מחבר: אביעד אברהמי

רכיבה ראשונה: הוסקוורנה FE250 ו-FE350 דגם 2020
צילום: Sebas Romero, Marco Campelli
- יתרונות: מנועים, ארגונומיה, התנהגות וזריזות של ה-250, מתלים וספיגה, עקיבה, איכות כללית
- חסרונות: משקל של ה-350 ברכיבה, מחירים יעלו ביחס ל-2019
- שורה תחתונה: צמד ה-FE250 ו-FE350 משתבחים והופכים ב-2020 לחזקים, נעימים, קלים ואיכותיים יותר; ה-FE250 פנינה מוטורית
- מחירים: טרם פורסמו
- מתחרים: ק.ט.מ 250/350EXC-F, שרקו SEF250/300R, הונדה CRF250/300RX
- נתונים טכניים: מנוע 4 פעימות, 249.9 / 349.7 סמ"ק, מתנע חשמלי, הזרקת דלק אלקטרונית, גוף מצערת בקוטר 42 מ"מ, בקרת אחיזה, 2 מפות ניהול מנוע, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב קרבון / פוליאמיד, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת לינקים, מהלך 300 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,487 מ"מ, מרווח גחון 360 מ"מ, גובה מושב 950 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל 105.5 / 106.8 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
הוסקוורנה FE250 / FE350 דגם 2020

מה זה?

צמד מרובעי הפעימות קטני הנפח של הוסקוורנה – הפופולריים מאוד בקרב רוכבי האנדורו בארץ ובעולם – עוברים כמה שינויים חשובים לשנת 2020. למעשה זהו דור חדש של אופנועים עם שינויים בכל מקום אפשרי, והשינויים במנועי ה-250 וה-350 הופכים אותם לאופנועים חדשים כמעט לגמרי.

אז מה חדש? ובכן יש שלדה חדשה, קשיחה יותר, ויש שלדת זנב חדשה שעשויה מ-2 חלקים במקום 3. מערכת הבולמים כוילה מחדש – עם קפיצים רכים יותר והידראוליקה קשיחה יותר, ומערכת הלינקים של הבולם האחורי חדשה לחלוטין, והיא פרוגרסיבית יותר – כלומר רכה יותר בתחילת המהלך אך קשיחה יותר לקראת סופו. זהו שינוי חשוב שמשנה – או משדרג – את התנהגות האופנוע.

הארגונומיה חדשה גם היא, ובוצעו בה כמה שינויים חשובים: כך למשל גובה המושב ירד ב-10 מ"מ, ועם מנגנון הלינקים החדש הגובה האפקטיבי ירד ב-10 מ"מ נוספים, כך שהאופנועים השנה נמוכים בכ-20 מ"מ מאלו של השנים הקודמות. בנוסף, גם הזנב וגם אזור מיכל הדלק והרדיאטורים (החדשים) – צר יותר. יש גם פלסטיקה חדשה, שכאמור צרה יותר, וכמובן מעוצבת מחדש, עם המאפיינים העיצוביים שהולכים ומתגבשים אצל הוסקוורנה של השנים האחרונות – בשטח ובכביש.

כל השינויים שפורטו בוצעו כאמור בכל דגמי האנדורו של 2020, אך ב-FE250 ו-FE350 בוצען שינויים ספציפיים במנועים. כך למשל מערכת הפליטה חדשה, והיא קלה יותר מקודמתה, אבל השיפורים המשמעותיים התבצעו במנועים. ה-FE250 מקבל ל-2020 צילינדר חדש, יחס דחיסה גבוה יותר, וכן תזמון חדש לגלי הזיזים, והשינויים הללו משמעותיים. גם ה-FE350 מקבל יחס דחיסה גבוה יותר, בין היתר על-ידי ראש מנוע חדש לחלוטין שגם שוקל 200 גרם פחות, וגם תא השריפה מעוצב בו אחרת מבעבר. הבוכנה ב-FE350 חדשה, וגם היא אחראית על העלאת יחס הדחיסה. זוהי עוד אבולוציה לצמד המנועים המצוינים הללו, שכבר הוכיחו בעבר שהם יעילים מאוד לרכיבת אנדורו.

דור חדש ל-2020 – וגם מנועים משודרגים

ביצועים

נתחיל במנועים, ונעשה את זה קצר: המנוע של ה-FE250, עם השיפורים שהוא מקבל השנה, הוא אחד מיחידות הכוח הטובות ביותר שיש נכון להיום לאנדורו 4 פעימות. המנוע הזה עבר אבולוציה רבה, וכעת הוא כמעט מגיע לשלמות. הוא חזק לכל אורך טווח הסל"ד, הוא גמיש יחסית ל-250 סמ"ק, והוא סופר נעים לשימוש – עם תגובות 'מסטיק' רכות שבעיקר מקלות על הרוכב לשלוט במנוע ובאופנוע. כמובן שאם סוחטים את המצערת מקבלים מנה יפה של כוח, ועם מערכת הפליטה החלופית – שגם איתה רכבנו – התגובות חדות ומידיות יותר.

המנוע הזה מאפשר, למשל, להחזיק את הגז פתוח על רצף באמפים ארוך, ובכך 'לנקות' אותם עם פרונט פתוח. הוא גם מאפשר לצאת מפניות חזק על הגז, בשליטה מוחלטת על החלקת הגלגל האחורי. גם טיפוסים והנפות גלגל קדמי באים בקלות, גם בשימוש בקלאץ' הסופר-רך מסוג דיאפרגמה. המנוע הזה הוא פנינה מוטורית, והשנה הוא כאמור כמעט מגיע לשלמות. החיסרון היחיד שלו לטעמנו הוא נטייה קלה לדומם בסל"ד רצפה, אם כי הנושא הזה שופר מאוד גם השנה וזה בקושי קרה. כך או כך, המנוע הזה מצוין מקצת אחרי סל"ד הסרק ועד פול גז על המנתק, והוא חי וגמיש בתחום הביניים – התחום השימושי ביותר למנוע רבע ליטר.

באופן מפתיע, דווקא מנוע ה-FE350, שנחשב לאולראונדר המושלם, הפך השנה לחזק מדי. התגובה שלו חזקה וחדה, במיוחד עם מערכת הפליטה של FMF. זה עדיין מנוע גמיש וטוב, והיתרון הגדול שלו הוא שתמיד הוא ייתן את פעימת הכוח הבודדת הדרושה לסיים את הטיפוס או את המכשול, בלי לדומם, והוא בהחלט אולראונדר, אבל עם עודף הכוח – או נכון יותר עודף התגובה – הוא יעייף את הרוכב קצת יותר מבעבר.

ה-FE250 – פנינה מוטורית; מכונה אדירה

מבחינת התנהגות, שוב מתגלה כמה ה-FE250 הוא קסם של אופנוע אנדורו, ובמיוחד בגרסת 2020. זה לא רק המנוע המשובח, אלא גם ההתנהגות הדינמית בהתאם. הוא קל מאוד, והוא בעיקר נותן תחושה שהוא קל – בטח ביחס ל-350. למעשה, ה-FE250 הוא הקרוב ביותר מבחינת התנהגות לדו-פעימתיים ובראשם ה-TE250i. קל מאוד להזיז אותו מצד לצד בזמן הרכיבה, והוא הכי פחות יעייף את הרוכב. ה-FE350 כבד יותר, וזה לא רק ה-1.3 ק"ג של הנתונים הטכניים, אלא בעיקר המאסות המסתובבות שמקשות הרבה יותר על תמרונים צפופים ועל הזזה של האופנוע מצד לצד.

הבולמים – מעולים. אהבנו מאוד את מערכת הלינקים מאחור, שהשנה שופרה ומאפשרת ספיגה טובה ובעיקר עקיבה מעולה. כך למשל על רצף באמפים, בטיפוסי סלעים או על קרקע בוצית עם שורשי עצים – העקיבה של הגלגל האחורי מעולה, והאופנוע ישמור על קו טוב יותר מבעבר. התוצאה היא יותר ביטחון לרוכב לשמור על הגז פתוח ולהתקדם. עבודה יפה עשו בהוסקוורנה לשנת 2020 בתחום ההתנהגות והמתלים.

FE350 – כל פעימה מורגשת

איך זה מרגיש?

למרות שה-FE250 וה-FE350 יושבים על פלטפורמה זהה לחלוטין, ורק המנועים שונים בהם (למעשה, פלטפורמת המנועים זהה בשניהם, ומה ששונה זה גל הארכובה, הצילינדר, הבוכנה וראש המנוע), מכלול התחושות שמקבלים משניהם שונה לחלוטין. בעוד ה-250 קליל ודינמי, ה-350 נותן תחושה כבדה יותר, יציבה יותר ו'בוגרת' יותר, וזה מתבטא לא רק במשקל – או בתחושת המשקל – אלא גם במנוע, שאוהב לעבוד בסל"ד נמוך יותר. לחלק מהרוכבים זה יתבטא ביותר אפשרות לחשוב בקסדה.

הארגונומיה מעולה. אין פה איזו מהפכה, אבל בהחלט יש התקדמות עקבית של הוסקוורנה בתחום הזה. בהחלט מורגש שגובה המושב נמוך יותר, וגם שתחילת המהלך של המתלה האחורי רך מבעבר. גם הצרת כונסי האוויר והרדיאטורים בחלקם העליון מורגשת, ובגדול האופנוע כולו הפך לצר יותר – אם כי לא במידה משמעותית. שוב, אל תחפשו מהפכה, אלא התקדמות עקבית. אהבנו מאוד את יחידת הזנב, שהשנה נראית מעולה, והיא פונקציונלית כתמיד, עם ידיות האחיזה להרמת האופנוע בכנף האחורית. אהבנו גם את הכידון הרחב שמאפשר שליטה מצוינת ותנוחה טובה על האופנוע.

ה-FE250 וה-FE350 מגיעים עם מתג מקורי על הכידון שדרכו אפשר לבחור בין מפה סטנדרטית לבין מפה אגרסיבית יותר, וכן להפעיל ולבטל את בקרת האחיזה. הבדל גדול בין המפות לא ממש הרגשנו, אלא רק בתגובת המנוע – וגם זה לא באמת משמעותי. מה שכן, היינו רוצים לראות את המתג הזה קטן יותר, שכן כרגע הוא סתם ענק.

כמו כל האופנועים של הוסקוורנה ל-2020, גם הצמד הזה – ובעיקר ה-250 – קלים יותר השנה. זה חלק נכבד בתהליך האבולוציה של הוסקוורנה, כשקפיצה משמעותית הייתה ב-2017, והשנה התהליך ממשיך. אלו אופנועי אנדורו מעולים, כשה-250 דינמי יותר במנוע ובהתנהגות, ואילו ה-350 יותר 'טרקטורי' בהתנהגותו. יפה, אגב, לראות איך שני מנועים שונים על אותה הפלטפורמה יוצרים תוצאה שונה לחלוטין גם באופנועים עצמם.

עקיבה מעולה בזכות הלינק החדש

סיכום ועלויות

ה-FE250 וה-FE350 עוברים אבולוציה חשובה ב-2020, וכל אחד מהם נכנס עמוק יותר למשבצת עליה הוא יושב.

ה-FE250, שבעבר היה רייסרי מאוד, מרחיב את טווח השימושים שלו והופך לרבע ליטר נעים מאוד לשימושי אנדורו רחבים, לקל מאוד פיזית וקל לרכיבה, ולאופנוע אנדורו משובח, כאמור עם טווח שימושים רחב מאוד – החל מאנדורו טכני אקסטרימי, דרך סינגלים צפופים, ועד חגיגות של גז על שבילים.

ה-FE350 לעומתו כבד יותר, גם בהתנהגות וגם במנוע, מתאים פחות לאנדורו טכני ויותר לסינגלים, לשבילים ואפילו לטיולי מדבר. הוא יתאים גם לרוכבים שאוהבים לרכוב בסל"ד נמוך על פמפומי מנוע איטיים, וכל פעימת כוח מורגשת אצלו היטב.

כך או כך, צמד הכלים הללו משתבחים השנה, הרבה בזכות השלדה, המתלים והארגונומיה החדשים, והם עוברים תהליך חשוב באבולוציה שלהם כאופנועי אנדורו 4 פעימות מחזית תחום האנדורו, כשהיתרון המשמעותי שלהם הוא מנגנון הלינקים החדש, שמאפשר עקיבה מצוינת עם המון ביטחון, אבל גם גובה המושב השפוי. בנוסף, האבזור מצוין וכולל (רשימה חלקית) רגליות שמונעות הצטברות בוץ, רגלית הילוכים שמונעת הצטברות בוץ, גריפים ננעלים של ODI, כיגון PRO TAPER, מתג בחירת מפת ניהול מנוע ובקרת אחיזה, קלאץ' דיאפרגמה בתפעול הידראולי ועוד.

מחיריהם של ה-FE250 וה-FE350 טרם פורסמו, אולם הם צפויים להיות יקרים יותר במעט מדגמי 2019. נעדכן כאן כשיימסרו מחירים בישראל.

*הכותב היה אורח של חברת הוסקוורנה בהשקה העולמית בפינלנד.
27 ביוני 2019
הרגעים היפים מאליפות העולם בטריאל 2019

27 ביוני 2019
שלושה דגמי פיאג'ו MP3 חדשים בישראל

עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, משיקה בישראל את משפחת ה-MP3 החדשה המונה 3 דגמים בנפחים 300, 350 ו-500 סמ"ק.

ה-MP3 הוצג לראשונה ב-2006, והיה הראשון להביא את קונספט הקטנועים התלת-גלגליים עם צמד הגלגלים הקדמיים, עם היתרונות הבטיחותיים הברורים של תוספת אחיזה מלפנים בבלימה ובהטיה. מאז נמכרו בעולם יותר מ-170,000 כלים מסדרת ה-MP3, כשהמשפחה עוברת עדכונים כאלו ואחרים בכל מספר שנים.

ה-MP3 החדשים בנפחים 300, 350 ו-500 סמ"ק

כעת כאמור הגיע ארצה הדור האחרון של משפחת ה-MP3, כשהוא מעודכן כמעט בכל אספקט אפשרי. ראשית עודכנו הכלים בעיצוב מודרני יותר ובמתיחת פנים, והתווספו מאותתי LED. הארגונומיה שופרה עם מושב חדש, והמורכב קיבל ידיות אחיזה חדשות ורגליות נשלפות. פרט לכך יש ABS ובקרת אחיזה (ניתנת לניתוק) כסטנדרט, וכן לוח שעונים עשיר הכולל גם נתוני תצרוכת דלק וטמפרטורת אוויר. תא המטען גדול ומכיל 2 קסדות, ויש שקע USB לטעינת לטלפון הנייד. לא פחות חשוב – כל הכלים מקבלים מנועים חדשים, חזקים ויעילים יותר.

MP3 300 HPE Sport

פיאג'ו MP3 300 HPE Sport

ה-300 החדש הוא קטנוע חדש לחלוטין. הוא מקבל את מנוע ה-300 סמ"ק HPE החדש, שביחס למנוע ה-300 הקודם מפיק הספק גבוה יותר ב-16% (כעת 26.2 כ"ס) ומומנט גבוה ב-9% (כעת 2.5 קג"מ). לטענת פיאג'ו, גם תצרוכת הדלק טובה יותר במנוע החדש.

הקטנוע עצמו שנבנה סביב המנוע חדש כאמור לחלוטין, והוא משמעותית קומפקטי מה-MP3 300 הקודם. הוא מגיע כאמור עם ABS ו-ASR, עם רגלית בלם המפעילה את כל הבלמים (כמו בגרסת LT), ועם האלקטרוניקה והאבזור של הדגמים הגדולים יותר.

מחירו של ה-MP3 300 HPE Sport נקבע על 42,795 ש"ח. מחיר השקה למזומן: 38,950 ש"ח.

MP3 350 Sport

פיאג'ו MP3 350 Sport

גם זה דגם חדש, שבו מורכב מנוע ה-350 סמ"ק של הבוורלי 350 בתוך שלדת ה-MP3 300 הקודם, והוא אמור לספק את תוספת הכוח שהייתה חסרה כ כך ב-300 הקודם, שבו המנוע היה קטן מדי לשלדה, לממדים ולמשקל. המנוע מספק כ-31 כ"ס. שאר הקטנוע זהה לחלוטין ל-MP3 500, כולל האבזור הכולל למשל מערכת לפתיחת המושב מרחוק, חישוקים מעוצבים, ומערכת Bike Finder לאיתור הקטנוע.

מחירו של ה-MP3 350 Sport נקבע על 46,950 ש"ח. מחיר השקה למזומן: 42,725 ש"ח.

MP3 500 HPE Business

פיאג'ו MP3 500 HPE Business

הגרסה הגדולה של ה-MP3 קיבלה השנה מספר עדכונים כמו מתיחת פנים ועדכוני אלקטרוניקה. מערכת הזרקת הדלק היא מסוג מצערות חשמליות, וניתן לבחור בין מפת ביצועים לבין מפת חיסכון בדלק. ההספק המקסימי עומד על 44.2 כ"ס.

מחירו של ה-MP3 500 HPE Business נקבע על 53,530 ש"ח.

26 ביוני 2019
השכרת אופנועים בחו"ל – סוגיית הביטוח

ישראלים רבים יוצאים לחופשות בחו"ל הכוללות רכיבה על אופנוע שכור. בין אם זה טיול בפסים האירופאים על-גבי אופנועי תיור גדולים, רכיבה בתאילנד על אופנועי שטח קטנים או קטנועים, ועד לחצות את ההימלאיה בהודו על-גבי רויאל אנפילד.

אחד הנושאים הפחות זוהרים בטיול רכיבה בחו"ל הוא נושא הביטוח. ברכיבה בחו"ל מומלץ מאוד לכסות את עצמכם בביטוח שיכסה תאונות ופגיעות, בהתאם לפרופיל של המבוטח, למדינה בה מושכר הכלי ולעוד שורה של היבטים. כך או אחרת, מדובר על תוספת של בין עשרות יורו בודדים ליום ובמקרים מסוימים אף יותר. למעשה, סוגיית הביטוח היא האלמנט המהותי ביותר בתכנון טיול בו אתם מתכוונים לשכור דו"ג בחו"ל. מה עליכם לדעת בנושא? שאלנו את רפי ממן – ראש תחום ביטוחי חיים ונסיעות לחו"ל בצבר סוכנות לביטוח – מספר שאלות בנושא.

ישנן מדינות כגון תאילנד בהן בסוכנויות רבות הצגת רישיון נהיגה מהווה המלצה בלבד. מה ההשלכות של תאונה בנסיבות בהן התברר כי לשוכר לא היה רישיון נהיגה מתאים?

גם אם בוטחתם מבעוד מועד בפוליסת נסיעות לחו"ל מטעם חברת ביטוח ישראלית והן באמצעות רכישת כיסוי בסוכנות מחברת ביטוח מקומית – הדבר הראשון שייבדק הוא האם יש לכם רישיון נהיגה בתוקף. היה ויימצא כי אין – מכלול ההוצאות שכרוכות באשפוז רפואי וכו' – ימומנו על ידכם. אל תקלו ראש. הוצאות אשפוז, גם בגין שבר קטן ביד, מגיעות בקלות לאלפי דולרים. כמו כן, בניגוד לפוליסה לכיסוי נזקי גוף בישראל (ביטוח חובה) שמעניקה כיסוי ביטוחי באופן אוטומטי למורכב, בפוליסת נסיעות לחו"ל כל אחד מהרוכבים נדרש לביטוח באופן אישי.

רכשתי פוליסת נסיעות לחו"ל, אז לשם מה עליי לרכוש גם ביטוח באמצעות הסוכנות ממנה שכרתי את הכלי?

פוליסת נסיעות לחו"ל נותנת מענה ביטוחי למקרה של תאונת דרכים שהובילה לפציעתכם ובעקבותיה נדרשתם לשלם בגין פרוצדורות רפואיות. בנוסף, לא אחת התאונה מובילה לפגיעה פיננסית ובכך למעשה נפרשת עליכם רשת ביטחון שמשפרת את ההתמודדות עם הפגיעה. לצד זאת, הפוליסה מחריגה מכלל כיסוי נזק שיגרם הן לכלי אותו שכרתם והן לצד ג' שניזוק בעקבות התאונה. זה יכול להיות רכוש שנפגע, או חמור מכך – הולך רגל שיגיש כנגדכם תביעת פיצויים שיכולה להגיע לסכומים של מאות אלפי יורו ואף יותר. לצורך כך עליכם לרכוש במקביל גם פוליסה בסוכנות האופנועים.

כלומר, פוליסת נסיעות לחו"ל נותנת לי כיסוי ביטוחי באופן אוטומטי למקרה של נזק גוף שנגרם לי במהלך רכיבה?

אין צורך לרכוש כיסוי ביטוחי מיוחד לצורך רכיבה על אופנוע, ובלבד כי מדובר על אופנוע כביש. הסיבה לכך היא כי הפוליסה מחריגה נזק שנגרם במהלך רכיבה בדרכים לא סלולות. במצב כזה – עליכם לרכוש הרחבה בפוליסה לספורט אתגרי.

הסבירו לי כי אני צריך לרכוש סעיף בשם "המשך טיפול בארץ". האם זה מהותי במקרה של השכרת אופנוע בחו"ל?

מהמהותיים ביותר. הסיכון להיפגע קיים תמיד, אולם כאשר מדובר על רכיבת דו-גלגלי, הסיכוי להיכנס אל הסטטיסטיקה גבוה במיוחד. הבעיה היא כי פוליסות נסיעות לחו"ל אינן מעניקות באופן אוטומטי כיסוי להמשך טיפול בארץ. אמנם כל מבוטח בישראל זכאי לטיפול רפואי בקופת חולים, אך לרוב רק במסגרת חוק בריאות ממלכתי שחל על המטופלים בארץ גם אם נפגעו בחו"ל. הרחבת הפוליסה תעניק לכם כיסויים רחבים בהרבה.

ומה לגבי הרחבה לתאונות אישיות? מדוע זה נחוץ (מלבד להעשיר את קופת חברת הביטוח)?

ישנן פוליסות שבמקרה של מוות או אובדן איברים שנגרם בעקבות אירוע תאונתי, הן אינן מעניקות כיסוי מעבר לזה שניתן עבור ההוצאות הרפואיות. היות והסבירות לפגיעה חמורה באיברי הגוף גבוהה, מוטב להרחיב את הפוליסה.

אילו כיסויים כולל ביטוח האופנוע השכור?

ישנם כמובן הבדלים בין החברות השונות וכמובן בין היעדים אליהם טסים. אך ככלל, ניתן לומר כי התוכניות הסטנדרטיות כוללות ביטוח גניבה, ביטוח נזק לכלי עד לגובה ההשתתפות העצמית, וביטוח צד ג' (גרימת נזק גוף ולרכוש של מישהו אחר). תשומת הלב כי ישנן חברות השכרה שמחריגות כיסוי ביטוחי במקרה של מעבר ממדינה למדינה. חשוב מאוד לוודא האם הפוליסה מתירה לחצות עם האופנוע את הגבול למדינה אחרת. במקרים רבים תידרשו לשלם על כך תוספת תשלום.

בפוליסה נקבו בסכום השתתפות עצמית של 1,000 יורו. האם זה סביר?

גובה ההשתתפות העצמית יכול להגיע גם לסכום של 2,000 דולר או יורו ואף יותר, אולם שימו לב כי רבות מהחברות יגבו את הסכום גם אם התאונה נגרמה בשל רשלנות של גורם אחר. ישנן חברות שמאפשרות רכישת סעיף ביטול השתתפות עצמית על פיו היה ונגרם נזק שגובהו עובר סף מסוים שנקבע מראש – לא תדרשו לשלם כלל. כך או אחרת, עליכם להכין מבעוד מועד תקרת אשראי שלוקחת בחשבון סכום של שנע בין 1,000 ל-3,000 יורו / דולר כפיקדון עד להשבת הכלי במצבו כפי שנמסר לכם בעת ההשכרה.

ומה בנוגע לשירותי גרירה?

כמובן שעליכם לוודא שהפוליסה כוללת שירותי גרירה, היות ורבות מציעות כיסוי זה בתוספת תשלום. לא כיף לגלות באמצע האלפים כי גרירת האופנוע כרוכה בתשלום שעלול להגיע גם למאות יורו. בנוסף, אל תעזבו את סוכנות ההשכרה מבלי שבדקתם את הכלי מלפניו, מצדדיו, לרבות סימון של כל השריטות, קטנות ככל שיהיו תוך ציון הדבר במסגרת טופסי ההשכרה. מוטב גם לצלם באופן עצמאי את הכלי למקרה של חילוקי דעות עם החברה. כמו כן, עם השבת הכלי בתום תקופת ההשכרה יש להקפיד כי המשכיר מאשר בכתב כי האופנוע חזר במצב תקין וללא כל פגיעה.

טיול מהנה ורכיבה בטוחה.

25 ביוני 2019
הרג רוכב אופנוע וקיבל עונש קל

צילום תמונה ראשית: מתוך עמוד הפייסבוק של רונן קילשטיין ז"ל

לפני כשנתיים מצא את מותו הרוכב רונן קילשטיין בתאונה שהכתה גלים בקרב קהילת הרוכבים. קילשטיין, מנכ"ל חברת MDK, נהרג בסמוך למחלף שבעת הכוכבים בנתיבי איילון לאחר שרכב סטה לעברו ופגע בו. חקירת נסיבות התאונה לא הותירה מקום לספק וכנגד הנהג הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. אלא שבאופן בלתי ייאמן, בשל התרשלות של המשטרה בחקירת המקרה ולמרות שהודה באחריותו לתאונה – הנהג לא יישב יום אחד בבית הסוהר אלא יבצע עבודות שירות. גזר הדין המקל מדגים את הקלות בה מורשעים שנטלו חיים משתחררים לביתם בגלל פגמים כל כך מיותרים שנופלים בהתנהלות המשטרה, שמשחקים היטב לידיהם של עורכי הדין.

ב-8.5.17 נהג הנאשם בנתיב השמאלי בכביש 20 לכיוון צפון והתקרב למחלף שבעת הכוכבים. בין הכביש למחלף מצויר על פני הכביש תמרור 815 (אי תנועה מצויר). הוא סטה לנתיב שלימינו תוך שהוא גורם לרכב אחר שנסע באותו נתיב להאט, וכעבור שניות סטה פעם נוספת ופגע בקילשטיין בעודו רוכב על אי התנועה.

לכאורה מדובר על תיק שתפור היטב מבחינת התביעה, שכן אין מדובר על רשלנות רגעית מצד הנהג אלא על מהלך רשלני מתמשך שגרם למותו של קילשטיין. לפיכך, הבהירה התביעה כי מקומו של הפוגע בכלא, ולפרק זמן שנע בין 9 ל-21 חודשי מאסר, כמו גם שיש להטיל עליו 12 שנות פסילה ופיצוי בגובה של 30 אלף שקלים למשפחת ההרוג.

אז כיצד הגענו לכדי מצב בו הנאשם לא ישב יום אחד במאסר בפועל, אלא ירצה 9 חודשי מאסר בעבודות שירות? שורת כשלים שנפלו בהתנהלות המשטרה בחקר התאונה – היא שהובילה לגזר הדין המקומם.

הבעיה הראשונה והמהותית התעוררה באופן בו ערכה המשטרה את ניסוי שדה הראייה. מדובר על פעולה שתכליתה לברר האם בהינתן מיקומם של כלי הרכב ויתר הגורמים – נסיבות התאונה בלתי נמנעות. מכך גם מקישים בשלב מאוחר יותר לגבי חלוקת האחריות בין הצדדים. באופן עקרוני, ניסוי כזה מתקיים באופן הבא: מציבים בזירה כלי רכב שדומים בגודלם לרכבים המעורבים, במיקום זהה לזה שבו נמצאו כלי הרכב לאחר התאונה, בהתאם למכלול הראיות שקיימות: סרטוני וידאו, עדות של עדי ראייה, מצלמות רכב וכו'. הבעיה היא שבמקרה הזה לא הוצב במסגרת הניסוי טנדר שעמד באותה העת על אי התנועה.

באת כוחו של הנאשם, עורכת הדין קרן צחי חיים, מומחית בתחום דיני התעבורה שעבדה במשך 15 שנים כתובעת תעבורה במשטרת ישראל, טענה כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהטנדר חסם את שדה הראייה של של המעורבים: "העובדה כי המשטרה לא טרחה לברר את השלכות נוכחות הטנדר על שדה הראייה אפשרה למעשה לבאת כוחו של הנאשם לטעון כי התאונה בלתי נמנעת, ולפיכך על בית המשפט לכלול זאת במסגרת שיקוליו".

כמו כן, כבכל תאונה עליה מדווחים אזרחים, הגיעו תחילה לזירה ניידות ובכלל זה קצין בכיר, אולם במקום שאלו יסגרו את הזירה, יעכבו עדי ראיה ויציירו סקיצות ראשוניות לגבי האופן בו הם מצאו את מיקומם של כלי הרכב ויתר הפרטים הרלוונטיים – הם המתינו לבוחנים, כאשר בינתיים הזירה משתנה מבלי שתתועד על-ידי משטרת ישראל בזמן אמת.

לכל זאת, בצירוף כשלים רבים ונוספים שנפלו בחקירה, נחשף השופט בתיק, אולם היות והנהג הודה באחריות לתאונה, התייתר צורכו של בית המשפט לפסוק לגבי שאלת האשמה אלא לגזור את עונשו של הנאשם. השופט שנדרש לשקלל את רשלנותו התורמת של המנוח שרכב על אי התנועה ואת זו של הנאשם שסטה לעברו, קבע בפתח גזר הדין כי העונש ההולם נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר, כמו גם הטלת מאסר על תנאי, פסילת רישיון לטווח של עד 15 שנה, פסילה על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח. במסגרת גזר הדין ציין השופט כי מדיניות הענישה בתיקי גרימת מוות בנהיגה רשלנית היא להחמיר עם הנהג: "לנקיטת יד עונשית קשה ומחמירה יש השפעה מרתיעה על הנהגים בכביש ויש בה כדי לקדם הטמעתה של מודעות ציבורית בדבר החובה לשמור על כללי הזהירות כדי לשמור על חיי אדם ושלמות גופו". אם לא די בכך, זה הוסיף כי ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, "הן בשל עיקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה". קריאת תחילת גזר הדין לא מותירה מקום לספק – בסופו יוטל על הנאשם עונש כבד: "נראה כי הנאשם יכול וחייב היה לוודא בטרם סטה לעבר אי התנועה כי הוא אינו יוצר סיכון עבור משתמשי הדרך האחרים, גם אלה שאינם נוהגים כדין כמותו ונוסעים על אי התנועה", כתב השופט.

אך בסופו של יום, לאור המחדלים שנפלו בחקירת המשטרה, העובדה כי הנהג נטל אחריות והודה במיוחס לו כמו גם עברו התעבורתי התקין ביחס לוותק הנהיגה, גזר השופט על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר מותנה, 10 שנות פסילת רישיון בניכוי השנתיים אותן ריצה, 12 חודשי פסילה על תנאי ופיצוי כספי בגובה של 15 אלף שקלים.

עו"ד קרן צחי חיים מסבירה כי "הפרקליטות עשתה מאמצים רבים להתמודד עם מסכת הראיות המחוררת בתיק, אולם בסופו של יום, ולמרות שהנאשם בחר להודות במיוחס לו, מצא השופט לנכון להקל בעונשו. תוצאותיו המקלות של ההליך הינן פרי עמל רב של בחינה מדוקדקת של חומרי החקירה. בשורה התחתונה – מדובר על אדם נורמטיבי בן 62 ללא עבר תעבורתי מכביד, שלא יישב יום אחד מאחורי סורג ובריח".

עו"ד קרן צחי חיים (צילום: יח"צ)

18 ביוני 2019
רכיבה ראשונה: הוסקוורנה TE150i דגם 2020
צילום: Sebas Romero, Marco Campelli
- יתרונות: משקל, גמישות מנוע, התנהגות מנוע, בולמים ועקיבה, עיצוב, איכות
- חסרונות: הספק מנוע בסל"ד גבוה
- שורה תחתונה: ה-TE150i עשוי למלא את החלל שהשאיר אחריו ה-TE125, והוא מתאים מאוד לשוק הישראלי
- מחיר: טרם פורסם (הערכה: כ-55 אלף ש"ח)
- מתחרים: ק.ט.מ 150EXC TPI, שרקו SE125R, בטא 125RR
- נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 143.99 סמ"ק, מתנע חשמלי + רגלית התנעה, הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר, גוף מצערת דל'אורטו בקוטר 39 מ"מ, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב קרבון / פוליאמיד, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת לינקים, מהלך 300 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,487 מ"מ, מרווח גחון 360 מ"מ, גובה מושב 950 מ"מ, מיכל דלק 8.5 ל', משקל 99.6 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
הוסקוורנה TE150i – חדש ל-2020

מה זה?

שבועות ספורים אחרי שהושק הק.ט.מ 150EXC TPI, מוצג גם אחיו – ההוסקוורנה TE150i. כזכור, בשנת 2013 רכשה קבוצת ק.ט.מ את המותג הוסקוורנה מידי ב.מ.וו הגרמנית, ומאז אופנועי הוסקוורנה מיוצרים במטיגהופן במפעלי ק.ט.מ ונשענים על הטכנולוגיה של חברת האם. כך גם ה-TE150i.

בבסיס ה-TE150i שוכן מנוע דו-פעימתי חדש בנפח 144 סמ"ק, כשהוא מגיע עם מערכת הזרקת הדלק לפתח המעבר (TPI – Transfer Port Injection) – כמו בצמד אחיו הגדולים, ה-TE250i וה-TE300i. לשנת 2020, שנתיים אחרי הצגת מערכת ההזרקה לדו-פעימתיים, המערכת עוברת עדכון חשוב כשמתווסף לה חיישן לחץ סביבתי כנקודת ייחוס לחיישן הלחץ שיושב בבית גל הארכובה. בנוסף, המערכת משופרת בחומרה, וכמובן שה-TE150i מקבל צמד מפות ניהול מנוע חדשות ומעודכנות. מנוע ה-TE150i מגיע עם מתנע חשמלי מובנה, ובניגוד לשאר דגמי האנדורו של הוסקוורנה הוא מגיע עם רגלית התנעה לגיבוי. מה עוד? ובכן הקלאץ' הוא מסוג DDS (דיאפרגמה), והוא בתכנון ייעודי לאנדורו.

השלדה חדשה, כשכמו כל דגמי הוסקוורנה ל-2020 היא קשיחה יותר מדגמי העבר לכוחות אנכיים ולפיתול. ב-TE150i החדש מותקנת שלדה הזהה בגאומטריה לשאר דגמי האנדורו של הוסקוורנה, עם בסיס גלגלים של 1,487 מ"מ. הבולמים של WP, כשמלפנים מותקן מזלג ה-XPlor בקוטר 48 מ"מ כשהוא מעודכן ל-2018, והוא כולל גם כיוון עומס קפיץ חיצוני. מאחור יש בולם חדש של WP מדגם XACT, כמו בכל דגמי הוסקוורנה, כשהשנה מנגנון הלינקים חדש, רך יותר בתחילת המהלך וקשה יותר לקראת סופו – כלומר פרוגרסיבי יותר מדגמי עבר של הוסקוורנה.

הארגונומיה כאן, כמו בכל דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020, צרה יותר באזור הרדיאטורים וכן בזנב ובנקודות החיבור של הרוכב עם האופנוע, ובנוסף יש פלסטיקה חדשה – מודרנית יותר למראה כיאה לדור חדש של אופנועי הוסקוורנה – השלישי במספר מאז נרכש המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ. הפלסטיקה השנה לבנה, והיא כוללת נגיעות של צהוב זוהר – למשל מאחורי המסיכה, במגני הטלסקופים וכן בזנב, לצד אפור, וכל זה מעל שלדה שהשנה נצבעה בכחול כהה.

ברשימת האבזור המקורי תמצאו מערכות בלמים ותפעול הידראולי לקלאץ' של מגורה עם מנופים מתכווננים, מגני ידיים פתוחים מפלסטיק, כידון עבה של פרו-טייפר, מתג לבחירה בין 2 מפות ניהול מנוע (על הכידון), גריפים ננעלים של ODI, מגן מנוע פלסטיק, שלדת זנב קרבון / פוליאמיד, משולשים מכורסמים, רגליות אוחזות שמונעות הצטברות בוץ, רגלית הילוכים שמונעת הצטברות בוץ, חישוקי DID וצמיגי מצלר Six Days Extreme.

מנוע דו-פעימתי חדש בנפח 144 סמ"ק עם מערכת הזרקת דלק TPI

ביצועים

את מנועו של ה-TE150i כבר הספקנו להכיר באח הקטום שלו. זהו אמנם דו-פעימתי קטן-נפח, אולם הוא גמיש מאוד ביחס לנפחו הצנוע. זה אומר שמשתמשים פה פחות בקלאץ' מאשר באופנועי 125 סמ"ק דו-פעימתיים. עדיין, כמובן, כדי לייצר מהירות גבוהה צריך לסחוט למנוע הזה את המיץ, וכמובן לעבוד עם הקלאץ' – משמעותית יותר מאשר ב-250 וב-300 למשל. אולם הוא בהחלט גמיש. בהקשר הזה נציין שהיינו רוצים לקבל קצת יותר בוסט של כוח בקצה הסקאלה, בעיקר בשביל החיוכים בקסדה. את הבוסט הזה לא קיבלנו עם מערכת הפליטה המקורית, אולם כן קיבלנו צרחה דו-פעימתית ובוסט של הספק עם מערכת הפליטה החלופית של אקרפוביץ' שהותקנה על אחד מאופנועי ההדגמה בהשקה העולמית.

הוא גם מאוד חלק, המנוע הזה, ומזכיר בהתנהגותו את מנועי ה-TPI של צמד האחים הגדולים. מערכת ההזרקה עובדת מצוין, הכוח יורד לקרקע ביעילות רבה ועם המון שליטה מצד הרוכב, וזה מצוין, למשל, לטיפוסים במהירויות נמוכות ובינוניות, כפי שקורה הרבה אצלנו בשטחי האנדורו.

אחד היתרונות הגדולים של ה-TE150i הוא המשקל הנמוך. על-פי דף הנתונים הוא כבד בכ-3 ק"ג מאחיו הקטום, אולם התחושה שמתקבלת זהה למדי. תחושה שונה לחלוטין מתקבלת דווקא מהחלק האחורי בגלל מנגנון הלינקים. מסלול המבחן בפינלנד שבו רכבנו על דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020 כלל הרבה מאוד באמפים בגדלים שונים שאליהם מגיעים במהירויות שונות, וזה אפשר לבחון לעומק את התנהגות הבולמים במהירויות שונות, ובעיקר את העקיבה של הזנב. ובכן, כפי שכבר כתבנו בעבר במבחן ההשוואתי שביצענו למערכת PDS מול לינקג', גם כאן המסקנה הזו התחדדה – המתלה האחורי של ההוסקוורנה עוקב מצוין אחרי פני הקרקע, מספק אחיזה ויציבות, וגם הרבה ביטחון לרוכב לפתוח גז. זה נכון, אגב, לא רק במהירויות נמוכות אלא גם בגבוהות, וזה נכון מאוד לעקיבה על סלעים, ובמהירויות שונות. פשוט מצוין.

היציבות הזו של ה-TE150i מתקבלת לא רק ממערכת המתלה האחורי, אלא בשילוב של הגאומטריה, שכאמור נלקחה מהאחים הגדולים, והבולמים. כך למשל, את הפרונט הזה כבר פגשנו לפני שבועות ספורים ורכבנו עליו בדגמי ק.ט.מ, וגם כאן הוא עובד מצוין וסופג – במיוחד לרוכבי הובי של סוף שבוע, שהם המאסה העיקרית של רוכבי האנדורו נכון להיום. גם בהוסקוורנה בחרו השנה באג'נדה של קפיצים רכים יותר בשילוב של הידראוליקה איטית ('קשיחה') יותר – וזה עובד. מערכת המתלים סופגת מצוין, למשל ברכיבה על משטחי סלע וסלעים חדים, ושומרת על יציבות האופנוע, ומצד שני יש ביטחון לרכוב מהר על הקרקע הרכה מלאת הפניות שבמסלול הפיני ועדיין לקבל הרבה פידבק וביטחון מהפרונט עם יכולת עקיבה מרשימה.

מנוע גמיש וחלק, עקיבה מעולה מאחור

איך זה מרגיש?

בהוסקוורנה הורידו השנה 10 מ"מ מגובה המושב, ובנוסף הורידו 10 מ"מ מגובהו האפקטיבי של האופנוע על-ידי מנגנון הלינקים. בסך הכל – טוענים בהוסקוורנה – גובה המושב ירד ב-20 מ"מ תמימים. לא שאי-פעם הייתה לנו בעיה עם גובה המושב של אופנועי אנדורו, אבל השנה בהחלט מורגש שהגובה ידידותי למשתמש, גם על 174 הס"מ שלי.

הארגונומיה מצוינת, כשהכידון שונה במעט בכיפופו מזה של האח הקטום, וגם התחושה מהמנופים מעט שונה. כך או כך, ההוסקוורנה של 2020 צרים מאוד, נותנים תחושה צרה, וכך גם ה-TE150i החדש, כשיתרונו הגדול הוא המשקל הנמוך, וכן תחושת הקלילות בזמן רכיבה שנובעת לא רק מהמשקל הנמוך אבסולוטית וביחס לאחיו הגדולים, אלא גם – ובעיקר – בשל משקלם הנמוך של החלקים המסתובבים במנוע.

ושוב, ה-TE150i מצטיין בעיקר בקלות רכיבה ובידידותיות למשתמש. הוא קל מאוד פיזית – האופנוע הקל ביותר של הוסקוורנה בליין דגמי האנדורו, וקל מאוד להזיז אותו מצד לצד, למשל ברכיבה בסינגל המפותל. קל לטפס איתו או לרדת ירידות, והוא לא מאיים על הרוכב בשום שלב כך שהרוכב יכול להתרכז בהתקדמות ולא לבזבז אנרגיה על שליטה על המנוע. בנוסף, יש לו מערכת מתלים מעולה, כשיתרונה הגדול הוא בחלק האחורי שמספק שפע עקיבה, אחיזה וביטחון לרוכב עם המון רכות בתחילת המהלך. ואחרי הכל, האופנוע בנוי ברמה גבוהה – כמו כל אופנועי האנדורו של הוסקוורנה (וק.ט.מ), ומציע מכלולים איכותיים.

משקל נמוך, קל מאוד לרכיבה; מתאים לרוכב האנדורו הישראלי

סיכום ועלויות

ההוסקוורנה TE150i הוא אופנוע חשוב מאוד עבור הוסקוורנה בשוק הישראלי, והוא עשוי להיות המחליף של ה-TE125 המיתולוגי, והאופנוע שיחזיר את הנפחים הקטנים לקדמת הבמה של הוסקוורנה אצלנו בארץ. הסיבה העיקרית היא קלות הרכיבה עליו, שנובעת מהמשקל הנמוך, מהמנוע הסופר-ידידותי ונשלט שמספק לא מעט מומנט זמין בשילוב של חלקות מרשימה, ומההתנהגות ומערכת המתלים המעולה שמספקת הרבה מאוד ביטחון לרוכב.

בתמחור נכון ה-TE150i עשוי להיות – כאמור כמו ה-TE125 – להיט מכירות בשוק הישראלי. מחיר בישראל טרם פורסם, אולם באירופה מחירו נמוך יותר ב-1,000 יורו לעומת אחיו הגדול, ה-TE250i, כך שלהערכתנו הוא יעלה בישראל סביב 55 אלף ש"ח. אם אכן זה יהיה המחיר, הרי שמדובר בעסקה מעולה לרוכב האנדורו הישראלי (את המחיר המדויק נעדכן כשיתקבל).
13 ביוני 2019
רכיבה ראשונה: ב.מ.וו F850GS אדוונצ'ר
- יתרונות: גמישות מנוע, חספוס מנוע, עיצוב, יציבות, איכות וגימור
- חסרונות: הספק בסל"ד גבוה, מיגון רוח, גודל סביבת מיכל דלק, מחיר
- שורה תחתונה: גרסת האדוונצ'ר של ה-F850GS מיועדת בעיקר למרחקים ארוכים ולמי שפחות אוהב לתדלק את ה-F850GS שלו
- מחיר: 115,000 ש"ח, 117,000 ש"ח לראלי, 121,000 ש"ח לאקסקלוסיב
- מתחרים: הונדה CRF1000L אפריקה טווין, ק.ט.מ 1090 אדוונצ'ר R
- נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, גל ארכובה 270-450, נפח 853 סמ"ק, 90 כ"ס ב-8,250 סל"ד, 9.37 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 12.7:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת מונוקוק מפלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 230 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,300 מ"מ, בסיס גלגלים 1,593 מ"מ, זווית היגוי 62 מעלות, מפסע 124.6 מ"מ, גובה מושב 875 מ"מ (אופציה ל-815, 835, 860 ו-890 מ"מ), מיכל דלק 23 ל', משקל מלא 244 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17
ב.מ.וו F850 אדוונצ'ר

מה זה?

ה-F850GS שיצא לשווקים בשנה שעברה, מקבל השנה גרסת אדוונצ'ר מאובזרת. השינוי המרכזי בין ה-F850GS הרגיל לבין גרסת האדוונצ'ר נמצא בנפח מיכל הדלק: בעוד לגרסת המקור מיכל דלק בנפח של 15 ליטרים, כאן בגרסת האדוונצ'ר הנפח גדל ל-23 ליטרים.

יחד עם מיכל הדלק החדש בב.מ.וו עיצבו מחדש את על יחידת המיכל. אגב, במעבר מדגמי ה-800 הישנים לדגמי ה-850 החדשים, מיכל הדלק עבר מזנב האופנוע למקומו הקונבנציונלי בין רגלי הרוכב. כעת העיצוב במבט מהצד נראה נקי, פונקציונלי, מודרני ונאה. אולם במבט על, או במבט אחורי, מגלים שסביבת מיכל הדלק היא ענקית – ללא פרופורציה לגודל המיכל עצמו או לגודל האופנוע. הרבה אוויר יש שם, מסביב למיכל עצמו, ולדעתנו זה קצת מוגזם.

פרט למיכל הדלק המוגדל ולסביבתו החדשה, גרסת האדוונצ'ר מקבלת גם אבזור רב. כך למשל יש מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED. מאידך, ה-F850GS אדוונצ'ר שמגיע ארצה נעדר את מערכת המתלים החשמליים ESA II.

תוספת נוספת שמקבלת גרסת האדוונצ'ר היא האפשרות לכיוון גובה משקף הרוח לשני מצבים, על-ידי ידית שמתופעלת ביד אחת ותוך כדי רכיבה. שאר האופנוע זהה למדי ל-F850GS הרגיל – כולל המנוע וניהול המנוע, השלדה, מערכת המתלים, הגלגלים והבלמים. כלומר במקרה הזה הפלטפורמה משותפת אולם האבזור שונה.

למבחן הדרכים שלנו לקחנו את גרסת הראלי, כשההבדלים בינה לבין הגרסה הרגילה כוללים משקף רוח מקוצר כמו של ה-F850GS הרגיל, וכן צביעת ראלי יפה בכחול-לבן-אדום עם חישוקים זהובים. גרסה נוספת – אקסקלוסיב – מציעה גם ארגזי צד מקוריים לצד צביעה ייחודית.

גרסה מוגדלת ומאובזרת ל-F850GS

ביצועים

ביצועיו של ה-F850GS בגרסת האדוונצ'ר דומים מאוד לאלו של הגרסה הרגילה, וזה לא מפתיע, שכן כאמור הפלטפורמות זהות.

המנוע, שבגרסה הישראלית מפיק 90 כ"ס בלבד (בגרסאות שנמכרות בחו"ל ההספק עומד על 95 כ"ס. לארץ מגיעה גרסת 90 כ"ס בגלל איכות הדלק המקומי – כך על-פי ב.מ.וו), חלק ונעים לשימוש, ובשל תצורתו והזווית בין פיני הארכובה הוא גם מפיק חספוס נעים. הוא שופע מומנט החל משחרור קלאץ', והוא יאיץ היטב את האופנוע עד הרבה אחרי סל"ד הביניים. כלומר בטווח הסל"ד השימושי ביותר המנוע הזה יעיל וטוב.

מאידך, כשמגיעים למחוזות ההספק, למנוע הזה חסר – וזה מורגש דווקא בגלל תוספת המשקל של 15 הק"ג ביחס לגרסה הרגילה. לא רק שהמנוע הזה מסוגל לספק יותר הספק בבסיסו, והוא מוגבל ל-95 כ"ס באופן מלאכותי כדי שניתן יהיה למכור אותו גם מוגבל ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון A1, אלא גם שבגרסה הישראלית מקבלים 5 כ"ס פחות, וזה מעט מדי. זה בא לידי ביטוי גם בתאוצות חזקות שבהם המנוע מאבד מיכולת הנשימה בסל"ד גבוה, אבל בעיקר במהירות הסופית – עד 170 ואפילו 180 האופנוע יאיץ יפה, ומשם ועד המהירות הסופית – קמ"שים בודדים יותר מ-200 קמ"ש – הוא יאסוף את המהירות לאט. מאוד לאט.

מערכת המתלים טובה מאוד. היינו צריכים לסגור 3/4 סיבוב בשיכוך ההחזרה של הבולם האחורי כדי שהזנב יפסיק להתנדנד, ומיד לאחר מכן קיבלנו מכונה שאמנם רכה על המתלים, אבל יציבה – גם בקו ישר וגם בהטיה. במקביל, הספיגה טובה ומערכת המתלים מבודדת טוב למדי את הרוכב ממה שקורה תחתיו.

בשביל כזה עדיף את הגרסה הרגילה

בגלל בסיס הגלגלים הארוך, המשקל הלא נמוך, הגאומטריה, והגלגל הקדמי בקוטר "21 – ההיגוי פה אינו חד, ואפילו קצת כבד. זה אומר שכדי להכניס פקודות היגוי חזקות צריך להשקיע כוח, וזה בסדר גמור, שכן כאמור הטרייד-אוף הוא היציבות המצוינת של ה-GS. תכונה זהה ראינו גם בגרסה הרגילה, רק שכאן יש תוספת משקל ונפח שממוקמים למעלה ומאטים עוד יותר את ההיגוי והזריזות.

הבלמים מצוינים, בעלי נשיכה חזקה והחלטית ועוצמה חזקה לאורך כל הבלימה. אגב, יש כאן מערכת בלמים משולבת, שמעבר לחלוקת עוצמת הבלימה בין הקדמי לבין האחורי גם מספקת 3% הנחה בביטוח החובה.

ברכיבת שטח ה-F850GS אדוונצ'ר דומה בתכונותיו לגרסה הרגילה, שכן כאמור הפלטפורמה זהה בין שני הכלים, אבל הוא כבד יותר והוא רחב משמעותית בסביבת מיכל הדלק. המשמעות מבחינתנו היא שדווקא הגרסה הרגילה מתאימה יותר לטיולי שטח. גרסת האדוונצ'ר מתאימה יותר לרכיבות ארוכות, ואם יש שטח בתפריט אז עדיף שהוא יהיה שבילים ברמת קושי קלה ולא יותר מזה.

איך זה מרגיש?

תנוחת הרכיבה זהה למדי לזו שב-F850GS הרגיל, אבל סביבת הרוכב שונה לחלוטין. זה נובע, כאמור, ממיכל הדלק הענק שנמצא מתחת לעיני הרוכב. עכשיו, זה לא רק שהמיכל עצמו גדול, אלא גם שבב.מ.ו ניפחו את סביבת המיכל באופן מלאכותי עם פלסטיקה רבה שבינה לבין המיכל עצמו יש חלל עצום. לא ברור לנו מה המטרה של הנפח הזה, ואולי בכלל זה אלמנט עיצובי, אך לדעתנו הוא מיותר ולא פונקציונלי, וגורם לאופנוע להיראות ולהרגיש גדול משמעותית ממה שהוא באמת, כאמור ללא תכלית ממשית.

הרכיבה על גרסת האדוונצ'ר מזכירה מאוד את הגרסה הרגילה. המנוע הזה שופע מומנט כבר מסל"ד נמוך, והוא מאפשר שורט-שיפטינג כמו שאנחנו אוהבים. 'רכיבה על גלי המומנט' מה שנקרא. מהירות השיוט הנינוחה נעה סביב 160-150 קמ"ש, כשמעל זה המנוע יתקשה לאסוף מהירות כמו עד לזה. המהירות המרבית עומדת על כ-200 קמ"ש, אבל מיגון הרוח הצנום של גרסת הראלי שעליה רכבנו מסיט את הרוח היישר לראש הרוכב – גם כשהמשקף על מצבו העליון. אופנוע אדוונצ'ר למרחקים ארוכים שמגיע עם משקף רוח קטנטן – קשה לנו לחיות עם הדיסוננס הזה.

לגרסת האדוונצ'ר – כמו ל-F850GS הרגיל – מסך TFT צבעוני ומודרני המוכר מדגמים נוספים של ב.מ.וו, והוא נעים לשימוש ונותן תחושה מודרנית ואף יוקרתית. המצערות כמובן חשמליות, ויש 3 מצבי ניהול מנוע – דינמיק, כביש ואנדורו פרו. במצב דינמיק ידית המצערת קצת לא לינארית והתחושה היא מוזרה, ולכן ברוב הזמן רכבנו על מצב הכביש. במצב אנדורו פרו בקרת האחיזה מתערבת מעט מאוד, וכך גם ה-ABS, לצורך רכיבת שטח. נציין שניתן לנתק לחלוטין גם את בקרת האחיזה וגם את ה-ABS – בלחיצת כפתור על בית המתגים השמאלי. מצוין.

ואחרי הכל, ה-F850GS בגרסת האדוונצ'ר נותן תחושה של אופנוע גדול, ואפילו ענק. בעיקר בגלל לוח השרטוט הגדול שנמצא בין רגלי הרוכב ומתחת לראשו. במהלך המבחן ניסינו לחשוב למה בעצם צריך את גרסת האדוונצ'ר של ה-F850GS. הרי מצד אחד, מיכל הדלק הגדול מיועד לרוכבים אשר משתמשים באופנוע לטיולים ארוכים, והניפוח של המיכל וסביבתו, וגם תוספת המשקל, מרחיקים את האופנוע מרכיבת שטח ביחס לגרסה הרגילה. מצד שני, אם הוא פחות מיועד לשטח אז בשביל מה צריך את הגלגל הקדמי בקוטר "21? תנו לנו אותו עם "19 מלפנים ושלפחות נהנה מיכולות כביש גבוהות ומהיגוי זריז יותר. את אותו הדבר ניתן להגיד גם על המשקף הקטנטן, רק שבמקרה הזה המשקף הקצר מגיע רק בגרסת הראלי. בשתי הגרסאות האחרות – האדוונצ'ר והאדוונצ'ר אקסקלוסיב – המשקף גבוה ואמור להיות יעיל יותר בהגנה מפני רוח.

סיכום ועלויות

ה-F850GS החדש הוא אופנוע מצוין. גרסת האדוונצ'ר שלו אמורה לקחת אותו אפילו צעד קדימה, אבל היא קצת התבלבלה בדרך. היא מנסה להיות גם וגם, אבל יוצא לה פחות מזה ופחות מזה, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.

זה לא שזה אופנוע לא טוב. להפך – זה אופנוע טוב, שכן הבסיס שלו מעולה. הוא נוח, יש לו מנוע גמיש ויעיל, הוא יציב וטוב על המתלים, הוא בנוי איכותי מאוד, הגימור ברמה גבוהה, והוא מאובזר בשפע תוספות יקרות. הוא אפילו נראה מצוין ומעוצב מודרני ונאה. אבל הוא פחות טוב מהגרסה הרגילה לרכיבת שטח – בגלל תוספת הנפח והמשקל בחלקו העליון, ומאידך, כאופנוע כביש הגלגל הקדמי בקוטר "21 מיותר. למעשה אנחנו נזכרים שזה פחות או יותר מה שכתבנו גם על גרסת האדוונצ'ר של ה-F800GS ב-2017:

"יש פה דיסוננס גדול ב-F800GS אדוונצ'ר. מצד אחד זהו אופנוע איכותי ומאובזר, מגומר ברמה גבוהה כמו שב.מ.וו יודעת, ומציע מכלולי איכות ומערכות אלקטרוניקה שעובדות נהדר – גם יחד בסנכרון. מצד שני, הוא קצת לא סגור על עצמו – שכן המסר שהוא משדר, וגם המיתוג שלו, צועקים שטח, אבל בפועל הוא יותר אופנוע כביש מאשר הגרסה הרגילה, למרות – או בגלל – האבזור. ואם כבר הוא יותר אופנוע כביש, אז לשם מה אנחנו צריכים גלגל קדמי צר בקוטר "21 שמכביד על ההיגוי ומקטין את האחיזה בכביש? תנו לנו את ה-F800GS אדוונצ'ר עם חישוק קדמי בקוטר "19. אמנם נוותר על תדמית הרפתקן השטח, אבל לפחות נקבל אופנוע שסגור על עצמו ומתנהג טוב יותר בסביבת המחייה הטבעית שלו – הכביש הציבורי. ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז לרכיבת שטח היינו לוקחים בלי לחשוב פעמיים את הגרסה הרגילה, שכן זהו אופנוע שהוכיח את עצמו, גם בתחום הזה".

מחירו של ה-F850GS בגרסת אדוונצ'ר נקבע על 115 אלף ש"ח. הוא אמנם מגיע, כאמור, עם שפע תוספות, אך לאור מחירי מתחריו המחיר הזה נראה לנו קצת גבוה, מה משאיר את ה-F850GS אדוונצ'ר לקהל מצומצם של רוכבים.
12 ביוני 2019
הוסקוורנה משיקה את דגמי האנדורו של 2020

שבועות ספורים אחרי חברת האם ק.ט.מ, גם בהוסקוורנה משיקים את ליין דגמי האנדורו של 2020. זהו דור חדש של אופנועי אנדורו להוסקוורנה – השלישי מאז נרכש המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ובגדול אפשר לומר שהשינויים בדגמי האנדורו של הוסקוורנה זהים למדי לאלו שבוצעו בדגמי 2020 של ק.ט.מ.

דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020 (בתמונה – FE250)

אבל לפני שנדבר על הדור החדש, צריך לדבר לרגע על המותג הזה – הוסקוורנה. במקור זהו מותג שוודי, אולם הוא היה בבעלות משפחת קסטליוני האיטלקית כ-20 שנים. משם המותג עבר לב.מ.וו, שדרך המותג האיטלקי-שוודי שחררה כמה דגמים מעניינים ובראשם הנודה 900. ב-2013 נרכש המותג הוסקוורנה על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ומאז – במשך 6 שנים – החברה משקיעה כדי לבדל את המותג, לייחד אותו, ולספק מוצרים ייחודיים ברוח המיוחדת של הוסקוורנה.

המספרים מראים שבמטיגהופן עובדים נכון. אם בשנות השיא של הוסקוורנה 'האדומה' – של ב.מ.וו ולפני כן של איטליה נמכרו פחות מ-12,000 כלים בשנה, הרי שבשנה הראשונה של הוסקוורנה תחת קבוצת ק.ט.מ, 2014, נמכרו לא פחות מ-16,000 כלים. שיא של כל הזמנים. מאז מטפסים בק.ט.מ עם מותג הוסקוורנה, שוברים שיאי מכירות בכל שנה, וב-2018 נמכרו 48,555 כלים של המותג השוודי-אוסטרי. בחלוקה שטח וכביש נציין שנמכרו כ-33,000 אופנועי שטח (אנדורו ומוטוקרוס, מהם 60% אנדורו ו-40% מוטוקרוס), וכ-15,000 אופנועי כביש מסדרות ה-401 וה-701. אנשי הוסקוורנה, אגב, מציינים שמטרתם להמשיך ולשבור את השיא, בין היתר על-ידי הצגת דגמי כביש חדשים כבר בתערוכת מילאנו הקרובה בנובמבר 2019.

נחזור לדגמי האנדורו של 2020. המטרה של מהנדסי הוסקוורנה לדור החדש של אופנועי האנדורו הייתה להוריד משקלים, לשפר את הנוחות, לשפר את יכולות הרכיבה ואת קלות התפעול. השינויים, כאמור, כמעט זהים לאלו שבוצעו בדגמי האנדורו 2020 של ק.ט.מ, וזה לא מפליא, שכן שני המותגים משתמשים בטכנולוגיות זהות, והם בוצעו בשלדה, במתלים, במנגנון הלינקג', בארגונומיה, ובמנועים.

שלדה קשיחה יותר ואג'נדה חדשה לבולמים

לשנת 2020 דגמי הוסקוורנה מקבלים פלסטיקה חדשה עם ארגונומיה צרה יותר כמעט בכל מקום שבו הרוכב מתחבר לאופנוע. כמו בק.ט.מ, גם בהוסקוורנה הרדיאטורים צרים יותר ונמוכים יותר, ועל כן כונסי מיכל הדלק צרים משמעותית בחלקם העליון. המושב השנה נמוך יותר ב-10 מ"מ, על-פי הוסקוורנה בשל מערכות חשמל ואלקטרוניקה מינימליסטיות יותר מבעבר, ויש לו כיסוי מושב חדש שמתאים לרכיבת אנדורו.

שלדת אופנועי האנדורו של הוסקוורנה – שזהה בין הדגמים למעט תושבות המנוע והצינורות התחתונים של העריסה – מקבל השנה יותר קשיחות לפיתול ולכוחות אנכיים. תושבות ראש המנוע עשויות השנה מאלומיניום מחושל בכל הדגמים ולא רק ב-4 פעימות, ושלדת הזנב הפלסטית – הייחודית להוסקוורנה (70% פלסטיק, 30% קרבון) – עשויה השנה מ-2 חלקים במקום מ-3, ומשקלה יורד ב-250 גרם.

שינוי משמעותי על-פי הוסקוורנה מתבצע במנגנון הלינקג'. זהו מנגנון חדש, אשר מציע יותר תחושה (רכות) בתחילת המהלך עם יותר פרוגרסיביות לקראת סופו. המשמעות היא שגובה הרכיבה בדינמי יורד ב-10 מ"מ נוספים, ועם המושב הנמוך יותר מדובר ב-20 מ"מ תמימים של גובה מושב שההוסקוורנה איבד השנה, מבלי לוותר על מרווח גחון. מעניין מאוד וחשוב, ואת זה בהחלט נבדוק.

ארגונומיה משופרת (בתמונה – TE300i)

בתחום הבולמים, גם דגמי הוסקוורנה מקבלים את האג'נדה החדשה של ק.ט.מ – שלדה קשיחה יותר, קפיצים רכים יותר, והידראוליקה איטית יותר. בק.ט.מ זה עבר, אם כי לקח זמן להתרגל לזה, ומאוד מעניין כיצד זה יעבוד בהוסקוורנה עם מערכת הלינקים מאחור. כך או כך, בפרונט נדובר על מזלג ה-XPLOR, המותקן גם בק.ט.מ, רק שבהוסקוורנה הוא מגיע עם כיוון עומס קפיץ במקור (ועם הגומייה לניטור מהלך המתלה שבשימוש), ואילו מאחור מדובר בבולם ה-XACT הכולל כאמור מערכת לינקים.

בתחום המנועים, דגמי הוסקוורנה מקבלים את אותם השינויים של דגמי ק.ט.מ ל-2020. כך למשל יש מערכת קירור חדשה, עם רדיאטורים חדשים ועם צנרת בקוטר גדול יותר. מערכת ניהול המנוע – גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות – חדשה, כשבדגמי ה-4 פעימות יש עדכון לבקרת האחיזה כך שתעבוד טוב יותר. דגמי ה-2 פעימות מקבלים חיישן לחץ סביבתי בנוסף לחיישן לחץ גל הארכובה לטובת ניטור לחץ מדויק יותר למערכת ההזרקה, וכן מפות ניהול מנוע חדשות ומעודכנות.

מה עוד חדש במנועים? ובכן, רגלית ההתנעה ירדה בכל הדגמים, למעט ב-TE150i החדש. דגמי ה-TE250i / TE300i מגיעים אמנם רק עם מתנע חשמלי, אולם ניתן להוסיף להם רגלית התנעה כחלק נפרד. תיבת האוויר חדשה בכל הדגמים, ודגמי ה-2 פעימות המוזרקים מקבלים מיכל שמן חדש שכולל גם את חיישן הלחץ הסביבתי.

מנוע ה-TE150i החדש והמוזרק

מערכות הפליטה חדשות כולן, כשהן קלות יותר גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות. בנוסף, דגמי ה-2 פעימות בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים את סעפת הפליטה החדשה עם הגימור הגלי שאמור להקנות עמידות גבוהה יותר במכות. לדברי מהנדסי הוסקוורנה, דווקא במנועי ההזרקה זה חשוב, שכן מערכות פליטה מעוכות משפיעות מאוד על תפקוד המנוע – יותר מאשר במנועי קרבורטורים.

מנועי ה-2 פעימות הגדולים מקבלים השנה פורט פליטה חדש, וכן פלאנג' חדש בחיבור למערכת הפליטה. בנוסף, שסתום הכוח חדש, וכך גם מכסה נשאבת המים.

ה-FE250 מרובע הפעימות מקבל צילינדר חדש, יחס דחיסה גבוה יותר, וכן תזמון חדש לגלי הזיזים. השינויים הללו אמורים להיות משמעותיים. גם ה-FE350 מקבל יחס דחיסה גבוה יותר, בין היתר על-ידי ראש מנוע חדש לחלוטין שגם שוקל 200 גרם פחות וגם תא השריפה מעוצב בו אחרת מבעבר. הבוכנה ב-FE350 חדשה, וגם היא אחראית על העלאת יחס הדחיסה.

ה-FE450 וה-FE501 מקבלים השנה ראש מנוע חדש, שבו גל הזיזים יושב נמוך יותר ב-15 מ"מ ותא השריפה מעוצב מחדש. בנוסף, הבוכנה חדשה, ושני השינויים הללו מעלים את יחס הדחיסה מ-11.8:1 ל-12.75:1 – שינוי משמעותי ביותר.

TE150i – חדש ל-2020

TE150i – דו-פעימתי עם הזרקת דלק

גם בהוסקוורנה משחררים לשוק אופנוע 150 סמ"ק דו-פעימתי מוזרק דלק חדש, כשטכנולוגיית המנוע זהה לזו שבק.ט.מ 150EXC TPI. המנוע עבר שינויים רבים להתאמה להזרקת הדלק, ובין היתר הוא מקבל צילינדר חדש ובוכנה חדשה, וכן ראש מנוע חדש וקלאץ' דיאפרגמה DDS המותאם לאנדורו. השלדה זהה בגאומטריה לשאר דגמי הוסקוורנה, פרט לצינורות השלדה התחתונים שעוטפים את המנוע גבוה יותר בגלל הקומפקטיות של מנוע ה-150 לעומת ה-250 וה-300. גם שאר האופנוע זהה לשאר דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020, למעט הסט-אפ במתלים שמותאם למשקל ולעומסים של ה-TE150i.

מחר (ג') נרכב על דגמי האנדורו של 2020 בהשקה לעיתונות העולמית שנערכת ברגעים אלו בפינלנד, ובימים הקרובים נספר לכם כיצד מתנהגים ועובדים האופנועים החדשים. הישארו מחוברים.

11 ביוני 2019
דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2020

8 ביוני 2019
השקה עולמית: דגמי האנדורו 2020 של שרקו

צילום: שרקו

בימים אלו שרקו הצרפתית חוגגת 20 שנה. החברה, שהוקמה בשנת 1999, ייצרה בתחילה אופנועי טריאל, ואת אופנוע האנדורו הראשון שלה היא השיקה בשנת 2004. ב-15 השנים הללו החברה הקטנה הזו התקדמה במהירות אל חזית אופנועי האנדורו, ונכון להיום היא אחת היצרניות המובילות בתחום.

אפשר להגיד – ובמידה מסוימת של צדק – שזו לא חוכמה לקחת מכלולים איכותיים ולייצר אופנוע טוב. אבל בשרקו יש כמה דברים מעבר לכך. ראשית, הם מפתחים בעצמם את השלדות, והאופנועים של שרקו מצטיינים בגודלם הפיזי, ובעיקר בממד הרוחב הצר, וכן במשקלים הנמוכים. במקביל, האופנועים של שרקו מצטיינים בהתנהגות דינמית וביכולות דינמיות מודרניות. אבל מעל לכל, הפלא העיקרי מבחינתנו הם המנועים – ובמיוחד מנועי ה-4 פעימות. כמעט קשה להאמין שחברה קטנה כל כך תפתח בעצמה מנועים איכותיים כל כך מכל בחינה: כוח, התנהגות, הורדת כוח, שליטה, ולא פחות חשוב – גודל פיזי ומשקל. השורה התחתונה היא שהאופנועים של שרקו השתבחו במהירות והגיעו תוך זמן קצר להיות כלים מהמובילים בתחום האנדורו.

גם החברה עצמה גדלה במהירות, בין היתר בזכות הרחבת ליין הדגמים שלה. כך למשל, שרקו מציעה לא פחות מ-13 דגמי אנדורו (רייסינג ופקטורי), שמתוכם 3 נפחים דו-פעימתיים ו-4 נפחים של מרובעי פעימות, ובנוסף דגמי קרוס-קאנטרי, דגמי טריאל, דגמי סופרמוטו בנפחים שונים, וגם אופנועים קטנים לנערים ואופנועי פנאי בסיסיים. ליין רחב לכל הדעות. שרקו מוכרת היום אופנועים מסביב לעולם ב-750 נקודות מכירה ב-5 יבשות, ובנוסף נכנסה לדעת הקהל כאג'נדה לא מעט בזכות ההשקעה הרבה בספורט מוטורי בכמה דוקטרינות. מרשים ביותר.

דגמי האנדורו של שרקו ל-2020; כאן סדרת הרייסינג

2020 – המשך האבולוציה

ב-2018 רכבנו על ליין דגמי שרקו, כשהכוכב היה ה-SE-R125 הדו-פעימתי. שנה לאחר מכן רכבנו על ליין דגמי 2019, כשבשרקו השיקו לראשונה את דגמי הפקטורי המצוידים בולמי קאיאבה במקום WP, במערכות פליטה משופרות, ובשפע של אביזרי איכות. לשנת 2020 בשרקו לא מבצעים מהפכות או קפיצת מדרגה משמעותית, אלא ממשיכים באבולוציה ובהשבחת הכלים כך שיהיו חזקים יותר, קלים יותר, דינמיים יותר ויעילים יותר.

כך למשל, כל דגמי האנדורו מקבלים שיפור במנגנון הלינקג', וכעת לטענת שרקו הוא עובד חלק יותר ועמיד יותר. דגמי ה-SE הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים צינור חדש בין תיבת האוויר לשסתום העלים, שאמור לשפר את היעילות בסל"ד נמוך ובינוני. גם מיכל הדלק שופר, וכעת ברז הדלק נגיש יותר בדגמים אלו.

כל האופנועים בסדרת הרייסינג מקבלים השנה ברז עומס קפיץ לבולמי ה-WP EXplor הקדמיים, וגם דודי פליטה קלים יותר בכ-150 גרם לדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק בשל פייה סופית קלה יותר. סדרת הרייסינג מקבלת גם גרפיקה חדשה, וסטפני – המעצבת הראשית של שרקו שאחראית לעיצובי האופנועים והביגוד, גאה מאוד בכך שהצליחה להכניס את הצהוב הפלואורסצנטי באופן קבוע לאופנועים ולביגוד כחלק מהלוגו ומהמיתוג של שרקו. אנחנו בעד.

תנו לנו צהוב זוהר!

סדרת הפקטורי מקבלת השנה, לצד גרפיקה חדשה, גם מגני שלדה כחולים. בשינויים המכאניים ניתן למנות את גלגל השיניים האחורי של AFAM, שהשנה הוא כולו מפלדה אך קל מאוד, ואת הפייה הסופית למערכת הפליטה של ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים, הקלה יותר ב-150 גרם – בדומה לזו של סדרת הרייסינג. גם כאן המטרה הייתה יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני.

בגזרת המנועים, בשרקו ירדו לחלוטין מרגליות התנעה בכל הדגמים. אין בכך צורך עם מערכות ההתנעה החשמליות המודרניות – בדיוק כמו שאומרים בק.ט.מ. ואם חשבנו שנקבל השנה מערכות הזרקה לדו-פעימתיים, הרי שבשרקו בוחרים להישאר עם קרבורטורים. לטענתם, כל עוד מערכות ההזרקה לא נותנות יתרון בביצועים על קרבורטורים – הם נשארים עם קרבורטורים. ביום שמערכות ההזרקה יספקו ביצועים טובים יותר (או שתקנות זיהום האוויר יסגרו עליהם לגמרי ולא תהיה ברירה) – אז הם יעברו למערכת הזרקה. רשמנו לפנינו. כפיצוי, כל המנועים מקבלים צביעה חדשה למכסי הצד.

מנוע ה-125 הדו-פעימתי מקבל השנה שיפור בשסתום הכוח החשמלי. מעתה יש לו אפשרות כיוון לגובה, ויש כלי מיוחד לכיוון הזה. בנוסף, ה-125 מקבל בוכנה חדשה בפרופיל מעט שונה, והתוצאה של שני השינויים הללו היא יותר הספק – בין היתר על-ידי העלאת הסל"ד.

שרקו SEF500R בגרסת פקטורי

מנועי ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים מקבלים השנה שסתום עלים חדש, וגם מניפולד הקצר ב-15 מ"מ מהקודם. שני השינויים הללו, יחד עם צינור תיבת האוויר החדש, אמורים לספק יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יש גם יציקה חדשה לבלוק המנוע באזור שסתום העלים. סלסלת הקלאץ' חדשה, והיא קלה יותר מקודמתה ב-196 גרם. בנוסף, בשרקו שיפרו את השימון לקלאץ' והחליפו את המערכת ההידראולית של תפעול הקלאץ'. התוצאה – 20% פחות מאמץ בלחיצה על הקלאץ' בצמד דגמים אלו, וזה מורגש מאוד. הורדת משקל נוספת התבצעה בגלגל השיניים הקדמי, שכעת מגיע עם קדחים.

בגזרת מרובעי הפעימות עם הבלוק הקטן – ה-250 וה-300 סמ"ק – בשרקו ביצעו הורדת משקל של 400 גרם על-ידי החלפת גלגלי השיניים של משאבת השמן ושל המתנע החשמלי לקלים יותר. פרט לכך שופר הסלקטור בתיבת ההילוכים, וכעת יש דיוק רב יותר בהעברת הילוכים.

הורדת משקל משמעותית יותר של כ-600 גרם בוצעה במנועי הבלוק הגדול – ה-450 וה-500 סמ"ק – על-ידי הורדת משקל מכמעט כל חלק מסתובב במנוע, כמו גל ארכובה, סלסלת קלאץ', בלנסר, וגלגלי שיניים שונים. בנוסף, מערכת התזמון חדשה, והיא בעיקר שקטה יותר כמו שתקנות זיהום האוויר מחייבות.

אפשר לראות שכאמור אין פה מהפכות, אבל יש פה תהליך שיפור מתמיד והמשך האבולוציה של אופנועי האנדורו של שרקו.

ההשקה העולמית לדגמי 2020 – באיטליה

רייסינג או פקטורי?

את ההשקה לעיתונות העולמית ערכו אנשי שרקו בטירה צפון איטלקית, שצמוד אליה מסלול אנדורו צפוף ביער וספיישל-טסט קצר. במהלך היום רכבנו על כל דגמי האנדורו של שרקו – גם מסדרת הרייסינג וגם מסדרת הפקטורי – ובסך-הכל 13 אופנועים. למה רק 13? ובכן, מפני שה-125 מיוצר בגרסת רייסינג בלבד. כל השאר – 250 ו-300 דו-פעימתיים ומרובעי פעימות, וכן 450 ו-500 – מוצעים גם בגרסת רייסינג וגם בגרסת פקטורי.

אם נעזוב לרגע את עניין האבזור העשיר של גרסאות הפקטורי ונתרכז רק בבולמים ובמערכות הפליטה – שכן אלו השינויים המשמעותיים יותר בהבדלים בינם לבין דגמי הרייסינג – הרי שהמסקנה שלנו מהמבחן לדגמי 2019 התחזקה משמעותית בהשקת דגמי 2020.

מערכות הפליטה – של אקרפוביץ' בדגמי ה-4 פעימות ושל FMF בדגמי ה-2 פעימות, כולן פול-סיסטם – מספקות בכל הדגמים תגובת מנוע חדה יותר. בדגמי ה-4 פעימות גם מורגשת פחות בלימת מנוע עם האקרפוביץ'. זה טוב ויעיל בהרבה מצבים, כמו תקיפת מכשול, יציאה חזקה מפנייה או תאוצה מהירה על השביל, אבל מצד שני זה דורש יותר מעורבות מהרוכב, וכמובן יותר כושר. רוכבים שפחות בכושר יתעייפו מהר יותר על-גבי גרסאות הפקטורי, וזה מקבל משנה תוקף ככל שנפח המנוע גדול יותר.

גרסת הפקטורי (כאן SEF-R300) – לרוכבים חזקים ומהירים (צילום: Kit Palmer, Cycle News)

הבדל משמעותי יותר נמצא בבולמים. בעוד סדרת הרייסינג מגיעה עם בולמי XPlor של WP מלפנים ומאחור, סדרת הפקטורי מגיעה עם בולמי קצה של קאיאבה. מלפנים זהו הפרונט ההפוך בקוטר 48 מ"מ עם קארטרידג' סגור, ומאחור המונושוק של קאיאבה בקוטר 50 מ"מ מסיביים. הבולמים הללו קשיחים יותר בקפיצים ובהידראוליקה מאשר אלו של WP, והם מיועדים לעומסים גדולים ומהירויות גבוהות.

היתרונות המשמעותיים של בולמי הקאיאבה בגרסאות הפקטורי הם תחושה מעולה שמתקבלת מהפרונט, עם המון פידבק על הנעשה מתחת לגלגל, ספיגה מעולה של מהמורות במהירויות גבוהות, ויציבות סופר-מרשימה בעומסים ובמהירויות. ככל שרכבנו חזק יותר, כך באו יתרונותיהם לידי ביטוי. מאידך, בהתגלגלות על הסינגל הקשיחות של הקאיאבה תעייף את הרוכב, וכאן עדיפים משמעותית בולמי ה-WP. המסקנה שלנו, שכאמור התחזקה מאז המבחן שביצענו לדגמי 2019, היא שלרוכבי הובי מתאימים יותר הדגמים מסדרת הרייסינג, בעוד רוכבים מהירים וחזקים יוכלו ליהנות מהיתרונות הגדולים של הקאיאבה בגרסת הפקטורי.

אבל גם הרייסינג לא פראייר, כן?

אז איך האופנועים עצמם?

האופנועים של שרקו מצטיינים כאמור במשקלים הנמוכים ובארגונומיה הצרה שלהם, וזה נכון לכל הליין. מבחינת ארגונומיה, בתחילה הכידונים נתנו תחושה שהם נמוכים מדי לעומת המושב, אולם התרגלנו במהרה, אחרי הקפה אחת, וזה לא הטריד אותנו יותר במהלך הרכיבה.

איכות המכלולים, איכות החומרים, איכות ההרכבה, הפלסטיקה והמדבקות – כולם ברמה גבוהה מאוד – מהגבוהות בעולם האנדורו, ומורגש שבשרקו משקיעים מאוד בבחירת החומרים והספקים שלהם.

אהבנו מאוד את ה-SE125R. זהו אופנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי מודרני, והוא מציע משקל קל, מערכת מתלים איכותית וסופגת, התנהגות מעולה ומנוע חזק עם מתנע חשמלי אינטגרלי. היינו רוצים קצת יותר כוח בסל"ד נמוך, אולם עדיין זה מנוע מעולה ויעיל, והאופנוע קל לרכיבה ועשוי להיות בית ספר מצוין לרוכבים מתחילים בתחום האנדורו – כמו ש-125 צריך להיות.

הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק – SE250R ו-SE300R – קפצו השנה מדרגה, ובעיקר ה-250. מורגש מאוד שהם חוזקו בסל"ד הנמוך והבינוני, וזה אומר מנועים יותר לינאריים, פחות מתפרצים, שמחייבים פחות שימוש בקלאץ'. מאידך, הם מעט מווברצים – במיוחד ה-300, ואחרי שהתרגלנו למנועים החלקים של ק.ט.מ ולמערכת ההזרקה, בשרקו (וגם שאר היצרניות) יצטרכו ליישר קו כדי להביא את המנועים הדו-פעימתיים שלהם לחזית.

הדו-פעימתיים 250 ו-300 – התנהגות מצוינת

אבל עדיין, אלו מנועי 2 פעימות מעולים שמתאימים מאוד לאנדורו ויעילים בייצור אחיזה. במפת ההצתה האגרסיבית יותר תגובות המנוע יהיו חדות והעלייה בסל"ד תהיה מהירה. העברה למפה הרגועה יותר תרסן את שני אלו ותאפשר רכיבה נינוחה יותר. מצאנו למשל שרכיבה על ה-300 עם המפה העדינה בשטח צפוף כמו זה שבו נערכה ההשקה זה תענוג צרוף, ושבמצב הזה ה-300 סופר-קל לרכיבה. דווקא ב-250 העדפנו את המפה האגרסיבית יותר. כך או כך, טווח השימושים של המנועים הללו רחב, ובכל אופן אנחנו מעדיפים את ה-250 הדו-פעימתי מאשר ה-300, שכן הוא יותר ורסטילי ולדעתנו מתאים לטווח רחב יותר של רוכבים.

הפנינות האמיתיות של שרקו הם צמד ה-SEF250R ו-SEF300R מרובעי הפעימות. כבר כתבנו זאת בעבר – קשה להאמין שחברה קטנה כזו שקיימת מעט זמן, הצליחה לייצר מנוע כל כך טוב. הוא קטן, הוא קל משקל, והוא בעיקר סופר-יעיל, מהנה וקל לשליטה.

על ה-SEF300R כבר כתבנו בעבר שהוא אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש, בעיקר בשל משקלו הנמוך, ההתנהגות המצוינת, הזמישות ויכולת הקיפול שלו, ומעל לכל המנוע האדיר שמוריד את הכוח לקרקע בצורה רכה ונעימה, ואם מושכים את המצערת אז גם הסוסים משתחררים.

ה-SEF300R – אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש

הפעם החלטנו לשים את הדגש דווקא על ה-SEF250R, ולבחון אותו לעומק – גם בגרסת רייסינג וגם בפקטורי. מבחן מלא לדגם יתפרסם כאן בקרוב, רק נספר בקצרה שמדובר באופנוע מעולה גם להובי וגם לרייסינג ולרכיבה חזקה, כשהמנוע מציע את אותם המאפיינים של ה-300, כלומר תגובה רכה והורדת כוח מעולה לקרקע, לצד גמישות מפתיעה, ובשל משקלם הנמוך של החלקים המסתובבים האופנוע גם פונה מצוין וזז מצד לצד במהירות ובזריזות. ה-SEF250R נמצא לדעתנו בצמרת אופנועי ה-250 סמ"ק מרובעי הפעימות באנדורו, וכאמור מבחן מלא נפרסם בקרוב.

נשארנו עם צמד הגדולים – ה-450 וה-500 החדש. על ה-450 אנחנו יכולים להגיד שזהו אחד מה-450-ים הקלים ביותר שעליהם רכבנו. התנהגות המנוע אינה אגרסיבית כפי שמצופה מאופנוע קטגוריה בנפח הגבוה, ולמרות משקל החלקים הנעים קל להזיז אותו מצד לצד. גם קל מאוד לשלוט במנוע, והתגובות צפויות מאוד.

על ה-500 רכבנו רק בגרסת פקטורי, ובגרסה הזו הוא דורש רוכב חזק שיידע לנצל את פעימות הכוח החזקות ושיוכל להזיז את המכונה מצד לצד. זהו אופנוע שמיועד בעיקר לשטחים פתוחים, ובכל מקרה אנחנו מעדיפים אותו בגרסת רייסינג. כך או כך, ה-SEF500R אינו מיובא ארצה בשלב זה, וגם לא גרסת הסופרמוטו החדשה שבנויה על בסיסו.

וגם ה-SEF250R משובח

שרקו עם הפנים קדימה

בשרקו ממשיכים לדחוף קדימה בפול גז, לשחרר דגמים חדשים בסגמנטים חדשים ולשפר את הדגמים הקיימים. החברה הקטנה הזו, שהיא כבר לא כל כך קטנה, מפלסת את דרכה לחזית האנדורו העולמי, תוך שהיא מתחרה ביצרניות ענקיות וותיקות שבראשן ק.ט.מ.

דגמי האנדורו של 2020 ממשיכים את האבולוציה של שרקו בכל הנוגע לשיפור האופנועים. כאמור, אין פה מהפכה, אבל בהחלט יש פה שיפור.

כך או כך, האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מצוינים. הם מציעים מנועים ברמה גבוהה ביותר – בעיקר מרובעי הפעימות, משקלים נמוכים, והתנהגות דינמית ויכולות ספיגה ופנייה מהטובות שיש בתחום האנדורו. כל אלו מגיעים עם מכלולים איכותיים, ועם איכות חומרים וגימור מהגבוהות שיש.

שמחנו לגלות שדגמי 2020 ממשיכים את המגמה של שרקו, וכי הכלים הללו בהחלט מציעים ערך מוסף. האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מודרניים ואיכותיים, ויש להם מקום חשוב בשוק הישראלי.

דגמי 2020 צפויים להגיע ארצה בחודשים הקרובים, ואז גם יתפרסמו מחיריהם של דגמי 2020. להערכתנו, לא יהיה שינוי ביחס לדגמי 2019.

הכותב היה אורח של חברת שרקו בהשקה העולמית באיטליה.

מפרט טכני – גרסאות רייסינג

מפרט טכני – גרסאות פקטורי

6 ביוני 2019