דורנה, המפיקה את אליפות ה-MotoGP, הודיעה על מועדים חדשים לאליפות ה-MotoE – אליפות הגרנד-פרי החשמלית. האליפות תכלול שישה סבבים שיתקיימו בארבעה מסלולים באירופה. האליפות תחל בחודש יולי במסלול סקסנרינג בגרמניה, תנוע למסלול רד-בול רינג באוסטריה, תקיים את סבבים 3 ו-4 במיזאנו, ותסיים את צמד הסבבים האחרונים – 5 ו-6 – בחודש נובמבר במסלול ולנסיה.
אליפות ה-MotoE – קצת בעיכוב, אבל תתחיל
כזכור, שריפה כילתה את כל אופנועי ה-MotoE שאוכסנו בפאדוק במסלול חרז – יחד עם כל הציוד הנלווה. החקירה הרשמית לגורם השריפה טרם הסתיימה, אך יודעים לומר שאף אופנוע לא היה בטעינה באותו האירוע וכרגע החשד נופל על אחת מתחנות ההטענה שעלתה באש – ככל הנראה כתוצאה מקצר חשמלי. השמדת כל הציוד אילצה את המארגנים לבטל, הלכה למעשה, את שני הסבבים הראשונים שתוכננו – בחרז ובלה מאן.
נותר לקוות שהקבוצות יצליחו לעמוד במועד פתיחת העונה החדש, לאור העובדה שכולם איבדו את כל ציודם בשריפה וצריכים לבנות ולהקים את הכל מחדש.
זה אחד הסיפורים המוזרים: ברביעי בלילה פרצה שריפה במתחם הפאדוק של ה-MotoE – קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות ה-MotoGP – וכילתה את כל האופנועים של עונת 2019 של כל הקבוצות, את חלקי החילוף, המחשבים והציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם.
מתחם הפאדוק השרוף – בבוקר שאחרי
השריפה קרתה בשעות הלילה, בזמן שכול האופנועים היו מאחסנים במתחם הפאדוק המשותף, והיא נגרמה כתוצאה מקצר חשמלי באחד המטענים בזמן טעינת מצברים. השריפה התפשטה במהירות, וכאמור כילתה את כל אופנועי ה-MotoE החשמליים שאמורים להשתתף בעונת 2019 – בסך הכול 18 אופנועים של הקבוצות הרשמיות – וכן את כל הציוד הנלווה, חלקי החילוף והמחשבים שבהם נאגרו הנתונים. במילים אחרות – השריפה כילתה לחלוטין את כל קטגוריית ה-MotoE החשמלית, רגע לפני שהחלה.
קטגוריית ה-MotoE החשמלית הייתה אמורה לצאת לדרך לראשונה בעונת 2019 במסלול חרז בתחילת מאי, ולעבור ב-5 סבים של ה-MotoGP: לה-מאן, סקסנרינג, רד-בול רינג ומיזאנו. כעת, עם שריפת כל הקטגוריה, לא ברור כיצד ישלימו הקבוצות את הפערים העצומים, ולמעשה יתחילו מאפס, ויעמדו בזמן לפתיחת העונה. הסבב בחרז בתחילת מאי מבוטל בוודאות, אך בהמשך העונה תתבצע הערכת מצב על-ידי המארגנים והקבוצות ויוחלט אם ניתן יהיה לקיים את ארבעת המרוצים הנותרים – או את חלקם – במועד המקורי, כתלות ביכולת הקבוצות לשחזר את האופנועים והציוד בזמן.
במילים אחרות: השריפה הזו פעה פגיעה אנושה בעונה הראשונה של הגרנד-פרי החשמלי, שלא ברור אם תצא לדרך. עוד לא נולדה, וכבר נשרפה. סיפור הזוי.
פנייה 16 ואחרונה לפני המאוץ על הדרייב לקו הסיום בקטאר 2019 הייתה העתק-הדבק למאבק בין אנדראה דוביציוזו והדוקאטי לבין מארק מרקז וההונדה בעונה הקודמת. גם אז היה זה דובי שניהל את הצמיגים כשהוא מוביל את המרוץ ושולט בקצב, גם אז היה זה מרקז שרכב צמוד אליו וניסה לעקוץ בפנייה האחרונה, גם אז מרקז יוצא רחב ומתקשה להדק את הקו, וגם אז דובי בקו פנימי מעט יותר מנצח בספרינט לניצחון.
אנדראה דוביציוזו – מנצח הסבב הראשון בעונת 2019
מבחני טרום העונה נטעו בנו תחושה אחרת. מאבריק ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 היה המהיר ברובם. גם אלכס רינס והסוזוקי GSX-RR רמזו לנו שייאבקו גבוה. לוויניאלס המהירות של טרום העונה הספיקה לפול פוזישן. ואז זינוק גרוע, קושי בשמירה על קצב מרוץ בחלק הראשון שלו ועלייה לקצב המובילים לקראת תום המרוץ מספיקים לויניאלס למקום שביעי. רק הפער של 2.481 שניות מהמנצח יכולים להמעיט מעט את הגלולה המרה. מילא שלא לנצל את עמדת הפול להתמודד על ניצחון, אבל לסיים 1.881 שניות אחרי רוסי, לאחר שהאחרון התקשה מאוד במקצים המאוחרים בשעות הערב כשאינו מצליח לקבל אחיזה עם צניחת הטמפרטורה ועליית הלחות המדברית. רוסי, שזינק מהמקום ה-14 לאחר שסיים רביעי במקצה הדירוג המקדים, שוב כבמטה קסם מוצא דבר מה ביום המרוץ ומסיים כרוכב ימאהה המוביל. האמת, לאחר טרום העונה והפול פוזישן, ציפינו מויניאלס לחזור ובגדול כמו בפתיחת 2017. לא קרה.
רוסי – מסיים 5 בגיל 40; מאחור – פטרוצ'י
אלכס רינס נכנע פעמיים לתנאי הסביבה במקצי האימון והדירוג כשהוא מתרסק בפנייה 2 – פנייה שמאלית ראשונה על צמיג קר יחסית בצדו השמאלי, לאחר ישורת ארוכה ושתי פניות ימניות. רינס מזנק עשירי ומתקדם לחוד, מוביל את המרוץ במספר נקודות, אבל משלם באחיזה של הצמיגים לקראת תום המרוץ ומסיים רביעי.
קאל קראטשלאו, רוכב קבוצת הונדה LCR ששבר את רגלו באופן חמור באימון חופשי 2 בפיליפ איילנד בעונה שעברה וכמעט סיים את הקריירה, מוצא האומץ לתת הכול על האספלט של לוסאיל. קראטשלאו מזנק שישי, וכנגד כל הסיכויים וברכיבה מרשימה מסיים על הפודיום במקום השלישי. גם בן קבוצתו, טאקאקי נאקגמי שרוכב בקבוצת אדימיצו LCR, פותח היטב את העונה כשהוא מזנק תשיעי ומסיים תשיעי.
מרקז ודוביציוזו – מלחמה
חורחה לורנזו, בצבעי הכתום של רפסול-הונדה על גבי ה-RCV213V, מסיים במקום ה-14, ואנחנו חוששים שלורנזו סובל מתסמונת הסדק בשריון המנטלי שלו. בימאהה שום דבר לא פגם בתחושת העליונות של לורנזו גם בעונות בהן לא זכה באליפות. עונה ראשונה נוראית בדוקאטי ועונה שנייה טובה בהרבה עם ניצחונות על גבי הדוקאטי GP18 מסתיימים בפציעה בברוריים בתאילנד שמחמירה בפציעה נוספת בוולנסיה במאבק על הובלה עם מארק מרקז. מאז לורנזו מספיק לשבור את היד באימון מוטוקרוס ולהפסיד את מבחן ספאנג, לרכוב היטב במבחן בקטאר לפני כשבועיים אבל להמריא שוב בהיי-סייד נוראי באימון חופשי 2, כשגם לורנזו נכנע לטמפרטורה הצונחת וללחות המאמירה במקצי הלילה.
לורנזו – עדיין לא מצא
שני רוקים הרשימו בקטאר: חואן מיר מסיים שמיני על גבי הסוזוקי GSX-RR, כשבחלקים מסוימים של המרוץ רכב במקום הרביעי. הרוקי השני הוא פאביו קווטרארו, שמרשים בכל אימוני טרום העונה על גבי הימאהה YZR-M1 בקבוצה הכול חדשה ימאהה-פטרונאס. קווטרארו מדרג חמישי, מדומם ביציאה למקצה החימום ומסיים במקום ה-16 לאחר שזינק מהפיט-ליין. פרנקו מורבידלי על גבי הימאהה-פטרונאס השני מסיים במקום ה-11.
קוורטרארו על גבי הימאהה-פטרונס
אפריליה וק.ט.מ מתקשים כנגד ארמדות אופנועי המפעל של דוקאטי-הונדה-ימאהה. אלייש אספרגרו לוקח את ה-RS-GP למקום העשירי כשהוא צולח היישר למקצה הדירוג הקובע Q2. אנדראה יאנונה מתקשה מעט יותר עם האפריליה ומסיים במקום ה-14. בראדלי סמית', רוכב המבחן של אפריליה, מצליח להתרסק בפנייה 1 כשהוא מתחרה כווילד קארד.
פול אספרגרו מוביל את רוכבי ק.ט.מ. יוהאן זרקו, שדורג בפול פוזישן בקטאר 2018 על גבי הימאהה YZR-M1, מתקשה להתרגל למפלצת שמסתתרת תחת הפיירינג של ה-RC16. הרושם שקיבלנו במבחן ספאנג, כאילו זרקו מתגבר על ההלם והמורא מהאופנוע, מתפוגג בקטאר. גם זרקו נכנע לאקלים ולצמיגים הקרים פעמיים בשבת, ומסיים את המרוץ במקום ה-15 עם נקודת אליפות אחת.
ק.ט.מ – עדיין מתקשים מול ההונדה-דוקאטי-ימאהה
מה שבטוח – העונה הזו הולכת להיות מעניינת לא פחות מהקודמות לה.
לאחר בצורת מבחנים ורכיבה שהסתיימה לפי התקנות ב-31.1.19, נפגשו הרוכבים והיצרנים למבחן הראשון של 2019 במסלול ספאנג שבמלזיה. בין ה-6.2 ל-8.2 בחנו היצרנים, הקבוצות והרוכבים את בציר 2019 לקראת המרוץ הראשון שייערך בקטטר ב-10.3.
המרוץ להקפה המהירה התנהל כמובן במקצה המבחן השלישי והאחרון. את טבלת הזמנים כובשת ארמדה של דוקאטי GP19, כשארבעה מרוכביה מאכלסים את המקומות הראשונים. החל מדנילו פטרוצ'י, רוכב קבוצת המפעל Mission Winnow דוקאטי, עם הזמן הטוב ביותר, כשבן קבוצתו אנדראה דוביציוזו (בתמונה בראש הידיעה) ממוקם רביעי. בסנדוויץ' מרוחים אלוף ה-Moto2 המכהן הרוקי פרנססקו בניאיא וג'ק מילר, רוכבי קבוצת אלמה-פרמאק. במקום החמישי מאבריק ויניאלס וה-YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה. ולנטינו רוסי, שחגג אתמול 40, סוגרים את העשירייה הראשונה.
דנילו פטרוצ'י – הזמן המהיר
קאל קראטשלאו וה-RCV213V של קבוצת קסטרול LCR, שחוזר לרכוב לראשונה אחרי פציעה בקרסול, במקום השישי. מארק מרקז שרוכב ביכולת של 90% לאחר ניתוח מורכב לטיפול בפריקות החוזרות ונשנות של כתף שמאל, מסיים במקום ה-11. אלייש אספרגרו וה-RS-GP משאירים מאחור עונה אבודה במקום השביעי, כשאלייש משיג את ההקפה המהירה שלו על מנוע עייף מבציר 2018. פרנקו מורבדלי מסיים במקום השמיני על-גבי הימאהה של קבוצת פטרונאס החדשה. טקאקי נקאגמי משמח את הבוסים של HRC יפן כשהוא מסיים במקום התשיעי על-גבי ההונדה של קבוצת אידמיצו LCR.
זאת העשירייה הפותחת… ומארק מרקז.
מארק מרקז – יפסיק לפרוק מרפקים?
אלכס רינס מסיים במקום ה-12 בלבד, אבל נראה שה-GSX-RR בשל לניצחון תחת ידו של רינס. ואם מארק מרקז אומר כך, לא נטען כנגד. בן קבוצתו של רינס בסוזוקי, הרוקי חואן מיר, אלוף ה-Moto3 בעונת 2017, מסיים במקום ה-15 ומראה הסתגלות מרשימה.
אלכס רינס – מקבל מחמאות ממרקז
קבוצת המפעל של ק.ט.מ נושמת לרווחה כשהרכש החדש יוהאן זרקו מוביל את רוכבי ק.ט.מ במקום ה-17. זרקו מהיר מפול אספרגרו רק ב-0.111 שניות, שזה מעט אבל מרשים. זרקו, שרגיל לרכוב על ה-YZR-M1 של ימאהה, כמעט ונשאב לבור ייאוש במבחנים הראשונים בוולנסיה וחרז על-גבי ה-RC16 של ק.ט.מ, אבל מוכיח במעבר המהיר יכולת הסתגלות יוצאת דופן, וזה עוד לפני שדני פדרוסה הפצוע החל לפתח את האופנוע עבור ק.ט.מ.
יוהאן זרקו – מסתגל מהר לק.ט.מ
רפסול-הונדה סובלים מהיעדרו של חורחה לורנזו שנפצע באימון מוטוקרוס ושבר את שורש כף היד. לורנזו התעלה על עצמו ובעט בהנחה שלא יוכל לרכוב על אופנוע פרט לזה של ימאהה, ואין עוד רוכב על הגריד שיכול לתת ליצרן ולקבוצה שלו מבט עמוק אל תוך הקרביים של המתחרים המובילים. לפצות על כך, להונדה יש את סטפן בראדל כרוכב מבחן. בראדל, אלוף ה-Moto2 מ-2011, מביך רוכבים קבועים רבים כשהוא מסיים במקום ה-13.
ולנטינו רוסי – הילד בן 40
בשבת הקרובה ייפגשו שוב הרוכבים למבחן הרשמי האחרון לפני המרוץ הפותח בקטאר. כמו בעונות הקודמות, השפיץ של הונדה ודוקאטי יהיו מארק מרקז ואנדראה דוביציוזו. על פניו נראה שעדיין ה-RCV213V וה-GP19 מעט מהירים מה-YZR-M1 של ימאהה, אבל שלושה ג'וקרים יכולים לטרוף את הקלפים ב-2019. מארק מרקז ציין שהרשימו אותו שני רוכבים – רינס על הסוזוקי, אבל גם מאבריק ויניאלס על-גבי הימאהה. כשהאלוף המכהן טוען שהם מאיימים – נאמין לו. הג'וקר השלישי הוא חורחה לורנזו, שהסתגל היטב להונדה RCV213V והפך לאחד מהרוכבים הרב-גוניים על הגריד.
ויניאלס עם המספר החדש – מקבל גם הוא מחמאות ממרקז
ואחרון חביב, ולנטינו רוסי, שבגיל 40 מתחיל את העונה ה-24 שלו בסדרה והוא עדיין רעב לניצחון. אנחנו לא חושבים שביכולתו להתמודד על תואר האליפות מול ארמדה כשרונית הצעירה ממנו בשנים רבות, אבל רוסי, שהתמחה בלהוציא מעצמו יותר ביום המרוץ, יכול בהחלט לנצח מרוץ.
נקודות לא מחלקים על אימונים ובטח לא על מבחני טרום עונה, כך שהנתון העיקרי האמיתי במבחן הוא סימולציית המרוץ. מארקז ודובי ביצעו סימולציית מרוץ טובה על גבי ה-RCV213V וה-GP19 בהתאמה. רינס, כאמור, היה מהיר גם הוא על גבי ה-GSX-RR. באופן מפתיע, על מסלול שטמפרטורת האספלט שלו נסקה לעבר ה-60 מעלות צלזיוס, היה זה מאבריק ויניאלס על גבי ה-YZR-M1 של ימאהה.
עונת ה-MotoGP הבאה נפתחת עוד הרבה לפני תום השנה האזרחית, ושני המבחנים שנערכים באופן מסורתי בספרד – הראשון בוולנסיה מיד לאחר המרוץ האחרון לעונה וכשבועיים לאחר מכן בחרז – קובעים את גורל העונה הבאה: שני המבחנים האלה קובעים את המשך כיוון הפיתוח במהלך חופשת החורף.
המבחן הראשון לעונת 2019 ייערך תחילת פברואר. טעות בבחירת הכיוון לקבוצות הבכירות, שבהן יש מגבלה חמורה של ימי מבחן ושבעה מנועים חתומים לעונה כולה, תתגלה כהרסנית לעונה שלמה.
לורנזו – משנה את סגנון הרכיבה ומתחבר להונדה
מרקז איבד את האליפות ב-2015 אחרי שהונדה בחרו מנוע תאב סל"ד על גל ארכובה קל, ואפילו מארק מרקז לא הצליח לאלף אותו. זה קרה גם לאפריליה, סוזוקי וגם לימאהה, רק שהמגבלות החלות על ימאהה זהות לאלה של הונדה ודוקאטי. ראה ערך תוצאות ימאהה בעונות 2016, 2017 ו-2018.
מארק מרקז יוצא דופן באספקט הזה, כשהוא מצליח לזכות בשתי אליפויות – 2016 ו-2017 – כשהוא רוכב על RCV213V חצי אפוי. ב-2018 הונדה אפו את המנוע מוקדם מאוד ובנו סביבו אופנוע קל הרבה יותר לשליטה.
ויניאלס – חוזר למספר 12 ועושה זמנים טובים על הימאהה
אז מה היצרנים מחפשים לקראת 2019?
ימאהה איטיים רק ב-0.3 שניות להקפה בממוצע. ממש מעט, אבל מול הונדה את דוקאטי זה המון. כל כך הרבה, שלימאהה יש ניצחון בודד בעונה וחצי של מרוצים. אז בימאהה רוצים לשפר בלימה, מהירות כניסה לפנייה, מהירות פנייה ומהירות יציאה מפנייה. וגם, כמובן, שמירה על חיי הצמיג האחורי.
בעידן המישלין הצמיג האחורי הוא הצמיג הקובע. הצמיג הקדמי של מישלין לא מתקרב לרמת האחיזה האבסולוטית שהייתה לצמיג הקדמי של ברידג'סטון. לעומת זאת, הצמיג האחורי של מישלין טוב בהרבה מהצמיג האחורי של ברידג'סטון. אז אם בימי ברידג'סטון היצרנים כיוונו לנצל כל יתרון קטנטן של הצמיג הקדמי, בשנים האחרונות זה הפוך. שימוש מושכל בצמיג האחורי ושמירה על האחיזה בו מנצחת מרוצים ואליפויות.
להונדה יש אופנוע שאותו מארק מרקז לקח לשלוש אליפויות רצופות, כשבעונה האחרונה מרקז מגדיל לעשות וזוכה עבור הונדה בתואר המשולש: אליפות רוכב, אליפות קבוצה ואליפות יצרן. בהונדה מחפשים מומנט בסל"ד נמוך, ובעיקר דרך להפוך את החלק הקדמי של האופנוע לידידותי יותר למשתמש באופן שלא יצריך את מרקז וקראטשלאו לבחור כמעט תמיד בצמיג הקדמי הקשה ביותר האפשרי.
ג'יג'י דלינייה עשה קסמים על הדוקאטי
דוקאטי ניצחו 13 מרוצים בשנתיים האחרונות, כשמנגד, בשש העונות הקודמות לכך הם ניצחו רק שני מרוצים. אין ספק שג'י'גי דלינייה עשה קסמים לדוקאטי GP מאז עבר מאפריליה, אבל לדוקאטי נותרה אבן נגף אחת בדמות מהירות וניהוג בשיא הפנייה. עכשיו ג'יג'י דלינייה מחפש דרך לשפר את שיא הפנייה מבלי לפגוע ביכולות האבסולוטית של הדוקאטי בכניסה וביציאה מפנייה.
בסוזוקי קרובים לשלושת היצרנים המובילים – הונדה, דוקאטי וימאהה, רק שהם יותר קרובים לימאהה מאשר להונדה או דוקאטי. אפס ניצחונות מאז שויניאלס ניצח על גבי ה-GSX-RR בסילברסטון 2015 מאשרים זאת.
באפריליה ובק.ט.מ צריכים לעבוד על כל האספקטים של האופנוע, החל ממנוע, דרך אלקטרוניקה, ועד שלדה וצמיגים. צמד היצרניות הקטניות הללו במרדף שאינו נגמר, אבל עם ההבנה שאם בדוקאטי יכולים להתמודד עם הונדה את ימאהה – גם הם יכולים.
ק.ט.מ – הרבה עבודה לפניהם, כמו גם לאפריליה (בתמונה: זרקו)
ומה אצל הרוכבים?
מארק מרקז בחן כשהוא שומר מכל משמר את הכתף המפורקת שלו, ועדיין היה מהיר מחורחה לורנזו. האחרון, שלמד לשנות את סגנון הרכיבה שלו, נראה כמי שמסתדר עם ה-RCV213V הכול-חדש עבורו.
דוביציוזו ממשיך את הכיוון החיובי מאז הקיץ האחרון, ונראה שהדוקאטי GP19 יהיה מתמודד שווה-כוחות להונדה כבר מתחילת העונה.
ויניאלס שוב מהיר על-גבי הימאהה, בעוד רוסי מתקשה מעט יותר. אצל ויניאלס זאת כמעט תחייה. רק שתחייה בטרום עונה אין דינה כתחייה במרוצים.
רוכבי אפריליה וק.ט.מ ממשיכים לסבול מנחיתות באופנועים. מתקשה בעיקר הוא יוהאן זרקו, פעמיים אלוף Moto2, כשה-RC16 הסופר-אגרסיבי של ק.ט.מ מכניס את זרקו לסטרס עמוק לאחר שנתיים בהם רכב על גבי הימאהה YZR-M1 של קבוצת טק-3.
בעוד חודש, החל מ-6.2.2019, נראה מי בחר היטב בטרום העונה ומי, אולי, פספס מעט את הכיוון הרצוי לפיתוח אופנוע המרוצים אבטיפוס שלו.
לרוב, שיאה של עונת האוכפים מגיע בפגרה בחודש אוגוסט. עד הפגרה יחלפו 11 מתוך 19 מרוצים – מספיק מרוצים על מנת שלקבוצות תהיה יכולת מושכלת להעריך את החבילה שמורכבת מרוכב ואופנוע. אבל בשונה משנים עברו, עונת האוכפים הקדימה מאוד להגיע ב-2018.
הראשונה לסגור את צמד הרוכבים לעונות 2019 ו-2020 הייתה קבוצת המפעל מוביסטאר-ימאהה, שהחתימה מחדש את ולנטינו רוסי ומאבריק ויניאלס ממש עם פתיחת העונה. ההחתמה של רוסי ברורה, אבל ההחתמה של ויניאלס, משני הצדדים, אינה ברורה. ויניאלס הוא רוכב מוכשר. ויניאלס את YZR-M1 של פתיחת 2017 הייתה חבילה מנצחת, אבל אז הוחלפו הצמיגים וויניאלס וה-YZR-M1 איבדו כיוון.
רוסי וויניאלס – גם ב-2019 ו-2020 על ה-YZR-M1
רפסול-הונדה סגרו עם מארק מרקז לשתי עונות נוספות, אבל הפתיעו אותנו לגמרי כשהחליטו להיפרד מדני פדרוסה. הבן יקיר לי של הונדה מאז 2006, אולי אינו בשיאו, אבל הוא בהחלט מהרוכבים המובילים. ניסיונו הרב עוזר לפתח את ה-RCV213V, ובאופיו הוא נוח לקבוצה שבה כבר רוכב הסופרסטאר של ה-GP בעידן הנוכחי. מפתיעה עוד יותר היא הבחירה בחורחה לורנזו כמחליף לפדרוסה. לורנזו הוא הרוכב המושלם לאופנוע מרוץ מאוזן בתנאים אופטימליים. היסטורית, ה-RCV213V, מעולם לא היה האופנוע הידידותי ביותר לרוכב. מעבר לכך, לא יהיה זה מוגזם להניח על בסיס ימי רוסי-את-לורנזו בימאהה, שהתנגשות אגואים בין מרקז ללורנזו היא רק ענין של זמן.
דני פדרוסה – אומר שלום להונדה אחרי 12 שנים
דוקאטי החתימו את אנדראה דוביציוזו על חוזה של כוכב. כמו שהוא. כסף גדול – השמועה אומרת כשבעה מיליוני יורו, שמורכבים משכר גבוה ובונוסים, בשונה מהעונות שעברו בהם השכר היה צנוע והבונוסים תלויי ההצלחה היו גדולים. חורחה לורנזו חיכה לניצחון ביום ראשון האחרון במוג'לו, ואז דחף אצבע לעין של דוקאטי כשבראיון אחרי המרוץ, בעודו חנוט בחליפה האדומה, הוא מאשים את דוקאטי ב-23 מרוצים ללא ניצחון. בדיעבד, ברור שהעסקה עם הונדה הייתה סגורה הרבה לפני. דוקאטי החתימו את דנילו פטרוצ'י מקבוצת אלמה-פרמאק שרוכב על GP18. עונה נוספת לפטרוצ'י תלויה ביכולת ב-2019, כשברקע דוקאטי מכינים את ג'ק מילר.
אנדראה דוביציוזו – נשאר בדוקאטי, ואליו יצטרף פטרוצ'י
סוזוקי החתימו את אלכס רינס לשנתיים נוספות. רינס, כשהוא בריא, מראה פוטנציאל רב על גבי ה-GSR-RR. מנגד, סוזוקי מראה לאנדראה יאנונה את הדלת בדיוק אחרי שיאנונה משלים שני פודיומים ברצף ומקום רביעי במוג'לו. נכון לרגע זה לסוזוקי אוכף אחד פנוי בקבוצת המפעל. השמועה מדבר על כך שסוזוקי ינסו לשכור את שרותיו של אלוף ה-Moto3 המכהן חואן מיר. זה האחרון מתחיל לפרוח כרוקי ב-Moto2.
אלכס רינס – שנתיים נוספות על ה-GSX-RR
בק.ט.מ בוחרים בשירותיו של יוהאן זרקו, שעושה קסמים בקבוצת טק-3 על גבי ימאהה YZR-M1 משומש, כשבמרוצים רבים זרקו מאפיל על צמד רוכבי המפעל רוסי-את-ויניאלס. לא ברור לנו מדוע קבוצת המפעל של ימאהה, מוביסטאר, בחרו לוותר על שירותיו. הסיבה היחידה שעולה בדעתנו היא שמוביסטאר ספרדית וכך גם ויניאלס. זרקו מצטרף לפול אספרגרו שממשיך לעונה נוספת. לטעמנו, אחת הסיבות שק.ט.מ בחרו בזרקו היא היכולת שלו לרכוב מהר מאוד סביב האופנוע. הצרפתי מוכיח שוב ושוב שהוא אינו צריך אופנוע מדויק. הוא צריך אופנוע! הגישה של זרקו תאפשר לק.ט.מ קפיצת מדרגה בתוצאות. נכון לרגע זה, ברדלי סמית' הבריטי הסימפטי ללא אופנוע ל-2019.
ק.ט.מ – מחתימים את זרקו, שכל מה שהוא צריך זה אופנוע
אפריליה-גרסיני שומרים אמונים לאלייש אספרגרו שאוכל חצץ מהאמינות של ה-RS-GP. אפריליה, עונה שנייה ברציפות מוותרים על הרוכב השני שלהם במהלך העונה. סקוט רדינג, כמו סם לואס שהתקשה על גבי האפריליה, רואה את הדלת. במקומו בחרה אפריליה באנדראה יאנונה המוכשר אך הלא צפוי. גם כאן הלאום משחק תפקיד. יאנונה האיטלקי באוכף של אפריליה מבית קונצרן פיאג'ו.
אנדראה יאנונה – רוכב איטלקי על אופנוע איטלקי
קבוצת הלוויין של ימאהה, קבוצת טק-3 של הארב פונסרל, בחרה באופנועי ה-RC16 של ק.ט.מ כשהיא בוחרת להמשיך עם חפיז שיירין הרוקי המוכשר ומיגל אוליברה שרוכב בהצלחה רבה עבור קבוצת רד-בול אקי איו ק.ט.מ.
קבוצת הונדה LCR, קבוצת הלוויין הראשית של הונדה, תמשיך עם קאל קראטשלאו באוכף של ה-RCV213V ברמת המפעל. מצבו של טאקקי נאקגמי עדיין לא ברור.
אלמה-פראמק, קבוצת לוויין של דוקאטי, החתימו את פרנססקו בניאיא כמחליפו של דנילו פטרוצ'י. בניאיא רוכב בהצלחה רבה ב-Moto2 עבור קבוצת סקיי VR46 ומוביל נכון לרגע זה את טבלת האליפות ב-13 נקודות על פני מיגל אוליברה, רוכב ק.ט.מ. עתידו של ג'ק מילר אינו ברור, כשמילר עצמו צוטט שירכב ב-2019 על גבי דוקאטי.
מרקז – נשאר בהונדה ומקבל לקבוצה אגו-מניאק נוסף; יהיה מעניין
בקבוצת ריאלה אווינטיה דוקאטי מובטח רק מקומו של קסביר סימון שלו חוזה ל-2019. עתידו של טיטו רבאט אינו ברור, על אף שהמעבר מהונדה לדוקאטי עשה לו טוב.
בקבוצת אנחל נייטו רוכבים אלברו באוטיסטה וקארל אברהם. אנחנו מניחים שכל עוד אברהם ימשיך להביא עמו כסף מבית אבא, האופנוע שלו מובטח.
אחרונה חביבה קבוצת מארק VDS, שבה רוכבים פרנקו מורבדלי, אלוף ה-Moto2 המכהן ורוכב האקדמיה VR46, ותומאס לוטי. מצבה של הקבוצה כולה אינו ברור לאחר שמארק ואן דר סטרטן, הספונסר הראשי של הקבוצה, האשים את ברת'לומאו מנהל הקבוצה במעילה. אנחנו מניחים שלמורבדלי, בן חסותו של רוסי, יימצאו אופנוע וקבוצה. עתידו של לוטי לוט בערפל.
ולנטינו רוסי נשאר שנתיים נוספות – מה שאומר שימשיך להיות שמח
שני אירועים משמעותיים נוספים מצפים לנו במהלך חודש יוני. הראשון, דני פדרוסה צפוי להודיע על עתידו במהלך המרוץ בקטלוניה בסוף השבוע הבא. השני, בימאהה מחפשים בנרות קבוצת מפעל שתחליף את קבוצת טק-3. לצערם של ימאהה, חלון הזמנים הוא עד תום חודש יוני, מה שמותיר להם רק שלושה שבועות.
