תנאי שרב שוררים ברחבי הארץ ובכל זאת אנחנו ממשיכים לרכוב בכביש ובשטח; ננתח את ההשפעות על הגוף ועל האופנוע.
אתם מרגישים את החום בחוץ ובכל זאת חייבים לעלות על האופנוע בשביל לרכוב לעבודה, לסידורים או לכיף עם חברים אמיצים. אם זה רכיבות פנאי אז ניתן לכוון לשעות המוקדמות והקרירות יחסית, פריבילגיה שלא בהכרח קיימת בשעת הרכיבה לעבודה. אבל עדיין, גם אם תצאו לפני צאת החמה – רוב הסיכויים שתגיעו לשעות עומס חום קיצוניות. האופנוע לוהט, ביגוד המגן אינו מאוורר והגוף כולו סובל. במצב זה טמפרטורת הגוף עוברת את 40 המעלות ואף יותר, בטח אם משולב מאמץ גופני.
הרע: התייבשות
במהלך הרכיבה והחשיפה לשמש ולחום מתקיים תהליך הדרגתי של עליית חום הגוף המלווה בהתייבשות. המשמעות לכך היא שאנו מאבדים כמויות גדולות של נוזלים, המהווים כ-70% מגופנו. לגוף יש מנגנון הזעה אשר נועד לנסות לקרר את עצמו, אך בהיעדר מספיק נוזלים לקירור, ובנוסף המיגון על גופנו אשר מפריע לעניין יותר מאשר תורם ובשל פגיעה במנגנונים שונים האחראים על ויסות הטמפרטורה – חום הגוף ממשיך לעלות ולגרום לנזקים חמורים לתאים ולתפקוד האיברים החיוניים. התסמינים הראשונים כתוצאה מהתייבשות מופיעים כבר כש-2% מנפח נוזלי הגוף כבר אבד. בשלבים מוקדמים מתבטאת ההתייבשות בתחושת צמא, אובדן תיאבון ועור יבש ולוהט. לעתים גם בכאבי ראש, חולשה, אי-יציבות או סחרחורות. הרפלקסים שלנו מואטים ואנו עושים טעויות ברכיבה היכולות לבוא לידי ביטוי בנפילה מביכה בשטח ועד לתאונה חמורה בכביש.
במצב של התייבשות חמורה, בה אנחנו כבר מדברים על אובדן של כ-5% מנוזלי הגוף או יותר, עולה קצב הלב יחד עם קצב הנשימה, אשר נעשית גם שטחית יותר (כמו כלב לדוגמה). בנוסף, יש ירידה בלחץ הדם, מורגשת התכווצות שרירים, פרכוסים, הקאות ולעתים אובדן הכרה. התייבשות גם משנה את מאזן המלחים בגוף וגורמת לשינוי ברמת הנתרן והאשלגן בגוף. המשמעות היא פגיעה בפעילות הכליות עם אפשרות ליצירת נזק כרוני. בשל איבוד הנוזלים ודילול מרכיבי הפלזמה יורד לחץ הדם, וכך נפגעת זרימת הדם רווי החמצן לתאים ולאיברי הגוף, דבר העלול להוביל לפגיעה חמורה בתפקוד אותם האיברים.
הגרוע: מכת חום
מכת חום נגרמת בהשפעת טמפרטורות חיצוניות גבוהות ושילוב של מאמץ גופני עצים. מכת חום בדרך כלל מופיעה עם חום גוף של יותר מ-40.5 מעלות צלזיוס, בשילוב עם דיסאוריינטציה (חוסר התמצאות), סחרחורת, בלבול בדיבור וחשיבה, כאבי ראש, חולשה, הזעה מרובה ועור חיוור. מכת חום היא מסוכנת ועלולה – בהעדר עירוי ופינוי מיידי – להוביל למוות.
מניעה וטיפול
בראש ובראשונה, אם יש לכם את האפשרות בחרו שלא לרכב בתנאי חום קיצוניים כמו אלו של הימים הנוכחיים, בטח אם אתם לא נמצאים בקו הבריאות או בכושר גופני או כושר רכיבה נאותים. הקפידו על שתייה מרובה ערב הרכיבה ובוודאי לפניה. בכל רכיבת פנאי הקפידו על עצירה במקום מוצל בכל פרק זמן של 50-30 דקות על-מנת לקרר את האופנוע ולקרר את עצמכם. במהלך אותה עצירה הקפידו לשתות ולשתות, ואם יש אפשרות אז מומלץ להוריד את הביגוד על-מנת לאפשר אידוי של הזיעה, התורמת להורדת טמפרטורת הגוף.
שימו לב לסימפטומים המרמזים על התחלת התייבשות או מכת חום. אם אתם או רוכב נוסף מתחילים להפגין את הסממנים האלה – עצרו מיד במקום מוצל ותנו לו לשתות בצורה איטית והדרגתית. אם יש ספק וחשש לבריאות אותו רוכב – חובה לקרוא לכוחות הצלה ולפנותו למיון הקרוב. בכל מקרה, גם אם הוא חוזר לעצמו אין להמשיך את הרכיבה משום שגדולים הסיכויים לנפילה או לתאונה.
נוזלים
מרכיב סופר חשוב שמזכה את עצמו להרחבה בקטגוריה נפרדת. כאמור, כל השלבים המובילים לרכיבה מחייבים משטר נוזלים קפדני. החל מהימים שלפני הרכיבה, דרך הרכיבה עצמה, ועד כיממה לאחר הרכיבה המאומצת. מתן שתן תכוף ושקוף הוא האינדיקטור הטוב ביותר למאזן נוזלים תקין.
בזמן הרכיבה אנו מזיעים, ובמיוחד בימי הקיץ החמים. תהליך ההזעה הוא הדרך של הגוף לפנות חום מעצמו, אולם עם הזיעה נפלטים גם מרכיבים כמו מלחים ומינרלים. בחוסר של אלו הרוכב ירגיש בעיקר כיווצי שרירים, אך גם סחרחורות וחוסר ריכוז. לכן, בראש ובראשונה יש לשתות נוזלים במהלך כל הרכיבה, והרבה.
על-מנת להשלים את החוסר במלחים ובמינרלים הנפלטים בזיעה ניתן להשתמש במשקה איזוטוני המיועד בדיוק בשביל זה. חשוב להדגיש שמשקאות איזוטוניים אינם מחליפים את המזון תוך כדי הרכיבה, שכן הם אינם מספקים אנרגיה אלא רק ממלאים חוסרים של חומרים שנפלטו בזיעה.
אם משקאות איזוטוניים יקרים מדי עבורכם, ניתן לייצר משקה שישלים את החוסרים הללו בצורה טובה למדי, ובזול יחסית: למיכל השתייה שבתיק השתייה יש להוסיף חצי כפית מלח שולחני לכל ליטר מים, כף של סוכר ענבים, רבע כפית מלח לימון, וכן מעט ויטמינצ'יק או מיץ תפוזים טבעי בשביל הטעם. הקפידו להכיר את המינונים הנכונים עבורכם ואת ההשפעה על גופכם לפני כן, ולא לנסות בפעם הראשונה ביום הרכיבה עצמה.
מומלץ לשתות לפחות חצי ליטר מים בכל שעת רכיבה, אך בצורה מדורגת ובמנות קטנות. ברכיבה מאומצת בימי הקיץ אפשר להכפיל את הכמויות ולשתות כליטר מים בשעת רכיבה.
גם האופנוע עובד קשה
טמפרטורת העבודה של המנוע היא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על אמינותו וביצועיו. חום רב עלול גם לגרום לתערובת בתא הבערה להידלק לפני שמערכת ההצתה שולחת מתח אל המצת, בהתאם לתזמון ההצתה המתוכנן (Pre-Ignition). דבר זה יגרום לתופעה המזכירה צלצולים במנוע (דטונציה) והנזק בעקבותיו יכול להיות הרסני למנוע. אם תבחרו לרכוב עכשיו הארד אנדורו בעומס חום קיצוני, קחו בחשבון שהבלאי למנוע ולמערכות המשנה יהיה גבוה יותר ויהיו לכך השלכות. בנוסף, חשיפה ממושכת לשמש ולחום גם יכולה לגרום לבלאי למעטפת החיצונית שלו כגון המושב, המשקף, הפיירינג או הפלסטיקים.
יש גם את הברור מאליו כמו טמפרטורת העבודה של המנוע ותקינות מערכת הקירור. בימים חמים הקפידו שבעתיים על בדיקת מפלס נוזל הקירור לפני הרכיבה, והקפידו שטמפרטורת העבודה במהלך הרכיבה תקינה וכי המאוורר נכנס לפעולה כשהאופנוע אינו בתנועה – למשל ברמזורים – כך שטמפרטורת נוזל הקירור אינה עובדת את ה-106 מעלות צלסיוס או קצת יותר. ברכיבה בין-עירונית הקפידו שטמפרטורת המנוע עומדת על סביב 85-80 מעלות צלסיוס. טמפרטורות גבוהות עלולות לגרום להרס מיידי של המנוע כתוצאה מדפורמציה.
דבר נוסף שעלינו לקחת בחשבון הוא התחממות מערכות ההינע ומכלולי השלדה. כך למשל, ברכיבת כביש בחום גבוה הצמיגים יעברו בקלות את ה-80 מעלות צלסיוס ועלולים להגיע גם לסביבות 100 מעלות. טמפרטורה כזו בשילוב של אספלט לוהט יובילו כמעט בוודאות לאחיזה פחות טובה עם אפשרות להחלקה. הקפידו להרגיש את מצב הצמיגים והאחיזה ולרכוב בהתאם. גם השמן שבבולמים מגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד – במיוחד בבולם האחורי. המשמעות היא שיכוך פחות טוב והצמדה פחות טובה של הגלגל את הכביש. לכן, בתנאי חום קיצוניים לחצו את האופנוע הרבה פחות מהרגיל.
תופעה נוספת שבה נתקלנו בימים של חום כבד, ובימים האחרונים ביתר שאת, היא תופעה של קטנועים ואופנועים שבהם משאבות הדלק יוצאות מכלל שימוש בעקבות החום הכבד. בנזין מתחיל להתאדות ב-35 מעלות, ולכן בימים חמים שכאלו דלק רב שנמצא במיכל או במערכת הדלק מתאדה לפני הזמן והופך לגז. כתוצאה מכך הלחץ עולה – גם במיכל הדלק ובמשאבת הדלק, אבל גם במערכות למניעת זיהום אוויר כמו קניסטרים למיניהם שאוגרים אדי דלק ומעבים אותם בחזרה לנוזל. הקפידו על פתיחת מיכל הדלק כמה פעמים ביום, ואם אתם רוכבים בחום של צהריים אז גם במהלך הרכיבה (יש לעצור בצד, לפתוח את מיכל הדלק על מנת להשוות לחצים, לסגור את המיכל ולחזור לתנועה), ובנוסף הקפידו על חניית האופנוע באזור מוצל בלבד.
בשורה תחתונה: השתדלו להימנע מרכיבה בתנאי חום קיצוניים, או שתחכו לחורף – שבו האופנוע עובד טוב יותר.
