תגית: SWM

למי שפספס את העשור הקודם: ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011. זה ברור עד כה?

כאשר ק.ט.מ רכשה את מותג הוסקוורנה בשנת 2013 מב.מ.וו (שמצידה רכשה את האסקי בשנת 2007), זו האחרונה נשארה עם מפעל הוסקוורנה שבווארזה ועם הטכנולוגיה שפיתחה ושימשה אותה בדגמי הוסקוורנה של תקופת הגרמנים, אבל גם עם הטכנולוגיה של הוסקוורנה בתקופה האיטלקית. את הטכנולוגיה הגרמנית ב.מ.וו שמרה אצלה (את הזכויות למנוע ה-4 פעימות הקטן בנפחים 250 ו-310 סמ"ק היא מכרה לגאס גאס, לפני שק.ט.מ שמו את הידיים עליהם, וכיום ניתן למצוא את הטכנולוגיה הזאת ברייחו; עכשיו בטוח בלבלנו אתכם), אבל את המפעל והטכנולוגיה הישנה היא מכרה ליזם איטלקי בשם אמפליו מאצ'י. הוא, בסיוע כסף סיני, רכש מב.מ.וו את המפעל והטכנולוגיה הישנה וחיבר למפעל הוותיק את שם מותג העבר האיטלקי SWM – ר"ת Speedy Working Motors. בכך יצר חברה חדשה, שלמעשה מייצרת את אותם אופנועי הוסקוורנה ישנים אך גם במקביל מתיימרת לפתח דגמים חדשים והיא פעילה עד היום ונמכרת גם בישראל.

ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011 עם מנוע ארבע פעימות שסיפק 38 כ"ס, לצד קירור נוזל ומערכת הזרקה של מיקוני. כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות יותר מאז ימי ההוסקוורנה, ה-RS הגיע עם צמד דודי פליטה במקום אחד בודד במקור. רוב רובו של ה-RS300R בנוי באופן זהה לחלוטין ל-TE310 של הוסקוורנה, כולל אותם ספקי המכלולים בדיוק, והוא בנוי מאותם חומרים ובאותן ספציפיקציות. זה כולל את השלדה, את המנוע על כל חלקיו, את הבולמים והמתלים, את הבלמים ועוד כמה חלקים מסביב. לטובת תמחור אטרקטיבי היו חלקים שהוחלפו לזולים יותר כוללים בין היתר את הכידון, שהוא לא ממותג, וכן את הפלסטיקה, שהייתה מסוג אחר.

כשהוא הגיע לארץ בשנת 2016 לקחנו אותו לרכיבת מבחן וגיבשנו מסקנות:

עלייה על ה-RS300R זרקה אותנו שנים אחורנית, עת רכבנו על ה-TE310, שכן זהו אותו האופנוע אחד לאחד, וגם מרגיש זהה.

המנוע מגניב לגמרי, ועל אף שמדובר במנוע ישן – הוא לא נופל בביצועיו ממנועים מודרניים יותר. הוא זריז, הוא גמיש והוא חזק, ותגובת המצערת מצוינת. מאוד אהבנו את תחושת ה'מסטיק' שהוא מספק, כלומר בפתיחת גז אגרסיבית הוא לא מספק מכת כוח חזקה ששוברת את האחיזה, אלא מעט עדינה יותר שממעיטה את השימוש בקלאץ'. יחד עם זאת, בדיוק כמו ב-TE310, בסל"ד סרק הוא לא יציב, ואף כבה מדי פעם. כשמעלים במעט את הסל"ד התופעה נעלמת לחלוטין.

למנוע הזה יש את כל הכוח הדרוש לרכיבת אנדורו מכל סוג, וכאמור מאוד אהבנו את התחושה שהוא מספק. חשוב לציין שוב שעל ה-RS300R שעליו רכבנו הותקנה מערכת פליטה חלופית, שעליה אנחנו ממליצים מאוד לרוכשי האופנוע מפני שמעבר להורדת המשקל (דוד פליטה בודד וקל לעומת צמד דודים כבדים), היא משחררת מהמנוע את הפוטנציאל שחבוי בו.

אהבנו במיוחד את ההתנהגות הדינמית. הוא לא ארוך במיוחד, בטח שלא ארוך מאופנועי אנדורו מקבילים בסגמנט, אבל הוא מאוד יציב ומשרה שפע ביטחון לרוכב. בשילוב עם מערכת המתלים המצוינת מתקבל אחד הכלים היציבים לרכיבה, שדורס מכשולים בקלות ושומר על קו באופן מעורר השתאות. בתוך נחל מלא אבנים וסלעים, למשל, זהו אחד הכלים היציבים והסופגים שאנחנו מכירים. כוון את הגלגל הקדמי, פתח גז, וה-RS300R דורס.

הבולמים מרגישים פרוגרסיביים למדי, עם מהלך התחלתי רך וסופג, שעוזר מאוד בספיגת מכשולים על הדרך, אולם בהמשך המהלך הם יודעים להתמודד גם עם כוחות גדולים, למשל מנחיתות של דרופים או קפיצות, ועדיין לשמור על הקו הנבחר, במיוחד אם חוזרים לגז מוקדם. על אף שהבולמים הללו הם לא 'המילה האחרונה' בתחום האנדורו, הם עושים עבודה מעולה. זה לא מפליא, שכן גם על דגמי הוסקוורנה האדומה הם עבדו מעולה, וזה היה תחום ההצטיינות של הוסקוורנה, בדיוק כמו פה.

את סעיף הביצועים נסכם בכך שעל אף שמדובר באופנוע 'מיושן', שעל הנייר לא עומד בקו אחד עם חזית הטכנולוגיה של אופנועי האנדורו המודרניים, הוא לא נופל מהם במאום ומציע ביצועי מנוע, שלדה, מתלים והתנהגות ברמה גבוהה.

קל מאוד להזיז אותו מצד לצד, למשל ברכיבת סינגלים מהירה, ולא פחות חשוב – המנוע משתף פעולה היטב עם רכיבה שכזו ומספק עקומת כוח ליניארית וחזקה. כשרוצים להרים את הגלגל הקדמי לפני מכשול, דאבל קלאץ' יעשה את זה גם בהילוך שלישי ואפילו רביעי, והקלאץ' ההידראולי מאוד נעים לשימוש. המתלים, כאמור, סופגים היטב ומספקים ביטחון רב, וכמעט ולא נתקלנו במצבים שבהם מכשול מזדמן גורם לחוסר יציבות שמאיים להעיף את האופנוע מהקו. מאוד מרשים.

יחד עם זאת, ה-RS300R בהחלט מרגיש דור אחורנית. אם זה בעיצוב המיושן (אבל היפה מאוד לטעמנו), ואם זה בתחושה הכללית שהוא משדר. האם זה לא טוב? לא בהכרח, מפני שבשורה התחתונה הוא עובד, ואפילו עובד מצוין. וזה גורם לנו לשאול האם אנחנו צריכים את מרוץ החימוש המטורף של תחום האנדורו, שגורם לאופנועים להיות יותר ויותר חדים, יותר ויותר חדישים.

איכות החלקים והגימור טובה למדי. אם זה המנוע והשלדה שמיוצרים על-ידי SWM, וכמובן חלקים מספקים חיצוניים כמו הבולמים של קאיאבה, הבלמים של ברמבו והקלאץ' ההידראולי של מגורה. הפלסטיקים מרגישים פחות איכותיים, וכך גם הכידון, שבאופנוע המבחן הוחלף ל'רנטל' (רכבנו במקביל גם על ה-RS500R עם הכידון המקורי).

אפשר לחלק את הסעיף הזה לשניים. מבחינת ביצועים ויכולות אנדורו, ה-RS300R הוא אופנוע מצוין, שלא נופל ממתחריו המודרניים. יש לו מנוע מעולה (אם כי לא מושלם – בעיקר בסל"ד סרק), שמתאים מאוד לרכיבת פנאי של סופי שבוע, כמו שאר הכלים בנפח 300-400 סמ"ק, הוא מציע מערכת מתלים איכותית והתנהגות מעולה, וגם המשקל מרגיש נמוך יחסית. כלומר מבחינת ביצועים ה-RS300R בהחלט עומד כאופנוע אנדורו-פנאי מודרני לכל דבר ועניין.

יחד עם זאת, ולא ניתן להתעלם מזה, הוא היה מיושן. אם זה בעיצוב של 5-6-7 שנים אחורנית, אם זה במערכת ההזרקה שמתקשה להחזיק סרק יציב, ואם זה באיכות הפלסטיקה.

ה-RS300R מתאים בעיקר לרוכבי פנאי של סופי שבוע, שרוצים אופנוע אנדורו מקצועי אך יחד עם זאת ידידותי וקל לרכיבה, ומתקשים לשלם את המחירים של המתחרים המודרניים יותר – שמחירם בזמנו נע סביב בין 66 ל-70 אלף ש"ח, ואף יותר לדגמים המאובזרים.

וכך מגיעים למחיר. ה-RS300R עלה בזמנו 48,545 ש"ח (כשבאיזשהו שלב הוא ירד גם ל-45 אלף ש"ח) ועוד קצת תמורת מערכת הפליטה של ARROW שהופיעה במבחן. כלומר ה-SWM הזה עלה כ-20 אלף ש"ח פחות מחוד החנית של אופנועי האנדורו בסגמנט – סכום לא מבוטל, במיוחד כשמדובר באופנוע פנאי לסופי שבוע.

אין עוררין על כך שמקבלים פה פחות. למשל בעיצוב המיושן, בפלסטיקה הפחות איכותית מהמקובל בתחום, וגם הכידון המקורי בינוני למדי, אולם כשמסתכלים על הביצועים עצמם, נראה שיש פה עסקה מעולה למי שמחפש כלי פנאי לא יקר מדי. לדעתנו המקום של ה-SWM RS300R היה חשוב בזמנו בשוק האנדורו-פנאי, ומשך על הנייר רוכבים חדשים להיכנס לתחום ולרוכבים קיימים להשתדרג לאופנוע חדש בעל ביצועים טובים.

• רכיבה ראשונה: SWM RS300R

א.ש.ל אופנועים, יבואנית SWM לישראל, יוצאת במבצע על ה-RS300R – אופנוע האנדורו בנפח בינוני שמיוצר על בסיס ההוסקוורנה TE310 (טרום רכישת המותג הוסקוורנה על ידי ק.ט.מ). במסגרת המבצע יימכר ה-RS300R מדגם 2017 ב-45,500 ש"ח, עד ל-25.3.17. מחירו הרגיל של ה-RS300R עומד על 50 אלף ש"ח.

חברת SWM היא מותג איטלקי עם שם עבר, אשר רכשה את מפעל הוסקוורנה הישן בעיר וארזה שבצפון איטליה אחרי ששופץ על-ידי ב.מ.וו, ומייצרת את אופנועי הוסקוורנה של הדור הקודם במקביל לאופנועי אדוונצ'ר ורטרו מפיתוח עצמי. היבואנית בישראל היא א.ש.ל אופנועים, יבואנית יוסאנג.

• רכיבה ראשונה: SWM RS300R

 

צילום: בני דויטש; רוכבים: יוחאי דויטש, אביעד אברהמי

• יתרונות: משקל, התנהגות ומתלים, מכלולי שלדה, מנוע חזק וגמיש, מחיר
• חסרונות: מיושן, מכלולים היקפיים
• שורה תחתונה: אופציה מעולה לרוכבי אנדורו שרוצים אופנוע גדול וחזק אבל לא יכולים לשלם את הסכומים של האופוזיציה המודרנית
• מחיר: 56,585 ש"ח (מחיר מבצע 49,585 ש"ח
• מתחרים: ק.ט.מ 500EXC-F, הוסקוורנה FE501
• נתונים טכניים: מנוע סינגל 501 סמ"ק, קירור נוזל, מערכת הזרקה מיקוני 42 מ"מ, 38 כ"ס, מתנע חשמלי, גיר 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים קאיאבה עם כיוונים מלאים, מהלך 295 מ"מ, בולם אחורי קאיאבה עם מערכת לינקים וכיוונים מלאים, מהלך 296 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,485 מ"מ, גובה מושב 955 מ"מ, מיכל דלק 7.5 ל', משקל 116 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 90/90-21, 140/80-18

 

מה זה?

ה-RS500R הוא אופנוע האנדורו הגדול של SWM שבנוי על בסיס הטכנולוגיה של ההוסקוורנה TE510 הישן – זה של הוסקוורנה האדומה לפני תקופת ב.מ.וו הקצרה. האופנוע הזה יוצר במתכונת דומה למדי עד שנת 2011, אז ב.מ.וו החליפה אותו ב-TE510 חדש יותר – זה עם המנוע שמבוסס על הב.מ.וו G450X.

ב-SWM, שרכשה את המפעל והטכנולוגיה של הוסקוורנה-איטליה שנמצא בווארזה, לקחו את הפלטפורמה של ה-TE510 הישן, ביצעו כמה שינויים וקיבלו אופנוע אנדורו גדול. מנוע ה-501 סמ"ק נשאר זהה לעבר, כולל כל ספקי החלקים ומערכת הזרקת הדלק, וכך גם השלדה. יחד עם זאת, אם על ההאסקי המקורי היו בולמים של מרזוקי מלפנים וזקס מאחור, כאן ב-SWM ישנם בולמים של קאיאבה בשני הצדדים. שאר מכלולי השלדה והמכלולים ההיקפיים זהים או דומים – הבלמים זהים, הגלגלים דומים מאוד, מערכת הפליטה כאן היא בעלת צמד דודי פליטה לעומת אחד בודד בהאסקי (תקני זיהום אוויר ורעש), לוח השעונים זהה, והכידון הוחלף באחד זול יותר – אך עדיין כידון עבה. הפלסטיקה גם היא מרגישה זהה להאסקי הישן.

ה-RS500R הוא אפוא אופנוע אנדורו גדול של שני דורות אחורנית, שעושה קאמבק ל-2016, עם כמה שינויים הכרחיים של רוח הזמן.

ביצועים

הביצועים של ה-RS500R מאוד מעניינים, בעיקר משום שהציפיות שלנו לא היו גבוהות אבל בפועל התגלה אופנוע טוב מאוד. המנוע בהחלט מרגיש אולד-סקול, וזה לאו דווקא רע. הוא מסוג המנועים של פעם, כאלה ששופעים מומנט מסל"ד אפס ואפשר לרכב איתם בשורט-שיפטינג על 3,000 סל"ד, פשוט כי יש לו את כל הכוח שצריך כבר בתחומי הסל"ד הנמוכים. הוא כזה שבו כל פעימת כוח מורגשת, וממש אין צורך לטחון אותו בגז כדי לקבל תאוצה. יחד עם זאת, הוא לא עד כדי כך מיושן. כשמושכים אותו במעלה הסל"ד מתקבל הספק גבוה – הרבה יותר גבוה מ-38 כוחות הסוס המוצהרים. להאסקי היו כמעט 60 כ"ס, ואנחנו מאמינים שגם פה בנתון דומה, והטעות היא בדף הנתונים.

גם בתחום זריזות המנוע הוא נמצא בין דורות. הוא לא טרקטור עצל ואיטי כמו מנועי אנדורו גדולים של לפני 20 שנה, אבל הוא גם לא חיה זריזה כמו כלים מודרניים של הדור האחרון. הוא נותן תחושת 'מסטיק' נעימה, ומספיק זריז כדי להעיף את המנוע בתאוצה ביציאה מפנייה למשל, וגם כדי לשבור אחיזה כשצריך – גם אם יש אותה בשפע כמו בימים שאחרי הגשם שבהם רכבנו.

מבחינת התנהגות, ה-RS500R אדיר. הוא לא מרגיש כבד, למרות 116 הק"ג המוצהרים, אבל העיקר פה הוא גאומטריית שלדה נכונה ומערכת מתלים ברמה גבוהה מאוד. היכולת לספוג בעיות קרקע קטנות מצד אחד, ומצד שני להתמודד עם כוחות ואימפקטים גדולים, כמו למשל נחיתות מקפיצות או דרופים, ובשני המקרים וגם בכל הספקטרום שביניהם לשמור על יציבות ולא לזוז סנטימטר מהקו שאליו הרוכב מכוון – היא יכולת שקשה למצוא גם בכלים מודרניים יותר. זה נכון גם כשלוקחים אותו לאנדורו טכני יותר, למשל רכיבה בתוך נחל מסולע. בדיוק כמו ב-RS300R – כל מה שהרוכב צריך לעשות זה לכוון את הכידון ולפתוח גז. האופנוע כבר ידרוס כל מה שבדרך. רק שפה יש יותר כוח, פחות זריזות מנוע, וגם קצת יותר משקל.

איך זה מרגיש?

היות וה-RS300R וה-RS500R בנויים על פלטפורמת שלדה-מתלים זהה, וגם המנועים בטכנולוגיה דומה מאוד, הם מרגישים כמעט אותו דבר. ה-RS500R אתלט – הוא גבוה וצר, והמשקל לא גבוה מדי כמו שאתה מצפה מאופנוע בנפח 500 סמ"ק, ומאפשר רכיבה גם שטחים טכניים. כמובן שזה לא הייעוד העיקרי של ה-500, ולמטרה זו יש כלים טובים יותר. אולם כאופנוע אנדורו ורסטילי לרוכבים שאוהבים הרבה כוח מנוע – הוא מעולה.

הוא בהחלט מרגיש דור-שניים אחורנית, אבל כמו במבחן של ה-300, גם כאן אנחנו לא חושבים שזה משחק לרעתו. זה אפילו משחק לטובתו כשמדובר במחיר – הנמוך משמעותית מהמתחרים הישירים.

המחיר הנמוך מורגש במכלולים היקפיים. שוב, בדיוק כמו ב-300. הפלסטיקה, למשל, מרגישה זולה ביחס לסטנדרט שאליו אנחנו רגילים ב-2016. היא לא גרועה, היא לא 'סינית', אבל היא לגמרי לא ברמה של המתחרים וגם מרגישה פחות עמידה מהסטנדרט המודרני. גם הכידון מרגיש זול ופשוט וחובה להחליף אותו לסחורה איכותית יותר. יחד עם זאת, המכלולים המכאניים ובראשם הבלמים, הבולמים והגלגלים – לא נופלים מסחורה מודרנית של הדור האחרון. בטח שלא בביצועים.

לרוכשי האופנוע היינו ממליצים להחליף כידון, ובעיקר את מערכת הפליטה הכפולה שמוסיפה כ-5 ק"ג למשקלו של האופנוע. מערכת פליטה פתוחה של ARROW, שמגיעה עם דוד בודד שהוא קל יותר משמעותית, עשויה לעשות ל-500 רק טוב.

סיכום ועלויות

בדיוק כמו ה-RS300R, גם ה-RS500R הוא אופנוע אנדורו מצוין. יש לו מנוע שגם אם לא עומד בקו אחד עם חזית הטכנולוגיה המודרנית, מציע את כל מה שרוכב אנדורו צריך ובשורה התחתונה אספקת הכוח שלו טובה מאוד. אבל בעיקר הוא מציע התנהגות ברמה גבוהה. הוא לא כבד מדי ביחס לאופנועים בנפח, הוא גם לא מרגיש כבד כשמזיזים אותו מצד לצד על סינגלים וברכיבה בכלל, והוא מציע מערכת מתלים טובה שעושה בתכלס עבודה מעולה – מהטובות שפגשנו. הוא נשאר מאחור כשמדובר במכלולים היקפיים כמו פלסטיקה וכידון, ועל זה משלמים פה פחות.

מחירו הרשמי של ה-RS500R עומד על 56,585 ש"ח, שהם כ-20 אלף ש"ח פחות מצמד מתחריו לנפח (75,900 ש"ח לק.ט.מ, 71,350 ש"ח להוסקוורנה), אולם נכון לפרסום המבחן הוא נמכר בפחות מ-50 אלף ש"ח. שוב, אין ספק שמקבלים פה פחות מצמד המתחרים, שהם המקסימום שיש לתעשייה להציע היום – בכל אספקט. יחד עם זאת, ל-SWM יש בהחלט מה להציע, במיוחד כשמדברים על התכלס – ההתנהגות. הוא גם לא מיועד לכל אחד, אלא לרוכבים שאוהבים את אופנועי האנדורו שלהם גדולים וחזקים. אלו יגלו אופוזיציה מאוד מעניינת לצמד האוסטרים המשובחים, אופוזיציה שאמנם תיתן פחות, אבל תעלה הרבה פחות.

 

צילום: בני דויטש; רוכבים: יוחאי דויטש, אביעד אברהמי

• יתרונות: מחיר, מנוע, ידידותיות, התנהגות אנדורו, מתלים
• חסרונות: לא מודרני, פלסטיקה וכידון זולים, נפח מיכל דלק 7.5 ל'
• שורה תחתונה: ה-SR300R הוא אופנוע אנדורו-הובי מעולה שמציע יכולות אנדורו גבוהות עם ידידותיות רבה לרוכב, במחיר הנמוך בשוק; אלטרנטיבה מעולה לדגמי הקצה
• מחיר: 48,585 ש"ח כולל אגרות
• מתחרים: ק.ט.מ 350EXC-F, הוסקוורנה FE350, שרקו SEF-R300, בטא 350RR
• נתונים טכניים: מנוע סינגל 297.6 סמ"ק, קירור נוזל, מערכת הזרקה מיקוני, 38 כ"ס, מתנע חשמלי, גיר 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים קאיאבה עם כיוונים מלאים, מהלך 295 מ"מ, בולם אחורי קאיאבה עם מערכת לינקים וכיוונים מלאים, מהלך 296 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,485 מ"מ, גובה מושב 955 מ"מ, מיכל דלק 7.5 ל', משקל 111 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 90/90-21, 140/80-18

מה זה?

כאשר ק.ט.מ רכשה את מותג הוסקוורנה לפני 3 שנים מב.מ.וו, זו האחרונה נשארה עם מפעל הוסקוורנה שבווארזה ועם הטכנולוגיה שפיתחה ושימשה אותה בדגמי הוסקוורנה של תקופת הגרמנים, אבל גם עם הטכנולוגיה של הוסקוורנה בתקופה האיטלקית. את הטכנולוגיה הגרמנית ב.מ.וו שמרה אצלה (את הזכויות למנוע ה-4 פעימות הקטן בנפחים 250 ו-310 סמ"ק היא מכרה לגאס גאס), אבל את המפעל והטכנולוגיה הישנה היא מכרה ליזם איטלקי בשם אמפליו מאצ'י, שבסיוע כסף סיני רכש מב.מ.וו את המפעל והטכנולוגיה הישנה. הוא חיבר למפעל הוותיק את שם מותג העבר האיטלקי SWM, ויצר חברה חדשה שלמעשה מייצרת את אופנועי הוסקוורנה הישנים במקביל לפיתוח דגמים חדשים. על שניים מדגמי SWM – ה-RS650R והסילבר וייז – כבר רכבנו, וכעת הגיע הזמן לטפל באופנועי האנדורו – שהם הליבה של החברה, כמו גם הליבה של הוסקוורנה האדומה.

ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011. אל תתבלבלו – ה-TE310 של 2012 עד 2014 הוא אופנוע אחר לגמרי, שאת המנוע שלו פיתחה ב.מ.וו והוא כאמור נמכר לגאס גאס. כאן מדובר על אופנוע מדור קודם, כשאת מנועו פיתחה הוסקוורנה האיטלקית. הוא מפיק 38 כ"ס, מקורר נוזל ומגיע עם מערכת הזרקה של מיקוני. כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות של השנים האחרונות, ה-RS מגיע עם צמד דודי פליטה במקום אחד בודד במקור, אם כי באופנוע המבחן שלנו הותקנה מערכת פליטה של ARROW – פתוחה יותר ובעלת דוד אחד כמו במקור.

רוב רובו של ה-RS300R בנוי באופן זהה לחלוטין ל-TE310 של הוסקוורנה, כולל אותם ספקי המכלולים בדיוק, והוא בנוי מאותם חומרים ובאותן ספציפיקציות. זה כולל את השלדה, את המנוע על כל חלקיו, את הבולמים והמתלים, את הבלמים ועוד כמה חלקים מסביב. חלקים שהוחלפו לזולים יותר כוללים בין היתר את הכידון, שהוא לא ממותג, וכן את הפלסטיקה, שמרגישה זולה יותר מבעבר.

ביצועים

עלייה על ה-RS300R זרקה אותנו 5 שנים אחורנית, עת רכבנו על ה-TE310, שכן זהו אותו האופנוע אחד לאחד, וגם מרגיש זהה.

המנוע מגניב לגמרי, ועל אף שמדובר במנוע ישן – הוא לא נופל בביצועיו ממנועים מודרניים יותר. הוא זריז, הוא גמיש והוא חזק, ותגובת המצערת מצוינת. מאוד אהבנו את תחושת ה'מסטיק' שהוא מספק, כלומר בפתיחת גז אגרסיבית הוא לא מספק מכת כוח חזקה ששוברת את האחיזה, אלא מעט עדינה יותר שממעיטה את השימוש בקלאץ'. יחד עם זאת, בדיוק כמו ב-TE310, בסל"ד סרק הוא לא יציב, ואף כבה מדי פעם. כשמעלים במעט את הסל"ד התופעה נעלמת לחלוטין.

למנוע הזה יש את כל הכוח הדרוש לרכיבת אנדורו מכל סוג, וכאמור מאוד אהבנו את התחושה שהוא מספק. חשוב לציין שוב שעל ה-RS300R שעליו רכבנו הותקנה מערכת פליטה חלופית, שעליה אנחנו ממליצים מאוד לרוכשי האופנוע מפני שמעבר להורדת המשקל (דוד פליטה בודד וקל לעומת צמד דודים כבדים), היא משחררת מהמנוע את הפוטנציאל שחבוי בו.

אהבנו במיוחד את ההתנהגות הדינמית. הוא לא ארוך במיוחד, בטח שלא ארוך מאופנועי אנדורו מקבילים בסגמנט, אבל הוא מאוד יציב ומשרה שפע ביטחון לרוכב. בשילוב עם מערכת המתלים המצוינת מתקבל אחד הכלים היציבים לרכיבה, שדורס מכשולים בקלות ושומר על קו באופן מעורר השתאות. בתוך נחל מלא אבנים וסלעים, למשל, זהו אחד הכלים היציבים והסופגים שאנחנו מכירים. כוון את הגלגל הקדמי, פתח גז, וה-RS300R דורס.

הבולמים מרגישים פרוגרסיביים למדי, עם מהלך התחלתי רך וסופג, שעוזר מאוד בספיגת מכשולים על הדרך, אולם בהמשך המהלך הם יודעים להתמודד גם עם כוחות גדולים, למשל מנחיתות של דרופים או קפיצות, ועדיין לשמור על הקו הנבחר, במיוחד אם חוזרים לגז מוקדם. על אף שהבולמים הללו הם לא 'המילה האחרונה' בתחום האנדורו, הם עושים עבודה מעולה. זה לא מפליא, שכן גם על דגמי הוסקוורנה האדומה הם עבדו מעולה, וזה היה תחום ההצטיינות של הוסקוורנה, בדיוק כמו פה.

את סעיף הביצועים נסכם בכך שעל אף שמדובר באופנוע 'מיושן', שעל הנייר לא עומד בקו אחד עם חזית הטכנולוגיה של אופנועי האנדורו המודרניים, הוא לא נופל מהם במאום ומציע ביצועי מנוע, שלדה, מתלים והתנהגות ברמה גבוהה.

איך זה מרגיש?

נו, כבר אמרנו – כמו הוסקוורנה TE310 של 2011. ה-RS300R מרגיש אתלט. הוא גבוה, הוא צר מאוד, במיוחד באזור הברכיים, והוא מרגיש קל למדי (שוב, עם מערכת פליטה שמורידה כ-5 ק"ג ממשקל האופנוע).

קל מאוד להזיז אותו מצד לצד, למשל ברכיבת סינגלים מהירה, ולא פחות חשוב – המנוע משתף פעולה היטב עם רכיבה שכזו ומספק עקומת כוח ליניארית וחזקה. כשרוצים להרים את הגלגל הקדמי לפני מכשול, דאבל קלאץ' יעשה את זה גם בהילוך שלישי ואפילו רביעי, והקלאץ' ההידראולי מאוד נעים לשימוש. המתלים, כאמור, סופגים היטב ומספקים ביטחון רב, וכמעט ולא נתקלנו במצבים שבהם מכשול מזדמן גורם לחוסר יציבות שמאיים להעיף את האופנוע מהקו. מאוד מרשים.

יחד עם זאת, ה-RS300R בהחלט מרגיש דור אחורנית. אם זה בעיצוב המיושן (אבל היפה מאוד לטעמנו), ואם זה בתחושה הכללית שהוא משדר. האם זה לא טוב? לא בהכרח, מפני שבשורה התחתונה הוא עובד, ואפילו עובד מצוין. וזה גורם לנו לשאול האם אנחנו צריכים את מרוץ החימוש המטורף של תחום האנדורו, שגורם לאופנועים להיות יותר ויותר חדים, יותר ויותר חדישים.

איכות החלקים והגימור טובה למדי. אם זה המנוע והשלדה שמיוצרים על-ידי SWM, וכמובן חלקים מספקים חיצוניים כמו הבולמים של קאיאבה, הבלמים של ברמבו והקלאץ' ההידראולי של מגורה. הפלסטיקים מרגישים פחות איכותיים, וכך גם הכידון, שבאופנוע המבחן הוחלף ל-RENTHAL (רכבנו במקביל גם על ה-RS500R עם הכידון המקורי).

עלויות וסיכום

אפשר לחלק את הסעיף הזה לשניים. מבחינת ביצועים ויכולות אנדורו, ה-RS300R הוא אופנוע מצוין, שלא נופל ממתחריו המודרניים. יש לו מנוע מעולה (אם כי לא מושלם – בעיקר בסל"ד סרק), שמתאים מאוד לרכיבת פנאי של סופי שבוע, כמו שאר הכלים בנפח 300-400 סמ"ק, הוא מציע מערכת מתלים איכותית והתנהגות מעולה, וגם המשקל מרגיש נמוך יחסית. כלומר מבחינת ביצועים ה-RS300R בהחלט עומד כאופנוע אנדורו-פנאי מודרני לכל דבר ועניין.

יחד עם זאת, ולא ניתן להתעלם מזה, הוא מיושן. אם זה בעיצוב של 5-6-7 שנים אחורנית, אם זה במערכת ההזרקה שמתקשה להחזיק סרק יציב, ואם זה באיכות הפלסטיקה.

ה-RS300R מתאים בעיקר לרוכבי פנאי של סופי שבוע, שרוצים אופנוע אנדורו מקצועי אך יחד עם זאת ידידותי וקל לרכיבה, ומתקשים לשלם את המחירים של המתחרים המודרניים יותר – שנעים סביב בין 66 ל-70 אלף ש"ח, ואף יותר לדגמים המאובזרים.

וכך מגיעים למחיר. ה-RS300R עולה 48,545 ש"ח על הכביש עם כל האגרות. תמורת 50,000 ש"ח תקבלו אותו עם מערכת הפליטה של ARROW שמופיעה במבחן. כלומר ה-SWM הזה עולה כ-20 אלף ש"ח פחות מחוד החנית של אופנועי האנדורו בסגמנט – סכום לא מבוטל, במיוחד כשמדובר באופנוע פנאי לסופי שבוע.

אין עוררין על כך שמקבלים פה פחות. למשל בעיצוב המיושן, בפלסטיקה הפחות איכותית מהמקובל בתחום ב-2017-2016, וגם הכידון המקורי בינוני למדי, אולם כשמסתכלים על הביצועים עצמם, נראה שיש פה עסקה מעולה למי שמחפש כלי פנאי לא יקר מדי. מה גם שלשנת הדגם 2017 יש סכמת צביעה חדשה ו'בלינגית' יותר. לדעתנו המקום של ה-SWM RS300R חשוב מאוד בשוק האנדורו-פנאי, והוא עשוי לגרום לרוכבים חדשים להיכנס לתחום ולרוכבים קיימים להשתדרג לאופנוע חדש בעל ביצועים טובים.