תגית: ימאהה YZF-R6

הימאהה R6 היה מיומו הראשון אופנוע סופרספורט קיצוני, אבל לא כמו הדגם של שנת 2006 – שלקח את גבול הקיצוניות והרחיק אותו הרבה יותר למעלה.

ממש עד לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הנציג של ימאהה בסגמנט ה-600, מה שנקרא סופרספורט, היה ה-YZF600R ת'אנדרקאט העגלגל וחביב. בשנת 1998 הציגו בימאהה את ה-YZF-R1, הליטר המפוצץ, והכינו את הקרקע להצגת מיני-R1. ואכן, בשנת 1999 העולם קיבל את ה-R6, וימאהה, על-מנת להשאיר אותו רענן ורלוונטי, המשיכה לשכלל, לחדד ולמקצע את הדגם, שכבש את בוחני האופנועים, את רוכשי האופנועים ואת רוכבי מסלול המרוצים.

כיסינו בעבר את הסיפור המשפחתי של ה-YZF-R6 בטור הזה, עוד מיומו הראשון ועד לסוף חייו בשנת 2021 עת הפך לאופנוע מסלול בלבד לתקופה קצרה עם גרסת ה-R6 RACE, וזה בגלל אי-התאמה לתקנות פליטת המזהמים. היום באנו להתמקד בשלב בו הוא הפך להיות מקיצוני לעוד יותר קיצוני, ולמעשה הפך מאופנוע כביש ממש ספורטיבי לאופנוע מסלול עם מראות ולוחית רישוי.

לשנת 2005 המשיכה האבולוציה של דור 2003, כשה-R6 קיבל גם בלמים רדיאליים ומזלג הפוך.  גרסה זו נחשבת לטובה ביותר מכל ה-R6 לאורך השנים, כשהיא סיפקה את כל היכולת הנדרשת, ויותר, מאופנוע לכביש הציבורי. בשנת 2006 ה-R6 יצא כדור חדש לגמרי כאשר נבנה באופן רדיקלי למדי. העיצוב של ה-R6R של 2006 השתנה מהקו של קודמיו בעוד שמבחינת אלקטרוניקה ומכניקה נוספו לו מצערות חשמליות (YCC-T שזה ר"ת של Yamaha Chip Control Throlle), ושסתומים מטיטניום שלקחו את הקו האדום הרחק אל 17,500 סל"ד (!) בעוד השעון עצמו מראה 20,000 סל"ד. למרות המספרים המרשימים, מערכת ניהול המנוע הגבילה את המנוע ל-15,800 סל"ד ונוצרה תערומת ומיני-שערורייה של רוכשים מאוכזבים בעקבות כך.

המנוע החדש, ארבעה צילינדרים בשורה, 599 סמ"ק, עם גל-זיזים עילי כפול ו-16 שסתומים, הפיק 131 כ"ס ב-14,500 סל"ד עם מומנט סמלי של 6 קג"מ ב-11,500 סל"ד. לא נתונים שרלוונטיים לכביש נס הרים או לסדום-ערד. לגופי המצערת בקוטר 41 מ"מ היו שני מזרקים – אחד ראשי עם 12 חורי הזרקה ואחד משני, שישב בתיבת האוויר והתחיל לעבוד בסל"ד בינוני. טריק ששובט היישר מאופנוע המרוצים. לכל זה נוספה מערכת ראם-אייר שנועדה להוסיף להספק המרבי במהירויות גבוהות (מעל 200 קמ"ש) כתוצאה ממינוף לחץ האוויר הדינמי בתור סוג של נשימה מתוגברת.

שלדת הדלתאבוקס מאלומיניום והבולמים המתכווננים במלואם נבנו בהשראת אופנועי ה-MotoGP של ימאהה – של אחד בשם ולנטינו רוסי. הבלמים של ברמבו היו עם צמד דיסקים מלפנים בקוטר 310 מ"מ ועוד אחד אחורי בקוטר 220 מ"מ. לא, בלי ABS. המשקל המשיך לרדת והגיע ל-161 ק"ג קלילים.

גרסת 2008 המשיכה באבולוציה עם מנוע בעל יחס דחיסה גבוה יותר, חלקים פנימיים משופרים, מערכת הזרקה וניהול מנוע מעודכנים, ושני כוחות סוס נוספים שהעלו אותו ל-133 כ"ס. מכלולי השלדה והמתלים חוזקו לשיפור ההתנהגות, שלדת הזנב נבנתה ממגנזיום, ותהליך ההקצנה המשיך עם תנוחת רכיבה והתנהגות שמתאימים יותר ויותר למסלול. ה-R6, יחד עם הקטגוריה, נכנס למצב של סטגנציה – גם בשל המשבר הכלכלי – והוא קיבל בעיקר שינויי גרפיקה עד לדור החדש והאחרון של שנת 2017.

עד לשנת 2005 הימאהה YZF-R6 היה יחסית פופלארי ומבוקש בקרב רוכבי הכביש בישראל, כאשר דגם 2006 כבר הפך להיות יותר מדי קיצוני גם עבורם, בטח כשאופנועי הליטר-ספורט נתנו הרבה יותר עם הפרש במחיר שלא היה כזה גדול. לדעתנו לא הרבה האריכו ימים על כבישי ישראל. אבל עדיין, אחד מגלגולים היותר מדוברים וזכורים של ה-R6 האייקוני.

ה-YZF-R6, מכונת הסופרספורט התחרותית של ימאהה שבשנה שעברה נפרדה מתקינת הכביש ועברה לרישוי מסלולים בלבד, מקבלת צמד גרסאות מסלול – האחת סדרתית והשנייה GYTR משופרת למרוצים.

הימאהה YZF-R6 הוא אופנוע הסופרספורט האייקוני של ימאהה, שהחל משנת 2006 נחשב לקיצוני שבין אופנועי הסופרספורט 600 סמ"ק. בשנים האחרונות ירדה מאוד קרנה של קטגוריה זו – שבעבר הייתה פופולרית מאוד גם במסלולים וגם במכירות – עד למצב שבו סוזוקי והונדה הפסיקו לייצר את ה-GSX-R600 ואת ה-CBR600RR. לקוואסאקי יש את ה-ZX-6R שנשאר מחויב לכביש הציבורי עד השנה שעברה שבה הופסק ייצורו, ואילו ימאהה המשיכה לייצר את ה-R6 במתכונתו הקרבית, והדגם אף עבר מקצי שיפורים כאלה ואחרים לאורך השנים, עד שבשנה שעברה הופסקה תקינת הכביש של הדגם בשל תקנות יורו 5 המחמירות, כשבימאהה המשיכו לייצר את ה-R6 – אבל למסלול בלבד, ללא תקינת כביש.

לשנת 2022 ה-YZF-R6 מתרחק עוד יותר מהכביש, כשעל פלטפורמת ה-R6 RACE של 2021 בימאהה משחררים את ה-YZF-R6 RACE החדש. למעשה, ה-R6 RACE זהה לחלוטין מכאנית ל-R6 של 2020 ושל 2021, למעט הצביעה השחורה החלקה ללא גרפיקה (כהכנה לצביעה אישית של רוכב המסלול), וכן היעדרם של פנסים, שעוד הופיעו בגרסת 2021 – שהייתה השנה הראשונה שבה ל-R6 לא הייתה תקינת כביש. בנוסף, מהשנה ה-R6 RACE מגיע ללא מושב מורכב אלא עם מושב יחיד.

מנוע הארבעה צילינדרים בנפח 599 סמ"ק עם 130 כ"ס, השסתומים מטיטניום, שלדת הדלתאבוקס מאלומיניום, יחד עם שלדת הזנב ממגנזיום, בולמי הקאיאבה ובקרת אחיזה עם 6 מצבי התערבות וניתוק וניהול מנוע עם 3 מצבי רכיבה – נשארים ללא שינוי משנים קודמות.

בנוסף ל-R6 RACE, בימאהה משחררים גרסה סדרתית נוספת – YZF-R6 GYTR. בשנה שעברה הציעו בימאהה את אביזרי ה-GYTR כקיט נפרד, ואילו השנה הוא מגיע כאופנוע סדרתי – כמובן למסלול בלבד. ה-R6 GYTR יושב כמובן על פלטפורמת ה-R6, אולם מתווספים אליו אביזרי מסלול רבים שהופכים את ה-R6 למכונת מסלול מושחזת. ראשית, יש מחשב ניהול מנוע שמגיע מהסופרסטוק, וניתן לכוון את מפות ניהול המנוע כדי להגיע לטיונינג אופטימלי. בנוסף, יש צמת חשמל מינימליסטית של דגם המרוץ. מערכת הפליטה המלאה של אקרפוביץ, מיועדת כמובן למסלול בלבד (מפיקה 100dB), ובמערכת היניקה יש פקקים מקוריים למערכת מחזור האוויר מסעפת הפליטה – מה שחוסך משקל של צינורות ושסתום.

ההינע הסופי עם שרשרת מרוץ של DID וגלגלי שיניים במידה 520 (לעומת 525 ב-R6), מה שמוריד משקל בלתי מוקפץ, ויש צינורות בלימה מצופים פלדה שזורה. כמובן שה-R6 GYTR מגיע ללא מערכת ABS, כשיש פלאג ביטול לקונקטור המקורי. יש מערכת רירסט (רגליות רוכב הכוללות מנופי בלם והילוכים) מאלומיניום מכורסם, מתכווננת באופן מלא, כניתן להפוך את רגלית ההילוכים לעבודת מסלול (הילוך ראשון למעלה, כל השאר למטה). לגרסת ה-GYTR אין מפתח כלל, כשפתח התדלוק נפתח בפתיחה מהירה למרוצים, ואת מתג ההצתה עם מפתח מחליף מתג ON/OFF על הכידון.

הפיירינג כמעט כולו עשוי מפיברגלס ומיועד למרוצים, כשאין כמובן מושב אחורי, ואילו המושב הקדמי הוא פיסת ספוג דחוס המודבק על יחידת הזנב – כמו באופנועי מרוץ. לפי חוקי ה-FIM – יש גם מגן למנוף הבלם הקדמי ולגלגל השיניים האחורי. פרט לכל אלה, ה-R6 GYTR מגיע עם סטנד מרוצים אחורי ועם פינים תואמים על האופנוע.

צמד ה-YZF-R6 מגיעים כאמור ללא תקינת כביש, ולא ברור כרגע אם יגיעו ארצה בייבוא סדיר או בהזמנה אישית. תחילת השיווק באירופה בינואר 2022.

שנת 2020 מסמנת את סוף הדרך לימאהה YZF-6R, שכן משנת 2021 הוא לא יקבל התאמה ליורו 5 ויוצע רק ברישוי למסלול. הדגם אמנם עדיין כאן, אך זאת הזדמנות טובה להיזכר בדרך הארוכה אותה עשה ב-21 השנים האחרונות. 

קטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק – שהתפתחה באמת מהצגתו של הקוואסאקי ZX-6R בשנת 1995 (היחיד שעדיין ניתן לקנות עם רישוי כביש כיום בגרסת ה-636 סמ"ק), נעשתה מאז סופר-פופולרית ומכרה כמויות אדירות של כלים מכל היצרנים – פשוט נמחקה לחלוטין. רוכבים כבר לא קונים אופנועי סופרספורט אלא הולכים על סגמנטים אחרים – נוחים הרבה יותר, כשבטכנולוגיות הייצור המודרניות הם גם לא בהרבה פחות ספורטיביים כשמדובר על הכביש הציבורי, אבל הם הרבה פחות ממוקדים. דוגמאות – האדוונצ'רים המודרניים או הנייקדים והסופר-נייקדים, שמגיעים כיום עם מנועים, שלדות, מתלים והתנהגות ברמה גבוהה מאוד. בעשור וחצי האחרון אופנועי הספורט הפכו מאופנועי כביש ספורטיביים לאופנועי מרוץ חוקיים לכביש, וכדי לרכוב איתם ביום-יום צריך להקריב, והרבה. בזמן שאלו הפכו צרים וממוקדים יותר, סגמנטים אחרים התפתחו והציעו לא פחות בתחום הספורטיבי על הכביש, אבל עם הרבה יותר רבדים אחרים. אפשר לומר שהמקום היחיד שלסופרספורט יהיה היום יתרון על, לצורך העניין נייקד מודרני, יהיה מסלול המרוצים.

עד להצגתו של ה-R6, הנציג של ימאהה בסגמנט היה ה-YZF600R ת'אנדרקאט העגלגל וחביב. בשנת 1998 הציגו בימאהה את ה-YZF-R1, הליטר המפוצץ, ובאופן טבעי הדרך להצגת מיני-R1 הייתה סלולה. ואכן, שנה לאחר מכן העולם קיבל אותו, ומאז בימאהה המשיכו לשכלל, לחדד ולמקצע את הדגם, שצבר הצלחה בכל מבחן, אולם מכירות ומסלול מרוצים.

2002-1999

שנה לאחר הצגתו של ה-R1 הגדול הגיע אחיו הקטן, שדמה לו מבחינה עיצובית (בתמונה בראש הידיעה). מנוע ארבעה צילינדרים בשורה, בנפח 599 סמ"ק, שסיפקו את נתון ההספק הגבוה ביותר דאז – 108 כ"ס. המומנט עמד על 7.58 קג"מ והמהירות המרבית על 258 קמ"ש. הקו האדום התחיל ב-15,500 סל"ד מטורפים, וכדי להזיז אותו הרוכב היה צריך להיות על מעל 10,000 סל"ד. שלדת האלומיניום מקורה כפולה ומזלג קדמי טלסקופי החזיקו בכבוד את 169 הק"ג של ה-R6, שזכה להצלחה מיידית בעולם והגיע גם לישראל. בשנת 2001 בוצעו שינויים מינוריים שהתרכזו בעיקר בפנסים האחוריים.

2005-2003

לשנת 2003 ה-R6 קיבל מערכת הזרקת דלק, עדכוני עיצוב, ומשקל שירד מעט ל-163 ק"ג. בשנת 2005 הוא קיבל גם בלמים רדיאליים ומזלג הפוך, ורוכבים רבים אומרים עד היום שגרסת 2005 היא הטובה ביותר מכל ה-R6 לאורך השנים. באותן השנים יצאה גם מהדורה מוגבלת של ה-YZF-R46, עם צביעה של אופנוע המרוץ של ולנטינו רוסי ומערכת פליטה של טרמיניוני.

2006: דור חדש, קפיצת מדרגה ושערורייה

בשנת 2006 ה-R6 נבנה מחדש, ובאופן רדיקלי למדי. העיצוב של ה-R6R של 2006 כבר הרבה יותר דומה למה שאנחנו מכירים היום, והתווספו אליו טכנולוגיות כמו מצערות חשמליות, שסתומים מטיטניום ומצמד מחליק. המנוע החדש הפיק 131 כ"ס, ושלדה והבולמים נבנו בהשראת אופנועי ה-MotoGP של ימאהה. ושוב, העיצוב היה חדש, קרבי ורדיקלי, והמשקל המשיך לרדת והגיע ל-161 ק"ג, ולמעשה זו השנה שה-R6 הפך מאופנוע כביש ספורטיבי לאופנוע מרוץ חוקי לכביש.

 

בשעון מהירות המנוע הקו האדום טיפס ב-2,000 סל"ד ל-17,500 סל"ד, אך באופן מעשי מערכת ניהול המנוע הגבילה את המנוע ל-15,800 סל"ד. הייתה מיני-שערורייה בעקבות כך, ולבסוף ימאהה הציעה לקנות בחזרה את ה-R6 במחיר מלא מלקוחות כועסים.

2016-2008

בדגם 2008 המנוע המשיך באבולוציה וקיבל יחס דחיסה גבוה יותר, חלקים פנימיים משופרים, מערכת הזרקה וניהול מנוע מעודכנים ושני כוחות סוס נוספים שהעלו אותו ל-133 כ"ס. מכלולי השלדה והמתלים חוזקו לשיפור ההתנהגות, שלדת הזנב נבנתה ממגנזיום, ותהליך ההקצנה המשיך עם תנוחת רכיבה והתנהגות שמתאימים יותר ויותר למסלול. ה-R6, יחד עם הקטגוריה, נכנס למצב של סטגנציה – גם בשל המשבר הכלכלי – והוא קיבל בעיקר שינויי גרפיקה עם השנים.

2020-2017 – הצעד הראשון לאופנוע מרוץ

אחרי שנים של קיפאון, ה-R6 של שנת 2017 קיבל עיצוב עם זיקה קרובה ל-R1 ול-YZR-M1 שהתחרה ב-MotoGP, אופי קרבי וממוקד מסלול יותר מתמיד – גם במכאניקה, גם בארגונומיה וגם באלקטרוניקה. המנוע עצמו כמעט ולא השתנה, אך נוספו לו כמה מערכות חשובות – מעתה יש בקרת אחיזה עם 6 מצבי התערבות וניתוק, וכן ניהול מנוע חדש עם 3 מצבי רכיבה ומערכת פליטה חדשה (וגדולה) מטיטניום. נוסף גם קוויקשיפטר, אבל רק להעלאת הילוכים.

מעטה פיירינג חדש שיפר את האווירודינמיות בכ-8%. בנוסף, כונסי האוויר הקדמיים של הראם-אייר עברו אל בין הפנסים הקדמיים. נוסף גם לוח שעונים חדש, שהוא שילוב של צג LCD עם מחוון אנלוגי

בתחום המתלים, ה-R6 מקבל את בולמי הקאיאבה המשוכללים של ה-R1, בקוטר 43 מ"מ (41 מ"מ ב-R6 הקודם). הבלמים הקדמיים – דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים – נלקחו גם הם ישירות מה-R1, ויש מערכת ABS כסטנדרט.

שינויים רבים בוצעו בשלדת הזנב, מיכל הדלק והארגונומיה. המושב אמנם עדיין בגובה 850 מ"מ, אולם הוא מוטה בזווית גדולה יותר לפנים, צר יותר, וגם שלדת הזנב (ממגנזיום) והמיכל צרים יותר בכ-20 מ"מ, זאת על מנת לשפר את תנוחת הרכיבה במסלול ולאפשר לרוכב לזוז יותר על האופנוע. המשקל ירד בכ-1.5 ק"ג מהדגם הקודם, והוא עומד על 190 ק"ג כולל כל הנוזלים.

2021 – למסלול בלבד

מינואר 2021 בימאהה יציעו את גרסת ה-R6 RACE, אשר תקבל רישוי למסלול בלבד, ללא תקינת כביש. לצד מכניקה שנשארת כמעט זהה לדגם 2020, מציעה ימאהה – בתוספת מחיר נכבדת – את האפשרות ללקוח לרכוש קיט GYTR (ר"ת Genuine Yamaha Technology Racing) ייעודי למסלול המרוצים. הקיט כולל מערכת AIS (ר"ת Air Intake System) המאפשרת יניקת אוויר ישירה יותר למנוע. בנוסף, סט פיירינגים למסלול, ריפוד מושב, מערכת פליטה מלאה מטיטניום של אקרפוביץ', מחשב ניהול מנוע למרוצים, צמת חשמל מינימליסטית, מתג הצתה ללא מפתח המבטל את הסוויץ' הראשי, כבל למחשב חיצוני לשליטה במחשב ניהול המנוע, צינורות בלם מצופים פלדה שזורה, מגן מנוף בלם קדמי, גלגלי שיניים ושרשרת במידה 520 במקום 525, ביטול ל-ABS, רירסט למרוצים – מתכוונן וכולל אופציה להפוך הילוכים, פתח תדלוק ללא מפתח, מגנים, סטנדים, ועוד. בנוסף, קיימת האופציה לבולמי אוהלינס למי שמעדיף.

הימאהה YZF-R6 היה חלק משמעותי בסצנת אופנועי הסופרספורט לכביש בעשור הראשון של שנות ה-2000. מנוע סקרימר והתנהגות שנותנת בראש לכל אופנוע אחר בסדום-ערד, נס הרים וכל כביש שהולאם לטובת רכיבה חזקה בסופי שבוע. הוא הפגין אמינות גבוהה וסחירות טובה במהלך השנים, והוכיח את הטענה שהטכניקה ולא הכוח או הגודל קובעים.

נתגעגע!

באופן לא מפתיע, בשנת 2021 הימאהה YZF-R6 הוותיק לא יזכה לעדכוני יורו 5 ויוצע כגרסה למסלול בלבד – R6 RACE.  

סגמנט הסופרספורט כבר נפח את נשמתו לפני שנים רבות, וכעת אחד השרידים האחרונים בנפחי ה-600 סמ"ק נפרד מאולמות התצוגה, אם כי רק בצורה חלקית. מינואר 2021 ימאהה יציעו את גרסת ה-R6 RACE, אשר תקבל רישוי למסלול בלבד, ללא תקינת כביש.

ימאהה הציגו את ה-R6 המקורי בשנת 1999, ומיד הוא כבש את בוחני ומגזיני האופנועים, את אולמות התצוגה ואת כתרי אליפויות הסופרספורט העולמיות. כעת, בימאהה לא ישקיעו את משאבי ומאמצי התאמתו לתקנות פליטות המזהמים יורו 5 וישאירו אותו כאופנוע למסלולים סגורים בלבד. מנוע הארבעה צילינדרים בנפח 599 סמ"ק עם 130 כ"ס, השסתומים מטיטניום, שלדת הדלתאבוקס מאלומיניום, יחד עם שלדת הזנב ממגנזיום, בולמי הקאיאבה ובקרת אחיזה עם 6 מצבי התערבות וניתוק וניהול מנוע עם 3 מצבי רכיבה יישארו ללא שינוי משנים קודמות.

ימאהה גם מציעים ללקוח קיט GYTR (ר"ת Genuine Yamaha Technology Racing) ייעודי למסלול, המאפשר לכוון למקסימום ביצועים וכולל מערכת AIS (ר"ת Air Intake System) המאפשרת יניקת אוויר ישירה יותר למנוע. הקיט כולל חלקי מרוץ נוספים רבים כגון סט פיירינגים למסלול, ריפוד מושב, מערכת פליטה מלאה מטיטניום של אקרפוביץ', מחשב ניהול מנוע למרוצים, צמת חשמל מינימליסטית, מתג הצתה ללא מפתח המבטל את הסוויץ' הראשי, כבל למחשב חיצוני לשליטה במחשב ניהול המנוע, צינורות בלם מצופים פלדה שזורה, מגן מנוף בלם קדמי, גלגלי שיניים ושרשרת במידה 520 במקום 525, ביטול ל-ABS, רירסט למרוצים – מתכוונן וכולל אופציה להפוך הילוכים, פתח תדלוק ללא מפתח, מגנים, סטנדים, ועוד. בנוסף, קיימת האופציה לבולמי אוהלינס למי שמעדיף.

הימאהה R6 RACE יוצע באירופה מתחילת ינואר 2021, ויש לקוות ולהניח שתהיה האפשרות לרכוש אותו בישראל – ברישוי אפור בלבד.

בשנת 1999 הטילה ימאהה פצצה בעולם האופנועים והציגה את ה-YZF-R6 הקרבי והחד. ה-R6 שופר כמעט בכל שנה, וב-2006 הוצג ה-R6R הרדיקלי. בשנת 2017 הוא חודש שוב, העלה את הרף והציג שיפורים רבים בעיצוב ובאווירודינמיקה, במכאניקה ובמכלולי השלדה ובאלקטרוניקה. למנוע נוספו כמה מערכות חשובות – בקרת אחיזה עם 6 מצבי התערבות וניתוק, וכן ניהול מנוע חדש עם 3 מצבי רכיבה ומערכת פליטה חדשה (וגדולה) מטיטניום. בתחום המתלים, ה-R6 קיבל את בולמי הקאיאבה המשוכללים של ה-R1 בקוטר 43 מ"מ (41 מ"מ לפני כן), כשהם מכוילים לסופרספורט, וגם מאחור יש בולם של קאיאבה שנלקח מה-R1 והותאם ל-R6. הבלמים הקדמיים – דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים – נלקחו גם הם ישירות מה-R1, ויש, כמובן, מערכת ABS כסטנדרט.

אחד השיפורים הרציניים, על-פי ימאהה, הוא דווקא באווירודינמיות. מעטה הפיירינג החדש, שמעוצב כאמור בהשראת ה-R1, משפר את האווירודינמיות בכ-8%. בנוסף, כונסי האוויר הקדמיים של הראם-אייר עברו אל בין הפנסים (LED), כמו ב-R1. בימאהה בחרו למכור את ה-R6 רק בצביעה כחולה או שחורה.

למה אנחנו מספרים את כל זה? כי בשביל לחגוג לילד יום הולדת 20, הוציאה סדנה יפנית בשם GC Dynamics / GC Design – שחתומה על העיצוב המקורי – גרסה עדכנית הצבועה בצבעים המקוריים – לבן, אדום ושחור. שינוי קטן, אבל האופנוע נראה מעולה. בהחלט מתבקש מצד ימאהה להציע את הצביעה הזאת בדגם הסדרתי שלהם לכבוד יום ההולדת של כוכב הסופרספורט.

אז לכבוד 20 שנה לטיל הקטן נחגוג עם כמה תמונות שלו.

ימאהה חושפת היום (ה') את ה-YZF-R6 החדש – הסופרספורט שלה, וזאת אחרי 11 שנים רצופות שבהן הדגם הקודם, שיצא ב-2006, התשנה מעט מאוד. ה-R6 החדש, שמעוצב עם זיקה קרובה מאוד ל-R1 ול-M1 שמתחרה ב-MotoGP, הוא קרבי וממוקד מסלול יותר מתמיד – גם במכאניקה, גם בארגונומיה וגם באלקטרוניקה.

בזמן שיצרניות אחרות, כמו הונדה למשל, מודיעות על הפסקת ייצור אופנועי סופרספורט – כשהעילה היא יורו 4 אך הסיבה האמיתית היא שפל חסר תקדים למכירות בקטגוריה, ימאהה מפציצה עם R6 חדש שטורף את הקלפים ובהחלט מציב רף חדש בקטגוריית הסופרספורט. אופנוע חדש לחלוטין שמציג שיפורים רבים מה-R6 הקודם – גם בעיצוב ובאווירודינמיקה, גם במכאניקה ובמכלולי השלדה, וגם, כמובן, באלקטרוניקה.

המנוע עצמו כמעט ולא השתנה (קדח 67 מ"מ, מהלך 42.5 מ"מ, יחס דחיסה 13.1:1), אך נוספו לו כמה מערכות חשובות – מעתה יש בקרת החלקה עם 6 מצבי התערבות וניתוק, וכן ניהול מנוע חדש עם 3 מצבי רכיבה ומערכת פליטה חדשה (וגדולה) מטיטניום, תואמת יורו 4. בימאהה לא מפרסמים עדיין נתוני הספק ומומנט, אולם סביר להניח שההספק עומד על סביב 130 כ"ס בכ-14,500 סל"ד – קרוב מאוד ל-R6 הקודם. השנה יש גם קוויקשיפטר, שלצערנו רק מעלה הילוכים ולא מוריד, וכמובן מצערות חשמליות שהולכות עם הדגם הזה כבר מ-2006. גם קלאץ' מחליק יש, אבל גם זה לא חדש והיה קיים מ-2006 ב-R6.

אחד השיפורים הרציניים, על-פי ימאהה, הוא דווקא באווירודינמיות. מעטה הפיירינג החדש, שמעוצב כאמור בהשראת ה-R1, משפר את האווירודינמיות בכ-8%. בנוסף, כונסי האוויר הקדמיים של הראם-אייר עברו אל בין הפנסים (LED), כמו ב-R1, וכשמסתכלים על ה-R6 החדש מלפנים לא ניתן לפספס את מקור העיצוב. יש גם לוח שעונים חדש, שילוב של צג LCD עם מחוון אנלוגי – רחוק מהסטנדרט בליטרים אולם עדיין יותר ממה שמקובל בקטגוריה.

בתחום המתלים, ה-R6 מקבל את בולמי הקאיאבה המשוכללים של ה-R1, בקוטר 43 מ"מ (41 מ"מ ב-R6 הקודם), כשהם מכוילים לסופרספורט, וגם מאחור יש בולם של קאיאבה שנלקח מה-R1 והותאם ל-R6. הבלמים הקדמיים – דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים – נלקחו גם הם ישירות מה-R1, ויש מערכת ABS כסטנדרט.

שינויים רבים בוצעו בשלדת הזנב, מיכל הדלק והארגונומיה. המושב אמנם עדיין בגובה 850 מ"מ, אולם הוא מוטה בזווית גדולה יותר לפנים, צר יותר, וגם שלדת הזנב (ממגנזיום) והמיכל צרים יותר בכ-20 מ"מ, זאת על מנת לשפר את תנוחת הרכיבה במסלול ולאפשר לרוכב לזוז יותר על האופנוע. מיכל הדלק, אגב, עשוי מאלומיניום בטכנולוגיית ריתוך מיוחדת. המשקל ירד בכ-1.5 ק"ג מהדגם הקודם והוא עומד על 190 ק"ג כולל כל הנוזלים.

ה-R6 החדש והקרבי יגיע בשני צבעים – כחול או שחור, והוא יתחיל בשיווק באירופה בחודש אפריל 2017.