תגית: קוואסאקי נינג'ה

  • רכיבה ראשונה: קוואסאקי נינג'ה 500

    רכיבה ראשונה: קוואסאקי נינג'ה 500

    • יתרונות: קלות רכיבה וידידותיות למשתמש, מומנט ביחס לנינג'ה 400 שאותו הוא מחליף, עיצוב יפהפה, יכולות כביש
    • חסרונות: מיגון רוח, בולמים פשוטים
    • שורה תחתונה: הנינג'ה 500 החדש הוא נינג'ה 400 מוגדל נפח עם יותר מומנט, ועם עיצוב מודרני יותר ברוח משפחת הנינג'ה; אופנוע ספורטיבי מצוין לבעלי רישיון A1 או כפלטפורמת מסלול
    • מחיר: 45,985 ש"ח לגרסה הרגילה, 47,985 ש"ח לגרסת SE
    • מתחרים: ימאהה R3, הונדה CBR500R
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 451 סמ"ק, 45 כ"ס ב־9,000 סל"ד, 4.3 קג"מ ב־6,000 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, שלדת צינורות פלדה, מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ, מהלך 120 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ, מהלך 130 מ"מ, דיסק קדמי חצי צף בקוטר 310 מ"מ עם קליפר צף 2 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ עם קליפר צף, מערכת ABS, אורך 1,995 מ"מ, בסיס גלגלים 1,375 מ"מ, גובה מושב 785 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 171 ק"ג, צמיגים 150/60R17, 110/70R17

    צפו בווידאו – קוואסאקי נינג'ה 500 במבחן:

    מה זה?

    הנינג'ה 500 – ויחד איתו אחיו לפלטפורמה, ה־Z500 – הוא המחליף וממשיך דרכו של הנינג'ה 400 (וה־Z400), כשלשנת 2024 צמד הדגמים, שכאמור יושבים על פלטפורמה משותפת, קיבלו מקצה שיפורים ומתיחת פנים. זהו אופנוע ספורט לצעירים בעלי רישיון נהיגה A1, שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופנועים בכלל והספורט בפרט.

    במעבר בין הנינג'ה 400 ל־נינג'ה 500 ישנם מספר שינויים. ראשית, מנוע הטווין המקבילי גדל מ־399 ל־451 סמ"ק. הגדלת הנפח מחויבת המציאות בשל תקנות זיהום האוויר שהולכות וסוגרות על המנועים. הגדלת הנפח מתבצעת על־ידי הגדלת מהלך הבוכנות מ־51.8 מ"מ ל־58.6 מ"מ, בעוד קוטר הצילינדרים נשאר זהה – 70.0 מ"מ. יש כמובן גל ארכובה חדש וטלטלים חדשים בגלל מהלך הבוכנות הארוך יותר, אבל גם הבוכנות חדשות ומעודכנות, הצילינדרים חדשים עם ציפוי דומה לזה של ה־ZX-10R וה־ZX-6R, ויש גל איזון חדש.

    גם בראש המנוע נעשו שינויים כך שיתאימו למנוע המשודרג (למשל יחס דחיסה שירד מ-11.5:1 ל-11.3:1), וכן בתיבת האוויר המוגדלת, בתעלות היניקה, במערכת הזנת הדלק ובמערכת הפליטה. בקוואסאקי ביצעו גם שיפורים בקלאץ' המחליק, שסבל מבעיות עמידות בדגם הקודם.

    קוואסאקי נינג'ה 500
    קוואסאקי נינג'ה 500

    התוצאה היא מנוע בעל הספק זהה לעבר – 45 כ"ס, אבל שיא ההספק מגיע ב־9,000 סל"ד, שהם 1,000 סל"ד נמוך יותר ממנוע ה־400 הקודם, ובעיקר, המומנט המקסימלי גבוה יותר – 4.3 קג"מ ב־6,000 סל"ד לעומת 3.9 קג"מ ב־8,000 סל"ד, כשהמומנט גבוה יותר ממנוע ה־400 לכל אורך טווח הסל"ד, כלומר מנוע חזק וגמיש יותר.

    הפלטפורמה המכאנית נשארה זהה פחות או יותר, עם שלדת פלדה, בולמים קדמיים קונבנציונליים בקוטר 41 מ"מ, זרוע אחורית מפלדה עם בולם יחיד פשוט יחסית, ומערכת בלמים בסיסית הכוללת דיסק בקוטר 310 מ"מ וקליפר צף כפול בוכנות.

    הנינג'ה 500 מקבל מתיחת פנים משמעותית, כשהוא מתחדד ומקבל עיצוב בקורלציה למשפחת דגמי הנינג'ה – קרוב יותר ל־ZX-10R עם חזית אגרסיבית ועם צביעה בקורלציה ל-10 הגדול.

    בקוואסאקי משפרים גם את הארגונומיה עם מושב חדש, וגם רגליות הרוכב והכידון זזו כדי לאפשר תנוחה ספורטיבית יותר מבלי לפגוע בנוחות.

    מבחינת בקרות ואלקטרוניקה אין שינויים גדולים. יש כמובן מערכת ABS מחויבת תקנות יורו, ויש מסך LCD צבעוני ופנסי LED היקפיים. בגרסת ה-SE יש מסך TFT צבעוני המתממשק לטלפון הסלולרי ומוסיף גם שקע טעינה USB-C, מפתח קרבה, ועוד כמה תוספות כמו משקף כהה, סליידרים לשלדה ומדבקות אחיזה למיכל הדלק.

    אבולוציה של הנינג'ה 400
    אבולוציה של הנינג'ה 400

    ביצועים

    נתחיל במנוע, שכן פה נמצא השדרוג בחשוב ביותר במעבר בין ה־400 ל־500. מכיוון שהגדלת הנפח התבצעה על־ידי הגדלת מהלך הבוכנה, התוצאה הישירה היא יותר מומנט בסל"ד נמוך יותר, וזה חלק מהתהליך שהמנוע הזה עובר. אם מנוע ה-300 הישן היה חובב צרחות בסל"ד גבוה, מנוע ה־400 כבר היה מתון יותר וסיפק יותר מומנט אבל עדיין הצריך סל"ד גבוה, ופה ב־500 הסל"ד המקסימלי נמוך יותר, ויש הרבה יותר מומנט בסל"ד נמוך. למעשה, המנוע הזה גמיש ומציע מומנט נדיב (ביחס ל־500, כן?) כבר מסל"ד נמוך – וזה היפוך מוחלט ממנוע ה־300 של לפני 2 דורות.

    הקטנת מהירות המנוע והגברת המומנט נובעים אמנם גם מהגדלת הנפח, שכן יש יותר תערובת שנשרפת, אבל בעיקר בגלל הגדלת מהלך הבוכנה, שמספקת יותר מומנט על גל הארכובה בכל מהלך עבודה אבל מגבילה את מהירות המנוע. כך אפשר לקבל יותר מומנט בסל"ד יותר נמוך, ועדיין לשמור על ההספק המקסימלי של 45 כוחות סוס.

    התוצאה היא מנוע גמיש הרבה יותר, יעיל יותר, ובעיקר קל יותר לשימוש ומאפשר רכיבה כשהראש רגוע יותר. התאוצות טובות בסך הכל, כפי שתוכלו לראות בווידאו, והמהירות המקסימלית תדגדג מלמטה את ה־180 קמ"ש אם ממש תתאמצו, כשהמהירות השיוט הנוחה עומדת כל סביב 130 קמ"ש – סביר ביותר לכביש הציבורי.

    מנוע גמיש יותר שעובד בסל"ד נמוך יותר
    מנוע גמיש יותר שעובד בסל"ד נמוך יותר

    חשוב לציין את הקלאץ', שהוא מסוג 'סליפר קלאץ', עם 3 קפיצים בלבד, וכפועל יותר התפעול שלו הוא מהרכים שיש בעולם האופנועים. זה היה נכון בנינג'ה 400, וגם כאן המאפיין הזה נשמר. מעולה!

    מבחינת התנהגות דינמית, הנינג'ה 500 שומר על המאפיינים של גרסת ה-400. הוא קל יחסית ומאפשר שליטה טובה, אבל מכלולי השלדה – כמו הבולמים והבלמים – בסיסיים בלבד. זה אומר שהם יבצעו את העבודה היטב כל עוד לא לוחצים אותם חזק. כך למשל, רכיבה שוטפת בכביש מפותל היא כיף חיים, בעיקר בגלל קלות התפעול והמשקל הנמוך שמאפשרים לשטוף את הכביש בקלות רבה. ממש בית ספר לרכיבה.

    כשהכביש מתחיל להיות פחות חלק ויותר גבשושי, אז הקצב יצטרך לרדת – בעיקר בגלל הבולמים הבסיסיים. מקובל לגמרי בקטגוריית הנפח והמחיר. אגב, הנינג'ה 400 היה כוכב קטגוריית ה־SSP300, כך שניתן לרכוש גם ל־500 אין־סוף שיפורים שיהפכו אותו למכונת מסלול מושחזת, כולל כמובן בולמים וקארטרידג'ים, כך שמי שמתכוון לקחת את הנינג'ה 500 לרכיבה ספורטיבית אמיתית יוכל למצוא את כל הרכיבים שיתמכו בכך.

    בסך הכל הנינג'ה 500 מציע חוויית ספורט בסיסית וטובה לרוכבים מתחילים, והיתרונות שלו הם מנוע גמיש וקל לתפעול ומשקל נמוך יחסית שמאפשר שליטה טובה על האופנוע.

    Kawasaki Ninja 500 Test Ride (2)

    איך זה מרגיש?

    הנינג'ה 500 הוא אופנוע קטן יחסית, וזה הגיוני, שכן הוא אבולוציה של אופנועי 250 ו־300 סמ"ק. תנוחת הרכיבה מציבה את הרוכב זקוף ביחס לאופנועי ספורט טהורים, עם קליפ־אונים שממוקמים מעל למשולש העליון כמקובל בקטגוריה, והתנוחה הזו מאפשרת שליטה טובה. יחד עם זאת, הקליפ־אונים קצת צרים, והיינו מעדיפים אותם רחבים יותר או את הכידון השטוח של ה־Z, אחיו לפלטפורמה. אזור מיכל הדלק צר מאוד, ובכלל הממדים הקטנים של האופנוע גורמים באופן ישיר למשקל הנמוך ותורמים לשליטה הקלה באופנוע. אי אפשר לומר שהיה צפוף עליו, אבל הוא לא מרווח, וייתכן שרוכבים גבוהים ירגישו צפיפות מה.

    הממדים הלא גדולים גם מגבילים את מיגון הרוח, וכדי ליהנות משקט יחסי בקסדה הרוכב צריך לרכון על המיכל ולהתכופף מתחת למיגון הרוח הספורטיבי הקטן. גם זה מקובל לגמרי בקטגוריה. בשאר הזמן הרוח מנווטת אל חלקה העליון של הקסדה. שוב, סביר.

    נקודה לחובתו של הנינג'ה 500 היא המסך המיושן עם כפתורי התפעול. בימים ששאר האופנועים עוברים למסכי TFT מתקדמים עם תפעול מבית המתגים, הנינג'ה עדין עם מסך LCD עם תפעול של שני כפתורים על במסך עצמו. בנוסף, אין פה מערכות אלקטרוניקה ובקרות למעט ABS שמחויב בתקנות. כאן צריך לציין שוב שמדובר בפלטפורמת שיפורים למסלול, כך שרוכבים מסוימים יראו בזה דווקא יתרון.

    אם מסתכלים על התמונה הכללית ולא על הפרטים, אז הנינג'ה 500 הוא בית ספר לרכיבת ספורט לצעירים, שכן הוא קל לשליטה ולניהוג, והוא ילמד את הרוכב כיצד למקסם מהירות פנייה. מהבחינה הזו הנינג'ה שומר על המאפיינים של הדורות הקודמים, וטוב שכך.

    Kawasaki-Ninja-500-Test-12

    סיכום ועלויות

    הנינג'ה 500 הוא המשך של אבולוציה מעניינת, שכן במעבר מה־250 וה־300 אל ה־400 ועכשיו 500 – הוא הפך מאופנוע שצורח בסל"ד גבוה לאופנוע עם מומנט ודרייב ביציאה מהפנייה. תורבת, אם תרצו. יחד עם זאת, הוא שומר על המאפיינים של הנינג'ה 400, שהיה אופנוע מצוין ובית ספר לרכיבת מסלול.

    הוא קטן ממדים, הוא קל משקל, ויש לו מנוע שעובד בסל"ד נמוך יותר מבעבר ומספק יותר מומנט על כל טווח הסל"ד. התוצאה היא כאמור אופנוע קל לשליטה וקל לרכיבה ספורטיבית ורכיבת מסלולים קטנים ובינוניים. מכלולי השלדה הבסיסיים יהיו צוואר הבקבוק של הביצועים, אבל כאמור רוכבים שירצו לקחת את זה שלב או כמה שלבים קדימה יוכלו להפוך את הנינג'ה למכונת מסלול מושחזת.

    פרט לשינויים החשובים במנוע, הנינג'ה 500 מקבל גם עיצוב קרבי יופה, בקורלציה מלאה לדגמי הנינג'ה הגדולים והמקצועיים, כך שגם התחום החשוב של המראה החיצוני שופר פה ויעשה לרוכב נעים.

    מחירו של הנינג'ה 500 עומד על 45,985 ש"ח, כשגרסת ה־SE הכוללת מסך TFT, מפתח קרבה, משקף כהה, מיגונים שונים ועוד כמה תוספות, עולה 2,000 ש"ח יותר. המחיר הזה ממקם אותו במרכז הקטגוריה פחות או יותר, כך שהמחיר לא יוצא דופן – גם אם לוקחים בחשבון את המכלולים הפשוטים ואת הנחיתות מבחינת אלקטרוניקה ובקרות.

    בסך הכל הנינג'ה 500, וכן אחיו ה־Z500, הוא אופנוע טוב וחשוב, שכאמור מהווה בית ספר לרכיבה לרוכבים צעירים בעלי רישיון A1 עם אספירציות ספורטיביות, והוא אבולוציה מעניינת לסדרת הנינג'ה הקטנה .

  • חדשים בארץ: דגמי קוואסאקי 2025

    חדשים בארץ: דגמי קוואסאקי 2025

    מטרו מוטור, יבואנית קוואסאקי לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של הנינג'ה 1100SX, הוורסיס 1100 וה-Z900 – כולם חדשים לשנת 2025, ויוצאת מבצע מיוחד לאורך כל חודש פברואר: בכל קנייה של אופנוע מדגמי קוואסאקי מקבלים וסט מתנפח לאופנוע SMART JACKET מתוצרת דיינזה.

    ה-Z1000SX, אופנוע הספורט-תיור הוותיק של קוואסאקי, קיבל שלל עדכונים לשנת 2020, אשר חוץ ממתיחת פנים משמעותית, התאמה ליורו 5 ומגוון שדרוגים שונים, הוא קיבל גם שם חדש – נינג'ה 1000SX.

    לשנת 2025 גדל נפח המנוע מ-1,043 סמ"ק ל-1,099 סמ"ק, וזה בעזרת הארכה של מהלך הבוכנה ב-3 מ"מ. באופן מוזר אין נתוני מנוע בשלב זה מקוואסאקי, אבל בעוד שהדור הקודם סיפק 142 כ"ס ו-11.3 קג"מ המנוע החדש אמור לספק מעט פחות כ"ס (ככל הנראה סביב 140 כ"ס) ומעט יותר קג"מ בסל"ד נמוך יותר. נעדכן את הידיעה כשיתפרסמו הנתונים המלאים. שאר השינויים במנוע אמורים להיות בדיוק כמו בוורסיס, שזה אומר יחס דחיסה גבוה יותר, תעלות יניקה גדולות כעת – 45 מ"מ, זה לצד פתחי יניקה וגופי מצערת צרים יותר – מה שמאפשר יותר כוח בסיבובי המנוע שבין 4,000 ל-7,000 סל"ד. עוד שינויים פנימיים נעשו לטובת שימושיות ועידון המנוע כמו למשל הפחתת זווית פתיחת השסתומים, עדכון מערכת ניהול המנוע, גלגל תנופה כבד יותר, הוספת גל איזון נוסף, ועדכון למערכת הקוויקשיפטר המאפשרת העלאת הילוכים כבר מ-1,500 סל"ד. יחסי ההעברה בהילוך החמישי והשישי הוארכו לטובת שיוט במהירות גבוהה.

    מבחינת אלקטרוניקה יש שקע USB-C חדש, בקרת שיוט, מצבי ניהול מנוע ומערכות בקרת בלימה ואחיזה להטיה. יש גם צמיגי בריג'סטון באטלקס S23 חדשים.

    לשנת 2025 מתווספת גרסת SE, רק שכאן לא מדובר על בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. מערכת הבולמים כן משתדרגת עם בולם אחורי של אוהלינס S46 בעל יכולות כיוון מלאות. יש גם מערכת בלימה משודרגת, כאן עם קליפר קדמי של ברמבו מסוג M4.32 עם משאבת בלם משופרת וצינורות בלימה מצופים פלדה שזורה. לגרסה זו יש גם ידיות מחוממות.

    מחיר ההשקה של גרסת ה-SX הוא 99,985 ש"ח ו-109,985 ש"ח לגרסת ה-SE. 

    קוואסאקי נינג'ה 1000SX SE דגם 2025
    קוואסאקי נינג'ה 1100SX SE דגם 2025

    בשנת 2012 הייתה קוואסאקי החברה האחרונה שהצטרפה לסגמנט הסופר-אדוונצ'ר היוקרתי והטכנולוגי. זה היה עם הוורסיס 1000 שנשא מנוע 4 צילינדרים בשורה בנפח 1,043 סמ"ק שנלקח במקור מה-Z1000, שבעצמו קיבל אותו בירושה מאופנוע הסופרבייק של קוואסאקי, ה-ZX-10R – כמובן לפני שעבר מספר שינויים והתאמות, לרבות הגדלת הנפח. הדור האחרון הוצג בשנת 2019 עם עיצוב חדש והרבה אלקטרוניקה, כולל גרסת SE עם מערכת בולמים סמי-אקטיבית חשמלית ועוד יותר אלקטרוניקה הכוללת מצבי רכיבה, מצבי מנוע ומערכת ABS ובקרת אחיזה לפניות.

    לשנת 2025 הוצג הדור הרביעי, שבעזרת הארכה של מהלך הבוכנה ב-3 מ"מ, גדל הנפח ל-1,099 סמ"ק. הספק המנוע עלה בהתאם ל-135 כ"ס ב-9,000 סל"ד (118 כ"ס לפני כן) והמומנט טיפס ל-11.4 קג"מ ב-7,600 סל"ד (10.4 קג"מ בדור הקודם). יחס הדחיסה עלה מ-10.3:1 ל-11.8:1. תעלות היניקה גדולים כעת ב-45 מ"מ, זה לצד פתחי יניקה וגופי מצערת צרים יותר – מה שמאפשר יותר כוח בסיבובי המנוע שבין 4,000 ל-7,000 סל"ד. עוד שינויים פנימיים נעשו לטובת שימושיות ועידון המנוע כמו לדוגמת הפחתת זווית פתיחת השסתומים, עדכון מערכת ניהול המנוע, גלגל תנופה כבד יותר, הוספת גל איזון נוסף, הפחתת שן בגלגל השיניים האחורי, שכעת הוא עם 42 שיניים, ועדכון מערכת הפליטה ומערכת קירור השמן.

    הקוואסאקי ורסיס 1100 מגיע בשלוש גרסאות: גרסה רגילה (ללא אות), וגרסאות S (בתמונה בראש הידיעה) ו-SE אשר מקבלות עדכון למערכת הקוויקשיפטר, המאפשרת העלאת הילוכים כבר מ-1,500 סל"ד. בכל הגרסאות יש גם דיסק קדמי כפול בגודל 310 מ"מ שהם כעת בתצורה עגולה וקונבנציונלית (משונן בדור הקודם) ודיסק אחורי שגדל ב-10 מ"מ והוא כעת בקוטר של 260 מ"מ. הגרסאות השונות נבדלות באבזור המקורי, כאשר גרסת הבסיס שוקלת 255 ק"ג (משקל מלא), גרסת ה-S שוקל 257 ק"ג וגרסת SE שוקלת 259 ק"ג. כולם עלו בעוד 2 ק"ג.

    האפיון ממשיך להיות לטובת הכביש, כאשר השלדה ומערכת המתלים בוורסיס החדש נותרו כמעט זהים לאלו שבדגם הקודם (שמצידם היו זהים לדגם שלפניו). כך גם מידות החישוקים והצמיגים, שהם בקוטר 17″ עם 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. מהלכי הגלגל עומדים על 150 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה מושב 840 מ"מ ומיכל דלק מכיל 21 ל'.

    מחיר השקה של שלוש הגרסאות: ורסיס 89,985 ש"ח, ורסיס S במחיר של 104,985 ש"ח וגרסת SE במחיר של 109,985 ש"ח.

    קוואסאקי ורסיס 1100 SE דגם 2025
    קוואסאקי ורסיס 1100 SE דגם 2025

    ה-Z900 של קוואסאקי הוצג בשנת 2017, החליף את ה-Z800, אז לקחו בקוואסאקי את מנועו של ה-Z1000 בנפח 1,043 סמ"ק, הקטינו את קוטר הצילינדרים כך שנפח המנוע יעמוד על 948 סמ"ק, ובנו סביבו שלדת צינורות פלדה עם מכלולי ביניים ועיצוב קרבי ורדיקלי שקרץ לצעירים. לשנת 2020 שחררו את הדור השני והמשופר, שמעבר לחליפה המעודכנת גם קיבל עדכונים חשובים בתחום האלקטרוניקה.

    בשנת 2021 הוצגה גם גרסת SE מתקדמת יותר אשר הוסיפה מערכת בולמים מלאה של אוהלינס עם מזלג הפוך ומוזהב בקוטר 41 מ"מ ובולם S46 מאחור – שניהם מתכוונים במלואם, כאשר מאחור יש גם כיוון עומס קפיץ נפרד. מערכת הבלמים של ברמבו יחודית לגרסה, עם צמד דיסקים בקוטר 300 מ"מ וקליפרים רדיאליים 4 בוכנות של ברמבו מדגם M4.32 (דומה למערכת המותקנת ב-Z H2), ודיסק יחיד בקוטר 250 מ"מ מאחור. המשאבה הקדמית הרדיאלית היא של ניסין. בנוסף, צינורות הבלם מצופים בפלדה שזורה.

    לשנת 2025 מציגים בקוואסאקי דור שלישי של שתי הגרסאות, עם שינויים מינימליים יחסית אבל חשובים. נתחיל עם העיצוב, שמקבל גם מסיכת חזית חדשה ומחודדת יותר, כונסי האוויר בצידי מיכל הדלק חדשים, קטנים ושונים עם אלומיניום בוהק ויחידת הזנב חדשה עם פנס LED בעיצוב אחר מהדור הקודם. בקוואסאקי קוראים לשפת העיצוב בשם 'Sugomi design' ומדמים את זה לאצן שדרוך ומחכה לזינוק.

    יחידת המנוע נשארת זהה, עם ההתאמה לתקנות יורו 5+ ההכרחיות. שינויים פנימיים בזויות גל הארכובה מאפשרות שיפור מסוים במומנט בסל"ד נמוך וחיסכון טוב יותר בצריכת הדלק, ב-16% טוב יותר לפי קוואסאקי. נתוני מנוע מרובע הצילינדרים בנפח 948 סמ"ק נשאר על 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-10.1 קג"מ ב-7,700 סל"ד.  נשארה מערכת ניהול מנוע עם 4 מצבי רכיבה – ספורט, כביש, גשם, ומצב 'רוכב' שבו הרוכב יכול לכוון את עוצמת המנוע ואת רמת ההתערבות של בקרת האחיזה. וכן, יש בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק.

    לשנת 2025 נוספה מערכת IMU ב-6 צירים אשר מאפשרת את התערבות בקרות הבלימה והאחיזה גם במצבי הטיה. תוספת בטיחותית חשובה ל-Z900. זה גם מאפשר להוסיף קוויקשיפטר דו-כיווני ובקרת שיוט. חדש גם הוא צג TFT בגודל 5″, מעט גדול יותר מהדור הקודם, עם מערכת ניווט 'turn-by-turn' שמאפשרת לנווט לפי החיצים בצג.

    מחיר ההשקה של ה-Z900 נקבע על 69,985 ש"ח ושל גרסת ה-SE על 76,985 ש"ח.

    קוואסאקי Z900 דור שלישי של 2025
    קוואסאקי Z900 דור שלישי של 2025
  • קוואסאקי חושפת: Z500 ונינג'ה 500

    קוואסאקי חושפת: Z500 ונינג'ה 500

    בקוואסאקי מציגים ל-2024 את צמד הכלים הפופולריים בקטגוריית הרישוי A1 – נינג'ה ספורטיבי ו-Z נייקד – משודרגים עם הגדלת נפח ועם מתיחת פנים משמעותית, וגם עם שמות חדשים – קבלו את הנינג'ה 500 ואת ה-Z500.

    קוואסאקי נינג'ה 500
    קוואסאקי נינג'ה 500

    הגדלת הנפח מחויבת המציאות בשל תקנות זיהום האוויר שהולכות וסוגרות על המנועים. בקוואסאקי מגדילים את נפח מנוע הטווין המקבילי ב-52 סמ"ק, מ-399 ל-451 סמ"ק, על-ידי הגדלת מהלך הבוכנות מ-51.8 מ"מ ל-58.6 מ"מ, בעוד קוטר הצילינדרים נשאר זהה – 70.0 מ"מ. יש כמובן גל ארכובה חדש וטלטלים חדשים בגלל מהלך הבוכנות הארוך יותר, אבל גם הבוכנות חדשות ומעודכנות, הצילינדרים חדשים עם ציפוי דומה לזה של ה-ZX-10R וה-ZX-6R, ויש גל איזון חדש.

    גם בראש המנוע נעשו שינויים כך שיתאימו למנוע המשודרג (למשל יחס דחיסה שירד מ-11.5:1 ל-11.3:1), וכן בתיבת האוויר המוגדלת, בתעלות היניקה, במערכת הזנת הדלק ובמערכת הפליטה. בקוואסאקי ביצעו גם שיפורים בקלאץ' המחליק, שסבל מבעיות עמידות בדגם הקודם.

    התוצאה היא מנוע בעל הספק זהה לעבר – 45 כ"ס ב-9,000 סל"ד (שהם 1,000 סל"ד נמוך יותר ממנוע ה-400 הקודם), אולם בעל מומנט מקסימלי גבוה יותר – 4.3 קג"מ ב-6,000 סל"ד (לעומת 3.9 קג"מ ב-8,000 סל"ד), כשהמומנט גבוה יותר ממנוע ה-400 לכל אורך טווח הסל"ד, כלומר מנוע חזק וגמיש יותר.

    הפלטפורמה המכאנית נשארה זהה פחות או יותר, עם שלדת פלדה, בולמים קדמיים קונבנציונליים בקוטר 41 מ"מ, זרוע אחורית מפלדה עם בולם יחיד פשוט יחסית, ומערכת בלמים בסיסית הכוללת דיסק בקוטר 310 מ"מ וקליפר צף כפול בוכנות.

    קוואסאקי Z500
    קוואסאקי Z500

    ה-Z500 והנינג'ה 500 מקבלים מתיחת פנים משמעותית, כשכל אחד מהם מתחדד ומקבל עיצוב בקורלציה למשפחת הדגמים. כך למשל הנינג'ה 500 מקבל עיצוב הקרוב יותר ל-ZX-10R עם חזית אגרסיבית ועם צביעה בקורלציה ל-10 הגדול, וגם ה-Z כאמור מתחדד ומתעדכן בעיצובו בהתאם לרוח משפחת ה-Z.

    בקוואסאקי משפרים גם את הארגונומיה עם מושב חדש, וגם רגליות הרוכב והכידון זזו כדי לאפשר תנוחה ספורטיבית יותר מבלי לפגוע בנוחות. ה-Z מקבל במסגרת מתיחת הפנים מושב חדש, שאמור להיות נוח יותר. לצמד הדגמים ניתן להוסיף מושב ארגונומי הגבוה ב-30 מ"מ.

    מבחינת בקרות ואלקטרוניקה אין שינויים גדולים. יש כמובן מערכת ABS מחויבת תקנות יורו 5, ויש מסך LCD צבעוני ופנסי LED היקפיים. בגרסאות ה-SE של צמד הדגמים (Special Edition) יש מסך TFT צבעוני המתממשק לטלפון הסלולרי ומוסיף גם שקע טעינה USB-C, וכן כיזוי מושב אחורי, מגן רדיאטור, חרב תחתונה ב-Z, משקף כהה, סליידרים לשלדה, ומדבקות אחיזה למיכל הדלק. הנינג'ה 500 בגרסת SE מקבל גם מפתח קרבה KEYLESS.

    צמד הנינג'ה 500 וה-Z500 המעודכנים צפויים להגיע ארצה ברבעון הראשון של 2024. מחירים טרם פורסמו, אולם הם צפויים להיות גבוהים במעט ממחיריהם של צמד דגמי ה-400 היוצאים.

  • קוואסאקי מציגה: נינג'ה e-1 ו-Z e-1 חשמליים

    קוואסאקי מציגה: נינג'ה e-1 ו-Z e-1 חשמליים

    בקוואסאקי מתחילים את מהפכת המנועים החשמליים של החברה עם גרסאות חשמליות לנינג'ה הספורטיבי וה-Z הנייקד. 

    בקוואסאקי מתחילים את מהפכת החשמול המלא של אופנועיה עם צמד כלים חשמליים על פלטפורמת ה-125 סמ"ק – הנינג'ה וה-Z. בעבר פרסמנו שבקוואסאקי מתכוונים להעביר את כלל דגמי החברה להנעה חליפית שאינה בעירה פנימית עד לשנת 2035. המשמעות היא שבשנים הקרובות נראה הצגה שיטתית של דגמים חדשים אשר לא יונעו באמצעות מנועי בנזין כפי שאנו מכירים. בכוונת קוואסאקי להציג בשנים הקרובות 10 דגמים עם הנעה היברידית או חשמלית, כאשר כבר חשפנו את ה-EV Endeavor – נינג'ה חשמלי המגיע עם ארבעה הילוכים לחידוד החוויה הספורטיבית והמוכרת.

    כעת מציגים בקוואסאקי את הנינג'ה e-1 ואת ה-Z e-1 – הנינג'ה הספורטיבי וה-Z הנייקד – אשר יושבים על פלטפורמה זהה של ה-Z125 והנינג'ה 125. המנוע החשמלי מפיק הספק מקסימלי של 12 כ"ס (9 קילוואט), הספק נומינלי של 6.8 כ"ס (5 קילוואט) ומומנט של 4.12 קג"מ, מה שמאפשר מהירות מרבית – מוגבלת אלקטרונית – של 99 קמ"ש.

    קוואסאקי נינג'ה e-1
    קוואסאקי נינג'ה e-1

    בקוואסאקי רוצים לשמור על משקל כללי נמוך, וזו אחת הסיבות לכך שצמד הסוללות מסוג ליתיום-יון קטנות יחסית ומספקות טווח רכיבה מקסימלי של 72 ק"מ בלבד. צמד הסוללות הנשלפות בעלות קיבול כולל של 3kWh ושוקלות ביחד 23 ק"ג. זמן הטעינה המשוער עומד על כ-4 שעות ל-100% (בקוואסאקי לא סיפקו נתון מדויק). הסוללות יושבות מתחת למיכל הדלק המדומה וניתנות לשליפה בנפרד, מה שמאפשר לקחת רק אחת לכיתה בביה"ס ולטעון אותה במהלך הלימודים.

    יש שני מצבי רכיבה לבחירת הרוכב, 'כביש' עם מהירות מרבית של 88 קמ"ש ו'אקו', המגביל את מהירות האופנועים ל-64 קמ"ש. מצב 'בוסט' מאפשר כ-15 שניות של הספק מקסימלי, לטובת עקיפה למשל, ואת המהירות המרבית המוצהרת.

    מבחינת שאר הנתונים הטכניים, לשני הכלים חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 100/80 מלפנים ו-130/70 מאחור. בסיס הגלגלים עומד על 1,370 מ"מ וגובה המושב על 785 מ"מ. השלדה עשויה מפלדה, ומכלוליה פשוטים למדי, בהתאם לסגמנט, ומקבילים למונעי הבנזין הירוקים. כך למשל יש בולמים קדמיים בקוטר 41 מ"מ ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. מערכת ABS מגיעה כסטנדרט כמובן, ויש דיסק יחיד בכל אחד משני הגלגלים. בנוסף יש מסך TFT עם קישורית לסלולר ותאורת LED היקפית. הנינג'ה e-1 שוקל 140 ק"ג, בעוד ה-Z e-1 הנייקד שוקל 5 ק"ג פחות.

    קוואסאקי Z e-1
    קוואסאקי Z e-1

    צמד האופנועים החשמליים של קוואסאקי, ה-Z e-1 והנינג'ה e-1, צפויים להגיע לאירופה לקראת סוף השנה הנוכחית ולהוות צמד כלים אורבניים חשמליים לדור הצעיר שרק מתחיל את צעדיו בעולם הדו-גלגלי. בקוואסאקי מציעים 4 שנות אחריות על כל המכלולים בכדי לאפשר שקט נפשי לרוכשים.

    לא ברור בשלב זה אם הם יגיעו גם לישראל, ואנחנו סקפטיים לגבי זה, כאשר הנהירה לרכבים חשמליים והפופולריות ההולכת וגדלה שלהם לא מתורגמת ולא מתקרבת לכך בתחום הדו-גלגלי, בטח ובטח בישראל.

    Kawasaki Ninja Z e-1 (3)

    Kawasaki Ninja Z e-1 (6)

     

  • נוסטלגיה: קוואסאקי GPX250R – בייבי ספורט

    נוסטלגיה: קוואסאקי GPX250R – בייבי ספורט

     הקוואסאקי GPX250R – או הנינג'ה 250 בשוקים מסוימים – עם מנוע טווין מקבילי המספק כ-40 כוחות סוס, הוצג בשנות ה-80, הגיע לישראל בשנות ה-90, והיה אופנוע ספורטיבי קטן ומהנה שחסה בצילו של ה-GPZ500.

    בקוואסאקי הציגו את ה-GPX250 בשנת 1986 כדגם כניסה לעולם אופנועי הספורט. במילים אחרות – אופנוע ספורט למתחילים. הכיף התבסס על מנוע טווין מקבילי בנפח 249 סמ"ק מקורר נוזל, שאומנם לא היה חזק בצורה יוצאת דופן – כ-40 כוחות סוס ו-2.4 קג"מ – אבל סיפק ביצועים טובים עד למהירות מרבית של כ-150 קמ"ש. הבולמים היו פשוטים ונתמכו על-ידי חישוקי 16″ ודיסק יחיד לבלימה בכל צד. המשקל היבש עמד על סביב 140 ק"ג.

    קוואסאקי GPX250R - בצביעה שלא הגיעה ארצה
    קוואסאקי GPX250R – בצביעה שלא הגיעה ארצה

    עיצוב ספורטיבי, ביצועים מכובדים ויכולת מפתיעה לטובה בכביש המפותל הפכו אותו לאטרקטיבי בקרב רוכבים ורוכבות העושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופנוענות או בקטגורית הרישיון של עד 500 סמ"ק שהיה בזמנו. לארץ הוא הגיע, יחד עם מותג קוואסאקי, בשנת 1994, וזכה למכירות יחסית טובות – במקביל לאחיו הגדול, ה-GPZ500, שהיה להיט מכירות בפני עצמו – כולל שוק פעיל ביד שנייה לכלים שזכו לא ליפול ולקבל טיפולים מסודרים.

    בעוד שבעולם ה-GPX250 הגיע בכל מיני צבעים וגרפיקות, כולל ירוק-קוואסאקי, אבל לישראל הוא הגיע רק בגרסה הכהה / שחורה עם גרפיקה כחולה וסגולה שדהתה בשמש (בתמונה בראש הידיעה). עיקר המשיכה שלו היה הנראות הספורטיבית, בקנה מידה קטן יותר המותאם לקטגוריית הנפח. השלב הבא הטבעי שלו היה כאמור ה-GPZ500S הספורטיבי והגדול יותר, שהגיע יחד איתו לישראל.

    בעולם ובארץ ה-GPX250 הוחלף בשנת 2007 (השיווק הופסק הרבה לפני כן) על-ידי הנינג'ה 250, שצמח ל-300 והמשיך לגדול עד ל-400 סמ"ק של ימינו. בסך הכל הוא היה כלי חביב שלא השאיר יותר מדי חותם, אבל התאים למתחילים שרצו כלי עם יכולות ספורטיביות, אמין מאוד (להוציא שברי פלסטיקה לנופלים ומפילים) ויחסית סחיר.

  • קוואסאקי: בקרוב ZX-4R קרבי?

    קוואסאקי: בקרוב ZX-4R קרבי?

    בקוואסאקי גירו את כל עולם האופנועים בשנה שעברה עם ה-ZX-25R שמיועד רק לשוק האסייתי, ועכשיו יש דיבורים על גרסת 400 סמ"ק קרבית לא פחות.

    הקוואסאקי ZX-25R הוצג בשנה שעברה עם מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 249 סמ"ק, מקורר נוזל ועם גל זיזים עילי כפול (DOHC) ו-16 שסתומים. המנוע מפיק 49.3 כ"ס ב-15,500 סל"ד (קו אדום ב-17,000 סל"ד), כשמערכת הראם-אייר מסוגלת להעלות את ההספק ל-50.3 כ"ס. המומנט המקסימלי עומד על 2.3 קג"מ ב-14,500 סל"ד. המשקל המלא הוא 182 ק"ג. גרסת ה-SE קיבלה גם קוויקשיפטר לשני הכיוונים והיתה גם גרסת הקרבון, אשר מיועדת לאליפות ייעודית עבורו.

    בחלקו הקדמי מורכב מזלג מדגם שוואה SFF-BP (ר"ת Separate Function Fork – Big Piston) – בדיוק כמו בנינג'ה 600. הבלם הקדמי מופעל על-ידי קליפר מונובלוק רדיאלי, והחישוקים עטופים בדאנלופ ספורטמקס GPR-300 קרביים. בקוואסאקי גם לא חסכו גם בגזרת האלקטרוניקה: מערכת ניהול המנוע כוללת מצבי שליטה לבחירת הרוכב, ויש בקרת אחיזה ומערכת ABS.

    כעת השמועות בענף האופנועים מדברות על מחליף מודרני ל-ZXR400 של סוף שנות ה-80, אשר יתבסס על פלטפורמת ה-ZX-25R אבל עם נפח מוגדל ל-400 סמ"ק שיספק עוד הספק ועוד מומנט לצד משקל מעט גבוה יותר. נדגיש שלא מדובר על נינג'ה 400 משופר, משום שהוא מגיע עם מנוע טווין מקבילי, וכאן – ב-ZX-4R ההיפותטי – אנו מדברים על מנוע של ארבעה צילינדרים בשורה. אין כרגע שום נתונים ועדיין מדובר על שמועות בלבד, אך כך התחלנו גם עם הדגם הקטן יותר. נמשיך לעדכן.

    קוואסאקי ZX-25R - כך ייראה גם ה-400?
    קוואסאקי ZX-25R – כך ייראה גם ה-400?
  • שמועות: קוואסאקי נינג'ה 700R בקרוב

    שמועות: קוואסאקי נינג'ה 700R בקרוב

    האם בקוואסאקי נכנסים לקטגוריה החדשה של הספורט שפוי 700 סמ"ק נינג'ה 700 חדש לגמרי שיעמוד מול אפריליה וימאהה, או שמדובר על שדרוג של הנינג'ה 650? 

    באפריליה ניסו להחזיר קצת שפיות לעולם אופנועי הספורט עם צמד דגמי ה-RS660 והטואונו 660, שמדגישים יותר את יכולות הכביש מאשר המסלול ונמצאים על מעט מתחת קו ה-100 כ"ס. כתבנו לאחרונה שגם בימאהה חושבים על קונספט דומה, וההערכות בענף הן שיציגו דגם כביש ספורטיבי על בסיס פלטפורמת הדור השלישי של ה-MT-07, שמצד אחד ירחיב את משפחת ה-MT ומצד שני יחליף את ה-YZF-R6 שכבר לא רלוונטי לכביש הציבורי.

    ההערכות בשוק הן שיצרנים נוספים יבחרו להיכנס לקטגוריה החדשה, כאשר עיבוד מחשב מראה את הדגם של קוואסאקי, שמכונה כעת נינג'ה 700R. על הנייר יכול להיות שמדובר על שדרוג של הנינג'ה 650, שמספק נתונים של 68 כ"ס ממנוע טווין מקבילי, אך בשביל שקוואסאקי יכנסו למשחק הם צריכים להשוות את נתון ה-95 כ"ס של אפריליה. העיצוב יתבסס על הקו החדש שמוביל ה-ZX-10R של 2021, וכמובן שהדגם יציע את כל חבילת האלקטרוניקה המוכרת בענף בתחום המנוע, הבקרות והבלימה.

    אם בקוואסאקי כן יבחרו להציג את הנינג'ה 700, סביר להניח שזה יקרה לקראת סוף השנה הנוכחית. נמשיך לעדכן.

    ninja-700r

     

  • קוואסאקי ZX-6R – הסוף

    קוואסאקי ZX-6R – הסוף

    ה-ZX-6R, דגם הסופרספורט הוותיק של קוואסאקי, לא יקבל את העדכונים הנדרשים לשנת 2021 המיישרים קו עם תקנות פליטת המזהמים יורו 5, ושיווקו באירופה ובישראל ייפסק.

    בשנת 1995 הטילה קוואסאקי פצצה בעולם אופנועי הספורט בכלל ובקטגוריית הסופרספורט 600 בפרט כאשר הציגה את ה-ZX-6R – הנינג'ה 600 הקטן והקרבי. במשך השנים המשיכו בקוואסאקי לשדרג ולעדכן את ה-ZX-6R, עד לדגם האחרון אותו בחנו בשנה שעברה. סגמנט הסופרספורט כבר נפח את נשמתו לפני שנים רבות, אך בקוואסאקי המשיכו להציע את הדגם – זאת עד לשנת 2021. פלח השוק הקטן מדי כבר הוביל את ימאהה לבטל את רישוי הכביש של ה-YZF-R6, את הונדה להציע (כרגע) את ה-CBR600RR החדש בשוקים שאינם דורשים את תקנות יורו 5, את סוזוקי להושיב בצד את ה-GSX-R600 הוותיק וכעת גם את קוואסאקי.

    ה-ZX-6R לא יגיע כדגם 2021 לאירופה ולישראל. לא שנמכרו מאות ממנו, אך עדיין זהו דגם משמעותי בעולם אופנועי הספורט בישראל ובעולם, שכן עד היום הוא היה היפני האחרון בקטגוריית הסופרספורט 600 הנמכר בשוק האירופאי. נכון להיום אפריליה הם היחידים אשר מנסים ליצור את קטגוריית הסופרספורט מחדש עם ה-RS660, ונחכה לראות אם שאר היצרניות ילכו בדרכם. אנו מאמינים שכן.

  • נוסטלגיה: קוואסאקי ZX-9R

    נוסטלגיה: קוואסאקי ZX-9R

    מול הכוכב העולה של שנת 1993 מבית הונדה, ה-CBR900RR, הציבו הירוקים של קוואסאקי את ה-ZX-9R, הנינג'ה שאמור היה להיות יותר חזק, יותר מהיר ויותר טוב מהפיירבלייד. 

    ההונדה CBR900RR המקורי של 1993 עשה מהפכה של ממש בתחום אופנועי הספורט באותה התקופה. זה לא רק המנוע החזק ויחס ההספק למשקל הדמיוניים לאותה תקופה שהפיירבלייד הציע. זו גם ההתנהגות הקיצונית, יש יאמרו קיצונית מדי, שנבעה בין היתר מגלגל קדמי בקוטר "16 ובסיס גלגלים קצרצר. כדי לשלוט על הפיירבלייד היית צריך להיות רוכב איכותי ומנוסה, ולא מעט רוכבים הוכשו ונבעטו מהפיירבלייד – שהיה פשוט גדול עליהם. גם העיצוב נחשב פורץ דרך ונועז. למה אנחנו מזכירים אותו? כי כולם באותה התקופה רצו לקנות אותו ורצו להיות כמוהו. חזק וטוב יותר מדגמי ה-750 וקל וטוב יותר מדגמי ה-1,000.

    לקוואסאקי היה בארסנל את ה-ZX-7R הטוב, אבל לא טוב מספיק מול הפיירבלייד, וגם את ה-ZZR1100 המהיר, אבל שהיה גדול מדי בשביל להיחשב כאופנוע ספורט. לכן בשנת 1994 הציגו בקוואסאקי את הצד שלהם בסיפור מרוץ החימוש של שנות ה-90. הדגם המקורי (דגם B בקודים של קוואסאקי – בתמונה בראש הידיעה) הציע מנוע ארבעה צילינדרים בשורה בנפח 899 סמ"ק מקורר נוזל, בעל גל-זיזים עילי כפול ו-16 שסתומים, אשר מוזן דרך קרבורטורים של קייהין. הדור הראשון הציג יותר כוח מהפיירבלייד (125 כ"ס – אם כי יש מקורות שגרסו שהיה לו קצת יותר – לעומת 122 כ"ס בהונדה) וגובה גם על-ידי מערכת הראם-אייר המפורסמת, אשר לטענת היצרנית מוסיפה כ-5% להספק המרבי במהירויות גבוהות מאוד, כתוצאה ממינוף לחץ האוויר הדינמי בתור סוג של נשימה מתוגברת. אך הבעיה העיקרית הייתה משקל גבוה יותר (215 ק"ג – כמעט 30 ק"ג יותר מההונדה). לנינג'ה היה גלגל קדמי במידה סטנדרטית של 17″ ומזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ של קאיאבה. למגינת ליבם של קוואסאקי, הדור הראשון נחשב יותר מתון, ואפילו תיורי, בגלל מנח ישיבה גבוה יותר מאשר ההוא מהאדומים, אך בכל זאת, ה-ZX-9R היה אופנוע טוב בפני עצמו. עד ל-1998 נעשו מספר שינויים בבולם האחורי לשיפור ההתנהגות, והבלמים הוחלפו לחזקים יותר.

    קוואסאקי ZX-9R דגם 1998
    קוואסאקי ZX-9R דגם 1998

    בשנת 1998 בוצע מהפך, אשר התבטא בראש ובראשונה במשקל מופחת שירד אל 183 ק"ג יבשים. המנוע עבר סדרת שינויים אשר חיזקו אותו והעלו את ההספק לכיוון ה-140 כ"ס ב-11,000 סל"ד, בסיס הגלגלים הצטמצם ב-30 מ"מ, ונעשו שינויים בבולמים לשיפור ההתנהגות – כולל מעבר למזלג קונבנציונאלי בקוטר של 46 מ"מ. מצד אחד בהונדה החלו למתן קלות את הפיירבלייד ולהעמיס עליו מעט יותר משקל, אבל מהצד השני ימאהה הציגו את ה-YZF-R1 פורץ הדרך, ושוב קוואסאקי מצאו את עצמם בצילו של יצרן אחר. עם זאת, לדעת הבוחנים באותה תקופה, דגם ה-C של 1998 היה אופנוע טוב יותר מקודמו ואופנוע ספורט טוב בפני עצמו.

    בשנת 2000 הוצג דגם E, שהציג צמד פנסים בחזית, יחס דחיסה גדול יותר ועוד כמה כוחות סוס למנוע. הושם דגש על חידוד ההתנהגות, וזה הושג על-ידי הקשחת השלדה. בשנתיים האחרונות של הנינג'ה 9 הוצגו שינויי עיצוב מינימליים בחלקו האחורי, שוב הקשחת שילדה, מערכת בלימה שונה מלפנים ושיפור הכוח בסל"ד בינוני.

    הקוואסאקי ZX-9R הגיע כמובן לישראל, אך כמו בשאר העולם תמיד חסה בצל הג'יקסר 750 הקטן יותר, הפיירבלייד הקיצוני יותר וה-R1 החד יותר. בסך הכל הוא היה אופנוע טוב מאוד שידע להפגין ביצועים טובים מאוד בקו ישר ובפניות, אבל תמיד הפסיד בקרב מגזיני האופנועים או בדעת הקהל. בשנת 2004 הוא הוחלף בנינג'ה 10, ה-ZX-10R, שיישר קו מול המתחרים ואף ניצח אותם בקרב הפופלריות, המבחנים והמרוצים.

    וכאן גרסת 2000
    וכאן גרסת 2000

    2003-Kawasaki-ZX-9Ra

  • קוואסאקי נינג'ה ZX-25R – כל הפרטים נחשפים

    קוואסאקי נינג'ה ZX-25R – כל הפרטים נחשפים

    מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 249 סמ"ק, מקורר נוזל, עם גל זיזים עילי כפול (DOHC) ו-16 שסתומים, 50 כ"ס וקו אדום ב-17,000 סל"ד – זה מה שמעניין.

    התעסקנו הרבה עם המיני-נינג'ה החדש של קוואסאקי. ראינו אותו בתערוכת טוקיו של 2019, ראינו אותו קורע את המסלול ברכיבת קו אדום וראינו את גרסת הקרבון שלו, אשר מיועדת לאליפות ייעודית עבורו. בקוואסאקי הציגו אותו בצורה רשמית – כרגע רק באינדונזיה, עבור השוק האסייתי בלבד – וחשפו את הנתונים המדויקים לרוקט-פוקט.

    קוואסאקי נינג'ה ZX-25R
    קוואסאקי נינג'ה ZX-25R

    ה-ZX-25R מונע כאמור על-ידי מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 249 סמ"ק, מקורר נוזל ועם גל זיזים עילי כפול (DOHC) ו-16 שסתומים. המנוע מפיק 49.3 כ"ס ב-15,500 סל"ד (קו אדום ב-17,000 סל"ד), כשמערכת הראם-אייר מסוגלת להעלות את ההספק ל-50.3 כ"ס. המומנט המקסימלי עומד על 2.3 קג"מ ב-14,500 סל"ד. גרסת ה-SE מצוידת גם בקוויקשיפטר לשני הכיוונים. המשקל המלא הוא 182 ק"ג. מידת הצמיג הקדמי הוא 110/70ZR17 ואילו האחורי 150/60ZR17.

    בחלקו הקדמי נמצא מזלג מדגם שוואה SFF-BP (ר"ת Separate Function Fork – Big Piston) – בדיוק כמו בנינג'ה 600. הבלם הקדמי מופעל על-ידי קליפר מונובלוק רדיאלי, והחישוקים עטופים בדאנלופ ספורטמקס GPR-300 קרביים. בקוואסאקי גם לא חסכו גם בגזרת האלקטרוניקה: מערכת ניהול המנוע כוללת מצבי שליטה לבחירת הרוכב, ויש בקרת אחיזה ומערכת ABS.

    ה-ZX-25R מגיע בגרסה סטנדרטית שמציעה צביעה אחידה, ובגרסת Special Edition שמציעה שלוש סכימות צביעה דו-גוונית וקוויקשיפטר כפול. הדגם הוצג בניו זילנד וביפן בחודש שעבר, וכרגע אין לקוואסאקי כוונה לשווק את הכלי הקטן והספורטיבי בשאר העולם – בעיקר משיקולי מחיר. לצורך העניין, מחיר גרסת ה-SE היקרה יותר בניו זילנד – שם ניתן לרכוש אותו בשלב זה רק בהזמנה מיוחדת – משתווה ל-ZX-6R שעולה אצלנו 90,000 ש"ח. מכיוון שאצלנו מס הקנייה על 250 סמ"ק נמוך יותר, ניתן להעריך שבישראל הוא יתומחר סביב 70,000 ש"ח. כך או כך, לדעתנו בקוואסאקי ירחיבו את שוקי היעד שלו – בטח לאור יחסי הציבור האינטנסיביים שהשקיעו בו. על הנייר, ה-ZX-25R תפור על המסלולים שלנו.

    תפור על המסלולים הישראליים - הלוואי שיגיע אצה!
    תפור על המסלולים הישראליים – הלוואי שיגיע ארצה!