מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על קריאת שירות (ריקול) לדגמי ימאהה MT-09 ו-MT-09 SP, נייקן 900, טרייסר 900, ו-MT-10 כולל גרסת SP, מהשנים 2021 עד 2025 – כחלק מקריאת שירות עולמית של ימאהה, וזאת בשל כשל אפשרי בחיישן ה-TPS שעלול לגרום לזיוף בעבודת המנוע.
במסגרת קריאת השירות יוחלף חיישן מצב המצערת (TPS – Throttle Position Sensor) ויתוכנת מחדש מחשב ניהול המנוע (ECU).
בעלי הכלים מהדגמים הנ"ל יקבלו הודעה בכתב במהלך הימים הקרובים. בעלי כלים המעוניינים לבדוק אם רכבם נמצא בקריאת השירות יכולים להתקשר למוקד שירות הלקוחות של מטרו מוטור בטלפון *9930, או להזין את מספר הרכב באתר של מטרו, בקישור המצורף.
את החלפת ה-TPS ניתן לבצע בכל מוסך שירות של מטרו מוטור, כמובן ללא תשלום. מומלץ לתאם מראש עם המוסך המטפל את ביצוע קריאת השירות.
שנת 2022 הייתה השנה טובה לשוק הדו-גלגלי הישראלי, עם המשך הגידול בשוק המקומי ועם שיא מכירות חדש – יותר מ-21 אלף אופנועים וקטנועים. אחרי משבר הקורונה, הספקנו לרכוב השנה על כלים מעניינים ומלהיבים – חלקם אף חשובים. כמו בכל שנה, גם השנה אנחנו מסכמים את האופנועים והקטנועים הגדולים של השנה – החל מאופנועי השנה של פול גז ושל עולם הרכב של ערוץ ספורט 5, שאותם אתם בחרתם, ועד כלים מעניינים או מלהיבים שנהנינו לרכוב עליהם.
בלי יותר מדי דיבורים, קבלו את אופנועי השנה של 2022:
דוקאטי דזרט X
דוקאטי דזרט X – אופנוע השנה של פול גז (צילום: אופק דנון)
אופנוע השנה של גולשי פול גז ועולם הרכב של ערוץ ספורט 5. זו הפעם הראשונה שבדוקאטי מייצרים אופנוע אדוונצ'ר-ראלי עם חישוקי "21 ו-"18, והצליח להם מעל למצופה עם הדזרט X. המנוע הוא ה-L-טווין 937 סמ"ק המוכר מדגמים אחרים של דוקאטי ומפיק 110 כ"ס, השלדה והמתלים מותאמים לרכיבת שטח חזקה, האלקטרוניקה מתקדמת מאוד לסגמנט, והעיצוב המיוחד הוא הומאז' לקאג'יבה אלפנט המיתולוגי שניצח בראלי דקאר ב-1990 וב-1994.
אפריליה טוארג 660
אפריליה טוארג 660 (צילום: רונן טופלברג)
נישאר באדוונצ'רים. אחרי צמד ה-RS660 והטואונו 660 של השנה שעברה, ל-2022 שחררו באפריליה את הטוארג 660 – גרסת האדוונצ'ר-ראלי על בסיס מנוע ה-660 החדש. מנוע חזק וגמיש, שלדה ומתלים טובים, אלקטרוניקה מתקדמת לסגמנט האדוונצ'ר-ראלי הבינוני, וגם עיצוב מיוחד, הפכו את הטוארג 660 לאופנוע חשוב בסגמנט – במיוחד בשוק הישראלי, שאוהב את האדוונצ'ר שלו עם יכולות שטח אמיתיות.
עדיין אדוונצ'רים, אבל הפעם לכביש. ה-CFMOTO 800MT שהגיע ארצה השנה הוא אופנוע חשוב מאוד, גם מפני שזה האופנוע הסיני מהאיכותיים ביותר שנראו פה, כשהוא סוגר את הפער ממותגים גדולים ומוכרים, עם מנועו של הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר, מכלולי שלדה טובים ואלקטרוניקה מודרנית, וגם כי מחירו עומד על 65 אלף ש"ח – מה שהטפך אותו לקנייה מוצלחת ביותר.
ימאהה MT-10
ימאהה MT-10 – אחד מאופנועי הכביש היותר מוצלחים
במעבר חד לכביש. הימאהה MT-10 הוא אופנוע שאהבנו מאוד בדור הראשון של 2016 ו-2017, ול-2022 בדור השני הוא הופך להיות טוב יותר: חזק יותר עם 165 כ"ס, אלקטרוני הרבה יותר על כל מה שמקובל בסופר-נייקדים ויותר, עם עיצוב מיוחד ופיצ'רים מגניבים כמו סאונד יניקת אוויר מתיבת האוויר אל ראש הרוכב, עם דינמיות מהטובות שיש ועם קלות רכיבה. אחד מאופנועי הכביש היותר מוצלחים שיש על הכבישים.
טריומף ספיד טריפל 1200 RR
הספיד טריפל 1200 RR של טריומף לוקח את ה-RS הסופר-נייקד, מוסיף עליו עיצוב רטרו-מודרני מיוחד, תנוחת רכיבה ספורטיבית, וגם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס, והתוצאה היא אופנוע מיוחד מאוד עם ביצועים סופר-גבוהים, עם אלקטרוניקה מתקדמת, ועם המון סטייל ייחודי ל-RR.
ימאהה טימקס 560
ימאהה טימקס 560 – המלך של המקסי-סקוטרים
ממציא קטגוריית המקסי-סקוטרים, הימאהה טימקס, מקבל ל-2022 עדכון שעיקרו מתיחת פנים משמעותית, כשלמעשה מדובר בעיצוב חדש לגמרי, שיפורי מכלולים והתנהגות, וכן עדכוני אלקטרוניקה חשובים והכרחיים שמביאים אותו לעמוד בחזית הסגמנט, למשל עם מסך TFT מודרני. הדור השמיני של הטימקס ממשיך להיות סמל סטטוס, וכמעט 900 יחידות ממנו נמכרו בישראל בשנת 2022.
הונדה ADV350
הונדה ADV350
ואם כבר קטנועים, אז ה-ADV350 החדש של הונדה הוא סיפור הצלחה גדול. על פלטפורמת הפורצה 350 הסופר-מוצלח בנו בהונדה עבודת גוף של קטנוע אדוונצ'ר כצו האופנה האחרונה, ועם מתלים ארוכי מהלך וצמיגים כאילו דו-שימושיים – הוא גם יכול לעשות שבילים קלים. נתוני המכירות מוכיחים שהצליח להונדה בגדול.
רויאל אנפילד מטאור 350
רויאל אנפילד מטאור 350 (צילום: אופק דנון)
רויאל אנפילד נמצאת בתקופה טובה, והכניסה המסיבית לישראל בסוף 2021 עם דל"ב מוטוספורט באה בדיוק בזמן למותג. אחד הדגמים שאחראים להצלחה המסחררת של רויאל אנפילד בישראל הוא המטאור 350 – אופנוע קלאסי פשוט עם מנוע 350 סמ"ק, שבמחיר של 25 עד 27 אלף שקלים הוא עסקה מעולה ואף תחליף לקטנוע לשימושים יום-יומיים עם הרבה סטייל.
אינדיאן צ'יף דארק הורס
אינדיאן צ'יף דארק הורס (צילום: אופק דנון)
מהקרוזר הקטן ביותר לקרוזר הגדול ביותר – אינדיאן צ'יף דארק הורס. המנוע החדש הקל יותר בעשרות קילוגרמים נותן לצ'יף הקלאסי זריקת מרץ חשובה. הצ'יף מגיע עם אלקטרוניקה מתקדמת, ובעיקר עם המון סטייל ייחודי לאינדיאן – בעיקר בגרסת הדארק הורס העירומה והשחורה.
הונדה CB750 הורנט
הונדה CB750 הורנט
ה-CB750 הורנט הוא האופנוע הראשון על פלטפורמת ה-750 החדשה של הונדה שמתחרה ראש בראש במשפחת ה-MT-07 של ימאהה, והוא אופנוע מוצלח מאוד. עם מנוע טווין המפיק 92 כ"ס, עם התנהגות טובה מאוד והרבה פאן-פקטור, ועם אלקטרוניקה מתקדמת לסגמנט – הוא מציב רף חדש בנייקדים הבינוניים הזולים, והוא הולך להיות להיט מכירות בישראל ובעולם.
צ'אנג ג'יאנג פקין אקספרס
צ'אנג ג'יאנג פקין אקספרס (צילום: אופק דנון)
אנחנו חייבים לציין שכמה ימי רכיבה על האופנוע עם הסירה של צ'אנג ג'יאנג – הפקין אקספרס – העלו לנו הרבה מאוד חיוכים. הוא איטי, הוא כבד, הוא מסורבל ואין בו שום דבר שמזכיר דינמיות, אבל הוא מיוחד, הוא מאובזר מאוד, והוא מביא סטייט-אוף-מיינד מיוחד שמעט מאוד אופנועים מסוגלים לספק. הוא גם אופנוע טיולים לא רע למשפחה קטנה.
אנרג'יקה אקספיריה
אנרג'יקה אקספיריה – קפיצת מדרגה משמעותית
נעבור לכלים חשמליים. על האקספיריה של אנרג'יקה כתבנו שהוא קו פרשת המים. האופנוע הזה הוא קפיצת מדרגה חשובה בטווח הרכיבה ובמיוחד בזמני הטעינה. עם טעינה מהירה של 24 קילוואט בעמדת טעינה של רכב פרטי, אפשר למלא את הסוללה תוך פחות משעה ולקבל עוד כמעט 200 ק"מ של רכיבה. חוץ מזה הוא אדוונצ'ר-כביש מעולה – חזק, נוח, מתנהג מצוין, ובעל עיצוב איטלקי סקסי. אחד החשמליים החשובים של התקופה.
זירו DSR/X
זירו DSR/X
גם הזירו DSR/X הוא אדוונצ'ר חשמלי חדש – מבית זירו האמריקאית. על בסיס ה-SR/F וה-SR/S בנו בזירו אדוונצ'ר מודרני עם מנוע חזק יותר, עם אלקטרוניקה מתקדמת מאוד, עם מכלולים טובים ועם התנהגות מעולה. טווח הרכיבה וזמני הטעינה סבירים, והוא עדיין לא פתרון לרכיבה ארוכה טווח, אבל זה בהחלט אופנוע מעולה שלוקח את זירו שלב אחד קדימה בתחום החשמלי, ועם חישוקי "19 ו-"17 יש לו גם יכולות שטח. מרתק לראות את התהליך.
ב.מ.וו M 1000 R
ב.מ.וו M 1000 R – מכונת על! בקרוב בפול גז
רגע לפני שמסיימים, קבלו טיזר ל-2023: הב.מ.וו M 1000 R החדש, עליו רכבנו בחודש שעבר בספרד, הוא חתיכת אופנוע כביש מטורף. למעשה, זהו S 1000 RR ברמת גימור M – רק עם כידון שטוח ותנוחה זקופה יותר. המנוע מפיק 208 כ"ס, האלקטרוניקה גם היא מגיעה ישירות מה-S 1000 RR וכוללת את כל הבקרות המודרניות כולל סלייד ודריפט, והביצועים מטורפים ושמים אותו בטופ של הסופר-נייקדים לצד יצירות כמו דוקאטי סטריטפייטר V4. מכונת-על במקסימום. בקרוב בפול גז.
ה-MT-10 הוא הסופר-נייקד, או הסטריטפייטר, של ימאהה, והוא בנוי על בסיס ה-YZF-R1. הוא הושק לראשונה ב-2016, ואז כבר כתבנו עליו ש"זוהי הפעם הראשונה שיצרנית יפנית בונה סטריטפייטר-סופר-נייקד אמיתי, כזה שמתמודד ראש בראש מול הכלים האירופאים בסגמנט". לשנת 2017 הוא שודרג מעט בניהול המנוע, וגם נוספה לו גרסת SP עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס. מאז הוא מיוצר ברציפות, ולשנת 2022 ה-MT-10 זוכה לדור השני שלו ומקבל רענון מקיף ומתיחת פנים שמשדרגים אותו בכל מקום אפשרי.
השדרוג מתחיל במנוע ה-CP4 קרוספליין בנפח 998 סמ"ק. מעבר להתאמתו ליורו 5 הנדרש, הבוכנות חדשות ועשויות מאלומיניום מכורסם וקל יותר, ויש טלטלים חדשים מפלדה (לעומת טיטניום ב-R1 עליו הוא מבוסס) על-מנת להפוך אותו ליעיל ונקי יותר, וכן לשפר את המומנט בסל"ד בינוני. זה, יחד עם כיוון מחודש למערכת ההזרקה, משפר את המומנט בתחום הסל"ד שבין 4,000 ל-8,000. יש גם סאונד משופר שנובע מתיבת אוויר חדשה המכילה שלוש תעלות בגודל שונה, סנפירים על מיכל הדלק בן 17 הליטרים, ומערכת פליטה חדשה מטיטניום. שתי תעלות, אגב, מביאות את סאונד היניקה היישר אל הרוכב, דרך שני פתחים שנמצאים בקדמת מיכל הדלק.
השלדה הראשית מאלומיניום לקוחה ישירות מה-R1, כשהמנוע הוא גורם נושא עומס, ועדיין שלדת הזנב הוחלפה מאלומיניום לפלדה כדי להתמודד עם משקל של מורכב וציוד. בסיס הגלגלים עומד על 1,405 מ"מ. הבלמים גם הם של R1 עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ, קליפר רדיאלי בעל ארבע בוכנות, ויש משאבה ראשית חדשה של ברמבו לשיפור הרגש. בולמי הקאיאבה מלפנים ומאחור נותרו ללא שינוי, וצמיגי הבריג'סטון באטלקס S22 יושבים על חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-190/55.
ימאהה MT-10 דור שני – דגם 2022
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן קפיצת מדרגה חשובה ויישור קו עם התקופה, כלומר חיישן IMU למדידת אינרציה בשישה צירים, מצערות חשמליות ומערכת ניהול מנוע בארבעה מצבים, ABS להטיה ובקרת אחיזה להטיה, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 4.2″ והגבלת מהירות רכיבה לשמירה על הרישיון.
לא פחות חשוב: יש עיצוב חדש הבולט בזכות המסיכה הממשיכה את השפה העיצובית של דגמי ה-MT החדשים, עם צמד הפנסים הקדמיים – LED כמובן. בנוסף, בימאהה הורידו פלסטיקים מיותרים בצדדי מיכל הדלק על-מנת לחשוף יותר שלדה ויותר מנוע, ובאופן כללי העיצוב מינימליסטי יותר. גם הארגונומיה שופרה עם מושב חדש ועם מיכל דלק צר יותר לחיבור עם הירכיים.
ה-MT-10 של 2022 מיישר קו עם התקופה, והופך למודרני ועדכני. אבל איך הוא עובד?
וכאן המשפחה ב-3 צבעים
ביצועים
תחום הביצועים תמיד היה חזק ב-MT-10, ובדור השני בימאהה משפרים גם את התחום הזה. זה מתחיל במנוע ה-CP4, שהספקו מטפס בכ-6 כוחות סוס ל-165.9 כ"ס בקצה הסקאלה. אבל חשובים מכך הם השינויים שנעשו כדי לשפר את המומנט בטווח הסל"ד שבין 4,000 ל-8,000. מומנט תמיד היה ב-MT-10 בשפע, אבל כעת יש אפילו יותר – ובטווח הסל"ד השימושי שעליו נמצאים ברוב המכריע של הזמן – למשל בתאוצות ביניים או ביציאות מפניות.
העיבוי של תחום הביניים הופך את המנוע המצוין הזה לטוב יותר, וזו בדיוק רצועת הסל"ד השימושית. ושוב, זה לא שהיה חסר כוח קודם, אבל כעת יש יותר, ובדיוק היכן שתמיד יתקבל בברכה.
התאוצות כמובן חזקות מאוד, וכך גם תאוצות הביניים, כשתוך שניות מגיעים ל-200 קמ"ש וממשיכים לצבור מהירות דרך ההילוכים והקוויקשיפטר, כשרק היעדר מיגון הרוח יהיה החסם. גם ווילי'ז מתבצעים כעת בקלות רבה יותר, כשה-MT-10 עולה בקלות ב-150 קמ"ש בהילוך שלישי ואף רביעי, והשליטה קלה כך שאפשר להמשיך ולהמשיך.
בנוסף לכוח הרב, מנוע ה-CP4 מספק מכלול תחושות וסאונד מעניינים ומהנים – בזכות הסידור הא-סימטרי של גל הארכובה, שהתחיל כבר ב-R1 של 2009. הסידור הזה ומכלול התחושות נותנים למנוע הזה ערך מוסף גדול על פני מנועי 4 צילינדרים סימטריים קונבנציוליים, שהם לטעמנו חלקים מדי ואף 'חשמליים'. החיסרון הוא, כרגיל, יורו 5, שחונק את המנוע ומסרס את הסאונד הנפלא של ה-CP4. מערכת פליטה משוחררת יותר עשויה לעשות פה שמח גם לסאונד וגם לחספוס העדין של המנוע המעולה הזה.
מכונת ביצועים
ניהול המנוע, הכולל מצערות חשמליות ו-4 מפות, עובד מעולה. מצאנו שהמצב השימושי ביותר הוא המצב השני, שמספק את מלוא הכוח, רק עם תגובות פחות מיידיות ואגרסיביות מהמצב הראשון, והוא מאפשר ביצועים גבוהים מאוד, אבל עם המון שליטה, והוא גם לא מעייף.
ההתנהגות הדינמית עומדת גם היא בקו אחד עם המנוע המעולה. הבולמים נשארו כמעט זהים, למעט שינויי סט-אפ זניחים, ולטעמנו הם עובדים נפלא כבר במצב המקורי שלם, ומאפשרים ספיגה טובה עם קשיחות ספורטיבית, ומעל לכל הידראוליקה טובה שמאפשרת עומסים גבוהים ושילובי כוחות. זוהי מערכת מתלים ספורטיבית, שמכוילת פה על הטווח שבין שימוש יום-יומי לבין יכולות ספורטיביות גבוהות, אם כי ייתכן שלרוכבים כבדים היא תהיה רכה מדי במצבים מסוימים.
ההיגוי מצוין, והוא נובע לא רק מהממדים ומהגאומטרייה של ה-MT-10, אלא גם מהכידון הרחב שמאפשר שליטה טובה מאוד על ההיגוי, וכן מתנוחת הרכיבה השלטת. כך או כך, חוץ מהיגוי זריז ביחס לנפח, ה-MT-10 גם יציב מאוד, והוא מבצע רדיוסים מושלמים בין אם אלו פניות טכניות צפופות ובין אם סוויפרים מהירים של 200 קמ"ש. יוצא אפוא שה-MT-10 הוא כלי אדיר לתקיפת כבישים מפותלים, כמו כל הסופר-נייקדים האיכותיים, וכי הוא עומד בכבוד עם הטופ של הסגמנט. עד כדי כך הוא טוב דינמית לטעמנו.
בימאהה שדרגו גם את הבלמים בדור השני של ה-MT-10, וגם כאן נגיד שלא היה חסר לנו כלום בבלמים של הדור הקודם, אבל האבולוציה עושה את שלה, וטוב שכך. השורה התחתונה היא של-MT-10 יש מערכת בלמים מעולה, עם המון עוצמה ועם המון רגש – כמו שאמורה להיות באופנוע ספורטיבי מאוד שכזה.
אפשר לסכם את הסעיף ולהגיד שה-MT-10 היה מכונת ביצועים אדירה, ובדור השני שלו הוא הופך למכונת ביצועים טובה יותר.
אבל קל מאוד לרכיבה
איך זה מרגיש?
בהמשך ישיר לסעיף הביצועים, ובכן, ה-MT-10 הוא מכונת ביצועים אדירה, אבל העניין הגדול הוא שהכל נעשה בקלות ובידידותיות. זה כמעט קל מדי להוציא ביצועים מהמכונה הזו. גם במקרה הזה, המאפיין הזה היה קיים בדור הראשון של ה-MT-10, וכן בדור השני הוא מתחזק. קל מאוד לרכוב על ה-MT-10, הוא ידידותי מאוד למשתמש, והוא מפרגן לרוכב כך שכל רוכב בכל רמה יוציא על ה-MT-10 החדש ביצועים שעם אופנועים אחרים יהיה לו הרבה יותר קשה. זה המאפיין החשוב ביותר של ה-MT-10 החדש, וזה מה שהופך אותו לאופנוע כל כך טוב.
תנוחת הרכיבה זקופה, והיא בעיקר נוחה מאוד. המושב תומך מצד אחד, וגם אחרי יום רכיבה אינטנסיבי של כ-250 ק"מ היה נוח, אך מצד שני הוא מאפשר לזוז ולהיות דינמי על האופנוע. שילוב מצוין לכביש הציבורי בסגמנט ספורטיבי שכזה. הכידון שטוח ורחב, פורש את הידיים לצדדים, וחוץ מקלות ההיגוי הוא גם מכניס למוד קרבי. כמו כל סדרת ה-MT, גם כאן ההישענות קדימה עם פלג הגוף העליון לחלוטין לא מוגזמת, והיא פשרה מעולה בין נוחות ובין ספורטיביות. את המשפט הזה אפשר לומר על כל דבר ב-MT-10. ושוב, החיסרון הוא היעדר מיגון רוח, מה שמגביל את מהירות השיוט. ואם כבר ארגונומיה, אז נציין את החיבור המוצלח של הירכיים למיכל הדלק, שעבר הצרה קלה כאן בדור השני.
מבחינת אלקטרוניקה, ה-MT-10 מיישר קו בדור השני עם חזית הטכנולוגיה האירופאית. זה מתחיל בחיישן מדידת אינרציה IMU, שמאפשר הטמעת ABS מודרני להטיה, בקרת אחיזה להטיה, בקרת החלקה ביציאה מפנייה ובקרת ווילי. כל הבקרות הללו משתנות בכל אחד ממצבי הרכיבה, וניתן לשנות כל אחת מהן בתוך מצב הרכיבה עצמו. בנוסף, לראשונה יש מצערות חשמליות ללא כבלים – שבה ידית המצערת היא החיישן עצמו, כמו בכלים אירופאים וכמו שהיפנים מתחילים להטמיע בשנים האחרונות – ועל המצערות החשמליות בימאהה הטמיעו את המערכות המתאפשרות, שהן בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע, וגם קוויקשיפטר הכולל גם אוטובליפר.
נציין שהתפעול של המערכות והבקרות האלקטרוניות קל, פשוט ואינטואיטיבי ללמידה מהירה, והן כולן נשלטות מבית המתגים השמאלי וממסך ה-TFT החדש, רק שבדיוק כמו ב-MT-09 מהדור האחרון – גם כאן המסך בגודל "4.2 הוא קטן מדי. כשהאופנוע סטטי אין בעיה להתמקד במסך ולראות את הנתונים, אולם תוך כדי רכיבה זה קשה יותר, ולדעתנו היה צריך מסך גדול יותר – "5 ואפילו "6. נציין גם את פנסי ה-LED האיכותיים.
עוד נציין את איכות החומרים, איכות הבנייה וההרכבה ואיכות הגימור, שהן כולן לגמרי בסטנדרט היפני הגבוה. ה-MT-10 היה אופנוע טוב ואיכותי, ובדור השני שלו הוא טוב יותר ואיכותי יותר. וזה לא מפליא כשנזכרים שהפלטפורמה שלו היא אחרי הכל YZF-R1.
מיישר קו עם האירופאים באלקטרוניקה ובביצועים
סיכום ועלויות
בעבר כתבנו על ה-MT-10 שהוא האופנוע היפני הכי אירופאי שיש, וזאת משום שהוא היפני היחיד שנמצא בקטגוריית הסופר-נייקדים, שהיא כל-כולה אירופאית, ושהוא מסתכל לכלים האירופאים בלבן של העיניים בלי להתבייש ומביא איתו מכלולים, אלקטרוניקה, ביצועים, וגם חוצפה, אשר לא נופלים מהאירופאים.
הקביעה הזו נכונה גם בדור השני של ה-MT-10. האופוזיציה האירופאית ברחה קדימה, מבחינת אלקטרוניקה, וה-MT-10 של 2022 מבצע את הקפיצה הנדרשת ומיישר קו גם מהבחינה הזו, מה שהופך אותו לסופר-נייקד היפני המתקדם ביותר. גרסת ה-SP, אגב, בעלת הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים, אמורה להגיע לשווקים ממש בשבועות הקרובים, אבל כבר כתבנו בעבר שאנחנו מעדיפים את הגרסה הרגילה עם הבולמים המכאנו-הידראוליים.
אבל חוץ מהאלקטרוניקה, ה-MT-10 הוא מכונת ביצועים מרשימה מאוד, עם מנוע חזק, גמיש, ובעל סאונד ומכלול תחושות מחוספס ומהנה, עם התנהגות דינמית מעולה בכביש הציבורי ובכבישים מפותלים, ועם ארגונומיה נוחה לחיי היום-יום עם אופנוע. ומעל לכל, ה-MT-10 הוא אופנוע ספורטיבי, אבל ידידותי מאוד וקל לרכיבה, והוא יפרגן לכל רוכב בביצועים גבוהים, ובקלות. זו לדעתנו הגדולה של ה-MT-10, וזו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו כל כך אוהבים אותו. ולא אמרנו מילה על העיצוב.
מחירו של ה-MT-10 עומד על 99,985 ש"ח – מחיר שהופך אותו לעסקה מעולה, שכן הוא מציע את כל מה שיש בכלים האירופאים, אך במחיר נמוך יותר. בהתחשב בכך שה-YZF-R1 – הפלטפורמה עליו יושב ה-MT-10 – עולה 150 אלף ש"ח, שהם 50% יותר, הרי שברור שיש כאן דחיפה חזקה של מחיר ה-MT-10 כלפי מטה, מה שמסביר את העסקה הטובה.
כך או כך, ה-MT-10 היה אופנוע מעולה, ובדור השני שלו הוא טוב יותר בכל אספקט, והוא גם קל וידידותי יותר לרכיבה. האופנוע היפני הכי אירופאי שיש.
שנת 2021 עומדת להסתיים, וזה הזמן לבחור את אופנוע השנה. הפעם הבחירה היא שלכם הגולשים: בכל יום בשבוע הקרוב נעלה כאן סקר ובו אפשרויות בחירה על מספר כלים בקטגוריה ספציפית. אתם תבחרו באופנוע שלדעתכם הוא אופנוע השנה, מכל סיבה שלא תהיה – הכי טוב, הכי חשוב, הכי טכנולוגי, הכי משפיע או הכי מדבר אליכם. את התוצאות בכל הקטגוריות נפרסם כאן בפול גז, אבל גם בתכנית סיום השנה של 'עולם הרכב' בערוץ ספורט 5.
קטגוריית סופר-נייקדים
מהקטגוריות המטריפות ביותר – אם לא המטריפה מכולן. הסופר-נייקדים, או סטריטפייטרים, הם בבסיסם אופנועי סופרבייק מופשטים מפיירינג ועם כידון גבוה, שהותאמו לסגמנט עם מנועים בעלי מעט פחות הספק לטובת גרף מומנט שטוח יותר, ואולי קצת שינויי בולמים. הם עדיין מציעים ביצועים של אופנועי ספורט-קצה, רק עם נוחות ושימושיות גבוהות יותר ועם עיצובים ייחודיים – לרוב קרביים יפהפיים.
בקטגוריה הזו תמצאו כלים עם יותר מ-200 כ"ס וסופר-טכנולוגיים כמו הדוקאטי סטריטפייטר V4, וגם את שאר הכלים של היצרניות האירופאיות – האפריליה טואונו V4, הק.ט.מ 1290 סופר דיוק R, הב.מ.וו S1000R והטריומף ספיד טריפל 1200 RS החדש. בגזרת היפנים תמצאו את הימאהה MT-10 – הבנוי על בסיס ה-R1 והקרוב ביותר לסוללת האירופאים הקשוחים והטכנולוגיים, את הקוואסאקי Z H2 בעל מגדש העל, וגם את ההונדה CB1000R בעל העיצוב המיוחד ואת הסוזוקי GSX-S1000 שקיבל עדכון חשוב השנה.
אז מיהו לדעתכם אופנוע השנה של 2021? הצביעו והשפיעו!
בימאהה מציגים את גרסת ה-SP היוקרתית של ה-MT-10 החדש, עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים, שדרוג במערכת הבלימה ותוספות עיצוביות.
ימאהה MT-10 SP דגם 2022
לפני כשבועיים הציגו בימאהה את הדור החדש של הסופר נייקד – ה-MT-10. מנוע ה-CP4 קרוספליין בנפח 998 סמ"ק מה-YZF-R1 הותאם ליורו 5 הנדרש, הבוכנות חדשות ועשויות מאלומיניום מכורסם וקל יותר, ויש טלטלים חדשים מפלדה (טיטניום ב-R1) על-מנת להפוך אותו ליעיל ונקי יותר וכן לשפר את המומנט בסל"ד בינוני. זה, יחד עם כיוון מחודש למערכת ההזרקה, מוסיף עוד כוח בסל"ד בין 4,000 ל-8,000. בימאהה מציינים את הסאונד המשופר שנובע מתיבת אוויר חדשה המכילה שלוש תעלות בגודל שונה, סנפירים על מיכל הדלק בן 17 הליטרים, ומערכת פליטה חדשה מטיטניום.
השלדה הראשית מאלומיניום לקוחה ישירות מה-R1, כשהמנוע הוא גורם נושא עומס, ועדיין שלדת הזנב הוחלפה מאלומיניום לפלדה כדי להתמודד עם משקל של מורכב וציוד. בסיס הגלגלים עומד על 1,405 מ"מ. הבלמים גם הם של R1 עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ, קליפר בעל ארבע בוכנות רדיאליות, ויש משאבה ראשית חדשה של ברמבו לשיפור הרגש. בגרסה הרגילה בולמי הקאיאבה מלפנים ומאחור נותרו ללא שינוי. צמיגי הבריג'סטון באטלקס S22 יושבים על חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-190/55.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן יישור קו עם התקופה, כלומר חיישן IMU למדידת אינרציה בשישה צירים, מצערות חשמליות ומערכת ניהול מנוע בארבעה מצבים, ABS להטיה ובקרת אחיזה להטיה, בקרת ווילי, ניהול בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 4.2″ והגבלת מהירות רכיבה לשמירה על הרישיון. בנוסף יש עיצוב חדש ובולט בזכות המסיכה הממשיכה את השפה העיצובית של דגמי ה-MT החדשים.
גרסת ה-SP שראשיתה בשנת 2017 מקבלת גם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס, שמגיעים גם על ה-R1M, עם התאמה וכיול מחודש עבור ה-MT-10. הם מציעים שלושה מצבים של כיוונים אלקטרוניים לעומס הקפיץ והשיכוכים, כשהם מתאימים עצמם לסגנון הרכיבה ואופי הדרך. יש שלושה מצבים מובנים (A1, A2, A3 – בהקבלה למסלול, ספורט וכביש) ושלושה מצבים לתכנות אישי. מערכת הבלימה מקבלת צינורות בלימה מפלדה שזורה לשיפור הרגש, ומבחינה עיצובית יש כיסוי תחתון ('אמבטיה') בשלושה חלקים, וגרפיקה בהשראת ה-YZF-R1M.
בימאהה טרם פרסמו מחיר עבור ה-MT-10 SP, כשהוא צפוי לצאת להגיע לשווקים בעולם ולישראל בתחילת שנת 2022.
בימאהה מציגים את ה-MT-10 של שנת 2022 עם מנוע חזק יותר הלקוח מה-YZF-R1 ומספק 164 כוחות סוס, אלקטרוניקה עדכנית ומתקדמת ועיצוב חדש.
הימאהה MT-10 – הסופר-נייקד של ימאהה שבנוי על בסיס ה-R1 והבכור בסדרת ה-MT של ימאהה – הוצג בשנת 2016 וקיבל לשנת 2017 מספר עדכונים ו-2 גרסאות נוספות – הראשונה SP קרבית יותר והשנייה גרסת TOURER מעט יותר תיורית.
ימאהה MT-10 דגם 2022
לשנת 2022 משדרגים בימאהה את ה-MT-10 ומתחילים במנוע ה-CP4 קרוספליין בנפח 998 סמ"ק. מעבר להתאמתו ליורו 5 הנדרש, הבוכנות חדשות ועשויות מאלומיניום מכורסם וקל יותר, ויש טלטלים חדשים מפלדה (טיטניום ב-R1) על-מנת להפוך אותו ליעיל ונקי יותר וכן לשפר את המומנט בסל"ד בינוני. זה, יחד עם כיוון מחודש למערכת ההזרקה, מוסיף את הכוח בסל"ד בין 4,000 ל-8,000. בימאהה מציינים את הסאונד המשופר שנובע מתיבת אוויר חדשה המכילה שלוש תעלות בגודל שונה, סנפירים על מיכל הדלק בן 17 הליטרים, ומערכת פליטה חדשה מטיטניום.
השלדה הראשית מאלומיניום לקוחה ישירות מה-R1, כשהמנוע הוא גורם נושא עומס, ועדיין שלדת הזנב הוחלפה מאלומיניום לפלדה כדי להתמודד עם משקל של מורכב וציוד. בסיס הגלגלים עומד על 1,405 מ"מ. הבלמים גם הם של R1 עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ, קליפר בעל ארבע בוכנות רדיאליות, ויש משאבה ראשית חדשה של ברמבו לשיפור הרגש. בולמי הקאיאבה מלפנים ומאחור נותרו ללא שינוי. צמיגי הבריג'סטון באטלקס S22 יושבים על חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-190/55.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן יישור קו עם התקופה, כלומר חיישן IMU למדידת אינרציה בשישה צירים, מצערות חשמליות ומערכת ניהול מנוע בארבעה מצבים, ABS להטיה ובקרת אחיזה להטיה, בקרת ווילי, ניהול בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 4.2″ והגבלת מהירות רכיבה לשמירה על הרישיון.
לא פחות חשוב – יש עיצוב חדש הבולט בזכות המסיכה הממשיכה את השפה העיצובית של דגמי ה-MT החדשים.
הימאהה MT-10 החדש לשנת 2022 צפוי להגיע לישראל, כאשר מחירו בארץ ובעולם טרם נמסר.
בעקבות קריאה לתיקון שפורסמה על ידי יצרנית הרכב. הקריאה לתיקון מתייחסת ל-1572 כלי רכב מסוג זה בישראל. במסגרת קריאת התיקון תתבצע החלפת מתג אור הבלם, עקב אפשרות להפעלת אור הבלם באופן קבוע ואי כניסת בקרת השיוט לפעולה או הפסקתה, זאת כתוצאה מתקלה במתג אור הבלם. התיקון יתבצע ללא תשלום וייארך כשעה.
לבעלי הכלים הרלוונטיים תישלח הודעה בדואר. לקוח המעוניין לבדוק אם רכבו נכלל בקריאת השירות, מוזמן להזין את מספר הרישוי והשלדה של הכלי בקישור המצורף או לחייג ל-*9697.
את התיקון ניתן לבצע במרכזי השירות המורשים של ימאהה. פרטי הקשר של מרכזי השירות מפורסמים באתר האינטרנט של מטרו מוטור בקישור המצורף.
רגע לפני פתיחת תערוכת INTERMOT שבקלן, גרמניה, ימאהה חושפת גרסת GT מאובזרת לטרייסר 700, וכן סכימות צביעה חדשות לסדרת ה-MT הסופר-פופולרית שלה.
סדרת ה-MT מקבלת סכימת צביעה חדשה
גרסת ה-Ice Fluo החדשה של סדרת ה-MT
5 שנים אחרי שהוצג ה-MT-09 – אופנוע שהפך לרב-מכר בכל אירופה ומשך אחריו את כל סדרת ה-MT, מ-125 סמ"ק ועד 1,000 סמ"ק – בימאהה חושפים סכימת צביעה חדשה ל-2019, שתעבור דרך כל המשפחה – אייס פלואו (Ice Fluo). הסכימה החדשה בעלת גוון לבן למיכל הדלק ועבודת הגוף, עם חישוקים אדומים בוהקים וכיתוב אדום על הפלסטיקה, כשהמנוע והשלדה ומכלוליה צבועים בשחור. במקביל לגרסת האייס פלואו ימשיכו בייצור הצבעים ה'רגילים' כמו כחול-ימאהה ושחור.
גרסת GT לטרייסר 700
ימאהה טרייסר 700GT – יותר אבזור
שנה אחרי שימאהה חשפה את גרסת ה-GT המאובזרת של הטרייסר 900, כעת חושפת החברה גרסת GT מאובזרת למרחקים ארוכים גם לטרייסר 700. הטרייסר 700GT מגיע עם משקף רוח גבוה יותר, מושב ארגונומי, וכן עם צמד מזוודות צד בנפח 20 ל' כל אחת המגיעות בצבעי האופנוע.
סדרת ה-MT החדשה והטרייסר 700GT יגיעו ארצה בתחילת 2019. מחירים טרם נקבעו.
יש אנשים שעבורם האושר נמצא באופנוענות, כל אחד ומה שמדבר אליו – קאסטומים, אופנועי ספורט, אדוונצ'רים, חרגולי שטח, או כל דבר אחר על 2 ולפעמים 3 גלגלים. אבל סביר להניח שאם תשאלו כל אחד מהם האם הוא מצא את האושר האולטימטיבי, כנראה שתֵיענו בשלילה.
הרבה נאמר ונכתב על בני האדם ועל אושרם, וכנראה שגם תואר בפילוסופיה לא יקרב אותי אל עבר ההבנה של המושג האמורפי הזה. ובכל זאת, במשפט אחד מיני רבים בנושא אני מוצא את עצמי מהרהר אחת לתקופה, ומבלי לצטט מילה במילה הכיוון הכללי אומר ש'האושר לא נמצא בסוף הדרך (אל האושר…), אלא האושר הוא הדרך עצמה'. עוד נחזור לזה.
כשימאהה התחילו לפזר בשנת 2013 טיזרים שונים שנשאו את הכותרת 'הצד האפל של יפן' הם הצליחו למשוך הרבה תשומת לב ויצרו סקרנות רבה, בעיקר לאור העובדה שכבר היה ידוע כי ימאהה מפתחת אופנוע עם מנוע 3 צילינדרים, ובעולם ציפו בכיליון עיניים לראות מה מתבשל במפעלי החברה. כשהוצגו לעולם ה-MT-09 וה-MT-07 הם זכו לשבחים רבים. תחילה על הקונספט ולאחר מכן גם על הביצועים ביחס למחיר האטרקטיבי של החבילה הכוללת. אלא שזו לא הייתה התלהבות סוחפת, כזו שגרמה לעיתונאים שרכבו על הכלים הללו לצאת מגדרם ולחלום בלילה על אחד מאותם אופנועים.
לאט לאט, שנה אחר שנה, התחילו להופיע דגמים חדשים שהרחיבו את הסדרה, דוגמת הטרייסרים וה-XSR-ים בשני הנפחים – אופנועים חשובים וטובים לכשעצמם, אך פתאום הצד האפל של יפן כבר נראה הרבה פחות אפל ומאיים. למעשה, הוא התחיל להיראות הרבה יותר נעים, מגניב והיפסטרי. הנייקדים החדשים של ימאהה כבר לא הזכירו את הסטריטפייטרים של שני העשורים הקודמים, לא את אלו שהתחילו כאופנועי ספורט ששוקמו לאחר תאונה ונותרו עירומים, ולא את אלו שהגיעו ככה מהמפעל כשהיצרנים הבינו שיש ביקוש לאופנועים כאלו, מינוס התאונה ברזומה.
איך מוצאים אושר?
מודל לחיקוי
מרוץ החימוש של שנות התשעים בואכה שנות האלפיים היה שייך כמעט באופן בלעדי לאופנועי הספורט שבין 600 ל-1,000 סמ"ק בחלוקה לקטגוריות, עם יוצאים מן הכלל בנפחים כמו 750, 1,300 ואפילו 1,400 סמ"ק, אבל אלו האחרונים לרוב היו לא יותר מתצוגת תכלית, שכן כלים כאלו לא הורשו להתחרות באליפויות הרשמיות ולא הייתה ליצרנים מוטיבציה אמיתית להילחם ביניהם מחוץ לגזרה הזו.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לנטישה כמעט מוחלטת של דגמי ה-600, דוגמת הונדה שהפסיקה את ייצורו של ה-CBR האלמותי מצד אחד, וחוסר פיתוח של הדגמים הקיימים כבר לא מעט שנים מאז שהוצגו, כמו הג'יקסר 600 והנינג'ה 636 מהצד השני. היחידה שעוד נתנה צ'אנס לקטגוריית הסופרספורט היא ימאהה, שהציגה בשנה שעברה R6 חדש, אם כי גם במקרה הזה הבסיס הוא בעיקרו הדגם שהוצג לפני קרוב לעשור.
עבור המכורים לדבר המשמעות הייתה 'שגשוג' של שוק המשומשים, שכן אלו עלו פחות פחות על הכביש לאורך השנים האחרונות, מה שהעלה משמעותית את ערכם של המשומשים. אך עבור מי שרצה אופנוע כביש חדש שיהיה חזק ובעל ביצועים ספורטיביים, המשמעות הייתה שעליו לקפוץ ישר לבריכה של הגדולים, ולא סתם לקפוץ – קפיצת ראש מ-5 מטרים לתוך בריכה של 1000 סנטימטרים מעוקבים.
נכון, היו אופנועי ביניים שונים עם ביצועים לא רעים, ובכלל, בשנים האחרונות הרבה אופנועי כביש עם הצמיגים הנכונים מציעים יותר ויותר ממה שהיה שייך פעם רק לאותן מכונות מלחמה קטנות, אבל אלו כבר לא הציעו מכלולי קצה מהטופ שבטופ, ולרוב היוו חבילה נעימה עמוסה בפשרות שהחלו לצוץ במהירויות גבוהות, ולעתים אפילו עוד קודם לכן.
לוקחים R1…
תאומים לא זהים
היצרנים, שזיהו לאחר המשבר הכלכלי של העשור הקודם את הצורך באופנועים שבאים בחבילה צרכנית שמציעה יותר אופנוע בפחות כסף, הבחינו כעת גם בפער שהחל להיווצר במקום שבו פעם היו ה-600-ים. לחלקם כבר היה בארסנל הדגמים נייקד גדול עם מנוע של הליטר הספורטיבי שלהם מדור או שניים אחורה, בזמן שאחרים בנו אחד כזה סביב מנוע של דגם קיים – פלוס כמה שינויים, מינוס הפיירינג וכמה כוחות סוס. הקטגוריה שהלכה והתבססה קיבלה בשנים האחרונות את השם הלא רשמי 'סופר-נייקדים'.
למעשה, משנת 2001 גם לימאהה היה אחד כזה בסל הדגמים והוא ענה לשם FZ1, או 'פייזר 1000' כמו שכונה בארץ ובאירופה, אך זה לא זכה לשינויים משמעותיים מאז הוצג הדור השני שלו ב-2006, בשעה שאחיו הגדול, ה-R1 עבר מהפכה קטנה ב-2009 עם המעבר למנוע קרוספליין. לשנת 2015 הוצג R1 חדש, עמוס במיטב האלקטרוניקה של היצרן היפני, והיה ברור שימאהה תהיה חייבת לעדכן את הדגם העירום לאור פערי הדורות הגדולים, אך יותר חשוב מכך – לאור הנחיתות הברורה אל מול האופוזיציה האירופאית שהלכה והתבססה בשנים האחרונות כסמן הימני של הסופר-נייקדים.
בשנת 2016 הגיעה הבשורה: ימאהה לקחו את ה-R1 מהדגם האחרון, הפשיטו אותו, ואל משפחת ה-MT הצטרף אח חדש, גדול ושרירי, שכצפוי נקרא MT-10.
הופכים אותו לסופר-נייקד
דחיית סיפוקים
עכשיו קחו את כל מה שקראתם עד לשורה הזו – כל זה, פלוס מינוס (בעיקר פלוס), הצליח לחלוף במוחי בהבזק של רגע כשאספתי את ה-MT-10 ועליתי עליו לרכיבה מרגשת ומרטיטת חושים (ללא שמץ של ציניות) אל עבר הצד השני של הצומת, מרחק 200 מטרים מהסוכנות. רצה הגורל והתחנה הבאה שלי הייתה 60 שניות על השעון מדלת הסוכנות, כולל הרמזור האדום שבו חיכיתי. אחרי שעה עליתי עליו שוב, הפעם הביתה, לרכיבה הרבה יותר ארוכה של 5 דקות וחצי. שתי הרכיבות הללו היו כנראה מהיותר קשות שחוויתי בחיי, ולו רק משום שהן נגמרו יותר מדי מהר.
הרכיבה למחרת בבוקר, לכביש 10 שנפתח לנסיעה בחג, הצליחה להציל את שפיות דעתי שאיימה להתפזר ברוח אם הייתי צריך לעשות שוב נסיעות קצרות כל כך על הרובוטריק הזה. אלא שמבלי לשים לב הגעתי לתחילת הכביש, ומשם הקצב הממוצע עד שעשיתי אחורה פנה חזרה הביתה עמד על 60 קמ"ש בערך. זו הייתה הזדמנות נהדרת לגלות שאפשר לנסוע עם ה-MT כמעט בכל הילוך שרוצים, כולל 55 קמ"ש בהילוך 6, ולסיים את כל 17 הליטרים שבמיכל הדלק אחרי מרחק של 284 ק"מ – 16.7 ק"מ לליטר בחישוב זריז. למי שלא מתרשם במיוחד, זה הזמן להסביר שברכיבה ממוצעת על ה-MT-10 לא כדאי לנסות לעשות יותר מ-200 ק"מ מבלי לתדלק. אז יש מצב ששברנו שיא.
אפשר היה לחשוב ש-700 ק"מ ביום הזה יגרמו לי לרצות להחזיר את האופנוע לסוכנות מרוצה מהספק הקילומטרז' המכובד. אבל היה חסר לי משהו. נכון, הספקתי להתרשם מרוב מה שיש לאופנוע להציע לי; המושב נוח מאוד, וגם אחרי יום שלם עליו, אחרי שכבר ירדתי ממנו לכמה דקות, לא הייתה לי שום בעיה לעלות עליו שוב ולקפוץ לביקור קצרצר אצל ההורים. אפילו לא חשבתי על זה באותו רגע. הקוויקשיפטר (מעלה בלבד) שנוסף בגרסת 2017 עובד נהדר ועושה את העברת ההילוכים באופנוע לחלקה ומהנה יותר. בקרת השיוט בכביש 6 מומלצת בהחלט בקטעים שבהם הוא פנוי ולא דורש יותר מדי התערבות של הרוכב.
אלא שמה שהיה חסר לי לבדוק זה מה יש לו להציע לי בסעיף 'התכונה המיוחדת'. כן, אותה תכונה שגורמת לך לחייך בקסדה מן חיוך מטופש כזה שמאיים לבקע את הקסדה אם הוא לא יעצור בזמן.
ומסתכלים לאירופאים בלבן של פנסי ה-LED
קופו של הרגל
יצאתי לסיבוב של שעה וחצי באחד הכבישים החביבים עליי, בדיוק המקום בשביל לדעת האם זהו האחד. בכל זאת, יש הרבה מאוד אופנועים טובים בשוק, על חלקם גם רכבתי והתרשמתי מאוד. אז החלטתי שאסור לי למהר להחליט לגבי האופנוע הזה. הבעיה הייתה שפשוט קשה שלא למהר איתו.
נכון, לרכוב מהר זו לא חכמה עם אופנועים כאלו, פשוט מסובבים את המצערת והשאר כבר קורה לבד. אבל לרכוב מהר עם ה-MT-10 קורה מבלי ששמים לב, בשניות, ובקלות. ואז כשאתה כבר רוכב איתו מהר, אתה מגלה שזה גם קל –קל לשנות איתו כיוון בסוויפרים מהירים, קל להפיל אותו על הצד אל תוך הפניה ואז להרים אותו ביציאה ממנה. ובכל הזמן הזה, בכלל לא שמת לב שאתה רק עם אצבע אחת על ידית הברקס, ללא קשר למהירות הדמיונית שבה אתה נמצא. כל כך הרבה כח אבל גם כל כך הרבה רגש יש לבלם הקדמי שלו, שאצבע אחת זה כל מה שצריך בשביל לעצור אותו, ועוד פחות מזה אם רק רוצים להאט קצת.
בתחילת הרכיבה עוד הייתי על מצב 2 מתוך 3 גם של מצב ניהול המנוע ועם בקרת האחיזה גם כן במצב דומה, מתוך מחשבה שאם לא אני אז לפחות שהאופנוע יהיה המבוגר האחראי היום. תוך כדי הרכיבה הרשיתי לעצמי להוריד קצת את הבקרה ל-1, קצת פחות מבוגר אבל עדיין אחראי.
אלא שהסאונד של מנוע הקרוספליין הזה מבעבע מתחתיך והתחושה שהוא מייצר בגוף כשהסל"ד מתחיל לטפס – יש בהם משהו לא הגיוני. הם לוקחים רוכב רגוע ושפוי שהחליט שעדיף לו קטנוע 250 סמ"ק על פני אופנוע ספורט, ומרסקים לו את כל התכניות ברגע אחד. במקומו של ההיגיון נותר רק קוף קטן ושובב.
כיביתי את בקרת האחיזה, העברתי את ניהול המנוע למצב מספר 1 ונתתי לקוף את המפתחות.
את הדרך אל האושר לא תמצאו ב-WAZE וגם לא במפת השודדים שקניתם בשוק הפשפשים ב-25 שקלים אחרי מיקוח. זוהי דרך שרבים ניסו למצוא. חלקם שבו כלאחר שבאו, אחרים מספרים שמצאו אותה אך מעולם לא הצליחו להוכיח שהיא קיימת. למעשה, בדומה לתיאוריות רבות בפיזיקה, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח את קיומה. כמוה כך גם האופנוע המושלם.
כשלנמרוד יוצא הקוף…
אבל אולי לא צריך אופנוע מושלם, אולי זה חלק מהעניין – שאם היה אופנוע מושלם לא היה בו שום דבר מעניין שייחודי לו, שעושה אותו למה שהוא. אז בסדר, זווית הצידוד שלו לא מושלמת, ופתיחת המושב שלו יכולה הייתה להיות יותר נוחה, והכבל של הקלאץ' – הוא בכוונה מפריע להכניס את המפתח לסוויץ' בקלות, כדי לוודא שאתה באמת מתכוון לזה. נראה לי. אבל זה לא חשוב.
אולי לא הייתי הראשון שנכנס לסוכנות כדי להחזיר את המפתח של האופנוע עם חיוך שאי אפשר להסתיר, אבל יש סיכוי לא רע שהייתי הראשון שעשה את זה ולא שם על השולחן יחד עם המפתח גם 90 אלף שקלים ואיזה פתק קטן שעליו כתוב הצבע שבחרתי.
לקחתי את הקוף, דחפתי אותו חזרה מתחת למושב של הקטנוע וחזרתי הביתה עם חיוך. זה לא היה חיוך של אושר, אלא החיוך ההוא ממקודם, כשנכנסתי לסוכנות. הוא פשוט עוד לא ירד.
שני אופנועים חשובים ומעניינים הגיעו בימים האחרונים לישראל ומתחילים בשיווק בימים אלו: הימאהה MT-09 החדש של 2017 והימאהה MT-10 על שלוש גרסאותיו.
הימאהה MT-09 – החלוץ שפתח את שטף אופנועי ה-MT ולהיט מכירות אירופאי, הגיע ארצה כדגם 2017, בדור השני והמשופר שלו. בדור הזה סידרו בימאהה את כל הבעיות הקטנות של הדגם הראשון. כך למשל ניהול המנוע חדש ויש מצערות חשמליות, הבולם האחורי שופר, התווסף קוויקשיפטר, ולא פחות חשוב – ה-MT-09 קיבל מתיחת פנים שעושה אותו יפה ומודרני יותר.
לרכיבה ראשונה על MT-09 2017 מההשקה העולמית – לחצו כאן.
MT-10 דגם 2017 בגרסאות SP וטורר
הימאהה MT-10 רק הושק במאי האחרון, וכבר מקבל עדכונים ל-2017 כמו מפת ניהול מנוע נעימה יותר וקוויקשיפטר כציוד מקורי. אבל פרט לכך השנה יש שתי גרסאות חדשות, שעל שתיהן רכבנו בדרום אפריקה בהשקה העולמית. הראשונה היא גרסת תיור, היושבת על ה-MT-10 הרגיל וכוללת משקף רוח, מגני ידיים, מושב נוחות וצמד תיקי צד חצי-קשיחים. השנייה היא גרסת ה-SP הקרבית המגיעה עם מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של אוהלינס ומסך TFT צבעוני ויוקרתי – שניהם מגיעים ישירות מה-R1M הקרבי.
לרכיבה ראשונה על דגם 2017 של ה-MT-10 מההשקה העולמית – לחצו כאן.
