תגית: חוק הספורט המוטורי

  • קורס בוחנים טכניים לכלים תחרותיים

    קורס בוחנים טכניים לכלים תחרותיים

    לראשונה מאז יצא אל הפועל חוק הנהיגה הספורטיבית שבמסגרתו הוכשרו בעלי תפקידים לענפי הספורט המוטורי – יוצא לדרך קורס בוחנים טכניים לכלים תחרותיים. 

    בוחן לכלים תחרותיים מחויב להיות בכל אירוע ספורט מוטורי ולבדוק את הכלים בטרם עלייתם למסלול. בנוסף, בוחן כלים תחרותיים מאשר חידוש רישיון לכלים תחרותיים, מאשר הסבת כלים צהובים לכלים אפורים, ועוד. כעת כאמור יוצא לדרך קורס בוחנים לכלים תחרותיים, אשר יכשיר כוח אדם נוסף לתפקיד. הבוגרים עשויים להשתלב במסגרות השונות של הספורט המוטורי, כשתשלום ליום עבודה נע סביב 1,000 ש"ח.

    הקורס מונה 23 מפגשים בשעות הערב, יתקיים במכללת 'טוב' בכפר-סבא בימים ב' ו-ד', ויועבר על-ידי איש המרוצים עופר שוורץ ומיטב המורים בתחום. הקורס כולל פרקים תאורטיים, וכן פרקים מעשיים כמו עבודה בסדנאות רכב, כיבוי אש וכו'.

    תנאי הקבלה לקורס:

    • תעודת הסמכה באחד מהמקצועות: מהנדס רכב, הנדסאי רכב, טכנאי רכב, הסמכה במכונאות רכב, הסמכה במכונאות אופנועים, בוחן רישוי רכב משרד התחבורה, סוג 3 במכונאות רכב, סוג 3 מכונאות אופנועים.
    • שליטה באנגלית טכנית.
    • היעדר הרשעה בעבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה אינו רשאי לשמש כבוחן.
    • רישיון נהיגה בתוקף.
    • בעל ניסיון בכלים תחרותיים, בקיאות וידע בתקנונים והמפרטים הטכניים הבינלאומיים לכלים תחרותיים וכללי הנהיגה הספורטיבית.
    • אזרח ישראל.
    • מעבר ועדת קבלה לפני הקורס.
    * מועמדים שאינם עומדים במכלול התנאים אך פעילים בספורט המוטורי יכולים להגיש בקשה חריגה

    עלות הקורס: 7,000 ש"ח (לפני מע"מ) למקצוע הרכב ו-5,300 ש"ח למקצוע הדו-גלגלי.

    פרטים והרשמה: ספי כהנוביץ' – 053-386-8964; עופר שוורץ – 054-752-8822.

     

    WhatsApp Image 2020-07-07 at 09.32.09

  • ימי הקורונה: אז למה אסור לרכוב במסלול?

    ימי הקורונה: אז למה אסור לרכוב במסלול?

    על-פי הגדרות מדינת ישראל ספורט מוטורי – כלומר קיום מרוצים, אימונים וימי מסלול – מוגדר באחריות הרשות לנהיגה ספורטיבית. בימים אלו, ימי הקורונה, הפעילות אסורה. אבל חמור יותר – אף אחד לא מדבר על זה.

    "הרשות לנהיגה ספורטיבית הוקמה במטרה לסייע במימוש הפוטנציאל הטמון בענפי הספורט המוטורי בישראל, ולאפשר פעילות ענפה של תחרויות ספורט מוטורי תוך הקפדה בלתי מתפשרת על בטיחות הקהל והנהגים". כך מוגדר באתר הרשות לנהיגה ספורטיבית. יש גוף ממשלתי מוסדר, שתפקידו לדאוג לרווחת הרוכבים שטרחו, עמלו, שילמו והוציאו רישיון לנהיגה ספורטיבית – אך קולו לא נשמע בימים האלו, כשפעילות ספורטיבית מתמסמסת לה ונמצאת מתחת לסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות.

    במסלול החדש מוטורסיטי בשדה תימן
    במסלול החדש מוטורסיטי בשדה תימן

    פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת בעניין הספורט בישראל, כי להערכתו, "לפחות חצי שנה קדימה לא יתאפשר לקיים ספורט תחרותי". אם נפרש את דבריו – בתקופה הקרובה לא תתקיים שום אליפות, שום אימונים מקצועיים והלכה למעשה שום פעילות ספורט מוטורי. אמירתו משליכה על רבבות אנשים המושפעים במישרין ועקיפין מקיום פעילות ספורטיבית – ובתוכם הרוכבים.

    משרדי הממשלה ניסו למצוא פתרונות יצירתיים ויצרו תקנים וצבעים לפתיחת חנויות, בתי מסחר, מפעלים וכך הלאה. גופים האחראים על פעילות מוטורית בעולם – FIM, AMA וכו' – נמצאים בשקיפות מלאה מול קהל היעד שלהם ונוקבים בתכניות ותאריכים כאלו ואחרים. מדוע משרד הספורט והרשות לנהיגה ספורטיבית טרם התייחסו גם אלינו הרוכבים?

    ברכיבת אופנועים על המסלול (ובכלל, אבל פה אנחנו מתייחסים רק למסלולים השונים) אין מגע בין הרוכבים, ניתן לשמור על כללי הריחוק החברתי הבטוח ברחבות הטיפולים, וכמובן ברכיבה עצמה. ניתן להגדיר את כמות האנשים שנמצאים ברכב שמוביל את האופנוע למסלול, וניתן – כמו בעסקים השונים – להגדיר כמות אנשים מותרת לפי מטר רבוע. הרוכבים יכולים לחתום על אישור בריאותי יומי וכך הלאה. אז מדוע לא מתייחסים לכך?

    ביום רביעי (22.4) תתקיים עצרת להחזרת הספורט בחניון הגדול הסמוך לבניין הוועד האולימפי בהדר יוסף בתל אביב, כאשר כבר ניתן אישור משטרה להשתתפות 150 איש, החל מהשעה 11:00 בבוקר. אם הרוכבים לא יגיעו לשם – קולם לא יישמע.

    עדכון: העצרת בוטלה.

  • מרוצים בישראל: מעתה ללא הצורך בהתאחדות

    מרוצים בישראל: מעתה ללא הצורך בהתאחדות

    מרוצי אופנועים בישראל עברו מאז החלת חוק הספורט המוטורי ועד היום אך ורק דרך התאחדות הספורט המוטורי (כידונאים). עתה, בעקבות סוגייה שהתעוררה סביב אליפות גביע פירלי, התבררה התמונה המדויקת: כל גוף רשאי לקיים אירועי ספורט מוטורי ומרוצים בישראל, כשהוא עובד מול הרשות לנהיגה ספורטיבית, ללא הצורך לעבור דרך ההתאחדות.

    עד היום, כאמור, מרוצי האופנועים התקיימו תחת מטריית התאחדות הספורט המוטורי ו-5 העמותות החברות בה (מוטוקרוס, אנדורו, מסלול, סופרמוטו וטקרטורונים), כשההתאחדות והעמותות קבעו את כללי התחרויות ואת הכללים המשלימים – רובם תרגום של תקנות בינלאומיות עם התאמות מקומיות, וההתאחדות היא זו שדאגה לפוליסת הביטוח כמתחייב בחוק הספורט המוטורי. ההתאחדות מתוקצבת על-ידי הרשות לנהיגה ספורטיבית, ועל-ידי תקציב זה יכולה הייתה ההתאחדות לעזור בהפקת מרוצים, בבנייה ותחזוקה של מסלולים (למשל מסלול המוטוקרוס בווינגייט), וכן כאמור לרכוש פוליסת ביטוח לספורטאים, למפיקים ולקהל.

    אולם בשבועות האחרונים התעוררה מחלוקת סביב אליפות פירלי קאפ, שהסבב הראשון שלה צפוי להתקיים בשישי הקרוב, 31.8.18, במסלול פצאל שבבקעת הירדן. יוזמי הסדרה, עמותת אייפקס והעומד בראשה ליאור בר-עמי, החליטו לקיים את האליפות החדשה במנותק מההתאחדות – על-פי לשון חוק הספורט המוטורי. לצורך כך העמותה הייתה צריכה להציג כללי אירוע וכללים משלימים לכלל הקטגוריות – כללים שכבר נכתבו עם הקמת העמותה ושוכתבו לאליפות פירלי קאפ. בנוסף, העמותה נדרשה להציג פוליסת ביטוח לרוכבים ולצד ג' – פוליסה שאותה מתחזק באופן פרטי הבעלים של מסלול פצאל, מיקי יוחאי מחברת קרוס-קאנטרי.

    הסוגייה האחרונה והמשמעותית ביותר הייתה סביב בעלי התפקידים על המסלול. ההתאחדות טענה שבעלי התפקידים במרוץ (מנהל מרוץ, שופט מרוץ, מאשר מסלולים ובודק טכני) צריכים להיות בעלי תפקידים מוסמכים של ההתאחדות על-פי רשימת בעלי התפקידים שנמצאת בהתאחדות. מאידך, אנשי עמותת אייפקס טענו כי לשון החוק אינה מחייבת את זה, ויותר מכך – שבעלי התפקידים הרשומים בהתאחדות מעולם לא עברו הכשרה מסודרת, והם בסך הכל עומדים בקריטריונים שאותם קובע החוק (גיל מינימום והשתתפות ב-3 מרוצים). בנוסף, למרות שהתחייבה כבר ב-2014 לבצע הכשרות לבעלי תפקידים, התאחדות הספורט המוטורי לא קיימה מעולם הכשרות לבעלי תפקידים כאלה ואחרים, כך ששוב – יוצא שבעלי התפקידים הנוכחיים בהתאחדות בסך הכל עומדים בקריטריונים שאותם קבע החוק.

    בפגישה שנערכה היום (ג') בין יו"ר הרשות לנהיגה ספורטיבית, יוסי ניסן, יו"ר התאחדות הספורט המוטורי, ריקה צמח, סמנכ"ל תפעול התאחדות הספורט המוטורי, ניב צורי, ומנהל עמותת אייפקס, ליאור בר-עמי, הציג האחרון בפני הנוכחים את לשון החוק בנוגע לבעלי תפקידים באירועים רשמיים של הרשות לנהיגה ספורטיבית, עם הסכמה מלאה של יו"ר הרשות לנהיגה ספורטיבית. התוצאה: מעתה יזמי מרוצים אינם צריכים לעבור דרך התאחדות הספורט המוטורי כדי לקיים מרוצים, אינם צריכים לקבל בעלי תפקידים מההתאחדות, והם יכולים לעבוד ישירות מול הרשות לנהיגה ספורטיבית.

    יוצא אפוא שמעתה, יזם המבקש לקיים מרוץ אופנועים או מכוניות בישראל, צריך לקבוע כללי אירוע וכללים משלימים (אותם ניתן לקחת מההתאחדויות הבינלאומיות או מההתאחדות המקומית), להציג פוליסת ביטוח בתוקף ולקבוע בעלי תפקידים שעומדים בקריטריונים אותם קבע המחוקק, ואם היזם עומד בכל הכללים – הרשות לנהיגה ספורטיבית תאשר את קיום המרוץ, מבלי לעבור דרך ההתאחדות.

    ההחלטה הזו בעלת משמעות גדולה מאוד לספורט המוטורי הישראלי. בשנים שלאחר יישום חוק הספורט המוטורי במבנהו הנוכחי (התאחדות המאגדת 5 עמותות), ראינו אינסוף חיכוכים, עימותים, חרמות ופוליטיקה, ומעט מדי ספורט מוטורי. המהלך הנוכחי פותח פתח לעמותות וארגונים חדשים לקיים תחרויות ספורט מוטורי נקיות מפוליטיקה למען קידום הספורט המוטורי, ולמעשה מחליש את התאחדות הספורט המוטורי והמבנה הנוכחי שלה. מעתה, יזמים פרטיים עם רצון טוב ואופק כלכלי יוכלו לקיים מרוצים פרטיים בהתאם ללשון החוק, ואפילו להקים התאחדות ספורט מוטורי חדשה. קהל הרוכבים יצביע ברגליים, או בצמיגים.

  • דעה: אנחנו רוצים ספורט מוטורי אירופאי או הודי?

    דעה: אנחנו רוצים ספורט מוטורי אירופאי או הודי?

    כתב: ליאור בר עמי

    25 באוגוסט, מסלול דלתון, עוד יום אימונים של חבורת רוכבים לקראת עוד סבב באליפות ישראל למרוצי אספלט. כיף חיים, כמעט חזון אחרית הימים.

    צהרי היום, למסלול עולים שלושה רוכבים צעירים וחסרי ניסיון – רק לטעום מעט מהמסלול, זוהי כל תאוותם. לכאורה נורמלי לחלוטין ואפילו מוערך.

    אולם הרוכבים הצעירים הללו עלו על המסלול נטולי ציוד מיגון, כפי שזה נדרש תחת חוק הנהיגה הספורטיבית, והסתפקו במעיל מגן. ללא מגפיים, ללא חליפה וללא כל מיגון לפלג הגוף התחתון.

    קבלו תסריט לא מופרך: אחד הרוכבים, שזוהי לו הפעם הראשונה על מסלול, מפספס את נקודת הבלימה, ממשיך ישר למשטח ההחלקה, נופל במהירות גבוהה, והתוצאה – שברים פתוחים בשתי גפיים, אובדן דם רב, סדרת ניתוחים, וצפי לתהליך שיקום ארוך שבסבירות גבוהה יסתיים בנכות וחוסר יכולת לרכב שוב אי-פעם. וזו רק ההשלכה על הרוכב.

    והספורט המוטורי? כאן כבר מדובר לא בפציעה בלבד, כי אם במכת מחץ. הספורט, שנשען עד כה על כרעי תרנגולת, שהתקדם בצורה זהירה עקב בצד אגודל, שחשש מאותה החרב שהתנופפה לה מעל ראשו – ספג את אותה האבחה שתחזיר אותו 15 שנים אחורנית.

    תסריט בדיוני? לא ממש. באופן שרירותי בלבד – הכל התרחש פרט לפציעת הרוכב.

    *     *     *

    סעיף 16 לחוק הנהיגה הספורטיבית קובע: "לא ינהג אדם נהיגה ספורטיבית אלא אם כן הוא לבוש בלבוש מגן ומצויד בלבוש מגן, כפי שקבע השר…".

    סעיף 4.1 לתקנות הטכניות אותן התקינה התאחדות הספורט המוטורי בישראל, אותו גוף מקצועי שסמכה את ידו המדינה לעניין, קובע מהו אותו לבוש נדרש – וכך נקבע בסעיף: "על הרוכבים ללבוש חליפת עור מלאה או חומר שווה ערך לעור (קיימת הגדרה נפרדת – לב"ע)…". בנוסף נקבעו חובת שימוש במגפיים וכפפות – כמובן בנוסף לקסדה תקנית.

    לאי-עמידה בסעיף 16 נקבעה אף סנקציה באותו חוק הנהיגה הספורטיבית משנת 2005, סנקציה בדמות סגירה מנהלית או קבועה של המסלול – או אף עונשי מאסר(!).

    יהיו שיטענו, כולל הח"מ, שחוקי המדינה פטרנליסטיים, מתחקים להוות סוג של אבא, ששומרים עלינו מפני עצמנו, ומי שמם, נכון? במקרה הזה, לא נכון.

    לא נכון, כי העניין החוקי הוא העניין השולי כאן. העניין הוא נקודת מבט פנימית יותר, ולא חשש מסנקציה כזו או אחרת המוליד הרגל ציות לה. מדובר בכינון 'תרבות מוטורית' – ולא כקוריוז מפוצץ, כי אם על כל הנדבכים השונים: חינוך; קוד התנהגות; ערכים. ספורט, רבותי. ספורט!.

    ללא תרבות מוטורית אמיתית, כזו שמגיעה מתוכנו – מהרוכבים, ממנהלי המסלולים, ממחזיקי התפקידים השונים – לא נצליח להתקדם למקום בו כולנו רוצים להיות. אותה משאת נפש של אותו רוכב, אותה תמצית של ריגוש שנמלאת בכל אחד מאיתנו בכל מרוץ MotoGP, אותו שביב של תקווה שיום יבוא וגם כאן יהיה ספורט מוטורי כחול לבן – כל אלו תלויים באותה תרבות מוטורית. היא ורק היא צינור הייבוא הנכסף של אותו הספורט לקרבנו, ובשנייה אחת של חוסר תשומת לב, של 'עיגול פינות', של התרפקות על תרבות ה'יהיה בסדר' הישראלית, אנחנו יכולים לאבד את אותו החלום הנשגב – האידאה המוטורית.

    האם כחברה חדלנו לחשוב על השלכות מעשיות של מעשינו? האם אנו מונעים אך מתוך השלכה חוקית (סנקציה) והיכולת שלנו לגבור עליה כשאף אחד לא מסתכל? אני רוצה להאמין שלא.

    תמונת מצב – לאחר 69 שנים של מדינה, כיום ישנם 2 מסלולים חיים ובועטים: דלתון ופצאל. בנוסף לשני אלו, ממש בזמן כתיבת שורות אלו קורמים עור וגידים מסלולים נוספים. הספורט נמצא בנקודה פורצת דרך של צמיחה – זהירה אמנם – אך לחלוטין בת קיימא.

    השלכה מעשית של היעדר תרבות; של פציעת הרוכב – מעבר לצער והכאב העמוק של אותו רוכב אומלל, במידה ואכן היה נפצע, היא חזרה לראשית הדרך. אותם מאבקים 'עקובים מדם', אותן תביעות זכות לקיים ספורט מוטורי בוגר, ראוי, תרבותי – כל אלו, כולם, הם לא בחזקת נבואת זעם בשלב זה, כי אם לחלוטין תרחיש אפשרי.

    אני לא חושב שהתנהלות אירופאית היא חלום לא-בר-השגה, אדרבא – אני חושב שתרבות מוטורית מתקיימת, יכולה ואף צריכה להוות מושא הערצה וחיקוי. לעניין זה עלינו לשאול את עצמנו – האם היינו יכולים לעלות למסלול מרוצים בעולם ממוגנים במכנסי ג'ינס ונעלי בלנטסטון? הגיחוך שלוודאי עלה בכם לקריאת שורות אלו, הוא זה שצריך להנחות אותנו. גם כאן. גם במסלול של 1.6 ק"מ.

    מסלול הוא מסלול הוא מסלול.

    האם הדרך להבין זאת היא השוואה (שלצערי לחלוטין ניתן לעשות) בין רוכבים שנפלו וקמו במסלול בעודם ממוגנים מקסדה ועד מגף, לבין אלו שסיימו את דרכם במחלף ירקונים?

    הרי כל מבט, בכל מרוץ שהוא, יחזיר אותנו לאותה הנקודה המובנת והנדרשת – מסלול רבותי הוא מסלול; נהגו בו בכבוד, הוא יהיה סלחן כלפיכם (רוב הזמן).

    עזבו חוק, עזבו עונשים – בואו נהיה ספורטאים. בוא נעשה את זה כמו שצריך. בואו ניתן כבוד לספורט.


      לא למדנו מזה? (מתוך מרוץ הדראג שהתקיים בערד בדצמבר 2016)

    תגובת עומר שושני, מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי: "מסלול דלתון שייך להתאחדות הספורט המוטורי, והמפעיל שלו כיום הוא 'יאיר מסלולים'.

    מחר (חמישי) מתקיים אימון לפני תחרות וביום שישי מתקיימת במסלול אליפות ישראל בסופרבייק.

    לאור התמונות שהגיעו אליי, הנחיתי כי מיד עם תום סבב המרוצים המסלול ייסגר לפעילות, וזאת עד לקיום בירור עם מפעיל המסלול.

    אנו בהתאחדות רואים בחומרה חריגה מנהלי חוק הספורט המוטורי ותקנות ההתאחדות, על אחת כמה וכמה כשזה נוגע לנוהלי בטיחות כמו ציוד מיגון ובטיחות האופנועים, ונפעל ככל יכולתנו על-מנת להגיע לרמה הבטיחותית הגבוהה ביותר, ללא עיגולי פינות או קיצורי דרך. זהו הבסיס של ספורט מוטורי ותרבות מוטורית.

    אני רוצה להבהיר שמעבר לטיפול שיתבצע ברמת ההתאחדות אל מול מפעיל המסלול, רוכב שיימצא עולה על מסלול בניגוד לחוק ולתקנות הבטיחות יוזמן לוועדת משמעת בהתאחדות ויורחק מכל פעילות ספורט מוטורי בישראל עד סוף שנת 2018.

    רכיבות טובות ובטוחות."

  • הטוטו יתמוך בספורט המוטורי בישראל

    הטוטו יתמוך בספורט המוטורי בישראל

    הטוטו יתמוך בספורט המוטורי הישראלי, כמו בשאר ענפי הספורט המוכרים. כך החליטה הכנסת, כשהעבירה אתמול את הצעת החוק של שרת הספורט מירי רגב.

    שינוי חוק המועצה להסדר הימורים בספורט (הטוטו) עבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. התיקון מאפשר לראשונה לספורט המוטורי להיתמך על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט. לא ברור עדיין על אילו סכומי כסף מדובר.

    לראשונה יוכר הספורט המוטורי כאיגוד ספורט רשמי שיהיה זכאי לתמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט – לאחר שהצעת החוק שקידם משרד התרבות והספורט ביוזמת השרה מירי רגב עברה אמש בקריאה שנייה ושלישית. עד כה נהנה הענף מתמיכת משרד התרבות והספורט, וכעת יוכל ליהנות מתמיכה מוגברת בעזרת כספי המועצה.

    החוק יאפשר להתאחדויות הנהיגה הספורטיבית אפשרות לקידום משמעותי של הענף כולו, לרבות הקמת מתקנים, פעילות שוטפת ופעולות שיווק. בימים אלה פועל משרד התרבות והספורט להקמת מסלול אספלט ראשון בישראל לכל ענפי הספורט המוטורי, במטרה לעודד גם בהמשך הקמת מסלולים נוספים.

    שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב: "אני שמחה שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית. כשרת התרבות והספורט במדינת ישראל, שמתי למטרה לקדם את תחום הספורט המוטורי על ענפיו השונים. הובלתי למפנה בהתפתחות הספורט המוטורי בארץ, תוך השקעה בהקמת מסלולים לאימונים ולתחרויות, הגדלת תקצוב התאחדויות הספורט, קיצור ביורוקרטיה, מתן הקלות לספורטאים העוסקים בתחום והגדלת כמות הספורטאים העוסקים בספורט מוטורי. החוק יהווה כלי חשוב להמשך קידום הענף החשוב – ענף שבמדינות רבות בעולם, מהווה עוגן כלכלי, תיירותי וחברתי. חשוב שכך יהיה גם בישראל".

    בתמונה: שרת הספורט מירי רגב בעת טקס חניכת מסלול המוטוקרוס בווינגייט, בשנה שעברה.

  • אירוע האנדורו 'תנו לחיות לחיות' – פוצץ

    אירוע האנדורו 'תנו לחיות לחיות' – פוצץ

    בחודשים האחרונים הספורט המוטורי הממוסד, זה שאמור להיות פה בחסות הרשות לספורט מוטורי והתאחדות הספורט המוטורי, קפא לגמרי. הסיבות לכך שונות ומגוונות, אך בשורה התחתונה – ספורט מוטורי חוקי אין פה.

    את הוואקום שנוצר מילאו הרוכבים עצמם בהתארגנויות פרטיות: במסלול המוטוקרוס של אריאל דדיה מתקיימת אליפות מוטוקרוס מסודרת ומוצלחת, שבסוף השבוע הקרוב אמור להתקיים בסבב השמיני והאחרון בה. במקביל, מתקיימת אליפות אנדורו פרטית תחת השם 'תנו לחיות לחיות – אנדורו חברים'. שתי האליפויות האלו נוצרו כאמור בגלל הצורך של הרוכבים לרכב ולהתחרות, ושתיהן הופקו ברמה גבוהה. הן אמנם פיראטיות ונעשות חצי במחתרת, אולם הן מסודרות, בטיחותיות ומהנות מאוד, והאירועים מופקים ברמה גבוהה.

    ביום שישי האחרון, 11.12.15, התקיים סבב נוסף של אנדורו חברים שמנה עשרות רבות של רוכבים. המרוץ היה מוצלח מאוד, עד שבאה משטרה ופוצצה את האירוע. זה קרה אמנם בסיום המרוץ, אולם השוטרים שהגיעו למקום היו ממוקדים וידעו בדיוק לאן ולמי לפנות – למארגנים, כולל בשמם. השוטרים טענו שקיבלו מידע מודיעיני מדויק, או במילים אחרות בלתי מכובסות – הלשנה, ולכן הגיעו, קצת באיחור, להפסיק את האירוע.

    אין לנו מידע מי האחראי להלשנה הזו ואנחנו לא מתכוונים לעסוק בספקולציות, בטח שלא כשמדובר בהאשמה כל כך חמורה. פשוט חבל שמלחמות היהודים בספורט המוטורי לא נפסקות, כשהמפסידים העיקריים – כמו תמיד – הם הרוכבים עצמם.

  • טור עורך: אין ספורט מוטורי, אין מסלול

    טור עורך: אין ספורט מוטורי, אין מסלול

    צילום: אייל מור

    לפני כמה ימים הפיד שלי בפייסבוק געש: עשרות שיתופים שמחים וצוהלים על הכרזה שנחתם הסכם לבניית מסלול קבע למוטוקרוס במכון וינגייט. על פניו בהחלט סיבה למסיבה – שהרי או-טו-טו ייבנה מסלול קבוע שבו הספורטאים יוכלו להתאמן באופן תדיר וסדיר, יתקיימו מרוצים במסגרת אליפות מוטוקרוס מסודרת, תחום המוטוקרוס יפרח, והנה לנו מזרח תיכון חדש.

    בפועל, השמחה הזאת מוקדמת. לא כי לא הולך להיבנות פה מסלול מוטוקרוס קבוע בווינגייט (הלוואי שכן!), אלא כי הדרך מחתימה על הסכם עקרוני לבניית מסלול קבוע ועד לבניית המסלול בפועל ארוכה, ועד היום היא הסתיימה ללא מוצא. את זה למדנו היטב על בשרנו. פעם אחר פעם שמחנו על הקמת מתקן כזה או אחר והתחלנו לפתח ציפיות, ופעם אחר פעם התאכזבנו מפני שגוף כזה או אחר טרפד את תכניות, או שסתם הפרויקט הגרנדיוזי לא יצא אל הפועל.

    ככה בשלוף מהשרוול, הנה רשימה של חלק מהפרויקטים שעליהם שמענו ומהם שמחנו ואז התאכזבנו: הראשון היה פארק מוטורי בשדה תימן, פארק שאמור היה לכלול מסלול אספלט בגודל מלא, מסלול קצר לקארטינג וסופרמוטו, מגרשי הדרכה לרכיבה ונהיגה מתקדמת, ומתקני עזר. כבר שמענו שהנה, עוד רגע הדחפורים עולים על הקרקע. יאללה בסדר. הבא אחריו היה פארק מוטורי בקיסריה עם מסלולי קארטינג וסופרמוטו, מגרשים וכו'. בקצרה, נעלם כלא היה.

    הפרויקט האחרון שעליו שמענו היה המסלול שאמור היה לקום בערד. היו תכניות, היו אישורים, אפילו ראינו את התצורה של המסלול עצמו. "תוך שנתיים נותנים גז על המסלול בערד", מכרו לנו. אז שמחנו, אבל בעירבון מוגבל. כבר היינו ספקניים כי שבענו מהבטחות ופרויקטים גרנדיוזיים. כשכתבנו על התכניות למסלול בערד הוספנו שעד שלא נשים גלגל קדמי על המסלול ונשחרר קלאץ' – אנחנו לא מאמינים שיקום מסלול. בדיעבד צדקנו, לצערנו. לא כי אנחנו כאלה נביאים, אלא פשוט כי אנחנו למודי ניסיון ויודעים איך דברים פה עובדים.

    חוץ מזה היו פרויקטים נוספים, קטנים יותר בהיקפם, שנגנזו. מי זוכר את מרוץ המוטוקרוס שאמור היה להתקיים על חוף הים של תל אביב לפני כמה שנים על מסלול ארעי שהיה אמור להיבנות שם? מי זוכר למה הפרויקט נגנז? נזכיר – בגלל התנגדות של הירוקים, שטענו ששמן מנוע מהאופנועים עלול להישפך לחול וליצור נזק אקולוגי בלתי הפיך… גם זה נפל. והיו עוד כמה, שגם הם נפלו.

    והכי מתסכל, שגם מסלולים שכבר קיימים ועובדים – נהרסים פה. מסלול נחשונים הנהדר נהרס בקיץ 2010 אחרי 3 שנות פעילות מוטורית ענפה, ועל מסלול כוכב יאיר והבעלים שלו ברק גולדפינגר אפשר לכתוב ספר רק מהתלאות שהם עברו, כולל הריסה מוחלטת של המסלול, עד היסוד, בליל סערה אחד ב-2006. תירוצים כאלה ואחרים על שינוי ייעוד קרקע או ביורוקרטיות אחרות אני לא מקבל. אם היו רוצים שיהיה פה מסלול – היו מוצאים את הדרך להכשיר את הקרקע לכל ייעוד שלא יהיה, ובמדינת הקומבינות שלנו יש אינסוף דוגמאות לכך.

    אז מה בעצם אנחנו אומרים? בדיוק את מה שאמרנו בתחילת הטור: את בקבוקי השמפניה וצהלות השמחה נשמור לרגע שהספורטאים יניחו גלגלים על האדמה, ישחררו קלאץ' ויתקיים מרוץ על מסלול הקבע בווינגייט. עד אז נישאר סקפטיים, פסימיים ולמודי ניסיון רע.

    עד שיהיה מסלול קבע - נמשיך ליהנות ממסלולים שהוקמו על ידי יוזמות של אנשים פרטיים
    עד שיהיה מסלול קבע – נמשיך ליהנות ממסלולים שהוקמו על ידי יוזמות של אנשים פרטיים

    *     *     *     *     *

    מעניין לעניין באותו עניין. אתמול בערב שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מצב הספורט המוטורי בישראל. בכתבה רואיינו בין היתר רוני רגף, מהפעילים בתחום המוטוקרוס, רז הימן, אחד מהספורטאים המוטוריים הגדולים שיצאו מפה, דני אנגלברג, לשעבר יו"ר ההתאחדות, וברק גולדפינגר, הבעלים של מסלול כוכב יאיר ואחד האנשים האופטימיים שאנחנו מכירים. בשורה התחתונה – כולם מתוסכלים מכך שלא קורה פה כלום.

    הכתבה הזו לא חידשה לנו אמנם כלום, אבל היא חשפה בפריים-טיים בערוץ 2 את המצב העגום של הספורט המוטורי, וזה מצוין.

    את דעתנו על הספורט המוטורי כבר השמענו במספר הזדמנויות, והטור של דני אנגלברג מתאר היטב את תחושותינו – עד שלא תשתנה כל השיטה כך שחוק הספורט המוטורי ילך כלעומת שבא, ספורט מוטורי אמיתי לא יהיה כאן. לא ייתכן שהמדינה תהיה הרגולטור של ענף ספורט כזה או אחר, ואחרי 10 שנים של חוק הספורט המוטורי, התוצאות מדברות בעד עצמן – עשייה שקרובה לאפס וספורט מוטורי שלא באמת קיים. מדינת ישראל ניסתה להמציא את הגלגל מחדש במקום להסתמך על מה שעובד היטב בכל מדינה אחרת כבר למעלה מ-100 שנים, ונכשלה בגדול. הגיע הזמן להעיף את חוק הספורט המוטורי הרע ולעבוד עם התאחדויות שלהן סמכויות רגולציה ושליטה על פי תקנות, בדיוק כמו שקורה בכל מקום בעולם.

    עוד הוכחה לכך שהחוק נכשל היא העובדה שהמקומות היחידים שבהם יש ספורט מוטורי בישראל 2015 הם איפה שיזמים פרטיים חוזרים 10 שנים אחורנית ומקיימים מרוצים פיראטיים – חלקם ברמה גבוהה ביותר, עם מסלולים מצוינים, הפרדה בין הרוכבים לקהל, אמבולנס, מרשלים, שופטים ומנהלים, כרוז וכל מה שצריך, וכמובן – עשרות רבות של משתתפים שרעבים לספורט מוטורי!

    אבל מה שהרתיח אותנו יותר מכל בכתבה הייתה דווקא תגובת משרד הספורט: "הרשות לנהיגה ספורטיבית תרמה תרומה מכרעת לקיומו ותפקודו של הענף, שבלעדיה להערכתנו לא היה קיים. מאז הקמת הרשות התקיימו ברחבי הארץ מעל 60 אירועים מוטוריים, חל גידול במספר העוסקים הפעילים וחל גידול במספר הכלים התחרותיים המיובאים. הרשות הינה הרגולטור והמפקח על הענף, ואילו תפקידן של ההתאחדויות הינו לייצג את הספורטאים, לערוך אירועים ולקדם את הענף – כפי שמתקיים ביתר ענפי הספורט בישראל".

    מבחינתנו, אין יותר מראית עין ודיבורים מאשר התגובה הזו, ואין יותר מבישה ממנה.

    ספורט מוטורי 2015. עצוב.

    הכתבה בחדשות ערוץ 2

  • התאחדות הכידונאים: תגובת היו"ר על ההתפתחויות האחרונות

    התאחדות הכידונאים: תגובת היו"ר על ההתפתחויות האחרונות

    לאחר ההודעות והרעש סביב התאחדות הכידונאים וחוק הספורט המוטורי, פנה אלינו שון בן יקר, יו"ר התאחדות הכידונאים, וביקש להבהיר את המצב. תגובתו הרשמית מובאת לפניכם.

    "לאחרונה נפוצו שמועות זדוניות וגל צונאמי של דיסאינפורמציה בכל הקשור להתאחדות לספורט מוטורי. חלק מהשמועות הומצאו ולובו ע"י גורמים אינטרסנטים שרק טובתם הכלכלית עומדת אל מול עניהם, לצערינו גם אתרי רכב מסויימים נפלו בפח ופרסמו ידיעות לא מבוססות ומוטות הרחק מן האמת. לאור דרך הפעולה והנהלים של ההתאחדות בכל הקשור למנהל תקין ושקיפות מלאה אנו מפרסמים לידיעתכם את הנתונים האמיתיים שמגובים במסמכים רישמיים. ההתאחדות לספורט מוטורי פועלת מכוח החוק; על אף כי לדעתנו החוק אינו אידיאלי, אין כיום בישראל אלטרנטיבה, וכל מי שמבקש לקיים פעילות ספורטיבית חוקית כלשהי (ליגה, תחרות בודדת וכו'), חייב לפעול על פי חוק זה. כל טענה ולפיה ישנה אלטרנטיבה כיום – משוללת יסוד. ההתאחדות פועלת כעמותה וחבריה פועלים בהתנדבות. על מנת לייעל את תפקודה, שכרה ההתאחדות מנכ"ל מקצועי בתשלום, על מנת שניתן יהיה לקדם תהליכים רבים במקביל. מר ישראל וליגורה נכנס לתפקידו כמנכ"ל בשכר בתאריך ה 1/1/2015 וסיים את תפקידו בתאריך ה 1/6/2015, ההתאחדות, אשר לא יכלה לשאת בעלות שכרו, נאלצה לפטרו. הפיטורים נבעו עקב אי יכולת תשלום, שכן כספי התמיכה ממשרד הספורט לא הגיעו עד כה להתאחדות.

    תקציב: אי קבלת התקציב מהמדינה נבעה מסיבה אחת , איחור בהגשת ניהול תקין לחשכ"ל  למרות ההזהרות שהיו קודם לכן על ידי הרשות להגיש את הניהול תקין בזמן אך היה איחור של 10 ימים מצד ההתאחדות. הסיבה היחידה  לעיכוב הייתה, מכתב תלונה של חברת ביס אירועים לרשם העמותות שההתאחדות חייבת לה כספים ואין ההתאחדות מתייחסת אליה. ההתאחדות הגישה את תגובתה בנושא התלונה בתואנה שדבריה של חברת ביס הפקות מופרכים ואף שלחה את כל ההוכחות הנדרשות – דבר זה גזל  זמן וכסף רב של ההתאחדות. לאחר הגשת ההוכחות והתנהלות אל מול הרשם העמותות , יצא מכתב מטעם רשם העמותות במשרד המשפטים ולפיו ההתאחדות פעלה נכון, והרי גם ככה ההתאחדות מגובה על ידי החשב המלווה.

    באמצע חודש אפריל פרש מתפקידו אילן עזרא, יושב ראש ההתאחדות ללא כל התראה, נעשו ניסיונות להשיגו אך ללא הצלחה ועד היום הסיבה אינה ידועה מדוע אילן פרש . בעקבות כך חברי הוועד נכנסו לפעולה ולקחו את המושכות והובילו את ההתאחדות , ולאחר כשבועיים הוחלט ששון בן יקר יהיה היו"ר של ההתאחדות. כיום ההתאחדות פועלת עם וועד חזק ורוח במפרשים פועלים להשגת תקציבים מול הרשות לנהיגה ספורטיבית ומציאת מקורות מימון להקמת מתקני קבע לכלל הרוכבים לטובת בתי הספר,אימונים , הדרכות הכשרות , ליגות סדירות ועוד…ולא להוציא כספים כל הזמן על אירועים ארעיים. בעקבות כך , החלטת הוועד הינה שההתאחדות תפעל להקמת פארקים מוטוריים קבועים הן בתחום השטח והן בתחום האספלט  וכי לא יהיו יותר אירועים ארעים וחד פעמיים, בשל עלותם הגבוהה, הגורמת לנזקים רבים לספורט. ההחלטה התקבלה למרות הידיעה שיהיו גופים פרטיים, המונעים ממטרות רווח אישי, אשר ייפגעו מן ההחלטה וינסו לפגוע בהתאחדות (עלויות אירועים מסויימים לא פוחתות מ- 280 אלף ש"ח!) בכל דרך אפשרית .

    ההתאחדות פועלת בימים אלה במספר מישורים:

    1. בימים אלו אנו במשא ומתן וסגירת הסכם אל מול וינגייט בנושא פארק מוטורי קבוע, ומציאת משקיעים   ויזמים בנושא .
    2. בתהליך להקמת צוות מקצועי מוכשרי FIMיפעלו במספר הבטים בתחום המקצועי.
    3. שיתוף פעולה עם ממסי לקבלת הכרה של ה-FIMוקבלת כספים מהטוטו לטובת הרוכבים
    4. חיזוק התקשרות על מול היבואנים ופתיחת ערוץ ישיר .
    5. חיזוק התקשורת אל מול ציבור הרוכבים ומתן שקיפות ( פרסום פרוטוקולים והחלטות מקצועיות , פרסום  אחת לרבעון סטאטוס פיננסי ) הקמת אתר אינטרנט ועמוד בפייסבוק וכנס אחת לחצי שנה של כלל ציבור הרוכבים יחד עם גופי התקשורת .
    6. חיזוק הקשר אל מול הרשות לנהיגה ספורטיבית והמדינה ולקיחת סמכויות מקצועיות והעברתם אל  ההתאחדות

    אנו נמשיך לחתור ולמצויינות ושקיפות מלאה בכל הקשור לכספי ציבור ולהקמת מתקנים קבועים ונעדכן אתכם בכל התפתחות ישיבות וועד וחדשות בנושא הן באתר ההתאחדות שנבנה בימים אלו והן כאן בפייסבוק."

     

  • התאחדות הכידונאים בקריסה

    התאחדות הכידונאים בקריסה

    תחילת הסוף של התאחדות הכידונאים ושל חוק הספורט המוטורי? נראה שכן. לעמותות המוטוקרוס והסופרמוטו נמאס מהמצב הקיים שבו חוק הספורט המוטורי מציב חסמים כמעט בלתי אפשריים על קיום מרוצים, והן הודיעו על פרישה מהתאחדות הכידונאים ויציאה לדרך חדשה, עצמאית.

    זה התחיל השבוע עם עמותת המוטוקרוס. רוני רגף, מראשי העמותה, הודיע על פרישה מההתאחדות ויציאה לדרך עצמאית חדשה שבמסגרתה יפעלו לקיום תחרויות מוטוקרוס. לדברי רגף, רוכבי המוטוקרוס הפעילים מתכוונים לפתוח עמותה חדשה שתאגד אך ורק רוכבי מוטוקרוס פעילים, ואשר תפעל לקיום מרוצים בשגרה. יחד עם זאת, מספר נציגים של עמותת המוטוקרוס עדיין מייצגים את העמותה בהתאחדות, כך שלמעשה רוכבי המוטוקרוס מפוצלים.

    היום (ו') הודיע דני אנגלברג, יו"ר עמותת הסופרמוטו ומי ששימש עד לא מזמן כיו"ר התאחדות הכידונאים, כי עמותת הסופרמוטו פורשת גם היא מהתאחדות הכידונאים וכי גם רוכבי הסופרמוטו יוצאים לדרך חדשה ועצמאית, בלי קשר לעמותת המוטוקרוס. במכתב שהוציא אנגלברג ליו"ר התאחדות הכידונאים הזמני, שון בן יקר, הוא מודיע בשם העמותה על הפסקת חברותה בהתאחדות, זאת בשל הכישלון הנמשך כבר 10 שנים, מיום הקמת ההתאחדות, בניהול הענף. לטענת אנגלברג, כישלון זה אינו נובע מהרכב האנשים בהתאחדות אלא מחוק הנהיגה הספורטיבית ומהרשות לנהיגה ספורטיבית. עוד אומרים רוכבי הסופרמוטו כי הם אינם מאמינים שלהתאחדות תהיה את היכולת לקדם את הספורט המוטורי בישראל, שכן היא תלויה ב-100% בכספי תמיכה ממשרד הספורט, וכי ההתאחדות הפכה להיות צינור להעברת כספים ממשרד הספורט למפיקי האירועים וכל קיומה הינו פיקציה.

    מעמותת הסופרמוטו נמסר שהם מאמינים שהדרך היחידה לכינון ספורט מוטורי בישראל הינה על ידי יישור קו מוחלט עם הנעשה בשאר העולם מבחינת מבנה הענף ורגולציה, וכי מעתה העמותה יוצאת לדרך חדשה שבמסגרתה תפעל אך ורק בכפוף לנציגות ה-FIM בישראל.

    הפרישה של עמותות המוטוקרוס והסופרמוטו היא המשך ישיר של כדור השלג שהחל להתגלגל לפני שבועות ספורים. כזכור, יו"ר ההתאחדות הטרי אילן עזרא ומנכ"ל ההתאחדות ישראל ויליגורה פרשו מתפקידיהם בהפרש של שבועות ספורים בשל חוסר אמון במערכת. את אילן עזרא החליף בתפקידו שון בן יקר מעמותת מסלול, אולם בשל חוסר האמון המוחלט של הספורטאים במערכת, לא נראה שחוק הספורט המוטורי יוכל להמשיך במתכונתו הנוכחית. אנו עדים אם כן לתחילת סופו של חוק הספורט המוטורי, במהלכים שמגיעים ישירות מהשטח – מהרוכבים עצמם. נמשיך לעדכן.