TGB השיקו בישראל שלושה טרקטורונים: בלייד 1000 EPS, בלייד 600 – שניהם טרקטורוני עבודה וטיול, וטרגט 600 הספורטיבי.
ד.ל.ב מוטוספורט, אשר ייצגו את המותג TGB והביאו את קטנועי המותג בעבר, החלו לייבא לישראל את הטרקטורונים של החברה – התחום החזק והמרכזי של הטייוואנים ב-50 מדינות ברחבי העולם. לישראל יגיעו בשלב זה שלושה דגמים: בלייד 1000 הנושא מנוע וי-טווין חזק ומיועד לחקלאים אשר משתמשים בטרקטורון גם מעבר לשעות העבודה, בלייד 600 – אחיו הקטן יותר עם מנוע חד-צילינדר בנפח 600 סמ"ק, וטרגט 600 דגם נוסף, ספורטיבי באופיו, אשר מכיל את אותו המנוע כמו הבלייד 600.
טרקטורוני TGB בישראל
האותיות TGB מסמלות את השם המעניין Taiwan Golden Bee (דבורה טייוואנית זהובה), והן עומדות מאחורי חברה שנוסדה רשמית בשנת 1978 (לפני כן החברה יצרה רפליקות של וספה). הטייוואנים מייצרים טרקטורונים, קטנועים, ובנוסף חלפים ומנועים ליצרנים מובילים. אנחנו הכרנו אותם דרך הקטנועים, שלאור אי העמידה בתקנות יורו 4 הופסק שיווקם בישראל. כאמור, ד.ל.ב מוטוספורט, אשר נמצאים בשוק הטרקטורונים עם פולאריס, בחרו בשלושה דגמים מתוך ממבחר עשיר של היצרן, כדי להתחיל את המסע בישראל.
שגריר טייוואן בישראל, יחד עם נספחים נוספים מהשגרירות, כיבדו בנוכחותם את ההשקה שנערכה באזור עמק האלה. על-פי היבואנית, שוק הטרקטורונים בישראל נמצא בעלייה מרשימה בשנתיים האחרונות, ולמרות מגפת הקורונה – גם שנת 2020 צפויה להמשיך את הגידול. היבואנית מאמינה שניתן למכור כ-400 כלים בשנה הראשונה, ואף מתמרצת את הלקוחות המיועדים בקורסי ניווט, במועדון לקוחות עם טיולים, בחבילות שי נדיבות בכל רכישה ובמחירי השקה אטרקטיביים, שאינם מוגבלים בזמן כרגע.
בלייד 1000
בלייד 1000
הדגם הבכיר מגיע עם מנוע וי-טווין בנפח 997 סמ"ק המפיק 82 כ"ס, מוזרק דלק, מקורר נוזל ובעל תמסורת רציפה. הדגם מגיע עם מפרט אבזור מרשים ומכובד – הנעה 2X4 ו-4X4 כולל מצב LOW, בולמי גז, נעילת דיפרנציאל נפרדת לסרן האחורי ולקדמי, תגבור חשמלי לכידון בעל שלושה מצבים הניתנים לכיוון דרך המסך ומיועד בעיקר להגברת הקשיחות של הכידון באזורים מסולעים, או לחלופין לרכך את הכידון בעת תמרונים במהירות איטית. בנוסף, הבלייד 1000 מגיע עם כננת מלפנים ועם פגוש קדמי, גריל קדמי שמגן על הרדיאטור וניתן להסרה, פנסי LED היקפיים ומרשימים, וו גרירה, מערכת פליטה גבוהה מאחור ומושב רחב וארוך שמתאים לשני רוכבים.
הבלייד 1000 רחב, ארוך, מרווח, והוא שוקל 392 ק"ג (משקל יבש). את כל זה מרגישים ברכיבה, אך בפן החיובי; הוא מרגיש נטוע ויציב, עם מנוע חזק ולינארי שאינו מאיים או מפחיד את הרוכב. קל מאוד לתמרן איתו בפניות פרסה בעלייה לדוגמה. איכות ההרכבה מרשימה והוא נותן תחושה איכותית וחזק מכנית – כלומר, בנוי לעבודה קשה בשדות.
מחיר ההשקה של הבלייד 1000 הוא 64,900 ש"ח.
בלייד 600
בלייד 600
אחיו הקטן והחד-מושבי של ה-1000, מגיע עם מנוע סינגל בנפח 561 סמ"ק, 42 כ"ס ב-7,000 סל"ד, 5.4 קג"מ ב-5,500 סל"ד ו-370 ק"ג (משקל יבש). רשימת התוספות כאן מרשימה בדיוק כמו אחיו הגדול.
ברכיבה ההבדלים בין המנועים מורגשים מאוד כצפוי, למרות שבתוואי עליו רכבנו לא הייתה בעיה של כוח. גם כאן התרשמנו מאיכות ההרכבה וההרגשה המוצקה של הכלי בזמן הרכיבה, כמו גם מהיכולת של המתלים לגהץ את השביל עליו רכבנו. ה-600 לדעתנו יתאים יותר לחקלאים או מטיילים שלא ממהרים לשום מקום וצריכים כלי עבודה או טיול ללא יומרות מיוחדות, שפשוט בא ועושה את העבודה.
מחיר ההשקה של הבלייד 600 הוא 39,900 ש"ח.
טרגט 600
טרגט 600
הכלי הספורטיבי בהיצע של TGB, והוא גם נראה כך. מנח הישיבה מרגיש מעט יותר קדומני לעומת אחיו העובדים לטובת השליטה. נמצא כאן את אותו מנוע ה-600 של הבלייד שאינו מרגש במיוחד, אך יודע לייצר מהירות. הטרגט מגיע עם הנעה כפולה או אחורית, מצב LOW בתמסורת ונעילת דיפרנציאל. בנוסף, גם עם כננת קדמית – קצת מוזר לאור היעוד שלו ככלי ספורטיבי – אך אנשי היבואן אומרים שכך הקהל רוצה. בכל מקרה, ניתן להסירו ולהפחית קצת מהמשקל על החלק הקדמי.
מחיר ההשקה של הטרגט 600 הוא 44,900 ש"ח.
במהלך הרכיבה הקצרה שלושת הכלים הרשימו אותנו והציגו פוטנציאל גדול בשוק הישראלי. ד.ל.ב מוטוספורט יפעילו 16 מרכזי שירות הפזורים בכל רחבי הארץ לטובת המותג.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית קטנועי TGB לישראל, יוצאת במבצע על קטנועי TGB. החברה מציעה את הקטנועים במחירי מבצע הכוללים טיפולים לשנתיים או 12,000 ק"מ.
בנוסף, מוצעים הקטנועים עם אפשרות פריסת תשלומים של עד 36 תשלומים. הקטנועים נמכרים החל מ-12,948 ש"ח למזומן עבור דגמי הבולט והאקספרס. דגמי קטנוע המנהלים של TGB, ה-X-Motion, נמכרים ב-18,894 ש"ח לדגם ה-125 סמ"ק, 24,488 ש"ח ל-250 סמ"ק, ודגם ה-300 סמ"ק מוצע במחיר של 26,171 ש"ח במזומן. במחיר זהה מציע החברה גם את קטנוע הרטרו של TGB, הבלהוויטה בגרסת 300 סמ"ק.
טייוואן היא מעצמת קטנועים. מבין ארבע היצרניות הגדולות שם אנחנו מכירים היטב את קימקו וסאן יאנג, שמובילות את המכירות בשוק המקומי שלנו. השתיים הקטנות יותר – PGO ו-TGB, ביקרו אצלנו מספר פעמים בעבר, אבל לא הצליחו לבסס את המותגים שלהן בשוק הקטן והשמרן שלנו. השנה שוב מגיעה אלינו TGB, והפעם תחת המטריה של ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ, טרקטורוני פולאריס וקטנועי פיג'ו.
TGB בלהוויטה 125 ו-300
מעבדות לחירות
המקור של TGB הוא במפעל שנוסד ב-1960 על ידי פיאג'ו האיטלקית כיצרן חלקי וספה מקוריים עבור מפעל האם, וכן וספות לשוק המקומי. ב-1978 עבר המפעל לבעלות מקומית, ומאז הוא מפתח ומייצר תחת המותג TGB ומייצא לכחמישים מדינות. ההתמחות של TGB היא ייצור תמסורות CVT, ואת הווריאטורים שלהם ניתן למצוא בקטנועי פיאג'ו וסאן יאנג, בטרקטורוני פולאריס ועוד. השם TGB הוא ראשי תיבות של Taiwan Golden Bee (דבורת זהב טייוואנית), והוא כנראה פרשנות מקומית לשם 'וספה' (צִרְעָה באיטלקית). גם PGO עברה תהליך מקביל, וגם בשמה יש יותר מרמז לקשרי העבר עם פיאג'ו.
ליין הקטנועים שמגיע לארץ כולל שלושה דגמים שמוכרים לנו מהעבר – ה'דליברי' שמיועד לשוק משלוחי המזון וה'בולט' הספורטיבי – שניהם בנפח 125 סמ"ק, וסדרת ה'איקס-מושן' – קטנוע מנהלים שמגיע בנפחים של 125, 250 ו-300 סמ"ק. הדגם הרביעי והחדש נקרא 'בלהוויטה' – קטנוע רטרו שמעוצב בהשראת הווספה המיתולוגית, ומגיע בשני נפחי מנוע – 125 ו-300 סמ"ק.
צילום ועריכה: אסף רחמים
החיים היפים
ישנם הרבה קטנועי רטרו מודרניים שמעוצבים ברוחה של הווספה האיטלקית, אבל הבלהוויטה היא הרבה יותר מכך. כשחנינו במהלך המבחן ליד וספה GTS מקורית, ממש קשה היה להבדיל ביניהן, ויותר מכך – במבט מעמיק העיצוב של הבלהוויטה אפילו נאמן יותר למקור של הווספה הקלאסית משנות החמישים והשישים. העיצוב עושה את העבודה, ובכל מקום בו חנינו את צמד קטנועי המבחן הם משכו את עיני העוברים והשבים, ולכולם היה ברור שזו וספה. גם מי שמתמצא קצת הלך שולל אחרי העיצוב והתייחס לכיתוב BellaVita כאל שם דגם של וספה. אפשר עוד להכביר מילים על העיצוב הקלאסי, על הקסם שלו ועל הרגשות שהוא מעורר, אבל את זה תעשה הרבה יותר טוב גלריית התמונות של צלמנו המוכשר אסף רחמים.
הצצנו לבלה ויטה מתחת לשמלת הווספה המעוצבת וראינו מיד ששם מסתיים הדמיון לווספה המקורית. במקום שלדת פח אחודה יש כאן שלדת צינורות סטנדרטית, ומנועים טייוואנים – אבל לא מתוצרתTGB. דגם ה-300 משתמש במנוע 264 סמ"ק מתוצרת סאן יאנג, שהוא בעצם גרסה מוגדלת נפח של מנוע ה-250 המוכר לנו מהג'וימקס, ודגם ה-125 מצויד במנוע מוזרק ומקורר נוזל מתוצרת PGO.
נסגר המעגל. חברה שנוסדה במקור על ידי פיאג'ו לוקחת מנוע מחברה נוספת שהקימה פיאג'ו, ומייצרת קטנוע שנראה בדיוק כמו הווספה המקורית. הקטנוע הזה נושא שם איטלקי, ונשלח לאירופה להתחרות בווספה GTS המודרנית שבקרביה מסתובבים חלקים שמיוצרים על ידי אותה חברה מתחרה. 'בלה ויטה' יכול להיות שם נאה לטלנובלה, ובאמת שהיינו מוכנים לשלם סכום נאה בכדי להיות זבוב על הקיר במטה פיאג'ו כשראו מה צמח מהזרעים שהם זרעו בטייוואן לפני כחמישים שנה…
הגשם בעינייך
אנחנו חייבים להודות שהגענו למבחן הזה עם עין קצת עקומה. קטנוע של יצרן קטן שהעתיק עיצוב קלאסי ושתל בו מנוע זר, נשמע כמו מתכון סיני לאכזבה צפויה. תג המחיר בכלל בלבל אותנו, ועוד נגיע לזה בהמשך. בינתיים הגשם פסק ויצאנו עם צמד קטנועי הבלהוויטה לרחובות תל אביב. עם קטנוע לא מוכר על כביש רטוב רוכבים לאט ובזהירות, מנסים להבין את הדינמיקה שלו – איך הוא בולם, איך הוא פונה וכמה פידבק הוא מעביר לנו מהכביש הרטוב והחלק. הכביש מתייבש לו לאיטו בשמש החורפית, ובמקביל מתאיידות לנו הדעות הקדומות מהמוח. זה התחיל עם בלימה מלאת רגש ותחושה, המשיך עם איזון טוב מאוד בפניות, והסתיים בעצירה בצד הדרך ובניקוי הצמיגים בכדי לראות מה שמו לנו שם, כי האחיזה ברטוב הייתה פשוט מצוינת. אז זהו – העולם משתנה לנו מתחת לאף – ואצלנו עדיין תקוע האף בתחת הפרובינציאלי שלנו. למה ככה? כי ציפינו לאיזה מישלין או פירלי ממותגים ומשובחים, ומצאנו שם פאקינ' צמיג טייוואני בשם צ'אנג-שין… משובח לא פחות!
טיל קרקע עירוני
כשהכביש כבר שטוף ויבש אפשר למשוך את הגז עד הסוף במיאוצי הרמזורים. עם 24 כ"ס שמועברים לגלגל האחורי דרך יחס העברה סופי קצר, ה-300 הוא טיל קרקע עירוני שמשאיר מאחוריו כמעט כל דבר שזז. התמסורת עובדת חלק וזריז, מאפשרת למנוע לעלות בסל"ד עם כל משיכת מצערת, ומספקת תגובה מיידית למעט השהיה קצרה ומקובלת בזינוק מעמידה. ה-125 נטול ויברציות לחלוטין, התמסורת שלו חלקה כמו מעבר חציה בגשם ראשון, ומגיבה אפילו טוב יותר מזו של ה-300. גם כאן יחס ההעברה הסופי קצר יחסית, מה שאומר זריזות בזינוקים ותאוצות ביניים על חשבון מהירות סופית גבוהה. 15 כוחות הסוס שמייצר מנוע ה-125 הם המקסימום המותר בקטגוריה, והביצועים העירוניים שלו פשוט מצויינים, ובין הטובים בקבוצת A2.
כשיורדים לנתיבי איילון הפנויים של סוף השבוע, הבלהוויטה 300 מראה די מהר את הספרות 140 על מד המהירות ונותן את ההרגשה שיש לו כוח לעוד, אבל שם זה נגמר. זה מרגיש מספיק מהר ביחס לתנועה הזורמת, ותנוחת הישיבה הגבוהה, הזקופה, והחשופה לרוח מעצימה את ההרגשה את ההרגשה הזו. ה-GPS לא מושפע מרוח ותחושות ומראה את האמת המדודה – 120 קמ"ש אמיתיים. ה-125 רושם 120 וקצת מקסימליים על השעון, שהם כ-105 קמ"ש אמיתיים, וגם הוא מגיע לשם די מהר. שני הקטנועים מרגישים יציב ובטוח במהירות המרבית שלהם, אבל ההיגוי הזריז שמצטיין בעיר מרגיש כאן כבר זריז מדי ודורש ריכוז נוסף מצד הרוכב. עם הספקי מנוע כאלה לא הייתה ליצרן בעיה לסחוט לפחות עוד עשרה קמ"ש במהירות המרבית, וההחלטה להסתפק בפחות היא חכמה ובוגרת לדעתנו, ומאפשרת לנצל טוב יותר את הכוח במרחב העירוני בו יבלו הכלים האלה את רוב זמנם.
שימושא רבא
בתור קטנוע עירוני קטן מציע הבלהוויטה שימושיות סבירה ולא יותר מזה. תחת המושב יש חלל שנראה מרווח יחסית, אבל המבנה שלו לא מאפשר אחסון קסדה. תיק קטן ייכנס בלי בעיה, ויש גם שקע USB לטעינת סמארטפון. מלפנים יש תא כפפות מרווח וננעל ובתוכו כפתור מכני לפתיחת המושב בנוסף למתג החשמלי שממוקם כמובן מחוץ לתא. וו תלייה גבוה, גדול ויעיל מאפשר לשאת שקיות עם קניות, והמדרס עם השדרה הקטנה במרכזו יכיל בקלות שישיית מים או תיק בינוני. קיימים אביזרים מקוריים ומעוצבים ברוח הווספה כמו סבל, ארגז ומגן רוח, שנמכרים בנפרד או בזיכוי כספי במסגרת הטבות של אלף עד אלפיים שקל שמעניק היבואן לרוכשים בתקופת ההשקה.
לוח המחוונים בסיסי למדי וכולל מד מהירות גדול ומעוצב וצג דיגיטלי קטן עם מד מרחק מתאפס, מד דלק ושעון זמן. תפעול מתגי הכידון לוקה בחסר ואינו נוח בגלל הפלסטיקה המעוצבת של הכידון. גם המראות מקריבות חלק מהיעילות על מזבח העיצוב. שדה הראייה בהן קצת מוגבל והכוונון שלהן לא נוח. בהרכבה נשמרות התכונות הדינמיות ואין הפרעה להיגוי, בעיקר בפני שהמורכב ממוקם קרוב למרכז הקטנוע. המושב עצמו נוח ואיכותי, אבל מעט צפוף לשניים. עוד נקודה שהציקה לנו מדי פעם היא מרווח הגחון הנמוך שגורם לרגלית האמצע להתחכך בשפת המדרכה כשמטפסים עליה.
תנוחת הרכיבה גבוהה וזקופה, והיא מתאימה לאופי העירוני של הקטנוע. המתלים עושים עבודה טובה מאוד בתמיכת הקטנוע ומספקים גם נוחות טובה במקביל. המתלה הקדמי ה'וספאי' הוא חד-צדי, סופג נהדר שיבושים קלים, אבל קורס בסגירת מהלך מול מהמורות חדות או גדולות במיוחד. איכות החלקים וההרכבה היא ברמה גבוהה, כך גם איכות הצביעה, וההרגשה היא של קטנוע מוצק, מהודק ואיכותי.
תכל'ס
אנחנו לא יודעים מה קורה עם זכויות יוצרים, והאם הבלהוויטה היא אצבע בעין של פיאג'ו או שאולי TGB קיבלה את ברכתו של הענק האיטלקי. כך או אחרת, בלהוויטה הוא קטנוע רטרו משובח ומוצלח, שלא רק נראה כמו המקור המודרני – אלא גם מיישר איתו קו ברמה גבוהה של ביצועים ואיכות. מה שנותר לנו לברר אם כך, הוא את עניין המחיר. מול הווספה GTS300 הבלהוויטה המקביל מציע מחיר מעט נמוך יותר, כמעט זהה לזה של ה-GTS250, וכאן לדעתנו נמצא המינוס העיקרי של צמד הקטנועים האלה. עם 21 ו-28 אלף שקלים בהתאמה – הבלהוויטה קרובים מדי במחירם לווספות המקוריות, ועולים כמו קטנועים גדולים, מפנקים ומאובזרים יותר. למרות שהקטנועים עצמם מצוינים, איכותיים ומהנים, עם הרבה חן וסטייל – הדגל האופנתי שהם מניפים איננו מקורי או ממותג, לכן היינו מצפים למחיר ידידותי יותר.
