיים פאריה במקום הרביעי הכללי. פלה רנה בראלי הבכורה שלו נאלץ לפרוש בשל התרסקות כואבת.
ה-FR450 של הוסקוורנה – בנוי על בסיס הק.ט.מ 450 ראלי
בראלי עצמו בן חמשת הסטייג'ים ניצח סאם סאנדרלנד הבריטי (ק.ט.מ), כשאחריו בן קבוצתו מתיאס וולקנר האוסטרי (ק.ט.מ) – שזכה בתואר אלוף העולם בראלי. במקום השלישי סיים פאולו גולקלבס הפורטוגלי (הונדה), וברביעי כאמור רובן פאריה על ההוסקוורנה.
בגלריה: תמונות של ההוסקוורנה FR450 החדש, הבנוי על בסיס הק.ט.מ 450 ראלי, עם הרוכבים פאריה ופלה רנה, ותמונות של שלושת המקומות הראשונים – סאנדרלנד, וולקנר וגונקלבס.
הוסקוורנה הודיעה השבוע שתתחרה בראלי דקאר הקרוב עם קבוצה רשמית על אופנוע רשמי – הוסקוורנה FR450 ראלי. צמד הרוכבים שירכבו בקבוצה יהיו רובן פאריה ופייר אלכסנדר רנה.
הוסקוורנה בגלגולה הקודם תחת שליטת ב.מ.וו התחרתה בדקאר מספר שנים, אבל לא כקבוצת מפעל אלא דרך סדנת ספידבריין, שלקחה את ה-TE450 והסבה אותו לראלי. שני הרוכבים המובילים שלה היו חואן ברדה הספרדי, שפרץ לתודעת הראלי העולמי עם הוסקוורנה, ופאולו גונסלבס הפורטוגלי המצוין. שניהם עברו לשורות הונדה HRC לפני שנתיים, עם מכירתה של הוסקוורנה לק.ט.מ.
תמונות רשמיות או נתונים טכניים של ה-FR450 טרם פורסמו, אבל היות והוסקוורנה היא למעשה מותג של קבוצת ק.ט.מ, והיות ואופנועי הוסקוורנה בנויים על בסיס אופנועי ק.ט.מ – כולל באליפויות האנדורו והמוטוקרוס וכמובן ב-Moto3, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שגם אופנוע הראלי של הוסקוורנה יהיה בנוי על הבסיס המכני של אופנוע הראלי של ק.ט.מ – ה-450 ראלי, עם שינויים קטנים כאלו ואחרים. אין סיבה שזה לא יהיה כך.
זו הזדמנות טובה לדבר על אופנוע הראלי של ק.ט.מ / הוסקוורנה, ולהבין טוב יותר מה מסתתר מתחת למיכלי הדלק הענקיים שלו.
ק.ט.מ 450 ראלי – בקרוב בלבן-כחול-צהוב
המנוע באופנוע הראלי של ק.ט.מ בנוי על בסיס מנוע ה-450 סמ"ק של גרסת המוטוקרוס של ק.ט.מ – 450SX-F, ולא על בסיס מנוע האנדורו. כמובן שלצורך עבודת הראלי הוא הותאם. כך למשל מערכת השימון עובתה משמעותית, כשמנוע הראלי מכיל לא פחות מ-3 משאבות שמן וכמות שמן גדולה משמעותית משל המוטוקרוס. גם יחס הדחיסה ירד מעט לטובת עמידות, אבל עדיין מדובר במנוע מרוץ מקצועי, חד וחזק. מאוד חזק. אין נתון הספק רשמי מק.ט.מ, אבל ההערכות מדברות על יותר מ-60 כ"ס. תיבת האוויר יושבת מעל למנוע כשיניקת האוויר היא בתצורת דאונדראפט ישרה, ויש כמובן מערכת הזרקת דלק של קייהין.
מנוע מוטוקרוס מותאם לראלי. יאמייי!
מסביב למנוע יש שלדת מסבך משולשים מסיבית, קשיחה וחזקה, שכאמור מכילה בתוכה, מעל למנוע, את תיבת האוויר. מסביב מיכל דלק ענק בנפח של יותר מ-30 ליטרים, כשמאחור ישנם 12 ליטרים נוספים. מכלולי השלדה הם כולם ברמת מפעל. כך למשל הבולמים הקדמיים הם מסוג Cone Valve של WP בקוטר 50 מ"מ, והם מכילים בתוכם חלקי קרבון רבים שאדם מן הישוב לא יכול לרכוש. גם הבולם האחורי הוא פקטורי, ומחירם של הבולמים מלפנים ומאחור עשוי להגיע בקלות ל-100 אלף יורו. הטיפול בהם הוא על בסיס כמעט יומי, כשחלקים רבים (ויקרים!) מוחלפים. שאר המכלולים – גלגלים, בלמים, משולשים, כידון – הכל ברמה הגבוהה ביותר. המשקל עומד על 140 ק"ג לפני דלק.
כמה שהאופנוע הזה סקסי כשהוא עירום!
אגב, הגרסה הציבורית של הק.ט.מ 450 ראלי, שנקראת ראלי רפליקה, נמכרת לרוכבי ראלי פרטיים במחיר של 25 אלף יורו, ולמעט בולמי המפעל ועוד כמה חלקי קרבון, היא מכילה את כל מה שאופנוע המפעל מציע. האם תוצע גרסת ראלי רפליקה גם מהוסקוורנה? אנחנו עדיין לא יודעים.
עכשיו בואו נדבר על הרוכבים. רובן פאריה הפורטוגלי הוא רוכב ראלי ותיק מאוד בשורות קבוצת המפעל של ק.ט.מ. בשנים האחרונות הוא שימש כנושא המים של מארק קומה, שפרש לאחרונה מתחרויות ראלי אחרי 5 זכיות בדקאר ו-6 אליפויות עולם בראלי. פאריה רוכב מצוין ועם הרבה ניסיון, והוא עשוי להוביל את הוסקוורנה לטופ 5.
רובן פאריה – צריך להחליף את צבע ציוד הרכיבה וזהו
פייר אלכסנדר רנה הוא צרפתי צעיר שמתחרה בהצלחה באליפות העולם באנדורו. באמתחתו אליפות בקטגוריית E2 עם הוסאברג, וזו הפעם הראשונה שהוא יתחרה בראלי. יהיה מעניין!
