את האופנוע המיוחד הזה טל סיילס חזה במוחו הקודח. תוך כדי צפייה בעשרות ומאות פרויקטים מרחבי העולם הוא הלך ובנה את אופנוע חלומותיו בראשו, וככל שעבר הזמן הוא הלך והבין בדיוק כיצד הוא רוצה שהאופנוע ייקרא. תוך כדי החזיונות טל גם נתן לו שם – Psycho Killer – מה שמעיד על כמות התשוקה לפרויקט כבר משלב התכנון בראש.
הבסיס ליצירה הוא ב.מ.וו R 80 RT משנות ה-80, שבמקור הוא בכלל אופנוע תיור עם פיירינג עצום. אבל את טל עניינה רק הפלטפורמה של המנוע, השלדה והגלגלים. את השאר הוא כבר תכנן בראשו. הוא מצא אופנוע ישן כאן בישראל, רכש אותו, והתחיל להפוך את החזון למציאות. את העבודה כולה הוא ביצע בסדנת 'טל מערכות' שבבעלותו – בית עסק אשדודי להתקנת ווי-גרירה והתקנות שונות לרכבים פרטיים, לטנדרים ול-4X4. כאן המקום לציין שטל אמנם עוסק למחייתו בתחום הרכב, אבל הוא אופנוען בלב ובנשמה, רוכב אנדורו ותיק, וגם ילדיו רוכבים, כשכל הזמן יש כמה אופנועים מסביב.
צפו בווידאו – Psycho Killer – הב.מ.וו R 80 של טל סיילס:
עריכה: אביעד אברהמי
בשלב הראשון האופנוע שנרכש פורק לגורמים אצל טל בסדנה, והפלסטיקה העצומה נזרקה לפח. המנוע עבר שיפוץ מקיף – מבפנים ומבחוץ, והמתין להרכבתו על האופנוע. בינתיים נבנתה מערכת פליטה של אקרפוביץ, עם צינורות סעפות פליטה מייצור עצמי של טל – אצלו בסדנה.
השלדה נוקתה לגמרי, ושלדת הזנב נחתכה כולה מהשלדה הראשית. השלדה עברה ניקוי חול ואז צביעה מקצועית, ואת שלדת הזנב החליף – כתושבת למושב החדש – וו-גרירה שטל לקח מהסדנה. המושב המיוחד בבנייה עצמית של טל, עם ציפוי מעור שהוזמן במיוחד מסדנה הולנדית לפי המידות המדויקות שטל שלח.
הגלגלים נשארו מקוריים, והם עברו ניקוי וצביעה מחדש וקיבלו צמיגים חדשים. גם הזרוע האחורית עם גל ההינע נשארה מקורית, ורק הבולם האחורי הוחלף לאחד איכותי מתוצרת אוהלינס. הפרונט המקורי נזרק לפח האשפה והוחלף בפרונט מלא של אופנוע ספורט – כולל מזלג ומערכת בלימה קדמית. כל אלו הותאמו לציר ההיגוי ולגלגל הקדמי עם צמד הדיסקים החדשים שעליו. המשולשים יוצרו בהזמנה אישית לפי הספציפיקציות שטל סיפק, ועליהם הותקנו קליפ-אונים ייעודיים שיסדרו את תנוחת הרכיבה שטל רצה לקבל, יחד עם ריר-סט ייעודי שהוזמן במיוחד במקום הרגליות המקוריות – ושלוקח את הרגליים הרבה אחורנית.
הב.מ.וו R 80 של טל סיילס
מערכת החשמל נבנתה מחדש – בעזרת קיטים של חברת מוטו גאדג'ט. היא כוללת מפתח קירבה, שממוקם מתחת למושב, וכולל מיתוג ספציפי למפתח לפי הזמנה מיוחדת, וכן לוח שעונים מיוחד ואת בתי המתגים והמתגים – כולם אלקטרוניים בעיצוב מינימליסטי ונקי. גם מערכת התאורה והמאותתים – LED כמובן – הם חלק מהמערכת החדשה, כשכל החוטים והכבלים מוסתרים היטב לקבלת מראה נקי. מערכת החשמל הזו עולה לבדה כ-3,000 אירו, והיא איכותית ומושקעת עד לפרט האחרון – כמו כל האופנוע.
וזה אחד המאפיינים העיקריים של הפסייקו קילר – העיצוב המיוחד וההקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. רק כשבוחנים את האופנוע מקרוב מבינים עד לאיזו רזולוציה טל ירד באופנוע הזה, וכמה השקעה הוא נתן גם לפרטים הקטנים ביותר שאותם רואים בכל מקום באופנוע. שילוב נדיר של מוח אומנותי קודח שבנה את האופנוע בראש מתוך השראה ממאות אופנועים אחרים, עם ידיים ויכולות טכניות גבוהות שהפכו את החזון למציאות – וברמה גבוהה ביותר. מדהים!
הפסייקו קילר הוא לא אופנוע פרקטי, והשימוש בו הוא רק בשביל הרוח והנשמה – לטעון מצברים. זוהי יצירת אומנות שנרקחה במוחו הקודח של הבונה, ויצאה לפועל בזכות יכולות טכניות גבוהות שלקחו את החזון שטל בנה במוחו הקודח והפכו אותו למציאות. עבודה נדירה ומדהימה שאי-אפשר להפסיק להתבונן עליה.
הפרויקט הפעם משלב את המנוע ומרבית מכלולי ההנעה שנלקחו מק.ט.מ 450 ונשתלו בגוף של בייבי פורשה 911. תעקבו אחר התיאור של הפרויקטור – על אופן הכנסת המנוע ומערכת הפליטה שמסתיימת בדיוק בקצה צמד האגזוזים של הפורשה, על גיר ששת ההילוכים שנשאר ומופעל – כמו באופנוע – ברגל שמאל, על מצערת האגודל, בלם היד באצבע ימין, ובכלל על כל החשיבה ההנדסית. חייבים לציין שכשרואים את התוצאה, הכל נראה פשוט. אבל ברור שזה הכל חוץ מפשוט.
מעניין אם צריך רישוי אפור לכזה, ועוד יותר מעניין מי יהיה הישראלי שירים פרויקט כזה. חשיפה בפול גז מובטחת.
ההונדה CR250R הדו-פעימתי הוא אייקון מוטוקרוס. אחד האופנועים המשפיעים ביותר על עולם המוטוקרוס בשנים הארוכות שבהן הוא יוצר.
הדגם הראשון של ה-CR250R יצא לשווקים כבר ב-1973, אחרי ששנתיים קודם לכן הוצג אב הטיפוס, וב-1972 הוא השתתף בתחרויות. 37 שנים הוא יוצר, כשבכל שנה הוא עובר שדרוגים כאלו ואחרים ומתקדם יחד עם המודרניזציה. המשותף לכל דגמי ה-CR250R שיוצרו הוא מנוע דו-פעימתי חזק והתנהגות מאוזנת ביחס לתקופה. לא מעט אלופים בחרו ב-CR250R ככלי להתחרות עליו, ג'רמי מקראת' למשל, והאופנוע הזה קנה לו קהל מעריצים רב בעשרות השנים שבהם הוא יוצר. אמרנו כבר – אייקון מוטוקרוס.
שנתו האחרונה של ה-CR250R הייתה 2007. אז הונדה ויתרה לגמרי על הדו-פעימתיים והשקיעה את כל כולה במרובעי הפעימות – CRF250R ו-CRF450R.
הונדה CR250AF – דו-פעימתי
הונדה CR250AF דגם 2016
אז מה עושה מכונאי מקומי שלא מוכן לרכב על שום דבר אחר זולת אותו דו-פעימתי אייקוני של הכנף האדומה אם אין כזה בנמצא? ובכן, בונה אחד.
הכירו את חננאל, מכונאי מוטוקרוס בן 25 מחצור הגלילית, בעל סדנה לשירות למוטוקרוסים, שהתעקש לרכב על CR250R, ופשוט בנה לו אחד – CR250AF. איך בונים CR250R דו-פעימתי אם אין כאלו? פשוט, לוקחים CRF250R מרובע פעימות ומסבים אותו ל-2 פעימות על ידי החלפת מנוע. נשמע פשוט, אבל חננאל עשה את הדרך הארוכה כדי להגיע לתוצאה מושלמת עבורו.
הפרויקט הזה מתחיל מ-2 אופנועים. הראשון הוא הונדה CRF250R דגם 2012, אשר תרם את השלדה ומכלוליה, כך שהבסיס מודרני למדי. את החלק העיקרי – המנוע – תרם בתחילה הונדה CR250R דגם 2001 שנרכש במיוחד עבור הפרויקט, אולם לאחר מכן נרכש מנוע חדש שלם, עם 0 ק"מ. למה 2001? מפני שחננאל חושב שזו השנה המוצלחת ביותר של המנוע הזה.
מנוע 2 פעימות של הונדה CR250R שנת 2001 – חדש ומשופר
המנוע – דו-פעימתי 250 סמ"ק
המנוע כאמור נלקח מ-CR250R שנת 2001. בתחילה חשב חננאל להשתמש במנוע שנלקח מה-CR שרכש במיוחד, אולם לאחר מכן הוא החליט לרכוש מנוע חדש. אבל זה לא הספיק לו – המנוע החדש פורק, הצילינדר עבר פורטינג, הבוכנה הוחלפה לאחת של WISECO, וזאת על מנת לאפשר למנוע לעבוד גם באנדורו. ראש המנוע עבר ניקוי וקיבל ציפוי אנודייז למראה קרבי. סלסלת הקלאץ' הוחלפה לאחת מחוזקת של HINSON, וצמד המכסים הוחלפו לכאלו של Boysen. על הדרך הוחלפה הוחלפה משאבת המים, וגם הקרבורטור המקורי של ה-CR הוחלף לאחד משופר של קייהין מדגם Air Striker, ומערכת הפליטה שנבחרה היא של Pro-Circuit עם משתיק מטיטניום.
אחרי השיפוץ הזה המנוע עמד בצד כחדש, מוכן להרכבה, כולל מערכת החשמל שנלקחה כולה מה-CR שנת 2001.
העבודה האמיתית – על השלדה
אבל שיפוץ המנוע היה החלק הקל. כעת חננאל היה צריך להתאים את המנוע לשלדה של אופנוע אחר, כאמור CRF250R. לצורך כך נלקחה העריסה המקורית של ה-CR250R מ-2001 והותאמה, כולל כל תושבות המנוע, לשלדה של ה-CRF. זה נשמע פשוט, אבל התהליך הזה לקח שעות עבודה רבות, וכלל אינסוף מדידות, חיתוכים וריתוכים.
כשהשלדה הייתה מוכנה לקלוט את המנוע המחודש, חננאל הלך אחורה ופירק את כל השלדה ומכלוליה. השלדה הראשית נוקתה ועברה פוליש מיוחד למראה מבריק ונוכחות על המסלול, ונבנו גם תושבות מאלומיניום לכל החלקים ההיקפיים כמו מחשב הצתה, סליל הצתה, ועוד חלקים היושבים על השלדה.
בשלב הזה המנוע הותקן על השלדה, כולל הקרבורטור ותיבת האוויר, וניתן היה להתחיל לבנות את האופנוע מחדש, כשכל חלק וחלק מקבל תשומת לב, משופץ או מוחלף באחד משופר.
ראשית, כל המסבים – היגוי, זרוע אחורית, בולם אחורי ולינקים, וכן מסבי הגלגלים – הוחלפו בחדשים של Pivot Works.
הבולמים הקדמיים והאחורי היו צריכים לעבור את הטיפול המשמעותי ביותר, בעיקר בגלל הפחתת המשקל הדרמטית של האופנוע אחרי המעבר ל-2 פעימות, ולכן הם נשלחו לסדנת Factory Connection, שם הם עברו שיפוץ יסודי, שסתום מחדש, ציפוי Hard Anidize והחלפת הקפיצים בהתאם למשקל האופנוע והרוכב וסגנון הרכיבה. בזמן הזה המשולשים צופו באנודייז אדום להשלמת המראה.
עיקר העבודה – על השלדה ומכלוליה
הלאה לגלגלים. הנאבות הוחלפו לכאלו של RAD באנודייז אדום, השפיצים והניפלים המקוריים הוחלפו בסט מלא של חברת Bulldog, החישוקים המקוריים של DID נשארו, בגלל משקלם הנמוך וההתאמה לכלי, אולם הם נשלחו גם הם לציפוי אנודייז טרם ההרכבה. לבסוף הורכבו צמיגי קנדה חדשים.
מערכת הבלימה שופצה כולה, מלפנים הורכב דיסק אוברסייז צף בקוטר 270 מ"מ עם מתאם לקליפר, ומאחור הורכב דיסק חדש, כשרפידות חדשות הורכבו מלפנים ומאחור.
להשלמת המראה – פלסטיקה. זו הוחלפה כולה לחדשה מתוצרת Cycra, כולל פלטת המספר הקדמית, כשעל הפלסטיקה החדשה הודבקה גרפיקה בעיצוב אישי של Snake-MX, בהשראת סדנת Service HR.
עכשיו זה הזמן לפיצ'יפקעס ולתוספות קטנות ומגניבות. הכידון המקורי הוחלף ל-Renthal Twin Wall בכיפוף ייעודי, ידית מצערת חדשה מאלומיניום הותקנה, כולל כבל חדש, ידיות בלם ומצמד חדשות החליפו את המקוריות, גריפים חדשים, כבל מצמד חדש, רגליות הילוכים ובלם אחורי משופרות, רגליות רוכב מורחבות, רדיאטורים מוגדלים ליעילות פינוי החום מהמנוע, גלגל שיניים אחורי מאלומיניום עם שרשרת DID קלה במיוחד, התווספו כל מיני פקקים, צינורות ותושבות, ו… זהו. האופנוע מוכן לרכיבה, לא לפני שכוון בסדנה של חננאל כך שיעבוד חלק וטוב.
ויש מלא פיצ'יפקעס
התוצאה הסופית
קל מאוד לקחת ערימה של חלקים ולבנות מהם אופנוע. הרבה יותר קשה לגרום לכל החלקים האלה להיראות קשורים למכלול אחד שלם, ועוד יותר קשה לגרום להם להרגיש מקשה אחת שלמה ברכיבה. אז בסעיף הראשון חננאל הצליח, ולדעתנו בגדול. הביטו על האופנוע בתמונות – כאילו עוד שנייה הוא מזנק למרוץ סופרקרוס של סוף שנות ה-2000, רק שהגרפיקה קצת עדכנית יותר. "ים של גרוב בעיניים", כמו שאסף בן אהרון שלנו תיאר את זה. מרשים ביותר!
טוב, איך הוא נוסע?
כדי לטעום מהאופנוע, הבאנו איתנו את אסף בן אהרון (אב"א), בוחן המוטוקרוס שלנו, שידוע בחיבתו העזה ל'בראאאפ', או דו-פעימתיים. אב"א התאהב במכונה כבר כשראה אותה ממבט ראשון, אבל למרות זאת ניסינו לשמור אותו מחובר כדי לקבל רשמים אובייקטיביים מהמכונה הבלתי שגרתית הזו.
נו, אז איך הוא נוסע?
"זה אופנוע של גברים. אופנוע שמווברץ לך את הלב והאשכים. יש לו כוח מתפרץ שמרטיט את הנשמה בכל פעם שפותחים גז, והוא גורם למרובעי פעימות מודרניים להרגיש קצת אנמיים לידו. הוא אולי לא יהיה מהיר מהם לאורך מרוץ שלם, אבל הוא יגרום לפי מיליון יותר חיוכים בקסדה. הוא לא מרחם עליך, ה-CR הזה, והוא דורש רוכב שיודע מה הוא עושה. עקומת הכוח הזו, שמתפוצצת על הרוכב בסל"ד הגבוה – מעתיקה נשימה.
יחד עם זאת, אהבתי מאוד את האיזון של האופנוע. זה לא פשוט לקחת מכלול חלקים ולייצר מכונה אחת משתיים, אבל כאן האופנוע מרגיש שלם מאוד. התחברתי אליו ברגע, למרות שהסט-אפ לא היה כמו שאני אוהב. גם רמת הגימור והירידה לפרטים גבוהה מאוד, ובשום מקום אין תחושה של חצי עבודה. המתלים מצוינים, ומתאימים מאוד לשלדה והמנוע האלו. אני מאוד מתחבר לתחושה שהאופנוע נותן בכניסות לפניות ושפע האינפורמציה שהוא מעביר לרוכב. זה מקל על השליטה. מאידך, ברגע שהתחלתי להתעייף, ה-CR הזה התחיל לאיים עליי. צריך בשבילו רוכב שלא רק בעל טכניקה טובה, אלא גם בכושר וסבולת גבוהים.
מאוד התרשמתי מסיבוב ההתרשמות הזה, ואני חושב שלעונת הגשמים – לשבילים ולדיונות, זה האופנוע המושלם עבורי, עם עוד כמה נגיעות קטנות בסט-אפ להתאמה אישית בשבילי".
"אופנוע של גברים…"
פרויקט מיוחד
הפרויקט הזה של ה-CR250R הוא מאוד מיוחד ולא שגרתי. אבל מעבר לקונספט הלא שגרתי, הביצוע ברמה גבוהה מאוד. מרגישים כאן את הירידה לפרטים ואת הנגיעה האישית בכל בורג ובורג, והוא נותן תחושה מיוחדת כשרוכבים על מכונה כזו מיוחדת. מצד אחד מוטוקרוס-רטרו, אבל באריזה מודרנית לגמרי, עם התנהגות טובה מאוד ותחושה כללית של אופנוע שלם. זה בהחלט לא שגרתי.
אהבנו מאוד את התעוזה של חננאל לקחת פרויקט כזה וללכת איתו עד הסוף. כמובן שגם כמו שהבנתם – אהבנו מאוד את התוצאה המרשימה. אהבנו גם את הגאווה, הערך החברתי והמשפחתי כשחננאל, אשתו וחברו הגיעו למסלול שבו קבענו, גאים ביצירה שהם מורידים מהנגרר.
