מחבר: בועז בר

צילום: בני דויטש

בוחנים נוספים: אלי לייבנר, דורית נבו

סאן יאנג ג'וירייד 125 – 16,985 ש"ח

'בינגו' היו צריכים לקרוא לו, לא 'ג'וירייד'.  מאז שנחת כאן לפני כ-12 שנים, היה ברור שהקטנוע הטייוואני הזה פיצח את הנוסחה של השוק הישראלי. עיצוב 'מנהלים' עם מושב מרווח וכורסתי, שטחי אחסון נרחבים, מנוע חזק יחסית ומחיר הגיוני – הפכו אותו למקבילה הדו-גלגלית למכונית משפחתית עם בגאז' גדול. הוא עבר כמה עדכונים במשך השנים, מתחרים באו והלכו, והוא נשאר לו כהרגלו מככב בראש הטבלה. ראינו תופעות דומות בשוק הרכב – עם סובארו, מיצובישי ומאזדה, אבל שתים-עשרה שנים זה הרבה מאוד בכל קנה מידה, גם בזה של שוק קטן ושמרן. הטכנולוגיה מתקדמת, התדמיות משתנות, ויש גם את האמרה שקובעת כי "לא לעולם חוסן". האמנם?

קימקו ג'ידינק 125 – 16,926 ש"ח

הג'ידינק הוא גלגול של קטנוע מאוד ותיק. ה'גרנד דינק' עליו הוא מבוסס מוכר ונמכר כאן גם הוא במשך כ-12 שנים, אבל בניגוד לג'וירייד שעבר אבולוציה במשך השנים, הג'ידינק הוא רבולציה של קודמו. למעשה הוא קטנוע חדש ומודרני, שקרוב יותר ברוחו ובעיצובו לדגמי הדינק מאשר ל'גרנד' העתיק. המשקל והממדים שלו דומים לאלה של הג'וירייד, המנוע מוזרק, והשלדה והמתלים הם מתכנון מתקדם יותר, מה שאמור על הנייר להספיק לו בכדי להכניע את הג'וירייד המיושן. הנכס השימושי בדמות מדרס הרגליים השטוח נשמר, המוניטין קיים, והמחיר, שלא במקרה, מכוון בול אל הפוני של הג'וירייד.

דיאלים S3 125 – מחיר 18,850 ש"ח

S3 היא סדרת הדגל של קטנועי העידן החדש של דיאלים. דגם ה-125 כולל את כל הגודי'ס שיש לאחיו הגדול, ה-250, עם מעט שינויים כמו מדרס שטוח ואגזוז מעוצב יותר. ה-S3 125 פונה אל הטופ של קטגוריית ה'מנהלים זוטרים', כפי שבחרנו להגדיר את הקטנועים האלה. הוא גדול יותר, חזק, מהיר ומאובזר יותר, וגם עולה קצת יותר. על המחיר הגבוה יותר מפצה האסטרטגיה השיווקית של היבואן שמציעה פריסת תשלומים, חבילת הטבות ואפשרות מפתה לטרייד-אין במחיר מחירון, ולכן לדעתנו בשורה התחתונה הקוריאני מתמודד כשווה מול שני הטייוואנים גם בגזרת המחיר.

גברת עם סלים

את היום הראשון של המבחן התחלנו בהרכב חסר. שלושה קטנועים, שני בוחנים ואחד שקצת מאחר. החלטנו לרתום את הקטנועים במשך כמה שעות למשימה של חלוקת מצרכים לנזקקים. כ-15 ק"מ מחוץ לעיר בכל כיוון ואחריהם סיבובים באזור דרום תל אביב הצפוף, מסלול שמאפיין את תחום המחייה הטבעי של הקטנועים האלה. למשימה הזו נבחרו שניים מתוך השלושה, ובלי הרבה התלבטויות הדיאלים נשאר בחניון. כשצריך להעמיס שקיות וארגזים, יש חשיבות גדולה למרווח של מדרס הרגליים, וגם לוו התלייה – ובדיאלים המדרס צר והוו נמוך, לכן הוא פחות יעיל ושימושי. מבין השניים שנבחרו למשימה הזו, הג'וירייד היה עדיף על הג'ידינק גם בשימושיות (מדרס גדול יותר ושני ווי תלייה) וגם במהירות המרבית העדיפה בכביש המהיר.

אני אוהב לישון

בנתיבי איילון הפנויים של יום שישי בבוקר החלו להתגלות ההבדלים בין הקטנועים. הג'ידינק מגיע די בקלות למאה קמ"ש, מושך עוד קצת עד כ-105, ו…זהו, נגמר הסוס. הג'וירייד מושך עד כ-115 על מד המהירות, והדיאלים שהצטרף מאוחר יותר חושף מנוע נמרץ ושרירי יחסית שמצליח למשוך עד 130 קמ"ש מרשימים על מד המהירות. למרות שבפרמטר של זמן זה הצטבר בסך הכל לדקה אחת על פני עשרה ק"מ (בדקנו ומדדנו), ואפשר לטעון שממילא שלושתם לא חיות של כביש מהיר, מה שיותר חשוב הוא ההרגשה והתחושה של הרוכב. במהירות של מאה קמ"ש הדיאלים והג'וירייד מרגישים שיש להם עוד רזרבה קטנה של כוח להשלים עקיפה פה ושם, ואילו הג'ידינק משדר "הלכתי לישון צהריים, תעירו אותי בבקשה כשנגיע ללה-גארדיה". בפועל מסתבר שההפרשים יותר קטנים, עם 95 קמ"ש אמיתיים על ה-GPS לג'ידינק, 105 לג'וירייד, ו-110 לדיאלים.

יכול להיות שזה נגמר

בהמשך היום הסתובבנו בין ערי גוש דן וביניהן, בקצב רגוע שמתאים לכבישים עירוניים פנויים, בלי לחץ של צלם על הראש, והבנו שבמבחן הזה לא תהיה הכרעה חד משמעית. בחלק מהפרמטרים החשובים יש כל פעם עדיפות לקטנוע אחר. מי שמהירות ואבזור חשובים לו – הדיאלים יהיה הבחירה העדיפה עבורו. מי שמסתובב בעיקר בעיר וגם לוחץ את הקטנוע פה ושם בפניות, בלימות ותמרונים – הג'ידינק יספק לו את החבילה העדיפה והאיכותית יותר, ואילו מי שכושר הנשיאה, פוזת הישיבה, והשמרנות מדברים אליו – הג'וירייד הוא הקטנוע הנכון עבורו. בסוף היום הראשון מסתבר לנו ששלושת הקטנועים האלה טובים מאוד, ואם תלחצו אותנו אל הקיר – נגיד שלדיאלים המפנק והמהיר יש כאן עדיפות קלה, אחריו הג'וירייד השימושי והנעים שמפתיע עם חבילה שעדיין רלוונטית ומתגמלת, ולבסוף הג'ידינק שהוא קטנוע איכותי, שימושי ומאוזן, אבל המהירות המרבית המאכזבת שלו דחקה אותו אל המקום האחרון. אז אולי אפשר לסגור ככה את המבחן? זהו, שלא.

אצו רצו גמדים

היום השני של המבחן היה לחוץ ותובעני הרבה יותר ויצר אצלנו תובנות חדשות. הדיאלים שכיכב מחוץ לעיר עם יציבות ומהירות, הרגיש בעיר הצפופה קצת כמו קרנף לעומת השניים האחרים. ההיגוי שלו כבד והוא פחות זריז, וככל שהתמרונים שדרשנו ממנו היו צפופים יותר – כך הוא גם הרגיש מסורבל יותר. המנוע שלו נמרץ וחזק, אבל התמסורת פחות מבריקה עם השהייה ארוכה מדי בפתיחה. לג'וירייד יש מנוע עם אופי פעולה עגול ונעים, ותמסורת מצוינת שמעבירה את הכוח בצורה מידית וחלקה בזינוקים ותאוצות ביניים, אבל ככל שעולה המהירות כך הוא מרגיש חלש ועצל יותר. התמרון איתו בפקקים קליל, ההיגוי זריז ומדויק, אבל שוב – ככל שעולה המהירות הוא מרגיש יותר מעורפל ופחות מדויק. הג'ידינק לא מפגר אחרי הג'וירייד בעיר, המנוע והתמסורת שלו פועלים מצוין, התמרון איתו בתנועה צפופה קליל, והוא לא מאבד יציבות וכיוון בשום מצב, גם במעבר על מפגעי תשתית אכזריים וגם כשלוחצים אותו בפניות עירוניות מהירות.

יושב על הגדר

לג'וירייד יש תנוחת ישיבה קצת מוזרה. כששולחים את הרגליים קדימה יש המון מקום למתוח אותן לפוזה של כורסת טלוויזיה, אבל כשמנסים לשבת זקוף עם רגליים ישרות, זה מרגיש כמו לשבת על כיסא בגן ילדים. המושב נמוך, המדרס גבוה, ולבעלי רגליים באורך ממוצע ומעלה זה פשוט צפוף מדי. בג'ידינק המצב טוב יותר עם תנוחת רכיבה נכונה שהייתה יכולה להיות גם הרבה יותר נוחה אם המושב היה מרופד כמו שצריך, אבל הספוג שם רך מדי ושוקע מהר. הדיאלים מציע את תנוחת הרכיבה הנכונה והמרווחת ביותר, וגם המושב עצמו בסדר גמור יחסית לשני הטייוואנים המתחרים.

פן נוסף שקובע נוחות הוא פעולת המתלים. בג'וירייד הכיול רך יחסית, וזה נעים ונוח ומגהץ מהמורות קלות, אבל על כביש משובש יותר מתבקשת תמיכה עם הרגליים שזרוקות להן ללא תועלת על המדרס הגדול, ואז הגב עלול לסבול. בדיאלים המתלה האחורי קשיח והקדמי רך ונוטה לקפצץ על אספלט משובש, מה שגורם לחבילת המנהלים המרשימה להרגיש הרבה פחות מפנקת. הג'ידינק הוא המאוזן ביותר מבין השלושה, והמתלים שלו תומכים היטב ולא מתרגשים גם ממפגעי תשתית אכזריים. בהרכבה הוא שומר על איזון והוא עדיף על השניים האחרים מבחינת הרוכב. הג'וירייד הכי נוח במושב האחורי, אבל הרוכב נתקל עם המרפקים בברכי המורכב וההיגוי הופך קליל ומנותק בגלל שקיעת המתלה האחורי. הדיאלים מרווח ונוח להרכבה, אבל המורכב סובל מנוקשות המתלה האחורי וגם חסרה לו משענת הגב שקיימת אצל שני האחרים.

ילד מזדקן

במהלך היום בחנו את הקטנועים בכמה פרמטרים דינמיים שחשפו כמה אמיתות. במבחן התאוצה לא הצליח הדיאלים החזק לתרגם את כוחו ליתרון על השניים האחרים. כשמזנקים חזק עם מצערת פתוחה עד הסוף הווריאטור שלו קצת מתבלבל וגורם להשהיה קלה, כך שבסיכום התקבל שוויון כמעט מוחלט בין השלושה. את קו הסיום של מבחן התאוצה ניצלנו לבלימה חזקה, ושם היה לדיאלים יתרון. מערכת הבלימה שלו משולבת ויעילה, ויחד עם הגלגלים הגדולים והשלדה הקשיחה שלו הוא בולם חזק ובטוח, ושומר על יציבות מרשימה גם כשהגלגל הקדמי ננעל לרגע ומחליק. הג'ידינק קרוב מאוד אליו בעצמת הבלימה וביציבות, ואילו הג'וירייד חושף את גילו המתקדם במצב הזה שמדמה בלימת חירום. עצמת הבלימה של הג'וירייד טובה וחזקה, אבל השלדה הגמישה והמתלים הרכים גורמים לו להתבלבל ולאבד יציבות כשהוא על סף נעילת גלגלים. נעילה של הגלגל האחורי על אספלט חלק גורמת לזריקת זנב כמעט מידית, ופידבק מהפרונט כמעט ולא קיים.

באחת הכיכרות ביפו השתעשענו ברכיבה במעגל שהולך וקטן, אבל מהר מאוד שמנו לב שאת הדיאלים הרעיון הזה לא משעשע בכלל. כשדוחקים אותו לתמרון צפוף ברכיבה איטית יוצא הקרנף שבו ופשוט מתנגד. יש לו צידוד טוב של הכידון, אבל כשיורדת המהירות ומנסים לעשות איתו תמרון כירורגי ומדויק – הוא מעדיף להמשיך ישר או ליפול לתוך הפנייה. הג'וירייד עושה את זה קצת יותר טוב ממנו, אבל בשלב מסוים הוא מגלה גמישות מופרזת מצד השלדה והמתלים, ומאותת גם הוא שעוד רגע הוא נופל פנימה אל מרכז המעגל. הג'ידינק לעומתם מראה איזון מרשים, מצליח להדק את הפנייה עוד ועוד, ועדיין שומר על יציבות מופתית.

אדוני השופט

מבחן קשה. שלושה קטנועים טובים מאוד וכל אחד מהם יכול להיות בחירה נכונה ומוצלחת לאופי שימוש אחר. בסיום המבחן ישבנו ושקללנו ציונים. עברנו סעיף סעיף ואז התבהרה התמונה. הציונים של שלושת הבוחנים היו קרובים מאוד וכולם התכנסו לכדי אותה מסקנה. הניצחון אם כך הוא לא בנוק-אאוט, אלא בנקודות בודדות.

הג'וירייד מציע שימושיות מצוינת ואופי פעולה נעים, אבל סימני הגיל כבר ניכרים עליו ובאים לידי ביטוי ככל שלוחצים אותו יותר. הוא קטנוע טוב מאוד, וזה מפתיע לאור הבסיס המיושן שלו, אבל בסיכום של המבחן הזה הוא מגיע למקום האחרון עם ציון משוקלל של 73. הדיאלים מהיר, מאובזר ומסיבי יותר משני הטייוואנים, ויש לו עדיפות עליהם מחוץ לעיר וגם בצריכת הדלק, אבל בשימוש עירוני הוא מעט נחות בכושר התמרון ובנוחות, והציון שלו עומד על 75. הג'ידינק, שבהתחלת המבחן אכזב עם מהירות מרבית נמוכה מהמצופה, גילה שלמעט אותם עשרה קמ"ש שחסרים לו בטופ, את כל השאר הוא עושה בצורה מצוינת. בסיכום הכללי זה הספיק לו בכדי לצבור יתרון קטן ולקבל אצלנו ציון של 77, ולכן הקימקו ג'ידינק הוא המנצח של המבחן.

צילום: אסף רחמים

בוחנים נוספים: דורית נבו, אלי לייבנר

לא מזמן בחנו את ארבעת קטנועי ה-125 הזולים ביותר, ובמהלך המבחן ניקרה בנו השאלה – מדוע הם לא נפוצים כפי שהיינו מצפים? הם הרי עושים את העבודה שלהם בכלל לא רע, אבל הרוב המכריע של קהל היעד בוחר בקטנועים דומים שעולים 20-30 אחוז יותר, כ-14 אלף שקל בסך הכל. 'זולים-פלוס' קראנו להם, כי חיפשנו אצלם עוד קצת ערך מוסף שיצדיק את העוד קצת מחיר שנדרש עבורם.

מבין שלישיית מובילי ההשוואתי הקודם בחרנו את ההונדה ויז'ן שניצח את המבחן, ואת הקימקו מובי שלא צריך טבלאות מכירה בכדי להוכיח שהוא הבחירה האולטימטיבית כקטנוע עבודה עירוני – מספיק לעמוד רבע שעה בצומת תל-אביבי עמוס בכדי להבין את זה. המתמודד השלישי הוא בעצם זה שלכבודו התכנסנו כאן היום. דיאלים פרצה לשוק בקול תרועה רמה לפני כשנה, וה-S1 הוא הנציג שלהם בקטגוריה הזו עם חבילה אטרקטיבית ותג מחיר נמוך במעט מזה של המתחרים.

מותג או מוּוּוּ-תג?

'מותג' הוא מוצר או חברה מוּכָּרים שהצרכנים מייחסים להם תכונות ואופי מסוימים, וזה מה שבעיקר מבדיל את שלושת הקטנועים האלה מאותם ארבעה זולים יותר. מותג יכול להתפתח בזכות עצמו במשך השנים מתוך השטח, כמו קימקו מובי למשל. הוא יכול להיבנות מהר בצורה שיווקית מושקעת כמו שעשו דיאלים בשנה האחרונה, והוא יכול להיות גם מוצר חדש שמסתמך על המוניטין של חברת האם שלו, כמו שעשה ההונדה ויז'ן כשהגיע אלינו לפני כשנתיים.

בעולם הצרכני שלנו יש הרבה מותגים שמזוהים עם 'תרבות העדר', כלומר מוצרים שקונים אותם לאו דווקא בגלל שהם הכי טובים או מוצלחים, אלא פשוט בגלל שכולם קונים אותם, במין לופ צרכני כזה שמזין את עצמו, ושכל משווק מייחל להגיע אליו. יש הרגשה של חמימות ובטחון בלהיות בתוך הקונצנזוס, מוגן בחומות של שמרנות עדרית, ויש לזה גם יתרונות. קטנוע נפוץ ומוכר יוכל למצוא חלפים בקלות ובזול, ולמחלות ולחולשות שלו כבר נמצאו פתרונות שמוכרים לכל מכונאי זוטר. אם המטרה היא קטנוע עבודה נטו, לשיקולים הללו יכול להיות משקל מכריע בבחירה, ורואים את זה יפה מאוד בציי קטנועי העבודה שבהם שולט הקימקו מובי. אולי המשמעות היא שהמובי הוא קטנוע מיושן שנדחק לפינה, ובתור קטנוע 'אזרחי' כבר לא מספק את הסחורה? ההשוואה מול הדיאלים S1 תעזור לנו לברר את הנקודה הזו, וגם תבהיר לנו האם ההונדה ויז'ן הוא עדיין הקטנוע הטוב בקטגוריה.

קימקו מובי, מחיר – 13,375 ש"ח

כשפורטים את המובי לפרוטות אכן מגלים כלי די מיושן שמוציא ציונים בינוניים ברוב הסעיפים. המנוע שלו קצת רועש, אבל מפיק כוח סביר לשימוש עירוני, והתמסורת שלו מכוילת לזינוק זריז על חשבון תאוצות ביניים שנחלשות ככל שעולה המהירות. המתלים שלו קשיחים אבל מספקים ספיגה סבירה ותמיכה טובה. האיזון בין הצדדים טוב והתנהגות הכביש שלו לא רעה בכלל. ההיגוי זריז מאוד וגם יציב במהירות המרבית הצנועה אליה הוא מגיע.

הנקודה הדינמית החלשה שלו הם הבלמים שמרגישים ספוגיים ונטולי רגש, במיוחד האחורי. המושב גבוה במפתיע ונוח למדי, ויש הרבה מקום לשלוח את הרגליים הרחק לפנים. מצד שני – תנוחת הישיבה עליו מוזרה וכופה כיפוף ברכיים, כי המדרס גבוה גם הוא וקרוב מדי אל המושב. יש לו מדרס שטוח גדול יחסית שהופך אותו ליעיל ושימושי, אבל גם 'שלפוחית רגיזה' שמחייבת אותו לביקורים תכופים מדי בתחנות הדלק – שילוב של צריכת דלק גבוהה יחסית (25 ק"מ/ל' במבחן) יחד עם תכולת מיכל קטנה (6 ליטר).

הגימור והאיכות הכללית שלו טובים, ובסך הכל הוא מצליח להפיק חבילה מוצלחת ממרכיבים די בינוניים. את המוניטין של קטנוע עבודה קשוח וחסון הוא הרוויח ביושר ובעבודה קשה לאורך שנים, והוא גם היחידי מבין השלושה שמצויד ברגלית התנעה (קיק-סטארט) לגיבוי.

הונדה ויז'ן, מחיר – 13,900 ש"ח

לוויז'ן יש מראה מטעה. הוא קטן, צנום ועם נפח מנוע נחות – רק 108 סמ"ק, אבל ברגע שעולים עליו ומתחילים בנסיעה מבינים מיד שהוא נמצא דור אחד לפחות מעל המובי. המנוע אמנם מעט חלש, אבל הוא חלק מאוד ומגיב היטב, והמשקל העצמי הנמוך שלו מתקזז עם חולשת המנוע ובסך הכל הוא מספק ביצועים עירוניים טובים. התמסורת עם פעולה חלקה ונעימה עושה עבודה מצוינת, כמו גם המתלים שתומכים היטב וסופגים מצוין.

ההיגוי מדויק, זריז ויציב, והתנהגות הכביש טובה ומשרת בטחון. הבלמים המשולבים עושים עבודה טובה מאוד למרות שמאחור מסתפקים בבלם תוף מיושן. הגימור אולי קצת מאכזב ביחס למה שמצפים מהונדה, אבל בסדר גמור בכל קנה מידה אחר. השימושיות שלו טובה פחות מזו של המובי והדיאלים, בעיקר בגלל מדרס הרגליים הקטן. מיכל הדלק שלו אמנם קטנטן – 5.5 ליטר בסך הכל, אבל צריכת הדלק המצוינת (34 ק"מ/ל' במבחן) מחפה על כך ומספקת טווח רכיבה טוב מאוד.

הונדה ויז'ן הוא הקטנוע הבסיסי ביותר בליין הקטנועים החדשים של הונדה, והחבילה שהוא מציע היא אכן בסיסית ונטולת פינוקים, אבל גם מאוד נעימה וידידותית למשתמש ולכיסו.

דיאלים S1, מחיר – 13,500 ש"ח

כשמגיע ילד חדש לשכונה יש לו כמה אפשרויות להתקבל לחבר'ה. הוא יכול לעשות שרירים ו'לשבור את השוק', והוא יכול לחלק ממתקים וצעצועים. ה-S1 לא היה צריך לבחור. המשפחה שלו 'עושה שרירים' בשוק ומציעה טרייד-אין מפתה ואפשרויות תשלום בסגנון ליסינג, ואילו הוא עצמו בא עם כיסים מלאים ממתקים. הוא גדול יותר פיזית משני המתחרים שלו, מציע מושב מרווח ונוח יותר, אבזור עשיר יחסית ועיצוב שמזכיר קצת את קטנועי המנהלים. המנוע שלו הוא החזק מבין השלושה, והוא גם המהיר ביותר, אם כי בהפרש די קטן. הבלימה מצוינת בזכות מערכת משולבת ודיסקים בשני הצדדים, והגלגלים בקוטר "13 מספקים יציבות והתנהגות כביש טובה.

מנגד הוא לא לגמרי סגור על עצמו, ולביצועים הטובים יש מחיר בצורת מנוע רועש שדורש סל"ד גבוה לזינוק ותאוצה. אופי פעולת המנוע מחוספס ומהלך המצערת ארוך מדי. המתלים שלו טובים ותומכים, אבל סובלים מחוסר איזון מסוים שגורם לאחורי לבעוט מדי פעם כשהכביש משובש. כשמתיישב מורכב על המושב האחורי משתפר האיזון, ומבין שלושת הקטנועים – הדיאלים S1 מרגיש הכי טוב בהרכבה. הגימור שלו סביר למדי, אבל נחות במעט מזה של המובי והוויז'ן. צריכת הדלק של ה-S1 לא מבריקה למרות שהוא מוזרק, ועמדה במבחן על כ-27 ק"מ/ל'. יחד עם זאת הוא מכיל כמעט עשרה ליטר דלק שמספקים טווח רכיבה מצוין.

הדיאלים S1 הוא קטנוע טוב שמתגמל את בעליו ברמת חיים גבוהה יחסית למקובל בקטגוריה, אבל החבילה שהוא מספק לא מרגישה ממש שלמה, ונראה שיש צורך במקצה שיפורים לנקודות החלשות שלו.

משעמם בפסגה

בספורט יש לפעמים תופעה כזו של קבוצה שמובילה את הליגה בהפרש גדול, או אלוף מסלולי מרוצים שטס קדימה, ויש אותו ואת כל השאר מאחוריו. אפשר להעריך את הכישרון והביצוע, אבל כשמחפשים קרב אמיתי – זה די משעמם. כך גם במבחן הזה. תוך שעות ספורות של רכיבה ומעבר מקטנוע לקטנוע, היה ברור לשלושת הבוחנים שההונדה ויז'ן מנצח את המבחן הזה. הוא כל כך ממוקד במשימה של קטנוע עירוני, והוא עושה אותה כל כך טוב, שלשניים האחרים פשוט לא היה סיכוי.

נכון שהדיאלים חזק, מרווח ומאובזר יותר, ונכון שלמובי יש שימושיות טובה יותר ואיכות לא נחותה – אבל הוויז'ן מקדים אותם בדור ומספק חבילה טובה ומלוטשת הרבה יותר. הקונספט שמבוסס על גלגלי "14 וממדים צנומים הוא חדשני בקטגוריה, ומשלב את היתרונות של גדולי הגלגלים – יציבות, התנהגות וספיגת מהמורות, יחד עם היתרונות של קטני הגלגלים – זריזות היגוי ונפח אחסון. יש בו גם כמה דברים מעצבנים, בעיקר אופן פתיחת המושב מהדופן ופתח תדלוק שקרוב מדי לתא המטען, אבל הוא מחפה על כך עם תג מחיר הגיוני ועם צריכת דלק מצוינת. הונדה ויז'ן הוא המנצח של המבחן, והקרב האמיתי והמעניין אם כך, מתרחש במאבק על המקום השני.

חם בתחתית

בין המובי וה-S1 ניטש קרב צמוד, ולקח לנו כשעתיים להגיע למסקנה הסופית. התמונה בגדול הייתה די ברורה. אם אנחנו פיצריה או חברת משלוחים, כולנו היינו בוחרים במובי על פני הדיאלים ולו רק בגלל שהוא כבר הוכיח את עצמו במבחן הזמן והדיאלים עדיין לא. בין המובי לוויז'ן היינו מתלבטים בגלל החסכוניות העדיפה של הוויז'ן מול הסחירות העתידית העדיפה כנראה של המובי. המובי מרגיש גם יותר קשוח והמדרס שלו גדול יותר, אז בתור קטנוע עבודה הוסכם על שלושת הבוחנים שהוא הבחירה העדיפה עבור עסק שמעסיק רוכבים שכירים. השאלה הקשה יותר הייתה על מה אנחנו היינו שמים את הכסף שלנו, ואיזה מהקטנועים נותן לנו יותר מה'פלוס' הזה שחיפשנו בתחילת הכתבה.

הדיאלים מפתה עם לוק מודרני יותר מהמובי, עם לוח מחוונים מתקדם ועשיר יותר, וגם עם בלמים טובים יותר. שניים מהבוחנים חשבו שזה מספיק בכדי לפצות על אופי הפעולה הרועש והמחוספס שלו, ואחד חשב שהחבילה הבינונית אך שלמה יותר של המובי מדברת אליו יותר. אם משווים את הציונים של כל הסעיפים ומסכמים אותם, הדיאלים S1 מוביל בצורה ברורה על המובי, אבל במהלך הרכיבה התחושות האישיות מושפעות ממה שמעביר הקטנוע כיחידה שלמה, מה שאנחנו מגדירים כ'חבילה' – וכאן למובי יש יתרון קטן על הדיאלים. גם אי אפשר להתעלם מהמוניטין של כלי אמין שכבר הוכיח את עצמו, וזה דבר שחשוב גם למשתמש פרטי ולא רק לעסקי. מה שהכריע לבסוף את הכף היו שני דברים. אחד הוא התכנון המיושן של המובי שגורם לצריכת דלק גבוהה יחסית למתחרים המוזרקים, ובעיקר השילוב עם המיכל הקטן שמריץ אותו לתחנת הדלק בערך כל 120 ק"מ לעומת כ-200 אצל הדיאלים. הנקודה השנייה היא שחוץ מנושא הוותק, הדיאלים לא באמת נחות מהמובי בתור קטנוע עבודה, אבל מתאמץ יותר לפנק את הרוכב ה'אזרחי'. בסופו של מבחן הוחלט שהדיאלים S1 לוקח את המקום השני, ה'פלוס' שלו גדול יותר, ובסך הכל הוא קטנוע טוב יותר מהקימקו מובי.

* כל המחירים לפני אגרות רישוי. למחיר 'על הכביש' יש להוסיף כ-900 ש"ח.