תחום הסטאנטס (פעלולי אופנועים) הוא לא תחום מפותח כל כך בישראל. למעשה, יש רוכבים בודדים שמתמחים בתחום הכל כך מגניב הזה. אנחנו לא מדברים על ווילי'ז ב-200 קמ"ש, אלא על סטאנטס במהירויות איטיות. אפילו איטיות במקום. כן, כמו הסרטונים שמציפים את יוטיוב.
יועד מוריסי הוא אחד מאותם בודדים שמתמחים בסטאנטס. הוא בן 23, וכבר מגיל צעיר הוא היה עושה סטאנטס עם קטנועי 50 סמ"ק, בשליטה מדהימה. לא מזמן הוא עשה ניסיון לעבור לאופנועי ספורט גדולים, אבל מהר מאוד הוא חזר לאופנועים הקטנים – איתם הרבה יותר כיף לו. אז את הג'יקסר 1000 החליף הונדה MSX125 – אופנוע מוצלח מאוד לסטאנטס אורבאני. אגב, יועד מגיע ממשפחה מוטורית. אחיו הגדול, עידן, הוא רוכב שטח מצטיין. יועד ניסה את דרכו גם בשטח, אבל פחות התחבר, וכאמור פנה לסטאנטס.
יועד מוריסי – סטאנטר ישראלי מוכשר
ה-MSX של יועד כמעט מקורי לגמרי, למעט כמה תוספות והתאמות. יש לו כידון משופר, ווילי בר שהוזמן במיוחד מארה"ב, מגני שלדה וסליידרים, מנופי בלם וקלאץ' מותאמים אישית, מערכת פליטה משופרת, וזהו. כל השאר מקורי לחלוטין.
יועד מתאמן לבד, פעם או פעמיים בשבוע, כשעה-שעתיים בכל פעם. הוא עושה את זה במגרשים מבודדים שנמצאים לא רחוק מביתו במרכז הארץ. זו מבחינתו יופי של דרך לפורקן וזמן איכות על עצמו. הוא אוהב את זה.
התכונה הבולטת ביותר אצל יועד, מיד אחרי יכולות הרכיבה הפנומנליות שלו, היא הצניעות והענווה. הוא מסתפק במועט ("125 סמ"ק זה מספיק"), והוא בכלל לא רצה שנעשה עליו כתבה ("קטונתי. אני לא רוכב ברמה גבוהה"). באמת שהוקסמנו מהיעדר השחצנות והאגו ומהאישיות המקסימה והכובשת שלו.
כך או כך, יועד מוריסי הוא אחד מטובי הסטאנטרים שיש לנו היום בישראל. צפו בווידאו וראו בעצמכם.
כשמגיע ארצה רוכב ברמה עולמית זו תמיד חוויה לראות אותו רוכב. כשמגיע רוכב סטאנטס – זו חוויה כפולה ומכופלת. הפעם האחרונה שרוכב סטאנטס ברמה עולמית הגיע ארצה הייתה במסגרת פורמולה ירושלים, אז הגיע כריס פייפר עם הב.מ.וו F800R שלו. מאז עברו כמה שנים, ובשבוע שעבר הגיע ארצה רוק בגורוס – רוכב הסטאנטס הרשמי של ק.ט.מ עם הדיוק 200 שלו.
המופע נערך בחניון הנתיב המהיר שעל כביש תל-אביב – ירושלים, במסגרת אירוע MOTOXP של ד.ל.ב מוטוספורט וחברת האם דוד לובינסקי, והגיעו אליו אלפי אנשים – רוכבים, נהגים, משפחות וילדים. המופע – כאמור חוויה, והשליטה של בגורוס באופנוע היא פנומנלית.
שליטה פנומנלית!
רוק בגורוס הסלובני בן ה-27 התחיל לרכב על אופנועים לפני פחות מ-10 שנים, כשהיה בן 17. הוא בא ממשפחה ענייה ולכן רכש את האופנוע שלו מאוחר יחסית, אחרי שחסך כסף שהרוויח מעבודה כשוטף כלים ועוד עבודות מזדמנות. מהר מאוד הוא נמשך לסטאנטס, וגילה שהוא לא רע בתחום. החל מלפני 5 שנים הוא רוכב רשמי של ק.ט.מ, והוא מספר שמאז חייו השתנו מהקצה אל הקצה. כשגריר רשמי של ק.ט.מ בתחום הכביש הוא עובר ממדינה למדינה ומקיים מופעי ראווה, כשעל הדרך הוא נפגש ורוכב עם רוכבי הדיוק וה-RC המקומיים. הוא מספר שבמדינות מסוימות הוא יוצא לרכיבה עם מאות רוכבים, כשמאחוריו קילומטר של נחיל כתום. אהבנו במיוחד את העממיות, הצניעות והשיחה בגובה העיניים של בגורוס עם הקהל, על אף שהוא מציין שלפעמים זה מתיש.
האופנוע שעליו רוכב בגורוס הוא ק.ט.מ דיוק 200. לטענתו זהו אופנוע נהדר לפעלולי סטאנט, בעיקר בשל המשקל הנמוך וקלות התפעול. הבסיס הוא ק.ט.מ דיוק 200 שבוצעו בו שינויים על מנת להתאים לעבודת סטאנט. המנוע מקורי לגמרי, אולם מערכת הפליטה היא של אקראפוביץ' – חברה סלובנית שנותנת חסות אישית לבגורוס. פרט לכך יש גלגל שיניים אחורי ענק, כידון בהתאמה אישית, מערכת בלימה אחורית נוספת לתפעול ביד שמאל, מערכת בלימה קדמית משופרת, ווילי בר, מיכל דלק מעוך לנוחות, מושב בהתאמה אישית, רגליות תמיכה נוספות שגם משמשות כסליידרים – מאחור ועל ציר הגלגל הקדמי, מיגונים לאופנוע מנפילות, וזהו.
צפו בווידאו ובגלריה ותתרשמו מהיכולות של הרוכב המגניב הזה.
ווילי. אין רוכב אחד שהפעולה הזו – של הנפת הגלגל הקדמי אל על – לא עושה לו משהו. חלק רואים בזה השתוללות לשמה וחוליגניות. לחלק אחר זה בערך הפעולה הכיפית ביותר שאפשר לעשות עם אופנוע. יש כאלה שרואים בזה שליטה ואמנות, ויש גם כאלה שמסתכלים מהצד וחולמים שגם הם יוכלו לשלוט ככה באופנוע ולרכב עם האף בשמיים. איך שלא תהפכו את זה – קשה להישאר אדיש לווילי'ז ולאמוציות שהפעולה הזו מביאה איתה, ואנחנו לא מכירים הרבה רוכבים שלא ניסו לפחות פעם אחת בחיים שלהם לשלוח את הגלגל הקדמי לטיול בשמיים – גם אם הם לא מודים בכך.
צילום ועריכת וידאו: אסף רחמים
בעולם הגדול סצנת הסטאנט פופולרית מאוד, ורוכבים מקצוענים כמו רוק בגורוס או כריס פייפר מלאים בעבודה (למרות שפייפר פרש לאחרונה). חיפוש קצר ביוטיוב יגלה שגם ברמה החובבנית יש אלפי רוכבים שהקטע שלהם הוא סטאנט ו-ווילי'ז, בעיקר בארה"ב, והרבה מאוד על אופנועי ספורט. ללא ספק יש משהו בפעולה הזו של הנפת הגלגל הקדמי לשמיים שגורם לרוכבים סיפוק. גם בישראל הקטנה יש כמה רוכבים שלקחו את סצנת הסטאנט (פעלולים) בשיא הרצינות ומתאמנים על שליטה בווילי'ז, בסטופי'ז, בהחלקות זנב ובאקרובטיקה של הגוף על האופנוע. על חלק מהם נכתוב בקרוב.
הפעם אנחנו מתמקדים בקבוצה אחרת – לא כזו שלוקחת את הסטאנט למקצוענות, אלא פשוט קבוצת חברים עם אופנועי ספורט שהקטע שלהם הוא ווילי. יש להם אופנועי ספורט חדישים של מיטב התוצרת היפנית ויש להם ציוד רכיבה מקצועי, אבל לא תמצאו אותם משחיזים סליידרים בנס הרים, אלקוש או סדום-ערד. כן תמצאו אותם בכבישים נטושים, כמו הפס של בית אריה. הם מגיעים למקומות המבודדים האלה פעם או פעמיים בשבוע, ובמשך כמה שעות עושים את האהבה הדו-גלגלית שלהם – ווילי.
אה-לה ולה!
הם יכולים היו לבחור אופנועים שמתאימים יותר לסטאנט – למשל סטריטפייטרים או אופנועי סופרמוטו, אבל הם בחרו באופנועי ספורט-קצה, פשוט כי זה מה שעושה להם את זה, למרות הבלאי הגבוה וההוצאות המטורפות. "אנחנו נהנים מכל שקל שאנחנו שמים על האופנוע", הם אומרים, ואפשר להבין אותם.
הם כולם בשנות ה-30 של חייהם, כבר לא ילדים, רובם בעלי משפחות עם ילדים. ושלא תחשבו שהם צדיקים גדולים שמתאמנים רק במגרשים סגורים. כשמפלס האדרנלין עולה והתנאים מאפשרים, מתפלק להם איזה ווילי קטן של חצי קילומטר גם על כביש ציבורי, אבל הם מודעים היטב לסכנות ומשתדלים להימנע מכך. את ה-RUSH שלהם הם מקבלים באותו פס נטוש, שם הם יכולים להתאמן בבטחה.
יש להם כללי בטיחות נוקשים. למשל – לא רוכבים אחד מול השני, לא רוכבים כשיש אנשים נוספים על הפס – שאותם הם לא מכירים, לא משתוללים. הכל בשליטה, בקור רוח ובשיקול דעת. הרמה – בהחלט גבוהה.
אמנות ושליטה
האופנועים עצמם כמעט סטוק, רחוקים מאוד מאופנועי הסטאנט הייעודיים. לא תמצאו עליהם תוספות כמו ווילי בר, גלגל שיניים אחורי ענק, בלם אחורי על הקליפ-און השמאלי, כידונים שטוחים או מיכלי דלק מעוכים. גם לא כלובי הגנה מנפילות. התחזוקה, כאמור, יקרה. אבל לא אכפת להם. הם הולכים עם התחביב והאהבה שלהם.
כשמתעסקים באקסטרים לפעמים עוברים את הקצה וקורות תאונות. גם להם. כדי למזער נזקים הם רוכבים ממוגנים, בדרך כלל עם חליפות עור מלאות וקסדות איכותיות. אבל זה לא רק המיגון – העיקר זה המצב התודעתי. כדי להתמקצע, להיות טובים יותר וגם למנוע תאונות, הם בשליטה מלאה, 'דופק 60'. אין שם השתוללות אלא קור רוח מוחלט – תנאי שמאפשר עבודה איכותית וממוקדת, וגם חזרה הביתה בשלום.
"נכון, ווילי זה דבילי", הם אומרים, "אבל זה מגניב פצצות!". "זה מה שאנחנו אוהבים וזה מה שאנחנו עושים. זה לחלוטין בטוח יותר מאשר להתרסק על גדר בטיחות בנס הרים בניסיון להוציא תמונה עם ברך באספלט לפייסבוק, והכי חשוב – זה מה שמעיף אותנו!". האמת? גם אותנו.
רוק בגורוס בדרך ארצה! רוכב הסטאנט המוכשר, הרוכב בשנים האחרונות בחסות ק.ט.מ על גבי דיוק 390 ודיוק 690, יגיע ארצה בעוד שבועיים וישתתף באירוע ראווה גדול שמארגנת היבואנית המקומית – ד.ל.ב מוטוספורט, בשיתוף עם חברת האם – דוד לובינסקי בע"מ.
האירוע יתקיים ביום שישי, 1.4.16, בשעות הבוקר עד אחה"צ, בחניון הנתיב המהיר על כביש ירושלים תל-אביב, שייסגר במיוחד עבור האירוע, ובמסגרתו יקיים בגורוס הופעות סטאנט לקהל הרחב – על גבי ק.ט.מ דיוק 390 מקורי שתספק לו ד.ל.ב מוטוספורט.
האירוע פתוח לקהל הרחב, והוא מתאים גם למשפחות וילדים.
