הדארט (DART) של מוטו מוריני היה הניסיון לאופנוע ספורט עם מנוע וי־טווין של החברה האיטלקית במהלך שנות ה־80.
מוטו מוריני הוא שם איטלקי ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי־שם בשנות ה־80 של המאה הקודמת. כיום החברה , הנמצאת בבעלות סינית, מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר־תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי ואפשר להעיד על כך מיד ראשונה עם האולטרייק 450 החדש, שנבחן אצלנו לאחרונה.
בשנת 2018 החברה והמותג נרכשו על־ידי קונצרן זונגינג הסיני, אבל אנחנו הולכים אחורה לתקופה שהוא היה בבעלות קאג'יבה השכנה. לאחרונה לא היה אופנוע בנפח בינוני ולמישהו שם עלה רעיון, שבדיעבד אולי היה עדיף שיישאר בגדר רעיון, אבל כנראה שבשנות ה־80 הכל היה מותר. אלו רכשו את אלו במהלך שנת 1987 ומיד הגו את הרעיון לקחת את השלדה של הפרצ'יה 125 של קאג'יבה – אופנוע ספורט דו־פעימתי מגניב עם 7 הילוכים, שגם נמכר בישראל – ולשתול בתוכו מנוע וי־טווין 4 פעימות של מוטו מוריני, מנוע שכבר אז היה יחסית ותיק, וששורשיו הלכו אחורה לשנת 1973.
מוטו מוריני דארט 350
אז לדארט (משמעות המילה היא חץ) היה מנוע וי־טווין עם 72° בין הצילינדרים, מקורר אוויר, בנפח של 344 סמ"ק, עם נשימת קרבורטור. ההספק עמד על 35 כוחות סוס ב־8,000 סל"ד והמומנט על 2.6 קג"מ ב־7,000 סל"ד. הבולמים היו של מרזוקי, עם מזלג קדמי בקוטר 35 מ"מ, כשהוא והאחורי היו נטולי כיוונונים. הבלמים כללו דיסק יחיד של 230 מ"מ מלפנים ועוד אחד מאחור. החישוקים היו בקוטר של 16″ מלפנים עם צמיג 110/80 ו־17″ מאחור עם 130/70. לפני שמילאו את מיכל הדלק בנפח 14 ליטר, המשקל עמד על 150 ק"ג והמהירות על 200 קמ"ש.
העיצוב היה איטלקי קלאסי ויפה, ולא מפתיע שכן הוא עוצב על־ידי מאסימו טמבוריני, מעצב האופנועים האגדי שהיה חלק ממקימי בימוטה ושמאז המשיך ועיצב בין השאר את הדוקאטי פאזו משנת 1986, את הדוקאטי 916 האייקוני משנת 1994, את משפחת ה־F4 של MV אגוסטה, ואת הברוטאלה המקורי משנת 2002.
אחרי כמעט שנתיים של מכירות נאות של כ־900 יחידות, גדל הנפח ל־400 סמ"ק (396 בדיוק) עם עוד קצת כוח ומומנט. אלו, שהוצגו במהלך שנת 1990, הלכו בעיקר לשוק היפני. מבחני דרכים מאותם השנים היללו את העיצוב, אבל מאוד התאכזבו מהביצועים וההתנהגות. הרי אופנוע שנראה כך צריך גם להתנהג כך, אבל פה זה לא היה המקרה. המצב הכלכלי הקשוח שם את הגולל על הייצור מיד לאחר מכן. חבל.
יתרונות: מנוע טווין מקבילי מצוין, מתלים והתנהגות כביש ושטח, אבזור רב, עיצוב מיוחד, מחיר
חסרונות: גובה מושב נמוך, מיגון רוח בינוני
שורה תחתונה: האולטרייק 450 הוא בייבי־אדוונצ'ר מצוין עם המנוע של ה־CFMOTO 450MT, עם מתלים טובים שמספקים התנהגות טובה בכביש ובשטח, עם אבזור רב ועם עיצוב מיוחד, וכל זה במחיר תחרותי
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 270° בנפח 449 סמ"ק, 45 כ"ס ב־8,500 סל"ד, 4.3 קג"מ ב־6,500 סל"ד, הזרקת דלק עם מצערות מכאניות, שלדת פלדה, בולמים הפוכים של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 208 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של קאיאבה ומנגנון לינקים, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 190 מ"מ, דיסק קדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי J.JUAN, דיסק אחורי בקוטר 255 מ"מ עם קליפר צף, בסיס גלגלים 1,525 מ"מ, מרווח גחון 215 מ"מ, משקל 190 ק"ג, מיכל דלק 18.5 ל', צמיגים 90/90-21, 140/70-18, 140/80-18
אלקטרוניקה ואבזור: הזרקת דלק עם מצערת מכאנית, בקרת אחיזה ניתנת לניתוק, ABS ניתן לניתוק, מסך TFT צבעוני עם 2 תצוגות, פנסי LED היקפיים, שקע טעינה USB-C, חימום לידיות, חימום למושב, רגלית אמצע, משקף מתכוונן, סבל וידיות אחיזה מפלדה למורכב
צפו בווידאו – מוטו מוריני ALLTRHIKE 450 במבחן:
מה זה?
ה־ALLTRHIKE, שמעכשיו נקרא לו אולטרייק, הוא בייבי־אדוונצ'ר חדש של מוטו מוריני, אשר עושה שימוש במנוע הטווין המקבילי המוצלח מאוד של ה־CFMOTO 450MT.
מוטו מוריני היא חברה איטלקית שנוסדה בשנת 1937, ובמהלך השנים עברה הרבה מאוד גלגולים. בשנת 2018 החברה והמותג נרכשו על־ידי קונצרן זונגינג הסיני, שאנחנו מכירים מהמותג זנן, כשהחברה מייצרת לשוק האירופאי אופנועים באיכות טובה, ודרך המותג מוטו מוריני ממשיכה לפתח כלים לשוק האירופאי. כך למשל יש את ה־X-CAPE 700 שנמצא בארץ כבר מספר שנים, ובקרוב יגיע ארצה גם ה־X-CAPE 1200 הגדול והמאובזר.
מסביב למנוע הטווין המקבילי יש שלדת פלדה קונבנציונלית בתצורת עריסה, ועליה מורכבים מכלולים טובים למדי כמו מערכת בולמים של קאיאבה – מלפנים מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים ומאחור בולם יחיד עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, כשמהלכי הגלגלים עומדים על 208 מ"מ מלפנים ו־190 מ"מ מאחור.
מוטו מוריני ALLTRHIKE 450
החישוקים בקוטר "21 מלפנים ו־"18 מאחור, כשהם טיובלס עם שפיצים מחוץ לחישוקים, והצמיגים במידות 90/90 מלפנים ו־140/70 מאחור, כשניתן להרכיב גם צמיג אחורי במידה 140/80 כמו באופנועי אנדורו, מה שמרחיב משמעותית את מבחר הצמיגים שניתן להתקין. יש מערכת בלמים קדמית הכוללת דיסק בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי של J.Juan.
האולטרייק מציע אלקטרוניקה ואבזור מכובדים מאוד לסגמנט, החל ממסך TFT צבעוני הכולל 2 תצוגות, דרך מערכת ABS ובקרת אחיזה הניתנות לניתוק מלא, חימום מקורי לידיות ולמושב הרוכב, וכן אבזור מכאני כמו רגלית אמצע ומשקף מתכוונן לפנים ולאחור.
העיצוב מיוחד ויוצא דופן, עם חזית המעוצבת כמו זבוב או יתוש עם צמד פנסי LED הנראים כמו זוג עיניים, ופרופיל יפה שמזכיר קצת אופנועי רטרו או אפילו רויאל אנפילד. בהחלט עיצוב לא שגרתי שמושך הרבה מבטים.
סביבת רוכב מרשימה
ביצועים
מנוע הטווין המקבילי הזה, שכאמור מגיע כמו שהוא מה־CFMOTO 450MT עם אותם הנתונים, כבר קצר מאיתנו לא מעט שבחים, ולדעתנו זה אחד המנועים הטובים של התקופה האחרונה. הוא גמיש ביחס לנפח הצנוע, והוא עולה בסל"ד בצורה ליניארית וחלקה עד אחרי שיא ההספק, כשתגובת המצערת טובה, והמנוע מספק סאונד וחספוס מעניינים של גל ארכובה 270 מעלות. מנוע מצוין בכביש ומנוע מצוין בשטח.
המהירות המרבית שאליה האולטרייק יכול להגיע עומדת על כ־150 קמ"ש במישור – בדיוק כמו ה־450MT, כשמהירות השיוט הנוחה נמצאת סביב 130 קמ"ש ואפילו 140. הגיר ארוך, מאפשר תאוצות טובות בהילוכים הנמוכים, אבל גם גורם לעצלות מסוימת בהילוך השישי כשרוצים להמשיך להאיץ – מובן וברור. הקלאץ' הוא אחד הרכים והנעימים לשימוש שבהם פגשנו, וזה מתכתב היטב עם מערכת הסליפר־קלאץ' שמצריכה פחות קפיצים להצמדה.
אבל חוץ מהמנוע יש פה גם אופנוע שמתנהג מצוין. מערכת המתלים הזו הצליחה להפתיע אותנו באיכותה. בכביש היא קצת קשיחה, והרוכב ירגיש את כל מה שמתחת לגלגלים, אבל הטרייד־אוף יהיה התנהגות כביש מדויקת ומהנה, ויש לא מעט רוכבים שיעריכו את זה ויעדיפו בולמים קשיחים על חשבון נוחות. כך או כך, ההידראוליקה טובה מאוד, בעיקר בפרונט אבל גם בבולם האחורי, ומאפשרת ספיגה מרשימה.
מנוע מצוין שמגיע מה־CFMOTO 450MT
ההתרשמות הטובה ממשיכה גם בשטח, שם האולטרייק יכול לנסוע מהר כשהמתלים והגלגלים במידות השטח סופגים את קפלי הקרקע, האבנים והסלעים, ומאפשרים לרוכב לשמור על גז פתוח ולרכוב מהר. יש פה יכולות שטח טובות, וגם כאן זה מרשים ואף מפתיע.
הבלמים בסך הכל טובים, ולא היה מזיק עוד קצת נשיכה בבלם הקדמי, אבל העוצמה כאמור טובה, וגם מאחור.
אז האולטרייק 450 מספק חבילת ביצועים טובה ואף מפתיעה – גם בכביש וגם בשטח – עם מנוע מצוין ועם מכלולי שלדה שמאפשרים הרבה. כאמור, מפתיע.
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה קצת מוזרה. מצד אחד הרגליות גבוהות כדי לאפשר מרווח גחון גבוה, אבל מצד שני המושב נמוך כשגובהו עומד על 840 מ"מ בלבד. זה אמנם מאפשר לכל רוכב להגיע עם שתי רגליים בטוחות אל הקרקע, אבל כשיושבים זה יוצר כיפוף מוגזם בברכיים. אחרי שהורדנו את הגומיות הגבוהות מרגליות הרוכב המצב השתפר, אבל עדיין לרוכבים גבוהים יהיה כיפוף מוגזם בברכיים והם יצטרכו מושב גבוה יותר.
בולמים טובים, התנהגות מרשימים בכביש ובשטח
לעומת זאת, הכידון וסביבת הרוכב מעולים. פלג הגוף העליון זקוף בישיבה, והכידון הרחב מגיע מעט אל הרוכב ויוצר תנוחה נוחה וניטרלית. המשקף מתכוונן לפנים ולאחור, כשבמצב האחורי הוא מסיט את הרוח אל ראש הרוכב, ובמצב הרחוק מסיט את הרוח קצת יותר גבוה, אבל עדיין מדובר במיגון רוח מינימליסטי שמשתלב היטב עם העיצוב המוקפד אבל פחות מיועד למהירויות גבוהות.
סביבת הרוכב נראית איכותית מאוד, וכך גם שאר האופנוע, כשאיכות החומרים, איכות הגימור וההרכבה, וגם איכות החשמל והאלקטרוניקה, טובים ואף מפתיעים. זה בדיוק יישור הקו הסיני עם תעשיית האופנועים הגלובלית, וזה נראה באולטרייק בכל מקום. אין פינות חדות.
זה בא לידי ביטוי גם בעיר, שם האולטרייק נשלט מאוד, גם בזכות גובה המושב הנמוך וזווית צידוד הכידון שמאפשרת השתחלות קלה ביותר בין מכוניות.
עיצוב יוצא דופן שמושך את העין
גם האלקטרוניקה טובה בסך הכל, בטח ובטח בסגמנט הבייבי־אדוונצ'רים. תגובת המצערת טובה, והבקרות לא ממהרות להתערב. ניתן לנתק את ה־ABS ואת בקרת האחיזה, אבל זה חייב להיות כשהאופנוע בעמידה, וצריך להיכנס לתפריט ולבחור בניתוק בקרות אחת אחרי השנייה. תהליך קצת ארוך. בסגירת סוויץ' ופתיחה מחדש צמד הבקרות יחזרו לפעול, ועל זה יצטרכו בסין לתת את הדעת ולשפר את הממשק בדורות הבאים. האירופאים כבר שם, וזה רק עניין של זמן (קצר, סביר להניח), עד שהסינים יישרו קו גם עם הממשק הזה.
תנוחת הרכיבה בעמידה בשטח בסך הכלי טובה. אין פה מושב שטוח וגבוה שמקל על המעבר לעמידה ועל אחיזת האופנוע עם הרגליים, כי זה לא אופנוע שטח אלא אדוונצ'ר קטן, אבל הופתענו שהמושב, שנראה רחב, לא מפריע לרגליים ומאפשר עמידה נוחה יחסית – גם לאורך זמן. ושוב נציין את יכולות השטח הטובות והמהנות בזכות המנוע המוצלח ומערכת הבולמים הטובה. קל לשלוט בו, למרות המשקל המוצהר של 190 ק"ג, והוא מספק הרבה חיוכים בקסדה.
סיכום ועלויות
המוטו מוריני אולטרייק 450 הוא בייבי־אדוונצ'ר מוצלח מאוד. בראש ובראשונה בזכות המנוע המעולה שמגיע בשלמותו מה־CFMOTO 450MT, כשהוא מעין בייבי CP2 שמספק הרבה שמחת חיים והתנהגות טובה. אבל הוא מוצלח גם בזכות ההתנהגות הדינמית שלו, עם הבולמים הטובים ומידות הגלגלים, וכן יכולות הכביש והשטח המרשימות.
בייבי־אדוונצ'ר מוצלח במחיר תחרותי מאוד
בנוסף לכל אלה הוא גם מאובזר – גם אלקטרונית וגם מכאנית, בנוי באיכות טובה למדי שלא נופלת מכלים אחרים בקטגוריה, וכל זה עטוף בעיצוב האיטלקי המיוחד של מוטו מוריני שאנחנו מאוד אוהבים, אשר מושך הרבה מבטים ושיחות רחוב אקראיות.
כל האלמנטים הללו באים לידי ביטוי היטב באופנוע רב־משימתי שיכול לשמש ככלי תחבורה יום־יומי בעיר ומחוצה לה, עם הערך המוסף של רכיבת השטח, שגם שם הוא נותן עבודה טובה מאוד.
מחירו של המוטו מוריני ALLTRHIKE עומד על 38 אלף ש"ח. זה 2,000 ש"ח פחות מהמתחרה הישיר – CFMOTO 450MT, ו־9,000 ש"ח פחות מהק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R, כך שגם המחיר אטרקטיבי מאוד, וכמו אצל הסינים – מקבלים פה יותר ומשלמים פחות.
נראה שגם מוטו מוריני, כמו היצרניות הסיניות הגדולות, הולכת בדרך טובה של כלים טובים ואיכותיים, ואנחנו בטוחים שבדרך הזו ועם מחיר כזה – האולטרייק 450 צפוי להיות שחקן משמעותי בסגמנט הבייבי־אדוונצ'רים.
מחירון טיפולים
1,000 ק"מ – 399 ש"ח
6,000 ק"מ – 299 ש"ח
12,000 ק"מ – 899 ש"ח
18,000 ק"מ – 299 ש"ח
24,000 ק"מ – 899 ש"ח
סה"כ ל־24,000 ק"מ – 2,795 ש"ח
*המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן במוסך המרכזי של מוטו מוריני – אופנועי מטלון.
מוטו מוריני צפויים להציג בקרוב את ה-X-Cape 1200 – אדוונצ'ר חדש עם מנוע וי-טווין גדול המפיק כ-140 כ"ס.
מוטו מוריני מאיטליה הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנים האחרונות החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור המונעים על בסיס אותו מנוע וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינים, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה.
מוטו מוריני Z-Cape 1200
בתערוכת מילאנו 2019 הציגו במוטו מוריני שלושה דגמים חדשים לגמרי, מתוכם שתי גרסאות כניסה של היצרן עם יחידת מנוע חדשה מקוררת נוזל בעלת שני צילינדרים מקבילים בנפח 650 סמ"ק. גרסה אחת נקראת Seiemmezzo (שש וחצי), שהגיע לאחרונה לארץ וגרסת אדוונצ'ר כביש בשם X-CAPE 650.
כעת מתפרסמות תמונות לא רשמיות של האח הגדול במשפחת האדוונצ'ר – ה-X-Cape 1200. המנוע הוא וי-טווין, ובהעדר מידע נוסף אנחנו משערים שמדובר בגרסה משודרגת של המנוע המוכר בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים. ההספק המשוער נע בין 120 ל-140 כ"ס, כשאנחנו מהמרים על הנתון הגבוה יותר. המומנט גבוה כצפוי ויהיה סביב 11 קג"מ.
בגרסת ה-650 סמ"ק יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ, שסביר להניח שגם יגיע לגרסת ה-1,200 סמ"ק. חישוקי השפיצים בקוטר 19″ מלפנים ו-17″ מאחור. המשקל היבש גרסת ה-650 עומד על 213 ק"ג, נעריך לפחות 240 ק"ג לגרסה הגדולה. אין נתונים נוספים בשלב זה, גם לא על אלקטרוניקה, שצפויה להציג צג TFT בגודל 7″, פנסי LED וכל בקרות הבטיחות האפשריות, וכן פינוקים לרוכב.
המוטו מוריני X-Cape 1200 צפוי לצאת בתחילת שנת 2023, ופרטים נוספים לגביו יתבהרו עד אז.
מוטו 24, יבואנית מונדיאל, ווג, אורל, נורטון, לונג'יה ומוטו מוריני לישראל, מודיעה על הגעתם לישראל של צמד גרסאות ה-6.5 (Seiemmezzo).
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינית, אם כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם שמים דגש על העיצוב, וכאמור, מונעים על בסיס שני מנועים – בנפחים 650 ו-1,200 סמ"ק. האופנוע הראשון שהגיע ארצה הוא ה-X-CAPE – אדוונצ'ר חדש בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק.
מוטו מוריני STR 6.5
כעת מגיע לארץ ה-6.5 (Seiemmezzo), שהוצג בתערוכת מילאנו 2019, שיגיע בשתי גרסאות: קפה רייסר לכביש בשם 'STR' וסקרמבלר בשם 'SCR', המוסיפה מעט גובה, חישוקי שפיצים (טיובלס) ויכולות לרדת לשבילים רגועים. מנוע הטווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47 כ"ס לבעלי רישיון נהיגה A1.
המנוע יושב בשלדת פלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג קאיאבה הפוך בקוטר 43 מ"מ עם כיוונים מלאים, כאשר גם הבולם האחורי של קאיאבה – שניהם עם מהלכי גלגל של 120 מ"מ. החישוקים בקוטר 18″ מלפנים עם צמיג במידה 120/70 ו-17″ מאחור במידה 160/60, והם נעולים בצמיגי פירלי אנג'ל GT ל-STR ופירלי MT60RS ל-SCR. בסיס הגלגלים עומד על 1,425 מ"מ, גובה המושב 810 מ"מ והמשקל היבש עומד על 200 ק"ג, עם מיכל דלק בנפח 16 ליטר.
בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר, וכן תאורת LED היקפית.
מוטו 24, יבואנית מונדיאל, ווג, אורל, נורטון ולונג'יה לישראל, מודיעה על הרחבת ליין המותגים עם תחילת הייבוא לישראל של אופנועי מוטו מוריני.
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינית, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי, וכאמור מונעים על בסיס שני מנועים – בנפחים 650 ו-1,200 סמ"ק.
הדגם הראשון שהגיע ארצה הוא ה-X-CAPE – אדוונצ'ר חדש בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.7 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47 כ"ס לבעלי רישיון נהיגה A1.
מוטו מוריני X-CAPE
המנוע יושב בשלדת פלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ עם כיוונון מלא, כאשר הבולם האחורי של קאיאבה. החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-17″ מאחור ונעולים בצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR, כשיש אופציה לחישוקי שפיצים בתוספת תשלום. בסיס הגלגלים עומד על 1,450 מ"מ, גובה המושב מאפשר בחירה בין 820 מ"מ ל-845 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 175 מ"מ. מיכל הדלק מכיל 18 ליטר והמשקל היבש המוצהר הוא 213 ק"ג. ל-X-CAPE צמד דיסקים קדמיים של ברמבו בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי שתי בוכנות.
בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר. בנוסף, יש משקף מתכוונן ביד אחת ותאורת LED היקפית.
מחירו של המוטו מוריני X-CAPE נקבע על 58,900 ש"ח.
דגמים נוספים שיגיעו בהמשך השנה הם ה-Seiemmezzo (שש וחצי) – צמד אופנועי רטרו בתצורת סקרמבלר או קפה רייסר, היושבים על פלטפורמה זהה עם מנוע הטווין המקבילי בנפח 650 סמ"ק ועם מכלולים ומפרט דומים למדי לאלו של ה-X-CAPE. בנוסף צפויים להגיע לקראת סוף השנה דגמי המילאנו והקורסארו – נייקדים מעוצבים עם מנוע בנפח 1,200 סמ"ק המפיק 140-110 כ"ס. מחירים ייקבעו עם הגעת הכלים ארצה.
מוטו מוריני 6 וחצי – סקרמבלר עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"קמוטו מוריני סופר סקרמבלר עם מנוע ה-1,200 סמ"ק המוכרמוטו מוריני מילאנו 1200מוטו מוריני קורסרו 1200 ZTמוטו מוריני קורסרו ZZ
בשנת 2019 הציגו מוטו מוריני את דגם האדוונצ'ר החדש – ב-X-CAPE, וכעת מתפרסמים פרטים מלאים על האופנוע המעניין.
מוטו מוריני מאיטליה הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת (מוטו מוריני דארט, למי שזוכר). כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי ומונעים על בסיס אותו מנוע וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינים, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה.
מוטו מוריני X-CAPE
זאת עד לתערוכת מילאנו 2019, שם הציגו במוטו מוריני שלושה דגמים חדשים לגמרי, מתוכם שתי גרסאות כניסה של היצרן עם יחידת מנוע חדשה מקוררת נוזל בעלת שני צילינדרים מקבילים בנפח 650 סמ"ק. גרסה אחת נקראת Seiemmezzo (שש וחצי) כאשר על השנייה, גרסת אדוונצ'ר בשם X-CAPE, מתפרסמים כעת פרטים מלאים באתר הרשמי של מוטו מוריני. הבסיס הוא אדוונצ'ר-כביש כדוגמת הוורסיס 650 של קוואסאקי או הויסטרום 650 של סוזוקי.
המנוע, כאמור טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.7 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש אופציה לגרסת A1 מוגבלת הספק. המהירות המרבית עומדת על 175 קמ"ש. המנוע נמצא בשלדה מפלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ עם כיוונון מלא, כאשר הבולם האחורי של קאיאבה. חישוקי השפיצים מגיעים במידת 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, ונעולים בצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR.
בסיס הגלגלים עומד על 1,450 מ"מ, גובה המושב מאפשר בחירה בין 820 מ"מ ל-845 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 175 מ"מ. מיכל הדלק מכיל 18 ליטר והמשקל היבש המוצהר הוא 213 ק"ג. ל-X-CAPE צמד דיסקים קדמיים של ברמבו בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי שתי בוכנות.
בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר. בנוסף, יש משקף מתכוונן ביד אחת ותאורת LED היקפית.
לגבי מחירים וסיכויים לראות את ה-X-CAPE המעוצב והמרשים של מוטו מוריני האיטלקית בישראל – נעדכן כשנדע.
מוטו מוריני האיטלקית הציגה שלושה דגמים חדשים בתערוכת מילאנו: שני דגמי 650 סמ"ק בתצורת סקרמבלר ואדוונצ'ר, וגם 'סופר סקרמבלר' עם מנוע וי-טווין בנפח 1,200 סמ"ק.
מוטו מוריני סופר סקרמבלר עם מנוע ה-1,200 סמ"ק המוכר
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי ומונעים על בסיס אותו מנוע וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים.
זאת עד לתערוכת מילאנו, שם הציגו במוטו מוריני שלושה דגמים חדשים לגמרי, מתוכם שתי גרסאות כניסה של היצרן עם יחידת מנוע חדשה מקוררת נוזל בעלת שני צילינדרים מקבילים בנפח 650 סמ"ק.
הדגם הראשון – סקרמבלר – נקרא בשם הפשוט והקליט Seiemmezzo, שמתורגם לשש וחצי. אין שום פרטים טכניים שניתן לשתף כרגע, למעט המראה הסקרמבלרי עם הכידון הגבוה, מושב גבוה, גלגל קדמי 19″ ואחורי 17″ ושני דיסקים בקוטר 300 מ"מ מלפנים. לשש וחצי יש מסך TFT של 5″ וממשק חיבור לסלולרי.
מוטו מוריני 6 וחצי – סקרמבלר עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק
הדגם השני הוא אדוונצ'ר-כביש כדוגמת הורסיס 650 של קוואסאקי או הויסטרום 650 של סוזוקי. ה-X-CAPE שמו, והוא נושא את אותם המכלולים כמו אחיו הסקרמבלרי, וכאמור במוטו מוריני לא מסרו יותר מדי פרטים עליהם. מה שכן, מזלג הפוך מלפנים בקוטר 50 מ"מ, מסך TFT 7″ כאן (גדול יותר מהסקרמבלר) עם חיבור לסלולר, יש ידיות רוכב מחוממות ומשקף קדמי מתכוונן, יחד עם גובה מושב הניתן לשינוי. לשני הדגמים, אגב, תוצע גם גרסה מוגבלת הספק לטובת רישיון A1.
ה-X-CAPE – אותה הפלטפורמה של הסקרמבלר
הדגם השלישי שהוצג כבר משתמש במנוע 1,200 הסמ"ק המוכר, ונקרא סופר סקרמבלר. מנוע הווי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים מספק 114.5 כ"ס ב-8,000 סל"ד וכ-11 קג"מ ב-7,000 סל"ד. יש מערכת ABS הניתנת לניתוק, צמד דיסקים של ברמבו בקוטר 320 מ"מ מלפנים שאחראים על הבלימה, ומערכת בולמים מלפנים ומאחור הניתנת לכיוונון. משקל רטוב של 202 ק"ג מסכם את הנתונים הידועים עד כה.
לגבי מחירים וסיכויים לראות את הדגמים המרשימים של מוטו מוריני האיטלקית בישראל – נעדכן כשנדע, אבל הסיכוי לא גבוה.
מוטו מוריני, החברה האיטלקית שמתבססת על פלטפורמה אחת עם מנוע 1,200 סמ"ק אשר משרת מספר דגמים, תציג דגמים חדשים לגמרי בנפחי ביניים בתערוכת מילאנו הקרובה.
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות הנייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי, וכאמור מונעים על בסיס אותו המנוע.
המנוע המדובר הוא וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים. במוטו מוריני, כאמור, משתמשים בפלטפורמה מודולרית שמשמשת את כל דגמיה ומאפשרת להתאים את המנוע לכל הדגמים ושימושים. החברה מתגאה בכך שכל הייצור מתבסס על המפעל באיטליה ומתבצע בעבודת יד.
על-פי ההערכות, בתערוכת מילאנו הקרובה – שתתקיים בתחילת חודש נובמבר – מוטו מוריני תציג סדרת דגמים בנפח קטן יותר, ככל הנראה 800-600 סמ"ק. גם כאן יישמר אותו הרעיון של פלטפורמה אחת ומנוע אחד שישמשו מספר דגמים. נעדכן כמובן ברגע שמוטו מוריני יציגו את הדגמים החדשים, ולבינתיים קבלו את הטיזר לאדוונצ'ר חדש (בתמונה בראש הידיעה), וכן תמונות של דגמים קיימים על בסיס מנוע ה-1,200 סמ"ק.
