הזונגשן 125 אנדורו (או בשמו המלא זונגשן ZS-125 GY-10A) היה מהאופנועים הראשונים בישראל שהגיעו מסין, בשנת 2006.
בשנים האחרונות אנחנו מנהלים הרבה דיונים במערכת על אופנועים שמגיעים מסין. הרשמים, בשורה התחתונה, היא שכמו ברכבים יש כאן צמצום פערים מהיר ועקבי מול אופנועים שמגיעים מיפן או מאירופה למשל, כשבמקרים רבים לא רק שאין שום הבדל ושום פער בתחושה, באיכות, באמינות ובמוצר המוגמר – אלא לפעמים נמצא דגמים מסוימים שטובים מהמקבילים, ובמחיר נמוך יותר.
אבל המצב לא היה כך בעשור הראשון (וקצת מהשני) של המאה הנוכחית. הניסיון שלנו עם כלים סינים היה לא טוב, בלשון המעטה. ב-2005 ו-2006, וגם קצת אל תוך 2007, הגיע לכאן גל של אופנועים וקטנועים סינים מכמה יצרנים. לקחנו אותם למבחנים פרטניים והם גם השתתפו במבחנים השוואתיים, ואם להתבטא בעדינות, אז החוויה איתם לא הייתה נעימה. אם מעיפים את התקינות הפוליטית לעזאזל, אז מדובר היה בערימות אשפה. זבל סיני במלוא מובן המילה. בלמים שמפסיקים לעבוד, בולמים שנתקעים ככה סתם, נזילות דלק מהקרבורטורים, ואיכות כללית ברמת רצפה. היה גם אופנוע אחד שחזר על גרר באמצע מבחן השוואתי פשוט כי הוא הפסיק לעבוד.
הכלים הללו ברובם נעלמו כמעט לגמרי, נכחדו, והשאירו לא מעט רוכבים סקפטיים וציניים לגבי כלים סינים. יבואנים כאלו ואחרים ניסו להביא כלים סינים זולים מיצרנים שונים, אבל שום דבר לא באמת תפס, ולמעט כמה עשרות ואפילו מאות כלים שעלו על הכבישים בתקופות ההן (כך לפחות מראה דו"ח התוצרים של משרד התחבורה. בתכל'ס לא רואים אותם על הכבישים), הרוכב הישראלי לא מצא בכלים הסינים חלופה ראויה לאופנועים אחרים.
באותה התקופה המדוברת כאן (אמצע שנות האלפיים) שונתה שיטת הדירוג של רישיונות הרכב והנהיגה בישראל, והותאמה לתקינה האירופאית. קטגורית הרישוי הנמוכה ביותר בשיטת הרישוי החדשה – A2 – הגבילה מאז את הרוכב לכלי רכב שנפח מנועו עד 125 סמ"ק והספקו אינו עולה על 14.9 כ"ס.
מחלוצות הנציגות הסינים בישראל פגשנו את חברת זונגשן (Zongshen), שהוקמה ב-1992 והתמחתה בעיקר בייצור אופנועים, קטנועים ומנועים. האנדורו המדובר הגיע בשנת 2006 עם המראה הנכון, מנוע ארבע פעימות מקורר אוויר בנפח של 124 סמ"ק, עם פחות מאותם 14.9 כוחות סוס אפשריים, שהניעו סביב 127 ק"ג. החישוקים היו במידת שטח של 21″ מלפנים ו-18″ מאחור, בולמים של שוואה כולל מזלג הפוך מלפנים, והכי משמעותי – צבע כתום א-לה ק.ט.מ של שנות האלפיים. ובאמת מרחוק זה נראה מינימום ק.ט.מ שיצא עכשיו מהיער.
המחיר היה סופר-אטרקטיבי בזמנו, סביב 16 אלף ש"ח, כשלצורך העניין ההונדה XR125 המקביל נמכר בכ-23 אלף ש"ח. המחיר והמראה משכו לא מעט רוכבים שבחרו בו להיכנס לעולם הדו-גלגלי, אבל נתקלו בסינים של פעם. האיכות הנמוכה התבטאה לדוגמה בצבע הכתום שהלך ודהה בכל יום שעבר, עד שהגיע לכמעט לבן. האמינות אתגרה את היכולות, ומהר מאוד נראו לא מעט כאלה שנשמעו זוועה, נראו בהתאם ונזרקו בצד. הזונגשן 125 אמנם הכניס רוכבים לתחום, רק מעניין אם אחרי מה שהם חוו הם גם נשארו איתנו.
כיום זונגשן מפעילים מפעל ענק המייצר יותר ממיליון אופנועים בשנה ומקיים שותפות עם פיאג'ו, הארלי דיווידסון, ואפילו נורטון בתחום המנועים. זה היום, אבל הסיבוב ההוא של זונגשן בישראל היה מהגורמים העיקריים למוניטין הגרוע שיצא לכלים סינים בארץ.
