תגית: רויאל אנפילד

ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, פיג'ו, פולאריס, אינדיאן וציוד הרכיבה של KLIM לישראל, מוסיפה לשורותיה מותג נוסף – רויאל אנפילד. כפי שדיווחנו כבר בחודש פברואר, זיכיון הייבוא לאופנועי רויאל אנפילד עבר מג.ב.ר שירותי רכב לד.ל.ב מוטוספורט, ובימים אלה המותג מושק רשמית בישראל לאחר תקופת הכנה והיערכות לשיווק המותג החדש. בשלב ראשון הגיעו ארצה שלושה דגמים.

המותג ההודי רויאל אנפילד, אשר נוסד בשנת 1901, נחשב לאחד הוותיקים בעולם, והיקף המכירות עומד על כמיליון יחידות בשנה. ברויאל אנפילד השקיעו משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לפתח את דגמי האופנועים מתוצרתם מתוך הכוונה להעצים את הפעילות באירופה. בהתאם לכך, כל דגמי החברה עומדים בתקן יורו 5 העדכני והם מביאים עמם סגנון ייחודי.

ד.ל.ב מוטוספורט מקימה עבור המותג אולם תצוגה ייעודי בתל אביב שייפתח בקרוב, ויוצעו בו כל דגמי המותג – בתחילה האינטרספטור 650, הקונטיננטל GT650, וההימליאן 410, ובעתיד גם המטאור 350, הבולט והקלאסיק החדשים. שיווק ושירות המותג החדש יתבסס על חלק ממערך הסוכנויות בפריסה ארצית של ד.ל.ב מוטוספורט.

לארץ הגיעו בשלב ראשון כאמור שלושה דגמים:

הימליאן 400 – אדוונצ'ר רב-תכליתי המאפשר רכיבה בכביש ובשבילים, עם מנוע צילינדר יחיד בנפח 411 סמ"ק המפיק 24.3 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), תיבת 5 הילוכים, מתלים עם מהלך של 200 ו-180 מ"מ, וחישוקי שפיצים עם צמיגים במידות 90/90-21 מלפנים ו-120/90-17 מאחור. גובה המושב עומד על 800 מ"מ, מרווח הגחון 220 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 15 ליטרים והמשקל היבש 199 ק"ג. מבחן דרכים – בקישור.

המחיר: 29,990 ש"ח

קונטיננטל GT – אופנוע כביש בסגנון קפה רייסר, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), מומנט של 5.3 קג"מ, תיבה בת 6 הילוכים, מערכת מתלים עם מהלכים של 110 ו-88 מ"מ, חישוקי "18 עם צמיגים ברוחב 100 ו-130 מ"מ, גובה מושב של 789 מ"מ, מיכל דלק בנפח 12.5 ליטרים, ומשקל של 189 ק"ג.

המחיר: 44,990 ש"ח

אינטרספטור 650 – על אותה הפלטפורמה של הקונטיננטל GT בנו ברויאל אנפילד אופנוע בעיצוב קלאסי בריטי. נתוני המנוע, השלדה והמתלים זהים לאלו של הקונטיננטל GT, כשגובה המושב עומד על 804 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 13.7 ליטרים, והמשקל היבש 202 ק"ג.

המחיר: 44,990 ש"ח

מעט לפני שדגמי רויאל אנפילד יגיעו מחדש לארץ, מעדכנים בחברה ההודית את דגם ההימליאן, האדוונצ'ר הקטן בנפח 400 סמ"ק.

ד.ל.ב מוטוספורט הודיעה בשבוע שעבר על קבלת זיכיון הייבוא של המותג ההודי רויאל אנפילד ועל תחילת שיווק האופנועים בעתיד הקרוב. אחד הדגמים שיגיע לארץ הוא ההימליאן, – דגם האדוונצ'ר של היצרנית. ההימליאן מגיע עם מנוע סינגל מקורר אוויר ושמן בנפח 411 סמ"ק. למנוע המוזרק הספק מרבי מוצהר של 24.5 כ"ס ב-6,500 סל"ד ומומנט של 3.26 קג"מ המופק ב-4,250 סל"ד. הכוח מועבר באמצעות תיבה בעלת חמישה הילוכים ומצמד רטוב. שלדת הפלדה בתצורת עריסה כפולה פתוחה היא הראשונה של אנפילד הכוללת מונושוק, ויש מזלג טלסקופי לא מתכוונן בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 200 מ"מ, בעוד מאחור ניתן לכוון את עומס הקפיץ, מהלך הגלגל עומד על 180 מ"מ, ויש לינקג' פרוגרסיבי. בחנו את הדגם המקורי בשנת 2017 וגילינו אופנוע מהנה מאוד עם יכולות מרשימות.

מעבר לעמידה בתקנות יורו 5 אין שינויים מרחיקי לכת לשנת 2021, אך יש פנס קדמי מעט שונה ומשקף רוכב גבוה יותר. מגני מיכל הדלק המקוריים מעוצבים מחדש וקטנים יותר, על-מנת לא להפריע לרוכב. יש ריפוד נוסף למושב ושיפורים למנשאי הציוד מאחור. תוספת חדשה היא חיבור והקרנת אפליקציית ניווט של גוגל MAPS מהסלולר ללוח המחוונים. לשנת 2021 יש גם עוד שלושה גווני ירוק, אפור ושחור חדשים לבחירה, יחד עם קטלוג תוספות מכובד.

הרויאל אנפילד הימליאן המחודש ל-2021 יגיע לארץ בתקופה הקרובה. מחירים טרם פורסמו.

ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, אינדיאן, פולאריס, קטנועי פיג'ו, TGB ו-HISUN וציוד הרכיבה של KLIM, מודיעה על קבלת זיכיון הייבוא של המותג ההודי רויאל אנפילד ועל תחילת שיווק האופנועים בעתיד הקרוב.

מותג רויאל אנפילד, אשר נוסד בשנת 1901, נחשב לאחד הוותיקים בעולם והיקף המכירות עומד על כמיליון יחידות בשנה. רויאל אנפילד השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לפתח את דגמי האופנועים מתוצרתה, מתוך הכוונה להעצים את הפעילות באירופה. בהתאם לכך, כל דגמי החברה עומדים בתקן יורו 5 העדכני והם מביאים עמם סגנון ייחודי.

ד.ל.ב מוטוספורט תקים עבור המותג אולם תצוגה ייעודי בתל אביב, ובחודשים הקרובים יוצעו בו כל דגמי המותג – האינטרספטור 650, קונטיננטל GT650, הימליאן 410, ובעתיד הקרוב גם את המטאור 350, הבולט והקלאסיק החדשים. שיווק ושירות המותג החדש יתבסס על חלק ממערך הסוכנויות בפריסה ארצית של ד.ל.ב מוטוספורט, ובהמשך יצטרפו סוכנויות נוספות. זיכיון הייבוא של רויאל אנפילד בישראל היה בשנים האחרונות אצל חברת ג.ב.ר שירותים.

משה ראובני, מנכ"ל ד.ל.ב מוטוספורט: "אנו מתרגשים היום לצרף את מותג רויאל אנפילד בעל המורשת העשירה והמפוארת למותגי הבית של ד.ל.ב מוטוספורט. נדאג להעניק ללקוחות המותג בישראל את מעטפת השירות והחלפים הטובה ביותר".

הרויאל אנפילד סופר מטאור המקורי הוצג בשנת 1953, ועכשיו השם משמש דגם 350 סמ"ק חדש אשר ישווק בהודו בתחילה, אך יגיע לאירופה בתחילת שנת 2021.

השם מטאור (Meteor) מחזיר את רויאל אנפילד אחורה לשנת 1953, עת הציגו את הסופר מטאור עם מנוע טווין מקבילי מקורר אוויר בנפח 692 סמ"ק. מספר שנים לאחר מכן הציגו באנפילד גם את המטאור מיינור, שהציע מנוע בנפח 500 סמ"ק. הייצור הופסק בתחילת שנות ה-60. בשנה שעברה חשבנו שהשם יחובר לדגם ה-KX קונספט המעניין, אך כעת מתברר שלא.

המטאור הוא נייקד פשוט עם מנוע סינגל מקורר אוויר בנפח 349 סמ"ק, המספק 20.4 כ"ס ו-2.75 קג"מ. השלדה עשויה מפלדה, כאשר מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 130 מ"מ. התמסורת מגיעה עם חמישה הילוכים.

מידות הגלגלים הם 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, עם דיסק בודד בקוטר 300 מ"מ מלפנים ו-270 מ"מ מאחור. גובה המושב 765 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 20 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 191 ק"ג. מלפנים יש תאורת יום (DRL) מ-LED, כאשר התאורה הראשית פועלת על הלוגן, ומאחור יש פנסי LED. לוח המחוונים משלב שעונים אנאלוגיים וצג מידע LCD, יחד עם שקע USB.

בשלב ראשון המטאור ישווק רק בהודו, במחיר שווה ערך ל-2,000 יורו. לאירופה – ובכלל זה גם לישראל – הוא יגיע בתחילת שנת 2021.

בחודש מרץ השנה, בגיל 87, הלך לעולמו רוכב בשם ג'ון בריטן. ג'ון, שספג תרבות מוטורית מאבא רוכב אנדורו מקצועי ומעוטר ניצחונות בעצמו, החל בגיל 16 את דרכו המקצועית בעולם האנדורו. הוא היה חלק מנבחרת הנוער של אנגליה לאליפות הסיקסדייז המפורסמת. במשך 15 שנים רצופות התחרה שם וגרף 13 מדליות זהב. במקביל זכה באינספור תחרויות אנדורו ביתיות.

מה הקשר שלו לרויאל אנפילד? ובכן, כל ניצחונותיו היו על גבי רויאל אנפילד בולט 350 סמ"ק.

לציון ההישג ולהוקרה על זכרו, ברויאל אנפילד שחררו מהדורה מיוחדת של הבולט 500 – Trials Works Replica. מנוע סינגל ארבע פעימות בנפח 499 סמ"ק, מוזרק דלק ומקורר אוויר. המנוע מוריד לקרקע, דרך תמסורת של 5 הילוכים וצמיגי כביש / שטח, לא פחות מ-27 כ"ס. מזל שיש מערכת ABS כפולה לעצור את הכל. נתון המשקל הרטוב הוא 192 ק"ג.

האמת, נראה מגניב!

סרטון קצר על ג'ון "ג'וני" בריטן – JOHN "JOHNNY" VICTOR BRITTAIN:

כתב: סיר אלן קאת'קארט; תרגם: ROG

סיר אלן קאת'קארט הוא מעיתונאי האופנועים הוותיקים והמוערכים בעולם. הוא עוסק כעצמאי בעיתונות אופנועים החל מ-1981 ברציפות, והוא כותב למגזינים במעל 30 מדינות ברחבי העולם. בעבר אף כתב למגזין 'מוטו' הישראלי. בעבר התחרה במרוצי אופנועים ומכוניות, ואף זכה במרוצים כמו דייטונה, ה-TT של אוסטרליה, ואליפות הסופרמונו האירופאית. הוא התחרה גם ב-TT של האי מאן, וסיים רביעי, חמישי ותשיעי, וכן השתתף ואף ניצח בעוד עשרות רבות של מרוצי אופנועים ברחבי העולם.

קאת'קארט כותב מעתה גם לפול גז במסגרת שיתוף פעולה שלנו איתו, וכתבותיו תתפרסמנה אצלנו לעתים קרובות. 

*     *     *     *     *

רויאל אנפילד כמו גם הארלי-דיווידסון מוצאות את עצמן בסיטואציה ייחודית למדי בכך שהן קורבנות של הצלחתן מבחינת תפיסת שוק. נפח מכירות שיצרניות רבות היו שמחות להתהדר בו הושג על-ידי היצמדות לפלטפורמה ה'קדושה' של מנועים בעלי קירור אוויר ומערכת שסתומים מונעת דחיפים, המהווה מעין מחווה למסורת והתרפקות על העבר. הדבר גרר לא מעט ביקורת מטעמם של חובבי טכנולוגיה, הרואים במדיניות זו חוסר נכונות של הנהלות שתי החברות להתחדש תוך דבקות מוחלטת כמעט בשיטות הנדסיות מיושנות. בתשובה לביקורת, כל שהיה על מנהלי אנפילד והארלי לעשות הוא להצביע על הדו"חות הכספיים שלהן בבחינת 'צוחק מי שצוחק אחרון' – עד עכשיו. שכן לצד צמד דגמי הארלי (המיוצרים בהודו) 750 ו-500 בעלי מנועי וי-טווין מקוררי נוזל ובעלי מערכת שסתומים עם גל זיזים עילי, המהווים דף חדש עבור הארלי, כך גם השיקה אנפילד, היצרנית ההודית האותנטית (ליתר דיוק מאז נוסדה כחברת בת של אנפילד הבריטית ב-1955) את דגם 'הדף החדש' שלה – ההימאליאן 400, עם מנוע ראשון עבורה שאינו נגזר מאותה פלטפורמת וינטאג' בריטית.

רויאל אנפילד ייצרה את אופנועה הראשון ב-1901, מה שהופך אותה ליצרנית האופנועים הוותיקה בעולם שרצף הייצור שלה מעולם לא נקטע. דגמי ה'בולט' (קליע) 350 ו-500 הם אופנועי הייצור הסדרתי הוותיקים בעולם. למעלה מ-500,000 יוצרו רק במהלך 2016. 96% מקו הייצור מיועד לשוק ההודי המקומי, ורשימת ההמתנה היא חודשיים. במרץ 2016 התנתקה אנפילד מהמתכון המסורתי והשיקה את ה'הימליאן', בשלב ראשון רק לשוק המקומי. האופנוע מונע על-ידי מנוע חדש נטוע בשלדה חדשה אף היא. ההימליאן אינו חולק אף רכיב עם אופנועי החברה הקודמים. מנכ"ל אנפילד הפעלתן, סידהארתה לאי, שואף לפתח נישה דו-שימושית לשוק המקומי, נישה שאפילו החברה ההודית בג'אג', בעלת הקשרים ההדוקים עם ק.ט.מ , נמנעה ממנה. באופן מעט פרדוקסלי, הרוכבים ההודים הנעים בכבישי עפר משובשים בעיר ומחוצה לה, לא גילו עניין באופנועים קשוחים עם מהלכי מתלים ארוכים כדוגמת אופנועי אנדורו או אדוונצ'ר – עד עתה.

קמפיין שיווק מתוחכם, תנופת מדיה חברתית ותגובות רוכשים ראשונים מתלהבות, הביאו לרויאל אנפילד להיט מכירות ותיקפו את ההימור של סידהארתה לאי על שבירת השגרה. ההצלחה ההודית עוררה התעניינות בשווקים נוספים, במיוחד אירופה וארה"ב. עבור שווקים אלה נדרשו מהנדסי אנפילד לפתח דגם העומד בתקני יורו 4, המתהדר גם במערכות הזרקה ו-ABS. את הדגם המעניין הזה, 'הדף החדש' של אנפילד בגרסתו נטולת ההזרקה וה-ABS, הזדמן לי לבחון באוסטרליה – שהייתה לשוק הבינלאומי הראשון אליו יוצא ההימליאן החל ממרץ 2017. ההזדמנות ניתנה לי על-ידי הסוכן הגדול ביותר של אנפילד באוסטרליה, Mid Life Cycles במלבורן. הבעלים, מייקל קצ'פול, מכר עשרה אופנועים בשבועיים הראשונים להשקתו במחיר מנצח של $5,990 אוסטרליים. מחיר הכולל שנתיים אחראיות ללא הגבלת ק"מ ושנתיים שירותי תיקון וגרירה בדרכים. לשם השוואה, מי שהיה עד כה המלך הבלתי מעורער של פלח שוק אופנועי האדוונצ'ר הפשוטים (והזולים), הקוואסאקי KLR 650, נמכר ב-$8,099 אוסטרלים. אין לי ספק שהאנפילד עומד להיאבק על הבכורה מול ה-KLR, למרות מנועו הקטן יותר.

על פי קצ'פול, ההימליאן פונה למגוון גדול של לקוחות. חלקם רוכבים ותיקים הרוצים אופנוע רב-שימושי קטן וקל. חלקם רוצים להתנסות באופנוע אדוונצ'ר, אך נרתעים מאופנועים כמו הב.מ.וו R1200GS או ההונדה אפריקה טווין. הם רוצים אופנוע פשוט יותר, קטן יותר וקל לשימוש. המחיר הנמוך קולע לטעמם ויכולותיהם של רוכבים צעירים המחפשים אופנוע לשימוש עירוני ורכיבות סוף שבוע קלילות. מספר קונים אף רכשו אותם לשימוש שטח בלבד (אם כי לא אלים). כשראו למה האופנועים האלו מסוגלים בהרי ההימלאיה, החליטו שגם להם זה יכול להתאים.

למנוע ה-LS410 של ההימליאן קירור אוויר/שמן, שני שסתומים המזינים צילינדר אחד בעל מהלך ארוך בתצורת undersquare 78X86 mm ובנפח 411 סמ"ק. המנוע תוכנן להדגיש זמינות כוח בסל"ד נמוך. המומנט המרבי של 3.26 קג"מ מופק ב-4,250 סל"ד, כשמנה מכובדת ממנו כבר זמינה בסל"ד נמוך יותר. ההספק המרבי המוצהר הוא 24.5 כ"ס ב-6,500 סל"ד. הכוח מועבר באמצעות תיבה בעלת חמישה הילוכים ומצמד רטוב. מרכיב משמעותי נוסף שאינו קיים בדגמים קודמים של אנפילד הוא הימצאותו של גל איזון הממוקם בקדמת גל הארכובה, שתפקידו למתן את הרעידות האופייניות למנועים בתצורה זו. מרווחי הטיפולים עומדים על 10,000 ק"מ.

המנוע החדש ממוקם בשלדה חדשנית במונחים של החברה, שתוכננה על-ידי חברה-בת בריטית בשם Harris Performance, המתמחה בשלדות ושנרכשה על-ידי סידהארתה לאי במאי 2015.

שלדת הפלדה בתצורת עריסה כפולה פתוחה היא הראשונה של אנפילד הכוללת מונושוק, ויש מזלג טלסקופי לא מתכוונן בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 200 מ"מ, בעוד מאחור ניתן לכוון את עומס הקפיץ, מהלך הגלגל עומד על 180 מ"מ, ויש לינקג' פרוגרסיבי.

מערכות הבלמים והמתלים הן מייצור עצמי, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 300 מ"מ וקליפר כפול בוכנות, ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ אותו חובק קליפר עם בוכנה בודדת. הצמיגים מייצור הודי, והם מורכבים על חישוקי אלומיניום עם חישורים ('שפיצים'). מידות הצמיגים הם 90/90-21 מלפנים ו-120/90-17 מאחור.

בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ, והמשקל המוצהר הוא 182 ק"ג 'יבשים' ו-191 ק"ג עם מיכל דלק מלא בנפח 15 ליטר המקנה טווח נסיעה של 450 ק"מ. גובה המושב הוא 800 מ"מ, מה שמנגיש את האופנוע גם לרוכבים ורוכבות נמוכים.

עם גובה של 1.80 מ', מצאתי שהאופנוע די נוח לי, אבל רוכבים גבוהים יותר יצטרכו להתאים מושב גבוה יותר.

הרגליות מצוידות בגומיות שניתן להסיר לטובת רכיבת שטח, אך בעוד הן מתקפלות (בקושי), הן מרותכות לשלדה – דבר שפשוט לא מתאים לרכיבת שטח רצינית שכרוכה בהכרח בנפילות. הרגליות גם מעט קצרות, מה שגרם לרכיבה בעמידה להיות לא נוחה. חבל, כי האופנוע מאוזן מאוד בכביש ובשטח, בעמידה ובישיבה. חבל שדווקא הרגליות מגבילות את השימוש באופנוע בשטח.

לעומת זאת, האופנוע הרגיש ממש טוב על האספלט. זווית ומיקום הכידון תורמים לרכיבה נינוחה וטבעית, ואתה מיד מרגיש בו בבית. המושב המדורג נוח ומרופד היטב. הוא צר למדי בחיבור למיכל, אך הדבר תורם לכך שרוכבים נמוכים יוכלו להניח את שתי הרגליים על הקרקע בעת עצירה. הארגונומיה טובה והאנפילד החדש הוא בהחלט כלי תחבורה עירוני שימושי. ההיגוי קליל והאופנוע מאוד זריז בתנועה צפופה הודות לכידון הרחב.

תנוחת הישיבה הגבוהה מקנה שדה ראייה מעל גגות המכוניות, המצמד קל להפעלה ופרוגרסיבי, ותיבת ההילוכים חלקה ובעלת תפקוד מושלם – בוודאי לא מאפיין של אופנועי אנפילד הישנים. יחסי ההעברה תוכננו היטב עם רווחים הגיוניים – תיבת הילוכים פשוט טובה. פעולת מנוע ה-411 סמ"ק חלקה. אין רעידות בכלל בשימוש שפוי, ורק האצה לכיוון הקו האדום ב-8,000 סל"ד תביא לעקצוצים קלים מכיוון הרגליות. למרות שאינו חזק במיוחד, המנוע מרגיש נכון להתאמץ. הרכיבה עם האופנוע הזה פשוט קלה, בין אם בתנועה עירונית או בכביש מפותל מחוץ לעיר.

ההימליאן מצויד במתנע חשמלי בלבד, מה שנראה לי מעט אופטימי. אני לא מתלהב במיוחד מהמחשבה על הנעת מנוע סינגל 411 סמ"ק בדחיפה על שביל חצץ, ועוד פחות אם השביל נמצא למרגלות הר האוורסט. בכל אופן, עם מצבר טעון המנוע מניע מיד ומתיישב לו על סיבובי סרק ב-1,000 סל"ד בלבד. בחירה שמקורה כנראה מתוך מחשבה על צריכת דלק בתנאי התנועה העירונית בהודו. גרסת הקרבורטור עם חיישן מצערת עליה רכבתי עבדה מצוין מסל"ד נמוך והאיצה מ-2,000 סל"ד לקו האדום בהילוך חמישי ללא היסוסים או שיהוקים כלשהם. המנוע מאוד גמיש. מנגד, הוא מפיק צליל מתכתי שאינו זוכה בשום פרס אקוסטי. התגובה טובה וחלקה במיוחד ממצערת סגורה. אני מקווה שרויאל אנפילד ישכילו לקלוע להתנהגות מנוע דומה בדגם המוזרק – הראשון עבור החברה.

כל אלה הופכים את רכיבת השטח במהירויות נמוכות על ההימליאן לקלילה. בכביש בינעירוני המנוע הקטן כבר מעט מאותגר. המהירות המרבית המוצהרת היא 145 קמ"ש. לא ניתנה לי ההזדמנות לבדוק את ההצהרה היות שבכל אוסטרליה כמעט המהירות מוגבלת ל-110 קמ"ש. זו גם המהירות הנוחה לאופנוע, אז למי אכפת (לפחות באוסטרליה) מהמהירות המרבית. עקיפות דורשות קצת תכנון מוקדם, וכדאי להוריד הילוך כדי לצבור תנופה לפני עקיפה. בכל אופן, ולמרות המחסור בביצועי רול-און, ההימליאן מגשים את ייעודו התכנוני. עדיין, נדמה לי שההבטחה של דגם 600 סמ"ק עתידי תסמן 'וי' ברובריקות החסרות לטובת שווקים מערביים: קצת יותר כוח, קצת יותר הספק ותוספת זניחה למשקל.

למרות המגבלות, ההימליאן הוא לא רק כלי פרקטי אלא בהחלט גם אופנוע מהנה. הגלגל הקדמי בקוטר "21 ומרווח גחון של 220 מ"מ מאפשרים רכיבה נוחה מחוץ לאספלט. אין הכוונה לאופנוע אנדורו המיועד גם לכבישים, אלא לאופנוע אדוונצ'ר קטן שיגיע כמעט לכל מקום.

לא אהבתי את הבלם האחורי. הוא ננעל בקלות וחסר ABS – שילוב לא טוב בכביש רטוב או בירידות ארוכות מחוץ לכביש. רצוי מאוד לתקן. הבלם הקדמי בעל דיסק יחיד תפקד בסדר, אם כי לא בדקתי אותו עם ציוד או מורכב. צריך להפעיל לא מעט כוח בקדמי ובאחורי כדי לקבל תגובה משמעותית על אספלט, אבל ניתן לווסת את פעולת הבלם הקדמי בצורה טובה, ובסופו של דבר השתמשתי כמעט רק בו, בעיקר בשטח. גם בלימת המנוע טובה, אבל צריך להתרגל לנעילות קטנות בגלגל האחורי כשמורידים הילוך לראשון ללא מצמד מחליק.

התאכזבתי מעט מהתנהגות המונושוק האחורי שהייתה פחות מדי משוככת ונוקשה. אמנם זהו המונושוק הראשון של אנפילד, אבל הוא תוכנן על-ידי המומחים של Harris Performance והיו לי ציפיות לפרוגרסיביות נשלטת. הבולם האחורי גם נסגר בקלות, מה שאולי הייתי יכול לתקן עם תוספת עומס התחלתי לקפיץ. המזלג הקדמי נטול הכיוון דווקא תפקד היטב, וגם הופתעתי לטובה מצמיגי ה-CEAT Gripp-XL ההודים שתפקדו טוב גם בשטח למרות היעדר כל מורשת שטח הודית. הצמיגים לא הרעישו מדי ברכיבת אספלט והאחיזה בכביש יבש הייתה טובה. בכביש רטוב האחיזה עצבנית משהו. הצמיג האחורי מחליק בקלות בעת האצה וננעל מספר פעמים בבלימה. מבחינתי, היעדר ABS שאפשר לבטל בבלם הקדמי הייתה מאד מאכזבת, אבל ברור שהעמידה בתקן יורו 4 תחייב דגם מצויד ב-ABS. נקווה שאנפילד תצייד אופנועים המיועדים לשוק הבינלאומי בצמיגים ברמה אירופאית. נזכור שהדגם האוסטרלי הנוכחי זהה לחלוטין לדגם המיועד לשוק ההודי המקומי.

איכות הייצור וההרכבה של ההימליאן טובה למדי. בעת ביקורי במפעל האולטרה-מודרני באוגדם התרשמתי מאוד מצבא הרובוטים המרתכים ומכמות בקרות האיכות, וציפיתי להרכבה ברמה גבוהה. עדיין הופתעתי לטובה מלוח המכוונים. ביחס לסוג האופנוע, ובעיקר מחירו, הוא מאוד מרשים. יש בו מד סל"ד עם קו אדום החל מ-6,500 סל"ד (אבל הוא באמת מטפס ל-8,000, נשבע!), מד מהירות דיגיטלי עם מד מרחק מצטבר, שני מדי מרחק מתאפסים, שעון, מד דלק, חיווי הילוך ו… מצפן. טוב נו, אין הרבה שלטים בהרי ההימלאיה…

רגלית האמצע מגיעה כסטנדרט, כך גם סבל, מגן גחון, ווי חיבור לרצועות ושלד צינורות חיצוני משני עברי מיכל הדלק שמשמש גם כהגנה וגם כמתקן נשיאה נוסף. כל אלה מתחברים לכדי חבילה מובחנת עם מראה ייחודי. בצד החסרונות, חסרו לי מגני ידיים, שנראים לי הכרחיים לאופנוע עם שאיפות הרפתקניות, והמראות מרגישות שבירות ואינן ממוקמות טוב. לא רואים טוב לאחור, אבל לפחות הן לא רועדות כמו הסינגלים הקודמים של רויאל אנפילד הודות לפעולה האפקטיבית של גל האיזון במנוע.

ההימליאן 400 בעל התנהגות כביש קלילה, נגיש, שימושי, ובעיקר שווה לכל כיס. הוא בוודאי יקלע לטעמם של לקוחות מערביים שמסיבות שונות אינם מעוניינים בדגמים המבוססים בשוק אופנועי האדוונצ'ר. זהו אופנוע פשוט מבחינה הנדסית, רב-שימושי, שאיננו קיצוני בשום ממד – לא בגודלו, משקלו, ביצועיו או מורכבותו. אין מודי פעולה דיגיטליים ואין מערכות אלקטרוניות מסובכות. פשוט אופנוע מהנה בטעם 'אולד-סקול' מרענן, למרות שהוא מהווה פריצה טכנולוגית מבחינתה של רויאל אנפילד.

ההתפתחויות בשוק יזמנו להימליאן מתחרים. בספטמבר יחל הייצור של הב.מ.וו G310GS, אופנוע נוסף מייצור הודי שהוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר האחרון. יש גם את הקוואסאקי ורסיס 300, ההונדה CRF250 ראלי והסוזוקי ויסטרום 250. יהיה צפוף בשוק הבייבי אדוונצ'רים, אבל ההימליאן מהווה כבר היום חבילה מוכחת שתהיה עוד יותר אטרקטיבית בתצורת יורו 4, עם הזרקת דלק ו-ABS. יאללה בלגן!

רויאל אנפילד אומרים שהמנטרה של ההימליאן היא "כיף נגיש". זהו בהחלט תיאור קולע.

מיבואני רויאל אנפילד לישראל נמסר כי ההימליאן 400 יגיע ארצה עם תחילת שיווקו באירופה. מחיר טרם פורסם.

מפרט טכני

[table id=94 /]

כתב: אלדד פריבס; צילום: איתן צור

עם כניסת הכוחות הקרקעיים לרצועת עזה במבצע 'צוק איתן' ביולי 2014, יצאו שמונה גברים ישראלים, בוגרי מלחמות ישראל, למסע אופנועים קשה ומורכב על-מנת לחצות את שרשרת הרי ההימלאיה ההודית. מסע זה נחשב כאחד המסעות המסוכנים ביותר בעולם לרכיבה.

הגברים הגיעו מרקעים, מקצועות וגילאים שונים, כאשר רק החוויה הקשה של הלחימה קשרה אותם יחדיו. במשך שלושה שבועות הם רכבו בתנאי מזג אוויר קשים, דרך קשר מפותל של זיכרונות המלחמה, במשעולי הדרכים הצרות והמשובשות אל הפסגות המשוננות של ההימלאיה. בנוסף לקשיים הפיזיים, המגיעים עד כדי פינוי רפואי של אחד הרוכבים עקב מחלת גבהים, הם מתמודדים עם החיפוש אחר ערכים נכונים ועם הדרך ליישם אותם בחיים.

לאלה מביננו שלא היו בקרב קשה להבין את העולם הפוסט טראומטי. החוויה עצמה קשה לתיאור, ונוטה להיות מורכבת ורבת-פנים. כמספר הגברים שנלחמו כך מספר ההגדרות לתופעה. אני, אלדד פריבס, יוצר הסרט, מוכר כהלום קרב בעקבות שירותי כקצין בצה"ל בזמן האינתיפאדה השנייה. תהליך הכרה זה מטעם המדינה גרם לי להכיר בכל הגברים השקופים שנלחמו ונלחמים במלחמות העקובות מדם, גברים שאיש אינו מכיר בפציעתם, פציעה אשר ממשיכה לדמם כל עוד הם חיים.

במדינה הנתונה במצב מלחמה מתמשך, כולנו חיים ב'מציאות PTSD' המחלחלת ומשפיעה על חיי כולנו, וגם אם נקום מחר בבוקר ונגלה שהמזרח התיכון הפך לשוודיה, עדיין יישאר הפצע, צרוב בזיכרון הקולקטיבי ובזיכרונות האישיים. בין אם שירתנו בצבא ובין אם לא – החוויה הצבאית הטראומטית נוגעת בכולנו.

במסע המתועד בסרט שהופק במהלך המסע, התאפשרה לראשונה תקשורת אמיתית הקיימת בין שותפי גורל. מסע כזה, שבו קיימת אחריות בסיסית כלפי הדומים לנו, הלוקח אותנו גבוה ורחוק מהמדינה בה נלחמנו ובה נלחמים ונהרגים אחינו ממש ברגע זה, מאפשר לנו לחוות את עצמנו בדרך כנה יותר, להעמיק את החיפוש פנימה ולנתץ את מסגרת ההגדרות המקבעת אותנו להמשיך ולהקריב עוד ממיטב בנינו על מזבח הגבריות הארצישראלית הקשוחה.

הסרט יוצר מרחב שבו ניתן להציף ולהנגיש את נושא הטראומה, בין המשתתפים עצמם ודרכם אל קהל הצופים – לא כסבל בלתי ניתן להכלה ולא בדרך המפקיעה אותו לצרכי אג'נדה זו או אחרת, אלא כתהליך נפשי מתפתח וחלק בלתי-נפרד מחיינו, כיחידים וכחברה.

טיפול באמצעות טבע ואתגר הוא שיטה מוכחת מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אשר מטרתה להוציא את הפרט הסובל מסביבתו המוכרת על-מנת לאפשר לו לחוות את התגובות הניורולוגיות שלו בסביבה לא מוכרת ומערערת. באמצעות טיפול זה, בהשגחה נכונה, ניתן לבודד את האירועים המערפלים על הנפש, להתבונן במציאות כמות שהיא ולייצר טרנספורמציה בתפישת המציאות.

בסרטי הדוקומנטרי 'MADE LIKE A GUN', או 'פלס"ר הימאליה' בשמו העברי, הוצאתי קבוצת גברים ישראלים, אשר לחמו במלחמות ישראל משנת 1954 ועד 2006, למסע אופנועים לחציית שרשרת הרי ההימאליה ההודית.

המטרה הייתה לנתץ את גבולות ההגדרות החברתיות וההגדרות הפסיכואנליטיות המשתנות בקצב של מכונת ירייה. קיוויתי ועודני מלא תקווה כי סרט זה יעזור למצב אמת אבסולוטית בין שלל האמיתות המשתוללות להן ולייצר הבנה בתשתית ההכלה המשותפת לכל גבר אשר לחם בקרב כזה או אחר, וברגע שיבינו כולם את משקל הסבל יחדלו מהאיוולת ויחתתו את חרבם לטובת משק כנפי היונה הלבנה.

המסע אמנם לא השיג את יעדו הפיזי לחציית שרשרת הרי ההימאליה, אך הוא השיג את יעדו המנטלי להבניית נתיב לחציית שרשרת השריטות הנפשית. לפי תפישת הדוקטרינה של הטיפול באמצעות שטח יש להמשיך בשיטת טיפול זו במגוון קבוצות לוחמים על-מנת לזרוע עוד זרעים של הבנה ולייצר מארג אנושי המבין. כדבריו של א.ד גורדון כי "האדם הוא המטרה, הדרך היא האמצעי".

"כשאתה עובד עם אומים וברגים, נמצא אתה ברמה של כוחות מכאניים גדולים, ועליך להבין שברמות כאלה מתכות הן אלסטיות. כשאתה סוגר אום, יש שלב הנקרא 'רפוי', שבו הגיע האום לידי מגע, אך שום אלסטיות לא באה לידי ביטוי. השלב הבא בסגירה נקרא 'מהודק קלות' ובו באים לידי ביטוי פני השטח של האלסטיות. לאחר מכן בא השלב הנקרא 'מהודק' או 'מהודק מאוד', שבו מנוצלת כל האלסטיות. הכוח הנדרש כדי להגיע לשלוש הרמות האלה הוא או שונה יחסית למידתם של כל אום או בורג; וכמו כן שונה הדבר כאשר מדובר בבורג משומן לו באום נגדית. הכוחות גם שונים יחסית לפלדה או ברזל יצוק, פליז או אלומיניום, פלסטיק או חרס. אולם מי שיש לו רגש של מכונאי, יודע מתי הדבר מהודק – ומפסיק. לעומתו, מי שאין רגש זה, ממשיך בהידוק עד קרעו את חריצי התבריג או עד שברו את המערכת".

רוברט מ. פירסיג –"זן ואומנות אחזקת האופנוע”.

יצאנו לדרך

על טיסת ההמשך מאיסטנבול אל עבר תת היבשת ההודית, אין דרך לדעת אם המטען הרב שהעמסנו בארץ אכן עבר מבטן המטוס הקודם אל זה הנוכחי, וכל שנותר הוא לנשום ולשאת תפילה. אית,ן טרוד מהאזעקה שנשמעה עכשיו בתל-אביב, מחליק עוד כדור שינה בעוד הבחור הקירגיזי המגודל שלידו מחטט באף בעצבנות. דניאל מרוט מחוסר שינה ודאגה לציוד הצילום ולאשתו ההרה, מנסה לעצום עין ללא הצלחה. יניב רואה סרטי אקשן וחולם על היום בו ישמין בנחת בחצר ביתו שלא קיים. טל מנהל שיחה ערה עם גבר סיקי בעל שפם משוח בשמן בניחוח יסמין מעורב בטבק אפגני משובח (לבטח חלקיקי ארומה נוספים התגלגלו במורד צווארון המשי הרקום שלו בעודו נפח בנשמתה של מקטרת השנהב שלו, אך אין ביכולתי לדייק בהם עקב אדי הבושם הרעיל של הדיילות הדקיקות). הדוקטור נחי חופר שוב ושוב במפת המסע, משתדל בכל כוחו למצוא מראש נקודות סכנה שלא עליתי עליהן. יובל ישן עמוק, ואני כותב וחושב וכותב, ורק גדעון, הו גדעון, במעין מתריסנות בלתי אפשרית תפס מקום ליד פצצה בלונדינית בת 20 וכל השאר בקרוב יהיה היסטוריה.

בעוד חמש וחצי שעות ננחת, נפגוש או לא נפגוש את עובד, ולאחר מכן ניסע 11 שעות באוטובוס ונפגוש את דן, שכבר פתח עבורנו את ציר התנועה הראשון, ואז הכל בטח ייראה וירגיש אחרת. אבל זה לא כרגע. זה אחר כך. בינתיים, יותם נשאר בארץ בגלל המלחמה שבטח תפרוץ בעוד כמה שעות, ואביעד נשאר בארץ בגלל הטסטר העיוור. עוד נשארו מאחור-  רינגל עם צו איסור יציאה מהארץ, אלפסי חטף ת'ג'ננה, רביד נשאר לשמור על אשתו, אטלי פרץ דיסק, אייל נהיה מיליונר ועבר לאמריקה, לחבקין חזר הפחד, אביב צמוד לבלטות בסלון ואבא חטף סרטן ומת.

היו עוד, והסטטיסטיקה אומרת שעוד יהיו.

תותח דו-גלגלי

ברגע אחד לכל גבר מוצמד אופנוע. רויאל אנפילד בולט 500 דגם מאצ'יסמו המותאם לרוכב המערבי, יעני הילוכים ברגלית שמאל ובלם אחורי ברגלית ימין. כמו בבית. הו אלוהי האנפילד! צילינדר יחיד, קירור אוויר, 27 כוחות סוס, גלגלי
"18 על חישוקי שפיצים, מזלג ארוך, שני בולמי זעזועים מאחור שלא ממש בולמים, ורגלית הנעה אחת שגורמת לך לקלל את הסבתא בכל בוקר קפוא. אבל כשמאתיים הקילוגרמים האלה מתעוררים לחיים, האוזניים נפתחות לצליל הקסום והייחודי הזה וכל מה שכולנו רוצים זה לעלות עליו ולהתחיל לטפס למעלה.

אין כאן באמת צורך באופנוע מהיר. הדרכים ממילא לא בנויות להאצה מעל 65 קמ"ש. אבל יש צורך בכוח ובנחישות, ולבולט יש מלאי רב של שניהם, אחיזת שטח אימתנית ושלדה מברזל כבד. כל בורג במקום ולכל תבריג אופי של נזיר זן. כמילותיו של המשורר רווי הקרבות זאב טנא-  "הכל במקום אבל שום דבר לא בסדר".

חברת רויאל אנפילד הצמידה לאופנועים שלה את הכיתוב "עשוי כמו תותח" – Made Like a Gun, וכאן, בין משעולי המוות של הדרכים הגבוהות והמסוכנות בעולם, הוא הופך לחבר הכי טוב שלך. הגבול העדין הקיים ביחסי התלות של הרוכב עם אופנועו מיטשטשים בארץ הגבהים הזו, ועם כל נהמה המוחזרת בהדהודי המצוקים האימתניים נדמים הרוכבים כלוחשים למנועים ומבקשים מהם עוד קצת. תן עוד קצת כוח ואני מבטיח לך שמן חדש. רק עוד קצת כוח עד למעבר ההרים הבא… עוד… עוד קצת.

מאה הקילומטרים הראשונים נגמעים במהירות ממוצעת של 40 קילומטרים לשעה בדרך בוצית מלאה מהמורות, בזווית טיפוס של ספיידרמן, משאיות ענק צבעוניות ונשרים עצומים הממתינים לטרף. האנשים המוטלים בצדי הדרכים אינם מבקשים דבר מלבד שהשמש תזרח שוב. כמו נידונים לקבל את עול חוקי הקארמה והדארמה מבלי להבינם.

הרי בין כה, כשאדם מתרכז אך ורק בהישרדות בחיים האלו, חוקים וכללים בודהיסטים אינם בראש מעייניו.

טיפות של גשם ראשון החל לזלוג ואני חושב על המחסור בנשים בדרך הזו. מהרגע שיצאנו מדלהי וחלפנו על-פני קבוצת פועלות בניין משופמות, לא נחו עינינו על אף ירך של אישה.

קבוצה הרמטית של גברים קשוחים בין מדינות קשוחות בתת היבשת הקסומה ביותר בעולם.

ולפתע העשב צומח בצדי הדרכים, לפתע עצים שולחים זרועותיהם אל מעבר לשיפולי הדרך הארוכה הזו. עמוד השחר יעלה בקרוב, ואיתו הבטחה לימים של נוף פראי. עוצמתי. סוחף.

כל הזמן בתנועה, נעים לעבר מטרה לא קיימת כמו טיפה הזולגת במורד מכסה המגן של הקסדה המקשה עליי להתרכז בדרך הנהיית צרה יותר ויותר.

*     *     *     *     *

הסרט הדוקומנטרי פלס"ר הימאליה, שבו מוצג טיפול בפוסט טראומה על-ידי מסע אופנועים קשוח בהרי ההימאליה, יוצג בהצגת טרום בכורה בשישי הבא 11.11.16 ב-13:00 ובמוצ"ש 12.11.16 ב-19:00, בסינמטק תל-אביב (קישור לרכישת כרטיסים). לאחר מכן הסרט יוצג בפסטיבל סרטים בדלהי, הודו, ובסביבות חודש פברואר הוא ישודר בערוץ 10. על מועד השידור נעדכן כאן בפול גז.

פלס"ר הימאליה

• בימוי: איתן צור ואלדד פריבס
• 53 דקות
• ניהול מקצועי של המסע: דן לביא, Himalaya Riders

הטריילר לסרט: