תגית: מרוצים

רכישת גאס גאס על-ידי ק.ט.מ נושאת את הפירות הראשונים, עם הקמת קבוצות מרוצים חזקות בענפי המוטוקרוס העולמי, הראלי-רייד והאנדורו, והעברת רוכבים חזקים בראשות טדי בלזוסיאק וליה סאנז מק.ט.מ לגאס גאס.

גאס גאס הודיעו הערב על תכנית המרוצים לעונת 2020, וזאת מספר שבועות לאחר רכישת המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, שמכילה גם את הוסקוורנה ואת מותג הבולמים WP. היצרנית הספרדית מכוונת גבוה ורחוק, ומושפעת ללא ספק מהיכולות של ק.ט.מ בנושא. רכש חזק ונוצץ יקבל את כל הכלים לנסות ולכבוש את הענפים בהם תשתתף גאס גאס.

הענף הראשון אותו תנסה הקבוצה לכבוש הוא אליפות המוטוקרוס העולמית (MXGP). לשם כך חתמו בקבוצה גלן קולדנהוף (Glenn Coldenhoff) ההולנדי, שהתחרה בשורות ק.ט.מ בקטגוריה הבכירה וסיים שלישי בטבלת הנקודות בעונת 2019. יחד איתו ירכב איבו מונטיצ'לי (Ivo Monticelli) האיטלקי, שגם הוא מגיע מק.ט.מ.

לאיה סאנז, רוכבת הראלי-רייד הספרדייה המצטיינת, תרכב על גאס גאס 450 ראלי במרוצי מדבר והדקאר בראשם, וכן באנדורו עם דגם האנדורו שטרם הוצג. סאנז מחזיקה באמתחתה 13 תארי אליפות עולם, חלקם בטריאל, ושלושה רצופים באליפות העולם באנדורו, כשבשנים האחרונות אין לה מתחרות ברמתה. בנוסף, בראלי דקאר של 2015 סיימה סאנז במקום התשיעי בדירוג הכללי(!) ואף סיימה סטייג' במקום החמישי – הגבוה ביותר לאישה אי-פעם.

טדי בלזוסיאק הפולני הוא השם החם מאז ספר בראשית בערך, וגם הוא יתכנס תחת צבעי האדום-לבן וישתתף בכל דבר אפשרי בעולם האנדורו, הארד-אנדורו – כולל אליפות WESS בעונת 2020 ואנדורוקרוס.

כאן נשאלת השאלה האם גאס גאס הספיקו בזמן קצר כל-כך לרקוח אופנוע ספרדי אדום-לבן טהור שלהם? ובכן, כנראה שלא. אופנוע המוטוקרוס יהיה כמעט בוודאות ק.ט.מ 450SX-F בצבעי אדום-לבן. באותה ודאות אנו נכתוב שאופנוע הראלי של גאס גאס יהיה ק.ט.מ 450 ראלי בעטיפה אדומה – כפי שניתן לראות בתמונות שגאס גאס שחררו. פה בק.ט.מ ממשיכים את אותו הקו שנקטו עם הוסקוורנה לפני שנים, כשהפכו אותה לק.ט.מ בכחול-לבן-צהוב. קבלו, ק.ט.מ באדום-לבן.

לגבי האנדורו – פה אנחנו עדיין לא בטוחים וחושבים (ומקווים) שגאס גאס כן יובילו את הפיתוח של אופנוע האנדורו החדש. אם כי, הם כבר הודיעו על ליין 2020 וקשה לנו לראות איך השמות החמים שנרכשו יסכימו לרכב על כל דבר שהוא פחות ממה שהורגלו עליו בימיהם בקטום.

עוד שאלה מעניינת היא מי תהיה יבואנית גאס גאס לישראל. אם המצב הנוכחי ימשיך, ומטרו מוטור תייבא את גאס גאס, הרי שיהיה מצב שבו ניתן לרכוש חלפים מקוריים של ק.ט.מ אצל שלוש מתוך ארבע יבואניות האופנועים הגדולות בישראל. מצב מעניין מאוד לכל הדעות. כמובן שנעדכן ברגע שיתבררו הפרטים – גם על אופנועי האנדורו של גאס גאס וגם על יבואנית גאס גאס לישראל.

בינתיים, קבלו את לאיה סאנז בקאמבק לאדום-לבן של גאס גאס – איתם התחרתה בעבר.

מרוצי אופנועים בישראל עברו מאז החלת חוק הספורט המוטורי ועד היום אך ורק דרך התאחדות הספורט המוטורי (כידונאים). עתה, בעקבות סוגייה שהתעוררה סביב אליפות גביע פירלי, התבררה התמונה המדויקת: כל גוף רשאי לקיים אירועי ספורט מוטורי ומרוצים בישראל, כשהוא עובד מול הרשות לנהיגה ספורטיבית, ללא הצורך לעבור דרך ההתאחדות.

עד היום, כאמור, מרוצי האופנועים התקיימו תחת מטריית התאחדות הספורט המוטורי ו-5 העמותות החברות בה (מוטוקרוס, אנדורו, מסלול, סופרמוטו וטקרטורונים), כשההתאחדות והעמותות קבעו את כללי התחרויות ואת הכללים המשלימים – רובם תרגום של תקנות בינלאומיות עם התאמות מקומיות, וההתאחדות היא זו שדאגה לפוליסת הביטוח כמתחייב בחוק הספורט המוטורי. ההתאחדות מתוקצבת על-ידי הרשות לנהיגה ספורטיבית, ועל-ידי תקציב זה יכולה הייתה ההתאחדות לעזור בהפקת מרוצים, בבנייה ותחזוקה של מסלולים (למשל מסלול המוטוקרוס בווינגייט), וכן כאמור לרכוש פוליסת ביטוח לספורטאים, למפיקים ולקהל.

אולם בשבועות האחרונים התעוררה מחלוקת סביב אליפות פירלי קאפ, שהסבב הראשון שלה צפוי להתקיים בשישי הקרוב, 31.8.18, במסלול פצאל שבבקעת הירדן. יוזמי הסדרה, עמותת אייפקס והעומד בראשה ליאור בר-עמי, החליטו לקיים את האליפות החדשה במנותק מההתאחדות – על-פי לשון חוק הספורט המוטורי. לצורך כך העמותה הייתה צריכה להציג כללי אירוע וכללים משלימים לכלל הקטגוריות – כללים שכבר נכתבו עם הקמת העמותה ושוכתבו לאליפות פירלי קאפ. בנוסף, העמותה נדרשה להציג פוליסת ביטוח לרוכבים ולצד ג' – פוליסה שאותה מתחזק באופן פרטי הבעלים של מסלול פצאל, מיקי יוחאי מחברת קרוס-קאנטרי.

הסוגייה האחרונה והמשמעותית ביותר הייתה סביב בעלי התפקידים על המסלול. ההתאחדות טענה שבעלי התפקידים במרוץ (מנהל מרוץ, שופט מרוץ, מאשר מסלולים ובודק טכני) צריכים להיות בעלי תפקידים מוסמכים של ההתאחדות על-פי רשימת בעלי התפקידים שנמצאת בהתאחדות. מאידך, אנשי עמותת אייפקס טענו כי לשון החוק אינה מחייבת את זה, ויותר מכך – שבעלי התפקידים הרשומים בהתאחדות מעולם לא עברו הכשרה מסודרת, והם בסך הכל עומדים בקריטריונים שאותם קובע החוק (גיל מינימום והשתתפות ב-3 מרוצים). בנוסף, למרות שהתחייבה כבר ב-2014 לבצע הכשרות לבעלי תפקידים, התאחדות הספורט המוטורי לא קיימה מעולם הכשרות לבעלי תפקידים כאלה ואחרים, כך ששוב – יוצא שבעלי התפקידים הנוכחיים בהתאחדות בסך הכל עומדים בקריטריונים שאותם קבע החוק.

בפגישה שנערכה היום (ג') בין יו"ר הרשות לנהיגה ספורטיבית, יוסי ניסן, יו"ר התאחדות הספורט המוטורי, ריקה צמח, סמנכ"ל תפעול התאחדות הספורט המוטורי, ניב צורי, ומנהל עמותת אייפקס, ליאור בר-עמי, הציג האחרון בפני הנוכחים את לשון החוק בנוגע לבעלי תפקידים באירועים רשמיים של הרשות לנהיגה ספורטיבית, עם הסכמה מלאה של יו"ר הרשות לנהיגה ספורטיבית. התוצאה: מעתה יזמי מרוצים אינם צריכים לעבור דרך התאחדות הספורט המוטורי כדי לקיים מרוצים, אינם צריכים לקבל בעלי תפקידים מההתאחדות, והם יכולים לעבוד ישירות מול הרשות לנהיגה ספורטיבית.

יוצא אפוא שמעתה, יזם המבקש לקיים מרוץ אופנועים או מכוניות בישראל, צריך לקבוע כללי אירוע וכללים משלימים (אותם ניתן לקחת מההתאחדויות הבינלאומיות או מההתאחדות המקומית), להציג פוליסת ביטוח בתוקף ולקבוע בעלי תפקידים שעומדים בקריטריונים אותם קבע המחוקק, ואם היזם עומד בכל הכללים – הרשות לנהיגה ספורטיבית תאשר את קיום המרוץ, מבלי לעבור דרך ההתאחדות.

ההחלטה הזו בעלת משמעות גדולה מאוד לספורט המוטורי הישראלי. בשנים שלאחר יישום חוק הספורט המוטורי במבנהו הנוכחי (התאחדות המאגדת 5 עמותות), ראינו אינסוף חיכוכים, עימותים, חרמות ופוליטיקה, ומעט מדי ספורט מוטורי. המהלך הנוכחי פותח פתח לעמותות וארגונים חדשים לקיים תחרויות ספורט מוטורי נקיות מפוליטיקה למען קידום הספורט המוטורי, ולמעשה מחליש את התאחדות הספורט המוטורי והמבנה הנוכחי שלה. מעתה, יזמים פרטיים עם רצון טוב ואופק כלכלי יוכלו לקיים מרוצים פרטיים בהתאם ללשון החוק, ואפילו להקים התאחדות ספורט מוטורי חדשה. קהל הרוכבים יצביע ברגליים, או בצמיגים.

"אתה חושב שזה לעולם לא יקרה לך, שאתה תהיה זה שתתחמק" (ווילאם דאנלופ).

הפסקה הזו מסכמת את סיפורה של משפחה אשר קידשה את עולם מרוצי האופנועים – מרוצי הרחוב ליתר דיוק – ושילמה על ההתמכרות הזאת – כך הם הגדירו זאת בעבר – מחיר כבד.

ג'ואי דאנלופ – נולד בשנת 1952, נהרג בשנת 2000 במהלך מרוץ באסטוניה.

רוברט דאנלופ – אחיו הצעיר של ג'וני. נולד ב-1960, נהרג בשנת 2008 במקצה אימונים למרוץ באירלנד.

וויליאם דאנלופ – בנו של רוברט. נולד ב-1984, נהרג השנה במקצה אימונים למרוץ באירלנד.

מייקל דאנלופ – אחיו הצעיר של וויליאם. נולד בשנת 1989.

ג'ואי – מי שעקב אחר עולם המרוצים במילניום הקודם הכיר את הקסדה הצהובה האייקונית של רוכב אירי עם שם של חברת צמיגים. ג'ואי דאנלופ היה שם דבר בעולם מרוצי הרחוב. רשימת ההישגים  שלו מתהדרת ב-26 ניצחונות בודדים באי-מאן, כולל בשנת 1985, 1988 ו-2000 – אז ניצח בשלוש קטגוריות שונות באותו המרוץ. נוסיף על כך עוד 24 ניצחונות באולסטר GP שבאירלנד. במהלך הקריירה השתתף בכמה מרוצי גרנד-פרי (MotoGP) וסופרבייק עולמי.

אופיו הצנוע והרגוע יחד עם עבודתו ההומניטרית ליתומים ברומניה העניקו לו הילה של גיבור בחליפת עור. ביולי 2000 ג'ואי מצא את מותו במהלך מרוץ באסטוניה. הוא ניצח בקטגוריות ה-600 סמ"ק וה-750 סמ"ק על-גבי הונדה באותו שבוע. במהלך מרוץ ה-125 סמ"ק החליק על הכביש הרטוב ופגע בעצים בצד הדרך. מותו נקבע במקום. למסע הלווייתו הגיעו מעל 50 אלף רוכבים לחלוק לו כבוד אחרון.

רוברט –אחיו הצעיר של ג'ואי החל את קריירת המרוצים שלו אי-שם בסוף שנות ה-70. במהלך העשור הבא הוא החל לבסס את הדומיננטיות שלו במרוצי רחוב באירלנד, עד לשיא שנקבע בשנת 1987: באחד המפגשים התחרה בשלוש קטגוריות נפח שונות (125, 350 ו-1,000 סמ"'ק) וניצח בכולם. הוא הוסיף עוד ניצחון במקאו (סין). עם הונדה 500 סמ"ק כשגבר שם על רוכבי 750 סמ"ק. בתחילת שנות ה-2000 הוא רכב על נורטון RCW588 עם מנוע וונקל רוטורי, והוסיף ניצחונות על מנועי ארבעה צילינדרים בשורה מקובלים.

בשנת 1994 התרסק חזק על-גבי ההונדה RC45 שלו ב-TT של האי מאן, פציעה שהוציאה אותו מהמחזור למשך שנתיים, אבל הפגיעה הקשה לא מנעה ממנו לחזור צולע לעולם המרוצים. בשנת 1996 חזר לקטגוריית ה-125 סמ"ק במרוץ באירלנד ודבק במרוץ הזה שנה אחר שנה. הפגיעה הגופנית נתנה את אותותיה בשנת 2004, יחד עם סירוב של חברות הביטוח להמשיך ולבטח אותו. הוא פרש והתפנה לטפל בפגיעות שלו. הוא גם הצהיר שיתפנה לטפח את הקריירה של בניו – וויליאם ומייקל. הסם החזק של הבנזין גבר עליו, והוא חזר כבר בשנת 2006 בכדי לנצח בפעם ה-15 בנורת' ווסט 200 באירלנד.

במאי 2008, במהלך האימונים לאותו נורת' ווסט בקטגוריית ה-250 סמ"ק, מנועו כבה או נתפס במהירות מתועדת של מעל 250 קמ"ש. במקום ללחוץ על המצמד על מנת לשחרר את הגלגל הנעול הוא לחץ בטעות על הבלם הקדמי – שכן מנופי הבלם הקדמי והמצמד באופנועו מוקמו באותו הצד בגלל נכותו. הטעות גרמה לו להתעופף מעל הכידון, וכדי להחמיר את המצב, רוכב נוסף פגע בו. מותו נקבע בבית החולים.

בנו מייקל, שרכב מאחורי אביו והגיע לזירת התאונה, ליווה אותו לבית החולים. באותו הלילה מייקל כבר חיפש דרכים לשפר את אופנועו, ובצורה הרואית טיפוסית דאנלופית ניצח למחרת באותו המרוץ. הוא הקדיש את הניצחון לאביו.

וויליאם – אחיו הגדול של מייקל ובנו של רוברט. קריירת המרוצים שלו החלה בשנת 2000 – השנה שבה נהרג דודו. עוד עילוי שכבש את הדגל מעל 100 פעמים במהלך הקריירה – כולם במרוצי רחוב לאומיים באירלנד. שמו גם חקוק כצפוי בספרי ה-TT של האי מאן, שם התחרה במשך 11 שנים. תוצאתו הטובה ביותר הייתה מקום שני בשנת 2016, בקטגוריית האופנועים החשמליים. הוא מצא את מותו השנה בתאונת אימונים במרוץ בדאבלין.

מייקל – עוד עילוי מבית משפחת דאנלופ. עדיין מתחרה, לכו תבינו…

"זה סם. בזמנו לא הבנתי למה אבי ממשיך לרכב אחרי שאחיו מת. עכשיו אני מבין" (ווילאם דאנלופ).

טריילר לסרט שנעשה על המשפחה ב-2014:

מה זה?

ראלי קרוס קאנטרי הוא מרוץ ארוך טווח, הפרוש על אלפי קילומטרים וימים רבים. המרוץ מתקיים במתארי שטח שונים ומגוונים במטרה להוכיח את יכולת וסיבולת הרוכבים, את יכולת הניווט שלהם, וכן את העליונות הטכנולוגית ואמינות ועמידות האופנועים על יצרניהם.

האליפות, ששמה הרשמי FIM bajas & cross-country Rallies , נוסדה בשנת 1999 על-ידי הפדרציה העולמית לאופנועים (FIM) במטרה לאגד, לארגן ולסדר את שלל מרוצי המדבר, המופקים דרך גופים שונים וללא בקרה, אחידות ותיאום תאריכים.

בתחילה הענף התהדר בתואר גביע, אך בעקבות הפופולריות של הענף הפדרציה הגדירה אותו כאליפות העולם. רשימת האלופים בשנים האחרונות מכילה שמות כמו סיריל דפרה הצרפתי (ק.ט.מ 450 ראלי), מארק קומה הספרדי (ק.ט.מ), מתיאס וולקנר הגרמני (ק.ט.מ), ואלוף השנתיים האחרונות פאבלו קוואנטנילה הצ'ילאני שרוכב על הוסקוורנה FR450. הוא אגב, גם ניצח את הסבב הראשון שנערך באבו דאבי.

הסדרה מונה חמישה סבבים שנמשכים בממוצע חמישה ימים. בסבב השני בקטאר נעדרו כל רוכבי המפעל בשל מחלוקות פוליטיות של היצרנים הגדולים. הם יחזרו באוגוסט לסבב הבא, בן 7 ימים, בצ'ילה. עד סוף השנה הם שוב יבלו שישה ימים באוגוסט – הפעם בארגנטינה, ויקנחו את העונה בשישה ימים במרוקו בחודש אוקטובר.

השנה נכנס לסבב הפתיחה צוות ישראלי כדת וכדין, אמנם לא על אופנועים, אך קרוב – רייזרים. הם אמנם לא הורשו לשאת דגלים ישראלים, אך דני פרל על ההגה של ה-RZR ואיתי מולדובסקי הנווט נכנסו עם הדרכונים הישראלים, עם מדבקות הספונסרים הישראלים על הרייזר, וסיימו בהצלחה את 1,300 הקילומטרים הרותחים והקשים.

ראלי-רייד

נתעכב על ענף הראלי-רייד, שמתאר מרוצי ניווט במדבר. המרוצים נמשכים 15-3 ימים, כשבכל יום ניתן להגיע למרחק של מאות קילומטרים תחרותיים ומרחק דומה של קטעי קישור. המרוץ המפורסם ביותר הוא ללא ספק ראלי דקאר, שבעשור האחרון מנווט את מתחריו בדרום אמריקה. בין הרוכבים הישראלים שהשתתפו בעבר במרוץ נמצא את אביב קדשאי (שסיים בהמשך גם עם רכב וגם עם משאית), חזי עלון וגלעד בנאי. מרוץ נוסף ראוי לציון הוא ראלי 'אקו אפריקה' שמתקיים במשך 11 ימים ו-6,500 ק"מ במדבר סהרה שבצפון אפריקה – על תוואי המרוץ המקורי של ראלי הדקאר, לפני שעבר לדרום אמריקה. בשנה שעברה ניצח בו גב סלע הישראלי על-גבי ק.ט.מ 450 ראלי.

האופנועים מבוססים על אופנועי אנדורו ומוטוקרוס, אולם מותאמים לעבודה ראלי קשוחה עם מערכות שמן וקירור מוגדלות, מסיכת חזית גדולה, מכשירי ניווט רבים, גיר ארוך ומתלים מותאמים לעבודת ראלי אינטנסיבית. נפחי האופנועים המותרים החל משנת 2011 הם 450 סמ"ק ומטה, זאת לשם הפחתת עלויות והורדת מהירויות רכיבה. לפני הגבלת הנפח, אופנועי הראלי היו מגיעים בקטעים מסוימים גם ל-200 קמ"ש. בשטח, כן? יש קטגוריית מרתון לאופנועים הקרובים לפיתוח סדרתי, לרוב לרוכבים הפרטיים, וקטגוריית סופר-פרודקשן לאופנועי מפעל, שבאופן טבעי מכילים את כל רכיבי הקצה האפשריים.

צפו בווידאו מאבו דאבי: