מטרו מוטור, יבואנית ימהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הטרייסר 900 החדש של 2018– הדור השני של אופנוע ספורט התיור שלה שבנוי על פלטפורמת ה-MT-09.
ימאהה טרייסר 900GT
הטרייסר 900 של 2018 עובר מתיחת פנים, שמעבר לעיצוב המחודש מציעה גם ארגונומיה טובה יותר. כך למשל הכידון צר יותר וכך גם מגני הידיים, מושבי הרוכב והמורכב נוחים יותר, משקף רוח חדש – מתכוונן עם יד אחת, רגליות מורכב ותושבות חדשות להגברת הנוחות, ידיות מורכב חדשות, וכנף אחורית חדשה. כל אלו בנוסף כאמור לעיצוב החדש של עבודת הגוף, ולטעמנו גם האלגנטי יותר.
ימאהה מוסיפה לטרייסר גם גרסת GT מאובזרת, שנקראת טרייסר 900GT, והיא כוללת שפע תוספות איכותיות. כך למשל ה-GT מגיע עם מסך TFT צבעוני, בולמים איכותיים יותר עם כיוונים מלאים – גם מלפנים וגם מאחור, כולל ברז חיצוני לעומס קפיץ בבולם האחורי, קוויקשיפטר (להעלאת הילוכים בלבד, כמו ב-MT-09 של 2017), בקרת שיוט וגריפים מחוממים. יש גם מזוודות קשיחות בנפח 22 ל' בהתאמה לצבע האופנוע, אולם אלו בתוספת תשלום וטרם נקבע מחירן.
מחיריהם של הטרייסר 900 והטרייסר 900GT החדשים נקבעו על 79,985 ו-84,985 ש"ח, בהתאמה.
הימאהה MT-09 טרייסר כבר בן 3, וזה הזמן למתיחת פנים. ימאהה חושפת במילאנו את הגרסה החדשה, ועל הדרך משנה את השם לטרייסר 900 – בקורלציה לטרייסר 700 ולהבדלה מה-MT-09 הרגיל. על הדרך ימאהה מוסיפה גרסת GT תיורית ומאובזרת.
ימאהה טרייסר 900GT
הטרייסר 900 של 2018 עובר מתיחת פנים, שמעבר לעיצוב המחודש מציעה גם ארגונומיה טובה יותר. כך למשל הכידון צר יותר וכך גם מגני הידיים, מושבי הרוכב והמורכב נוחים יותר, משקף רוח חדש – מתכוונן עם יד אחת, רגליות מורכב ותושבות חדשות להגברת הנוחות, ידיות מורכב חדשות, וכנף אחורית חדשה. כל אלו בנוסף כאמור לעיצוב החדש של עבודת הגוף, ולטעמנו גם האלגנטי יותר.
ימאהה מוסיפה לטרייסר גם גרסת GT מאובזרת, שנקראת טרייסר 900GT, והיא כוללת שפע תוספות איכותיות. כך למשל ה-GT מגיע עם צמד ארגזי צד קשיחים, מסך TFT צבעוני, בולמים איכותיים יותר עם כיוונים מלאים – גם מלפנים וגם מאחור, כולל ברז חיצוני לעומס קפיץ בבולם האחורי, קוויקשיפטר (להעלאת הילוכים בלבד, כמו ב-MT-09 של 2017), בקרת שיוט וגריפים מחוממים.
הטרייסר 900 החדש יחד עם גרסת ה-GT צפויים להגיע לשווקים האירופאים, ובכלל זה לישראל, סביב יוני 2018.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, יוצאת במבצע על סדרות ה-MT-07 וה-MT-09. במסגרת המבצע יימכרו שלושת הכלים מסגרת ה-MT-07, הכוללים את ה-MT-07, ה-XSR700 והטרייסר 700 ב-54,985 ש"ח (שלושתם זמינים גם בגרסאות A1 ובאותו המחיר), ושלושת הכלים של סדרת ה-MT-09 הכוללים את ה-MT-09 (החדש, דגם 2017), ה-XSR900 והטרייסר 900 – ב-74,985 ש"ח.
הימאהה MT-09 הוא אחד האופנועים החמים ביותר בשנתיים האחרונות מאז יצא לשווקים, ולא בכדי, שכן הוא מביא איתו את האופנוענות החדשה על פי ימאהה – אופנועים מגניבים, דינמיים, מודרניים, ועם זאת זולים יחסית. זה מה שעולם האופנועים של אחרי המשבר הכלכלי של 2009 מכתיב, וזו הדרך שבה ימאהה בחרה – דרך שמוכיחה את עצמה בגדול. עובדה – צמד ה-MT-09 וה-MT-07 נמצאים בראש טבלאות המכירות באירופה בשנתיים האחרונות.
הדרך להגיע למחיר רכישה נמוך הייתה בראש ובראשונה שימוש בפלטפורמה. על פלטפורמה אחת בונים כמה וכמה סוגי אופנועים לסגמנטים שונים. כך למשל על בסיס פלטפורמת ה-MT-09 נבנו גם הטרייסר 900 וה-XSR900, וקרוב לוודאי שבעתיד נראה דגמים נוספים על בסיס הפלטפורמה הזו.
אבל כדי להגיע למחיר רכישה נמוך צריך גם לחסוך ברכיבים, והמקום הראשון שבו חוסכים כסף הוא הבולמים. בימאהה התקינו על ה-MT-09 בולמים בסיסיים בלבד. אז נכון שעם טכנולוגיית הייצור המודרנית גם בולמים בסיסיים יודעים לעשות עבודה לא רעה, אבל עדיין – הבולמים הבסיסיים של ה-MT-09 מהווים את צוואר הבקבוק של ההתנהגות הדינמית של האופנוע, וזה בולט דווקא בגלל איכויות השלדה, המנוע ושאר מכלולי השלדה של ה-09, שהם משמעותית טובים יותר מהבולמים. התוצאה – מנוע אדיר, שלדה קשיחה וטובה, בלמים איכותיים וחזקים, גלגלים וצמיגים ספורטיביים – אבל בולמים שלא ממש תומכים בכל ביצועי החבילה הזו ומגבילים את ביצועי האופנוע. שוב, צוואר בקבוק.
ימאהה MT-09; מימין – משופר, משמאל – מקורי
מה מגיע על ה-MT-09?
הבסיס של הבולמים ב-MT-09 הוא לא גרוע. בינוני תהיה ההגדרה הנכונה.
מלפנים יש מזלג הפוך, כך שהמבנה קשיח למדי ובעל פוטנציאל טוב, אולם הבולמים מחולקים לקפיץ ושיכוך כיווץ ברגל אחת ושיכוך החזרה ברגל השנייה. זו גם דרך לחסוך כסף, שכן המבנה הזה פשוט יותר מצמד בולמי קארטרידג' שלמים.
הסט-אפ המקורי של הבולמים הוא בסיסי למדי, כשהכוונה היא גם להידראוליקה וגם לקפיץ. בנוסף, גם השמן שבו השתמשו בימאהה למזלג הוא בסיסי למדי ובעל יכולות מוגבלות, וגם הוא מונע מהמזלג למצות את הפוטנציאל שלו.
גם הבולם האחורי הוא לא מהזולים שבנמצא, אבל הוא רחוק מלהיות איכותי. הוא מגיע ללא מיכל גז חיצוני, אבל בתוך הבולם ישנה בוכנה צפה שמאחוריה נמצא תא הלחץ של החנקן, שזו כבר התחלה טובה, שכן בבולמים פשוטים יותר החנקן והשמן מעורבבים יחד באותו התא.
מבחינת הידראוליקה, לבולם האחורי המקורי של ה-MT-09 יש פוטנציאל טוב, שכן הוא מגיע עם מוט בוכנה הכולל מעבר לשיכוך החזרה ועם בוכנה איכותית למדי, אולם הסט-אפ הבסיסי של הבוכנה והשימסים (דיסקיות שיכוכים) שעליה גורם לעבודה מהירה מדי של הבולם בכל המצבים – שיכוך כיוון ושיכוך החזרה, גם מהיר, גם בינוני וגם איטי. ובדיוק כמו בבולמים הקדמיים, גם בבולם האחורי השמן המקורי הוא מאיכות בינונית, וגם הוא מגביל את יכולות הבולם. מה גם שכמות השמן בבולם המקורי הוא זעומה – כ-100 סמ"ק בלבד, מה שאומר שתוך זמן קצר השמן מאבד מתכונותיו והיכולות הדינמיות של האופנוע נפגעות.
במקור – בולמים בינוניים עם פוטנציאל גבוה
אז מה עושים?
כמו בכל תחום באופנוענות, איפה שיש ואקום – יש מי שייכנס אליו. זמן קצר אחרי הופעת ה-MT-09 קמו חברות שהחלו לספק שיפורי בולמים או בולמים תחליפיים שלמים.
רוכבי MT-09 רבים החליפו את הבולם האחורי לסחורה טובה יותר. בטווח המחירים הנמוך יש את הבולם הבסיסי של אוהלינס שנמכר בארץ בכ-3,000 ש"ח ובהחלט משפר את התנהגות האופנוע. אבל זה עדיין בולם בסיסי, ללא מיכל גז חיצוני, עם בוכנה צפה להפרדה בין השמן לבין החנקן ועם כמות שמן מוגבלת.
בטווח מחירים של 5,000-6,000 ש"ח ניתן למצוא בולם אחורי של אוהלינס, ווילברז או ביטובו, שמגיע עם מיכל גז חיצוני ומשפר משמעותית את יכולות האופנוע.
גם לטלסקופים יש פתרונות אפטרמרקט, הכוללים בעיקר קיטים שלמים של קפיצים מחוזקים, שסתום איכותי יותר לקארטרידג', וכן שמן איכותי יותר. המחירים נעים סביב 2,000-3,000 ש"ח.
המשמעות היא שכדי להגיע למצב של בולמים איכותיים ל-MT-09, כאלו שיאפשרו למצות את פוטנציאל ההתנהגות הגבוה של האופנוע, יש צורך להשקיע סדר גודל של כ-10,000 ש"ח. בסדר גודל כזה של השקעה ה-MT-09 אמנם הופך למכונה סופר-מגניבה, אבל הוא יוצא מההגדרה של 'אופנוע תקציב'.
אנחנו החלטנו לשפר את הקיים
מה אנחנו עשינו?
מכיוון שהבסיס של הבולמים ב-09 הוא בסך הכל לא רע, החלטנו לנסות ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם. לצורך כך לקחנו MT-09 חדש, דגם 2016, עם 1,000 ק"מ על השעון, והעברנו אותו לאביתר כהן – מומחה בולמים שמחזיק סדנה ייעודית לבולמי זעזועים ומשפר בולמים לאופנועים – כביש ושטח, וכן לג'יפים ורכבי שטח קלים, כולל תחרותיים.
אביתר כהן עוסק במכונאות אופנועים כבר כ-20 שנה, והוא בעל הסמכה לניהול מוסך. הוא מגיע מרקע עמוק של רכיבת שטח, ובייחוד מוטוקרוס, ומשם הביא את ההבנה של החשיבות הגדולה של בולמי זעזועים ברכיבת אופנוע.
בשנת 2009 אביתר נסע לאוסטרליה לשנה, ובמהלכה עבד בקבוצת מרוצי אספלט במסלול איסטרן-קריק שבסידני. שם התחבר לטכנאי מתלים מקומי בעל שם, שלקח אותו תחת חסותו ולימד אותו את סודות המקצוע.
כשחזר ארצה פתח אביתר סדנה לבולמים – Suspension Pro, והחל לטפל בבולמים ולשפר אותם. מאז זהו המקצוע היחידי שלו וזוהי התמחותו.
את ה-MT-09 החדש הבאנו לסדנה של אביתר, ושם הבולמים פורקו לגורמים. תוך מספר ימים אביתר בנה נוסחאות שונות לשסתומי שיכוך הכיווץ וההחזרה של הטלסקופים ושל הבולם האחורי, התאים קפיצים למידות שונות של רוכבים, והתאים שמנים לשימושים שונים.
אנחנו בחרנו את הרמה הגבוהה ביותר של השיפור ל-MT-09 שלנו – גם לפרונט וגם לבולם האחורי.
סדנת Suspension Pro
טלסקופים
ההחלטה כאמור הייתה להשתמש במאפיינים המקוריים של הטלסקופים שלנו, בלי הוספת שיפורים חיצוניים.
אחרי מדידות של הרוכב והבנה של סגנון הרכיבה שלו, אביתר ביצע 3 פעולות: הוסיף עומס קפיץ בשני הטלסקופים על ידי ספייסרים חיצוניים, החליף את השמן לאחד איכותי במיוחד של FOX, והחשוב ביותר – ביצע עבודה כירורגית על שסתומי שיכוך הכיווץ וההחזרה שבתוך הקארטרידג' לפי הנוסחה שבנה, כולל כמובן הוספת דיסקיות שיכוך לבוכנה.
העבודה על הטלסקופים
בולם אחורי
כאן אביתר נתקל בבעיה גדולה יותר. הבולם האחורי של דגמי 2015-2014 הוא חד-פעמי, ולא ניתן לפתוח אותו. נכון יותר להגיד שאחרי שפותחים אותו לא ניתן לסגור אותו, מכיוון שבימאהה לא הרכיבו גישה לתא החנקן שמאחורי הבוכנה הצפה שבתוך הבולם.
פתרון פשוט לעניין הוא לקדוח קדח בחלקו העליון של הבולם אל תוך תא החנקן, ולאחר מכן לשתול שסתום שדרכו ניתן יהיה למלא חנקן אל תוך התא לאחר ההרכבה המחודשת.
אביתר בחר בפתרון מורכב יותר – אל הקדח הוא חיבר צינור ומיכל גז חיצוני, שאותו הוא הושיב על תושבת ייעודית שבנה – על תושבת רגלית המורכב. היתרון – כעת הבולם מכיל כמות שמן גדולה משמעותית, וגם כמות החנקן גדלה, בזכות המיכל הייעודי.
בבולם של גרסת 2016, אגב, בימאהה הרכיבו שסתום גישה לתא החנקן, כך שבבולמים אלו העבודה פשוטה יותר.
פרט להוספת מיכל הגז החיצוני לבולם וכמובן שמן איכותי משמעותית ובכמות גדולה יותר, אביתר סידר את שסתומי שיכוך הכיווץ וההחזרה שעל הבוכנה על פי הנוסחה שפיתח, וזאת על מנת לשפר את ההתנגדות ההידראולית ולהתאים אותה ליכולות האופנוע.
וכל נראה הבולם האחורי כשהוא מפורק
התוצאה
לקחנו את ה-MT-09 לרכיבה מיד לאחר העבודה על הבולמים. כדי לקבל נקודת ייחוס הצטרף אלינו MT-09 נוסף – עם בולמים מקוריים לחלוטין. רכבנו בכבישים מפותלים, בכבישים שבורים, ובאופן כללי במקומות אשר בהם ניתן לבדוק התנהגות של בולמים.
השורה התחתונה: השיפור משמעותי ביותר! גם בלי הגעה לסט-אפ מדויק על ידי כיוונים חיצוניים, התחושה היא שככה בדיוק ה-MT-09 היה צריך לצאת משערי המפעל.
עדיין לא מדובר בבולמים מתוחכמים כמו שמגיעים במקור על אופנועי איכות יקרים, אולם ה-MT-09 שופר בדיוק במקומות הנכונים ובמידה הנכונה כך שכעת הבולמים יישרו קו עם המנוע, השלדה ומכלולי השלדה האחרים.
האופנוע מאוזן מאוד, גם בקו ישר וגם בהטיה, והוא סופג היטב כבישים משובשים שבהם הבולמים המקוריים גורמים לחוסר יציבות, לעיוות בחלק הקדמי ולקפצוצי אחורי.
בדיוק כך ה-MT-09 צריך לצאת משערי המפעל!
נדנודי פרונט שחווינו עם האופנוע המקורי נעלמו לחלוטין באופנוע המשופר. בנוסף, כשהאופנוע נשכב על הצד הוא יציב מאוד ושומר היטב על הקו. מורגשת במיוחד העבודה ההידראולית והספיגה של הבולמים המשופרים, במיוחד כשרוכבים גב אל גב עם MT-09 מקורי – במקומות שהמקורי מתנדנד על המתלים בגלל מהמורות תוך כדי פנייה, המשופר יציב מאוד, בולע את המהמורות כאילו הן לא קיימות.
גם בבלימה יש שיפור משמעותי, שכן הפרונט המשופר צולל משמעותית פחות מזה המקורי תחת בלימה, וכפועל יוצא היציבות גבוהה יותר. ניתן למשל להיכנס לפנייה בטרייל ברייקינג, והתחושה – ואיתה מהירות הכניסה לפנייה – טובה משמעותית מהמקור.
אינדיקציה מעניינת קיבלנו בירידה אחת שבה היה בור של אספלט שבור, שעליו עוברים במהירות של כ-60 קמ"ש תוך כדי בלימה. האופנוע המקורי הפעיל את ה-ABS ולא הצליח להתאושש גם אחרי כ-15 מטרים. לעומתו, האופנוע המשופר התאושש מיד לאחר הבור, ה-ABS הפסיק לעבוד והאופנוע חזר לאחיזה ויציבות מלאים. יפה מאוד!
אז השיפור בהחלט מורגש ויותר, וכאמור – הוא מביא את ה-MT-09 בדיוק למצב שבו הוא אמור לצאת מהמפעל בהתאם ליכולות המנוע, השלדה ומכלולי השלדה. הבולמים הם כבר לא צוואר הבקבוק של הביצועים הדינמיים.
השיפור – משמעותי!
עלויות
אביתר מציע 3 רמות של שדרוג, גם לטלסקופים וגם לבולם האחורי.
התאמה אישית של הטלסקופים תעלה 1,500 ש"ח. אם מוסיפים על זה שמן איכותי מיוחד מגיעים לכ-2,000 ש"ח, ואם הולכים על הטוב ביותר ומוסיפים לזה כיוון מחדש של בוכנת הקארטרידג' המחיר עולה ל-2,500 ש"ח.
בבולם האחורי כיוון מחדש של שסתומי הבוכנה, כולל שמן איכותי, יעלה 1,500 ש"ח, ואם מוסיפים על זה מיכל גז חיצוני המחיר עולה ל-2,500 ש"ח.
אביתר מציע חבילה של שיפור מלא לטלסקופים ולבולם אחורי ב-3,500 ש"ח (ללא מיכל גז חיצוני לבולם האחורי), ולדעתנו זו התמורה הטובה ביותר לכסף כשמדובר בשיפור בולמים ל-MT-09.
מבחינתנו, בכל אופן, הפרויקט הצליח בגדול – בעיקר מפני שהבולמים מיישרים קו עם שאר האופנוע, וזאת כשעדיין שומרים על מסגרת תקציב נמוכה יחסית.
על דבר קיומו של האופנוע הזה אנחנו יודעים כבר הרבה זמן, אבל ההפתעה מגיעה בעיתוי החשיפה: ימאהה חושפת לפני דקות אחדות באופן רשמי את הטרייסר 700 – אופנוע כביש-תיור שבנוי על בסיס ה-MT-07 המצליח, בדומה לקונספט של ה-MT-09 טרייסר.
הפלטפורמה הזו מוצלחת למדי, שכן על בסיס ה-MT-07 הרגיל ימאהה הוציאה את ה-XSR700 בסוף 2015, את ה-MT-07 טרייסר היום, ולפי תמונות ריגול – בקרוב נראה גם XT700Z טנרה על אותה הפלטפורמה.
ימאהה טרייסר 700 – בארץ ביולי 2016, בשלושה צבעים
הבסיס ל-MT-07 טרייסר הוא כאמור פלטפורמת ה-MT-07 – מנוע טווין מקבילי שמפיק 75 כ"ס, עם אותה שלדה ומכלולי שלדה של ה-MT-07. רק הזרוע האחורית הוארכה ב-50 מ"מ על מנת לספק לטרייסר יותר יציבות, וכפועל יוצא בסיס הגלגלים טיפס ל-1,450 מ"מ. על הפלטפורמה הזו בנו בימאהה עבודת גוף חדשה של אופנוע כביש-תיור, הכוללת תנוחת רכיבה זקופה יותר, מושב מדורג ומיגון רוח יעיל הכולל משקף מתכוונן ידנית. בטרייסר 700 החדש גדל מיכל הדלק מ-14 ל' ל-17 ליטרים כדי לאפשר טווח תיור יעיל, גובה המושב עומד על 845 מ"מ, הפנסים מלפנים הם מסוג LED, בדומה ל-MT-09 טרייסר, והמשקל עומד על 196 ק"ג. למעשה, פרט לעבודת הגוף החדשה, הטרייסר 700 כמעט זהה כמעט ל-MT-07 – כאמור יושב על אותה הפלטפורמה המכאנית, למעט כיול חדש למתלים בגלל המשקל הגבוה יותר וכאמור בסיס הגלגלים הארוך יותר. אהבנו במיוחד את העיצוב, ששומר על הקווים של ה-MT-09 טרייסר, אולם פחות חד ויותר עדין.
בימאהה לא מדברים על בקרות כאלו ואחרות, אולם קרוב לוודאי שהטרייסר 700 יגיע עם מערכת ABS כסטנדרט, ואילו בקרת החלקה פחות נחוצה בגלל המומנט הלא גבוה שעומד על 6.9 קג"מ – בהתאם לנפח, וזאת על מנת לשמור על מחיר רכישה נמוך. פרט מעניין הוא שהאופנוע החדש לא נקרא MT-07 טרייסר, אלא טרייסר 700 – זאת על מנת לבדל בינו לבין ה-MT-07.
ברשימת האביזרים תמצאו סט ארגזי-צד בנפח 20 ל' כל אחד, ארגז עליון בנפח 39 ל', ומשקף גבוה יותר.
בימאהה מספרים כי הטרייסר 700 יתחיל את שיווקו באירופה ביולי 2016. מחיר בארץ טרם פורסם, אולי באנגליה מחירו נקבע על 6,300 פאונד – 1,000 פאונד יותר מה-MT-07 הרגיל, מה שאומר שבחישוב גס מחירו בארץ צפוי להיות כ-70 אלף ש"ח.
לא כל יום, פה בשוק הדו-גלגלי המקומי שלנו, יבואן מקים מועדון משלו. על אחת כמה וכמה מועדון דגם – כזה שמייחד דגם ספציפי או 'משפחה' של דגמים בעלי מכנה משותף מאוד מסוים, לרוב יהיה זה אותו הדגם על נפחיו השונים. בשביל זה צריך לא רק למכור כמות נכבדה של כלים, אל גם לדעת בביטחון שרוב בעליהם חשים תחושת גאווה באופנוע שלהם – לא בזה הספציפי שלהם בלבד, שלוקח ומחזיר אותם לפי דרישתם, אלא בכל אחד מאותו הסוג שהם נתקלים בו, קצת כמו ללכת ברחוב ולראות חייל עם תג הסיירת שלך מהעבר.
אלא שבמטרו החליטו שהגיעה העת לעשות זאת פעם נוספת ולהקים מועדון חדש בישראל: מועדון ה-MT. בשנתיים שחלפו מאז עלו ארצה נחטפו דגמי ה-MT, על גרסאותיהם השונות, כמו לחמניות חמות, ואנחנו בהחלט יכולים להבין איך זה קרה; מדובר באחד המהלכים המשמעותיים שהגיעו מצד היצרנית היפנית בשנים האחרונות – שמצאה את האיזון שבין יצירת אופנוע מהנה לרכיבה בעל מכלולים ראויים לבין מחיר שלא הופך את התוצר המוגמר לחלום רחוק.
טיול ראשון למועדון MT
גלגול אחר
את הקמתו של המועדון הטרי חנכו במטרו באופן רשמי ביום שישי האחרון בצורת טיול מועדון מהמרכז לצפון. החום המפתיע באמצע פברואר שיחק לטובת המארגנים, ואת סניף 'מטרו ימאהה' שבתל-אביב פקדו בשעות הבוקר המוקדמות כמה עשרות אופנועים, שבדרכם צפונה חברו אליהם עוד אי-אילו נוספים. בסך הכל נצפתה נוכחות מכובדת של כ-60 כלים.
מרבית הרוכבים היו צעירים, אולי משום שהיה זה יום שישי ומי שהם בעלי משפחות וילדים ברובם מנצלים את היום לסידורי סוף שבוע לקראת השבת, ואולי פשוט משום שהם חשופים יותר מהשאר לרשתות החברתיות בהן נמצא עיקר החשיפה לאירועים מסוג זה – ושמועה בדבר הקמת המועדון טרם נפוצה מפה לאוזן.
יחד עם זאת, הרכב הרוכבים היה מגוון בכל הנוגע לוותק ולניסיון ברכיבה: עבור חלקם ה-MT הוא האופנוע הראשון אחרי קטנוע, בזמן שעבור אחרים הוא הגלגול הבא בשרשרת ארוכה של אופנועים קודמים, חלקם חזקים וקיצוניים יותר. אולם המכנה המשותף עבור רובם היה הבחירה באופנוע שמאפשר לרוכב ליהנות ממנו ביותר מדרך אחת: רוצה לתת בגז? בסדר גמור, יש כוח. מעדיף רגוע יותר במהירות מנהלתית? מצוין, בניגוד לסופרספורט שירגיש כאילו שהוא עומד במקום, עם ה-MT זה כיף ומגניב. רגע, יש פיתולים? "נו, אז למה לא אמרת קודם?" – עם מורכבת או סולו, לאופנוע הזה יש מה להציע להרבה רוכבים.
מי רואה XSR700 בתמונה?
דברים טובים שומרים לסוף
כעבור 3 שעות של רכיבה, שכללו עצירות לתדלוקים, למנוחה ולחבירה של רוכבים נוספים, הגיעו הרוכבים לנקודת הסיום הרשמית של הטיול בליבו של אחד הקיבוצים שבגליל העליון, שם חיכתה להם ארוחת צהריים קלה בפאב מקומי. אבל ההפתעה המעניינת באמת הייתה דווקא החשיפה של ה-XSR700 החדש, שרק נחת זה עתה בישראל. ה-XSR700 הוצג במקום לעיניהם של הרוכבים שזכו להיות הראשונים לראות אותו פנים אל פנס.
במטרו מתכננים להוציא טיול מועדון אחת לחודש לערך, ועם הצטרפותם הצפויה של דגמי ה-XSR700 ו-900 במהלך 2016 ניתן לצפות שהמועדון ילך ויגדל במהירות. אנחנו חושבים שמדובר באחד ממועדוני הדגם המעניינים שקמו פה, ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך.
הכותב היה אורח של מטרו, יבואנית ימאהה לישראל, ורכב על ימאהה MT-09 טרייסר.
יש מי שמעדיף לחגוג עם כוסית קטנה של מקאלן פיין הנמזג בזהירות כדי שלא תיזל בטעות טיפה על הפייה, ואז להתענג על כוסית של כמה מיליליטרים בשווי של מאות דולרים, ויש מי שמעדיף בקבוק ערק זול ב-40 שקלים (כולל המס ע"ש יאיר לפיד), להזמין חברים, לחגוג בלי חשבון ולסיים ארגז שלם בעלות פחותה מכוסית הוויסקי עתירת הטעמים. סבתא שלי עוד לא מצאה נמשל לסיפור הזה.
שיר המחירון
כל מי שהיה איתנו בשנתיים האחרונות יודע שהדבר החם בשוק האופנועים זה אופנועי תקציב זולים שנועדו למשוך קהלים חדשים. אבל לתג המחיר המפתה יש מחירים נלווים. לפעמים התמורה היא טכנולוגיה מיושנת, לפעמים חומרים זולים ולפעמים אופנוע פשוט לא מספיק טוב.
ימאהה עשתה את זה אחרת. סדרת ה-MT-09 הראתה כי אופנוע תקציב לא צריך להיות עצוב. את הפשרות אפשר לעשות במקומות אחרים. השנה ה-MT גדל, התבגר, התברגן, ומקבל את גרסת האדוונצ'ר-תורר המתבקשת. האם הוא יצליח לשמור על הנוסחה המנצחת? אחרי הרכיבה בהשקה העולמית, יצאנו לבדוק את העניין גם בכבישי ארצנו.
אראלה
נתחיל מהסוף. הטרייסר הוא האופנוע החשוב ביותר שנחת בישראל בשנת 2015. אופנוע שמציע יכולות גבוהות, אקסטזה, שימושיות, וכל זאת במחיר סביר של 82 אלף ש"ח. מה עוד נבקש? לא שהאופנוע הזה חף מפשרות, אבל ימאהה עשו את הפשרות הנכונות. מזמן לא נחת כאן אופנוע גדול נפח עם כזה פוטנציאל להפוך ללהיט בזכות קשת היכולות ומחיר אטרקטיבי. לא רק בתחום המחיר הפשרות נעשו נכון, גם האיזון בין היכולות הספורטיביות לתיוריות מצליח למזג בצורה נכונה את הדרישות המנוגדות.
צילום ועריכה: אסף רחמים
גחמון
הלב של כל אופנוע הוא המנוע, וכאן ימאהה הביאו את אחת היציאות. הטריפל בנפח 847 סמ"ק לא מביא שום חידוש טכנולוגי, אבל מצליח להיות אחד המנועים השמחים שיצא לנו לרכב עליהם. אפשר לרכב עליו כל החיים מבלי לעבור את ה-6,000 סל"ד, הוא ימשוך מספיק חזק ונעים כדי להביא אותך לכל מקום, אבל לעולם לא תדע שיש סקס אחר. אפשר למשוך את המנוע למעלה, והוא שש לרוץ לשם, להתפוצץ על מנתק ההצתה ולשחרר את כל 115 הסוסים האצורים בו. 115 זה לא מספר מרשים, אבל הדרך שבה המנוע משחרר אותם מענגת ומתגמלת. הכוח נבנה בעקומה אקספודנציאלית המרגישה חזקה בהשוואה למספרים שתמצאו בטבלה. תצורת המנוע של 3 צילינדרים בשורה זולה לייצור (אופנוע תקציב, זוכרים?), אבל לחלוטין לא משעממת. הפקת הכוח רציפה ומזכירה מנועי 4 צילינדרים. מנגד, התלת הזה מייצר רעידות נעימות של חוסר איזון המזכירים כי יש למטה מאות חלקים שמאיצים, בולמים ונעים במהירויות אדירות, וכל זה בתוך כבשן אש בוער ואגן שמן רותח. תענוגות.
אגב, גם הצליל המשולש ערב לאוזן, ונראה כי אפטרמרקט ראוי לשמו יאפשר למנוע למצות גם את סגולותיו הווקאליות.
בכרה קלה
טוב, הבנתם את הרעיון – מכלולים זולים אבל מגניבים זו הדרך של ימאהה לתת פאן במחיר שפוי. המתלים עונים בדיוק על אותו עיקרון. מלפנים תמצאו מזלג הפוך עם כיוון לעומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומאחור בולם סטנדרטי עם אותם הכיוונים. המתלים הללו מצליחים להיות שילוב מעולה של התכונות השונות הנדרשות מאופנוע כל-בו, הם תומכים ברכיבה אגרסיבית ומצליחים לשמור על שפיות ואיזון כשהקצב מתחיל להיות מאומץ. רק אם תלחצו את האופנוע ממש חזק תגלו רכות מסוימת במתלה הקדמי. התחושה מהגלגל הקדמי חסרה, סוג של ערפול מסוים, אבל נראה לנו כי האשם הוא בצמיגים ולא במתלה. הזרוע האחורית רחוקה מלהיראות פריט זול, וגם נותנת עבודה בהתאם. במצב רגוע המתלים מספקים נוחות טובה גם לאורך זמן, לבד או בזוג. בקיצור, טכנולוגיה ותיקה אבל מוכחת. גם בבלמים לא תמצאו ABS בעל 400 דרגות התערבות או בלמים חכמים המתאימים את העוצמה לסיטואציה. פשוט ברקסים חזקים עם רגש מעולה. ה-ABS ללא אפשרות ניתוק, לא ממהר להתערב ומאפשר שימוש אגרסיבי. בקרת האחיזה גם היא פשוטה למדי ובעלת שני מצבים בלבד – ON ו-OFF.
בקיצור, זה לא האופנוע שישאיר כתמים במכנסיים של חובבי טכנולוגיה, אבל אם באת לרכב הוא בהחלט מכיר את העבודה.
ארץ עוץ
אדוונצ'ר-תוררים הם בְּרִיָּה מורכבת – הם צריכים להציע יכולות כמעט סותרות. לחלקם זה גורם להתעלות על עצמם, במקרים אחרים זה נגמר בסכיזופרניה.
החבילה של הטרייסר עובדת טוב מאוד. למצערת יש 3 מצבי פעולה. סטנדרט בה המנוע מפיק את המיטב, A בו המנוע מפיק את אותו הספק רק באופן יותר אגרסיבי, אגרסיבי מדי, בעיקר במעבר בין גז פתוח לסגור, ולא נותן יתרון אמיתי לבד מתחושת אטרף מסוימת, ומצב B החותך 20 סוסים ומיועד לגשם. אבל יותר מכל חשוב ה'מוד' בו נמצא הרוכב. אם אתם במוד רגוע תמצאו בן לוויה נינוח ורגוע להעביר אתו בשלווה ובנחת מאות קילומטרים מבלי לריב. לעומת זאת אם תלחצו אותו תמצאו את עצמכם במערכת יחסים סוערת, מאתגרת, מתגמלת. האופנוע הזה קטן ב-2-3 מידות מאדוונצ'ר-תוררים בגודל מלא, והוא יותר קרוב במידות לקטגורית ה-650. התוצאה היא כלי זריז וקטן על מנוע חזק. משהו באמצע הטווח בין היפרמוטו לאדוונצ'ר-תורר, וכך זה גם מרגיש. כלי זריז יחסית, קל משקל, נייד מאוד. הכידון המאוד רחב מאפשר להעביר את האופנוע במהירות מצד לצד. הרבה יותר סופר מאשר אדוונצ'ר.
במוד השני, המושב מאוד נוח, לבד או לחוד. הטרייסר קיבל תת-שלדה חדשה התומכת במושב כפול, מדורג ומרווח עם משענת קטנה ויעילה למורכב. ואם תסמנו את האיקס הנכון בטופס ההזמנה תוכלו לקבל גם סט מזוודות (שטרם הגיע ארצה). המשקף הקטן ניתן לכוונון, אבל בשני המצבים הגנת הרוח חלקית. האופנוע מזווד במקור ברגלית אמצע שימושית ושקע מצת בצד הכידון שיעזור לשמור את הסלולרי שלכם בחיים.
לוח השעונים הוא דוגמא מעולה לפשרה בין יעילות למחיר. הלוח גדול, מלבני, מפלסטיק זול, ועדיין אחד הטובים בו פגשנו. בצד שמאל כל האינפורמציה החיונית: מהירות, סל"ד, דלק שעון וגודל יורד לפי החשיבות. בצד ימין תצוגת הילוכים ברורה ומתחתיה 3 מסכים מתחלפים שכל אחד מכיל 3 שדות מידע שונים. כל אחד מהשדות ניתן לתכנות בנפרד מתוך מגוון רחב של אפשרויות מידע. אבל אנחנו כאן כדי להתלונן, אז כפתור התכנות נמצא במקום בו אמור להיות המבזק והתוצאה שאי אפשר להבהב באופן אינטואיטיבי. תלונה נוספת – בשעון הדלק השנתה הראשונה מסמנת חצי מיכל, כך שגם אם רכבתם קרוב לחצי מיכל עדיין תראו חיווי של מיכל מלא.
זרע עוולה
כשההורים שלך הם ציון ברוך ויאנה יוסף כדאי לקחת את היופי מהאמא ומהאבא את… עזבו, לא חשבתי על הדימוי הזה עד הסוף. הטרייסר נראה טוב. לא מדהים, אבל טוב. העיצוב המשולש זועק מכל מקום. החזית היא החלק המוצלח ביותר עם הפנסים המשולשים ומסיטי הרוח על מגני הידיים. הפלסטיקה מעוטרת בדוגמאות דמוי קרבון מגניבות. עבור גרסת הכחול-מרוץ המופיעה כאן בתמונות תידרשו להוסיף 2,000 ש"ח נוספים, ולא, זו לא גרסה מיוחדת למזרח התיכון. לא צריך לחפש יותר מדי איפה נעשו הפשרות – ידיות האחיזה למורכב עשויות פח מכופף, הפלסטיק מרגיש זול, ולידית הקלאץ' אין כוונון. כאשר תגיעו למכלולים המשניים תגלו איפה חסכו עליכם.
ששון ושמחה
האם אופנוע של 82 אלף ש"ח עדיין נכנס להגדרה של אופנוע תקציב? ובכן, כן. בהחלט. המתחרים הקרובים של האופנוע הזה עולים כמעט 20 אלף ש"ח יותר. הפשרות שימאהה עשו עבור המחיר הזה לא פוגעות בחלקים החשובים, בהתנהגות ובביצועים, ויותר מכל מעניקות לאופנוע אופי שמח. ה-MT09, למרות הטרנספורמציה לקטגוריה המכובדת, הצליח להביא איתו את הקלילות והעליזות של הגרסה המקורית.
זה מוזר להתאהב בהילוך. כאילו, לא באופן מטאפורי אלא בהילוך-הילוך. כזה שבמובן הפיזי שלו הוא צמד גלגלי שיניים בתוך תיבת הילוכים. אני לא מדבר על סתם רגשות חיבה עזים, אלא על אהבה ממש. כזו שאתה מוכן להתחתן עם מישהי, להקים איתה משפחה ולהישאר יחד כל החיים. אמנם מוזר, אבל אהבה לא בוחרים, ויצא שהתאהבתי בהילוך השלישי של ה-MT-09 טרייסר. אני יכול לבלות את שארית חיי עם ההילוך הזה, משודך למנוע הזה, ואני לא חושב שיחסר לי להתרועע עם הילוכים אחרים. אולי פעם ב… איזה פלירט עם רביעי או סצינה מחמישים גוונים של אפור עם שני, אבל בגדול טוב לי עם שלישי.
הסיבה היא כמובן לא המטלורגיה שהושקעה בגלגל השיניים עצמו, אלא כי הטריפל של ימאהה כל כך גמיש, שאפשר להישאר בו כל היום בהילוך שלישי, בין אם זה בפניות הדוקות של שלושים קמ"ש או סוויפר שמאיצים בו ל-150. אפשר גם להרים אחלה ווילי'ז ולהפליג אל עבר השקיעה. ואפשר פשוט להתפנן על המשיכה המטריפה שמתרחשת כשפותחים גז ומחוג הסל"ד נמצא בתחום שבין 5,000 סל"ד ועד למנתק. עד כמה שהצלחתי לראות דרך החיוך שלי, זה איפשהו ב-160 קמ"ש, פלוס מינוס עשרה.
היופי בתחושות שהמנוע הזה מעביר, זה דבר שקשה מאוד להסביר אותו במילים. מהיר, חזק, גמיש – אלה תיאורים פשוטים, אבל הם לא מעבירים את התחושה המרגשת שחשים בזמן הרכיבה על הטרייסר. זה מין חספוס כזה, אבל מוזר, כי המנוע חלק כמו ארבע-צילינדרי. אולי מלוכלך תהיה המילה הטובה ביותר. משהו כזה שמרגישים דרך היד של המצערת לא פחות משמרגישים דרך התחת. והמנוע הזה מרגש.
אביעד העורך אמר לי לכוון ל-600-700 מילה, ובא לי לכתוב את כולן רק על המנוע. היתר זה סתם, אופנוע די רגיל עם אחלה שלדה. חבל לבזבז מילים כשאפשר רק להפליג בשבחי המנוע ולכתוב לו שירים. אבל אביעד גם אמר לי מפורשות לכתוב על היתר, אז כדי לשמור על המשרה שלי, אני אספר גם שהטרייסר מתנהג לא רע בכלל.
אין פה משהו יוצא דופן – בסך הכל שלדה של אופנוע כביש יפני, שהמכלולים שלו הם ברמה טובה אבל לא מדהימה. כזה שמתנהג טוב מרבית הזמן, אבל כשמתחילים ללחוץ מעבר לגבול הסביר מתחיל קצת להתנדנד על המתלים. לא מדובר בסתם לרכב באופן זריז, שכן שם הטרייסר מתנהג מצוין. יש לו היגוי מהיר, גם אם לא מהיר מאוד, והוא יציב. שינויי כיוון הם ענין של דחיפה קלה, והכל מרגיש מהודק וטוב. אולם כשדוחפים באמת כמויות גז חריגות בשילוב זוויות הטיה מכובדות, הטרייסר מתנדנד מעט, בעיקר מאחור. זה לא ברמה שגורמת לסגור את הגז, אבל כן מזכירה שלא מדובר באופנוע ספורט אלא כזה עם אופי ספורטיבי.
ההבדל הוא בחדות. אופנוע ספורט הוא ממוקד, מדויק, חד. מסור למטרה שהיא לרכב הכי מהר שאפשר. הטרייסר לא. הוא סתם בא לעשות בלגן, פריסטייל. סע לכביש המפותל האהוב עליך על 200 כל הדרך, תן בראש בפיתולים וצא על גלגל אחד מכל פנייה, ותחזור הביתה בנוחות של אופנוע אדוונצ'ר כשסיימת. למי אכפת מקצת נדנודים, או שבכניסה לפנייה תחת בלימה חזקה יש מעט התנגדות.
במשך כל הזמן שנסעתי עליו חשבתי כמה שהאופנוע הזה יכול להתאים לי. יש לו מנוע חזק ומגניב במיוחד, הוא נותן בראש בלי לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות, מספיק קליל וזריז לשימוש יומיומי מבלי להיות מתיש כמו שאופנועי אדוונצ'ר גדולים יכולים להיות, נוח לאורך זמן, ולוקח בקלות ובנוחות מורכב. אה, ואפשר לדפוק עליו אחלה של ווילי'ז, וממש בקלות.
זו בעיניי ההגדרה המודרנית האמיתית של אופנוע ספורט-תיור. פעם הביטוי היה מתייחס לאופנועים כמו ההונדה VFR, כאלה שהם בסגנון אופנועי ספורט אבל יותר רגועים ובעיקר נוחים. אפילו די משעממים. היום אני לא רואה מה ספורטיבי בהם ובטח לא איפה התיור. בטרייסר לעומת זאת, אני רואה בדיוק את זה – גם ספורטיבי וגם תיור. ובטוח לא משעמם. הו לא, רחוק כמזרח ממערב מלהיות משעמם.
היופי בטרייסר זה שהוא נמצא איפשהו בתפר שבין אופנועי היפרמוטו, יעני סופרמוטו מגודלים, לבין אדוונצ'ר-כביש, והוא לוקח משני הצדדים בעיקר את היתרונות. משהו כמו הק.ט.מ SM-T הגאוני שייצורו הופסק ב-2013.
אם תמיד רציתם דוקאטי מולטיסטראדה כי קוסם לכם הרעיון של אופנוע כביש בפוזת אדוונצ'ר עם מנוע מפגר, אבל אפילו משומש מהשנתון הראשון עוד לא נכנס לכם לתקציב, יש לכם שתי אפשרויות. הראשונה היא להתאזר בסבלנות ולהמתין. השנייה, במידה ויש לכם קצת יותר מ-80 אלף שקלים, היא ללכת ולהתחדש ב-MT-09 טרייסר.
