מציגים באינדיאן גרסה מיוחדת של ה-FTR1200 לציון חמש אליפויות פלאט טראק רצופות בארצות הברית. תיוצר ב-400 יחידות בלבד.
ה-FTR1200 נבנה בהשראת ה-FTR750 – אופנוע הפלאט-טראק של אינדיאן, שהחל מחשיפתו ב-2016 ועד עדכונו האחרון בשנה שעברה שולט באליפות הפלאט טראק האמריקאית עם חמש אליפויות רצופות. לציון הדומיננטיות מציגים באינדיאן את ה-'Championship Edition' – גרסת האליפות.
אנידיאן FTR סגקסת Championship Edition
גרסה זו מגיעה עם שלדה בצבע אדום, חישוקים אדומים ומיכל בצבע אדום-לבן-זהב – רפליקת דגם המרוצים. לוחית מיוחדת על מיכל הדלק מציינת את חמש האליפויות משנת 2017 ועד 2021. בנוסף, יש חלקי קרבון על מיכל הדלק, יחידת הזנב, תיבת האוויר, ועל יחידת התאורה הקדמית. יש גם מערכת פליטה דו-קנית מטיטניום, של אקרפוביץ'.
בניגוד למעבר של הגרסה העדכנית ביותר לחישוקי 17″ מלפנים ומאחור, גרסה זו חוזרת לפורמט ה-"19 מלפנים ו-"18 מאחור של דגמי העבר, עם בולמי זקס ומהלכי גלגל של 150 מ"מ. מנוע הוי-טווין בנפח 1,203 סמ"ק נשאר ללא שינוי עם 123 כ"ס ו-11.7 קג"מ. גם פה הצילינדר האחורי מתנתק בסל"ד סרק על-מנת להפחית ייצור חום.
האינדיאן FTR1200 בגרסת האליפויות ייוצר ב-400 עותקים בלבד, כאשר 150 מהם יגיעו לאירופה עם תג מחיר של 2,000 אירו שמתווספים על מחיר גרסת ה-S.
הארלי-דיווידסון יציעו עוד שני דגמים חדשים לשנת 2022, שיעשו שימוש במנוע וי-טווין חדש מסדרת רבולושן-מקס, בשתי גרסאות: Café Racer ו-Flat Track.
בהארלי-דיווידסון חווים תקופה קשה עם מכירות גלובליות נמוכות מהתחזיות (זאת עוד לפני משבר הקורונה שעצר את השוק לגמרי), הדחת יושב הראש ומאבקי כוח בקרב הדירקטוריון. אך כל זה לא מונע מהם להמשיך ולהסתכל קדימה ולחשוף עוד ועוד דגמים ששוברים את הסטיגמה שהארלי הם רק קרוזרים כבדים וארכאיים.
כך ייראה הקפה רייסר
הארלי יציגו, ככל הנראה במהלך שנת 2021, שני דגמים חדשים אשר ישאו את המנוע שהוצג כבר בגרסת האדוונצ'ר החדשה – הפאן אמריקה. מדובר על מנוע וי-טווין 60 מעלות חדש בנפח 1,250 סמ"ק מקורר נוזל, גם הוא מסדרת רבולושן-מקס החדשה (כמו אחיו קטן הנפח הברונקס 975), כשבהארלי טוענים ליותר מ-145 כ"ס וכמעט 12.5 קג"מ. המנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. על-פי התמונות הגיוני להניח שהמנוע הוא גורם נושא עומס מרכזי בשלדת הדגמים החדשים, כך שהמכלול צפוי להיות קשיח למדי. יש מערכת בולמים שעושה רושם איכותית למדי – עם מזלג הפוך בשרני מלפנים ובולם אחורי בעל מיכל גז מאחור (בפלאט טראק, כשלקפה רייסר יש שני בולמים), כששני הצדדים מתכווננים באופן מלא. גם הבלמים איכותיים למדי עם ברמבו וקליפרים רדיאליים מונובלוק של החברה האיטלקים. שני הדגמים צפויים להגיע עם מערכת אלקטרוניקה מודרנית הכוללת מצבי ניהול מנוע ואופנוע, מערכת בקרת אחיזה מתקדמת, מערכת ABS להטיה, ושאר האלקטרוניקה המודרנית.
הדגם הראשון הוא על טהרת קפה-רייסר אשר מבוסס על דגם ה-XLCR משנות ה-70, ואילו הדגם השני, הפלאט טראק, מבוסס על ה-XR750 עם מערכת הפליטה הגבוהה וגלגל ה-19″ מלפנים, אשר יתייצב ישירות מול האינדיאן FTR1200 המצליח. אנו מניחים שהדגמים יוצגו במהלך שנת 2021 והם יצטרפו לאקסטרים מייקאובר ברשימת הדגמים של הארלי-דיווידסון הכוללים סטריטפייטר (ברונקס 975), אדוונצ'ר (פאן-אמריקה 1250), בייבי-הארלי 338, אופנוע חשמלי וגם קטנוע חשמלי. נמשיך לעדכן.
ליין האופנועים החשמליים של הארלי-דיווידסון צפוי להכפיל את עצמו עם סקרמבלר, שימשיך את היציאה מהמוסכמות אצל האמריקאים.
ההארלי החשמלי הבא
סקיצות שנחשפו מראות את האופנוע החשמלי הבא של הארלי, שיצטרף לקטנוע המדליק הצפוי לצאת השנה ול-LiveWire, שכבר הספיק לבתק את בתולי הארלי בתחום החשמלי. האופנוע השני בתור מגדיר אצל הארלי נישה חדשה שמהווה שילוב בין סקרמבלר לפלאט-טראק, ומכוונת ישירות אל קהל צעיר.
על-פי התרשימים נקבל אופנוע שהוא פיזית קטן יותר מה-LiveWire ועם סוללה קטנה יותר, וקרוב לוודאי שגם חלש יותר. בניגוד לאח הקיים, שקצת מסתיר את המנוע החשמלי בכדי למשוך קהל הארליסטי אדוק יותר, בדגם החדש הסוללה בולטת לעין ומכריזה לכולם שפה יש אופנוע חשמל טהור.
האופנוע החשמלי הבא צפוי לצאת לקראת 2022, והוא יצטרף לאקסטרים מייקאובר ברשימת הדגמים של הארלי-דיווידסון הכוללים סטריטפייטר (ברונקס 975), אדוונצ'ר (פאן-אמריקה 1250), בייבי-הארלי 338 וגם קטנוע חשמלי. נמשיך לעדכן.
FB מונדיאל, היצרנית האיטלקית הוותיקה שהחלה בשיווק בישראל לאחרונה, הציגה בתערוכת מילאנו דגם חדש לגמרי בשם פלאט טראק.
FB מונדיאל פלאט טראק 125
מונדיאל זהו שם עבר מפואר, שבאמתחתו 10 אליפויות עולם במרוצי אספלט. בשנת 2014 החברה חזרה לייצור אחרי שנים של הפסקה, כשהנכדים של האחים המייסדים רכשו את הזכויות למותג הצפון איטלקי. נכון להיום החברה מייצרת אופנועים עם מנועי סינגל 4 פעימות, אשר מגיעים מאפריליה, בנפחים של 125 ו-250 סמ"ק, המפיקים 11 ו-18.5 קילוואט (14.9 ו-25 כ"ס בהתאמה) ומתאימים לרישיון נהיגה A2 ו-A1. כבר בחנו את דגם ה-HPS 300 (שהוא עם מנוע 250 סמ"ק) והתרשמנו לטובה.
ב-FB מונדיאל הציגו כאמור דגם חדש בתערוכת מילאנו, אשר כשמו כן הוא – פלאט טראק כדת וכדין. לדגם מנוע צילינדר יחיד ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק, עם ארבעה שסתומים, גל-זיזים עילי כפול, קירור נוזל ומערכת הזרקת דלק – כלומר הפלטפורמה המוכרת מה-HPS.
מבחינת מכלולים נמצא צמד גלגלי 17″, דיסק עם קליפר רדיאלי מלפנים, ומזלג הפוך. אין נתוני ביצועים, אך עם 14.9 כ"ס ו-186 ק"ג לא נצפה לכאבים בצוואר מהתאוצות או מהירות מירבית. בכל אופן, הפלאט טראק בהחלט נראה טוב – כמו שאר דגמי מונדיאל – כשדגש מיוחד ניתן על העיצוב. ראו למשל את מסיכת החזית עם הפנס הראשי, או את צמד האגזוזים בזנב האופנוע.
ה-FB מונדיאל פלאט טראק יגיע לשוקים באירופה בתחילת 2020, ונצפה לו גם בישראל. מחירים טרם נמסרו.
אינדיאן, יצרנית האופנועים הוותיקה בארה"ב, חזרה להתחרות באליפות מרוצי הפלאט-טראק (מסלולי עפר אובאליים) עם ה-FTR750 אחרי היעדרות של שבעה עשורים. חזרו, ובגדול, תוך הפגנת עליונות מוחלטת וזכייה באליפויות בשתי עונותיו הראשונות (2018-2017), כשבעונה האחרונה ה-FTR750 ניצח ב-17 מתוך 18 מרוצים. היה אם כך צפוי שאינדיאן תשיק רפליקת כביש לאופנוע המרוצים, ובשנת 2018 הוצג ה-FTR1200. עם מנוע וי-טווין בנפח 1,203 סמ"ק המפיק 120 כ"ס, עם קירור נוזל, הזרקת דלק וקלאץ' מחליק.
ה-FTR1200 בגרסת חוליגן עם האב המקורי – FTR1200
אינדיאן רוכבת על ההצלחה והציגה השבוע FTR 1200 המיועד למירוצי Hooligan (הסבר בהמשך) שמתקיימים בחודש יוני באנגליה. הדגם, מופשט כמובן מכל פריט שאינו הכרחי על המסלול, הוכן על-ידי סדנה אמריקאית בשם S&S CYCLE, שאחראים על פיתוח אותו FTR750. האופנוע קיבל מערכת פליטה ומתלים משופרים, וכן זרוע אחורית קצרה יותר ב-9 ס"מ לשיפור הרגש וההתנהגות בפניות. הבלם הקדמי ירד לגמרי ונוספו גלגלי 19″, פרי ייצורו של רולנד סנדס המפורסם, שמעורב בצורה מלאה בסדרה האמריקאית. הדיאטה עזרה להוריד מעל 25 ק"ג מיותרים (למסלול) משומן ה-FTR 1200. שני רוכבים יקבלו את הכבוד לרכב על האינדיאן בסדרה האנגלית – לי קירקפטריק והרוכבת ליה טוקלוב.
אז מה זה Hooligan?
הסלוגן של הענף אומר הכל: Run what you brung. תתחרה עם מה שהבאת. הרעיון התחיל בארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה. החיילים שחזרו הביתה היו צריכים לפרוק עול איכשהו, וכך נוצרה החוויה של רכיבה למסלול, קיום התחרות וחזרה הביתה – כל זה על האופנוע הפרטי. עם הזמן הוגדרו חוקים ותקנות כגון מנועי 750 סמ"ק ומעלה, שלדה מקורית, צמיגים מותאמים לעפר (רוב המסלולים הם מסלולי עפר, אך יש גם גרסה על אספלט, כמו שאפשר לראות בווידאו המצורף), הסרת הבלם הקדמי וכל חלק שאין בו צורך במסלול. בואו ותנו גז, בצורה הכי פשוטה וטהורה. יש שתי קטגוריות לסדרה: חוליגן הבסיסית וסופר-חוליגן, שמכוונת יותר גבוה מבחינת האופנועים והרוכבים. אם תרצו, גרסה עממית יותר של הפלאט-טראק.
אינדיאן מתקדמת בצעדי ענק. מאז רכישת המותג האמריקאי הוותיק על-ידי קונצרן פולאריס ב-2011, החברה לא מפסיקה להתפתח ולחשוף דגמים חדשים וגרסאות חדשות לדגמים קיימים. פולאריס לקחה את השם והמוניטין של אינדיאן, והפכה את הכלים למודרניים וידידותיים, יחד עם השמירה הקפדנית על המראה והרוח של המותג.
עד היום לאינדיאן היו 2 פלטפורמות לליין הרחב של האופנועים שלה: הסקאוטוהצ'יף. על צמד הפלטפורמות הללו בנו באינדיאן דגמים רבים בטווח מחירים רחב, כשסדרת הצ'יף מציעה את המגוון הרחב ביותר של דגמים.
כעת, 7 שנים אחרי הרכישה, עומדים להציג באינדיאן פלטפורמה שלישית במספר – פלטפורמת ה-FTR1200, הנה 5 דברים שאתם צריכים לדעת עליה:
הבסיס – FTR750
ה-FTR750 במרוץ פלאט-טראק בארה"ב
לפני שנתיים חשפו באינדיאן את ה-FTR750 – אופנוע פלאט-טראק תחרותי המיועד להתחרות במרוצי הפלאט-טראק הפופולריים בארה"ב ולשבור את השליטה המוחלטת של הארלי-דיווידסון בסגמנט. התוצאות היו מיידיות: אינדיאן זכתה עם ה-FTR750 בשתי האליפויות האחרונות, כשבעונה האחרונה ה-FTR750 קוטף 11 ניצחונות מתוך 12 מרוצים. בנוסף, טראביס פסטרנה ערך עם ה-FTR750 מופע קפיצות ראווה לזכרו של איוול קניבל.
הקונספט – במילאנו 2017
גרסת הקונספט של ה-FTR1200 כפי שהוצגה במילאנו 2017
בתערוכת מילאנו 2017 חשפה אינדיאן דגם קונספט של FTR1200. הרעיון היה לבחון את תגובות הקהל לגרסה סדרתית ל-FTR, כזו המיועדת לכביש הציבורי ולא למרוצים, אבל משתמשת באלמנטים עיצוביים ומכאניים הלקוחים מה-FTR750 המקורי. תגובות הקהל לא הותירו מקום לספק – קהל הרוכבים מעוניין בדגם כזה.
הייצור הסדרתי – ל-2019
כך ייראה ה-FTR1200?
באינדיאן הבינו שיש דרישה לאופנוע בקונספט פלאט-טראק לכביש הציבורי, והכריזו לאחרונה שה-FTR1200 יגיע לייצור סדרתי כבר כדגם 2019. על הפלטפורמה הזו יבנו קרוב לוודאי דגמים נוספים בעתיד – ספורטיביים יותר או פחות.
הפלטפורמה – ספורטיבית
כל הסימנים מעידים – זה יהיה כלי לגז!
הנתונים של ה-FTR1200 והמכלולים המכאניים שלו מבטיחים שמדובר באופנוע עם יכולות ספורטיביות ממשיות ולא עוד קרוזר מגודל לשיוט בכבישים ישרים. המנוע, וי-טווין בנפח 1,203 סמ"ק, יפיק כ-120 כ"ס ויותר מ-12 קג"מ, והוא יישב בתוך שלדת מסבך משולשי פלדה קשיחה. הבולמים הקדמיים הפוכים ובשרניים, הגלגלים בקוטר "19 קדמי ו-"18 אחורי, והבלמים ככל הנראה של ברמבו האיטלקית. המשקל אמור להיות נמוך, וכאמור הקונספט כולו – ספורטיבי. ממש אופנוע לתת איתו גז.
החשיפה – בקלן
מימין: ה-FTR750; משמאל: ה-FTR1200 בגרסת הקונספט
אינדיאן תציג את גרסת הייצור הסדרתי של ה-FTR1200 כבר בתערוכת קלן הקרובה שתיפתח בעוד שבועיים. אז גם ייחשפו הנתונים המלאים, וכמובן תמונות. על-פי ההערכות, גרסת הייצור של ה-FTR1200 תהיה דומה מאוד לגרסת הקונספט שהוצגה במילאנו בשנה שעברה.
אלינו לישראל ה-FTR1200 צפוי להגיע לקראת אמצע 2019, וכבר עכשיו אנחנו יודעים שזה לגמרי אחד הכלים שאנחנו רוצים להניח עליהם את הישבן ולתת גז.
פינה חדשה בפול גז – 'ענפים בעולם': מעתה נסקור ענפי ספורט מוטורי שונים מעולם מרוצי האופנועים, אלו שפחות פופולריים בשיח הישראלי ונכון להיום אינם מיוצגים אצלנו.
* * * * *
מה זה?
השם אומר הכל: קחו אצטדיון ריצה שטוח טיפוסי, מלאו את המסלול האובאלי בעפר, שימו את האופנוע על הצד ותנו גז. המסלולים באורכים שבין חצי מייל (כ-800 מ') לבין מייל שלם (1.6 ק"מ).
מתוך אליפות ארה"ב בפלאט טראק
הקטגוריות
סינגלים – מבוססים על אופנועי מוטוקרוס בנפח 450 סמ"ק עם הספקים שנעים סביב ה-60 כ"ס. נחשבת לקטגוריית הכניסה.
טווינס – שני צילינדרים בנפח 700-750 סמ"ק המגיעים להספקים של 100 כ"ס ומהירויות של 225 קמ"ש. נחשבת לקטגוריה הבכירה.
האופנועים
המוטיב המשותף לשתי הקטגוריות הוא הפשטת הבלם הקדמי, הקשחת המתלים והרכבת גלגלים וצמיגים מתאימים. בעוד קטגוריית הסינגלים, שנחשבת לקטגוריית הכניסה, מתבססת על אופנועי מוטוקרוס מוסבים, קטגוריית הטווינס מורכבת כיום בעיקרה משתי יצרניות שמייצרות את האופנועים ספציפית למרוצים אלו: הארלי-דיווידסון ואינדיאן.
סרטון מאליפות הפלאט טראק האמריקאית
בקצרה
ענף מרוצים זה התחיל בארצות הברית בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. הגישה הייתה פשוטה ככל האפשר – ציירו מעגל בשדה ותנו גז. במהרה צברו מרוצים אלו פופולריות אדירה – גם משום שהצופים יכלו לחזות בכל המסלול מכל נקודה וגם פוטנציאל האקשן והקרבות שסיפקו המרוצים.
עד שנות ה-60 שתי היצרניות העיקריות היו – כמו היום (!) – הארלי-דיווידסון ואינדיאן האמריקאיות, אבל אז הצטרפו היצרניות האירופאיות לזירה. בשנות ה-70 המבחר גדל, כשהיצרניות היפניות החלו לשלוח קבוצות מפעל. המפורסמת מכולן הייתה קבוצת ימאהה, עם קני רוברטס על האוכף. הוא זכה באליפות בשנת 1974 והעתיק את הסגנון הייחודי לעולם ה-GP, שם היה לאמריקאי הראשון שזוכה באליפות. סגנון החלקת הזנב לתוך פנייה שינה את כל מה שהיה מוכר בקטגוריית המרוצים הבכירה והביא את הטכניקה שאנו רואים היום בידיהם של רוסי, מרקז ושות'.
שימ'תה על הצד! (ג'ארד מיס – האלוף המכהן)
שנות ה-80 היו תור הזהב של הונדה, ששמו את כל מרצם בפיתוח אופנוע ספציפי לפלאט טראק. דריכה במקום ומאבקי כוחות בין עולם מרוצי האספלט הביאו לדעיכה קלה בפופולריות, אך העשור האחרון הביא לפריחה מחודשת עם 20 מרוצים בעונה, הפזורים בכל היבשת, ושידורים חיים מחוף לחוף ברשת מרכזית. עונת המרוצים מורכבת מארבעה סוגי מסלולים:
ST (ר"ת Short Track) – מסלול שאורכו קצר מחצי מייל, דרך חצי מייל ועד מייל שלם.
רוכב הזוכה לנצח בכל אחד מארבעת הסוגים זוכה גם בגביע הגראנד סלאם. שני הכוכבים הבולטים בקטגוריה הבכירה הם האלוף המכהן ג'ארד מיס (Jared Mees), שזכה באליפות בפעם החמישית, ובראיין סמית' (Bryan Smith), אלוף 2016 שזכה בתואר באופן דרמטי על חשבונו של מיס בפנייה האחרונה במרוץ האחרון.
גרסה מעניינת ל'ייבוא' של הפורמט היא הגרסה הספרדית, שנקראת סופרפרסטיג'יו (dtxbarcelona.com) ומכילה קאדר שמות מרשים מעולם ה-MotoGP והסופרבייק. המסלול באורך 200 מטר והוא בנוי מאדמת חרס.
לדעתנו זהו אחד מענפי מרוצי האופנועים המהנים יותר לצפייה.
העסק סגור. קיבלתי הודעה שהולכים להכין לי שני אופנועים בשביל להתחרות בליגת הפרו פלאט-טראק של ה-AMA. אתה בטח שואל את עצמך עכשיו למה אני צריך את זה בגילי, אחרי שלוש אליפויות עולם בסופרבייק. שמע, התאהבתי בספורט הזה שנקרא פלאט-טראק. הוא מתחבר לי לגז, לסלייד, ללחיות על הקשקש, בין הכל לכלום. אני אפילו מארגן תחרויות כאלו באוסטרליה וזה מתחיל לתפוס תאוצה. אז כשדוקאטי-ארה"ב הרימו טלפון אמרתי כן ורצתי לשדה התעופה.
אני מודה, החיים שלי סוכר
29 באפריל: הגיעו תמונות של הסקרמבלר
את האופנועים הכינו החבר'ה מקבוצת המרוצים 'האחים לויד', הם אמורים לדעת את העבודה (יותר ממני…). נראה לי שלהפוך את הסקרמבלר לפלאט-טרקר זה הדבר הנכון והראוי. הם נראים פשוט פגז. שמתי כאן כמה תמונות כדי שתוכל להתרשם. תכל'ס אני לא מסתיר את זה, החיים שלי סוכר. דאגו לי גם לחליפה חדשה. הפעם האחרונה שהתחריתי עם חליפה צהובה הייתה בסופרבייק עם קבוצת GSE. עכשיו אחרי כל השנים הללו, שוב אני עם חליפה צהובה.
אתה מבין למה עליתי על המטוס בלי לשאול יותר מדי שאלות…
14 במאי: מתארגן
אמריקה. החבר'ה דואגים לי, ארגנו לי אופניים וגם חדר כושר להתאמן בו. לקחתי את האופנוע לסיבוב ראשון סביב השכונה. דפקתי כמה ווילים, נתתי קצת סליידים ומזג האוויר פצצה. תענוג. האחים לויד עשו עבודה מצוינת על הסקרמלבר – האופנוע מרגיש טוב. מחר אני אמור להתאמן עליו קצת. אשכרה מתרגש.
הפרונט מרגיש קל בלי דיסקים מלפנים…
20 במאי: קטע, זה כיף גם עם טנדר
עשינו קצת הקפות על מסלול האימון הקצר עם טנדר, ככה סתם בשביל ההיכרות. הספידומטר נגמר ב-80 מייל אבל הטנדר ממשיך לדחוף. אני מעריך שהיינו על כ-95 מייל על המסלול בפועל, שזה כ-150 קמ"ש בשפה שלך. די מהר בשביל טנדר וכיף אדיר על המסלול האובלי. הרגיש כמו אינדי-שטח, ותאמין או לא – זה עזר לי להיסגר עוד קצת על הסיפור של הפלאט-טראק הזה.
להחליק ב-150 קמ"ש זה כיף, אפילו עם טנדר
טנדר או לא טנדר, היה כיף לקפוץ על האופנוע ולתת גז סביב המסלול. זה היה מעלף, נהניתי מאוד, ועד ארוחת הצהריים התחלתי להרגיש טוב על האופנוע. החבר'ה כאן יודעים ת'עבודה. נתתי גז עם איזה קוקוריקו מקומי, ג'יי-סי ביץ'. רדפתי אחריו כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו. היה כיף – לא יכול לחכות כבר להתחרות מחר.
כיף באימונים…
24 במאי: מסלול גדול רוכב ענק
ערב לפני המרוץ, עומד במסלול. הוא נראה ענק. מחר ניתן כאן גז. לילה טוב.
מה לעזאזל אני עושה פה?!
25 במאי: יום מרוץ
יום מרוץ, אני מגיע למקצה הראשון שלי ואלוהים אדירים מה קורה פה. חבורת רד-נקים חולי נפש. לא מצאתי את הידיים ואת הרגליים שלי על האופנוע. אמאל'ה. הם אשכרה לא נורמליים. דוחפים 100 מייל בשעה לתוך הטיה מלאה בפול נעילה נגדית. וגם אם אתה רוצה לבלום אין. אין בלם קדמי.
רגע, הפנייה בסוף הישורת היא שמאלה או שמאלה?
האופנועים האלה בנויים כמו מכוניות נאסקאר, יודעים רק לפנות שמאלה. בשביל זה הם קיימים. גם הרוכבים כאלו. לדעתי הם גם הולכים במעגלים שמאלה. אני אצטרך לתת את כל מה שיש לי כאן.
למה לעזאזל אני עדיין כאן?!
אני מצליח לשפר את הזמנים שלי. להרגיש יותר נוח על האופנוע ומתקדם לאט לאט. בסוף היום לא הגעתי למקצה הגמר, הזמן שלי היה איטי מדי, בשנייה מזורגגת. אם רק הייתה במסלול הזה פנייה אחת ימינה הייתי נותן להם בראש, כי אין לי ספק שהם לא פגשו אחת בחיים. שמע, הספורט הזה הוא משהו אחר לגמרי. אני מזכיר לך שגם היום, בגילי, אני יכול לסיים בעשירייה בראשונה מרוץ סופרבייק. אבל זה? אלו חיות אחרות לגמרי.
קשה בקרב!
זו הייתה חוויה אדירה. אני תמיד רוצה להיות מלפנים וידעתי שהפעם זה הולך להיות קשה. הייתי איפה שחשבתי שאהיה במרוץ הזה. כולם הופתעו שלא עמדתי על פודיום או לפחות עשירייה ראשונה. קל להגיד קשה לעשות. לא אמרתי שאני הולך לבעוט לאנשים בתחת היום. גם כשאני יודע שאני עומד לבעוט לאנשים בתחת אני לא אומר את זה בקול רם. רק רציתי לתת קצת גז בשקט ולקדם את הספורט הזה.
30 למאי: ניסיון שני בסקרמנטו
יאללה סקרמנטו. יופי של מסלול בסקרמנטו, המייל כאן פאקינג היסטורי וזה נחשב למרוץ יוקרתי במיוחד. אבל הדברים לא הלכו לפי התכנית. אני יושב כאן מחכה לצילום רנטגן. הרגל שלי נתפסה בגדר ועכשיו מצביעה לכיוון הלא נכון. אל תדאגו לי, הכל יהיה בסדר. רק לא מבין – למה הייתי צריך את זה?!
זאת לא הייתה התוכנית…
דבר המערכת:
טרוי בייליס הוא רוכב ענק. אנחנו מעריצים אותו ומאחלים לו רפואה שלמה.
אפשר לצחוק ולקרוא לזה אליפות העולם בפנייה שמאלה. אבל צריך לזכור – אם בייליס אכל שם קש, קל זה לא יכול להיות.
רוצים פלאט-טרקר? בבקשה, נסו את זה בבית ותקראו לנו לקחת סיבוב.
