מי שראה את מרוץ פתיחת העונה של אליפות ה-MotoGP לבטח הבחין כי נכנסו לעידן חדש – עידן הכנפונים. רוב רוכבי המפעל וגם חלק מרוכבי קבוצות הלוויין של הקטגוריה הבכירה צוידו בכנפונים בקדמת האופנועים, האמורים לשפר את הצמדת חלקו הקדמי של האופנוע לקרקע בהאצות ובפניות.
עד כה לא היו תקנות שאסרו שימוש בחלקים שכאלו, כל עוד אלו לא חורגים מרוחב האופנוע. כעת, לאחר הסבב הראשון בקטאר, מודיעה ועדת החוקים של האליפות כי השימוש בעזרים אווירודינמיים ייאסר בקטגוריות הקטנות – Moto2 ו-Moto3.
בקטגוריית Moto2 האיסור ייכנס לתוקפו באופן מיידי, שכן אין כרגע אף קבוצה העושה שימוש באביזרים כאלו. השימוש בכנפונים אחוריים, כפי שהציגה קבוצתו של דומיניק אגרטר, נאסרו על הקבוצה עוד בטרם הסבב הראשון.
בקטגוריית Moto3 חלק מהקבוצות כבר עושות שימוש בכנפונים קדמיים, כפי שניתן לראות בתמונה, מאופנוע המהינדרה של פאקו בנייאיאה, ולכן האיסור ייכנס לתוקפו החל מעונת 2017.
מה עם הקטגוריה הבכירה? כעת לא נאמר דבר, אך אנחנו מנחשים שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. חלק מהקבוצות כבר מתלוננות כי שני צמדי הכנפונים של הדוקאטי יוצרים מערבולות מסוכנות בזמן עקיפה.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור אוויר, 9.6 כ"ס, הזרקת דלק, 4 הילוכים, מזלג הפוך 31 מ"מ, בלמי דיסק קדמי ואחורי, גובה מושב 765 מ"מ, משקל מלא 102 ק"ג, מיכל דלק 5.5 ליטר, צמיגים 120/70-12, 130/70-12
הונדה MSX125 שנת 2014-2016
אם אתם קצת מחוברים לאינטרנט ועוקבים אחרי דגמים חדשים, אין מצב שפספסתם את ההונדה MSX125 החדש. לא כי מדובר באיזה דגם מהפכני שאי אפשר לפספס, אבל היום כדי להגיע ללב הרוכשים הפוטנציאלים עושים זאת דרך הרשתות החברתיות. לשם כך יש לרקוח סרטון מעניין ליוטיוב, את המרקחה יש להפיץ ברשתות החברתיות שבראשן פייסבוק, ומשם רצף השיתופים כבר יעשה את הבאזז הרצוי. אם לבחון את ה-MSX החדש במדד הזה, הונדה שיחקו אותה בענק עם סרטון עמוס פעלולים. השאלה היא איך זה שדווקא הקטנצ'יק הזה מקבל את כל תשומת הלב?
יש דברים בגו?
הייתי סקרן מאוד לדעת במה מדובר. האם איזה מנהל בכיר מהדור הישן פוטר ובמקומו מונה זב חוטם מדור הפייסבוק שמבין איך רשתות חברתיות עובדות, או שמא ה-MSX עומד מאחורי ראשי תיבות שלו – Mini StreetXtreme.
כבר בהתנהלות ליד האופנוע מרגישים משהו מוזר. בעודי מחפש את רישיונות האופנוע מתחת למושב, אני קולט כמה הדבר הזה קטן. בקושי מצאתי אותו בשורת האופנועים בה עמד מחוץ לסוכנות.
אופנוע קטן. מאוד קטן.
אני עולה על האופנוע, או במקרה הזה, שולח רגל בקלות מעליו ויורד למושב, משחרר קלאץ' ושם פעמיי הביתה. כבר ברמזורים הראשונים אני קולט שאנשים מסתכלים עלי, מצביעים ומגחכים. השאלה היא האם הם צוחקים עליי או איתי? כשאני פוגש לראשונה חברים אני מקבל אישור סופי – לא צוחקים איתי. אני לא מוגדר בחור גבוה במיוחד, פחות ממאה ושמונים סנטימטרים, ועדיין, עליו אני נראה ממש כמו קוף. שזה אגב, מקור השם לאופנועי המונקי.
ה-MSX הוא גלגול של דגם ישן, כמו שכל כך מקובל היום בעולם הרכב. אלא שדגמי ההונדה Z הקטנים, שהחלו בשנת 1963, המשיכו להתגלגל שנים רבות לאחר מכן, מתאימים את עצמם לכל תקופה. היו את דגמי ה-DAX ולאחר מכן את ה-APE, דגמים שבישראל לא ממש הכירו בתקופת החרם הערבי. אלא שאנחנו בשנת 2014 וכעת מגיע אלינו המונקי המודרני, שמיוצר בתאילנד.
ה-MSX מצויד במנוע מקורר אוויר לא מרשים במיוחד שמניע גם את דגמי ה-Wave ומספק קצת פחות מ-10 כ"ס ב-7,000 סל"ד ו-1.1 קג"מ ב-5,500 סל"ד. כמו בדגמי ה-Wave ובניגוד לקטנועים, יש כאן תיבת העברה עם ארבעה הילוכים, אלא שכאן לא מדובר בגיר מעגלי כמו של משל בהונדה קאב אלא בגיר כמו של אופנוע רגיל – ראשון למטה והשאר למעלה.
אבל מגניב. מאוד מגניב!
רכיבה על האופנוע מגלה שגם עם הגיר הרגיל יש גבול למה אפשר להוציא מ-10 כ"ס. אני נעמד בצומת ולידי נעמד תיכוניסט עם קטנוע 125 מקורר אוויר, חבוט כמו שרק קטנוע של תיכוניסט יכול להיות. הוא מתלהב מהעיצוב של ההונדה, ועד שהאור מתחלף ברמזור אנו מדסקסים לגביו. החלטנו שכשמתחלף לירוק נעשה פתיחות, נראה מה הדבר הקטן הזה שווה. בשני הרמזורים שניסינו לא ניצחתי, אבל גם הוא לא ממש הצליח לברוח. היינו די שווים, עם יתרון קל לו. בן גילו שלא שוקל 20 קילו יותר ממנו אולי יצליח לנצח אותו מדי פעם, אבל לא מעבר. המנוע מתחיל לסחוב באזור ה-3,500 סל"ד בכוח קטן שנבנה בהדרגה עד שהוא נחנק סביב 8,000 סל"ד.
בכביש בין עירוני המצב לא טוב בהרבה. בירידה הצלחנו לראות 110 קמ"ש על השעון, אבל עלייה קטנה כבר תוריד את זה ל-95 קמ"ש. זה יוצא בערך 100 קמ"ש בישורת, אבל כל שיפוע בכביש, כל עלייה במזג האוויר או משק כנפי פרפר בהודו – יורידו לו כמה קמ"שים.
אז אחרי שצחקו עליי והגעתי הביתה, לא הבנתי על מה כל המהומה. יכול להיות שהונדה סתם שכרו איזה פעלולן כדי לצלם את הסרטון והכל היה עבודה בעיניים? עם השאלה הזו בראש התרעתי בפני אסף רחמים הצלם בערב שלפני יום הצילומים – אל תבנה על אקשן, עבדו עלינו!
חרג'עת רבתי!
קוף שגולש בפייסבוק
הרעיון שעומד מאחורי דגמי המונקי הוא לספק לנוער אופנוע קטן ומגניב לעיר, אבל גם הונדה מבינה שלדור של היום אין גבולות, והיא החליטה להתאים את עצמה. המנוע אמנם לא ינצח מרוצי גרנד-פרי, אבל כל המכלולים מסביב מרשימים למדי. מלפנים יש לא פחות ממזלג הפוך בקוטר 31 מ"מ, לראשונה בדגם 125 סמ"ק של הונדה. יש בולם יחיד מאחור, ולא בלם דיסק אחד כי אם שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. כל זה ארוז בחבילה שאי אפשר להתכחש לעובדה שהיא פשוט יפה. כשמתעלמים מהפרופורציות המצחיקות עם הגלגלים הקטנים בקוטר "12 והזנב הקצוץ, יש פה אחלה עיצוב. הפנס הקדמי שונה, הפלסטיקה של מיכל הדלק מסתירה בצורה נאה את שלדת הקורה המרכזית, המנוע צבוע בשחור, האגזוז משוך אחורה. למעט הזרוע האחורית ורגלית הצד (והמנוע) אין סימנים לחלקים זולים. משעשע אותי שאני נכנס כך לעומק העיצוב של הדבר הקטן הזה, אבל מה לעשות, צריך להוריד את הכובע. אפילו לוח המחוונים הדיגיטלי נראה כאילו נלקח מדגמי ה-CB500 של החברה, עם כל האינפורמציה שצריך, ומתקבלת תחושה כללית של איכות של כלי יקר בהרבה.
וזה לא רק שהחבילה יפה, כי השילוב של המכלולים האיכותיים עם תצורה של אופנוע בעל תיבת הילוכים וקלאץ', בפועל מאפשר לא מעט השתובבות, כזאת שאף קטנוע לא יכול לספק. בבוקר הצילומים אסף ואני מצאנו את עצמנו משמשים כרכב לוגיסטיקה לכמה שעות, כך שהחלטנו להתנייד בהרכבה עם כל הציוד. קשה לומר שזאת הייתה חוויה נעימה, אבל האופנוע עמד בזה בגבורה. כשהתחלנו גם לצלם, הרוח השובבה לא יכולה הייתה להתאפק והחלה לזרום החוצה בפרץ גועש של רוח שטות.
סלייט איט אינטו דה קורנר!
השילוב הזה של אופנוע כזה קטן פיזית עם מנוע כזה לא מאיים ומכלולים איכותיים יחסית, פשוט מבקש את זה שישתוללו עליו. זה מתחיל בווילי קטן פה, נעילה של גלגל אחורי שם (שמצריכה דריכה חזקה על הבלם החלש), ולאט לאט זה כבר הופך לחרג'עת רבתי, או כמו שקוראים לזה במחוזותינו – השתחרר הקוף. מסתבר שיש סיבה לכך שהונדה הרשתה לעצמה לצאת מהקימונו וקצת להשתחרר, ולשחרר סרטון שמתאים יותר לק.ט.מ סופרדיוק. הוותיקים מביניכם אולי זוכרים שממש לא לפני הרבה שנים נגנז סרטון תדמית של ק.ט.מ של דיוק משתולל ברחובות עיר יפנית ומשאיר יפנים פעורי פה. נראה כי גם ביפן מתחלף לו דור.
אחרי שמגלים את אופיו האמיתי של ה-MSX כבר קשה לרכב עליו רגיל. כך מצאתי את עצמי בכל פנייה סוחט ממנו את טיפת הכוח האחרונה. המתלים אמנם פשוטים, כך שההידראוליקה שלהם לא מתמודדת עם שיבושים עירוניים גדולים, אבל בהטיות על כביש סלול היטב הם עושים אחלה עבודה. מספיק כדי להפתיע אופנוע גדולים מנומנמים במחלפים, שלא מבינים מאיפה הגיע היתוש הזה שעקף אותם הרגע בחיצוני.
כמובן שבתנועה עירונית ה-MSX מככב. הוא אמנם קטן ומרגיש מגוחך, אבל כשעומדים ברמזור ליד כל הקטנועים מגלים שגובה הקסדה לא נמוך יותר משל שאר הרובים. ובאמת גובה המושב של ה-MSX לא כזה נמוך ביחס לקטנועי 125. עם 765 מ"מ הוא אפילו גבוה מזה של הונדה PCX ב-4 מ"מ שלמים. הגיר רך ונעים לתפעול וכך גם המצמד. ורק המושב בלתי נסבל. אחרי חמש דקות של רכיבה, הישבן כבר כואב… אבל זה אולי כי אני בכלל מדור אחר.
כן, פרדר יותר גבוה
במחיר של 20,900 ש"ח, ה-MSX125 יקר מקטנוע ה-PCX125 ב-1,000 שקל. אם הבחירה הייתה שלנו, ברור לנו שהיינו הולכים על אופנוע, בטח כשה-CBR יקר בכ-4,000 שקל, אם כי ברור לנו שיש חלופות זולות יותר מחברות אחרות. נכון, יש מצב שהחבר'ה בתיכון קצת יסתלבטו עליכם, אבל יש פה אופנוע די נגיש שיכול להוות בית ספר מעולה לרכיבה.
איכשהו, בלי לשים לב, קפץ עולם ה-MotoGP שלב בכל מה שקשור לאווירודינמיקה. זה התחיל עם דוקאטי, שעדיין מנסה בכל כוחה לחזור לחוד של השפיץ של האליפות. החבר'ה מבולוניה ניצלו מעין פרצה בתקנות, המאפשרת שימוש בתוספות לפיירינג – כל עוד אלו לא חורגות מרוחב האופנוע.
דוקאטי התחילו עם הוספת צמד כנפונים בחזית האופנוע. כנראה שהתוספת הזאת עובדת לא רע, אחרת אין לנו דרך להסביר, מדוע ב-GP16 יש כבר שני זוגות של כנפיים בקדמת האופנוע. בימאהה לא התעלמו מהנושא והציגו צמד כנפונים משלהם. שני רוכבי ימאהה ניסו את העניין, חורחה לורנזו נראה שנהנה מהתוספת ומרבה להשתמש בה. ולנטינו רוסי, ובכן, הוא רוסי – ביטל את הכנפונים בטענה זה מכער את האופנוע. אי אפשר שלא לאהוב אותו.
כעת מגיעות התמונות האלו מימי המבחן של קטגוריית ה-Moto2 בקטאר, של הרוכב השוויצרי דומיניק אגרטר מקבוצת Technomag-Interwetten. כפי שעיניכם רואות, הפעם הכנפונים מגיעים דווקא מאחור, ולא מדובר בדיוק בכנפונים יען כי אין תפקידם להצמיד את האופנוע לקרקע כפי שקורה בקטגוריה הבכירה. מטרת ה'חרבות' הללו שונה לחלוטין והיא 'ללכלך' את האוויר שמאחורי האופנוע.
החרבות של אגרטר – 'מלכלכות' את הוואקום מאחורי האופנוע כדי להמעיט את אפקט הסליפ-סטרים
בקטגוריות הקטנות יש חשיבות רבה לעקיפות בישורות ארוכות, כשהרוכבים מסתייעים בבועת הוואקום המסודר שהאופנוע מלפנים מייצר מאחוריו -Slip Stream או Draft בעגה המקצועית. נראה כי בקבוצת אינטרווטן החליטו להיות פעילים במלחמה, שכן תפקיד החרבות הוא למעשה לייצר מערבולות אוויר מאחורי האופנוע שתפריע לייצור סליפ-סטרים לרוכב מאחור. אין עדיין אישור רשמי מהקבוצה כי אכן תעשה שימוש בחרבות ונראה כי מדובר בפיתוח של הקבוצה, ללא קשר לקלקס, המייצרת את האופנוע עצמו.
הידיעה שאני הולך לבחון את האופנוע האחרון במשפחת ה-CB500 החדשה של הונדה הגיעה לי בול בזמן. הייתי צריך התרעננות, ומה יותר טוב מאיזה טיול לצפון? הידיעה שגם מדובר באופנוע מתחילים יחסית, מרגיעה למדי. היכולות שלו, או אלו הנדרשות ממני, לא בשמיים, כדי להכיר אותו לעומק. את ה-CBR500R הספורטיבי כבר בחנתי והבנתי את הראש שלו, ומראש הייתה לי הרגשה שהמנוע יחמיא יותר לתצורה של ה-X. צרפו לזה תנוחת רכיבה זקופה, ויש כאן אחלה בן לוויה פוטנציאלי.
ה-CB500X הוא למעשה צאצא של שתי משפחות אופנועים בחברת הונדה. מצד אחד משפחת ה-CB500 החדשה, שמיועדת לדרגות הרישיונות החדשות שנכנסו לתוקף באירופה. בינתיים האופנועים, עם מנוע הטווין המקביל בנפח 471 סמ"ק, כולם בארץ. בצד השני של המשפחה, משפחת הקרוסים למיניהם. קשה לפספס את הדמיון ל-NC700X, שבעצמו די דומה לקרוסראנר ולקרוסתורר. מעירוב שתי המשפחות יצא הקרוסאובר הקטן הזה, למעשה הראשון בקטגוריית הנפח.
שילוב טוב
השילוב הזה של שתי המשפחות עושה ל-X הרבה חסד, ונעבור על כל הסעיפים. דווקא לגבי סעיף העיצוב לא הייתי בטוח. אני מודה שאת האח הגדול – ה-NC700X – יצא לי לראות בחטף, ולצערי גם לא רכבתי עליו. ה-X ממש לא הרשים אותי בתמונות כשהציגו אותו לעולם, אך דווקא במבט קרוב ואישי הוא נראה מעט יותר טוב, וככל שמבלים איתו יותר הוא כבר מתעכל הרבה יותר טוב, למרות כמות הפלסטיקה בצדדיו המנסה להראות כמו שלדה גדולה. בסך הכל לא רע לאופנוע שהוא מעין שעטנז של דו"ש עם פונקציונליות שלא באמת אמורה לכלול שטח. הונדה קוראים לזה 'אדוונצ'ר ספורט'; אני חושב שקרוסאובר הרבה יותר מתאים. לוק של אופנוע אדוונצ'ר שלא באמת מצפים ממנו לרדת לשטח. איכות ההרכבה והחומרים היא כפי שהיינו מצפים מהיצרן היפני, בהתחשב בכך שמדובר באופנוע תקציב.
כשמסתכלים מרחוק הוא נראה גדול למדי, אך דווקא כשעולים מגלים משהו הרבה יותר ידידותי. המושב בגובה 810 מ"מ אמנם גבוה יותר מאחיו, אופנועי הכביש במשפחה, אך עדיין, עם 178 ס"מ ביום חם הגעתי לרצפה עם שתי רגליים בטוחות. רוכבים חדשים, שזה אופנוע גדול ראשון שלהם, בטח ישמחו לגלות זאת. הגודל הפיזי מבחוץ דווקא לא מרשים. הוא נראה יחסית קטן ונמוך, והוא קל להזזה בחניה. המשקל נעצר על 195 ק"ג, שזה דווקא מבורך. כשיושבים עליו שוב הפתעה בדמות מרחב מחייה מכובד, עם מושב גדול שאפשר לזוז בו ומיכל נוח לחביקה. נראה שגם אנשים גבוהים ממני בהרבה ירגישו פה בנוח. לוח המחוונים דומה אם לא זהה לזה של שאר האחים, רק עם גוון מגניב יותר ויש בו כל מה שצריך – מדי מרחק מתאפסים, נתוני צריכת דלק, מד דלק ועוד.
הונדה CB500X דגם 2013
הכוח המניע פה כבר מוכר לי מהאח הספורטיבי – ה-CBR, אך בדיוק כמו שחשבתי – הוא הרבה יותר מתאים לאופי של אופנוע כמו ה-X מאשר ל-R. הוא די דומה לסינגל בהתנהגות, מושך בצורה נאה החל מ-3,500 סל"ד, וימשוך בצורה נאה עד 6,000 סל"ד. בעיר אפשר להתגלגל איתו בסל"ד נמוך. הוא שקט ונעים, ואפשר לבחור במספר הילוכים שונים כדי לזוז. היה נחמד אם לאופנוע מתחילים כזה היו מוסיפים אינדיקציה להילוך בו נמצאת התיבה. אלא שכבר ביציאה מהסוכנות ורכיבה בפקק הקבוע בדרך השלום, שלושה דברים מעכירים את האווירה. נראה כי הגיר הקשה והגס הוא מחלה גנטית שעברה לכל המשפחה, ועם 3,500 ק"מ על השעון לא מדובר בגיר שצריך עוד קצת הרצה. מעבר לכך, הכידון נמצא קרוב לגובה המראות של המכוניות הפרטיות וצריך לתת על כך את הדעת. לבסוף הופתעתי לגלות כי גם זווית הצידוד מעט צרה ממה שהייתי מצפה. גם המתלים רכים מדי ולעתים מתרסקים לבורות בסלילה העירונית המפורסמת. לא היינו קוטלים אותו לגמרי בעיר, אבל יש פה מספר נקודות מציקות. לתשומת לבכם.
אנחנו פה כדי לטייל
כאמור, לא ויתרתי על עניין של טיול בריא לצפון לטעון קצת מצברים. השכמה בשעות שבליינים עדיין לא חושבים ללכת לישון – ואנחנו שמים פעמינו צפונה. נהריה חטפה קצת הצקה מהשכנים בצפון והחלטתי שהיא בטח תשמח לביקור. סוף אוגוסט, כביש שש, וטיפות קטנות מופיעות לי על המשקף. איזה כיף. מזג אוויר בהזמנה.
בכביש בין עירוני ה-X זז כמו אופנוע גדול. זה לא שמדובר במהירויות שאופנועי ה-250 הספורטיביים לא הגיעו אליהן, אך הכוח הרבה יותר זמין. ב-X הכיוון הכללי הוא הרבה יותר רגוע, אך שיוט ב- 130 קמ"ש עובר בכיף ויש גם מספיק רזרבות לעקיפה. מקסימום מורידים איזה הילוך או שניים. מעל למהירות הזאת המשקף במצבו הגבוה (אפשר לפתוח את הברגים ולהנמיך אותו אם תרצו) יגן פחות, וגם המנוע כבר יתחיל להרגיש עסוק מדי ומווברץ. באופן כללי המנוע יכול למשוך בכיף עד למנתק באזור ה-9,000 סל"ד, אך הוא לא אוהב לחיות צפונה מ-6,000 סל"ד.
קרוסאובר נהדר לבעלי רישיון ביניים, וגם לבלתי מוגבל
המושב הארוך מאפשר לשנות קצת מיקום אם רוצים, וגם אחרי קרוב ל-600 ק"מ ביום לא הרגשנו מועקות. כיף לגלות שיש אופנוע עם יכולות תיור שכאלו בקטגוריה הנמוכה (איפה שהיא קיימת לפחות). אם תרצו אפשר להרכיב בכיף. למורכב זכר בוגר וביקורתי כמו בני הצלם, זה קצת פחות נוח, אך בחורה בעלת מידות צנועות יותר אולי תמצא אותו יותר נוח. בתור רוכב, המורכב ממש לא מפריע ואפשר להעביר רכיבה בזוג בכיף. מיכל הדלק גדול מזה שבשני אחיו, מכיל 17.3 ליטר לעומת 15.7 ב-R וב-F, ועברו 360 ק"מ לפני שקיבלנו התראה שצריך להתחיל לחפש תחנת דלק. זה יפה מאוד באופנוע שכזה, אבל היינו שמחים לפקק דלק עם ציר ולא פקק שצריך למצוא לו מקום בעת התדלוק.
ה-X אמנם רגוע ולא משדל לדבר עבירה, אבל הוא בהחלט יכול לשתף פעולה כשרוצים להעלות את הקצב, כל עוד לא מגזימים. בתנועה בין עירונית צפופה לדוגמה, אין שום בעיה להעלות קצב כך שהמכוניות תהפוכנה לקונוסים. ההיגוי, כיאה לאופנוע עם גלגלי "17, זריז מאוד, וכיף להפליק אותו מצד לצד. כשנכנסים לכבישים מפותלים ומתחילים לתת גז, המתלים משדרים מהר מאוד שכדאי לשנות ראש ומהר. הם רכים מדי, מתקשים להתמודד עם הכוחות ומכתיבים מראש סגנון רכיבה חלק מאוד ועדין. המתלים ב-X ארוכים יותר מאלו שבאופנועי הכביש, אך מרגישים ממש רכים, באופן מוגזם.
הבלם הקדמי, דיסק בקוטר 320 מ"מ עם קליפר בעל שתי בוכנות, מעולה, עם עוצמה טובה ורגש, וזה רק מדגיש עוד יותר את הרכות של המזלג שלעתים מתקשה להתמודד עם כוחות הבלימה. בסיס הגלגלים צמח מ-1,410 מ"מ ל-1,420 מ"מ לעומת שני האחים האחרים, ולא ממש פגע בזריזות. סביר להניח הודות לכידון הרחב. גם ההיגוי ניטרלי ויציב בפניות. כשמבינים את הראש ולומדים להזיז את האופנוע הזה בקצבים שהוא אוהב, אפשר לזוז איתו די מהר. יש גם מערכת ABS על כל צרה שלא תבוא, שאמנם מתערבת מעט מוקדם מדי, אך יותר מסבירה לאופנוע תקציב למתחילים.
נהדר למתחילים
לאלו מכם שלא הבינו מדף הנתונים, זה לא באמת דו-שימושי. החישוקים היצוקים לא באמת הולכים עם שטח, וכשמנסים בכל זאת מגלים שהכידון מעט נמוך לעמידה והאגזוז מפריע. בקיצור, שבילים כבושים כדי להגיע לאיזה ספסל קק"ל לקפה אפשרי בכיף, אבל לא מעבר.
נחמד מאוד לגלות שרוכבים חדשים יכולים לקבל אופנוע כמו ה-CB500X. מעין קרוסאובר, שאפשר לטייל איתו טיולים ארוכים, גם בזוג, לתת איתו קצת גז בכבישים מפותלים וגם לחיות איתו ביום יום. השילוב של המנוע החדש עם האופנוע הזה מרגיש הרבה יותר נכון. יש מספר נקודות שמפריעות, כמו המתלים הרכים והגיר הגס, אך מעבר לזה, הוא היה בן לוויה מעולה לטיול של שבת, וגם מעבר.
