תגית: ק.ט.מ סופר דיוק

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 1290 סופר דיוק GT

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 1290 סופר דיוק GT

    צילום: אסף רחמים

    • יתרונות: מנוע מרגש וחזק, התנהגות כביש, נוחות, יכולות תיור, הרבה כיף, שילוב בין ספורט לתיור, אלקטרוניקה ופינוקים
    • חסרונות: משקל, חום לרגליים, מיגון רוח, מחיר
    • שורה תחתונה: גרנד-תורר סופר-מפנק למרחקים ארוכים עם יכולת ספורטיבית מרשימה; קצת גדול על המדינה שלנו
    • מחיר: 156,200 ש"ח
    • מתחרים: הונדה VFR1200F, ימאהה FJR1300, סוזוקי GSX-R1300 היאבוסה, קוואסאקי ZZR1400
    • נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 75 מעלות, 1,301 סמ"ק, 173 כ"ס, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 3 מצבי רכיבה ובקרת החלקה, שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמים אלקטרוניים סמי-אקטיביים, פרונט הפוך 48 מ"מ מהלך 156 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד מהלך 125 מ"מ, בלם קדמי צמד דיסקים 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי, אחורי דיסק 240 מ"מ, מערכת ABS כולל לפניות וכולל מצב סופרמוטו, בסיס גלגלים 1,482 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מיכל דלק 23 ל', משקל יבש 205 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 190/55ZR17
    ק.ט.מ סופר דיוק 1290GT
    ק.ט.מ סופר דיוק 1290GT

    מה זה?

    הק.ט.מ 1290 סופר דיוק GT הוא הדרך של ק.ט.מ לתקוף את קטגוריית הספורט-תיור, אבל יותר מזה – הוא תצוגת תכלית של ק.ט.מ. תצוגת תכלית גם בגלל כמויות האלקטרוניקה, הגאדג'טים והפינוקים שהאופנוע הזה מספק לרוכב, אבל בעיקר מפני שזו הדרך של ק.ט.מ, שצמחה ומתמחה באופנועי שטח, להראות שהיא שחקן חשוב במגרש של הגדולים – אופנועי הכביש הגדולים והאיכותיים.

    הבסיס הוא ה-1290 סופר דיוק R – הסטריטפייטר המטורלל של ק.ט.מ שהוצג בשם The Beast – החיה. המנוע נלקח כמו שהוא – וי-טווין ענק בנפח 1,301 סמ"ק עם קוטר צילינדרים עצום של 108 מ"מ. גם ההספק נשאר כמו שהוא – 173 כ"ס אימתניים, רק שניהול המנוע עדין יותר, כמו שהסגמנט מחייב. גם השלדה זהה, וכך גם הזרוע האחורית, אך מכאן ואילך האופנוע הותאם להיות גרנד-תורר – תורר גדול ונוח למרחקים ארוכים.

    כך למשל הבולמים הם אלקטרוניים, סמי-אקטיביים, ונשלטים גם בעומס קפיץ וגם בשיכוכים מבית המתגים השמאלי על-פי תכניות עבודה מוכנות מראש (עומס מאחור ו-3 מצבי רכיבה). עבודת הגוף גם היא חדשה לגמרי ומותאמת לספורט-תיור. מיכל הדלק גדל ל-23 ליטרים, המושב גדל ותוכנן לנוחיות-ספורטיבית, יחידת הזנב חוזקה לנשיאת משקלים, ומלפנים נוספה חופה קדמית הכוללת מגן רוח מתכוונן (ידנית).

    מבחינת אלקטרוניקה, ה-1290GT מצויד הכל מה שיש לק.ט.מ להציע. ניהול המנוע הוא עם מצערות חשמליות מודרניות (RbY), עם 3 מפות ניהול מנוע, יש מערכת ABS מתקדמת של בוש, כולל לפניות וכולל מצב סופרמוטו שמנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי עם סליפר קלאץ' לגיבוי, יש מחממי ידיות, ניטור לחץ אוויר בגלגלים, בקרת שיוט, קוויקשיפטר (כלפי מעלה בלבד), הפעלת אורות אוטומטית, ויש לוח שעונים עם שפע אינפורמציה, כולל מחשב דרך מפורט, כשהכל נשלט מבית המתגים השמאלי.

    ה-1290GT תוכנן לתקוף כבישים מהירים או מפותלים, בנוחות וגם בהרכבה ועם ציוד. בואו נראה איך הוא עושה את זה.

    הגרנד-תורר החדש של ק.ט.מ
    הגרנד-תורר החדש של ק.ט.מ

    ביצועים

    אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל, אז בואו נתחיל במנוע. מדובר בטחנת כוח היסטרית, שלא רק חזקה מאוד (בכל זאת, 173 כ"ס) וגמישה מאוד (וי-טווין), אלא גם עם המון אופי. צמד בוכנות ענקיות שיודעות לפמפם מהר מאוד – זה תמיד מרגש אותנו. המנוע הזה מושך מסל"ד נמוך, ומתפוצץ על הרוכב בסל"ד גבוה בתאוצה אדירה, ועם סאונד מיוחד של וי-טווין, למרות ההתאמה ליורו 4.

    למרות המשקל, התאוצה חזקה מאוד. אפשר להחזיק את הגז פתוח ולהעביר הילוכים עם הקוויקשיפטר. אפשר גם לרכב ב'שורט-שיפטינג', להעביר הילוכים מהר ולהיות על המומנט המספיק גבוה בסל"ד הנמוך. המהירות המרבית שאליה הצלחנו להגיע עברה את ה-270 קמ"ש – אז עזבנו את הגז למרות שהיו עוד כמה קמ"שים שהמנוע יכול היה להשיג. עד כדי כך הוא חזק.

    אבל זה לא רק מנוע משובח. גם חבילת ההתנהגות עובדת בהתאם. למרות המשקל הגבוה והגודל הפיזי של ה-GT, תקיפת כבישים מפותלים למשל מתבצעת בקלות ביחס לתוררים אחרים. כשמעבירים את מצב המתלים לספורט מקבלים אופנוע סופר-יציב, שמתנהג בפניות כמו קטר – גם אם אלו סוויפרים ארוכים ומהירים של 160 קמ"ש ויותר, וגם בהרכבה. אפשר להיות קטנוניים ולהגיד ששם, על הקצה, הוא מתנדנד מעט גם במצב ספורט, אבל זה לחלוטין לא מפריע ליציבות או לתחושת הביטחון של הרוכב, וזה באמת להיות קטנוני.

    ההיגוי, כצפוי מאופנוע כבד, לא זריז כברק, אבל הכידון הרחב מאפשר לרוכב את השליטה המלאה בעוצמת ההיגוי, ובכל מקרה ה-GT לא מתרגש מפקודות היגוי אגרסיביות – פעולה שבדרך כלל מצליחה להוציא מאיזון, גם אם רגעי, אופנועי ספורט-תיור אחרים, מה שמעיד על עומק ה'ספורט' של ה-GT. הבלמים חזקים מאוד, כצפוי ממערכת איכותית שכזו של ברמבו, והם כאמור מגובים במערכת ABS בוש היעילה גם בפניות. לא שניסינו אותה, אבל היא שם.

    אם לסכם את הפרק, אז ה-GT מציע חבילת ביצועים ברמה גבוהה מאוד, ויותר מזה – הוא מרגיש מהודק מאוד. חבילה של מנוע-שלדה-בולמים-בלמים ברמה הגבוהה ביותר שיש.

    ביצועים של מונת על - בספורט ובתיור
    ביצועים של מכונת על – בספורט ובתיור

    איך זה מרגיש?

    כמו טיל בליסטי. אופנוע מקצר מרחקים קלאסי. רוצים לתפור את כביש 6 ב-10 דקות? כנסו עם ה-GT, שימו את בקרת השיוט על 200 קמ"ש – שזה עדיין עמוק בתוך אזור הנוחות של ה-GT, ותראו איך הדרך עוברת תחתיכם במהירות. בזמן הזה יהיה לכם מאוד נוח על האוכף, למרות קשיחותו, ורק מיגון הרוח יסיט את הרוח אל קסדתכם – גם כשהוא במצב הגבוה. כן, גרנד-תורר שכזה צריך מיגון רוח קצת יותר יעיל. בכבישים כאלה שמנו את הבולמים על מצב סטריט, ונהנינו מספיגה טובה של הבולמים. במצב הרך שלהם, אגב, פחות התחברנו להתנדנדות של האופנוע על שינויי אספלט.

    הסופר דיוק 1290GT מאפשר לרוכב טווח שימושים רחב מאוד, ובאיכות רכיבה גבוהה ביותר. איכות המכלולים באה לידי ביטוי ביכולות העל של האופנוע הזה בתחומים רבים – משיוט נינוח, דרך שיוט מהיר ועד תקיפת כבישים מפותלים, וכל זה בסולו או בהרכבה עם ציוד. בהכל הוא מצטיין.

    באופן טבעי, הוא פחות טוב בתנועה אורבנית צפופה. שם הוא גדול מדי, רחב מדי וכבד מדי, ובנוסף, המנוע משחרר חום רב לרגל ימין. זה לא הכלי לצאת איתו לסידורים בתל-אביב.

    המורכבת, שהורכבה בטיול של יותר מ-600 ק"מ, מדווחת על מושב טוב וסביבה מרווחת, אבל התלוננה על המושב המחליק בבלימות ועל ידית המורכב שנמצאת מאחור ולא נוחה לאחיזה.

    מאוד אהבנו את הפיצ'ר של פנסי ערפל שנדלקים בהטיה, שקיים גם בסופר-אדוונצ'ר 1290. גילינו את זה בדרך אגב, ברכיבה על כביש מפותל בלילה כשהפנס נדלק ויוצר הילה בסביבת הרוכב, ומתגבר ככל שההטיה חריפה יותר, והוא באמת מאיר את סביבת הפנייה הקרובה לרוכב. נחמד מאוד.

    תצרוכת הדלק הממוצעת במבחן שלנו, שבו לחצנו את ה-GT לא מעט, עמדה על כ-14 ק"מ/ל'. לא מעט, אבל סביר בהחלט ביחס למה שהוצאנו ממנו.

    יכולות תיור גבוהות - גם בהרכבה, בלי לוותר במאום על ספורטיביות
    יכולות תיור גבוהות – גם בהרכבה, בלי לוותר במאום על ספורטיביות

    סיכום ועלויות

    הק.ט.מ 1290 סופר דיוק GT הוא תצוגת תכלית של ק.ט.מ, והוא מסוג אופנועי העל שיודעים לעשות הרבה מאוד. הוא נוח ומפנק לרכיבה ארוכה (בסוף שבוע אחד רכבנו עליו יותר מ-1,200 ק"מ), הוא מקצר מרחקים, הוא ספורטיבי מאוד, והוא מספק לרוכב את כל הפינוקים שהטכנולוגיה המודרנית יודעת לתת.

    יחד עם זאת, ה-GT הזה מראה בבירור מאילו גנים הוא נולד – מהגנים של ק.ט.מ הספורטיבית. האדג' שלו הוא דווקא במקומות שבהם כלים יפנים יתחילו לאותת על חוסר נוחות, וזה כאמור ברכיבה ספורטיבית. שם הוא לא מניד עפעף. החסרונות שלו, כמו כל אופנועי הספורט-תיור, יהיו בסביבה עירונית צפופה, וגם בפינות החדות שה-GT משאיר, כמו מיגון הרוח, החום לרגליים או יכולות ההרכבה הלא מושלמות. דווקא בתחומים האלה מצופה מאופנוע גרנד-תורר שכזה יותר.

    אבל אחרי הכל, הק.ט.מ 1290 סופר דיוק GT בא להראות את כברת הדרך העצומה שק.ט.מ עברה בעשור האחרון. מחברה שמתמחה באופנועי שטח מקצועיים, החברה האוסטרית הגיעה תוך זמן קצרצר להיות ממובילות יצרניות אופנועי הכביש, שנמצאת בחזית הטכנולוגיה הדו-גלגלית. זה לדעתנו אות של כבוד, ויותר מכך – מפתח ציפיות מהחברה לגבי העתיד, ציפיות שאין לנו ספק שיתממשו.

    מחירה של מכונת העל הזו עומד על 156,200 ש"ח על הכביש. סכום אסטרונומי שמתי מעט יכולים ורוצים לשלם בעבור אופנוע, איכותי ומשוכלל ככל שיהיה. אולם מי שיכול להרשות לעצמו להוציא סכום שכזה על אופנוע, יקבל את אחד מאופנועי הספורט-תיור הטובים שיש היום, עם הערך המוסף והאופי המיוחד של ק.ט.מ. במילה אחת – וואו!

    שפע אלקטרוניקה - כל מה שיש לתעשייה להציע
    שפע אלקטרוניקה – כל מה שיש לתעשייה להציע
    GT - גרנד-תורר
    GT – גרנד-תורר
  • מבחן מהעבר: ק.ט.מ סופר דיוק 990 – תומך לחימה

    מבחן מהעבר: ק.ט.מ סופר דיוק 990 – תומך לחימה

    צילום: יריב אלקלעי

    פורסם לראשונה בדצמבר 2008

    יש מעט מאוד כלי רכב בכלל ואופנועים בפרט שגרמו לי לרעוד מהתרגשות בכל פעם שנהגתי או רכבתי עליהם. למעשה, ניתן לספור אותם על אצבעות כף יד אחת ועוד יישאר עודף. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפני מספר חודשים, כשיצא לי לנהוג על היגואר XK החדשה. זאת הייתה חוויית נהיגה מטריפה ולקח לי הרבה זמן להירגע אחרי הסיבוב עליה. מכונית ספורטיבית מזן אחר, כזו שמצליחה לשקשק לך את כל החושים, אבל לעשות את זה בסטייל. פעם נוספת התרחשה לפני כ-5-6 שנים, כשרכבתי בפעם הראשונה על אופנוע סופרמוטו מקצועי, מוכן למרוצים, על מסלול סופרמוטו, וזאת אחרי תקופה ארוכה על סופרמוטו-דו"ש. ירדתי מהאופנוע כשאני כולי רועד והרכיבה נצרבה לי בתודעה. לימים האופנוע הזה היה בבעלותי. פעם נוספת בה ירדתי מאופנוע כשכולי רועד מהתרגשות הייתה אחרי סיבוב קצר על דו"ש בנפח 350 סמ"ק, כשהייתי בן 16 וכל מה שהכרתי היה 50 סמ"ק.

    ק.ט.מ סופר דיוק 990 (שנת 2008)
    ק.ט.מ סופר דיוק 990 (שנת 2008)

    עכשיו אל הרשימה המכובדת הזו נכנס, ואפילו תופס מקום של כבוד, הסופר דיוק 990 של ק.ט.מ, אופנוע שפוצץ לי את המוח וטחן אותו דק-דק בכל פעם שעליתי עליו, והיי – זה קרה גם אחרי 1,500 ק"מ על גבי הלוחם המטורף הזה. יש הרבה מאוד אופנועים טובים, מגניבים, מרגשים ואיכותיים בארץ, ועל רובם גם יצא לי לרכב, אבל הסופר דיוק הוא באמת משהו יוצא דופן. דבר אחד בטוח – המבחן הזה לא הולך להיות פוליטיקלי קורקט.

    הסופר דיוק 990 הוא אופנוע הכביש הראשון של ק.ט.מ, אם מתעלמים מדגמי הסופרמוטו המוקדמים יותר. הוא הוצג לקראת 2005 כסטריטפייטר בעל מנוע גדול, והוא גם הראשון לקבל את גרסת ה-990 של מנוע ה-LC8. לפני כן המנוע הזה היה בנפח 950 סמ"ק ושכן באדוונצ'ר 950. המסר של ק.ט.מ דרך האופנוע הזה היה ברור: אנחנו יודעים לייצר גם אופנועי כביש, וכאלה שיערבלו לכם ת'שכל.

    המסר מתחיל בעיצוב. מי שמכיר אופנועים של ק.ט.מ מיד יזהה את הקווים המחודדים והמשולשים ההפוכים. בנוסף, הפרופורציות מאוד אגרסיביות עם מנוע ומיכל דלק ענקיים, מסיכה פצפונת עם פנס שלקוח מהאדוונצ'ר, וזנב מינימליסטי. נסו לרגע להתעלם מצמד דודי הפליטה שממוקמים מתחת ליחידה האחורית ותראו כמה הזנב קטן. אפילו מינימליסטי יותר מזה של המונסטר.

    אופנוע הכביש הראשון של ק.ט.מ
    אופנוע הכביש הראשון של ק.ט.מ

    תנוחת הרכיבה קרבית מאוד. המושב גבוה מבכל נייקד אחר, והרגליות משוכות מעט לאחור. הכידון העבה והרחב בכלל בא מהשטח, וכל המשולש הזה מציב את הרוכב קצת בשכיבה. לא כמו אופנוע ספורט, אבל בהחלט יותר מהמקובל. סביבת הכידון גם היא נקייה וכוללת רק את מה שבאמת צריך: לוח שעונים קטן (מוכר לנו מדגמי ה-690), משקף פצפון, שבאופנוע המבחן הוחלף לאחד מעט יותר גבוה (מקורי, אבל זה לא שהוא יעיל נגד רוח, כן?), ו… זהו. צמד כוסיות של נוזל הידראולי מסגירות שמדובר כאן במכלולי איכות, ורק מגני ידיים חסרים להשלמת המראה הקרבי של הלוחם העירוני.

    רכיבה על הסופר דיוק היא חוויה טוטאלית שבה כל החושים משתתפים. זה מתחיל במנוע. וי-טווין בנפח 999 סמ"ק עם זווית של 75 מעלות בין הצילינדרים. יש כאן כ-120 כ"ס וקצת יותר מ-10 קג"מ מכובדים. חשוב גם לציין שעל אופנוע המבחן מותקנת מערכת פליטה של אקרפוביץ'. הוא מאוד חזק המנוע הזה. יש לו כוח כבר מסל"ד נמוך מאוד ופתיחה של גז מלווה תמיד בדחף חזק קדימה. אין, פשוט אין על וי-טווינים, וכשהם בנפח גדול אז בכלל זה חגיגה. הוא גם זריז מאוד ומגיב מיידית לכל פקודת מצערת. פמפומי סרק למשל, מטיסים את הסל"ד לשמיים בכלום-נגיעה בגז.

    גם צמד האגזוזים עושים את שלהם. הסאונד פה ממכר ומכניס את הרוכב מיידית למוד אטרף רק מלשמוע אותו. אין פה רגע אחד של סרק, כי גם כשעומדים ברמזור ממשיכים לפמפם על הגז. וזה נשמע כמו נביחה. זה גם חזק, גם בתדר הנכון, וגם כל כך מהיר, שבא לך מיד עוד פעם. אז משחררים קלאץ' ומזנקים מהרמזור, ואז באופן אוטומטי האופנוע עולה לווילי. כאילו, זה אני שנתתי עכשיו דאבל-קלאץ' ב-70 קמ"ש? אין מצב… מה יש לו לאופנוע הזה?… כשמצליחים בכל זאת להימנע מהווילי, אז הסאונד והתחושה שמתקבלת מהמנוע מדרבנים אותך למשוך את ההילוך חזק כמעט עד למנתק. שם, עם כל הרעש, אין אחד שלא מסובב ראש כדי לראות מה זה. בכלל, בהשוואה למרובעי צילינדרים יש פה קטע אדיר: אם פקיד מנומנם יושב במשרד ומתחתיו על הכביש עובר 600 ספורטיבי בסל"ד אסטרונומי, הפקיד מצקצק בשפתיו וממלמל משהו על האופנוענים החוליגנים האלה. אבל אם עובר לו סופר דיוק עם אקרפוביץ', הוא רץ לחלון לראות מה זה.

    יוצא לחלון לראות מה זה
    יוצא לחלון לראות מה זה

    אני מחשיב את עצמי כרוכב שקול ומחושב ביום-יום. באמת. מדי פעם אמנם מתפלק לי ווילי קטן איפה שצריך, או שסתם עוברת עלי רוח שטות ואני נותן קצת גז, אבל באמת שבדרך כלל אני בסדר. עם הסופר דיוק זה פשוט לא קרה. כל דקה על האופנוע הזה מרגשת אותך, גם אם אתה עומד בפקק. בכלל, הוא גורם לך לעשות דברים שאם תראה אחרים עושים, ישר תתנדב למתנ"א כדי לעצור אותם. רוצים דוגמה? המצמד המחליק בשילוב הגיר הארוך מייצרים מכונת סליידים מושלמת, ואז לכל פנייה ימנית או לכל מעגל תנועה אתה מגיע מהר בהילוך רביעי, דופק מהר את כל ההילוכים עד לראשון, זורק קלאץ' ונכנס לסלייד עד האפקס. כן, גם בעיר, בתוך תנועה. מה יש?

    אבל גם מחוץ לעיר יש לסופר דיוק מה להציע כל עוד אתה עושה את זה חזק. לשיוטים מהירים יש אלף אופנועים טובים ממנו. זה לא שהוא זז לאט, הוא יכול לנסוע מאוד מהר. ב-6,000 סל"ד האופנוע מתגלגל על 150 קמ"ש, ואם מושכים את ההילוך השישי הוא גם יכול להתקרב ל-250. האקרפוביצ'ים משחררים לו עוד קצת נשימה בסל"דים האלה. את זה אנחנו יודעים אחרי רכיבה על המנוע הזה עם מערכת פליטה מקורית, כך שגם בתחום הזה הם עושים לו רק טוב. אבל מהירויות גבוהות הם לגמרי לא הקטע פה, וזה גם די ברור.

    כי יש פה מנוע אדיר. יחידת כוח מופלאה. אבל שלא תחשבו שהאופנוע הזה הוא רק מנוע. ממש לא. מכלולי השלדה תומכים לגמרי בכל מה שיש למנוע להציע, והם עושים את זה בלי להתרגש. השלדה, העשויה ממסבך משולשי פלדה, קשיחה לגמרי, ולא נראה שיש משהו שיכול להוציא אותה מדעתה. לא עומסי כביש בכל אופן. גם המתלים קשיחים מאוד. זאת גם הסיבה שהאופנוע בקושי שוקע תחת משקלו העצמי ושל הרוכב.

    בתמונה: רוכב שקול
    בתמונה: רוכב שקול

    הקשיחות הזאת תורמת גם היא את חלקה לתחושה הספורטיבית והקרבית. האופנוע כמעט ולא מתנדנד בהעברות משקל, ומעביר כל פיסת מידע לרוכב באופן ישיר. אחרי רכיבה ארוכה ומאומצת של כמה מאות ק"מ, זה ממש מעייף. גם הגוף כולו כואב וגם המוח מותש מעיבוד הנתונים הבלתי פוסק שהאופנוע הזה דורש. חוויה טוטאלית, כבר אמרתי?

    על הצד האופנוע מרגיש מצוין. בבסיסו הסופר דיוק לא ממש זריז, ונוטה יותר להיות יציב. בטח כי זה טוב לווילי'ז ארוכים. יחד עם זאת, הכידון הרחב לא מאפשר לכלי יותר מדי משא ומתן, ומפיל את האופנוע להטיה בזריזות רבה. שם, כשמשחררים את הכידון בשקט, שוב מרגישים את היציבות של האופנוע. וכשיוצאים מהפנייה עם הרבה גז מגלים שכמו כל ק.ט.מ – שם הוא מרגיש בבית. כשיש גז, והרבה. תנו לו קדמי להיגוי, ומאותו הרגע הוא רוכב על האחורי, ולפעמים גם במשמעות כפולה. כמו שאר מכלולי השלדה, גם הבלמים פה משובחים. הקדמיים, רדיאליים גם בקליפר וגם במשאבה, מרגישים אמנם קצת קשים, אולם העוצמה והרגש מהטובים שיש, וגם הם תורמים לא מעט למקדם החוליגניות של האופנוע. על הרכבה אין ממש מה לדבר. זה אמנם אפשרי טכנית כי יש שם מאחור פיסת מושב וגם צמד רגליות, אולם למורכב לא צפויים חיים קלים. זה נוח בדיוק כמו להיות מורכב על כנף אחורית של F16.

    אז כמו שבטח הצלחתם להבין, הסופר דיוק הזה חדר לנו כמו קליע ישירות לתוך הלב ופילח אותו. זו הייתה אחת הפעמים הבודדות שבה קשה היה לנו להחזיר את אופנוע ההדגמה ליבואן. אבל בכל זאת, צריך לעשות את זה וגם לפנות לסיכומים. אז הסופר דיוק מבטיח להיות סטריטפייטר מטריף שיג'נן לכם את הנשמה בכל פעם שתעלו עליו. האם הוא גם פורע את הצ'קים שהוא רושם בלי לחשבן? התשובה היא כן, ובגדול. עם מנוע משובח, חזק, נושם, זריז ועם סאונד מטריף חושים, עם מכלולי שלדה מהשורה הראשונה, עם תנוחה קרבית ועם פוזה מהגיהינום, הוא הסטריטפייטר הכי פייטר שעליו רכבנו. חתיכת אופנוע פסיכי ובומבסטי ששולח אותך לטיול מודרך במרתפי החושך של המוח שלך, מוציא ממך ערימה של שדים רעים בכל פעם שאתה עולה עליו, ועושה את זה דרך כל החושים.
    כשניסינו לחשוב מי המתחרים שלו, לא ממש הגענו להחלטה. הדבר שאולי הכי קרוב אליו על הנייר זה המונסטר 1000 או ה-S4R, אבל בפועל הם רחוקים ממנו שנות אור. על היפנים בכלל אין מה לדבר. להעמיד אותו מול Z1000 או פייזר 1000 יהיה בדיחה במקרה הטוב, ואם מישהו מתלבט בינו לבין ה-CB1000R החדש, הסטריטפייטר הכי פייטר שיצא מיפן בשנים האחרונות, אז כנראה שהוא לא קלט את הקטע של הסופר דיוק.

    לוחם הרחובות של ק.ט.מ
    לוחם הרחובות של ק.ט.מ

    בכמעט 150,000 שקל, הסופר דיוק מיועד לפלח מאוד (מאוד) מצומצם של רוכבים. אניני טעם מצד אחד כדי שיוכלו להעריך את האיכויות שלו, בעלי יכולות רכיבה טובות בכדי שיוכלו לנצל את הפוטנציאל שבו, והכי חשוב – שיהיה להם כסף. רבאק, אם הוא לא היה עולה כל כך הרבה אולי הייתי חושב לנסות ולארגן לעצמי אחד כזה, במקום בית, או במקום לאכול, או במקום… טוב, הבנתם אותי.

    נ.ב: רגע, יש לי עוד משהו. אני רוצה לפנות באופן אישי לכל אותם אנשים שעקפתי בווילי על 160 מימין (או בשוליים). לכל אותם נהגים שעברתי להם 40 ס"מ מהחלון ב-180 עם גז פתוח, ולכל הולכי הרגל שהפחדתי עם סליידים ארוכים בכיכרות. גם מכל אותן נהגות שנבהלו מאופנוע שמגיע לרמזור ברולינג סטופי. מכולכם, אני רוצה לבקש סליחה. זה לא אני – זה הוא.

    זה לא אני - זה הוא
    זה לא אני – זה הוא

     

    שובה של הקלישאה / סקוטרמן

    הסופר דיוק הוא אופנוע מגניב. שלל מרכיבים ושלדה קומפקטית שיוצרים מכונת מלחמה המדרבנת את הרוכב להוציא באופן הכי טוב את כל הרע שבו. אבל הלב של הסופר דיוק הוא המנוע שמחבר יחד את כל חומרי הגלם המשובחים ויוצר מטבח עילי.

    בשלב זה אתם רצים לטבלת הנתונים ושואלים על המנוע. ההספק של מנוע הסופר דיוק עומד בסך הכול על 118 כ"ס – לא הרבה בהשוואה להונדה CB1000R ה'מתון' ובוודאי בהשוואה לפייזר החדש (150 כ"ס), אבל כמו שכבר הסבירה לכם איזו נשמה טובה בעברכם – גודל זה לא הכול בחיים. במבחן הסרגל הוי-טווין יפסיד לאחיו הארבע-בשורה. מארבעה צילינדרים צמודים זה לזה ניתן להוציא יותר הספק וגם הרבה יותר זול לבנות אותם. אפשר לנסות ולהסביר במונחים מדעיים את היתרון של הטווין – פעימות כוח מרוחקות הנותנות שליטה טובה יותר, מבנה עקומת כוח נשלט ועוד. בסופו של יום, מתברר כי אותם קלישאות הרבה פחות נבובות ממה שיגיד 'זה שיודע'; יש משהו באותם הגדרות חמקמקות עטופות שמות תואר של כתבי רכב.

    תדמיינו לעצמכם סטייק 300 גרם משובח ועשוי היטב של 'דוריס קצבים' לעומת חצי ק"ג של 'אל-גאוצ'ו'. לא שיש לי משהו נגד 'אל גאוצ'ו', שנותן תמורה מצוינת למחיר, אבל על הסטייק של 'דוריס קצבים' תמשיכו לדבר עוד הרבה אחרי סוף הארוחה. באותה מידה הוי-טווין פשוט עושה לך נעים, לא משנה אם הנעים שלך הוא קו פנייה כירורגי או צווחת צמיגים שמעשנים. הטווין יעביר את התחושה ישירות לעמוד השדרה. אפשר לקרוא לזה אופי, נשמה, יחודיות וכך הלאה. לא משנה איך תקראו לזה, כשתרכבו על אחד – תבינו. בסיכומו של דבר, ל-V יש קסם משלו. כל ניסיון לפרוט אותו לפרטים ועובדות מדעיות אולי יצליח להסביר את התיאוריה מאחורי, אבל לא את התחושה. מי שמכור לרכיבה חייב לעצמו אחד לפחות לרזומה.