קטגוריה: ארוכי טווח

  • הוסקוורנה TE250 משומש במבחן ארוך טווח

    הוסקוורנה TE250 משומש במבחן ארוך טווח

    עונת הרכיבה המשמעותית ביותר לרוכבי האנדורו – עונת החורף – הסתיימה זה מכבר, ואנחנו נכנסים לעונה החמה והיבשה, שבה קשה יותר והרבה פחות נעים לרכוב אנדורו בישראל. זה הזמן לספר על העונה שלנו עם ההוסקוורנה TE250 המשומש שלקחנו מהטרייד-אין של עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל.

    את ההאסקי TE250 שנת 2015 לקחנו למבחן בתחילת 2018, ממש עם תחילת עונת הרכיבה. הרעיון היה לקחת למבחן ארוך טווח לא אופנוע חדש, אלא אחד בן 3, עם יותר מ-200 שעות מנוע עליו, כדי לדווח איך אופנוע משומש מדור קודם, שנרכש מטרייד-אין של יבואנית, עובד ומתנהג, והאם בתקציב של סביב 30 אלף ש"ח אפשר לקנות אופנוע טוב שיספק הנאה רבה לרוכב ויעמוד עם כלים מודרניים מהדור האחרון.

    ובכן, אחרי כמעט 3 חודשי רכיבה, בכל סוף שבוע וגם באמצע השבוע, אנחנו יכולים לאמ;לק ולהגיד בפה מלא שהתשובה החד-משמעית לשאלות ששאלנו היא כן!

    רוכבים מתי שרק אפשר - רגע לפני שהירוק מתייבש והופך לצהוב
    רוכבים מתי שרק אפשר – רגע לפני שהירוק מתייבש והופך לצהוב

    אופנוע אנדורו משומש

    ברכישת אופנוע משומש הסיכוי לתקלות או לדברים בלתי צפויים הוא גבוה. למרות יישור הקו של היבואנית בטרם ההאסקי נמסר לנו, יישור קו שכלל מצבר חדש, דיסק קדמי, מגני ידיים פתוחים מקוריים, השלמת פלסטיקה שבורה, טיפול גדול, וכן סט צמיגי אנדורו של מיטאס – תמיד עלולים לקרות דברים בלתי צפויים.

    מיד עם תחילת המבחן גילינו שהמתנע החשמלי עובד לסירוגין. בבדיקה מעמיקה יותר גילינו שלמעשה כל מערכת החשמל מתנתקת לסירוגין, והאבחון היה מהיר – הקונקטור הראשי שיושב על ממסר ההתנעה סבל מקורוזיה קלה שבודדה את המגעים. ניקינו את המגעים, ומערכת החשמל, כולל הטעינה, חזרה לפעילות תקינה ומלאה.

    תקלה נוספת שממנה סבלנו ברכיבות הראשונות הייתה ריבוי תקרים בגלגל האחורי – לפעמים גם 2 תקרים ברכיבה אחת. בבדיקת הפנימיות המשומשות התקורות מצאנו שבכולן התקרים מופיעים באזור נועל הצמיג. פירקנו את נועל הצמיג וגילינו שהוא משופשף ובלוי ושהוא פשוט דוקר את הפנימית וגורם לתקר.

    כאן ראינו את היתרון שברכישה מטרייד-אין של יבואנית: יצרנו קשר עם אנשי הטרייד-אין ומיד קיבלנו מענה בדמות נועל צמיג חדש, ללא תשלום. אז נכון, נועל צמיג חדש עולה לא הרבה יותר מ-100 שקלים, אבל למנוע את ההוצאה המיותרת הזו, ויותר מזה – לדעת שמאחורי האופנוע המשומש יש גב חזק של יבואנית – עושה טוב ומרגיע. אנחנו בטוחים שגם במקרה גרוע הרבה יותר, למשל תקלת מנוע כזו או אחרת, הייתה לנו כתובת לפנות אליה והיינו מקבלים מענה הולם.

    יום רכיבת אקסטרים במדבר יהודה
    יום רכיבת אקסטרים במדבר יהודה

    החזיר לנו את חדוות הרכיבה

    ההוסקוורנה TE250 המשומש בשילוב עונת רכיבת נפלאה גרם לנו לחזור לימים שבהם כבר במוצאי שבת חיכינו בכיליון עיניים לרכבת סוף השבוע. במילים אחרות – הוא החזיר לנו את חדוות רכיבת האנדורו.

    בתקופה שההאסקי נמצא אצלנו הספקנו לצבור כ-30 שעות מנוע, והרכיבות שלנו כללו אנדורו ארצישראלי קלאסי של סינגלים טכניים כאלה ואחרים, שעשועי אקסטרים, וגם 2 רכיבות אקסטרים של יום שלם במדבר יהודה שכללו אך ורק ואדיות, שלוחות, סכינים, עליות וירידות – בלי שבילים. אפילו מצאנו את הזמן כמה וכמה פעמים לגנוב שעתיים של רכיבה באמצע השבוע לפני שנכנסים ליום העבודה האינטנסיבי. עונג צרוף שאחריו כל יום העבודה נראה אחרת לגמרי.

    כשההאסקי הגיע אלינו, ביצענו את פעולות ההתאמה הבסיסיות כמו כיוון כידון, מנופים ורגליות, כיוון סאג למתלה האחורי והחזרת שיכוכי הכיווץ וההחזרה שבבולמים למצב הסטנדרטי. כך, אגב, הוא עובד טוב מאוד עבורנו. מעבר לכך לא נגענו, והאופנוע עובד מושלם – גם במנוע, גם בבולמים וגם בהתנהגות. סביר להניח שבקרוב נצטרך לכוון את הקרבורטור לסט-אפ של קיץ – עני יותר במעט. כמובן שנעדכן.

    מטפסים
    מטפסים

    איך הוא עובד?

    כאמור, מצוין. האופנוע שלנו הוא בן 3 וחצי שנים, וכעת מד שעות המנוע מראה כ-240 שעות. ההאסקי שלנו ישר לחלוטין – בכידון, בטלסקופים, בגלגלים, והוא מתגלגל היטב. החשיבות של אלו ברכיבת אנדורו היא גדולה, והם אלה שעלולים לעשות הבדל בין אופנוע חדש לבין אחד משומש.

    החיסרון של ההאסקי TE250 שלנו בא לידי ביטוי במנוע – אבל רק אם משווים אותו לדגמי 2017 ו-2018. אלו האחרונים מגיעים עם מנוע חדש הכולל גל איזון שמפחית דרמטית את הוויברציות והרעידות. בדור הקודם של המנועים, כמו זה של ההאסקי שלנו, יש יותר ויברציות, אבל חשוב לציין שמתרגלים אליהן מהר ושוכחים מקיומן. בכל זאת, עד 2017 זה מה שהיה אז אל לנו להיות מפונקים יתר על המידה.

    מבחינת התנהגות, ה-TE250 שלנו עובד מצוין. הבולמים עובדים מושלם, ולא מורגש בלאי כזה או אחר. כמובן שגם הם מדור אחד אחורנית ביחס לדור הנוכחי, אולם הם עברו תחזוקה ורענון, אין בהם בלאי מוגזם, ואנחנו מקפידים לתחזק אותם בכל רכיבה ולפרוק עומסי דיאגונל ולחץ אוויר מהפרונט. בנוסף, הם מכוונים למשקל ולסגנון הרכיבה שלנו, ואחרי הכיוון הראשוני לא היה צורך לגעת בהם, פשוט כי הם עובדים טוב, מגהצים, שומרים על הקו הנבחר ועל יציבות האופנוע. זה לדעתנו אחד הפרמטרים החשובים בקנייה של אופנוע משומש, ושמחנו לדעת שגם אחרי 3.5 שנים של עבודה אינטנסיבית וקשוחה – הבולמים עדיין מרגישים טריים ורעננים.

    100 ק"מ במדבר - בלי לעלות על שביל
    100 ק"מ במדבר – בלי לעלות על שביל

    המנוע עובד היטב גם הוא, ולמעט כיוונים קלים של פיין-טיוניג בקרבורטור עוד לא הגיע הצורך להתעסק בו לעומק. הוא עובד חלק, גם בסל"ד נמוך, והנפח הזה של 250 סמ"ק דו-פעימתי הוא מבחינתנו הנפח המושלם עבורנו.

    אגב, מהר מאוד גילינו את היתרון הגדול שבאופנוע משומש: אין צורך לדאוג לפלסטיקה שתישאר חדשה ככל האפשר, או במילים אחרות – אפשר ליפול ולגרד את האופנוע על הקרקע בלי הצביטה בלב של שריטות על אופנוע חדש. בתור כאלה שרוכבים לרוב על אופנועים חדשים, היתרון הזה היה סוג של שחרור מועקה והתחברנו אליו מהר. אמיתי לגמרי.

    מהיתרונות של אופנוע משומש - לא כואב הלב...
    מהיתרונות של אופנוע משומש – לא כואב הלב…

    טיפול גדול

    כל רוכב אנדורו צריך לדעת לתחזק את האופנוע, לפחות ברמה בסיסית. על תחזוקת אופנוע אנדורו נפרסם כתבה בקרוב, שבה נציג כיצד אנחנו מתחזקים את ההאסקי שלנו. עד אז נספר שאחרי כ-20 שעות מנוע ביצענו לו טיפול אצלנו.

    הטיפול כלל החלפת שמן גיר, החלפת נוזל קירור, ניקוי מסנן האוויר ובית המסנן, מעבר על כל מכלולי האופנוע ובדיקתם, ועל הדרך החלפנו את הצמיגים למשומשים במצב טוב ששכבו אצלנו, זאת משום שרכיבה ממושכת על האחורי התקור פגמה בו וככל הנראה הרסה את המבנה הפנימי שלו, אבל זה בסדר כי גם כך הוא הגיע לסוף חייו. גם הקדמי נגמר – בעיקר הקוביות בצדדים שנשחקו ונקרעו ברכיבה על סלעי המדבר והרי ירושלים.

    החלפנו גם פנימיות  ל-Heavy Duty, ובקרוב נחליף סט צמיגים לאחד חדש וטרי. ניקינו ושימנו בשמן גיר צמיגי את שרשרת ההינע כך שהאופנוע ימשיך להתגלגל חלק, ועברנו על ברגים שונים, כולל מריחת גריז נחושת שמונע קורוזיה בין-גבישית והידוק במומנטים נכונים. עברנו על הגלגלים ועל הידוק השפיצים, בדקנו את הבלמים ואת מערכת החשמל, ודאגנו שכל מערכת ומכלול יקבלו מגע אוהב ושיהיו בתקינות מלאה.

    אחרי הטיפול התקופתי הזה ההאסקי עמד נקי ומטופל, מחכה לרכיבה הבאה – שהגיעה כבר למחרת בבוקר.

    ההאסקי TE250 שנת 2015 שלנו
    ההאסקי TE250 שנת 2015 שלנו

    המשך המבחן

    בשבועות הקרובים נמשיך לרכוב על ההוסקוורנה TE250 שלנו ככל שנמצא זמן, ונמשיך לדווח על החיים עם אופנוע משומש בתקציב של 30 אלף ש"ח. עד עכשיו, אגב, אנחנו נהנים מכל שקל שהוא שווה, ומסקנות הביניים שלנו הן שאופנוע משומש בן 3 או 4 בהחלט יכול להיות אופנוע טוב ויעיל, ללא תקלות משמעותיות, וכי אין חשש לרכוש אופנוע שכזה. המסקנה הזו היא חשובה בעינינו מפני שהיא מאפשרת ליותר רוכבים נטולי יכולת כלכלית להיכנס לתחום המדהים הזה של רכיבת אנדורו.

    בסיום תקופת המבחן נעלה את ההאסקי על הליפט, ונבדוק את המערכות והמכלולים – כולל בדיקת המנוע מבפנים. בינתיים, יצאנו לרכוב כדי לנצל כמה שאפשר את התנאים הללו, רגע לפני שכל הירוק שבחוץ מתייבש והופך לצהוב והקרקע נטחנת.

    הוצאות עד עכשיו

    • הוסקוורנה TE250 שנת 2015 משומש – 34,500 ש"ח
    • ביטוח חובה לשנה (בלי השתתפות עצמית) – 3,250 ש"ח

    שימוש שוטף ותחזוקה

    • בקבוק 1 ליטר שמן 2 פעימות של פוטוליין – 70 ש"ח
    • דלק – כ-300 ש"ח
    • 2 פנימיות Heavy Duty – כ-150 ש"ח
    • 800 סמ"ק שמן גיר – כ-40 ש"ח
    • 1 ליטר נוזל קירור – כ-25 ש"ח
  • 10 דברים שאתם צריכים לדעת על האפריליה דורסודורו 900

    10 דברים שאתם צריכים לדעת על האפריליה דורסודורו 900

    1. דורסודורו הוא רובע בעיר ונציה שבאיטליה

    זהו אחד מתוך שישה רובעים, והגבוה ביניהם. מקור השם הוא 'רכס קשה', בשל גובהו של האזור. גם האפריליה דורסודורו גבוה, אז הנה הקשר.

    2. הדורסודורו חוגג בימים אלו 10 שנים

    ב-2008 יצא הדורסודורו 750 הראשון. הפלטפורמה המכאנית – כולל השלדה, המנוע, הגלגלים, הבלמים והאלקטרוניקה – נלקחה מהשיבר 750, והדורסודורו קיבל מתלים ארוכי מהלך ועבודת גוף חדשה לחלוטין על מנת להתאים אותו לסגמנט ההיפרמוטו.

    הדורסודורו חוגג 10 שנים ואנחנו חוגגים במסלול
    הדורסודורו חוגג 10 שנים ואנחנו חוגגים במסלול

    3. הדורסודורו הגיע ארצה ב-2009 יחד עם מותג אפריליה

    בשנת 2009 החלה עופר-אבניר, יבואנית מותגי פיאג'ו לישראל, לייבא גם את מותג אפריליה. הדורסודורו 750 הגיע גם הוא ונמכר לא רע.

    4. הוא היה האופנוע הראשון בישראל עם מצערת חשמלית

    מכירים את הטרנד הנוכחי של מצערות חשמליות? אז אל תתפסו אותנו במילה, אבל הדורסודורו 750 היה האופנוע הראשון שהגיע ארצה עם מצערות חשמליות, ואם לא הראשון אז לגמרי אחד מהראשונים. בגרסאות הראשונות היו כבלי מצערת שהפעילו חיישן מצב מצערת שישב בתוך השלדה – מאחורי צוואר ההיגוי בצד שמאל, וזאת על מנת לשמור על התחושה של כבלי המצערת בזמן תפעול המצערת. בדגמים האחרונים באפריליה ירדו מהקטע, וכעת הדורסודורו מגיע עם חיישן מצב מצערת ישירות על הידית, וללא כבלים מכאניים.

    תראי אמא - אין כבלים!
    תראי אמא – אין כבלים!

    5. הדורסודורו 900 הוא בעצם 750 מוגדל

    בגלל תקנות יורו 4, באפריליה היו צריכים להחליט מה לעשות עם גרסת ה-750 – שאינה עומדת בתקנות הדרקוניות. ההחלטה התקבלה על הגדלה ל-900 סמ"ק ושמירה על הספק של 95 כ"ס (כדי לאפשר להגביל לרישיון A1). יחד עם המצערות החשמליות והממיר הקטליטי שבמערכת הפליטה – כעת הדורסודורו עומד בתקנות. הגדלת נפח המנוע, אגב, התבצעה על ידי הארכת מהלך הבוכנות מ-56.4 מ"מ ל-67.4 מ"מ, כלומר ב-11 מ"מ.

     6. הייתה גם גרסת 1200

    בשנת 2010 באפריליה שחררו גם גרסת 1200 לדורסודורו, עם מנוע חדש (שמאוכלס כיום בקאפונורד). את המנוע הבשרני והמגניב הזה בחרנו כאחד מעשרת המנועים שאנחנו יותר אוהבים. הדורסודורו 1200 נגנז לפני כשנה וחצי, בעיקר בשל כמות מכירות נמוכה מדי.

    אפריליה דורסודורו 1200 (צילום: טל זהר)
    אפריליה דורסודורו 1200 (צילום: טל זהר)

     7. העיצוב לא השתנה

    מאז 2008 ועד היום – 2018, העיצוב של הדורסודורו לא השתנה במאום, למעט סכמות צביעה. לטעמנו הוא עדיין אחד האופנועים היפים שמסתובבים על הכבישים, במיוחד בגרסת האדום-אפור-שחור החדשה של ה-a של אפריליה על מיכל הדלק. תעיד על כך כמות השיחות האקראיות שמנהלים איתנו ברמזורים על עיצוב האופנוע.

    8. יש לו מנוע וי-טווין בזווית 90 מעלות

    מנוע וי-טווין בזווית 90 מעלות מזוהה מאוד עם אפריליה, והוא הולך אחורנית עד המילה 1000. בגרסת ה-900 הוא בשרני מאוד, שופע מומנט מסל"ד אפס, והוא מהנה במיוחד. הדבר היחיד שחסר למנוע הזה בגרסת 2018 הוא מערכת פליטה משוחררת שתיתן תגובת מנוע חדה יותר ובעיקר תשחרר את הסאונד הנפלא של המנוע הזה. כבר נחנקנו מהיורו 4 הזה!

    העיצוב לא השתנה - סכימת הצביעה כן
    העיצוב לא השתנה – סכימת הצביעה כן

    9. לדורסודורו יש שלדה היברידית

    שלדה היברידית אומר שלדה משולבת. החלק הקדמי של השלדה הראשית עשוי ממסבך משולשי פלדה (שבגרסת 2018 מגיעה בצבע אדום איטלקי לוהט), וחלקה התחתון עשוי מפלטות אלומיניום. באפריליה טוענים שהמבנה הזה מאפשר קשיחות מבנית גבוהה יחד עם האלסטיות הנדרשת לפידבק טוב לרוכב. אנחנו זורמים על ההסבר.

    10. יש לו יופי של אלקטרוניקה

    אפריליה תמיד הייתה מהמובילות בהטמעת מערכות אלקטרוניקה באופנועים שלה, וגם הדורסודורו מציע חבילה לא רעה. יש לו כאמור מצערות חשמליות עם 3 מצבי ניהול מנוע (ספורט, תיור וגשם), יש לו מערכת ABS ומערכת בקרת אחיזה ב-3 רמות התערבות – שתיהן ניתנות לניתוק, ויש לו מסך TFT צבעוני ומשוכלל שמשנה תאורה בין יום ללילה. לא רע בכלל לאופנוע שנמצא על גבול אופנועי התקציב ועולה 69 אלף ש"ח על הכביש.

    אנחנו אוהבים איך שהוא נראה!
    אנחנו אוהבים איך שהוא נראה!

    ואחרון – הוא נמצא אצלנו במבחן ארוך טווח

    זה אומר שבתקופה הקרובה נספר לכם את כל מה שאתם רוצים לדעת על ההתנהלות בחיי היום-יום עם האופנוע המגניב והסקסי הזה – האפריליה דורסודורו 900.

  • ארוך טווח: האם ה-TE250 שלנו הוא מחליף ראוי ל-125?

    ארוך טווח: האם ה-TE250 שלנו הוא מחליף ראוי ל-125?

    אופנועי אנדורו דו-פעימתיים בנפח 125 סמ"ק נחשבים בעיני רבים מהרוכבים כאופנועי כניסה מעולים לעולם השטח. כלים שיאפשרו ללמוד היטב את טכניקות הרכיבה הבסיסיות – כמו עבודת גוף, עבודת קלאץ' ומנוע, הילוך נכון וכו' – בצורה הטובה ביותר. מאחר ו-125 הוא כלי כניסה, ההמשך הטבעי שלו הוא 250 דו-פעימתי או מרובע.

    אבל יותר מזה, אופנועי אנדורו בנפח 125 סמ"ק הפכו מאז 2007 – אז ירד מס הקנייה לאופנועים בנפח זה – ככלים מעולים בפני עצמם. רוכבים רבים גילו את היתרונות שבאופנוע אנדורו קטן בנפח 125 סמ"ק לשטחים הטכניים של ישראל. באו בגלל המחיר, נשארו בגלל היכולות. אולם, הוואקום שנוצר לפני כשנה וחצי עם הפסקת הייצור של הק.ט.מ 125EXC והוסקוורנה TE125 – אופנועים ששלטו בנתח השוק הזה בצורה כמעט מוחלטת – דוחף רוכבים רבים לכיוון 250 סמ"ק.

    ההוסקוורנה TE250 שנת 2015 שלנו - האם הוא יכול להיות מחליף ראוי ל-125 סמ"ק?
    ההוסקוורנה TE250 שנת 2015 שלנו – האם הוא יכול להיות מחליף ראוי ל-125 סמ"ק?

    אפילו אני, שרוכב על 125 סמ"ק דו-פעימתי כבר 3 שנים ברציפות ומאוד אוהב את ה-125 שלי ואת הנפח בכלל, אצטרך להחליף אותו בעוד זמן מה וככל הנראה אצטרך לפזול לנפחים הגדולים יותר. בטח ובטח אם ארצה לקנות אופנוע משומש ולא חדש מהסוכנות (בטא 125RR, שרקו SE-R125 ו-TM EN125). אם מסתכלים על מכירות ה-125-ים החדשים בשנה-שנתיים האחרונות, מבינים שבעוד שנתיים-שלוש ההיצע שלהם בשוק המשומשים יהיה נמוך למדי ביחס למה שקורה היום.

    אז האם דו-פעימתי בנפח 250 סמ"ק מהווה תחליף ראוי ל-125? את זה בדיוק יצאנו לבדוק. לקחנו את ההוסקוורנה TE250 שנת 2015 שנמצא במערכת פול גז במבחן ארוך טווח, אותו לקחנו מהטרייד-אין של עופר-אבניר, ועימתנו אותו מול ההוסקוורנה TE125 הפרטי שלי. השאלה שעליה ניסינו לענות היא איך מרגיש ה-250 הדו-פעימתי מנקודת מבט של רוכבי 125 'מושבעים'.

    הקפדנו להחליף בינינו את האופנועים באופן תכוף, ועל קטעים מעניינים אפילו חזרנו פעמיים – פעם אחת עם כל אופנוע – כדי לנסות לחדד את התחושות וההבדלים.

    יצאנו לסלעים של מתקן אדם כדי לבדוק...
    יצאנו לסלעים של מתקן אדם כדי לבדוק…

    באחד מסופי השבוע היפהפיים שהיו פה לאחרונה, עם אחיזה מעולה וטמפרטורות נוחות, יצאנו ממצפה מודיעין אל קו 400 ואל מתקן אדם, שבעונה הזו הוא ירוק ויפהפה.

    עוד לפני שיוצאים לדרך, כבר נתקלים ביתרון בולט של ה-250 – כפתור הפלא של המתנע החשמלי. אמנם ה-125 מניע בקלות במגרש החניה, אבל לאורך כל היום נהנינו מהכפתור הזה כשהמנוע דומם בזווית בעייתית בעליות של המתקן, ואז תוך כדי שפתחנו את רגלית ההתנעה וניסינו לחשב איך בדיוק נרים את הרגל וניישר קצת את האופנוע מבלי להתדרדר, נזכרנו בשמחה שבאופנוע הזה אין צורך בזה. זהו בהחלט יתרון גדול, בעיקר לרוכבים שלוקחים את האופנועים שלהם למקומות יותר טכניים. אנחנו חייבים להודות שלא הפסקנו להתלהב ממנו לאורך כל יום הרכיבה.

    בדרך למתקן אדם, בסינגלים הזורמים של אזור תל-חדיד, מתחילים להרגיש את ההבדלים. ה-250 הוא חגיגת כוח, ולעומת ה-125 בכל עלייה סבירה אפשר להישאר בסל"ד נמוך-בינוני והוא עולה בלי להתרגש. אפשר גם לטעות בבחירת ההילוך – מה שלא אפשרי ב-125 – ובכל זאת להמשיך להתקדם.

    כשמגיעים לשביל פתוח יותר הבדלי הכוח מתחדדים, כשה-250 מאיץ בצורה לא הגיונית והשבילים נגמרים כל כך מהר שצריך להתחיל לתכנן את הבלימה הרבה יותר מוקדם. איזה כיף!

    איזה כיף!
    איזה כיף!

    דרופים מזדמנים הופכים להיות עם ה-250 משחק ילדים, כשאין צורך להגיע בהילוך הנכון או בסל"ד הנכון, אלא רק לתת מכת גז קטנה, מקסימום עם קצת קלאץ', והאופנוע נשאר מאוזן בירידה מהדרופ. בירידה מדרופים הרגשנו הבדל נוסף, שאולי נובע מהבדלי כיוון בלבד או מהבדל המשקל בין האופנועים. הרגשנו שה-250 בולם טוב יותר ולכן הרשינו לעצמנו לקפוץ דרופים עם משטח נחיתה קצר אחריהם, מה שב-125 היינו חוששים לעשות.

    על עודף הכוח הזה צריך ללמוד לשלוט, כשכבר בסינגלים הזורמים ובשבילים הרגשנו שלעתים פתיחת הגז גוררת אחריה יציאה הצידה של הגלגל האחורי. על שביל זו חגיגה של ממש, אבל בסינגל צפוף זה גורם לסגירה של הגז וצריך ללמוד להתרגל לזה ולשלוט בזה.

    אבל הסינגלים האלה היו רק הפתיחה. בפרפרזה על המשפט הידוע – כשהסלעים מתחזקים, החזקים מתגלים – כשהגענו למתקן ההבדלים נעשו הרבה יותר ברורים.

    כל עלייה שעלינו בתחילת היום, נדרסה בקלות רבה יותר על-ידי ה-250. כשעלינו בעמידה, ב-250 פשוט רכבנו על המומנט עם 'בליפים' קטנים במצערת לפני מדרגות ומכשולים שונים – בליפים להם ה-250 שלנו מגיב בלי שום היסוס. ב-125 יש צורך בסל"ד הרבה יותר גבוה, בעבודת קלאץ' אינטנסיבית ובתכנון קדימה כדי להגיע למכשול בסל"ד הנכון שיאפשר מכת גז בטווח האפקטיבי של גרף הסל"ד.

    רואים ברקע את ההוסקוורנה TE125 שלנו?
    רואים ברקע את ההוסקוורנה TE125 שלנו?

    גם כשהסתבכנו, התיישבנו והתחלנו 'לפדל', ה-250 לא התרגש והמשיך לטפס בטרקטוריות (יחסית ל-125, כן?), תוך שהוא חופר באבנים המשוחררות ובדרדרת בלי בעיה, בעוד ב-125 יש צורך במנת קלאץ' נדיבה וסל"ד בשמיים.

    עוד הבדל משמעותי הוא בעצירה באמצע עלייה. ב-250 נזכרים כאמור בכפתור הפלא, משלבים לראשון או שני בהתאם לשיפוע, והוא פשוט יוצא מהמקום. ב-125 צריך להבין איך לעזאזל נותנים פה בעיטה לרגלית ההתנעה, וגם אם המנוע הצליח להתניע – החל משיפוע מסוים קשה לצאת מהמקום. לרוב פשוט ירדנו ועלינו שוב במקום לזנק מהמקום.

    עם זאת, למרות העובדה שאת רוב העליות עלינו בפועל יותר בקלות עם ה-250, תמיד הגענו לפסגה עייפים יותר עם ה-250 מאשר על ה-125. אולי זה הקלאץ' הקשה יותר, אולי זה הכוח העודף שגורם לך 'להיתלות' על הכידון אם אתה שוכח להתחבר לאופנוע עם פלג הגוף התחתון שעובד פה קשה יותר, ואולי אלו הוויברציות הדו"פיות שמורגשות בו הרבה יותר, אבל השורה התחתונה היא שה-250 סמ"ק מעייף יותר מה-125.

    חשוב לציין שלמרות שזה לא האופנוע הרגיל שלנו, ולמרות שזה הרבה פעמים לא הרגיש ככה, בפועל שנינו רכבנו מהר יותר על ה-250, כשמי שרכב עליו תמיד נאלץ להמתין לחבר שרכב על ה-125.

    בתחילת היום, כשעוד היינו רעננים וטריים
    בתחילת היום, כשעוד היינו רעננים וטריים

    לקראת סוף היום החלו לצוץ גם החסרונות של ה-250. הגענו לעלייה בשיפוע צד, בחלק מוצל של גבעה שהיה רטוב וחלק. כאן, הכוח העודף של ה-250 והאופי הפחות צפוי שלו בלטו לרעה. דווקא כאן היה כמעט בלתי אפשרי לצאת איתו מהמקום, כשכל ניסיון מוביל לפרפור של האחורי על סלע חלק או על שיפוע צד. כשצריך היה להרים אותו וכבר היינו עייפים, הרגשנו את מלוא הפרש המשקלים בין האופנועים, שאולי הוא לא מאוד גדול על הנייר, אבל בשיפוע חלק בסוף היום מרגיש הרבה יותר מכך.

    לעומתו, ה-125 ה'חלש' והנשלט אפשר לנו לדייק בגז ולהמשיך להתקדם בלי ליפול. באמצע העלייה הזו הייתה הפעם הראשונה שבה החלפנו אופנועים לא כי אחד מאיתנו רצה את ה-250 אלא להפך – הרוכב התעייף וביקש חילוף.

    כשחזרנו לבן שמן ולסינגלים הזורמים, דווקא הרגשתי שאני מתחיל להתחבר ל-250 יותר ויותר, אבל כשעליתי שוב על ה-125 פתאום פתחתי גז והבנתי עד כמה אני רוכב על ה-250 בצורה עצורה וזהירה, וכי אני צריך עוד זמן למידה על הנפח הזה.

    קל יותר בעליות
    קל יותר בעליות

    אם לסכם את התחושות בתמציתיות, אז היתרונות של ה-250 הם כוח עודף, שבסגנון הרכיבה שלנו משפיע על הרכיבה בעיקר בתחתית הסל"ד (אנחנו לא רוכבים מספיק חזק ובמקומות מספיק פתוחים כדי ליהנות מהיתרון של מנוע 250 דו-פעימתי גם בסל"ד הגבוה), דבר שמאפשר טיפוסים 'על המומנט' והנפות גלגל קלות – הן לפני מכשולים והן בירידה מדרופים. האופנוע מרגיש הרבה יותר 'רייסרי' מה-125 – חזק, קשוח ובולם על המקום.

    לרוכבים טכניים יותר היתרונות האלה יבלטו כמובן יותר, ועם תרגול שליטה על המצערת יהיה קל יותר להתמודד גם עם עליות חלקות יותר.

    החסרונות שלו נובעים מאותו הכוח – הוא פחות צפוי מה-125, יותר מעייף ודורש יכולת שליטה גבוהה בגז בשעת הצורך. הכוח הזה גם גרם לנו לחשוש הרבה יותר מ-'Whisky Throttle' (משיכת גז חזקה מדי שמעיפה את הרוכב אחורה תוך שהוא מסובב את הגז עוד יותר) – ולכן התייחסנו למצערת בזהירות הראויה.

    אז התשובה היא כן. ה-TE250 הוא בהחלט מחליף ראוי ל-125
    אז התשובה היא כן. ה-TE250 הוא בהחלט חלופה ראויה ל-125

    כשסיימנו את הרכיבה והגענו לרכבים, ניסינו להבין האם היינו מחליפים את ה-125 ב-250, כשניסינו להתעלם רגע מהפרשי המחירים ולהתמקד רק באופנועים עצמם. מה שנקרא – החלפה ראש בראש.

    בראש ובראשונה הבנו שצריך להיות רוכב חזק כדי ממש ליהנות מהאופנוע הזה, מה שעבורנו אומר שמעבר ל-250 דו-פעימתי ידרוש תקופת הסתגלות שבה יש סיכוי שפחות נהנה ממנו, נגמור רכיבות סחוטים, ואולי אפילו נקלל אותו ברגעים מסוימים. תקופת טירונות.

    אבל, בצידה השני של התקופה הזו – אם ננצל אותה כראוי – נצא רוכבים חזקים יותר ובכושר הרבה יותר גבוה, ונוכל ליהנות מהיתרונות הגדולים של האופנוע הזה – ה-250 סמ"ק הדו-פעימתי.

    אז למי נמליץ לעבור מה-125 ל-250 דו-פעימתי? אם יש לך שאיפות תחרותיות, אם אתה רוכב יותר בסגנון הארד-אינדורו, או אפילו אם אתה סתם מאלה שתמיד מדגדג להם ורוצים 'יותר', לדחוק את עצמם הלאה ולהשתפר, לרכוב תמיד מהר יותר וחזק יותר. לרוכבים כאלה ה-250 הדו-פעימתי הוא חלופה ראויה ביותר ל-125 סמ"ק.

    ואם לסכם במשפט אחד, אז ההוסקוורנה TE250 שלנו הוא סוג של מלכוד 22: כדי לרכוב עליו וליהנות ממנו צריך להיות רוכב חזק. הבעיה היא שכדי להיות רוכב חזק צריך – אני מניח שהבנתם – לרכוב על 250 דו-פעימתי.

    אז כן, ההוסקוורנה TE250 הדו-פעימתי הוא מבחינתנו חלופה ראויה ל-125 סמ"ק.

  • אופנוע אנדורו ב-30 אלף שקל

    אופנוע אנדורו ב-30 אלף שקל

    תחום האנדורו בישראל מתפוצץ בשנים האחרונות ושובר שיאים מדי שנה. אנחנו בפול גז עוקבים אחרי התחום באופן צמוד וכבר כתבנו על תופעת האנדורו-בום פעמים רבות ("אנדורו זה המילואים החדש"), ועדיין המספרים מפתיעים אותנו בכל פעם מחדש. רק בשנה האחרונה נמכרו בישראל כ-1,250 אופנועי אנדורו ברישוי צהוב, לעומת כ-80 כלים בלבד בשנת 2005.

    על הגידול המטאורי הזה חתום בעיקר הפיכת תחום האנדורו לתחביב. עם הגידול העצום בתרבות הפנאי בעשור האחרון, שכולל למשל טריאתלון, ריצה, אופני שטח וכביש וכו', הגיעו גם מאות ואלפי אנשים מן הישוב גם לתחום האנדורו. אנשים בני 30, 40 ו-50, שחלקם מעולם לא רכבו על אופנוע לפני כן או שרכבו בגיל צעיר, גילו את תחום האנדורו, רכשו אופנועים מקצועיים ונכנסו לתחום הנפלא הזה שמהווה ספורט לכל דבר, אך משלב גם פעילות חברתית ותעסוקה נלווית  – גם בזמן הרכיבה ולא פחות מזה בשאר הזמן.

    הגידול העצום בשוק החדשים, שכאמור גדל בכל שנה בעשרות אחוזים, גרם לעלייה ביחס ישר גם בתחום המשומשים. סוכנויות הטרייד-אין עמוסות באופנועי אנדורו מקצועיים של כל היצרנים, מכל הדגמים, מכל השנים וכמעט לכל תקציב. היום יותר מתמיד קל מאוד להגיע לסוכנות ולצאת עם אופנוע אנדורו מקצועי במצב טוב – במיוחד בתנאי התשלום הנוחים שהסוכנויות מציעות.

    אנחנו בפול גז בוחנים כל אופנוע אנדורו חדש – בין אם בהשקות עולמיות ובין אם כאן בארץ, אולם עם השפע הבלתי נתפס בשוק המשומשים שאלנו את עצמנו שאלות חשובות שרבים שואלים – מה ניתן לרכוש בתקציב מוגבל, עד כמה נצטרך להתפשר בביצועי האופנוע המשומש, בעמידות ובשרידות שלו, בהשקעה על תיקונים ובלאי, עד כמה אופנוע 'ישן' שונה מאופנוע חדש, ועד כמה באמת נהנה ממנו? או במילים אחרות – האם אופנוע משומש בן 3, 4 או 5 שנים עם 200, 300 או 400 שעות מנוע ייתן לנו פחות מאופנוע חדש, ואם כן אז כמה פחות?

    כמה פחות טוב מאופנוע חדש יעבוד אופנוע בן 4? (ההוסקוורנה TE250 המשומש שלנו, לפני יישור הקו)
    כמה פחות טוב מאופנוע חדש יעבוד אופנוע בן 4? (ההוסקוורנה TE250 המשומש שלנו, לפני יישור הקו)

    כאן חשוב לציין שתחום האנדורו מתקדם כל הזמן. יצרניות מובילות כמו ק.ט.מ והוסקוורנה, בטא, TM, שרקו וגאס גאס מציגות חידושים ושיפורים כמעט בכל שנת דגם, כשאחת לכמה שנים הן מחליפות דור ומציגות אופנועים חדשים לחלוטין. מרוץ החימוש הזה גורם לנו – הצרכנים – לרדוף אחרי המילה האחרונה ובמידה מסוימת להיות קורבנות שיווק. שהרי אופנוע בן 4 שלפני שנים ספורות היה המילה האחרונה ושיא הטכנולוגיה, הופך כעת למשהו מיושן ו'לא טרנדי', והרי אנחנו, כצרכנים מודרניים, רוצים תמיד את הכי חדש והכי מודרני.

    אבל יש פה עניין נוסף. אופנועי אנדורו עובדים קשה, במיוחד בישראל עם הקרקע הפחות סלחנית ועם סגנון הרכיבה שלנו, שנוטה יותר ויותר לכיוון האקסטרים. תחזוקה ברמה גבוהה של אופנוע אנדורו עולה כסף רב, ולכן חלק מן הרוכבים מעדיפים להחליף אופנוע אחת לשנה ועל-ידי כך ליהנות מאופנוע 'טרי' בכל זמן, בלי להיכנס להרפתקאות יקרות של שיפוצי מנוע, שיפוצי בולמים והחלפת חלקים יקרים שמתבלים. גם גישה זו כמובן מקובלת ולגיטימית.

    אז מה קונים ב-30 אלף שקל?

    כדי לבדוק עד כמה אופנוע אנדורו משומש בן כמה שנים נחות מאופנוע חדש, החלטנו במערכת להגדיר תקציב, למצוא אופנוע משומש בתקציב הזה – במצב הטוב ביותר שנוכל למצוא, לרכב עליו תקופה ולהגיע למסקנות. אפילו להשוות אותו לאופנוע חדש מאותו הדגם.

    התקציב שעליו החלטנו הוא 30 אלף ש"ח – סכום שמאפשר מצד אחד לרכוש אופנוע מודרני יחסית, גם אם מדובר בדור אחד אחורנית, אולם מצד שני זהו סכום נגיש למדי שאליו יכול להגיע עם קצת מאמץ גם מי שהממון אינו בכיסו.

    מחזה נפוץ באופנוע משומש...
    מחזה נפוץ באופנוע משומש…

    אבל זה לא מספיק. ברכישת אופנוע משומש – כל אופנוע משומש – תמיד צריך להשאיר קצת כסף בצד על מנת להחליף חלקים בלויים כמו צמיגים, בלמים, שרשרת וגלגלי שיניים, מצבר, וכמובן לתקן את מה שדורש תיקון. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר באופנועי אנדורו, שכאמור עובדים קשה ומתבלים מהר יחסית. לכן השארנו בצד סכום מקסימלי של 4,000 ש"ח, שבו נשתמש במידת הצורך ליישור קו, ובשאיפה שלא.

    השלב הבא שלנו היה להחליט איזה סוג אופנוע אנחנו רוצים. אחרי שיקולים רבים החלטנו על דו-פעימתי בנפח 250 סמ"ק. בחרנו בנפח הזה משלוש סיבות: הראשונה היא שלדעתנו 250 סמ"ק דו-פעימתי מתאים למגוון רחב יותר של משימות אנדורו לעומת ה-300 סמ"ק – שמתאים יותר לרכיבת אקסטרים-אנדורו, השנייה היא עלות רכישה נמוכה יותר של 250 סמ"ק לעומת 300 סמ"ק, והשלישית היא עלות ביטוח החובה הזולה יותר בכאלף ש"ח בשנה לעומת 251 סמ"ק ומעלה. כן, גם זה היה שיקול בניסיון להגיע להוצאה מינימלית. אגב, בחרנו במנוע דו-פעימתי משלל סיבות, כשהעיקריות ביניהן הן עלות רכישה נמוכה יותר, סיכוי נמוך יותר לכשל במנוע שיגרור הוצאות אסטרונומיות, וגם בגלל ההנאה האישית שלנו ממנועים דו-פעימתיים.

    הגיע הזמן לחפש אופנוע מתאים, וזו כבר העבודה הקשה יותר. הלוחות האינטרנטיים כמו יד 2 מציעים שפע אופנועים, והם המקום הראשון שחיפשנו, בנוסף ללוחות המכירה בפייסבוק. בלוחות קיבלנו תמונת מצב על שוק המשומשים והמחירים שבהם כלים נסחרים. אחד הדברים שגילינו, למשל, היה שיש הרבה יותר אופנועי 300 סמ"ק למכירה מאשר 250 סמ"ק, מה שמשפיע באופן ישיר על המחיר שלהם (היצע וביקוש). עם המידע שאספנו הסתובבנו בסוכנויות הטרייד-אין ושמנו עין על כמה אופנועי אנדורו דו-פעימתיים בנפח 250 סמ"ק שעומדים בתקציב שלנו או חורגים ממנו במעט. כזכור, השארנו גם כמה אלפי שקלים ליישור קו.

    וגם זה הוחלף כמובן, כי מי רוצה לקנות אופנוע שבור?
    וגם זה הוחלף כמובן, כי מי רוצה לקנות אופנוע שבור?

    את האופנוע שלנו מצאנו בטרייד-אין של עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל. האקזמפלר המדובר הוא הוסקוורנה TE250 שנת 2015, יד ראשונה, עם קצת יותר מ-200 שעות מנוע על השעון. נתונים טובים לאופנוע בן 3 וקצת. מבט מסביב לאופנוע הראה שמדובר בכלי שעבד יותר באקסטרים-אנדורו. העדויות בדמות שריטות רבות נראו בבירור על מגן הגחון, על הזרוע האחורית ועל הפלסטיקה.

    מחיר המחירון של הדגם עמד על 36 אלף ש"ח – חורג ב-2,000 ש"ח ממחיר המקסימום שהגדרנו לעצמנו, כולל הסכום הנוסף ליישור קו. בעיה. מחירו של TE250i חדש מדגם 2018, אגב, עומד על 59,450 ש"ח.

    כאן חשוב לציין עניין נוסף: ברכישה מטרייד-אין, ובמיוחד מטרייד-אין של יבואן האופנוע, אפשר להתמקח ולדרוש לקבל את האופנוע לאחר טיפול ויישור קו. זה בדיוק מה שעשינו. כאמור, אופנוע משומש יגיע לרוב עם חלקים בלויים שהבעלים הקודם לא טרח להחליף טרם המכירה, וזו הסיבה שצריך להשאיר סכום כסף ליישור קו.

    גם מחיר המחירון נתון למשא ומתן, ובמקרים רבים אופנועים משומשים יימכרו מתחת למחיר המחירון – גם אחרי יישור קו.

    במחיר של 34,500 ש"ח – 500 ש"ח יותר מסכום הגג שהקצבנו לעצמנו כולל יישור הקו, ו-1,500 ש"ח מתחת למחיר מחירון של האקזמפלר – סגרנו על ה-TE250 שנת 2015. במחיר הזה קיבלנו את האופנוע אחרי יישור קו כמעט מלא במוסך היבואן.

    רכיבה ראשונה אחרי הרכישה ויישור הקו
    רכיבה ראשונה אחרי הרכישה ויישור הקו

    יישור הקו כלל: סט צמיגים חדש של מיטאס, מצבר חדש, גריפים חדשים (מקוריים), דיסק קדמי חדש במקום המקורי שהיה עקום, מגני ידיים חדשים מקוריים (פתוחים, לבקשתנו), ניפוח סעפת פליטה, השלמת ברגים חסרים או לא מקוריים, וכן טיפול שמנים ונוזלים מלא, כולל החלפת נוזל טלסקופים. העלות המשוערת של יישור הקו – כ-3,000 ש"ח. בנוסף, החליפו לנו פלסטיק כונס אוויר למיכל שהיה שבור מעט, באחד משומש אבל שלם שישב בסוכנות.

    האופנוע עצמו הגיע עם בוכנה שהוחלפה לפני עשרות בודדות של שעות מנוע, עם גלגלים שלמים ללא מכות או עיקומים, עם שרשרת וגלגלי שיניים במצב מצוין, מסבים תקינים בציר ההיגוי, בגלגלים ובמערכת הלינקים של הבולם האחורי, עם פלסטיקה, פנסים ומושב שלמים (למעט פלסטיק הצד שכאמור הוחלף), ועם מערכות תפעול כמו כידון ובלמים תקינים לחלוטין. בסך הכל מצבו היה טוב למדי למעט השריטות, בטח ביחס לחיים הלא קלים שהוא עבר אצל הבעלים הקודם.

    עוד חשוב לציין שבדקנו את רכיבי הליבה ומצאנו אותם תקינים וישרים. כך למשל המנוע תקין, ללא נזילות, ונראה שתחזקו אותו טוב למדי. גם הקלאץ' ותיבת ההילוכים נמצאו תקינים לחלוטין. השלדה ישרה, ללא פיצוצי צבע שעשויים להעיד על עיקום כזה או אחר, ומערכת המתלים ישרה לחלוטין. הבעיה היחידה שמצאנו הייתה בבורג הכיוון של שיכוך ההחזרה בבולם האחורי, שמרגיש תקוע עם חיכוך. מכיוון שהבולם יעבור בקרוב שיפוץ מקיף אצלנו, ומכיוון ששיכוך ההחזרה עבד היטב כשבדקנו את האופנוע, לא ייחסנו חשיבות רבה לבורג התקוע ולקחנו בחשבון שזה חלק מדברים שמגלים כשרוכשים אופנוע משומש. כך או כך, בעתיד הקרוב נטפל גם בזה.

    חורף זו עונת הרכיבה המושלמת בישראל
    חורף זו עונת הרכיבה המושלמת בישראל

    סיכום ביניים

    לקחנו למבחן ארוך טווח הוסקוורנה TE250 שנת 2015 עם קצת יותר מ-200 שעות מנוע, ב-34,500 ש"ח. במחיר הזה קיבלנו את האופנוע אחרי יישור קו במוסך היבואן ואחרי שהחליפו חלקים כמו מצבר, צמיגים, מנופים ודיסק קדמי לחדשים, כך שקיבלנו אופנוע תקין עם מכלולים מתבלים במצב טוב מאוד עד חדש, מה שאומר שלפחות בתקופה הקרובה לא אמורות להיות לנו הוצאות נוספות למעט סידור הבולם האחורי – אם כי זה סובל דיחוי קטן מכיוון שהבולמים עובדים כרגע נהדר.

    בתקופה הקרובה נרכב על ה-TE250 המערכתי ונדווח לכם באופן שוטף ובמתכונת של מבחן ארוך טווח על החיים עם אופנוע אנדורו משומש בן 3 שנים. נשתמש בו לרכיבות סוף השבוע הקבועות שלנו, נתחרה איתו במרוצי אנדורו, ואפילו נשווה אותו לגרסת 2018 של אותו הדגם, שכאמור קפצה דור קדימה וקיבלה שלדה חדשה, מנוע חדש ומערכת הזרקת דלק אלקטרונית.

    לפי מה שנראה כרגע, אחרי שבועיים של רכיבה על ה-TE250 שלנו, יש לנו הרבה מה לדווח.

    אז איך זה אופנוע ב-34 אלף ש"ח? נדווח בקרוב
    אז איך זה אופנוע ב-34 אלף ש"ח? נדווח בקרוב
  • חצי שנה עם סוזוקי SV650 – מבחן ארוך טווח

    חצי שנה עם סוזוקי SV650 – מבחן ארוך טווח

    חצי שנה תמימה בילה הסוזוקי SV650 האדום במערכת פול גז, חצי שנה שבה הוא שימש אותנו ככלי התחבורה העיקרי, יצא איתנו לטיולים ורכיבות סוף שבוע, השתתף באימוני מסלול כאלה ואחרים, שימש מדי פעם ככלי לצילומי מבחנים והשתתף בפעילויות שונות של המערכת. חצי שנה שבה הוא צבר כמעט 15 אלף ק"מ ועבד כמעט ללא הפסקה.

    בזמן הזה גילינו אופנוע נהדר. פשוט מצד אחד, אבל עם הרבה קסם ואופי. הוא לא חף מחסרונות, אבל יש לו לא מעט יתרונות, והשורה התחתונה שלנו היא שב-51 אלף ש"ח – מחיר המחירון שלו – מדובר בעסקה מעולה לאופנוע פשוט ורב-תכליתי. במבצע שבו נמכר ה-SV650 ב-46 אלף ש"ח הוא כבר הופך למציאה של ממש. כן, עד כדי כך.

    הסוזוקי SV650 האדום שלנו; צילום: אלכס טאובין
    הסוזוקי SV650 האדום שלנו; צילום: אלכס טאובין

    מה אהבנו ב-SV650?

    • קודם כל את המנוע. הווי-טווין הזה בנפח 650 סמ"ק, אותו אנחנו מכירים היטב מהוויסטרום 650, עבר במשך כמעט 20 שנה כמה גלגולים ושיפורים. בדור האחרון שלו, זה שמותקן ב-SV שלנו, הוא מפיק 75 כ"ס, אבל המספר הזה מספר רק חלק קטן מהסיפור מפני שמעבר להספק הסופי יש פה מנוע גמיש ויעיל מאוד, בעל תצרוכת דלק טובה (20 ק"מ/ל' בממוצע), ובעיקר – בעל אופי, וזה לא מובן מאליו כשמדובר במנוע יפני. בנוסף, במהלך השנים המנוע הזה הפגין אמינות ועמידות יוצאות דופן – פרמטר חשוב ברכישת אופנוע.
    • את ההתנהגות. נכון, זו לא התנהגות של אופנוע ספורט מושחז עם שלדה סופר-קשיחה ובולמי איכות, וגם לא של נייקד גדול מודרני כמו אחיו הגדול, ה-GSX-S750. ב-SV650 מותקנים בולמי זעזועים פשוטים מאוד, אבל בשילוב עם שלדת מסבך משולשי פלדה קשיחה ותכנון הנדסי נכון, המתלים הפשוטים האלה מספקים יציבות גבוהה וביצועים טובים בסך הכל. והכי חשוב – הוא מאוזן, והמתלים עובדים בדיוק כמו שאתה מצפה מהם, בלי פינות חדות. מסתבר שב-2017 גם אופנוע פשוט וזול יודע לתת ביצועי כביש טובים ומאוזנים. ה-SV650 הוא ההוכחה לכך.
    • את תנוחת הרכיבה. ה-SV650 בעל מושב נמוך, כך שכל רוכב יגיע לקרקע עם 2 רגליים יציבות. הוא צר, כך שקל מאוד לחבוק את המיכל עם הרגליים. הוא קטן פיזית, כך שקל לשלוט עליו – בטח אם זה אופנוע גדול ראשון. כפועל יוצא מכל אלה, ה-SV650 ידידותי מאוד לרוכב.
    • את התפעול. האמת היא שלא ציפינו למשהו אחר מכלי יפני פשוט – התפעול רך ונעים ועושה את החיים קלים. אם זה הקלאץ' הרך, תיבת ההילוכים, המנופים והמתגים, ידית המצערת. אין דרמות או פינות חדות בתחום הזה, וזה יתרון גדול לרוכבים חדשים על אופנועים גדולים.
    • את השימושיות. הוא יופי של כלי תחבורה בינעירוני, שמשייט בנחת על 140 ו-150 קמ"ש, הוא מצוין בתוך העיר בזכות ממדים קטנים, זווית צידוד כידון גדולה, מנוע גמיש ונעים ותפעול חלק ונעים, והוא תענוג של כלי לטיולי סוף שבוע – גם בהרכבה. את כל אלו עשינו, והרבה, וה-SV650 היה שותף נהדר.
    • את העיצוב. ל-SV650 עיצוב פשוט וסולידי, כמעט כמו של פעם אבל עם נגיעות מודרניות. כבר כתבנו פעם שזה ה-GS500 החדש, והוא באמת מזכיר אותו עם הפנס העגול ומיכל הדלק. רק שכאן מיכל הדלק מודרני וצר יותר, הזנב חד ויפה, שלדת מסבך משולשי הפלדה חשופה ויפה, על אף שצבועה בשחור, ומנוע הווי-טווין שנתלה ממנה פשוט יפה. הפס הלבן לאורך מיכל הדלק האדום מוסיף גם נופך איטלקי א-לה דוקאטי, וכבוד לסוזוקי. אנחנו מאוד אוהבים את העיצוב הזה.
    • את המחיר. שוב – 51 אלף ש"ח, ובמבצע 46 אלף ש"ח. זו בערך העסקה הטובה ביותר שאפשר להשיג היום בשוק החדשים הישראלי, וכל מילה נוספת מיותרת.
    • אהבנו שגם אפשר להעמיס עליו; בדרך לנתב"ג
      אהבנו שגם אפשר להעמיס עליו; בדרך לנתב"ג

    אבל היו גם דברים שפחות אהבנו

    • את הבלמים הקדמיים. הם פשוט חלשים מדי. חשבנו שאולי הם ישתפרו עם הזמן, אבל זה לא קרה. מאוד מפתיע מצד סוזוקי לשחרר אופנוע עם בלמים בינוניים כאלה. החלפה לרפידות סינטר נשכניות תהיה המינימום שבעלי SV650 חייבים לעצמם.
    • את הכידון. הוא צר מדי, ונותן תחושה של אופנוע קטן יותר ממה שה-SV650 באמת. תכננו להחליף כידון לאחד מאלומיניום, כזה של 300-200 שקל, אבל לא הספקנו. נראה לנו שזה אחד השיפורים החשובים לאופנוע.

    אל מושב הרוכב, שעליו התלוננו בתחילת המבחן, התרגלנו מהר למדי, וגם החוסר במיגון רוח לא ממש הפריע לנו במהירויות שבהן רכבנו. בסך הכל ה-SV650 היה נוח – גם לאורך זמן.

    מדי פעם הענקנו לו חום ואהבה בסדנת הלימוד שלנו
    מדי פעם הענקנו לו חום ואהבה בסדנת הלימוד שלנו

    ביקור נוסף במוסך

    קצת לפני 9,000 ק"מ, נכנסנו למוסך כדי להחליף צמיגים מפני שהצמיג האחורי המקורי – הדאנלופ קואליפייר הספורטיבי – סיים את חייו. על צמיגי הספורט של מיטאס שהרכבנו תוכלו לקרוא במבחן הצמיגים שפרסמנו.

    במסגרת הביקור במוסך ביקשנו שיחליפו שמן מנוע ל-SV650, למרות שהמועד לטיפול טרם הגיע (מרווח הטיפולים ב-SV650 עומד על 12,000 ק"מ). היו לזה 2 סיבות: הראשונה, אנחנו כבר במוסך, ורצינו לחסוך הגעה נוספת בעוד 3,000 ק"מ. השנייה היא שאנחנו קצת 'אולד-סקול', ונראה לנו ש-12 אלף ק"מ בין החלפת שמנים זה קצת יותר מדי. אז החלפנו ב-9,000. שיהיה.

    במוסך כבר ביצעו טיפול 12,000 מלא – כאמור קצת לפני 9,000 ק"מ. במסגרת הטיפול הוחלף שמן המנוע לסילקוליין 15W50 (עלות 186 ש"ח ל-3 ליטרים), יחד איתו הוחלף מסנן השמן (112 ש"ח) ואטם בורג ריקון (9 ש"ח). בסך הכל עלות הטיפול, כולל עבודה ומע"מ, עמדה על 1,334 ש"ח, כשהעבודה כללה בדיקות שונות לאופנוע, כולל בדיקת מחשב ודיאגנוסטיקה. לא זול אבל לא יוצא דופן.

    והיו גם גאאאזים על המסלול - כאן בפצאל; צילום: אריק ליאור
    והיו גם גאאאזים על המסלול – כאן בפצאל; צילום: אריק ליאור

    אירוע אחד לא נעים

    החלקנו עם ה-SV650, וזה אף פעם לא נעים. זה קרה על כביש ישר, בגלל שטות וחוסר תשומת לב מצידנו ובאחריותנו המלאה. ה-SV החליק במהירות של כ-70-60 קמ"ש. הנזקים: משקולת כידון עקומה וגולה שבורה בידית הקלאץ'. זהו. מיכל הדלק, מכסה הסלילים או פלסטיקת הזנב לא נפגעו בכלל, גם לא בשריטה, למרות שלא התקנו סליידרים להחלקה על ה-SV. יצא עמיד.

    אנחנו, אגב, בסדר גמור. קצת שפשופים ברגל שמאל שהגלידו כעבור כמה ימים.

    הנזק - ידית קלאץ' ומשקולת כידון; לא נעים - לא נורא
    הנזק – ידית קלאץ' ומשקולת כידון; לא נעים – לא נורא

    בלאי מצטבר

    אחרי חצי שנת שימוש וכ-15 אלף ק"מ, בדקנו את הבלאי המצטבר של ה-SV650. סט צמיגים, כאמור, כבר החלפנו, אבל פרט לצמיגים אחרי 15 אלף ק"מ גם שרשרת ההינע המקורית התבלתה ודרשה החלפה. גלגלי השיניים נראים טוב מאוד, אולם מקובל להחליף סט מלא של שרשרת וגלגלי שיניים. נציין כי השרשרת לא עברה אצלנו חיים קלים, וגם התחזוקה שלה הייתה בסיסית בלבד וכללה שימון מדי פעם וזהו.

    הדיסקים נראים ומרגישים חדשים לחלוטין, הרפידות הקדמיות נשחקו בכ-20%, ואלו האחוריות נשחקו בכ-50%.

    פרט לאלו הבלאי הכללי של האופנוע אפסי עד לא קיים, ואפילו לא נשרפו לנו נורות.

    כך נראית שרשרת ההינע אחרי 15 אלף ק"מ; קדימה להחליף!
    כך נראית שרשרת ההינע אחרי 15 אלף ק"מ; קדימה להחליף!

    אז איך אנחנו מסכמים את ה-SV650 אחרי חצי שנת שימוש?

    ובכן, בראש ובראשונה עסקה מעולה – מהטובות שיש כיום בשוק האופנועים החדשים בישראל. הוא נותן תמורה טובה מאוד ל-51 אלף ש"ח (לפני שנים ספורות הדור הקודם של ה-SV650 נמכר כאן בכמעט 70 אלף ש"ח, אם כי זה זה לפני הרפורמה במס הקנייה). ב-46 אלף ש"ח – מחיר המבצע שלו – זו כבר עסקה אדירה, לא פחות.

    ה-SV650 הוא אופנוע מצוין לשמש ככלי תחבורה יומיומי או כאופנוע גדול ראשון – כזה שעולים אליו מאופנועי 300 סמ"ק. יש לו מנוע אדיר – פנינה מוטורית, שכבר הוכיח את יכולותיו ועמידותו שנים ארוכות, הוא מציע התנהגות מאוזנת וטובה – למרות המתלים הפשוטים, הוא נוח וקל לתפעול ולרכיבה, והוא יהיה פרטנר מצוין לשימושים יומיומיים בשילוב של רכיבת סופי-שבוע – אפילו מהירה.

    יתרון נוסף של ה-SV650 – שהוא מגיע גם בגרסה מוגבלת לרישיון נהיגה A1 שעולה 2,000 ש"ח פחות מהבלתי מוגבלת. ה-SV שלנו, אגב, היה בלתי מוגבל.

    ואחרי הכל – מאוד נהנינו מה-SV650 בחצי השנה הזו. יופי של אופנוע!

    עם צביטה בלב - ה-SV650 שלנו חוזר לנציג עופר-אבניר
    עם צביטה בלב – ה-SV650 שלנו חוזר לנציג עופר-אבניר

    סטטיסטיקה – חצי שנה עם SV650

    • 14,607 ק"מ
    • 730 ליטר דלק
    • 66 תדלוקים
    • 11 ל' בכל תדלוק בממוצע
    • כ-220 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
    • 20 ק"מ/ל' בממוצע

    כמה כסף?

    • דלק – 4,330 ש"ח
    • טיפול 1,000 ק"מ – 564 ש"ח
    • טיפול 12,000 ק"מ – 1,334 ש"ח
    • סט צמיגים – 1,500 ש"ח
    • ידית קלאץ' – 230 ש"ח
    • סה"כ הוצאות לחצי שנה לפני ביטוח חובה: 7,958 ש"ח (כולל דלק)
  • מדוקאטי לסוזוקי SV650

    מדוקאטי לסוזוקי SV650

    רכב וכתב: צביקה הרשקוביץ

    אהלן, אני צביקה, בן 39, ואני בתהליך גמילה מאופנועי כביש. זה לא פשוט, לא קל, והקריז לא ממש נעים.

    לא מזמן עמדתי בפני שדרוג של הדוקאטי שלי – היפרמוטארד 821, לאפריליה טואונו חדש. לאחר כשנה ו-3 חודשים שבהן גמעתי עם ההיפרמוטארד יותר מ-30 אלף ק"מ של טיולי רכיבות לא מנהלתיות בעליל, הרגשתי שאני רוצה משהו יותר חזק ויותר עדכני. מאחר וההיפרמוטארד היה הדוקאטי השני שלי ברציפות, רציתי גם לגוון. לכן הכיוון שלי היה האפרילה טואונו.

    ההזמנה כבר הייתה על השולחן, אבל אז פתאום זה בא לי. החלטתי לעשות פסק זמן מהכביש ולעבור לשטח. חתיכת סיבוב.

    אז קניתי אופנוע אנדורו מקצועי, התחלתי לרכב בשטח עם חברים ותיקים, וגיליתי עולם ומלואו. פשוט תענוג צרוף. ושלא לדבר על הכושר הגופני. אבל הכביש… הכביש מאוד חסר לי. מה גם שבלתי אפשרי עבורי להתנייד במכונית בפקקים אינסופיים לאורך כל היממה. זה מתכון בטוח לקיצור חיים משמעותי על סעיפי עצבים, אולקוס והתקף לב. ואני בכלל קנאי לחופש שלי.

    בתזמון מושלם, מערכת פול גז נתנה לי לסוף שבוע שלם את ה-SV650 המערכתי שנמצא אצלם במבחן ארוך טווח. נו בסדר, כלי בסיסי, בלי יומרות גבוהות מדי, אבל לפחות אופנוע לסוף שבוע שבו אוכל לחזור ולרכב עם חבריי לרכיבת הכביש. עדיף מכלום.

    אופנוע פשוט ללא יומרות - SV650
    אופנוע פשוט ללא יומרות – SV650

    הסוזוקי SV650 הוא אופנוע פשוט, בלי שמות מפוארים של רכיבים ומכלולים כמו ברמבו ואוהלינס, בלי אלף כ"ס על מאה קילו, ובלי כל הטירוף מסביב. אופנוע פשוט. פשוט אופנוע. אחרי כמה שנים רצופות על דוקאטי, הגעתי ל-SV כשאני סקרן וגם סקפטי גם יחד.

    בעידן שבו הרשת מפוצצת בים של מידע בכל השפות, במבחני דרכים ובהשוואות על-ידי מיטב הבוחנים, שמגיעים למסקנות שמבוססות גם על נתונים אמפיריים אך בעיקר על תחושות, הייתי רוצה לכתוב על החוויה הסובייקטיבית שלי עם ה-SV650, פשוט כי במהלך סוף השבוע הזה גיליתי לא מעט – גם על עצמי, אבל בעיקר על האופנוע הזה.

    שבת של גז והפתעות

    יצאנו צפונה בבוקר שבת כמה חברים, כולנו חלק מקבוצת רכיבה מצומצמת שרק ב-3 השנים האחרונות רכבנו יחד יותר מ-60 אלף ק"מ – רובם ככולם בגז. בתכנית הפעם – כמו עוד אינספור פעמים – כבישי הצפון האהובים כולל אזור מירון ואלקוש, עם עצירה לכנאפה בעוספיה ועוד עצירה לצהריים מאוחרים בשראביכ. סך כולל של כמה שעות טובות וכ-400 ק"מ, שחלקם הגדול על הצד – מלבד כביש 6 בחזור. כמות של שעות וקילומטרים שיכולים לתת לך אמת מידה על מה הסיפור של האופנוע הזה.

    החבר'ה הגיעו עם הכלים הפרטיים שלהם – אופנועי קצה חדישים, יוקרתיים ויקרים. כשהגעתי עם הסוזוקי הרגשתי קצת כמו ילד ליד כל הכלים, שעמדו מסודרים בחניה, יפים ונקיים. עשיתי סוויץ' במוח ונכנסתי למוד טיול סתלבט – מזכיר, מעבד ומטמיע לעצמי את מגבלוות המכונה הזו. את זה שמדובר באופנוע פשוט למדי עם מכלולים בינוניים, שלא מתיימר להיות מה שהוא לא, ולכן לא כדאי לקחת אותו למקומות שהוא לא נועד להם. "תיזהר שלא ימשכו אותך באף. אתה לא עם הדוקאטי!", שיננתי לעצמי.

    אופנועי קצה חדישים ויקרים, ואחד SV650
    אופנועי קצה חדישים ויקרים, ואחד SV650

    אבל אז הייתה לי הפתעה נעימה. מסתבר שבשנת 2017 הסטנדרטים הבסיסיים של סוזוקי של ה-SV650 הם כמה קליקים מעל מה שהיית מצפה מכלי שהוא נייקד-כניסה-בינוני שעולה פחות מ-50 אלף שקל. ממש הופתעתי.

    ראשית, המנוע הזה פשוט פנינה. טווין עם 75 סוסים צוהלים שגורמים לך להרגיש שהם שם. ולא סתם סוסים נחים ברוגע, אלא סוסים מפוצצי טסטוסטרון שגילו סוסה חדשה באורווה. כשאתה בראש הנכון, זה גם מרגיש לך בהתאם. תגובת המצערת חלקה ומהירה. בכ-3 שניות אתה מאיץ ל-100 קמ"ש בדרך ל-150-160 קמ"ש של שיוט נעים, ועד מגבלת ה-200 (206 ליתר דיוק) קמ"ש – שאז זה כמובן פחות נעים, גם בגלל החוסר במיגון רוח ובעיקר בגלל שהאופנוע לא נועד להיות שם לאורך זמן.

    הופתעתי מההתנהגות, מהקלילות שבה הוא עושה את זה. בלי מלחמות ובלי צלצולים, הכל בנונשלנט, חלק ונעים. אפילו ההתנעה מרגישה כמו לחיצה לשבריר שנייה על מסך טאץ'. גיליתי שזה מצוין להתחיל רכיבה מבלי להיכנס לאטרף של מלחמה, כמו שהיה לי בכל פעם עם הדוקאטי. המתלים מכוילים על הצד הרך ויכולת ספיגת המהמורות שלהם ראויה לציון, וכשהקצב עולה ואתה מתחיל להפליק אותו מצד לצד אתה מבין שאולי יש גבול לכל תעלול, אבל הממזר עושה את העבודה. נטוע בקו שאליו הכנסת אותו בלי להתבכיין יותר מאשר כמה נדנודים עדינים.

    כשלחצתי את ה-SV650 יותר מדי ובאחד מכבישי הצפון שייפתי רגלית באספלט, ממש קיבלתי פידבק מהמכונה: "אחי, הכל טוב, אבל תתחיל להרגיע!". מאידך, מלבד מהדרך חזרה על כביש 6, היינו – כל חברי הקבוצה – צמודים בזמן הרכיבה כל הזמן. ארבעה נייקדים בנפח ליטר, ואני עם ה-SV הקטן. הוא יודע להיות שובב כשצריך, הממזר.

    המסקנה שלי מיום הרכיבה הזה הייתה שהסוזוקי SV650 הוא בהחלט אחלה של כלי תחבורה, דו-גלגלי מולטי-פונקציונלי – הן להתנהלות אורבנית כתחליף מעולה לכל קטנוע והן לרכיבות בינעירוניות מזדמנות. אבל אולי מה שמעניין יותר ומפתיע יותר זו האפשרות והיכולת לצאת לטייל לרכב וליהנות בלי להתחרפן ולהשתגע שם על הקצה. פנאן!

    הפתעה נעימה! (בדרך לאלקוש)
    הפתעה נעימה! (בדרך לאלקוש)

    מגלה עולם שלם של רכיבה

    כדי לבדוק אם באמת אפשר ליהנות בלי להשתגע, שבועיים לאחר מכן יצאתי שוב לרכב עם ה-SV650 (הפול גז האלה נדיבים…), הפעם עם קבוצת חברים אחרת. חבר'ה יותר שפויים ורגועים, על אף שחלקם רוכבים על אופנועי ליטר פלוס. נפגשנו בלטרון ויצאנו לרכיבה רגועה יחסית.

    הדרך מצומת נחשון לצומת שמשון נחלקה לרגעים שהסוויץ' בראש היה כבוי, ולרגעים שבו הוא נדלק. אני אוהב את קטע הכביש הזה. משם המשכנו לכיוון בית גוברין, אבל עצרנו במצפה משואה. זמן טוב לעצור ולנשום. הרכיבה הפעם הייתה קצרה יחסית לטיולי מאות הק"מ הרגילים שלי, אבל הייתה נעימה ביותר וחשובה בכדי להיזכר שיש רכיבה אחרת. לא חוליגנית ולא בקצב מוטוג'יפי.

    גיליתי שאפשר לטייל וממש להסתכל על הנוף. אפשר לראות דברים מעבר לקו פנייה ואפקס, ושם הסוזוקי זורח. כשאתה מבין מה הוא לא מיועד להיות, אתה בעצם מבין מה הוא כן מיועד להיות. כשאתה לא יורד לו קראטה על הבלמים, הוא לא מעניש אותך ובולם כמו שצריך. כשאתה לא זורק אותו מצד לצד באגרסיביות, בכביש צפוף ובקצב גבוה, הוא לא כועס עליך ומשתף פעולה כמו שצריך.

    יום של גילוי - על עצמי ועל האופנוע (במצפה משואה)
    יום של גילוי – על עצמי ועל האופנוע (במצפה משואה)

    אבל הקוצים שבישבני לא אפשרו לי לסיים את היום הזה עם רכיבת הבוהוריים הזו, ומצאתי את עצמי – בספונטניות גמורה – יורד לכוון ים המלח. הכביש עד צומת אלמוג הוא אחד האהובים עליי, בעיקר בעליות בחזרה. הגיחה כללה הפעם פרסה בצומת אלמוג לטובת קינוח של מלבי, וחזרה הביתה. הפניות האהובות בעליות לירושלים אילצו אותי להוריד קצב ממה שאני רגיל בדרך כלל וליהנות מהנוף המדברי.

    אז מה גיליתי על הסוזוקי SV650?

    ה-SV650 הוא נייקד כניסה בנפח בינוני – אבל עם כ-ז-ה גדול! לוקח את כל הממבו ג'מבו של המיתוג / מיצוב / שיווק, ומשתין עליהם. הוא לא עושה את זה בקשת מהמקפצה עם רעש וצלצולים, אלא עושה את זה בשקט ובצניעות. לא פראייר בכלל האופנוע הזה, ובנוסף להכל הוא גם נאה.

    הוא לא חף מבעיות. הבלמים תחת עומס הם לא מתת האל לאנושות, ריפוד המושב יוצר זווית לא נוחה שגורמת לך להחליק לתוך המיכל, והכידון מרגיש צר מדי והייתי שמח לעוד כמה ס"מ (תירגעו, אני מדבר על הכידון). אבל זה כבר בקטנה.

    ככלי התניידות ייעודי עם קריצה ליכולת מעבר, friends with benefits, הוא לגמרי שם. וכשמצרפים לחבילה הזו את המחיר המצחיק – 46 אלף שקל – אני מתקשה לחשוב על אלטרנטיבה ראויה יותר.

    פנינה של אופנוע!

    אוהב את הכביש הזה! (בדרך לים המלח)
    אוהב את הכביש הזה! (בדרך לים המלח)
  • סוזוקי SV650 – אופנוע גדול ראשון

    סוזוקי SV650 – אופנוע גדול ראשון

    כתבה: נועה שפטמן; צילום: אביעד אברהמי

    גולשים רבים שראו שאנחנו עושים מבחן ארוך טווח לסוזוקי SV650 שאלו אותנו איך הוא למי שרוכב על אופנוע קטן ועולה לראשונה על אופנוע גדול. חלקם ביקשו שניתן לרוכב כמוהם לרכב עליו ושהוא ייתן את דעתו על האופנוע ("אנחנו רוצים לשמוע גם דעה של רוכב כמונו, לא רק רוכבים מקצועיים כמוכם…"). אז חיפשנו רוכב כזה ומצאנו את נועה שפטמן, שרוכבת על קוואסאקי Z250 ושדרגה לאחרונה לרישיון A בלתי מוגבל. נועה רכבה במשך יומיים שלמים על ה-SV650 שלנו, והיא מגישה לכם כאן את רשמיה.

    *     *     *     *     *

    היי, שמי נועה, עוד רגע בת 25 ומתגוררת בגליל התחתון. אני רוכבת מגיל 18, בעיקר בעבודה כשליחה על קטנוע. התחלתי לעבוד בזמן הצבא כשליחה בשפלה משם עברתי לתל-אביב, חדרה והסביבה. בגיל 21 קניתי ימאהה איקסמקס 250 חבוט שעבר איתי לא מעט, ולפני שנה עברתי לקוואסאקי Z250 החדש, מהניילונים.

    נועה, ה-SV650 שלנו וה-Z250 שלה
    נועה, ה-SV650 שלנו וה-Z250 שלה

    האהבה לעולם הדו-גלגלי התחילה בגיל צעיר למדי. כשהייתי בת 8 היה לאחותי קטנוע 125 לתקופה קצרה, וכבר אז רציתי גם אני. כמה שנים מאוחר יותר לאחד השכנים היה אופנוע, שאז נראה בעיניי כדבר המדהים עלי אדמות, וכשהייתי בת 16 היה רוכב על קאסטום שהגיע כל בוקר באופן קבוע לתחנת הדלק שליד ביתי ושימש כשעון מעורר ללימודים. כמה שאהבתי להתעורר לרעם האגזוזים…

    בהמשך הכרתי עוד אנשים ורוכבים, התאהבתי בתחושה, באדרנלין הממלא אותי, בכוח המכונה, ויחד עם זאת באלגנטיות והעדינות. פשוט התאהבתי!

    בשנה שעברה רציתי לצאת לטיול אופנועים ברומניה, אבל לא היה לי לא כסף ולא רישיון אז ניחמתי את עצמי בקוואסאקי Z250 (כאילו שלזה היה לי כסף…), ולפני כמה חודשים הוצאתי רישיון A לשתי מטרות: הראשונה, האופציה לשכור אופנוע ולטייל בפנאנטיות, השנייה, בשל אופן הרכיבה שלי כנראה שהגיע הזמן לבחון כלים נוספים, גדולים יותר מ-250 או 300 סמ"ק.

    עובדים על חיבור לאופנוע באמנות הרכיבה 1
    עובדים על חיבור לאופנוע באמנות הרכיבה 1

    הזדמנות של פעם בחיים

    לפני כמה שבועות חבר שלח לי הודעה: בפול גז מחפשים רוכב ששדרג לאחרונה רישיון ל-A ורוכב על אופנוע קטן. מיד קפצתי על ההזדמנות ויצרתי קשר. הוצע לי לרכב על האופנוע החדש של סוזוקי – ה-SV650, כדי להתרשם ממנו ולכתוב על החוויה. כמובן שהסכמתי! מי המשוגע שיסרב להצעה כזו?!

    קבענו תאריכים, ארזתי תיק ורכבתי למרכז להתנחל אצל אחותי. התכנון היה שביום הראשון אשתתף בקורס אמנות הרכיבה 1 של אופנוען מאומן במגרש בתל-ברוך כדי לשפר מיומנויות רכיבה ולהתחבר לאופנוע, וביום השני נצא לטיול בכבישים המפותלים של הרי ירושלים על צמד סוזוקי SV650. יותר טוב מזה לא יכולתי לבקש.

    הקפות ראשונות - הילוך ראשון
    הקפות ראשונות – הילוך ראשון

    קורס אופנוען מאומן במגרש – החיבור הטוב ביותר לאופנוע

    אל הבוקר הזה הגעתי מלאת מוטיבציה, ואפילו בהתרגשות. כבישי איילון בשעות העומס של הבוקר הם קשוחים, והם דאגו להזכיר לי למה בחרתי לרכב על אופנוע ולא לנהוג בפחית. הגעתי ראשונה למגרש בתל-ברוך ופגשתי את צוות המדריכים – אלי ניר ורוני. המסלול כבר היה מוכן והמקום היה מאורגן.

    הרוכבים התחילו להגיע בטפטופים. האגזוזים והנהמות נשמעו ממרחק והמדריכים שיחקו משחק ניחושים וניסו לזהות איזה כלי מתקרב. זה ממש יפה לראות שהקורס פתוח באמת לכל כלי ולכל רוכב. היו שם חבר'ה הרוכבים מעל עשור, רוכבי מסלול ותיקים, בחור עם קטנוע שלא מזמן הוציא רישיון, וגם אני – על הסוזוקי SV650 האדום והיפה של מערכת פול גז, שאותו אביעד דאג לנקות ולשמן ביום הקודם כדי שאקבל אותו במצב הכי טוב שאפשר. איזה כיף!

    אבל מהר מאוד השתחרר והתחיל לזרום
    אבל מהר מאוד השתחרר והתחיל לזרום

    התחלנו את הקורס בהיכרות ראשונית של המשתתפים והתכנים. משם עברנו להסברים ודוגמאות, התחלנו עם  האופנוע עצמו, שחרור הכידון ושחרור הידיים, והדגמה מגניבה המערבת 2 בקבוקי מים והרבה יצירתיות. עלינו למגרש, הכרנו את המסלול, חזרנו והתעמקנו עוד בשחרור הכידון ואופיו הטבעי, וכמובן מבטים, מבטים, מבטים – סופר-חשוב, לפני פנייה, בתוכה וביציאה ממנה. עבדנו גם על ישיבה נכונה, שליטה בגז, ופיתולים.

    בהקפות הראשונות קצת חששתי אז נשארתי על הילוך ראשון. בכל זאת, פעם ראשונה על אופנוע גדול. אחרי כמה דגשים והסברים, וגם קצת זמן מסלול, תפסתי יותר ביטחון והרשיתי לעצמי לעלות להילוכים שני ושלישי, ותודה לאל שעשיתי כך, שכן המסלול היה הרבה יותר כיפי, מהנה, זורם ומלמד, וה-SV שיתף פעולה כמו חתלתול. בחצי שעה האחרונה עברנו על מה שלמדנו, קיבלנו טיפ על בלימה (נושא זה מועבר באמנות הרכיבה 2) וגם תעודת השתתפות.

    ה-SV650 היה לי שותף מעולה, ולא יכולתי לבקש אופנוע טוב יותר ליום שכזה. גובה המושב, 785 מ"מ, היה לי מצוין. רגל שלמה על האספלט, נותן ביטחון ומרגיע. ההתנעה שלו קלה – לחיצת כפתור והוא מתעורר לחיים. תנוחת הרכיבה קצת שונה מהאופנוע שלי, והיא מאוד נוחה לרגליים לגב ולידיים כאחד, רגליות ההילוכים והבלם האחורי בדיוק במרחק הנכון, צורת מיכל הדלק צרה ונותנת נוחות בהצמדת הרגליים, הקלאץ' 'חמאתי', רך ועושה חיים קלים, המתלים רכים ונעימים, ומקנים אחיזה טובה גם על הקטעים היותר משובשים, והמנוע חזק אבל נעים מאוד לשימוש. התלהבתי מאוד מהאופנוע ומיום הרכיבה הזה ונהניתי מאוד מהשותף שמערכת פול גז סידרו לי.

    וגם זה חלק מההדרכה...
    וגם זה חלק מההדרכה…

    רכיבה בהרי ירושלים – זמן לגז!

    למחרת בבוקר נפגשתי עם אביעד בסוכנות עופר-אבניר בתל-אביב, שם הוא משך SV650 נוסף, ויצאנו יחד להרי ירושלים, למסלול הקלאסי. רכבנו את אזור המשולש: אשתאול – עין ערם – בר גיורא – בית שמש, ארוחת צהריים בחומוס אליהו בצומת אשתאול, ומשם בחזרה לתל-אביב.

    אני חייבת להודות – זו פעם ראשונה שלי בנס הרים וזכיתי לטיול מהנה עם מדריך צמוד ואופנוע אדיר, אז קודם כל היה כיף! אמנם רכבתי מעט יותר בזהירות היות וזה כביש מפותל שאותו אני לא מכירה, אבל יואו – כמה שהיה כיף! הנוף מדהים, הפניות מסודרות והאספלט טוב ברובו. בחלק קטן של הכביש, שהיה מקורצף, היציבות הייתה טובה בזכות המתלים המאוזנים, וזה לא הרגיש כאילו זה רק היום השני שלי איתו. התחברתי אליו מאוד, ומהר למדי. כמה התחברתי ל-SV650? בואו נגיד שעכשיו אני רוצה כזה!

    אני על האדום, אביעד על הכחול
    אני על האדום, אביעד על הכחול

    הוא מרגיש נכון וטוב והוא ידידותי מאוד, אבל יחד עם זאת הביצועים שלו טובים – הרבה מעבר למה שרוכבת כמוני, שעולה בפעם הראשונה על אופנוע גדול, יכולה להוציא. ההילוך השישי מחזיק יותר מ-180 קמ"ש בקלות ובלי מאמץ, ואפילו יכול לתת עוד (אביעד ריסן אותי…), אבל המנוע מספיק גמיש ומחזיק גם רכיבה של 70 קמ"ש ופחות ללא קושי. והוא כלי פשוט, טוב וחזק. ההתנהגות של ה-SV הייתה לי נוחה ונעימה, וכמו שאביעד אמר – האופנוע היה לי אינטואיטיבי ולא נאלצתי להשקיע אנרגיה בתפעול שלו. זה יתרון גדול עבורי, כרוכבת שעולה בפעם הראשונה על אופנוע גדול.

    אני חושבת שלא יכולתי לבחור באופנוע טוב יותר מה-SV650 הזה כדי להכיר את רשת הכבישים המגניבה הזו, שעליה כולם מדברים.

    לא יכולתי לבחור פרטנר יותר טוב!
    לא יכולתי לבחור פרטנר יותר טוב!

    מסקנות מיומיים נהדרים של חלום

    קודם כל תודה למערכת פול גז על ההזדמנות הנדירה, ולאלי, רוני וניר מאופנוען מאומן על קורס הרכיבה המדהים הזה שעליו אני ממליצה לכל רוכב. אתם נהדרים, מעבירים חומר חשוב בצורה ברורה ומתודית, מדגימים נהדר, עוזרים, מסבירים ונותנים דגשים בצורה סופר-יעילה. לימדתם אותי המון ואני מחכה כבר להגיע לקורס אמנות הרכיבה השני.

    בנוגע ל-SV650, ובכן, אני כבר די משוחדת. הוא פשוט כלי מגניב! יש לו מנוע חזק וגמיש, הוא זריז מאוד בהתנהגות שלו, הוא יציב, והוא מספק המון ביטחון ברכיבה עליו. יחסית לקטגוריה שלו בנפחים של סביב 650 סמ"ק הוא מעולה לרוכב המתחיל או לאלה שמעוניינים כמוני להשתדרג לרמה אחרת.

    בסוף היום השני נאלצתי בצער רב להחזיר את ה-SV650 לסוכנות ולמערכת פול גז, אבל אותי הוא קנה. כבר קיבלתי הצעת טרייד-אין מפתה ואני חושבת על זה בהילוך גבוה. כזה אני רוצה! בשחור!

    כזה אני רוצה! בשחור!
    כזה אני רוצה! בשחור!
  • חודשיים עם סוזוקי SV650 – מבחן ארוך טווח

    חודשיים עם סוזוקי SV650 – מבחן ארוך טווח

    צילום תמונה ראשית: אלכס טאובין

    לפני כמה חודשים הטילו בעופר-אבניר, יבואני סוזוקי לישראל, פצצה: ה-SV650 החדש יעלה 50 אלף שקל – מחיר חסר תקדים לסגמנט. כשראינו אותו לראשונה ועיכלנו את המחיר, מיד נפלה ההחלטה – עושים לו מבחן ארוך טווח. ב-50 אלף שקל הוא לחלוטין אופנוע צרכני, ולנו נותר לבדוק עד כמה הוא גם יעיל, מהנה ומגניב – כמו שקטגוריית הנייקדים הבינוניים מחייבת.

    אז קיבלנו אותו לפני חודשיים, בתחילת פברואר, וכבר הספקנו לרכב עליו לא מעט – כ-4,500 ק"מ.

    השימוש שלנו ב-SV הוא קודם כל ככלי תחבורה יומיומי. זה אומר שילוב של נסיעות בינעירוניות של כ-40 ק"מ לכל כיוון, עם נסיעות עירוניות לסידורים ופגישות. בסופי-שבוע זהו האופנוע שאיתו אנחנו יוצאים לטיולים שלנו – לבד או בהרכבה, ומדי פעם אנחנו נותנים עליו גז באימון מסלול כזה או אחר.

    הסוזוקי SV650 החדש - שלנו באדום!
    הסוזוקי SV650 החדש – שלנו באדום!

    החיים היומיומיים

    ה-SV650 שלנו הוא בראש ובראשונה כלי תחבורה. ככזה, יש לו כמה יתרונות שאליהם אנחנו מאוד מתחברים. בראש ובראשונה המנוע. הוי-טווין 90 מעלות הזה הוא פשוט מעולה. הוא גמיש מאוד, הוא מספק 75 כ"ס מכובדים שמביאים את ה-SV לסביב 200 קמ"ש במקסימום. מהירות השיוט הבינעירונית שלנו היא סביב 140 קמ"ש, ולפעמים גם יותר – 150 ו-160. עד האזור הזה הוא מרגיש נוח לגמרי, ורק החוסר במיגון רוח מפריע מעט ומגביל את מהירות הנסיעה. נטפל בנקודה הזו בקרוב.

    אחד המאפיינים של המנוע הזה הוא הגמישות הרבה ואופי אספקת הכוח בסל"ד נמוך ובינוני והאפשרות לרכב בשורט-שיפטינג (העברת הילוכים קצרה) ובסל"ד נמוך. לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מתגלגלים בעיר על 30 קמ"ש בהילוך רביעי, והוא מאוד נינוח באזור הזה. ואחרי הכל, כווי-טווין הוא מספק מכלול תחושות מאוד נעים, אפילו עם מערכת הפליטה המקורית (אותה אנחנו לא מתכוונים להחליף. טוב לנו עם אופנועים שקטים). ציון מאוד גבוה מקבל המנוע הזה, במיוחד בגלגול הנוכחי שלו.

    תצרוכת הדלק הממוצעת שלנו, אגב, עומדת על 20 ק"מ לליטר. כשרוכבי מהר יותר, סביב 150-160 קמ"ש, היא יורדת ל-17.5 ק"מ/ל', ומה שמעניין אותנו זה תצרוכת הדלק המקסימלית שאפשר להשיג איתו, ואת זה נבדוק בשבועות הקרובים. עם מיכל דלק בנפח של 14 ליטרים, טווח הנסיעה עומד על כ-220 ק"מ כשנורת הדלק מתחילה להבהב.

    איזה כיף לקרוע ניילון!
    איזה כיף לקרוע ניילון!

    ה-SV650 הוא אופנוע נמוך. עם גובה מושב של 785 מ"מ אנחנו מגיעים עם 2 רגליים מלאות לקרקע ועוד נשאר קצת מרווח לקפל את הברכיים. זה מעולה לרוכבים מתחילים, וזה מאפשר גם מרכז כובד נמוך שעוזר להתנהגות הדינמית. ואכן, ההתנהגות של ה-SV טובה מאוד ואנחנו מאוד אוהבים אותו על כבישים מפותלים – בגלל ההתנהגות ובשילוב של המנוע הגמיש.

    הבולמים פשוטים מאוד ורכים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהם מאוזנים – מלפנים ומאחור. זה אומר שה-SV סופג ונותן תחושה נעימה, אבל כשקצת לוחצים אותו הוא לא יוצא מדעתו כל כך מהר ושומר על התנהגות מאוזנת, בניגוד לכלים אחרים בסגמנט שבהם המתלים קורסים מהר יותר. גם זו נקודת זכות ל-SV. הצמיגים המקוריים הם של דאנלופ, מדגם קואליפייר הספורטיביים, ועד עכשיו הם עובדים מצוין ועם בלאי יותר מסביר, למרות שאנחנו לוחצים אותם לעתים קרובות.

    מה פחות אהבנו? ובכן, קודם כל את הכידון הצר מדי. עוד 2-3 ס"מ מכל צד היו עושים ל-SV ולנו טוב, וגם משפרים את ההיגוי והזריזות שלא על חשבון היציבות. גם בזה נטפל בקרוב. שנית, את מושב הרוכב, שנוטה מעט קדימה ולאורך זמן מציק בחלק האחורי של הישבן. לזה נצטרך להתרגל (ואנחנו כבר מתרגלים) כי אנחנו לא מתכוונים להחליף מושב בינתיים. דבר אחרון – את הבלמים הקדמיים. כמו במבחן הדרכים שעשינו ל-SV כשהגיע ארצה, גם באופנוע ארוך הטווח שלנו חסרה נשיכה בבלמים הקדמיים. הם מספיק חזקים ובולמים טוב, אבל חסרה הנשיכה הראשונית.

    אז בסיכום הביניים שלנו אפשר לומר שאנחנו מאוד מתחברים ל-SV650 ושיש לו כמה יתרונות גדולים כמו המנוע, ההתנהגות הדינמית, המשקל, וגם העיצוב הצר והסולידי. בנקודות הלא מושלמות שלו אנחנו הולכים לטפל בקרוב.

    שמיים כחולים, עשב ירוק, אדמה חומה ואופנוע אדום - שילוב מושלם!
    שמיים כחולים, עשב ירוק, אדמה חומה ואופנוע אדום – שילוב מושלם!

    כניסה ראשונה למוסך

    מרווח הטיפולים של ה-SV650 עומד על 12,000 ק"מ מכובדים (אם כי במוסך המרכזי ממליצים להגיע גם ב-6,000 ק"מ לבדיקה כללית כדי לוודא שהכל בסדר, ובהחלט נעשה את זה). אבל כמו בכל אופנוע חדש, גם כאן היינו צריכים להגיע למוסך לטיפול הרצה ב-1,000 ק"מ.

    למען ההוגנות נספר שיצאנו קצת לא בסדר. לא מצאנו את הזמן להגיע למוסך, וקצת אחרי 1,300 ק"מ, כשהתפנתה לנו במקרה שעה באמצע היום, קפצנו למוסך המרכזי בלי תיאום מראש בשעה 11:30 לפני הצהריים. לא ציפינו שיקבלו אותנו כי בכל זאת – פחות מקובל להגיע למוסך לטיפול בשעה כזו, כשהמוסך באמצע יום עבודה. בדקנו בנימוס אם במקרה יש מקום פנוי, ושמחנו כשקיבלנו תשובה חיובית עם חיוך.

    ה-SV עלה על הליפט תוך דקות והמכונאי החליף שמן מנוע, מסנן שמן, שימן שרשרת ועבר על כל מערכות ומכלולי האופנוע. הטיפול לקח כשעה ובסופו המכונאי יצא לנסיעת מבחן כדי לספר לנו שהאופנוע בסדר גמור. יופי. עלות הטיפול – 564 ש"ח כולל מע"מ (3 ליטר שמן 154 ש"ח, חומרים 21 ש"ח, מסנן שמן 95 ש"ח, טבעת אטימה 8 ש"ח, 1 שעת עבודה 204 ש"ח, פלוס מע"מ על הכל).

    על הליפט בטיפול הרצה - קיבלו אותנו בהפתעה
    על הליפט בטיפול הרצה – קיבלו אותנו בהפתעה

    מה עוד קרה בחודשיים האלה?

    ובכן, אחרי שבוע עם האופנוע קרה לנו מקרה לא נעים. ברכיבת טיול רגועה בכבישי נס הרים בשבת בבוקר, אופנוען עשה עלינו פרסה בלי להסתכל וחסם לנו את הדרך. בלימת חירום והספקנו להיעצר חצי מטר ממנו, אבל אז איבדנו את שיווי המשקל, האופנוע החל ליפול והנחנו אותו על הצד. התוצאה – ידית קלאץ' עקומה. אז החלפנו ידית קלאץ' למקורית בעלות של 230 ש"ח. לא נעים אבל עלול לקרות.

    אבל היו גם דברים מהנים יותר. למשל, נתנו את ה-SV לרוכבת מתחילה ליומיים של רכיבה כדי שתספר על חוויותיה שאותן תקראו בקרוב. ה-SV שלנו גם השתתף במבחן השוואתי מול ימאהה MT-07 וקוואסאקי Z650, וגם את המבחן הזה תוכלו לקרוא בקרוב. בינתיים אנחנו ממשיכים לצבור קילומטרים וליהנות.

    בקרוב - איך ה-SV במגרש?... (צילום: אביעד אברהמי)
    בקרוב – איך ה-SV במגרש?… (צילום: אביעד אברהמי)

    סטטיסטיקה – חודשיים ראשונים

    • 4,440 ק"מ
    • 222 ליטר דלק
    • 20 תדלוקים
    • 11 ל' בכל תדלוק בממוצע
    • כ-220 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
    • 20 ק"מ/ל' בממוצע

    כמה כסף?

    • דלק – 1,350 ש"ח
    • טיפול 1,000 ק"מ – 564 ש"ח
    • ידית קלאץ' – 230 ש"ח

    מה אהבנו?

    • מנוע מעולה – גמיש ונעים לשימוש
    • תנוחת רכיבה
    • קלות תפעול יפנית
    • מראה סולידי ונעים לעין
    • בולמים מאוזנים
    • תיבת הילוכים רכה ונעימה
    • גובה מושב
    • איכות כללית וגימור
    • מחיר!

    מה פחות אהבנו?

    • מושב רוכב
    • בלמים קדמיים – חסרה נשיכה
    • כידון צר מדי
    • אין ידיות אחיזה למורכב

    10 דברים שאתם צריכים לדעת על הסוזוקי SV650 החדש

    פול גז, מה קרה? SV אחד לא מספיק לכם? (התשובה - לא!)
    הלו פול גז, מה קרה? SV אחד לא מספיק לכם? (התשובה – לא!); צילום: אביעד אברהמי
  • 10 דברים שאתם צריכים לדעת על הסוזוקי SV650 החדש

    10 דברים שאתם צריכים לדעת על הסוזוקי SV650 החדש

    הסוזוקי SV650 עשה לאחרונה קאמבק לארץ, היישר לאחת הקטגוריות החמות ביותר – הנייקדים הבינוניים, קטגוריה שמאפשרת כניסה נוחה ונעימה לעולם האופנועים הגדולים. לרגל החזרה שלו ריכזנו עבורכם את כל הנקודות שצריך לדעת על האופנוע החשוב של סוזוקי

    1. בתכלס זה גלדיוס מעוצב מחדש

    ה-SV650 המקורי, שיוצר מ-1999 ועד 2012 עם שינויים מועטים, הוחלף ב-2012 על ידי ה-SVF650 גלדיוס. הקונספט היה דומה – נייקד בינוני עם מנוע וי-טווין 650 סמ"ק, אבל הגלדיוס היה אופנוע חדש לגמרי עם שלדה חדשה ומכלולים חדשים, וכמובן עיצוב חדש. בשנה שעברה החזירו בסוזוקי את ה-SV לייצור, אבל הבסיס לא היה ה-SV650 הישן אלא הגלדיוס. למעשה בסוזוקי לקחו את הגלדיוס, עיצבו את כל עבודת הגוף ברוח ה-SV המקורי רק בצורה מודרנית, שיפרו כמה נקודות, והופ – SV650 חדש.

    הסוזוקי SV650 החדש - שלנו באדום!
    הסוזוקי SV650 החדש – שלנו באדום!

    2. יש לו שלדת מסבך משולשי פלדה

    כן, שלדת מסבך משולשי פלדה, כמו בדוקאטי, בק.ט.מ ובעוד כמה אופנועים מגניבים. טוב, זה לא באמת עניין גדול והיו גם כמה אופנועים יפניים עם תצורת השלדה הזו, אבל היא בהחלט נראית טוב ומתאימה לקונספט של הנייקד. ב-SV המקורי הייתה שלדת קורות, אולם במעבר לגלדיוס הגיעה השלדה החדשה, שכאמור עברה ל-SV החדש. מבחינה טכנית, אגב, מסבך משולשי פלדה היא תצורה בעלת חוזק מבני גבוה מאוד, ולכן מתפתלת ונמתחת מעט מאוד. במילים אחרות – שלדה קשיחה.

    3. מנוע הווי-טווין שלו – פנינה מוטורית

    הפעם הראשונה שרכבנו על הווי-טווין 650 סמ"ק הזה של סוזוקי הייתה ב-2005, כשהויסטרום 650 הגיע ארצה, ומאוד התלהבנו ממנו. "פנינה מוטורית" קראנו לו אז, ואנחנו עדיין חושבים ככה. פשוט כי הוא מנוע טוב – חזק, גמיש, חלק ונעים, אך יחד עם זאת וי-טווין, מה שאומר אופי מיוחד. כשנתיים לאחר מכן רכבנו על ה-SV שהגיע ארצה, ולאחר מכן על הגלדיוס ועל הויסטרום דור 2. בכל דור כזה המנוע שופר ושודרג, הפך חזק יותר, חלק יותר ונעים יותר לשימוש. במעבר ל-SV650 החדש הוחלפו כ-60 חלקים במנוע לחדשים, טובים יותר, וגם ההספק עלה ל-75 כ"ס (יש גם גרסה מוגבלת ל-A1 עם 47 כ"ס).

    מנוע הוי-טווין 650 של סוזוקי - פנינה מוטורית
    מנוע הוי-טווין 650 של סוזוקי – פנינה מוטורית

    4. יותר מ-400 אלף מנועים כאלה נמכרו

    מאז 1999 ועד היום נמכרו ברחבי העולם יותר מ-410,000 אופנועים עם מנוע הוי-טווין הזה. SV, ויסטרום, גלדיוס, ויסטרום דור 2, ועכשיו ה-SV650 החדש. לאורך השנים המנוע הזה הוכיח אמינות ועמידות יוצאי דופן, והדוגמה הטובה ביותר היא הויסטרומים הישנים שעדיין מסתובבים על כבישי ישראל. אצלנו במערכת היה עד לא מזמן אחד כזה עם כ-200 אלף ק"מ, והוא עדיין היה במצב מצוין. גם יפה וגם אופה.

    5. פנס עגול הוא אחד מסימני ההיכר שלו

    אם נוציא רגע את גרסת ה-S עם חצי הפיירינג וצמד הפנסים שנמכרה בשנים שה-SV הקודם יובא ארצה, אז הפנס העגול ממתכת הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של ה-SV650, וטוב עשו בסוזוקי ששמרו על הפנס העגול גם בדור האחרון של ה-SV.

    פנס עגול - סימן היכר
    פנס עגול – סימן היכר

    6. הוא קטן

    ה-SV650 החדש הוא אופנוע קטן. גובה המושב נמוך – 785 מ"מ בלבד, כך שגם רוכבים נמוכים יגיעו לקרקע בבטחה. הוא צר, בגלל השלדה ומיכל הדלק הצרים שנובעים ממנוע הוי-טווין הצר (וזה כיף גדול כי זה משפר את השליטה), והוא קל פיזית. אל תדאגו, גם רוכבים גבוהים יותר ירגישו בנוח.

    7. הוא פשוט, אבל מודרני

    אין ב-SV650 שום דבר מיוחד או טכנולוגי במיוחד, והוא שומר על פשטות. שיא הטכנולוגיה בו הם מערכת הזרקת הדלק ומערכת ה-ABS. השלדה פשוטה, הבולמים פשוטים, הבלמים פשוטים, הכידון, החשמל, הפלסטיקה – הכל פשוט. אבל בשנת 2017 האופנוענות התקדמה כל כך שגם הכלים הפשוטים עובדים מצוין, כחבילה שלמה. וכזה בדיוק ה-SV650. הוא פשוט עובד טוב, עגול ושלם, והוא חבילה מצוינת. פשוטה אבל מודרנית, ובעיקר – טובה. מין סוג של GS500 מודרני, אבל כמעט 30 שנה אחרי – ה-SV טוב עשרות מונים מאותו ה-GS500 בכל פרמטר. יפה לראות איך מערימה של חלקים פשוטים יוצרים מכונה מעולה, כמאמר הקלישאה – גדולה מסך חלקיה.

    הוא קטן, הוא צר והוא קל
    הוא קטן, הוא צר והוא קל

    8. הוא זמיש

    אחת התכונות שאנחנו יותר אוהבים ב-SV650, חוץ מהמנוע האדיר, היא הזמישות. השילוב של משקל נמוך, גובה נמוך, רוחב צר ומערכת מתלים טובה בסך הכל – יוצרת אופנוע סופר-זמיש. למי שלא קרא בפול גז בשנה האחרונה נספר ש'זמיש' זה הלחם של זריז וגמיש, או Agile באנגלית. אז ה-SV650 החדש בהחלט כזה. הוא אחד האופנועים שיותר נהנינו איתם באימוני מסלול כאן בישראל, על מגרשי חניה. אפשר לקפל אותו בעבודה תלת-ממדית, ואנחנו מאוד אוהבים אופנועים כאלה.

    9. הוא זול!

    בסיבוב הקודם שלו בארץ ה-SV650 עלה יותר מ-70 אלף שקל. מאז ירד קצת מס הקנייה, אבל גם היבואנית המקומית לחצה חזק מול היצרנית, וגם עשתה קווץ' משלה במחיר, והתוצאה היא שה-SV650 החדש עולה כאן בארץ 51 אלף ש"ח, שזה מחיר חסר תקדים בכל קנה מידה. גרסת ה-A1 המוגבלת תעלה אפילו 2,000 שקל פחות – 49,000 ש"ח על הכביש. איזה יופי זה תחרות בשוק חופשי. בנוסף, מרווח טיפולים של 12,000 ק"מ מכובדים מקל על עלויות התחזוקה, וגם על הנוחות הכללית של כניסה למוסך.

    שלדת מסבך משולשי פלדה - מבנה קשיח
    שלדת מסבך משולשי פלדה – מבנה קשיח

    10. הוא נמצא אצלנו במבחן ארוך טווח

    מה שאומר שבחצי השנה הקרובה אתם הולכים לקרוא עליו הרבה. גם על החיים היומיומיים והשימושים השגרתיים שלנו איתו, אבל גם על כל מיני דברים פחות שגרתיים שיש לנו בראש, כמו אופנוע גדול ראשון, החיים עם אופנוע נייקד, כמובן שיפורים ותוספות, ומי יודע, אולי גם בית ספר לווילי, כי הוא לא רע בזה…

    והוא אצלנו במבחן ארוך טווח...
    והוא אצלנו במבחן ארוך טווח…
  • סוגרים שנה עם הקימקו דאונטאון 350

    סוגרים שנה עם הקימקו דאונטאון 350

    במשפט אחד לסיכום: הדאונטאון 350i הוא קטנוע מצוין, נוח ואיכותי, שמספק שילוב בין יכולות עירוניות ובינעירוניות, שימושיות גבוהה, נוחות מעולה, ואיכות חומרים וגימור ברמה הקרובה מאוד לכלים היפנים, וכל זה במחיר טוב של 31,900 ש"ח. בשורה טאייוואנית וקנייה מעולה.

    *     *     *     *     *

    הקימקו דאונטאון 350i שלנו
    הקימקו דאונטאון 350i שלנו

    זהו, הסתיימה שנה. כנראה שהזמן עובר מהר כשנהנים. כן, נהנינו מאוד מהקימקו דאונטאון 350i שלנו, כי הוא פשוט קטנוע מצוין שענה על כמעט כל צרכינו. במהלך השנה הזו עברנו יחד כ-18,000 ק"מ, חלק גדול מהם ברכיבה בינעירונית.

    טיפול 15,000 ק"מ

    לפני שנסכם את דעתנו על הדאונטאון נספר שבחודש שעבר ביקרנו במוסך לטיפול 15,000 ק"מ. זהו טיפול 'קטן' שבמסגרתו מחליפים שמן מנוע, מסנן שמן, שמן גיר ומסנן אוויר, ועוברים על הקטנוע בבדיקות כלליות, בדיוק כמו בטיפול 5,000 ק"מ.

    מחירו של הטיפול עמד על 653 ש"ח לפי הפירוט הבא:

    • שמן מנוע (סינתטי), שמן גיר וחומרים – 168 ש"ח
    • מסנן שמן – 75 ש"ח
    • גומיית אטימה – 12 ש"ח
    • מסנן אוויר – 103 ש"ח
    • עבודה – 295 ש"ח
    • סה"כ: 653 ש"ח
    בטיפול במוסך
    בטיפול במוסך

    סיכום שנה עם הדאונטאון 350i

    מנוע ותמסורת

    המנוע והווריאטור של הדאונטאון מקבלים אצלנו ציון גבוה מאוד. המנוע חזק וחלק, כמעט ולא מייצר ויברציות, והוא שופע בכוח שימושי – החל מרכיבה עירונית ועד רכיבה בינעירונית במהירות גבוהה. המהירות המקסימלית שלו עומדת על כ-160 קמ"ש, אבל השיוט הנוח עומד על 130-140 קמ"ש כשמד הסל"ד על 7,500-8,000 סל"ד. אז כן, היתרון הגדול של הנפח הזה הוא יכולת בינעירונית, והדאונטאון הגדול בהחלט עומד בזה בכבוד.

    הווריאטור גם כן מעולה. החיבור חלק ומדויק, ויחס ההעברה נכון ויעיל עד למהירות הסופית, כך שיש פה פשרה מצוינת בין תאוצה טובה לבין מהירות סופית. גם מערכת ההזרקה פועלת ללא דופי, כמו שמצופה מקטנוע מודרני בשנת 2017.

    תצרוכת הדלק הממוצעת עמדה על כ-27 ק"מ/ל' – נתון מצוין לקטנוע בנפח הזה.

    מנוע ותמסורת מעולים, תצרוכת דלק נמוכה (צילום: בני דויטש)
    מנוע ותמסורת מעולים, תצרוכת דלק נמוכה (צילום: בני דויטש)

    התנהגות דינמית ונוחות

    כבר כתבנו כמה פעמים על השינוי שעבר הדאונטאון מה-300 ל-350. בקצרה נספר שמערכת המתלים רוככה על-מנת שתספוג טוב יותר והכלי יהיה נוח יותר. לרוב הרוכבים בשימושים ממוצעים זה מצוין, אבל אנחנו רצינו קצת יותר 'ספורטיביות' וחדות. לכן החלפנו שמן במזלג והקשחנו את עומס הקפיץ בבולמים האחוריים עד הסוף. תוכלו לקרוא על זה ועל התוצאות בהרחבה – בקישור.

    הדאונטאון הוא כלי מאוד נוח. המושב לא גבוה, והוא מרווח ומרופד היטב. מושב המורכב בכלל רחב ונוח, ויש מספיק מרחב מחיה. הכידון ממוקם מעט גבוה ונותן תחושה של ישיבה בתוך הקטנוע, וזה בולט במיוחד כשעולים על הדאונטאון מכלי אחר. גם מערכת המתלים, במצבה המקורית, מכוונת כאמור לנוחות.

    השילוב של מנוע ותמסורת מצוינים עם נוחות גבוהה יוצר כלי רב-שימושי שמתאים גם לרכיבות קצרות וגם לבינעירוניות ארוכות, וזהו אחד היתרונות הגדולים של הדאונטאון.

    חיסרון אחד של הדאונטאון הוא רוחבו בחלק האחורי ודוד הפליטה שבולט הצידה מהקטנוע. הרוחב הזה גרם לנו בימים הראשונים לשפשף את מגן האגזוז על עצמים כאלה ואחרים שביניהם ניסינו להשתחל, אולם לאחר מכן התרגלנו וזה לא קרה יותר. עדיין, הרוחב יגביל את ההשתחלויות בפקקים לעומת כלים קטנים יותר, אם כי זה טרייד-אוף מקובל תמורת היכולת הבינעירונית שמקבלים.

    אחרי השדרוג במתלים הוא נהיה קשיח וספורטיבי, כמו שאנחנו אוהבים!
    אחרי השדרוג במתלים הוא נהיה קשיח וספורטיבי, כמו שאנחנו אוהבים!

    אבזור ושימושיות

    לדאונטאון תא אחסון גדול מאוד מתחת למושב. הוא מכיל 2 קסדות מלאות, ונשאר גם מקום לציוד נוסף. למושב יש זרוע טלסקופית שמחזיקה אותו פתוח, וזה נוח ויעיל.

    מלפנים יש שני תאי כפפות עמוקים למדי, כשבשמאלי יש שקע טעינה USB. טלפון סלולרי נכנס לתוכו בקלות. החיסרון: שני התאים לא ננעלים כך שלא מומלץ להשאיר בהם ציוד.

    מיגון הרוח לא מושלם. הוא נמוך למדי ולכן מסיט את הרוח אל קסדת הרוחב. לזכותו ייאמר שהוא לא יוצר מערבולות אלא רוח בזרימה למינארית, כך שזה לא ממש מפריע.

    לוח השעונים כולל צמד שעוני מהירות וסל"ד, ובאמצע מסך אלקטרוני עם נתונים ומחשב דרך מתוחכם למדי ביחס לסטנדרט הטאייוואני וכולל תצרוכת דלק רגעית וממוצעת בשתי יחדות מידה, מד טעינה למצבר, מד טמפרטורה חיצונית (מאוד יעיל), וכמובן מדי מרחק קבועים ומתאפסים ומד מרחק מהטיפול האחרון. יש לוחות שעונים מודרניים ממנו בנראות, אבל הוא בהחלט יעיל ואינפורמטיבי.

    הדאונטאון מגיע עם משענת אחורית למורכב, אולם העדפנו שלא להתקין אותה על מנת לאפשר העמסת ציוד גדול על הסבל המקורי הרחב.

    לא הרכבנו את משענת המורכב כדי לא לפגוע ביכולת העמסת המטען
    לא הרכבנו את משענת המורכב כדי לא לפגוע ביכולת העמסת המטען

    איכות וגימור

    זוהי נקודת זכות חשובה מאוד לדאונטאון, שמוכיח את קפיצת המדרגה שעשו הטאייוואנים בשנים האחרונות. הקימקו פשוט בנוי טוב ואיכותי. זה לא קטנוע באיכות היפני, אבל הוא מאוד קרוב לשם – ממש קליק מתחת. המנוע כאמור איכותי, וכך גם התמסורת, אבל גם כל המסביב. הפלסטיקה, מעבר לעיצוב היפה שבתחילה משך המון מבטים, בנויה איכותי מאוד – גם זו הצבועה וגם היצוקה. ההרכבה מצוינת כך שאין חופשים או קרקושים מיותרים, ובאופן כללי הדאונטאון בנוי טוב, מדויק ואיכותי, ובמשך השנה לא לא 'הזדקן' כלל ושמר על המאפיינים האלה. בהחלט מרשים.

    הסעיף הזה הוא לדעתנו אחד החשןבים, והוא מעיד יותר מכל על האיכויות של הדאונטאון.

    איכות גבוהה; בתמונה - גשם באיילון
    איכות גבוהה; בתמונה – גשם באיילון

    תקלות

    בהמשך ישיר לסעיף הקודם ולכך שהדאונטאון נמצא קליק מתחת ליפנים, נספר על התקלות שחווינו במהלך השנה האחרונה. ובכן, לא היו כאלו משמעותיות, אבל היו שתיים קטנות שנפתרו בקלות ובזול, אבל הן מעידות על הדרך הקצרה שנותרה לטאייוואנים כדי ליישר קו עם היפנים.

    התקלה הראשונה הייתה תא הכפפות השמאלי, שנפתח מעצמו תוך כדי רכיבה. החלפת הקפיץ המחזיק של כפתור הפתיחה בעלות של שקלים בודדים פתרה את התקלה לחלוטין (תוקן במסגרת האחריות).

    התקלה השנייה הייתה גומייה שמפרידה בין רגלית האמצע לבין המנוע, שפשוט נשחקה וגרמה למגע של הרגלית במנוע ולרעשים מעצבנים. היא הוחלפה ברגע, עלותה גם כן שקלים בודדים (תוקן במסגרת האחריות), אבל זה לא אמור לקרות בקטנוע חדש.

    כשהטייוואנים יפתרו את הדברים הקטנים הללו, הם לחלוטין יגיעו לרמה של היפנים. לדעתנו עוד רגע הם שם.

    אין תקלות, אפשר לתת גז במגרש...
    אין תקלות, אפשר לתת גז במגרש… (צילום: בני דויטש)

    בלאי

    מעבר לתחזוקה השוטפת ולטיפולים, לא סבלנו מבלאי מיוחד במהלך התקופה. את הצמיגים החלפנו אחרי 15 אלף ק"מ באופן יזום, למרות שעל האחורי היו עוד כמה אלפי ק"מ של בשר, ועם הקדמי יכולנו למשוך עוד יותר מ-10,000 ק"מ. נדגיש שהחלפנו את צמד הצמיגים על מנת לשפר את ההתנהגות לכיוון הספורטיבי יותר ממה שמציעים המקסיס המקוריים.

    על בלמים – גם הקדמי וגם האחורי – נשארו עוד יותר מ-50% מעובי הרפידות. הדיסקים ללא סימני בלאי מיוחדים.

    פה מסתיים הבלאי, בציון גבוה מאוד.

    בלאי נמוך, עלויות סבירות
    בלאי נמוך, עלויות סבירות (צילום: בני דויטש)

    סיכום כללי

    הדאונטאון 350i הוא קטנוע מעולה שמספק שימושיות גבוהה ביותר ובמחיר טוב. יש לו מנוע חזק, חלק ונעים לשימוש שמאפשר גם רכיבה בינעירונית ארוכה, הוא נוח לרכיבה – גם בארגונומיה וגם בספיגת מהמורות, ההתנהגות שלו טובה, והוא מציע תא אחסון גדול. גם האיכות והגימור ברמה גבוהה למדי – גבוהה יותר מהסטנדרט הטייוואני שאנחנו מכירים ומעיד על ההתקדמות של הטאייוואנים בשנים האחרונות.

    ב-31,900 ש"ח, מחירו 'על הכביש' כולל אגרות (30,856 ש"ח לפני אגרות), מקבלים עסקה מעולה של קטנוע איכותי, חזק ונוח, עם שימושיות גבוהה ואיכות טובה מאוד.

    החיסרון היחידי שלו לעומת קטנועי ה-250 סמ"ק הוא מחיר ביטוח החובה, שגבוה בכ-1,200 ש"ח, אולם מי שבתפריט שלו יש גם נסיעות בינעירוניות, יעריך מאוד את האיכויות של הדאונטאון.

    הסתיימה שנה, ואנחנו נתגעגע!
    הסתיימה שנה, ואנחנו נתגעגע!

    סיכום שנה במספרים

    סטטיסטיקה – 12 חודשים

    • 18,000 ק"מ
    • 666 ליטר דלק
    • 62 תדלוקים
    • 10.8 ל' בכל תדלוק בממוצע (נפח מיכל דלק 12.5 ל')
    • 26.9 ק"מ/ל בממוצע

    כמה כסף עד עכשיו?

    • דלק – 4,100 ש"ח
    • טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
    • טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח
    • טיפול 10,000 ק"מ – 1,060 ש"ח
    • טיפול 15,000 ק"מ – 653 ש"ח
    • סט צמיגים – 1,190 ש"ח
    • ביטוח חובה – 5,100 ש"ח
    • סך הכל עלות לשנה, לא כולל ירידת ערך – 13,250 ש"ח

    מה אהבנו?

    • נוחות ותנוחת רכיבה
    • מושב
    • מנוע חלק ונעים
    • וריאטור מצוין
    • מתלים סופגים
    • תצרוכת דלק
    • נפח מתחת למושב
    • גימור ואיכות כללית
    • מחיר – 31,900 ש"ח 'על הכביש' כולל אגרות

    מה פחות אהבנו?

    • מיגון רוח לא מושלם
    • ירכתיים רחבים
    • יכולת ספורטיבית, עד שסידרנו את הבולמים