מחבר: אביעד אברהמי

בחודש ינואר 2022 חלה ירידה דרסטית במספרי ההרוגים על דו-גלגלי, בעיקר בגלל הכבישים הריקים יחסית בשל הבידודים הרבים של גל האומיקרון והסגר דה-פקטו, כשבחודש זה נהרגו 2 רוכבי דו-גלגלי בלבד. חודש פברואר, שבו גל האומיקרון נחלש משמעותית והכבישים חזרו לעומסים הרגילים, חוזר למספרי הרוגים גבוהים: בחודש פברואר 2022 נהרגו 7 רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאנו במערכת פול גז אוספים.

זוהי אמנם ירידה ביחס לשנת 2021, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לדו-גלגלי אי-פעם ושבה נהרגו 89 רוכבים על כבישי ישראל, אולם כאמור הירידה היחסית נובעת מחודש ינואר שבו הכבישים היו ריקים יחסית, וכאמור בחודש פברוטר חלה קפיצה משמעותית במספרי ההרוגים על דו-גלגלי, עם 7 הרוגים החודש ו-9 בסך הכל מתחילת שנת 2022.

בסך-הכל נהרגו בחודשיים הראשונים של שנת 2022 על כבישי ישראל 55 בני אדם, וזאת לעומת 45 בני אדם שנהרגו בתקופה המקבילה אשתקד – אם כי חשוב לציין שינואר 2021 היה החודש בעל המספרים הנמוכים ביותר ב-6 השנים האחרונות. 29 בני אדם נהרגו על כבישי ישראל בחודש פברואר 2022 – בדיוק כמו בחודש פברואר 2021.

1. ב-10.2.22 נהרגה רוכבת כבת 50 בדרך הטייסים בתל-אביב.

הרוכבת נסעה בדרך הטייסים בתל-אביב, ורכב שהגיע מרחוב צדדי ככל הנראה חצה את הצומת באור אדום והתנגש ברוכבת. כתוצאה מההתנגשות הרוכבת נהרגה במקום. הרוכבת כבת 50, יהודייה, רכבה על קטנוע בנפח 125 סמ"ק.

2. ב-10.2.22 סביב 22:00 נהרג רוכב כבן 18 בטיילת חוף בת-ים בתאונה עצמית.

הרוכב נסע בטיילת חוף בת-ים, איבד שליטה על הקטנוע והחליק. כתוצאה מההתנגשות שאחרי ההחלקה הרוכב נהרג במקום, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 18, ערבי, רכב על קטנוע בנפח 125 סמ"ק.

3. ב-18.2.22 סביב 17:00 נהרג רוכב כבן 61 בכביש 2 בסמוך למחלף הסירה.

הרוכב נסע בכביש 2 לכיוון צפון, ובסמוך למחלף הסירה התנגש ברכב אחר, נזרק הצידה, נפל ונהרג. על-פי ההערכות הרוכב לקה בליבו לפני ההתנגשות והתמוטט, ובשל כך התרחשה התאונה. הרוכב כבן 61, יהודי.

4. ב-22.2.22 סביב 09:30 נהרג רוכב כבן 35 בכביש מס' 1 במנהרת מבשרת ציון.

הרוכב נסע בכביש מס' 1 מכיוון ירושלים לכיוון תל-אביב, ובמנהרת מבשרת הוא יצא לעקיפה על אוטובוס וככל הנראה פגע במשאית תוך כדי העקיפה. הפגיעה במשאית זרקה את הרוכב הצידה והפילה אותו, והוא נדרס על-ידי האוטובוס. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נהרג במקום. הרוכב כבן 35, יהודי, לוחם ימ"מ, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.

5. ב-22.2.22 סביב 17:30 נהרג רוכב כבן 30 בכביש 40 בסמוך לצומת סגולה.

הרוכב נסע בכביש 40, ורכב שנסע לצידו התנגש בו וזרק אותו הצידה. כתוצאה מההתנגשות הרוכב איבד שליטה על האופנוע, נזרק הצידה והתנגש במעקה הבטיחות, ממנו נהרג. צוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 30, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 900 סמ"ק.

6. ב-22.2.22 סביב 19:50 נהרג רוכב כבן 25 בכאבול בתאונה עצמית.

הרוכב נסע ברחוב בכפר כאבול, ומסיבה שאינה ברורה איבד את השליטה על האופנוע והתרסק. כתוצאה מההתרסקות הרוכב נהרג במקום, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 25, ערבי, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.

7. ב-28.2.22 סביב 16:55 נהרג רוכב כבן 24 בכביש 4 בסמוך לצומת רעננה.

הרוכב נסע בכביש 4 בנתיב הימני, ורכב מסחרי נכנס מהנתיב האמצעי לנתיב הנסיעה של הרוכב, ופגע עם חלקו האחורי באופנוע. כתוצאה מההתנגשות הרוכב נהרג במקום. הרוכב כבן 24, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.

• בינואר: 2 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• 89 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2021
• 69 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

תודה לדני גולדברג על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

משרד האוצר ורשות המיסים מעלים את מס הקנייה לאופנועים ולקטנועים עם מנועים בנפחים של 500 עד 600 סמ"ק מ-50% ל-60%. התוצאה: כלים בנפחים אלו יתייקרו בכ-3,000 עד 7,000 ש"ח. בנוסף, שיטת חישוב מס הקנייה משתנה משילוב של הספק מנוע ונפח מנוע (עם דגש על הספק מנוע) – לנפח מנוע בלבד. המשמעות: כלים עם נפח מנוע קטן והספק גבוה, כמו אופנועי אנדורו, צפויים לרדת במחיר.

בחודש דצמבר פרסמנו ידיעה על כך שרשות המיסים מתכננת שלא לחדש את הוראת השעה על מס הקנייה מ-2015, ולמעשה לבטל את הרפורמה ולהעלות את שיעורי מס הקנייה על אופנועים וקטנועים. המשמעות המתוכננת הייתה העלאת מחירי האופנועים בדרגות הביניים בשיעורים של כ-3,000 עד 7,000 ש"ח.

כך כתבנו בידיעה: "לפי התכנית, על כלים בנפחים של 400-250 סמ"ק מס הקנייה יעלה מ-40% ל-50%, ועל כלים בנפחים של 600-400 סמ"ק, וכן על כלים מוגבלים לרישיון A1 בנפחים גבוהים יותר, שיעור המס יעלה מ-50% ל-60%. המשמעות היא עליית מחירים של 3,000 עד 7,000 ש"ח, ובמקרים מסוימים אף יותר.

רשות המסים מנמקת את עליית המחירים בכך שתוקף הוראת השעה לרפורמה במס הקנייה, שאותה יזם שר האוצר בשנת 2015 משה כחלון, פג בסוף חודש דצמבר. הרפורמה הורידה את מס הקנייה לכלים בנפחים אלו, וכעת מבקשת רשות המסים לבטל את הוראת השעה ולחזור לשיעורי המס המקוריים. נציין כי הוראת השעה פעלה על-פי הספק המנוע ולא לפי השיטה המיושנת של נפחי מנוע, ובכך תאמה לדרגות רישיונות הנהיגה. עם ביטול הוראת השעה יחזרו ברשות המסים לגבות את המס על-פי נפח המנוע ולא לפי ההספק".

הידיעה שפרסמנו עוררה הדים ולחץ רב, גם על משרד האוצר וגם על ועדת הכספים, ובעקבות הלחץ הציבורי ברשות המיסים ריככו מעט את הגזירה והעלו את המס על אופנועים וקטנועים בנפחי מנוע של 500 עד 600 סמ"ק בלבד, אולם השאירו על כנה את ההחלטה לקבוע את שיעורי המס לפי נפח המנוע בלבד וללא תלות בהספק. שר האוצר אביגדור ליברמן חתם על הצו המתוקן, שכאמור נכנס לתוקפו כבר בתחילת שנת 2022.

היום (ב') התקיים הדיון בוועדת הכספים על-מנת לאשר את המהלך – בהשתתפות נציגי האוצר ורשות המיסים וכן נציגי הענף הדו-גלגלי. אלו האחרונים התנגדו למהלך והציגו נתונים המראים שביטול הרפורמה והעלאת מס הקניה פוגעת דווקא בכלים בטווחי הביניים, המשמשים בעיקר לתחבורה בין הפרברים לעיר הגדולה ומקטינים את העומס על הכבישים.

מנגד טענו נציגי האוצר שביטול הרפורמה והעלאת מס הקנייה דווקא מוזילים את מחירי האופנועים, כשהם מבצעים מניפולציה ומתייחסים לנתונים ולמחירי האופנועים אשר מלפני שנת 2015 – כלומר לפני הרפורמה שהוזילה את האופנועים והקטנועים בשנת 2015.

כך או כך, המהלך אושר בוועדת הכספים, כך שמעתה שיעורי מס הקנייה ייקבעו לפי נפח מנוע בלבד, וכן שיעור מס הקנייה על אופנועים וקטנועים בנפחי מנוע של 500 עד 600 סמ"ק יעלה מ-50% ל-60%.

המשמעות המיידית היא עלייה במחיריהם של כל הכלים בנפחים אלו. זה כולל את הימאהה טימקס 560, את הקימקו AK550 ואת הסאן-יאנג TL508. מצד שני, אופנועים בעלי נפח נמוך והספק גבוה – כמו למשל אופנועי אנדורו – צפויים לרדת במחיר, שכן המס על אופנועים אלו יירד מ-50% ל-40%, ועל חלקם בעלי הנפח הגבוה המס יירד מ-60% ל-50%. אופנועי אנדורו בנפחים של יותר מ-500 סמ"ק יישארו עם שיעור מס של 60% – כאמור בגלל נפח המנוע בין 500 ל-600 סמ"ק.

נזכיר כי שיעורי מס הקנייה על אופנועי אנדורו נקבעו בחטף על-ידי פקידי רשות המיסים קצת אחרי הרפורמה הגדולה של 2015. אף על פי שלפי התקינה האירופאית הספק המנוע של אופנועי אנדורו ברישיון הרכב הוא נמוך, ולכן שיעורי המס אמורים היו להיות נמוכים, פקידי רשות המיסים מצאו באתרים שונים בחו"ל הספקי מנוע גדולים יותר, ועל-פיהם – ולא על-פי מסמכי התקינה – קבעו את שיעורי המס בישראל. המשמעות הייתה מס קנייה של 50% ו-60% על אופנועי אנדורו. כעת שיעורי המס נקבעים כאמור לפי נפח המנוע בלבד, ולכן מס הקנייה על רוב אופנועי האנדורו יירד מ-50% ל-40% ומ-60% ל-50%, כשרק כלים בנפח של מעל 500 סמ"ק יישארו בשיעור מס של 60%.

חברת הדרכות הרכיבה 'פרוריידינג' זכתה במכרז של הרלב"ד להפעלת קורסי רכיבה בטיחותית לרוכבי דו-גלגלי במסגרת של 13 ו-20.5 שעות. ההדרכות במחיר מסובסד, יחלו כפיילוט של 300 רוכבים כבר באביב, מיד אחרי חג פסח.

בחודש אוגוסט האחרון פרסמנו כאן על תכנית חדשה של הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) לביצוע פיילוט הכשרה לרוכבי אופנועים וקטנועים, שבמסגרתו יעברו הרוכבים הכשרות שבהן ילמדו לזהות מצבי סיכון בשלב מוקדם ולרכוב בהתאם, כלומר טכניקות רכיבה מתקדמות אסטרטגיות רכיבה – שאותן לא לומדים בתהליך הוצאת רישיון הנהיגה לדו-גלגלי.

כעת מפרסמת הרלב"ד שהחברה שנבחרה להפעיל את הפיילוט היא 'פרוריידינג' של כפיר לוין, וכי הפיילוט יתחיל כבר באביב הקרוב, מיד אחרי חג פסח.

בפיילוט ישתתפו כ-300 רוכבי דו-גלגלי – חדשים לצד ותיקים – והוא יכלול הדרכה עיונית ומעשית, בשני מסלולים של 13.5 ו-20 שעות הדרכה, כשהמטרה היא לבחון את יעילותו של כל מסלול. הלימודים יכללו כאמור טכניקות רכיבה מתקדמות של שליטה באופנוע, וכן ראיית כביש ואסטרטגיית רכיבה. אם הפיילוט יוכתר בהצלחה, מסקנותיו ישולבו בתכנית ההכשרה הרשמית להוצאת רישיון נהיגה לדו-גלגלי בישראל.

מחירו של הקורס המקיף לכל משתתף יעמוד על 400 ש"ח, כשמחירו של מסלול דומה בשוק הפרטי עומד על כ-2,000 ש"ח. יחד עם זאת, כל משתתף יצטרך להפקיד 'דמי רצינות' של 850 ש"ח לקורס הקצר או 1,100 ש"ח לקורס הארוך, ואלו יוחזרו למשתתף בסיום הקורס – ככל שיגיע לכל מפגשי הקורס.

במסגרת הפיילוט המשתתפים יידרשו למלא מספר שאלונים בנקודות זמן שונות בקורס לטובת מחקר אשר ילווה את הקורס. המענה על השאלונים הוא אנונימי ולא יידרשו מהמשתתף פרטים מזהים. ממצאי המחקר יסייעו לרלב"ד ולשותפיה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בגיבוש המדיניות הממשלתית ביחס ללימודי הרכיבה ולהכשרות תקופתיות לרוכבים.

רוכבים המעוניינים להשתתף בתכנית ההכשרה יכולים למלא את הטופס בקישור המצורף. התנאי להשתתפות הוא שהרוכב לא עבר הכשרת רכיבה ב-5 השנים האחרונות.

• טופס ההרשמה להשתתפות בפיילוט ההדרכה המבסובסד של הרלב"ד ופרוריידינג.

הסיפור הזה מרתיח, שכן הוא מתאר באופן הטוב ביותר כיצד כלי שלטוני שנועד לשמור על הסדר הציבורי הופך לכלי להתעמרות באזרחים נורמטיביים. עיריית תל-אביב ביצעה אכיפת תנועה על רוכבי אופנועים וקטנועים שנסעו על שביל אופניים בדרכם אל חניית הדו-גלגלי המוסדרת. בית המשפט זיכה את הרוכבים שביקשו להישפט וביטל את הדו"חות.

בחודשי הקיץ של שנת 2020 ביצעה עיריית תל-אביב מבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שנסעו על שביל האופניים ברחוב אליעזר פרי – בקטע הטיילת שצמוד לבריכת גורדון. פקחי העירייה הוצבו על המרפסת של מלון קרלטון הצמוד, וצילמו רוכבי אופנועים אשר נסעו להחנות את האופנוע במקומות החניה הייעודיים לדו-גלגלי בסמוך לבריכת גורדון. לאחר מספר שבועות הרוכבים קיבלו לביתם דו"ח על סך 500 ש"ח בגין נסיעה על שביל אופניים, לפי סעיף 34 (א) לתקנות התעבורה. חלק מהרוכבים קיבלו לביתם 3 ו-4 דו"חות על פני תקופה של כמה שבועות.

על פניו נשמע שהדו"חות מוצדקים, שכן לאופנועים ולקטנועים אסור לרכוב על שביל אופניים, אולם הגישה היחידה אל חניות הדו-גלגלי – שאותם כאמור העירייה הקצתה וסימנה – היא דרך שביל האופניים או הולכי הרגל. כלומר העירייה הציבה מלכודת דבש: חניה מוסדרת לדו-גלגלי, שהגישה אליה תזכה את הרוכב בדו"ח תנועה של 500 ש"ח. מישהו בעיריית תל-אביב הבין שיש כאן מקום בעייתי ושרוכבי האופנועים והקטנועים חייבים לנסוע כמה מטרים על שביל האופניים או הולכי הרגל בדרכם אל חניית האופנועים, ובמקום לתקן את הבעיה בחר להפעיל פקחים ולחלק דו"חות. כאן חשוב לציין שפקחי העירייה מוסמכים לחלק דו"חות תנועה על עבירות מסוימות – עם אותה הסמכות של שוטר משטרה ועם אותן המשמעויות של הדו"ח. הסמכות ניתנה ב-2016 בערבות 'חוק האופניים' שהסמיך פקחי עירייה לאכוף עבירות תנועה שהיו שמורות למשטרת ישראל על מנגנוני הפיקוח שמוטלים עליה.

חשוב לציין שהנסיעה על שביל אופניים כדי להגיע לחניה מותרת לפי סעיף 38א לתקנות התעבורה, ויש גם פסיקה בנושא של בית המשפט המחוזי. כל מה שצריך זה להוכיח כוונה לנסוע בדרך הקצרה ביותר או הזהירה ביותר כדי להגיע לחניה. עוד חשוב לציין כי אליעזר פרי ליד בריכת גורדון הוא דרך ללא מוצא, וכי ניתן להגיע אל חניית האופנועים מכיוון מלון קרלטון בלבד.

כאן נכנסה לתמונה התארגנות של רוכבים אשר הבינו שהעירייה עשתה להם עוול, וכי הדו"חות אינם מוצדקים. אל הרוכבים הצטרף עורך הדין יונתן רבינוביץ', אשר החליט לייצג את הרוכבים פרו בונו בתביעות כנגד העירייה.

בין היתר פנו הרוכבים למיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה. להבי, שתומכת ומעודדת תחבורה דו-גלגלית בתל-אביב כאג'נדה, טענה כי הרוכבים צריכים לרדת מהאופנוע ולהוביל אותו בדחיפה בידיים.

בשלב זה בית המשפט החל לזכות רוכבים שבחרו להישפט על הדו"ח. למרות הזיכויים, עיריית תל-אביב סירבה בתחילה לסגת מכתבי האישום בטענה שיש שופטים שדווקא הרשיעו רוכבים שביקשו להישפט. אולם לבסוף העירייה חזרה בה, ובשבועות האחרונים מדווחים הרוכבים החברים בהתארגנות על קבלת החלטות של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב על זיכויים בעקבות הודעות על חזרה מכתבי אישום ששולחת העירייה. העירייה כותבת בהודעתה לבית המשפט שהחזרה מכתבי אישום היא בעקבות פסיקות סותרות בנושא וכוונה לשנות את הסדרי תנועה במקום.

ככל הנראה יש רוכבים רבים אשר בחרו שלא להילחם על הצדק ושילמו את הדו"חות הלא מוצדקים, אולם רוכבים אשר חטפו דו"ח ברחוב אליעזר פרי בסמוך לבריכת גורדון בתל-אביב, בשל רכיבה על שביל אופניים בדרכם לחניית האופנועים, טוב יעשו אם יגישו לעיריית תל-אביב בקשה לבטל את הדו"ח, ויבקשו להישפט על הדו"ח אם עיריית תל-אביב תסרב לבטל את הדו"ח הלא מוצדק.

תגובת עיריית תל-אביב: "ראשית נציין כי האכיפה העירונית מתבצעת במטרה אחת ויחידה – שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון כלל משתמשי הדרך, בדגש על הולכי הרגל, והסדרת רכיבת דו-גלגלי ממונע בשביל האופניים.

האכיפה במיקום המדובר בטיילת נעשתה בגין נסיעת דו-גלגלי במקום שאינו מיועד לכך ועשוי לסכן עוברי דרך אחרים, כאשר בניגוד לנטען, קיימת גישה חלופית אל מקום החניה המוסדר של האופנועים – שטח המוגדר ככביש לאופנועים בצמוד לחניון קרלטון.

ביחס להליכים הפליליים נדגיש כי ניתנו פסיקות שונות, כאשר בחלק מן המקרים נקבע כי לא זו בלבד שיש להרשיע, אלא שאף לא הייתה כל הצדקה לנהל את ההליך, מכיוון שגם אם קיימת חסימה כלשהי בדרך לחניה, הדבר אינו מתיר לרוכב האופנוע לעבור על החוק ולנסוע במקום אסור. באחד המקרים בית המשפט אף גזר על הנאשם קנס בסכום הגבוה מהקנס המקורי, בשל העובדה שניהול ההליך לא היה מוצדק.

עם זאת, מכיוון שניתנו פסיקות שונות בעניין וכדי למנוע מצב בו ביחס לאותו מקרה יהיו תוצאות משפטיות סותרות, הוחלט שלא להמשיך בהליכים המשפטיים ביחס לתיקים שהיו תלויים ועומדים בבית המשפט. אולם, אין בכך בכדי להשליך על התוצאה במקרה של מי שכבר הורשע בפסק דין או ששילם את הקנס ודינו, בהתאם לחוק, כמי שהודה והורשע".

ענף הרכבים החשמליים נמצא בתנופה אדירה, אבל זה הדו-גלגלי עדיין מחפש את  דרכו לא מצליח להתרומם. הסיבות העיקריות לכך הן טווח הרכיבה המוגבל של דו-גלגלי חשמלי, וכן זמני הטעינה הארוכים. כשהטכנולוגיה תפתור את שתי הבעיות האלו, אז תהיה הפריצה של דו-גלגלי חשמלי – וכך חושבים גם שני רוכבים שעימם שוחחנו.

הגבלת התעשיות המזהמות החלה כבר לפני שנים בכל העולם. החשש מפגיעה כלכלית העמידה אותן עם הגב אל הקיר, ואלו נאלצו לצמצם את רמת הזיהום שכולל תהליך הייצור ולהתאימו לתקנות החדשות. גם המודעות הסביבתית שעלתה גם היא לאור משבר האקלים והפמפום התקשורתי המסיבי הביאו לשינוי תרבות הצריכה של כולנו. אנחנו קונים פחות מוצרים מזהמים, ורגישים יותר לבעיה שהחלה להשתרש עמוק. השינוי הזה כמובן לא פסח גם על אחת התעשיות המזהמות ביותר – תעשיית התחבורה.

בניגוד לזו של הרכבים, תעשיית הדו-גלגלי החשמליים עוד בחיתוליה, אבל מתקדמת עקב בצד אגודל. כמות היצרניות רק הולכת וגדלה, וגם המותגים החזקים והוותיקים ביותר כבר החלו לדרוס רגל בענף עם השקת דגמים משלהם, בדרך להצטרף למהפכה הירוקה. הקטנועים החשמליים הם שחקנים ותיקים בשוק המקומי, אבל קונספטים שיתופיים חדשנים, כמו אלו שעתידים לפעול יחד עם הגעת קטנועי גוגורו, עשויים לבסס את מעמדם ככלים נוחים להתניידות עירונית.

אז בין אם זה לאור אותה המודעות שעלתה, עלויות התפעול הנמוכות, או כי לא מעט רוכבים הם גם פריקים של טכנולוגיה, יש כבר לא מעט שזנחו את האופנועים עם מנועי הבעירה ועברו לרכוב על כלים חשמליים. אבל רוב הרוכבים כמובן עדיין עוד לא שם. הם לא מוכנים לוותר על הביצועים של מנוע בעירה פנימית, ועם כל החשיבות להתחממות הגלובלית ולמודעות שעלתה, התנאים למעבר מבחינתם עוד לא הבשילו, כשמגבלת הטווח היא לא תמיד הסיבה העיקרית.

"אני לא מבין איך יש כאלו שעדיין לא נוסעים על כלים חשמליים, לא מבין מה עובר עליהם". כך פותח את השיחה אייל שטרנברג (49), תושב הרצליה ועורך דין במקצועו. 23 שנים הוא רכב על אופנועים עם מנוע בעירה עד שעבר בשנת 2015 לרכוב על אופנוע חשמלי של זירו מדגם DS – עליו הוא רוכב עד היום.

אייל הוא איש של חשמל, כך הוא מעיד על עצמו, תומך מלא במהפכה שקורמת עור וגידים, וחיכה שהדבר האמיתי יגיע לארץ. "הייתי מבין ה-20 או ה-30 הרוכשים הראשונים של הכלי בישראל. מיד כשהבנתי שהגיע מוצר אמיתי, איכותי, שהוא לא קטנוע ברמה נמוכה, אופנוע עם מכלולים איכותיים כמו בלמים ובולמים, מערכת ABS, וכמובן כלי שאפשר לקחת אותו לשטח ולהנות גם שם – לא חשבתי פעמיים".

הדילמה שניצבת בלב השיקולים של כל רוכב נוגעת כמובן לחיבור, אבל גם לצרכים של כל אחד מהם, ולפי התשובה של אייל זה ברור למי הכלי יכול להתאים. "אני מתנייד בעיקר בסביבה עירונית ובמעטפת הקרובה, ובשבילי מדובר בכלי שעונה על כל הצרכים. השקט בנסיעה, זינוקים מהירים, הנוחות, והעובדה שבערים כמעט בכל מקום ניתן למצוא שקע חשמלי שאפשר לחבר אליו את המטען – אלו יתרונות גדול".

אבל היתרונות שבאמת בולטים לטענתו נוגעים לדברים שמטרידים אותנו יותר מכל – כשהכוונה היא כמובן לכיס ולעצבים שלנו: "ההוצאות הכלכליות הן כרבע ביחס להוצאות על אופנוע עם מנוע בנזין. במשך ארבע שנים לא הזדקקתי לטיפול ולא ביקרתי אפילו במוסך שירות, זה באמת מדהים".

כמו לכל הכלים, גם לאלו החשמליים יש חסרונות, והם נוגעים בעיקר למגבלה הקיימת עבור מי שיוצא לטיולים ולנסיעות ארוכות. "יש שני חסרונות עיקריים לאופנוע חשמלי – טווח הנסיעה הבין-עירוני הוא מוגבל לאור מיעוט עמדות הטעינה הקיים עדיין כאן בארץ, למרות שיש שיפור משמעותי מאוד בשנים האחרונות ומהמגמה היא חיובית לגמרי. החיסרון השני הוא זמן טעינה ארוך. למרות שעם מטען מהיר ייעודי המגיע עם הכלי ניתן להטעין אותו בחצי שעה, מה גם שבנסיעה עירונית הסוללה כמעט ולא נגמרת לגמרי, אני מגיע לבית וטוען את הכלי לפעמים גם ב-50% סוללה".

כאמור, המודעות לנושא האקלים עלתה משמעותית לאחרונה, אבל השאלה היא איזה משקל יש לנושא בשיקולים לעבור לרכוב על כלי חשמלי. אצל אייל לפחות לדבר הייתה חשיבות לא מעטה. "בשנים האחרונות עלתה גם אצלי המודעות לנושא. יש מגמה כלל-עולמית שלא ניתן להתעלם ממנה, וכמובן שהיה לכך חלק משמעותי בשיקול. אמנם זאת רק תרומה קטנה, אבל עדיין גם זה משהו. זה עניין של זמן אבל בסוף כולם יעברו לרכוב על כלים חשמליים", הוא אומר בביטחון.

הדרך להשלמת המהפכה הירוקה בה כמות הכלים החשמליים שנראה על הכבישים תעלה על אלו עם מנועי הבעירה היא עוד ארוכה, ומבחינת רבים מהרוכבים במציאות הנוכחית מדובר באפשרות שהיא כלל לא על הפרק. מבין השיקולים שלהם יש גם כאלו שהכלי החשמלי לא יוכל לספק מענה גם בעתיד, ככל כנראה.

"חלק מהאהבה לאופנוע זה סאונד המנוע והאגזוז, הכיף בהעברת ההילוכים והמאמץ הנדרש בעליות. לזה אין תחליף חשמלי וכנראה גם לא יהיה". כך מספר עו"ד אריה טולדנו (55), תושב צורן. הוא רוכב על אופנועים מזה 30 שנה, וכיום בחניה שלו יש ימאהה טרייסר 700 ממנו הוא מאוד מרוצה. הוא מעיד כי הוא משמש אותו בעיקר לעבודה, אבל גם ולא פחות חשוב לטיולים ברחבי הארץ – מה שכאמור מסביר את המניעה שלו לעבור לחשמלי.

"אני מסכים שלמטרות נסיעה עירוניות אופנוע חשמלי יכול להוות פתרון מעולה. הוא יכול גם לשמש היטב חברות שליחויות ועסקים אחרים שמתניידים בתוך העיר. אבל עבור אלו העושים נסיעות בין-עירוניות או יוצאים לטיולים ארוכים זאת כלל לא אופציה כרגע. כאשר טווח הרכיבה יעלה לכיוון 350-300 קילומטרים, ובקביל יהיו מספיק עמדות טעינה, רק אז אולי יהיה על מה לדבר".

אבל בנוסף למניעים המדוברים והמוכרים, אריה מציין סיבה נוספת שמונעת ממנו לעשות את המהלך ולעבור לרכב על חשמלי, והיא נוגעת ליתרון הבטיחותי: "מעבר למגבלת הטווח ולמיעוט בעמדות הטעינה בכבישים הבין-עירוניים, המהווים את השיקולים העיקריים במניעה למעבר לכלי חשמלי, ישנו שיקול בטיחותי חשוב מאוד שכלי חשמלי לא יוכל לספק לו מענה – הרעש הבוקע מהאגזוז שמתריע בפני שאר משתמשי הדרך שמאחוריהם רוכב אופנוע, ובהרבה מהמקרים הם פשוט מפנים את הדרך ובכך גם שומרים על הבטיחות שלנו".

ומה עם העלויות? שכן ידוע כי מדובר באחד השיקולים החשובים עבור רוכבים שעברו לרכוב על חשמלי הן עלויות התפעול הנמוכות. אצל אריה לפחות זה לא מהווה משקל רב: "הפערים בעלויות לדעתי הם מינוריים, במיוחד ביחס לסכום ההשקעה שאנשים משקיעים על הכלים שלהם. עבורי אין לדבר חשיבות רבה".

אבל המודעות לאקלים לאור השיח הער הגיעה גם אליו, וגם הוא מודה בכך שמדובר בעניין של זמן עד שהכבישים יוצפו בכלים חשמליים, ואת הסחף הזה לא ניתן יהיה לעצור. "אני ער ומודע לנושא בעיית האקלים והזיהום הסביבתי, והיא חלק מהסיבות שאני נוהג ברכב חשמלי כבר היום. אבל בניגוד ליכולות של כלי הרכב החשמליים, אלו של הדו-גלגלי כאמור עדיין לוקים בחסר. ביום שהתנאים יאפשרו זאת אז מעבר לאופנוע חשמלי תהיה אופציה ריאלית, וכמו כן למשבר האקלים יהיה משקל משמעותי בקבלת ההחלטה", הוא מסכם.

שני הרוכבים האלה הם מייצגים היטב את הדעות הרווחות בקרב רוכבי דו-גלגלי נכון להיום. מצד אחד פריק של כלים חשמליים ושל טכנולוגיה, כשחלק מהסיבות שבגינן הוא רוכב על אופנוע חשמלי הן אידיאולוגיה ירוקה, וזה יכול להתממש רק אם טווחי הרכיבה קצרים. מהצד השני הרוכב הממוצע שמשתמש באופנוע לנסיעות בין-עירוניות ולטיולי סוף-שבוע. אלו, המייצגים כמובן את הרוב המכריע של הרוכבים, לא יוכלו לעבור לדו-גלגלי עד שתיפתר בעיית טווח הרכיבה, וגם כמובן זמני הטעינה. אבל שלא יהיה ספק – אנחנו בדרך לשם.