מורבידלי מייצרים אופנועים משנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל אם הייתם מנסים לחשוב על אופנוע אחד של החברה המפוארת הזאת, סביר להניח שהיה זה ה-V8 משנות ה-90, שניסה להיות אקזוטי ומיוחד ולבסוף מכר רק 4 יחידות.
ג'אנקרלו מורבידלי נולד בשנת 1934 בפזארו, איטליה, שם שכנו יצרניות האופנועים בנלי ומוטובי – שמות מפוארים בהיסטוריה האיטלקית. בתחילת שנות ה-60 האופנוע הראשון של מורבידלי היה דגם בנפח 60 סמ"ק, שהתבסס על מנוע של בנלי עם שיפורים בצילינדר ובראש המנוע, ושלדה מייצור עצמי. משם, ובמשך העשורים הבאים, השקיעו בפיתוח אופנועי המרוץ המצליחים, שניצחו בלא מעט מרוצי גרנד פרי.
בשנת 1978 הציגו במורבידלי את המורבידלי 500 עם מנוע ארבעה צילינדרים בעל שסתומים רוטוריים ושני גלי ארכובה. מנוע זה סיפק 130 כ"ס מ-500 הסמ"ק. הגרסה הראשונה של הדגם הייתה עם שלדת צינורות, ששודרגה לשלדת מונוקוק מאלומיניום בהמשך, כשמיכל הדלק משולב בתוכה והמנוע תלוי מתחתיה. אופנוע זה, אגב, לא זכה להצלחה והכניס את החברה לכמה שנים של קיפאון. אחד הרוכבים היותר מפורסמים – בדיעבד – של מורבידלי היה גרציאנו רוסי, שהוא לא אחר מאשר אביו של ולנטינו.
זו תמצית קצרה של ההיסטוריה הענפה וארוכת השנים של מורבידלי, שאהבו לנצח מרוצים ולייצר דברים מיוחדים שנועדו לאפשר לנצח מרוצים. במחקר והפיתוח של החברה שקדו במשך שנים לייצר משהו מיוחד, אקזוטי, כזה שאין לאף אחד אחר, ובטח כזה שייתן בראש לבימוטה ודוקאטי שנחשבו ליותר טובים ויותר מיוחדים באיטליה.
לשם כך במורבידלי חברו לסדנת המרוצים הבריטית קוזוורת' ושמו את הידיים על לא פחות מאשר מנוע V8 מקורר נוזל, שפותח עבור הפורמולה 1. המנוע שכב בצורה אופקית והפריד בין הצילינדרים עם זווית של 90°. למנוע היה גל-זיזים עילי כפול ו-4 שסתומים לכל אחד מ-8 הצילינדרים. 848 הסמ"ק סיפקו 120 כוחות סוס ב-11,000 סל"ד ו-8.2 קג"מ ב-9,500 סל"ד. לתיבת ההילוכים היו 5 מהירויות שהביאו, דרך גל הינע, את ה-V8 ל-230 קמ"ש בקצה. השלדה הייתה יחסית רגילה, כמו-גם הבולמים שהורכבו ממזלג קדמי קונבנציונאלי בקוטר 43 מ"מ עם יכולות כיול מסוימות. הבלמים הורכבו מצמד דיסקים מלפנים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות ודיסק יחיד מאחור בקוטר 285 מ"מ. אלו נועדו להביא את המסה בת 200 הק"ג (משקל יבש) לעצירה. החישוקים היו במידות של 17″ מלפנים ו-18″ מאחור.
העיצוב הופקד אצל סדנת פינינפרינה (Pininfarina) המפורסמת עם בקשה להיות הכי מיוחדים והכי בולטים. ואת זה הם השיגו, אבל הם כנראה שכחו לבקש להיות גם יפים על הדרך. הסדנה יצרה את אב הטיפוס עם השראה שנלקחה – כך אומרים – ממלחמת הכוכבים. הפיתוח לקח מספר שנים בעלות מוערכת של כ-3 מיליון אירו – סכום לא מבוטל בזמנו. המחיר המבוקש היה כ-60 אלף אירו – מה שהכתיר אותו בזמנו כאופנוע היקר ביותר – ובמורבידלי הצליחו למכור רק 4 יחידות כאלה באמצע שנות ה-90, ואלו לא היו אפילו אופנועי הייצור אלא אבות הטיפוס.
המורבידלי הזה זכה להופיע בתערוכת 'אומנות האופנוע' בגוגנהיים בניו-יורק. בכל זאת, גם כשלון מסחרי יכול להיות משהו מיוחד.
