Blog

מטרו-מוטור מסכמת כבכל שנה את השנה הקלנדרית, נותנת תחזיות ל-2022, וגם מכריזה על כניסתה על כניסתה לתחום הרכב החשמלי עם מכוניות קארמה.

כמו בכל שנה, גם בסיום שנת 2021 מטרו-מוטור קיימה אירוע שבו סיכמה החברה את שנת 2021 ופירטה את כיווני השוק ל-2022, כמו גם את תכניות החברה לשנה הקרובה ולעתיד היותר רחוק. תומר קומרוב, מנכ"ל מטרו-מוטור, פרש בפני הנוכחים את הנתונים ואת התחזיות, כשיו"ר החברה ומייסדה, גדי אבירם, היה נוכח גם הוא.

שנת 2021, כידוע, הסתיימה עם שיא חדש של אופנועים וקטנועים שנמכרו בשוק הישראלי, כשלראשונה נמכרו יותר מ-20 אלף כלים (כמעט 21 אלף – פירוט מלא יתפרסם פה בפול גז בימים הקרובים). הסיבות לעלייה הגדולה במספרים נובעת בראש ובראשונה מכמות המכוניות על הכבישים, שהלכה למעשה סותמת את כבישי ישראל בכלל והמרכז בפרט. במטרו מציינים שאלמלא חוסרים במלאים של דגמים פופולריים בשל משבר השינוע העולמי – קרוב לוודאי שהמספרים היו גבוהים יותר, ואפילו באופן משמעותי.

בהקשר הזה מציינים המטרו – כמו גם אצל שאר היבואנים – כי מחירי השינוע התייקרו בעקבות משבר הקורונה כמעט פי עשרה, כשמכולה שהייתה עולה בעבר כ-2,500$ עולה כיום כמעט 20 אלף, ויש חוסר זמינות עצום. זאת הסיבה העיקרית לגל ההתייקרויות בדו-גלגלי, כשאלמלא ירידת שער הדולר עליות המחירים היו גבוהות יותר.

בניתוח השוק של 2021, מתוך כמעט 21 אלף כלים שעלו על הכבישים, כ-67% הם קטנועים וכ-33% אופנועים. מטרו מובילה את השוק מבחינת נתח המכירות, עם כ-47% מכלל המכירות – שהם כמעט 10,000 כלים של המותגים סאן-יאנג, ימאהה, קוואסאקי, בטא וזירו.

בשנת 2021 פתחה מטרו 2 סניפים – בירושלים (מטרו הבירה) ומטרו צפון. שני הסניפים שייכים למטרו עצמה ולא לסוכן כזה או אחר, משתרעים על פני שטח גדול, הושקעו בהם משאבים רבים (כ-8 מיליון ש"ח), והם מצוידים במערכות מולטימדיה מתקדמות כדי למקסם את חוויית הקנייה ללקוח.

במטרו מציינים כי גם בתחום הטרקטורונים ורכבי השטח הקלים הייתה שנת שיא, כשנמכרו כ-1,500 טרקטורי משא (מיולים וריינג'רים), כ-1,600 רכבי שטח וכ-3,300 טרקטורונים (מהם כ-1,500 טרקטורוני אקסס) – ובסך הכל כ-6,400 רכבי שטח. הגדילה מיוחדת לגדילה המשמעותית בכל תרבות הפנאי.

במטרו מעריכים כי מגמת הגידול תמשיך גם ב-2022 – גם בשל המשך הצפיפות על הכבישים, בשל המעבר לדו-גלגלי – הפתרון הזמין ביותר לעומסי התנועה הבלתי נסבלים, וגם בשל המשך הגידול בתרבות הפנאי. יחד עם זאת, במטרו מעריכים שהבעיות וחוסר היציבות בשרשראות האספקה הגלובליות יימשכו לפחות עד 2023, מה שיגרום בתורו לחוסרים במלאים ובעלויות שילוח גבוהות במיוחד.

במטרו מאמינים ששנת 2022 תהיה שנת הפריצה של הדו-גלגלי החשמלי. תחום הרכב כבר נמצא עמוק בתוך התהליך, אולם תחום הדו-גלגלי עדיין נמצא בחיתוליו – בעיקר בגלל טווחי רכיבה וזמני טעינה של הסוללות, שלא מאפשרים שימוש רחב בדו-גלגלי חשמלי. במטרו מרחיבים את חטיבת החשמל – מטרו אלקטריק – שתאגד את אופנועי זירו, שאיתם עובדים במטרו על אש קטנה בינתיים עד לייצוב המותג בישראל; את קטנועי גוגורו, שיתחילו בשיווק לקראת אמצע 2022 בשיטה של החלפת סוללות במתקנים מיוחדים; ובנוסף, במטרו חושפים כי בימים אלו הם נכנסים לתחום הרכב החשמלי עם מכוניות קארמה, כשראשוני הרכבים מדגמי GS-6 ו-GS-6e הגיעו ארצה ממש לאחרונה. מותג רכב חשמלי נוסף, ככל הנראה סיני, ייחשף בקרוב. את פעילות הרכבים תרכז מטרו באולם תצוגה ייעודי שייפתח בקרוב לחטיבה החשמלית.

18 דגמים חדשים

בשנת הדגם 2022 יגיעו לישראל לא פחות מ-18 דגמים חדשים של ימאהה, קוואסאקי וסאן-יאנג. בניגוד לשנים קודמות, שבהן חשפו במטרו מחירים מראש – בין אם במחיר שנקבע ובין אם בהערכה – השנה נמנעו במטרו מלתת מחירים, בשל העובדה שהמחירים נקבעים בסמוך מאוד למועד הגעת הכלי ארצה בגלל עלויות השילוח, התנודות בשערי מטבע החוץ והמחיר שהיצרן קובע ליבואנים השונים מסביב לעולם.

בסאן-יאנג צפוי להגיע ביולי 2022 הג'וירייד 300 החדש, שעם מנוע 300 סמ"ק, רצפה שטוחה ועיצוב חדש ומודרני – צפוי להיות להיט מכירות מקומי.

בימאהה צפוי להגיע באפריל 2022 הטימקס 560 החדש – בדור השמיני של הטימקס. עוד צפויים מימאהה ה-MT-10 וה-MT-10SP, ה-XSR900 החדש, ה-R7 המסקרן, וכן טריסיטי 125 ו-155 שהיו חסרים חודשים ארוכים.

מקוואסאקי צפויים להגיע כבר באפריל הדור החדש של הוורסיס 650, ה-Z900 בגרסת SE הקרבית, וה-H2 SX SE.

מזירו צפויים להגיע ה-SR החדש והטכנולוגי, ה-SR/F וה-SR/S המשודרגים, וכן ה-FXE הסופרמוטו העירוני החביב. עוד צפויים להגיע דגמי פאנטיק, ובראשם ה-XEF250 – שהוא למעשה ימאהה WR250F בלבוש של פאנטיק ועם תקינת כביש מלאה – מה שאין ל-WR250F.

כאמור, במטרו לא מסרו מחירים מדויקים ולא הערכות למחירים. אלה ייקבעו בסמוך למועד הגעת הכלים החדשים ארצה.

בסוף השבוע פרסמנו ידיעה על הצעת חוק של ח"כ רם בן-ברק (יש עתיד), ח"כ רם שפע (העבודה) וח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית), להגביל נהיגה ורכיבת שטח לאופנועים, טרקטורונים ורכבי שטח לדרכים ייעודיות בלבד. את ההגדרה ל'דרך' יקבע שר התחבורה. כעת מבהיר ח"כ בן-ברק בשיחה עם פול גז, כי הצעת החוק תחודד כך שתתמקד בפורעים בלבד, אשר הורסים שדות חקלאיים ושמורות טבע.

הצעת החוק, אשר אמורה הייתה לעלות הבוקר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, עוררה הדים רבים בקרב קהילות רוכבי ונהגי השטח, שכן היא אמורפית מאוד, ובפרשנות הרחבה שלה הופכת עשרות אלפי משתמשי דרך לגיטימיים לפורעי חוק בן לילה.

בשיחה שקיימנו במערכת פול גז עם ח"כ בן-ברק, אחד משלושת הח"כים החתומים על הצעת החוק, הוא מבהיר כי הצעת החוק לא תגביל נסיעה על כל דרך מכל סוג שהיא, כולל שבילי אופניים וסינגלים, וכי היא מיועדת להילחם בפורעים אשר רוכבים על שדות חקלאיים ובשמורות טבע לשם ההרס בלבד. ח"כ בן-ברק הדגיש שאפשר יהיה לנסוע על כל הדרכים – כולל על דרך שאינה דרך אבל משמשת דרך לרכב שטח (דוגמת שבילי אופניים וסינגלים).

ח"כ בן-ברק הוסיף שהוא עצמו רוכב שטח, וכי הוא לחלוטין בעד רכיבה ונהיגת שטח, אך הוא נגד הרס שדות חקלאיים. לטענותינו בדבר עמימות הצעת החוק, הבהיר בן-ברק כי הצעת החוק תחודד כך שלא תהיה עמימות, וכי יובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, גם בהצעת החוק וגם בוועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא כנגד פורעים בלבד – כאמור הורסי שדות חקלאיים ושמורות טבע. כל שאר נהגי ורוכבי השטח ימשיכו להיות משתמשים לגיטימיים.

הדיון על החוק, אשר אמור היה להתקיים היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, נדחה לעוד שבועיים. עד אז, כאמור, ידאגו שלושת הח"כים החתומים על הצעת החוק לחדד אותה ולהסיר את העמימות כך שלא תוכל להיות פרשנות רחבה.

נמשיך כמובן לעקוב ולעדכן.

בשנת 1978 הציגו בהונדה את פסגת הטכנולוגיה התורנית – CBX1000, דגם ספורט עם מנוע משושה צילינדרים בנפח של 1,000 סמ"ק שהפיק 105 כוחות סוס וסגר 225 קמ"ש.

מאז ומתמיד בהונדה רצו להיות הכי. הכי קלים (CBR900RR), הכי מהירים (CBR1000XX סופר בלאקבירד), הכי קרביים (RC30), הכי חדשניים (CR250R שנת 97), הכי טכנולוגיים (NR750) והרשימה עוד ממשיכה. לקטגוריית ה'הכי' נכנס גם ה-CBX1000 משנת 1978. הוא גם נולד במטרה להראות כוח, חוכמה, טכנולוגיה ויכולת.

הוא לא הראשון, כי הבנלי 750Sei נולד שש שנים לפני כן (ובאופן אירוני היה מבוסס על ההונדה CB500), אבל הוא היה איטלקי וזניח יחסית. הוא לא היה הראשון גם אצל הונדה, כי בשנת 1965 היה דגם מרוץ שהתחרה בגרנד פרי. ה-RC164-166 של מייק היילווד השתמש בשישה צילינדרים על-מנת להניע את מנוע ה-250 סמ"ק (וגיר של שבעה הילוכים!). אבל פה הונדה רצו להיות יותר מכולם – יותר צילינדרים, יותר נפח, יותר כוח. 1,047 סמ"ק מקוררי האוויר סיפקו 105 כוחות סוס ב-9,000 סל"ד ומומנט של 8.7 קג"מ ב-8,000 סל"ד. שישה קרבורטורים, 24 שסתומים, גל-זיזים עילי כפול וצינורות פליטה בתצורת 3 ל-1 – כפולים כמובן. למי שיכול היה להחזיק את הצוואר, המהירות המרבית רצה לה עד 225 קמ"ש ובטח היה אפשר יותר אם המסה הגדולה של 250 הקילוגרמים לא הייתה מעכבת.

למרות ההשקעה במנוע, שאר המכלולים לא התעלו לאותה הרמה. שלדת צינורות דקיקה, מזלג קונבנציונאלי פשוט בקוטר 35 מ"מ וצמד בולמים פשוטים מאחור. המתלים שודרגו בשנת 1981 בדגם ה-B שהגיע עם פיירינג ביקיני לטובת מיגון הרוח. המזלג שודרג ל-39 מ"מ עם כיול אוויר, ומאחור הותקן בולם יחיד. ההספק בגרסה הזאת ירד במעט ל-98 כ"ס לטובת האמינות, והמשקל עלה בעוד 20 ק"ג. הדיסקים האחודים של גרסת הנייקד הוחלפו לדיסקים מאווררים בגרסת ה'טורינג'. היו שינויים שהיטיבו עם מנח הרכיבה וכיול שונה לטובת רכיבת תיור בכבישים ישרים.

ההונדה CBX1000 לא היה טוב יותר לעומת, נגיד, ה-CB900 עם ארבעה צילינדרים בשורה מאותו הבית, אבל בהחלט היה מיוחד יותר. עם מחיר גבוה יותר לרכישה ולאחזקה הוא לא הוכיח את עצמו כלהיט מכירות, ובהונדה הפסיקו את היצור בשנת 1982 – ארבע שנים בלבד לאחר שהוצג. זה לא שינה להם, להיפך – הוא היה התזכורת התקופתית שמראה לכולם את הכוח והיכולות של הכנף האדומה. גם אם הוא לא הצליח יותר מדי אז, כיום הוא דגם אספנים ומשפרים מבוקש מאוד.

ביום ראשון בבוקר תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ רם בן-ברק שאמורה להגביל משמעותית תנועה בשטח של אופנועים, טרקטורונים ורכבי שטח לקטעי 'דרך' בלבד, כשמשרד התחבורה יחליט מהי 'דרך', ידאג להגדרה ואף לסימון; העובר על החוק צפוי לקנס של 250 ש"ח.

תכלית הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), שאותה הגישו ח"כ רם בן-ברק (יש עתיד), ח"כ רם שפע (העבודה) וח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית), להגביל נהיגה ורכיבת שטח לאופנועים, טרקטורונים ורכבי שטח לדרכים ייעודיות בלבד. את ההגדרה ל'דרך' יקבע שר התחבורה.

על פי הצעת החוק, אל פקודת התעבורה, סעיף 70, יתווסף סעיף 70 ו' – "איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח", כאשר "(א) לא ינהג אדם, באופנוע, טרקטורון או רכב שטח בדרכים שאינן דרך, למעט דרך ייעודית לנסיעת שטח, וזאת בהתאם להוראות לעניין זה שקבע השר לפי סעיף 70 (23ב)", וכן "(ב) הנוהג באופנוע, טרקטורון או רכב שטח בניגוד להוראות לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 250 שקלים חדשים".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה בשדות חקלאיים, יערות, שמורות טבע ושטחים פתוחים, כתוצאה מנסיעה של רכבים מנועיים בנסיעות שטח מחוץ לדרכים הייעודיות לכך. תופעה זו, גורמת לנזקים לסביבה ולשטחים החקלאיים ואף מסכנת את הנוסעים. כיום אין הוראות המסדירות את הנהיגה ברכבים מנועיים בשטחים ציבוריים וחקלאיים, ועל כן נמנעת האפשרות לפקח על התופעה ולאכוף אותה.

לפיכך, מוצע לקבוע איסור על נהיגה באופנוע, טרקטורון או רכב שטח בדרכים שאינן דרך, למעט דרך ייעודית לנסיעת שטח. כמו כן, מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים לקבוע הוראות לעניין דרך ייעודית לנסיעת שטח, לרבות הגדרתה, שילוטה וסימונה. בנוסף, מוצע לקבוע כי העובר על הוראה זו דינו – קנס של 250 שקלים חדשים".

הצעת החוק הזו נועדה לשמור על ערכי הטבע ועל שדות חקלאיים מפני פורעים ומפני רוכבים שאינם מכבדים ערכים אלו, אולם היא בעייתית מאוד מכמה סיבות: ראשית, היא רחבה מאוד ואינה מגדירה במדויק את המקומות בהם ניתן לרכוב ואת אלו שבהם אסור. למעשה, בפרשנות הרחבה של החוק אסור יהיה לרכוב בשום מקום שאינו שביל פתוח ומסומן. בהמשך ישיר, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית שמה בידי השוטר האוכף את מלוא שיקול הדעת להחליט מה מותר ומה אסור, וזה כמובן פתח לאי-צדק משווע

עניין נוסף הוא הטלת האחריות לקביעת ההגדרה של 'דרך על משרד התחבורה. כאן נציין כי ארבעת רוכבי השטח שנהרגו ב-2021 לא נוספו לסטטיסטיקת ההרוגים של משטרת ישראל ושל הרלב"ד בדיוק בגלל הסיבה הזו – שהמשטרה טוענת שלא מדובר ב'דרך' ולכן אלו לא היו תאונות דרכים. כלומר, על פי הצעת החוק הנוכחית, אותם ארבעה רוכבים שנהרגו ביצעו עבירה. הצעת החוק, גם במתכונתה השמרנית ביותר, שופכת את התינוק עם המים והופכת אלפים רבים של משתמשי שטח לגיטימיים לעבריינים שדינם דו"ח ברירת קנס.

וכאן מגיעים לעניין האחרון – אכיפה. על אף שהמדינה תייצר עבריינים, יהיה קשה על בלתי אפשרי לאכוף את החוק בשבילי היער, במדבר או בשאר שטחי ישראל, וקרוב לוודאי שייערכו מבצעי אכיפה נקודתיים באזורי רכיבה פופולריים במרכז הארץ כמו יער בן-שמן.

הצעת החוק צפויה לעלות ראשון בבוקר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואנו כמובן נהיה שם ונעדכן.

ד.ל.ב מוטוספורט משיקה בישראל שלושה דגמים חדשים של הצ'יף – באולם תצוגה חדש ומפואר, ייעודי למותג.

אופנועי אינדיאן של העידן החדש בבעלות פולאריס נמצאים בישראל מאמצע 2017. בתחילה עם סדרות הצ'יף והסקאוט, ובהמשך החברה הקנדית-אמריקאית המשיכה לפתח דגמים נוספים כמו ה-FTR והצ'לנג'ר. כעת, עם הגעתם ארצה של שלושת דגמי הצ'יף החדשים המבוססים על המנוע והשלדה החדשים, בד.ל.ב מוטוספורט משיקים את שלושת הכלים החדשים באולם תצוגה חדש ומפואר ברחוב שוקן 18 בתל-אביב.

האולם החדש נמצא ברחוב שוקן 18 – צמוד לאולם של ק.ט.מ בשוקן 16 ולאולם החדש של רויאל אנפילד בשוקן 14. כך מייצרת ד.ל.ב מוטוספורט רצף של שלושת מותגי האופנועים שבבעלותה במתחם אחד. כמו האולמות של רויאל אנפילד ושל ק.ט.מ, גם האולם החדש של אינדיאן מעוצב בקפידה בהתאם לקוד העיצובי של היצרנית עצמה, והושקעו בו משאבים רבים ומחשבה רבה. התוצאה לטעמנו יפהפייה, ובהחלט ראויה למותג פרימיום. גם במקרה הזה אנחנו ממליצים לכל רוכב, וגם למי שאינו רוכב, לבקר באולם התצוגה ולהתרשם מהעיצוב ומהעושר בלב דרום תל-אביב.

באולם התצוגה תמצאו את כל דגמי אינדיאן, כאמור החל מצ'יפים וסקאוטים, דרך FTR ועד צ'לנג'ר, וכן פריטי לבוש, אביזרים, חלקים ושיפורים ממותגים. את אולם התצוגה, כמו את פעילות אינדיאן בישראל, מנהל זיו אופנהיים – מוותיקי ענף האופנועים בישראל.

שלושה צ'יפים חדשים

אינדיאן הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים. הוא הוקם ב-1901 בארה"ב, בעיירה ספרינגפילד שבמסצו'סטס, ובנקודה מסוימת בהיסטוריה גם היה מותג האופנועים הגדול ביותר בעולם. לא רק אינדיאן הוא מותג עבר מפואר, אלא גם שם הדגם – צ'יף. הצ'יף הראשון הוצג ב-1921, והשם הזה המשיך עם אינדיאן עד לפשיטת הרגל ב-1953. סימן ההיכר המזוהה ביותר עם הצ'יף היה ידית ההילוכים הגדולה לצד מיכל הדלק, יחד עם רגלית הקלאץ', זאת למרות שייצורו של הדגם הלא סטנדרטי הזה החל רק ב-1948.

לשם ציון הדרך חשפו באינדיאן שלושה דגמים חדשים של הצ'יף, אשר נושאים פלטפורמה זהה הכוללת מנוע וי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) המפיק 16.5 קג"מ, שלושה מצבי רכיבה (רגיל, תיור וספורט), בקרת שיוט ומערכת פליטה כפולה. יש תאורת LED היקפית, מערכת התנעה ללא מפתח KEYLESS, שלדה ומערכת מתלים זהה הכוללת שלדת פלדה, בולמים קדמיים קארטרידג' בקוטר 46 מ"מ ומהלך של 132 מ"מ, בסיס גלגלים של 1,626 מ"מ, גובה מושב של 662 מ"מ, מיכל דלק של 15.1 ליטרים, צמיגי פירלי נייט דרגון ומשקל מלא של 304 ק"ג. לכולם יש מערכת Ride Command הכוללת מסך מגע המקרין גם את מערכת הניווט ומאפשר חיבור לסלולר. כרגיל אצל אינדיאן, ניתן לצייד את שלושת הדגמים במעל 70 תוספות מקטלוג השיפורים.

הצ'יף דארק הורס (Chief Dark Horse) מגיע עם חישוקים יצוקים בקוטר 19″ מלפנים, פנס קדמי חשוף, כידון Drag נמוך, רגליות רוכב ממורכזות ומושב יחיד.

מחיר: 149,900 ש"ח

הצ'יף בובר דארק הורס (Chief Bobber Dark Horse) מגיע עם חישוקי שפיצים בקוטר 16″ מלפנים, כידון Mini-ape hanger גבוה, רגליות שממוקמות יותר קדימה, כיסוי לזרועות המזלג ומושב יחיד.

מחיר: 159,900 ש"ח

הסופר צ'יף לימיטד (Super Chief Limited) מגיע עם משקף קדמי פריק, תיקי צד מעור שחור, מושב מורכב, כידון 'רגיל', כיסויי מזלג וגימור כרום למערכת הפליטה.

מחיר: 169,900 ש"ח

שנת 2021 היא השנה הקטלנית ביותר אי-פעם לרוכבי אופנועים וקטנועים על כבישי ישראל: 89 רוכבים נהרגו השנה, לעומת 69 רוכבים בכל אחת מהשנים 2020 ו-2019 שהיו שנות שיא שלילי; 35% מההרוגים נהרגו בתאונות עצמיות, 19 רוכבים נהרגו כתוצאה מפגיעה בעמודי התמך של גדר הבטיחות, ו-4 רוכבים נהרגו ברכיבת שטח.

שנת 2021 תירשם כשנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל: על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז, בשנת 2021 נהרגו 89 רוכבי אופנועים וקטנועים על כבישי ודרכי ישראל. הנתון הרשמי של משטרת ישראל ושל הרלב"ד עומד על 85 רוכבים, אולם ארבעה רוכבי אופנוע נהרגו השנה בשטח, והם אינם נכללים בסטטיסטיקה של שני הגופים הללו. בכל אחת מהשנים 2019 ו-2021 נהרגו בישראל 69 רוכבים, והן היו שנות שיא שלילי במספרי ההרוגים על אופנועים וקטנועים. שנת 2021 מסתיימת, כאמור, עם גידול של 29% במספרי ההרוגים ביחס לשנים אלו.

ניתן לייחס חלק מהעלייה במספרי ההרוגים בכך שהשוק הדו-גלגלי גדל ומספרי הכלים על הכבישים גדולים יותר. זה כמובן נכון, אולם רק חלקית, שכן שיעור הגידול במספרי ההרוגים גדול משיעור הגידול במספרי הכלים שעל הכבישים – ואפילו באופן משמעותי. כך למשל, בשנת 2018 היו על כבישי ישראל כ-139,500 כלים דו-גלגליים, ובשנה זו נהרגו 44 רוכבים – הרוג לכל 3,710 כלים. בשנת 2019 נהרגו 69 רוכבים, ומספר הדו-גלגליים עלה ל-144,000, כלומר הרוג לכל 2,086 כלים. ב-2020 נהרגו 69 רוכבים על כ-148,000 כלים, כלומר הרוג לכל 2,144 כלים, ובשנת 2021 חל גידול, כשנהרגו 89 רוכבים על כ-154,000 כלים על הכבישים – כלומר הרוג לכל 1,730 כלים. גידול נומינלי של כ-20% ביחס לשנתיים הקודמות.

נתון זה נתמך גם על-ידי הנתון של מספר ההרוגים על דו-גלגלי ביחס לשאר משתמשי הדרך שנהרגו. אם בשנת 2016 ההרוגים על דו-גלגלי היוו כ-11% מכלל ההרוגים משתמשי הדרך, הרי שבשנת 2017 היחס עלה ל-17%, שנה לאחר מכן ירד ל-14%, ומ-2019 היחס עלה ל-18% ב-2019, ל-22% ב-2020, ול-23% ב-2021.

הנתונים מראים ש-35% מההרוגים על דו-גלגלי בשנת 2021 נהרגו בתאונות עצמיות – ללא מעורבות של כלי רכב אחר – כתוצאה מאיבוד שליטה כזו או אחרת. 65% מהרוכבים היו מעורבים בתאונה עם רכב אחר, כשבחלק מהמקרים האשמה הייתה על נהג הרכב הפוגע ובחלק מהמקרים האשמה הייתה מוטלת על רוכב האופנוע. פילוח מדויק של האשמה בתאונה לא קיים נכון לכתיבת שורות אלו.

נתון מזעזע נוסף הוא ש-19 רוכבים מתוך ה-89 – כלומר כ-21% מההרוגים – נהרגו כתוצאה מפגיעה במעקה הבטיחות אחרי התאונה עצמה (בין אם בתאונה עצמית ובין אם בתאונה במעורבות רכב אחר). זהו נתון מזעזע המעיד על תשתית קטלנית שאינה מותאמת לדו-גלגלי והלכה למעשה גורמת למוות מיותר. קרוב לוודאי שבחלק ניכר מהמקרים תשתית מותאמת הייתה מונעת את המוות, כשבמקרה הגרוע הרוכב היה שובר יד, רגל או צלע. גדרות הבטיחות קטלו השנה באופן ישיר 19 רוכבים. נציין כי פרויקט מיגון גדרות הבטיחות בפס הגנה תחתון, שהתחיל ב-2015, נעצר בשנת 2019 בגלל היעדר תקציב של חברת נתיבי ישראל. בשנת 2020 הכריז ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שהשיג 20 מיליון ש"ח לחידוש הפרויקט, אולם הכסף לא עבר והפרויקט לא חודש. בתחילת אוקטובר השנה גם שרת התחבורה מרב מיכאלי (העבודה) הודיעה חגיגית כי גייסה 20 מיליון ש"ח לחידוש הפרויקט, אולם נכון לרגע זה הכסף לא עבר והפרויקט טרם חודש. בינתיים רוכבים ממשיכים להיהרג מהגדר הקטלנית.

נתון חריג ויוצא דופן נוסף הוא שארבעה רוכבים נהרגו בשנת 2021 ברכיבת שטח. ביום כיפור נהרג רוכב בן 20 בשטח פתוח בסמוך לצומת כברי שבצפון. בתחילת נובמבר נהרג רוכב אנדורו כבן 40 על שביל בסמוך לבית אריה, ושבוע לאחר מכן נהרג רוכב אנדורו נוסף, כבן 23, בסמוך לכפר גדעון, כשהתנגש בשרשרת פלדה שנמתחה לאורך השביל ולא סומנה. הרוכב הרביעי, כבן 21, נהרג ביום שישי שעבר בדיונה הגדולה באשדוד, כשרכב שטח מסוג RZR פגע בו חזיתית. רכיבת שטח נחשבת בטוחה יחסית, והרוגים בתאונות בשטח זה לא דבר שכיח. נתון של ארבעה רוכבים בתוך שלושה חודשים הוא כאמור יוצא דופן באופן חריג, כשהממוצע עומד על רוכב אחד בכל כמה שנים. אנו מקווים שלא מדובר במגמת גידול שנובעת מהגידול העצום בתחום האנדורו והשטח בישראל בשנים האחרונות.

בסך הכל נהרגו על כבישי ישראל בשנת 2021 לא פחות מ-364 בני אדם, כשהנתון הזה כאמור לא כולל את ארבעת רוכבי השטח שנהרגו השנה. זהו גידול של כ-20% ביחס לשנת 2020, שבה נהרגו על כבישי ישראל 305 בני אדם. כאמור, כ-23% מכלל ההרוגים עד כה ב-2021 היו רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת על אף שכלי הרכב הדו-גלגלי מהווים כ-5% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית במדינת ישראל, כלומר רוכבי דו-גלגלי נהרגים כמעט פי 5 ביחס לחלקם היחסי על כבישי ישראל.

חודש דצמבר 2021 הוא החודש שבו נהרגו הכי פחות רוכבים השנה, כששלושה רוכבים קיפחו בו את חייהם.

1. ב-24.12.21 סביב 12:00 נהרג רוכב כבן 21 בדיונה הגדולה באשדוד.

הרוכב רכב על אופנוע מוטוקרוס, כשרכב שטח מסוג RZR הגיח מולו והתנגש בו חזיתית. כתוצאה מהפגיעה הקשה הרוכב נפצע באורח אנוש, וצוותי רפואה שהגיעו למקום תוך קשיים לעבור את הגדר ניסו לבצע בו פעולות החייאה במשך זמן ארוך, אך לבסוף קבעו את מותו בדרך לבית החולים. הרוכב בן 21, יהודי, רכב על אופנוע מוטוקרוס בנפח 250 סמ"ק.

ב-28.12.21 נהרג רוכב כבן 50 בכביש 4, בסמוך לצומת עם כביש 7011.

הרוכב נסע בכביש 4, וככל הנראה נפגע מרכב שפנה שמאלה בלי לתת זכות קדימה. הרוכב נפצע באורח קשה, פונה לבית החולים, ולאחר זמן מה מצבו התדרדר והוא מת מפצעיו. הרוכב כבן 50, ערבי.

ב-31.12.21 סביב 11:30 נהרג רוכב כבן 59 בכביש 98, בסמוך למרום גולן וצומת עין זיוון.

• בינואר: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• בפברואר: 6 הרוגים על דו-גלגלי
• במרץ: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• באפריל: 12 הרוגים על דו-גלגלי
• במאי: 16 הרוגים על דו-גלגלי
• ביוני: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• ביולי: 9 הרוגים על דו-גלגלי
• באוגוסט: 8 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בספטמבר: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• באוקטובר: 6 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בנובמבר: 8 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• 69 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

תודה לדני גולדברג על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

מהדורה מספר 44 של ראלי דקאר תוזנק בבוקר בערב הסעודית, כאשר כל העיניים נשואות לאלוף המכהן שעבר השנה מהונדה לקבוצת ק.ט.מ המוכה.

דקאר 2022 (קישור לאתר הרשמי – כאן) יתקיים בפעם השלישית ברציפות בערב הסעודית, ויוזנק באופן רשמי ביום א' בהאיל (HA'IL), לאחר שהיום (שבת) התקיים הפרולוג בן ה-12 ק"מ. הראלי יסתיים לאחר 8,375 ק"מ בג'דה ב-14 בינואר. 4,258 ק"מ מתוך המרחק יהיו בקטעי ספיישל נגד השעון, בעוד השאר מיועדים לקישור. המארגנים הדגישו שכ-85% מהמסלול עובר בתוואי חדש, וכמובן שחלק ניכר מהימים יעבור בדיונות האימתניות של האזור.

קווין בנאבידס (בתמונה בראש הידיעה), אלוף 2021 בשורות הונדה, עבר לשנת 2022 ליריבה הגדולה ק.ט.מ, שמכוונת לחזור ולשלוט במדבר לאחר שנתיים רצופות בהן לא זכתה. ק.ט.מ מתייצבים עם רשימת כוכבים מכובדת, כשכל אחד מהם זכה לעמוד במדרגה הגבוהה של הדקאר. פבלו קואנטינילה, שהגיע למקום השני בדקאר 2020, עבר משורות הוסקוורנה להונדה ומצטרף לריקי בראבק שניצח ב-2020. את מקומו תפס האמריקאי סקיילר האוס, שרכב באופן פרטי בשנים האחרונות. גאס גאס גם מתייצבת עם קבוצה מוכשרת הכוללת את סם סנדלנד (מנצח מהדורת 2017) ודניאל סנדרס (מנצח הפרולוג בשבת), שסיים רביעי במרוצו הראשון במדבר בשנה שעברה.

השנה נרשמו למרוץ 1,065 משתתפים מ-63 מדינות (כשהשנה אין נציגים מישראל לאחר ייצוג מכובד בשנה שעברה בקטגורית המשאיות ו-SBS), ו-403 כלים. מספר האופנועים הנרשמים עומד על 144, שהחל מהשנה ישתמשו בספרי דרך אלקטרוניים וידרשו ללבוש וסטים מתנפחים לשמירה על ביטחונם.

הפרומו לדקאר 2022: