מחבר: אסי ארנסון

טריומף: גרסת איוול קניבל מיוחדת של הרוקט 3
איוול קניוול – דמות אייקונית ומורכבת שהתניעה את תחום הפריסטייל בעולם האופנועים – רכב על מספר אופנועים בקריירה שלו, המפורסם בהם היה הארלי דיווידסון, אבל אחד מהם היה טריומף בונווויל 650.

קניבל היה בחייו אדם אקסצנטרי, דמות שמייצגת את הטירוף החיובי של עולם האופנועים וגם את הסכנה שבהם. בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בחור אמריקאי בשם רוברט קרייג קניוול הפך לדמות מוכרת בכל העולם בזכות פעלוליו עם אופנועים – דברים שטרם נראו בעצימות כזאת והיוו מקור השראה למה שכיום נקרא פריסטייל.

טריומף רוקט 3 GT ו-R בגרסת איוול קניבל

אמנם מרבית תהילתו נקשרת להארלי, אבל הוא גם מזוהה עם טריומף, שמבחינתם חיברו את השם והתהילה שלו לאחד מהאופנועים המטורפים שלהם – הפאוור קרוזר האימתני רוקט 3. הגרסה המיוחדת מזוהה דרך גרפיקה מיוחדת בצבעי דגל ארצות הברית שהיו על חליפת הפעלולים המפורסמת של קניבל. על מושבי העור המיוחדים יש את בתפירה מוזהבת את החתימה שלו, שגם מופיעה עם הכיתוב 'EK' (ראשי התיבות של איוול קניבל) במסך ה-TFT בעת ההתנעה. 500 יחידות בלבד יימכרו לקהל הרחב – 250 יחידות מה-GT ומספר זהה של ה-R, כאשר כל רוכש יקבל גם ספר מיוחד שנכתב על קניבל ותקופתו עם טריומף. הספר ייחתם אישית על-ידי מנכ"ל טריומף.

בשנת 2019 חשפו בטריומף את הפאוור קרוזר האימתני שלהם – הרוקט 3 TFC. מפלץ שנושא מנוע טריפל אורכי בנפח 2,500 סמ"ק ומספק 179.5 כ"ס ב-7000 סל"ד ו-22.4 קג"מ ב-4000 סל"ד. דגם ה-TFC אזל מהמלאי, ומספר חודשים לאחר מכן חשפו בטריומף שני דגמים נוספים שנכנסו ליצור סדרתי: R ו-GT. השם רוקט התחיל בשנת 2004 ולשנת 2024 הגיע רענון והוספת שם – סערה / סטורם.

מנוע הטריפל הגדול (2,458 סמ"ק) קיבל יישור קו לתקנות ניהול זיהום האוויר העדכניות יורו 5+. התהליך מאפשר להוסיף עוד קצת כוח, כאשר ההספק הסופי עלה ל-180 כ"ס ב-7,000 סל"ד ועוד קצת מומנט לכ-23 קג"מ ב-4,000 סל"ד. הרוקט 3 מגיע עם מערכת ה-IMU של קונטיננטל וחיישנים המאפשרים שליטה על ה-ABS ובקרת האחיזה בפניות. כמו כן, מצערות חשמליות ומערכת בקרה עם ארבעה מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם, ספורט ואישי.

איבל קניבל על גבי טריומף בסיזר פלאס

עוד חדש הם חישוקי האלומיניום עם 10 חישורים – 17″ מלפנים עם צמיג במידה 150/80 ו-16″ מאחור עם צמיג במידה 240/50 – העוזרים להפחית במעט את המשקל המלא, שמגיע ל-320 ק"ג בגרסת ה-GT (מעט פחות בגרסת ה-R עם 317 ק"ג). לשנת 2024 יש גם צבעים חדשים. ההבדל בין שתי הגרסאות, אגב, הוא שה-GT, כשמו כן הוא, נועד יותר למרחקים ארוכים ובעדיפות לזוג. המנוע, שלדה ושאר המכלולים זהים לדגם ה-R, אך פה הכידון מוטה קדימה במספר מעלות, וכך גם הרגליות. המושב נמוך יותר ב-23 מ"מ, ויש מסיט רוח קטן מלפנים וידיות מחוממות.

המנוע עצמו משמש כגורם נושא עומס, ובמרכז שלדת האלומיניום עובר ציר חיבור חלול שמכיל את תיבת האוויר. מלפנים יש מזלג שוואה מתכוונן בקוטר 47 מ"מ ובלמי ברמבו מסיביים עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים M4.30 Stylema, כשמאחור – יחד עם הזרוע האחורית החד-צידית – יש דיסק בקוטר 300 מ"מ וקליפרים מסוג M4.32. ישנה גם מערכת לזינוק בעלייה ומניעת דרדור בירידות, בקרת שיוט, מפתח קרבה, דור שני למסך ה-TFT של טריומף עם קישורית בלוטות', ומצלמת גופרו הנשלטת מהכידון.
- הסיפור המלא של איוול קניוול – האב המייסד של הפריסטייל
18 בנובמבר 2024
מוטוגוצי מציגה דגמים חדשים בתערוכת מילאנו

מוטוגוצי מציגים בתערוכת מילאנו 2024 שורת עדכונים למספר דגמים יחד עם גרסאות חדשות מיוחדות.

נתחיל עם ה-V100 מנדלו, שהוצג בדיוק לפני 3 שנים עם מנוע מקורר המים הראשון של מוטוגוצי שמגיע בתוך אריזה של אופנוע ספורט-תיור מודרני וכולל גם גרסת S עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס ואלקטרוניקה נוספת. עדכוני יורו 5+ מגיעים למנוע הווי-טווין עם גל ארכובה אורכי וזווית של 90° בין הצילינדרים, גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים. נפח המנוע עומד על 1,042 סמ"ק, והמנוע ממשיך להפיק 115 כוחות סוס ו-10.6 קג"מ, כאשר 90% מנתון המומנט זמין כבר מ-3,500 סל"ד. יש מצמד רטוב מופעל הידראולית עם שיפורים חדשים בתיבת ההילוכים, והנעה דרך גל הינע. גם חדש הוא מגן רדיאטור שנועד להגן בעיקר מאבני אספלט מתעופפות.

מוטוגוצי V100 מנדלו

לשנת 2025 נוספה לגרסת ה-S היוקרתית (בתמונה בראש הידיעה), מערכת מבוססת רדאר מלפנים ומאחור ('PFF Rider Assistance Solution') אשר מספקת בקרת שיוט אדפטיבי המגיבה לרכב מלפנים, התראת התנגשות בעצם מלפנים, כיסוי שדה ראייה מת מאחור עם חיוויים שיוצגו במראות, והתראה על כלי רכב המגיעים מאחור בעת שינוי מסלול. מערכת זאת הוצגה בסטלביו, שהוצג בתחילת השנה.

השנה יש גם מהדורה מיוחדת חדשה בשם 'WIND TUNNEL' – מנהרת רוח. בדיוק לפני 70 שנים השתמשו במוטוגוצי – היצרנית הראשונה שעשתה זאת – במנהרת רוח בעת הפיתוח של המנדלו דל לאריו. זה אפשר לתכנן ולעצב את הפיירינג בצורה אווירודינמית. המנדלו המקורי קיבל כנפונים אווירודינמיים אקטיביים מתכווננים על מיכל הדלק. זווית הכנפונים נעה גם לפי מצב ניהול המנוע הנבחר, ויכולה להסיט ולהפחית עד 22% מהתנגדות האוויר על הרוכב. הגרסה המיוחדת תגיע בצביעה ייחודית ומיתוג ספציפי.

הסטלביו החדש הוצג בתחילת השנה בתפקיד אופנוע האדוונצ'ר החדש של החברה, עם מנוע מקורר נוזל שמגיע מה-V100 מנדלו, הרבה אלקטרוניקה הכוללת גם רדאר קדמי ואחורי, ותפקיד חשוב שנועד לשפר את המכירות העולמיות של מוטוגוצי. חישוקי השפיצים מגיעים במידות של 19″ מלפנים (עם צמיג טיובלס במידת 120/70) ו-17″ מאחור (גם ללא פנימית במידת 170/60). הבלמים של ברמבו עם צמד דיסקים במידות 320 מ"מ מלפנים וקליפרים בעלי 4 בוכנות, ודיסק יחיד מאחור בקוטר 280 מ"מ עם קליפר בעל שתי בוכנות. בסיס הגלגלים עומד על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 830 מ"מ והמשקל היבש על 222 ק"ג עם מיכל דלק של 20 ליטר. מערכת האלקטרוניקה כוללת יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) בשישה צירים, יחד עם בקרת אחיזה רב-שלבית ולהטיה, ABS להטיה, בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע ו-5 מצבי ניהול מנוע. יש פנסי LED היקפיים וכן מסך TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר. החידוש הגדול של מוטוגוצי הוא מערכת מבוססת רדאר מלפנים ומאוחר ('PFF Rider Assistance Solution'), שהוזכרה בתחילת הכתבה.

הסטלביו נקרא על-שם מעבר ההרים המפורסם שנסלל לפני 200 שנים עם 88 פניות ההיירפין שבו. גרסת 'Duecento Tributo' המיוחדת תגיע בגרפיקה מיוחדת ובולטת ותיוצר ב-2,758 יחידות עם לוחית ממסופרת לכל אחד. המספר נבחר בגלל הגובה במטרים מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר במעבר ההרים.

מוטוגוצי סטלביו טריבוטו

המוטוגוצי V7 הוא כרטיס הכניסה הקטן, הזול והוותיק לעולם הרטרו-מודרני של האיטלקים, עם מראה ושם של דגם שהוצג בשנת 1967. בשנת 2017 קיבל הדור השלישי של ה-V7 מספר שיפורים קטנים, ובשנת הדגם 2021 בוצעו שינויים משמעותיים יותר. ל-V7 יש שלוש גרסאות: סטון (Stone), שהיא הגרסה הבסיסית, מגיעה עם מערכת פנסי LED היקפית ולוח שעונים שחודש במתיחת הפנים, גרסת ספיישל (Special), אשר מגיעה עם צביעה דו-גונית, חישוקי שפיצים, תפירות למושב ומערכת פליטה מצופה ניקל וגרסת סטון קורסה, שהוצגה בשנה שעברה, עם מראה רטרו.

לשנת 2025 מגיעים עדכוני היורו 5+ למנוע כאשר מנוע וי-טווין אורכי בנפח 853 סמ"ק עולה מ-65 כ"ס ב-6,800 סל"ד ל-67.3 כ"ס ב-6,900 סל"ד. גם המומנט משתפר מ-7.4 קג"מ ב-5,000 סל"ד ל-8 קג"מ ב-4,400 סל"ד. גוף המצערת גדל ל-52 מ"מ עם הגדלה ב-27% של תיבת האוויר לטובת אוורור טוב יותר של המנוע. החידוש השנה הוא המעבר למצערות אלקטרוניות המאפשרות להטמיע בקרת שיוט, בקרת אחיזה ומצבי מנוע נוספים המשפיעים בתורם על בקרת האחיזה (הניתנת גם לניתוק).

השנה נוספת גם גרסת ספורט חדשה שמוסיפה מצב מנוע שלישי (ספורט, שמתווסף לכביש וגשם שיש בגרסאות האחרות). לעומתם שתי הגרסאות האחרות, שמגיעות עם מזלג טלסקופי בקוטר 40 וצמד בולמי קאיאבה מאחור, יש כאן מזלג הפוך חדש בקוטר 41 מ"מ, בלמי דיסק כפולים (יחיד באחרים) בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי של ברמבו, מערכת IMU ב-6 צירים המאפשרת בקרת אחיזה ובלימה בהטיה וגרפיקה אחרת.

מוטוגוצי V7 ספורט

17 בנובמבר 2024
נוסטלגיה: ימאהה XT660Z טנרה

הוא לא עד כדי כך ותיק ועדיין רואים אותו לא מעט על בכבישים ובשבילים, אבל הוא חלק מדור הולך ונכחד, שפעם נקרא דו-שימושי וקידש את הפשטות והשימושיות על פני הכל.

אין צורך להתגעגע לימאהה XT660Z טנרה (ומעכשיו נקרא לו טנרה 660), בסך הכל הוא עשה הכל בכדי לא להתבלט. הוא היה זול, פשוט ובסדר כזה, לא אופנוע שאתה משחיז דרך כביש נס הרים בשביל להגיע לראלי מדבר יהודה אלא אחד שאתה מגיע איתו בנחת לעבודה, משם מטייל דרך כביש נס הרים, שותה קפה שם בהר ואז ממשיך בנחת לסיים את היום בתצפית במדבר יהודה. זה עולם המיתוג של פעם, שנקרא דו-שימושי ולא אדוונצ'ר.

ימאהה טנרה 660 – דו-שימושי פשוט שעשה הכל

הטנרה 660 הגיע עם שם מחייב, הרי ה-Ténéré המקורי של 1983 בא לתת לרוכש את רוח המדבר וההרפתקנות. טנרה הוא מדבר רחב ידיים המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר, במערב אפריקה. זה השם שבחרו בימאהה להצמיד ל-XT600 זוכה הדקאר. אז אם יש ל-660 את הלוגו טנרה עליו, כדי מאוד שחלק מהד.נ.א של המדבר גם יהיה פה.

הוא הוצג לראשונה בשנת 2008 עם מנוע שפותח יחד עם מינרלי וסיפק 48 כוחות סוס פשוטים ממנוע סינגל מקורר נוזל. שיא ההספק הגיע ב-6,000 סל"ד ביחד עם מומנט של 5.7 קג"מ ב-5,250. תיבת ההעברה חיברה את הכוח אל הגלגל האחורי דרך 5 הילוכים בלבד, שגם הספיקו למהירות מרבית צנועה יחסית של כ-160 קמ"ש. המכלולים היו פשוטים יחסית עם שלדת פלדה, מזלג קדמי רך וקונבנציונלי (לא הפוך) בקוטר 43 מ"מ ומהלך גלגל של 210 מ"מ, ובולם אחורי נטול כיוונון – בדיוק כמו הקדמי – שסיפק 200 מ"מ של מהלך גלגל. מידות החישוקים נועדו לשטח עם 90/90-21 מלפנים ו-130/80-17 מאחור, כשמערכת הבלימה התבססה על צמד דיסקים מלפנים בקוטר 298 מ"מ ועוד יחיד של 245 מ"מ מאחור. ABS הגיע לישראל רק בדגמים המאוחרים יותר.

הוא היה בגודל מלא, שזה אומר בסיס גלגלים של 1,505 מ"מ, גובה מושב של 865 מ"מ (כשלישראל הגיעה גם גרסה מונמכת ב-3.5 ס"מ), ומרווח גחון של 245 מ"מ. למיכל הדלק יש 22 ליטר נפח, מה שמביא את המשקל המלא ל-206 ק"ג. מזכירים שהוא לא אדוונצ'ר מודרני אלא דו"ש של פעם, ולכן ברשימת האלקטרוניקה לא נמצא דבר. לא היה צורך בזה פעם.

וזה בדיוק מה שעשה אותו מוצלח – כי מה שרואים (ולעיצוב יש הרבה דעות לכאן או לכאן) זה מה שמקבלים. אופנוע פשוט, אמין, לא מאיים ולא מרגש. יעשה את הכל, בכל מקום שתדרשו ממנו לעשות. אבל בקצב שלו. מי שרצה טיולים היה צריך להתגבר על המושב המוזר והלא נוח, מי שרצה פיתולים היה צריך לקחת את הזמן, בדיוק כמו זה שרצה יותר משבילים. אבל לכל אחד אחר, שפשוט רצה אופנוע שייראה טוב, יניע כל בוקר וייקח אותו לכל מקום שיבקש – זה היה האופנוע. לתקופה מסוימת הוא גם היה מבוקש בשוק המשומשים, אבל זה לא החזיק הרבה. לא נמכרו ממנו יותר מדי, למרות שהוא נוכח בעין בכל מקום ויש לא מעט ממנו שנמצאים כרגע בלוחות. הייצור פסק בשנת 2016, כאשר הפוקוס והמשאבים של ימאהה עברו לקראת הטנרה 700.

לאייל פרדר, אחד מחברי המערכת בעבר, היה טנרה 660, והוא כתב עליו כך:

"אני מטפל באופנוע לבד (עם עזרה מחברים טובים) ורכשתי אותו עם קצת פחות מ-20,000 ק"מ. אחרי הקנייה עשיתי לו יישור קו שכלל טיפול גדול והחלפת כל הנוזלים. כיוון שאני מטפל לבד, אני מרשה לעצמי לפנק אותו בהחלפת שמן מנוע בכל 5,000 ק"מ בין הטיפולים שמוגדרים כל 10,000 ק"מ, ודואג לעשות הכל לפי הספר פלוס פינוקים נוספים של פולני עם קצת OCD. עם הזמן התווספו גם אגזוזי זרימה חופשית והכידון הוחלף בפאט-בר.

הטנרה פשוט וככזה גם פשוט לתחזוקה וטיפול. הוא אמנם קצת חלש ושמנמן, אבל מספק לי אחלה תמורה לכסף, למרות שהייתי שמח לאיזה משהו קרבי וגדול יותר. הוא עושה כל מה שאני מבקש ממנו, בכביש ובשטח, והדבר היחיד שלא הצלחתי להתגבר עליו זה חוסר הנוחות, למרות שהשקעתי בעיצוב מחדש של המושב. השילוב עם מנוע הסינגל הופך אותו ללא ממש אידאלי לרכיבות ארוכות מאוד, אבל אין לי יותר מדי כאלו. בשטח אני משתדל פה ושם לבקר בשבילים, וכשיוצא – הוא לא מאכזב".

גם בפורום שלנו הוא נוכח עם רשמים של KKatkov: "האופנוע חנוק בתקנות זיהום – נפתר במחשב/רכיב KEV MOD. יש האומרים שהחלפת שמן כל 5K במקום כל 10K תתרום רבות להארכת חיי המנוע. בקרב אלה שטיפלו כל 10 ראיתי לא מעט כלים שנדרשו לשפץ מנוע ב-70-90 אלף ק"מ, לעומתם ראיתי גם כלים עם 140+ אלף עם מנוע מקורי בריא. סה"כ – אופנוע אמין, מוכח וקל לאחזקה.

הדגם ששווק עד 2014 כולל נטול ABS וגבוה מאוד (הרגיש לי מאתגר קלות גם אחרי הנמכה ע"י לינק). מניח שאפשר להתרגל, כל עוד טכניקת הרכיבה טובה. זה הדגם שקורץ לי יותר, משום שהוא נאמן לתחושת ה"באתי הרגע מפריז-דקאר". החוויה של להפליג על גבו בעיר, עם שדה ראייה מעל לגג של קרוסאובר ממוצע ו"אופס, עליתי מדרכה בלי ששמתי לב" – מהנה מאוד. מ-2015, שווק דגם עם ABS ומושב נמוך יותר. עליו היה לי 2 רגליים כמעט מלאות על הרצפה, מה שהוריד מהכיף וגורם לו להרגיש כמו 'עוד דו"ש'".

גם אקמקרק כתב: "היה בבעלותי מעל 3 שנים, קניתי מהחברה בשנת 2016 ורכבתי 80 אלף ק"מ – כביש, שבילים, שטח קל. לבד ובהרכבה. אופנוע פשוט ונחמד, אמין – לא נתקלתי בשום תקלה במהלך השנים האלו. טיפולים וזהו. תחזוקה פשוטה מאוד. ישנן שתי גרסות – ללא ABS ואחת עם. הגרסה עם ה-ABS מונמכת קלות והופכת את גובה האופנוע להגיוני.

בגרסה הרגילה ללא ABS האופנוע גבוה מאוד, אפילו לגבוהי קומה. מיכל דלק גדול בנפח 23 ליטרים, מאפשר רכיבה של 400 ק"מ. המנוע בעל בוכנה אחת – סינגל – לא מווברץ כפי שמספרים/מתלוננים. מספק 47 כוחות פוני סבירים. לא הרגשתי מחסור בכוח. מי צריך יותר מזה?

גיר חמישה הילוכים – השישי היה חסר לי בנסיעות בינעירוניות ארוכות. מתלים פשוטים, נוחות סבירה. המושב מפנק יותר מאשר בטנרה 700 החדש.

כמה דברים שהציקו לי – אין נורת לחץ שמן (!). אמנם האופנוע בעל מערכת שימון מסוג עוקה יבשה אך עדיין נראה לי מאוד חריג. בנוסף, בדיקת מפלס השמן במנוע, גם לפי הוראות יצרן מדוייקות, מעולם לא הרגישה לי מאוד אמינה. טוב שבטנרה החדש עברו לחלון מדידה נורמלי. בגרסת ה-ABS, המצבר ממוקם מתחת למיכל הדלק ואין גישה מהירה אליו. בגרסה הנטולה, המצבר במקום הרגיל מתחת למושב".

15 בנובמבר 2024
רויאל אנפילד מציגה: בר 650

ברויאל אנפילד מקדשים את מרוץ ה-'Big Bear Run' של מדבר מוהאבי של 1960, ומציגים את גרסת הסקרמבלר של פלטפורמת ה-650.

ברויאל אנפילד ממשיכים להרחיב את פלטפורמת אופנועי ה-650 עם גרסה חמישית הנקראת בר (BEAR – דוב) 650. הגרסה הזאת מקדשת את נישת הסקרמבלר עם חישוקי שפיצים בקוטר 19″ מלפנים ו-17″ מאחור הנעולים בצמיגים דו-שימושיים. הבולמים של שוואה כוללים בולמים הפוכים בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 130 מ"מ, ומתלה אחורי בעל צמד בולמים המאפשרים כיוונון עומס קפיץ ומהלך גלגל של 115 מ"מ. מערכת הבלימה עם דיסק קדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי ודיסק אחורי 270 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי (קוטר קטן יותר משאר הגרסאות לטובת שימוש על עפר).

מרווח הגחון עולה כאן ל-184 מ"מ, כאשר מערכת פליטה עם מפלט אחד (לעומת שניים בגרסאות האחרות) מאפשר להוריד במשקל עד ל-216 ק"ג עם מיכל דלק בנפח 13.7 ליטר מלא עד ל-90%. יש כאן צג TFT חדש שמאפשר כמובן קישורית לסלולר ואפליקציית ניווט, שקע USB-C לטעינה ותאורת LED מלאה.

המנוע מוכר מהסופר מטאור 650 (ומשאר הגרסאות) – טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1) ב-7,150 סל"ד ומומנט גבוה יותר של 5.7 קג"מ ב-5,150 סל"ד נמוכים יותר בזכות מערכת הפליטה. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים בת 6 מהירויות.

רויאל אנפילד Bear 650 – דגם חמישי על פלטפורמת ה-650

11 בנובמבר 2024
MV אגוסטה: ה-F3 800 RR מקבל גרסה מיוחדת

ה-F3 800 RR האקסקלוסיבי של MV אגוסטה מקבל גרסה עוד יותר ייחודית ומוגבלת בכמויות הייצור.

בשנת 2022 הציגו ב-MV אוגוסטה את ה-F3 800 RR הנוכחי, שכלל עיצוב חדש עם כנפונים אווירודינמיים מקרבון, הקשחה, שיפור בגזרת הבולמים, ועדכון המנוע והאלקטרוניקה. במקביל הוצג קיט מרוצים לטובת רוכבים הבוחרים באופציה להשתתף באליפות הסופרספורט העולמית והתקנות החדשות שאפשרו כניסה של טריפלים בנפח 800 סמ"ק.

MV אגוסטה F3 Competizione

לשנת 2025 מציגים האיטלקים (שנמצאים בבעלות אוסטרית) גרסה מיוחדת יותר אשר תקרא 'F3 Competizione' ומגיע עם קיט המרוצים (כלומר, ללא רישוי כביש) של אקרפוביץ' הכולל מערכת פליטה מלאה מטיטניום ומפלט עם כיסוי מקרבון שמורידים 3 ק"ג מהמשקל, וביחד עם התאמות מנוע מעלים את הספק מנוע הטריפל בשורה בנפח 798 סמ"ק ל-160 כ"ס ב-13,500 סל"ד (לעומת 147 כוחות סוס ב-13,000 סל"ד בגרסה הרגילה). המצמד חדש, ועם 9 דסקיות חיכוך הוא גם קל יותר ללחיצה (ב-50% לפי היצרן).

מערכת המתלים משתדרגת עם בולמי אוהלינס – מזלג NIX30 בקוטר 43 מ"מ מלפנים ובולם TTX36 מאחור – עם יכולות כיול מלאות. יש גם משכך היגוי חדש עם 19 מצבים. לעומת שילוב המרזוקי-זקס של הגרסה הרגילה, יש כאן חסכון של 1 ק"ג במשקל. כנפוני הקרבון מספקים כוח הצמדה של 8 ק"ג על הגלגל הקדמי במהירות של 240 קמ"ש. חישוקי הקרבון שכאן מאפשרים חסכון נוסף של 3 ק"ג ומצבר הליתיום-יון החדש שמוריד 3 ק"ג נוספים.

מערכת האלקטרוניקה מקבלת כיול מחודש ומאפשרת גם בקרות אחיזה ובלימה לפניה וגם 4 מצבי ניהול מנוע ו-8 מצבי התערבות של בקרת האחיזה. כמו בגרסה הרגילה יש כאן את מערכת יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) ב-6 צירים של e-Novia, שעל בסיסה מיושמים בקרת אחיזה רב-שלבית להטיה, ABS של קונטיננטל להטיה – כאן עם שני מצבים כולל ניתוק מלא, בקרת ווילי, בקרת שיוט, בקרת זינוק, וקוויקשיפטר לשני הכיוונים. יש את מסך ה-TFT בגודל "5.5 עם חיבור לסלולר, ויש תאורת LED היקפית.

יחד עם עוד חלקי קרבון, גרסת ה-F3 Competizione מורידה בסך הכל 14 ק"ג לטובת משקל של כ-159 ק"ג ומקבלת תוספת כוח ל-160 כ"ס. הגרסה המיוחדת תוגבל ל-300 יחידות בלבד שיימכרו במהלך שנת 2025, כאשר המחיר טרם נקבע.

11 בנובמבר 2024
חשמל במילאנו: אופנועים חשמליים לרויאל אנפילד ולהונדה

תערוכת מילאנו הייתה הפלטפורמה להצגת הרויאל אנפילד Flying Flea וההונדה עם EV Fun וה-EV Urban.

נתחיל עם היצרנית ההודית, שמתכוונת להציג את הדגם החשמלי הראשון בהיסטוריה בת 123 השנים. והשם שנבחר (פרעוש מעופף) גם הוא משחר ההיסטוריה, שכן ב-1940 תכננו ברויאל אנפילד אופנוע קל וזריז שאפשר להצניח אותו מעבר לקווי האויב בזמן מלחמה.

הקונספט החשמלי הוצג בשתי גרסאות: האחת בעיצוב יותר קלאסי (FF-C6) והשנייה במוטיב של סקרמבלר (S6). לשתיהן שלדה מאלומיניום ומזלג אלומיניום שקיבל השראה מדגמים משנות ה-20 וה-30 עם הבולם שנמצא חשוף בין שתי הזרועות הבוהקות (Girder fork). אין מידע לגבי הסוללה או טווח הרכיבה האפשרי, אך נראה כי הם מכוונים יותר לרכיבות אורבניות. לשני הדגמים יהיו מערכות אלקטרוניקה המאפשרות בקרות בלימה ואחיזה גם בפניות, מצבי מצערת, בלימה ורגנרציה שונים וחיבור מרחוק למצב הסוללה דרך אפליקציה ייעודית. ברויאל אנפילד מאמינים כי האופנוע עצמו יוצג כבר במהלך שנת 2026.

הונדה גם הגיעו למילאנו עם חזון חשמלי, שמגדיר שעד לשנת 2030 יוצגו 30 אופנועים חשמליים שונים מטעם הכנף האדומה, כלומר ממוצע של 6 אופנועים חשמליים חדשים בכל אחת מחמש השנים הבאות. הדגמים שהם בחרו להציג במילאנו נקראים EV Fun וה-EV Urban. הפאן הוא למעשה גרסת נייקד ספורטיבית עם מכלולים שמזכירים את ה-CB750 הורנט וטווח רכיבה שיעמוד על כ-160 ק"מ בין טעינה לטעינה. האורבן נראה כמו קטנוע ומיועד לשימוש עירוני יומיומי. אין בשלב זה נתונים בכלל, לא על המכלולים ולא על הסוללות.

עוד דגם שהגיע הוא ה-CUV e, שמיועד להגיע לייצור סדרתי ולהצטרף באירופה ל-EM1 e שהוצג בשנה שעברה. הוא מציע ביצועים וגודל המקבילים לקטנוע 125 סמ"ק, עם סוללה המאפשרת טווח רכיבה של עד 70 ק"מ. ניתן לבחור בין צג LCD בגודל 5″ או צג TFT בגודל 7″, תאורת LED מלאה, שקע USB-C לטעינה, שלושה מצבי רכיבה ואפשרות להילוך אחורי.

10 בנובמבר 2024
חדש בארץ: ב.מ.וו R1300GS ADV – גם בגרסה האוטומטית
דלק מוטורס, יבואנית אופנועי ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתה לישראל של גרסת האדוונצ'ר של ה-R 1300 GS – עם עיצוב שונה ובולט, אביזרים רבים, אלקטרוניקה נוספת ומערכת ה-ASA אשר מבטלת את הצורך בשימוש בידית המצמד ומאפשרת לרוכב לבחור בין החלפת הילוכים ידנית לבין אוטומטית.

בב.מ.וו הציגו בסוף שנת 2023 את הדור חדש לספינת הדגל הגדולה ורבת המכר, עם מנוע גדול וחזק יותר (145 כ"ס), שלדה חדשה, 12 ק"ג פחות במשקל, יותר אלקטרוניקה ושפה עיצובית שונה מקודמיו עם עיצוב חדש ו'רזה' יותר בו הפנס הקדמי הא-סימטרי (והפוזל) מפנה את מקומות לפנס עגול יחיד ופסי DRL אלכסוניים היוצרים את האות 'X'. מנוע הבוקסר הקלאסי עלה בנפחו ל-1,300 סמ"ק, עם צילינדרים חדשים ושסתומים מוגדלים, ועלה בכוחו ל-145 כ"ס ו-15.2 קג"מ, כאשר רוב המומנט מגיע בטווח סיבובי המנוע שבין 3,600 סל"ד ל-7,800 סל"ד. יש למנוע תזמון שסתומים משתנה (ShiftCam), אשר אמור לשפר את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד ולשפר את המומנט.

ב.מ.וו R 1300 GS ADV

השלדה חדשה, קלה יותר ומתוכננת לשאלת יותר משקל מאחור לטובת הציוד. מערכת המתלים החשמליים שמכוונת אוטומטית את עומס הקפיץ בבולם האחורי ואת השיכוכים (DSA – ר"ת Dynamic Suspension Adjustment) משנה את התגובות בהתאם למצב ניהול המנוע הנבחר וגם ניתנת לכיוון נפרד דרך יחידת השליטה.

בקרת ניהול המנוע מגיעה כסטנדרט עם ארבעה מצבי רכיבה: כביש, גשם, אקו ואנדורו. ניתן להוסיף חבילת 'פרו' שמוסיפה עוד שלושה מצבים: דינמיק, דינמיק פרו ואנדורו פרו, כשאלו מאפשרים לכוון בנפרד את בקרת האחיזה, בקרת הווילי, בלימת המנוע ותגובת המצערת. יש מערכת ABS להטיה עם אפשרות לבטל את ה-ABS על הגלגל האחורי. מערכת הבלימה משולבת, כלומר לחיצה על הידית בלימה מפעילה גם את הבלם האחורי, כמו-גם לחיצה על הבלם האחורי שמפעילה את הבלם הקדמי. יש רדאר קדמי המשמש גם להתראה בעת התקרבות לעצם במהירות וגם משמש לבקרת השיוט האדפטיבית, אשר יודעת גם לבלום את האופנוע כאשר מתקרבים במהירות לעצם מלפנים בעת שיוט. ישנה גם מערכת המתריעה על סטייה מהנתיב. אלו, יחד עם ההתרעה על עצמים המתקרבים מאחור וכאלה הנמצאים בנקודות המתות של הרוכב ומנוטרות על-ידי רדאר אחורי, משוקפות על המראות. יש פנסי LED היקפיים בעיצוב חדש, כולל אורות אוטומטיים ליום וללילה, בקרת שיוט, חימום לידיות הרוכב, ניטור לחץ אוויר בגלגלים, מפתח קרבה, וכן מסך TFT בגודל "6.5 עם סגנונות מסך שונים ונתונים רבים, המתממשק לטלפון הסלולרי ולמערכת התקשורת שבקסדה ומציע גם ניווט לפי חיצים.

לגרסת האדוונצ'ר שהגיעה עתה ארצה מיכל הדלק מאלומיניום עם קיבול של 30 ליטרים לעומת 19 ליטרים ב-R 1300 GS, כשכל עבודת הגוף בחלק הקדמי גדולה ורחבה יותר, ומעוצבת באופן ייחודי לדגם. צורת מיכל הדלק גם מאפשרת להרכיב תיק מיכל מקטלוג התוספות. משקף הרוח החשמלי שמגיע במקור גבוה ורחב יותר, וה-ADV מגיע עם מיגוני מנוע ושלדה מקוריים, כמו גם עם סבל גדול לנשיאת ציוד או להתקנת ארגז אחורי וארגזי צד.

עיצוב קשה לעיכול

גרסת הא-ADV מציעה מהלך מתלים ארוך יותר של 210 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור לעומת 190 ו-200 מ"מ ב-GS הרגיל. יש בקרת גובה אופנוע אדפטיבית (מוריד 30 מ"מ מגובה האופנוע בעמידה ברמזור לדוגמה או בתנועה איטית), ובולמים ספורטיביים וקשיחים יותר. בתור הגרסה המאובזרת והגדולה יותר, גם המשקל מטפס ביחס ל-R 1300 GS הרגיל, וכאן בגרסת האדוונצ'ר הוא עומד על 269 ק"ג כשהוא מוכן לרכיבה כולל דלק, לעומת 237 ק"ג ב-GS. גובה המושב 870 / 890 מ"מ, לעומת 850 / 870 מ"מ, כאשר ניתן להחליף מושבים לגבוהים או נמוכים יותר, וכן לקצר את מהלך המתלים להנמכה נוספת.

לראשונה בב.מ.וו ניתן לבחור כאופציה במערכת ה-ASA (ר"ת Automated Shift Assistant), המבטלת את הצורך בשימוש ידית הקלאץ' וברגלית ההילוכים. המערכת מאפשרת לבחור בין תפעול תיבת ההילוכים באופן ידני או בצורה אוטומטית, ללא התערבות הרוכב. בשני המקרים המערכת מבטלת לגמרי את ידית הקלאץ'. בהמשך התיבה תגיע גם ל-R 1300 GS ה'רגיל' וכן לעוד דגמים של ב.מ.וו.

ה-ASA היא למעשה מערכת אלקטרונית עם תפעול חשמלי לקלאץ', אשר מפרידה ומשלבת את הקלאץ' במצב של זינוק מעמידה ובהחלפת הילוכים. יש מנועים חשמליים ששולטים בהפרדה ובהצמדה של הקלאץ', ומייתרים את הצורך בשימוש בידית הקלאץ'. על בית המתגים בצידו השמאלי של הכידון יש כפתור המאפשר לרוכב לבחור בין מצב 'M' – שבו החלפת ההילוכים מתבצעת ידנית על-ידי רגלית ההילוכים שמתפקדת כמתג (ולא שולטת מכנית על התיבה), לבין מצב 'D' – המאפשר החלפת הילוכים אוטומטית לגמרי. מצבי ניהול המנוע השונים (גשם, ספורט, שטח) משנים בהתאם את אופי העלאת והורדת ההילוכים. עוד פיצ'ר של המערכת הוא נעילה של ההילוכים במצב שהמנוע כבוי והסוויץ' סגור (כמו מצב 'P', פארק, בתיבת הילוכים אוטומטית של מכוניות פרטיות), כך שגנב טיפוסי לא יוכל לגלגל את האופנוע ללא המפתח. התיבה מוסיפה 1.2 ק"ג למשקל, וכן נטרול האפשרות להניע בדחיפה במקרה שהמצבר מתרוקן.

הב.מ.וו R 1300 GS ADV מגיע בארבע רמות אבזור: Triple Black, GS Trophy, PURE או 719 Karakorum design, כשכל אחת נפרדת בצביעה ובאבזור הסטנדרטי שיגיע איתו. את כל אחד מהם ניתן לרכוש גם עם תיבת ה-ASA האוטומטית, עבורה נדרש להוסיף 10,000 ש"ח.

המחירים:
- Pure: במחיר של 195 אלף ש"ח
- Triple Black: במחיר של 197 אלף ש"ח
- Trophy: במחיר של 197 אלף ש"ח
- Option 719: במחיר של 207 אלף ש"ח
10 בנובמבר 2024
אפריליה: גרסת ראלי לטוארג 660

הטוארג 660 ראלי של אפריליה מיועד לתת מענה טוב יותר לרכיבת שטח אגרסיבית – עם מכלולים טובים וחזקים יותר, מיגון איכותי ופחות משקל.

האפריליה טוארג 660 הוא גרסת האדוונצ'ר-ראלי שמיועדת לתת מענה לרוכבים שרוצים גם לרדת לשטח. הוא הוצג בשנת 2022 וסיפק יכולות שטח מרשימות לצד נוחות ופונקציונליות יום-יומית בכביש. באפריליה לא מסתפקים בכך ומציגים בתערוכת מילאנו גרסה עוד יותר מכוונת לשטח, שמוסיפה את השם 'ראלי' לדגם ומהווה גרסה חוקית לכביש של האופנוע שניצח את ראלי אקו אפריקה.

אפריליה טוארג 660 ראלי

מנוע הטווין מקבילי בנפח 660 סמ"ק, שבנוי על בסיס הטכנולוגיה של מנוע ה-V4 של אפריליה עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני גל הארכובה, לא משתנה. הוא נשאר עם 80 כ"ס ב-9,250 סל"ד ו-7.35 קג"מ ב-6,500 סל"ד. במעבר לעדכון המנוע לטובת יורו 5+ גופי המצערת גדלים מ-48 מ"מ ל-52 מ"מ. גרסת הראלי מוסיפה מערכת פליטה של SC Project עם מפלט מטיטניום שמפחית מהמשקל הכללי 5 ק"ג ובכך מוריד את נתון המשקל המלא ל-199 ק"ג.

גרסת הראלי מעבה את חבילת המיגון עם מגן גחון מסיבי יותר, מגני ידיים חזקים יותר, מוביל שרשרת איכותי, ויש גם מושב גבוה ב-20 מ"מ, כידון גבוה יותר, כנף קדמית גבוהה לטובת פינוי יעיל יותר של בוץ, חישוקים קלים וחזקים יותר לטובת השטח (שמאבדים את הטיובלס ודורשים שימוש בפנימית), וצמיגים עם פרופיל קרבי יותר. הבולמים של קאיאבה נשארים עם 240 מ"מ מהלך גלגל בשני הצדדים, אבל הקפיץ חזק יותר ופחות פרוגרסיבי.

האפריליה טוארג 660 ראלי יימכר כמובן במקביל ל-660 הרגיל, וייבדל גם בצבעים שונים. המחיר צפוי להיות גבוה יותר, כאשר בשלב זה עדיין אין מידע על ההפרש וגם אם הוא יגיע בכלל לישראל.

9 בנובמבר 2024
חדש מסאן-יאנג: קרוזים 400 ו-TTLBT תיורי

בסאן-יאנג מציגים בתערוכת מילאנו 2024 שני קטנועים חדשים, או יותר נכון שתי גרסאות חדשות: הקרוזים 400, שהוא גרסה מאובזרת של המקסים 400, ואת ה-TTLBT המבוסס על המקסי-סקוטר הספורטיבי, המקסים TL508, ולוקח את הקונספט לכיוון התיור.

סאן-יאנג קרוזים 400 – חדש ל-2025

הבסיס של הקרוזים 400 החדש מוכר, אבל עליו מוסיפים בסאן-יאנג עיצוב מפואר והרבה יותר אבזור, אם תרצו זוהי גרסת הפרימיום של המקסים 400. הבסיס המנועי נשאר עם אותו צילינדר יחיד בנפח 399 סמ"ק עם 4 שסתומים לצילינדר, כששיא ההספק עומד על 33 כ"ס ב-6,500 סל"ד והמומנט המקסימלי עומד על 3.85 קג"מ שמתקבלים ב-6,000 סל"ד. כעת המנוע עומד בתקנות יורו 5+, בין היתר בזכות מערכת הפליטה החדשה והשינויים שנעשו במערכת היניקה.

על זה מתווספת תאורת LED שנראית יוקרתית עם פנס דרך ופסי DRL ארוכים. גם צורת פנסי ה-LED מאחור מעניינת וחדשה, עם בולטות גדולה יותר ביום ובלילה. מאותתי ה-LED מלפנים משולבים במראות החדשות שנמצאות על בסיס המשקף, שגם מתכוונן למספר מצבים. עוד אפשרויות כיוונון יש למשענת המורכב שנמצאת על המושב החדש והרחב יותר, שמחזיק תחתיו תא אחסון עם נפח 42 ליטר. הוא עצמו ממקם את הרוכב בגובה של 780 מ"מ מהקרקע. יש צג TFT בגודל 7″ עם מערכת ניווט מובנית 'Turn-by-Turn' ומערכת לניטור לחץ אוויר בצמיגים. יש גם מפתח קרבה ומצלמת דרך אינטגרלית מלפנים ומאחור.

שאר הנתונים המכניים נשארים: צמד דיסקים קדמיים בקוטר 275 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ומערכת ABS, צמיגים במידות 120/70-15 מלפנים ו-160/60-14 מאחור ומיכל דלק בנפח 13 ליטרים.

סאן-יאנג TTLBT – כלי תיורי על בסיס ה-TL508

הדגם השני שהוצג בדוכן סאן-יאנג הוא בקונספט ספורט תיור ונקרא TTLBT. מקור השם הארוך הוא ממשפחת החיות (BT) הצב (TTL). ההקשר לצב הוא לא הקצב אלא יכולות האחסון שכוללות 37 ליטר אחסון מתחת למושב, עוד 13.6 ליטר במנשא צד אחד ועוד 14.4 בצד שני. זה לפני ארגז אחורי אופציונלי. גובה המושב 780 מ"מ ולו משענת גב בשלושה מצבים. עוד ייחודי לדגם זה משקף חשמלי, ידיות מחוממות ב-4 מצבים, מפתח קרבה שגם מנטרל את נעילת הכידון, בקרת שיוט הניתנת להפעלה מעל ל-50 קמ"ש, צג TFT בגודל 7″ עם תצוגות משתנות, ומספר מצבי מנוע המפעילים או מנטרלים את בקרת האחיזה בהתאם לבחירת הרוכב.

מנוע הטווין מקבילי המוכר בנפח 508 סמ"ק מספק 45 כ"ס ו-5 קג"מ. שאר המאפיינים נשארים זהים ל-TL508 הרגיל עם שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמים קדמיים הפוכים, בולם אחורי עם לינק לפרוגרסיביות, הינע סופי שרשרת וגלגלי שיניים על זרוע אחורית מאלומיניום, בלמים קדמיים הכוללים צמד דיסקים קדמיים בקוטר 275 מ"מ וקליפרים רדיאליים, מערכת ABS, חישוקי "15 עם צמיגים במידות 120/70 ו-160/60, בסיס גלגלים של 1,543 מ"מ ומיכל דלק בנפח 12.5 ל'.

סאן-יאנג קרוזים 400

סאן-יאנג קרוזים 400

סאן-יאנג TTLBT

9 בנובמבר 2024
ווג מציגה: DS 800 ראלי – אדוונצ'ר שטח

בווג מציגים בתערוכת מילאנו 2024 אופנוע אדוונצ'ר חדש עם מכלולי שטח ומנוע טווין מקבילי חדש. בשלב זה לא פורסמו כל הנתונים, אך ממה שכן יש ניתן לקבל תמונה על האופנוע.

ה-DS 800 ראלי הוא אופנוע חדש לגמרי מבית ווג, והוא מיועד לספק יותר יכולות שטח מאשר ה-DS900X שהכרנו בישראל. נתחיל עם מנוע הטווין המקבילי החדש מבית לונסין (בעלי הבית של ווג) בנפח 798 סמ"ק עם 95 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-8.25 קג"מ ב-6,500 סל"ד. למנוע גל-זיזים עילי כפול וזווית בת 270° בין פיני גל הארכובה. נתון ההספק מאפשר גם להציע גרסה מוגבלת הספק לטובת בעלי רישיון A1.

ווג DS 800 ראלי – חדש ל-2025

הבולמים הם של קאיאבה עם אפשרויות כיול, כאשר בשלב זה אין נתון של מהלך הגלגל בכל צד אך ניתן לשער כי הוא יעבור את ה-200 מ"מ. מרווח הגחון עומד על 220 מ"מ וגובה המושב על 850 מ"מ בתצורה הסטנדרטית. החישוקים הם במידות שטח, כלומר 21″ ו-18″, עם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR. הבלמים מתוצרת ניסין. מיכל הדלק מכיל 24 ליטר של נוזל ומעמיד את נתון המשקל המלא על 213 ק"ג – משמעותית קל יותר מגרסת ה-900 ששוקלת 220 ק"ג לפני מילוי הנוזלים.

אין מידע מלא לגבי האלקטרוניקה, למעט מסך TFT בגודל 7″ שיאפשר קישורית לסלולר דרך אפליקציה ייעודית, אולם לפי מידע שנמסר לנו מיבואני ווג בישראל – מערכות האלקטרוניקה והבקרות תהיינה מלאות ומקיפות. יש כמובן פנסי LED היקפיים, מצבי מנוע שונים ובקרות אחיזה ובלימה הניתנות לניתוק בירידה לשטח. בתקופה הקרובה ייחשפו פרטים נוספים, כשמועד ההשקה הרשמית צפוי לשנת 2025. המחירים גם צפויים להיות אגרסיביים ואטרקטיביים, בכדי להתמודד עם התחרות מבית.

8 בנובמבר 2024