באמצע שנות ה-90 הגיע לארץ הפיאג'ו טייפון 50, שמיד כבש את השוק, קסם עם היכולות המרשימות שלו בכביש ובשטח והפך לאלטרנטיבה מגניבה לאופנועי הקרוס.
השבוע בחנו את ההונדה X-ADV החדש, שמתהדר בתואר מקסי-סקוטר-אדוונצ'ר, כלומר קטנוע שיכול גם לרדת מהכביש אל השביל. זה החזיר אותנו אחורה לשנות ה-90, שם נחשפנו לרעיון דומה שהכניס לתחום לא מעט בני נוער שהסתייגו מאופנוע עם הילוכים, וכמובן את הוריהם, שמבחינתם קטנוע עדיף מאופנוע. הפיאג'ו טייפון 50 הגיע לישראל בשנת 1994 ומיד התמקם בקבוצת השווים יחד עם מלכי התחום – הסוזוקי TS50X ו-TS50W.
הטייפון היה בתקופת מנועי השתי פעימות ובנפח 49.7 סמ"ק עם קירור אוויר והינע וריאטור. המכלולים המרשימים כללו בולמי שוואה איכותיים עם מזלג הפוך מלפנים, דיסק וקליפר של ברמבו מלפנים, חישוקי 10″ וצמיגי שטח. העיצוב היה מרשים וכוחני, וכמובן הייתה את כל הפונקציונליות של קטנוע עם מקום למטען בין הרגליים ומתחת למושב. מבחינת ביצועים הוא לא באמת עמד מול האחים סוזוקי ושאר דגמי הקרוס, אך גם לא פיגר יותר מדי, בטח לא בדרך לבית הספר. הדבר המרשים ביותר היה היכולת שלו לרדת איתם לשטח ולעמוד בקצב ברוב המקומות. נכון שבראייה לאחור הוא הסתדר בשטח, אבל בעיקר ברכיבות שבילים רגועות ולא באטרף או משהו טכני. מרווח הגחון, יחד עם מהלך מתלה נמוך ומבנה של קטנוע, שלא אפשר לחבק עם הברכיים את הכלי – כל אלו מנעו ממנו לעמוד בקצב של רוכבים טובים על הקרוסים. בכל מקרה, הוא עדיין קיבל מקום של כבוד בחבורה בגלל שהיה שונה ומגניב.
בשנת 1996 הגיע לארץ האח הגדול – הטייפון 125. לגילאי 18 ומעלה הוא הציע מנוע גדול יותר, חזק יותר, ואופי פלפלי המגובה בצליל ועשן של שתי פעימות. מחיר גבוה יחסית ואמינות מפוקפקת לא תרמו למכירות גבוהות. מה שכן, הוא היה פלטפורמה טובה לווילים ארוכים, שיפורים, הגדלות נפח ומערכות פליטה מגניבות.
בתחילת שנות ה-2000 הגיע מתיחת פנים בדמות הטייפון X, אך ההצלחה החלה לדעוך עד שקטנועי ה-50 סמ"ק נכחדו כמעט לגמרי בתחילת שנת 2007. באותה השנה אימצה ישראל את דרגות הרישיונות החדשות, וה-50 סמ"ק הדו-פעימתי פינה את מקומו ל-125 סמ"ק 4 פעימות ידידותי, מזהם פחות, שמעולם לא שחזר את הצלחת הדור המייסד.
לטייפון המיתולוגי יש מועדון דגם מצליח ומשגשג – מועדון שמנה כבר מאות אנשים כשכתבנו עליהם לפני מספר שנים וכיום עם אלפי חברים.
הפיאג'ו טייפון היה הקטנוע האמיתי הראשון שהצטרף לקבוצות האופנועים בשנות ה-90 ולא התבייש בכך. יש משהו מיוחד בקטנוע שיכול גם לרדת לשביל העפר, ויכול להיות שבמידה מסוימת הוא היווה השראה להונדה הגדול והמשוכלל של ימינו. כבוד.
