הב.מ.וו R 1300 GS נקרא למוסך לצורך החלפת ממסר התנעה; קריאת השירות נוגעת ל-44 אופנועים שנמכרו בין חודש אוגוסט 2023 לינואר 2024.
קריאת השירות נועדה למנוע אפשרות של כשל בכיסוי הפלסטיק של ממסר ההתנעה. במסגרת הבדיקה יוחלף ממסר ההתנעה באחד משופר בהתאם להוראות היצרן.
התיקון יתבצע ללא תשלום במרכזי השירות המורשים לטיפול באופנועי ב.מ.וו מטעם דלק מוטורס. ניתן לקבל את רשימת מרכזי השירות בפנייה למוקד שירות הלקוחות או באתר האינטרנט. יש לתאם מראש מול מרכז השירות את מועד ביצוע העבודה. על פי תקנה 306 (א) לתקנות התעבורה, בעל רכב שלא יבצע בפועל את 'הקריאה החוזרת' תוך 6 חודשים, משרד התחבורה לא יחדש את רישיון הרכב וכן עפ"י תקנה 306 (ג) לא יוכל בעל הרכב לבצע העברת בעלות.
הודעה כתובה תשלח בדואר ישראל עם הגעת החלפים המשופרים לכל בעלי האופנועים הרלוונטיים. לבדיקה האם מספר הרישוי כלול בקריאת השירות ניתן להיכנס לאתר www.bmw-motorrad.co.il או להתקשר למוקד שירות הלקוחות בטלפון 08-9139995.
נזכיר כי בתחילת השנה פרסמנו כי בב.מ.וו עצרו זמנית את המסירות של ה-R 1300 GS החדש בשל בעיות שהתגלו בממסר המתנע החשמלי שעלול לגרום גם לשריפה. בב.מ.וו תלו את האשמה בכשל בציפוי הפלסטיק של ממסר ההתנעה (Starter Relay) אשר יוצר לחות בתוך הממסר וגורם לו לפעול. נסביר שהממסר הוא רכיב חשמלי אשר סוגר מעגל פיקוד בזרם נמוך כדי להפעיל את מעגל ההפעלה בזרם הגבוה (המתנע החשמלי עצמו) – כלומר בלחיצה על כפתור ההתנעה מפעילים את הממסר, והממסר הוא זה שמפעיל את המתנע החשמלי. מדלק מוטורס נמסר אז כי "לא נתקלנו בתקלה כלשהי באופנועים שהגיעו לארץ. אנו מקפידים על הוראות היצרן ולכן הקפאנו את מסירות האופנועים עד הגעת החלפים הנדרשים והחלפתם".
לאחר שנתיים של טיזרים ותמונות, חושפים בקאן-אם את צמד האופנועים החשמליים, אבל עם טווח רכיבה קטן מהצפוי.
בחברת קאן-אם סימנו את שנת 2024 להצגת אופנועים חשמליים בייצור סדרתי, וזאת לאחר ההודעה על כך באוגוסט 2022 והתמונות והשמות באוגוסט 2023. החברה הקנדית אינה זרה לתחום הדו-גלגלי, כאשר בשנות ה-70 המוקדמות המותג היה הזרוע הדו-גלגלית של BRP, עם דגמי מוטוקרוס ואנדורו שזכו להצלחות גם במרוצים. לאחר מכן המיקוד עבר לטרקטורונים, דגמי צד לצד (SBS) קרביים, Sea-Doo למים, סקי-דו לשלג ועוד. בשנת 2019 רכשה החברה את הידע והזכויות לאופנועי אלטה (Alta Motors), שעד לסגירתה הייתה הבשורה בתחום אופנועי השטח החשמליים.
קאן-אם פולס
כעת מציגים בקאן-אם באופן רשמי את הגרסה הראשונה, אשר נקראת פולס (Pulse – דופק), שהיא שילוב של נייקד-רודסטר, ואת הגרסה השנייה, אשר נקראת אוריג'ין (Origin – המקור) – אדוונצ'ר עם חישוקי שפיצים בקוטר 21″ מלפנים ו-18″ מאחור. צמד הכלים מונעים על-ידי אותו מנוע חשמלי של רוטקס, שנקרא E-Power, ומספק הספק שווה ערך ל-47 כ"ס (35KW) ומומנט של 7.3 קג"מ. קיבול הסוללה מקוררת הנוזל היא 8.9 קילוואט-שעה ועקב האכילס של שני הדגמים הוא הטווח המוצהר בין טעינה לטעינה: 161 ק"מ לפולס ו-145 ק"מ לאוריג'ין הכבד יותר בתוך העיר, כשמספרים אלו יורדים כשיוצאים מחוץ לעיר עם 129 ק"מ לרודסטר ו-114 ק"מ לאדוונצ'ר. המהירות המרבית לשניהם עומדת על 130 קמ"ש.
זמני הטעינה עומדים על כ-3 שעות ל-80% מהקיבול המלא בטעינה ביתית ו-50 דקות בטעינה מהירה (Level 2 charger), או 5 שעות ו-15 דקות לטעינה מלאה ושעה וחצי באופציה המהירה, שמתווספת בתוספת מחיר. אחריות היצרן על הסוללה עומדת על 5 שנים או 50 אלף ק"מ. על האופנוע עצמו יש רק שנתיים אחריות (בקנדה וארצות הברית).
פטנט מעניין הוא הזרוע החד-צידית אשר מכילה בתוכה את שרשרת ההינע. הקופסה הסגורה מספקת שימון תמידי ומנגנון מתיחה אוטומטי, וגם מאפשרת להשקיט את רעשי השרשרת שגוברים על השקט של המנוע החשמלי ולשמור על השרשרת מפגעי הכביש והשטח.
קאן-אם אוריג'ין
גרסת הכביש, הפולס, מגיעה עם חישוקים יצוקים בקוטר 17″ וצמיגי דאנלופ ספורטמקס GPR-300. המזלג של קאיאבה (KYB) הפוך ובקוטר 41 מ"מ ומאחור יש בולם של זקס (Sachs). מערכת הבלימה זהה בשני הדגמים, של J.Juan, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 320 מ"מ ואחורי בקוטר 240 מ"מ. המשקל עומד על 177 ק"ג, כשמבחינת אלקטרוניקה יש צג TFT ענק בגודל של 10.25″ עם קישורית לסלולר, ABS ובקרת אחיזה (לא להטיה), וארבעה מצבי רכיבה.
גרסת האדוונצ'ר כוללת, כאמור, חישוקי שפיצים בקוטר 21″ ו-18″ מאחור עם מזלג הפוך של קאיאבה בקוטר 43 מ"מ ובולם אחורי של קאיאבה עם כיוונים מלאים. מהלך הגלגל בשני הצדדים הוא 255 מ"מ, גובה המושב הוא 865 מ"מ, מרווח הגחון 274 מ"מ והמשקל המוצהר עומד על 187 ק"ג. הצמיגים של האוריג'ין הם דאנלופ D605 במידת 90/90 מלפנים ו-120/80 מאחור. בגרסה הזאת ה-ABS ניתן לניתוק על הגלגל האחורי, כמו גם בקרת האחיזה. כאן יש 6 מצבי רכיבה, שניים לטובת השטח.
המחירים בארצות הברית מתחילים ב-14 אלף דולר לפולס ו-14.5 אלף דולר לאוריג'ין. לשני הדגמים יש גרסת 73 מיוחדת (לציון שנת 1973, שנת ההיווסדות של קאן-אם) עם משקף קדמי, גרפיקה שונה, מיתוג ופנסי LED שונים. גרסה זו עולה אלפיים דולר יותר.
אין מידע בשלב זה אם צמד האופנועים החשמליים של קאן-אם יגיעו לישראל, כאשר לדעתנו הסיכוי לכך נמוך עד אפסי. הטווח המוצהר קטן מדי, ולדעתנו יהווה מכשול בפני רוכשים בארץ ובעולם, וזה לפני ההימנעות הראשונית שיש לקהל הרוכבים מאופנועים חשמליים באופן כללי.
הימאהה R6 היה מיומו הראשון אופנוע סופרספורט קיצוני, אבל לא כמו הדגם של שנת 2006 – שלקח את גבול הקיצוניות והרחיק אותו הרבה יותר למעלה.
ממש עד לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הנציג של ימאהה בסגמנט ה-600, מה שנקרא סופרספורט, היה ה-YZF600R ת'אנדרקאט העגלגל וחביב. בשנת 1998 הציגו בימאהה את ה-YZF-R1, הליטר המפוצץ, והכינו את הקרקע להצגת מיני-R1. ואכן, בשנת 1999 העולם קיבל את ה-R6, וימאהה, על-מנת להשאיר אותו רענן ורלוונטי, המשיכה לשכלל, לחדד ולמקצע את הדגם, שכבש את בוחני האופנועים, את רוכשי האופנועים ואת רוכבי מסלול המרוצים.
כיסינו בעבר את הסיפור המשפחתי של ה-YZF-R6 בטור הזה, עוד מיומו הראשון ועד לסוף חייו בשנת 2021 עת הפך לאופנוע מסלול בלבד לתקופה קצרה עם גרסת ה-R6 RACE, וזה בגלל אי-התאמה לתקנות פליטת המזהמים. היום באנו להתמקד בשלב בו הוא הפך להיות מקיצוני לעוד יותר קיצוני, ולמעשה הפך מאופנוע כביש ממש ספורטיבי לאופנוע מסלול עם מראות ולוחית רישוי.
ימאהה R6R – אופנוע מרוץ עם רישוי כביש
לשנת 2005 המשיכה האבולוציה של דור 2003, כשה-R6 קיבל גם בלמים רדיאליים ומזלג הפוך. גרסה זו נחשבת לטובה ביותר מכל ה-R6 לאורך השנים, כשהיא סיפקה את כל היכולת הנדרשת, ויותר, מאופנוע לכביש הציבורי. בשנת 2006 ה-R6 יצא כדור חדש לגמרי כאשר נבנה באופן רדיקלי למדי. העיצוב של ה-R6R של 2006 השתנה מהקו של קודמיו בעוד שמבחינת אלקטרוניקה ומכניקה נוספו לו מצערות חשמליות (YCC-T שזה ר"ת של Yamaha Chip Control Throlle), ושסתומים מטיטניום שלקחו את הקו האדום הרחק אל 17,500 סל"ד (!) בעוד השעון עצמו מראה 20,000 סל"ד. למרות המספרים המרשימים, מערכת ניהול המנוע הגבילה את המנוע ל-15,800 סל"ד ונוצרה תערומת ומיני-שערורייה של רוכשים מאוכזבים בעקבות כך.
המנוע החדש, ארבעה צילינדרים בשורה, 599 סמ"ק, עם גל-זיזים עילי כפול ו-16 שסתומים, הפיק 131 כ"ס ב-14,500 סל"ד עם מומנט סמלי של 6 קג"מ ב-11,500 סל"ד. לא נתונים שרלוונטיים לכביש נס הרים או לסדום-ערד. לגופי המצערת בקוטר 41 מ"מ היו שני מזרקים – אחד ראשי עם 12 חורי הזרקה ואחד משני, שישב בתיבת האוויר והתחיל לעבוד בסל"ד בינוני. טריק ששובט היישר מאופנוע המרוצים. לכל זה נוספה מערכת ראם-אייר שנועדה להוסיף להספק המרבי במהירויות גבוהות (מעל 200 קמ"ש) כתוצאה ממינוף לחץ האוויר הדינמי בתור סוג של נשימה מתוגברת.
שלדת הדלתאבוקס מאלומיניום והבולמים המתכווננים במלואם נבנו בהשראת אופנועי ה-MotoGP של ימאהה – של אחד בשם ולנטינו רוסי. הבלמים של ברמבו היו עם צמד דיסקים מלפנים בקוטר 310 מ"מ ועוד אחד אחורי בקוטר 220 מ"מ. לא, בלי ABS. המשקל המשיך לרדת והגיע ל-161 ק"ג קלילים.
כאן גרסת 2008, ששופרה עוד (צילום: טל זהר)
גרסת 2008 המשיכה באבולוציה עם מנוע בעל יחס דחיסה גבוה יותר, חלקים פנימיים משופרים, מערכת הזרקה וניהול מנוע מעודכנים, ושני כוחות סוס נוספים שהעלו אותו ל-133 כ"ס. מכלולי השלדה והמתלים חוזקו לשיפור ההתנהגות, שלדת הזנב נבנתה ממגנזיום, ותהליך ההקצנה המשיך עם תנוחת רכיבה והתנהגות שמתאימים יותר ויותר למסלול. ה-R6, יחד עם הקטגוריה, נכנס למצב של סטגנציה – גם בשל המשבר הכלכלי – והוא קיבל בעיקר שינויי גרפיקה עד לדור החדש והאחרון של שנת 2017.
עד לשנת 2005 הימאהה YZF-R6 היה יחסית פופלארי ומבוקש בקרב רוכבי הכביש בישראל, כאשר דגם 2006 כבר הפך להיות יותר מדי קיצוני גם עבורם, בטח כשאופנועי הליטר-ספורט נתנו הרבה יותר עם הפרש במחיר שלא היה כזה גדול. לדעתנו לא הרבה האריכו ימים על כבישי ישראל. אבל עדיין, אחד מגלגולים היותר מדוברים וזכורים של ה-R6 האייקוני.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 399 סמ"ק, 45 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 3.97 קג"מ ב-7,000 סל"ד, DOHC עם 4 שסתומים, הזרקת דלק עם מצערת חשמלית, קירור נוזל, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי עם שלדת זנב פריקה מאלומיניום, מזלג הפוך WP בקוטר 43 מ"מ, כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 150 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 150 מ"מ, דיסק קדמי 320 מ"מ, קליפר רדיאלי BYBRE, דיסק אחורי 240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,357 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', משקל 165 ק"ג, צמיגי מישלין POWER 6 במידות 110/70R17, 150/60R17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערת חשמלית עם 3 מצבי רכיבה – כביש, גשם ומסלול, חיישן הטיה (IMU), מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו, מערכת בקרת אחיזה להטיה עם אופציית ניתוק, בקרת זינוק, מסך TFT עם חיבור לטלפון הנייד, פנסי LED היקפיים, אופציה לקוויקשיפטר דו-כיווני
צפו בווידאו – מסביב לק.ט.מ 390 דיוק:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
ה-390 דיוק הראשון של ק.ט.מ, מ-2013, היה אחד הכלים החשובים של ק.ט.מ בכל הזמנים מפני שהוא היה הסנונית הראשונה של פרי שיתוף הפעולה של ק.ט.מ עם בג'אג' ההודית – שיתוף פעולה שהקפיץ את ק.ט.מ להיות יצרנית האופנועים הגדולה באירופה. יחד עם ה-390 יצאו גם גרסאות 125 ו-200 סמ"ק, וכן גרסאות RC ספורטיביות באותם הנפחים, אבל מבין כל הסדרה, ה-390 דיוק היה החשוב ביותר והמוכר ביותר, והוא הפך ללהיט מכירות בארץ וגם באירופה. מאז, אגב, נמכרו בישראל כמעט 1,000 יחידות של האופנוע הזה.
בדור השני של 2017 ה-390 דיוק עבר שדרוג משמעותי בכל מקום אפשרי, והוא קיבל עיצוב חדש וקרבי וגם מערכות אלקטרוניקה מתקדמות. בחנו אותו מיד כשהגיע ארצה ואהבנו מאוד את התוצאה. ב-2021 הדור השני שודרג מעט, וכעת ל-2024 יוצא הדור השלישי שמתחדש בכל מקום אפשרי, כשלמעשה מדובר באופנוע כמעט חדש לגמרי.
המנוע גדל בנפחו מ-373 סמ"ק ל-399 סמ"ק על-ידי הגדלת מהלך הבוכנה היחידה ב-4 מ"מ ל-64 מ"מ. תוספת הנפח מגדילה בכוח סוס אחד את ההספק ל-45 כ"ס ב-8,500 סל"ד (500 סל"ד פחות מהדור הקודם) ואת המומנט לכמעט 4 קג"מ ב-7,000 סל"ד. הקו האדום מוגדר ב-10,500 סל"ד. המשקל המלא עומד על 165 ק"ג.
ק.ט.מ 390 דיוק – דור שלישי ל-2024
שלדת הפלדה חדשה ומחוזקת, כשיש שלדת זנב פריקה מאלומיניום. יש גם משולשים חדשים ומזלג קדמי משופר של WP בקוטר 43 מ"מ, שגם מוסיף 8 מ"מ למהלך הגלגל ל-150 מ"מ וגם מציע 5 מצבי כיוון שיכוך כיווץ והחזרה. הזרוע האחורית חדשה ומעוקלת בצורת בננה, מה שמאפשר מיקום חדש לבולם האחורי, שנמצא בצידו הימני של האופנוע ומציע כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה. זה משליך באופן ישיר על מיקום חדש לתיבת האוויר ולמפלט.
העיצוב מתחדש גם הוא, עם מיכל דלק חדש וגדול יותר בנפח 15 ליטרים לעומת 13.4 ליטרים בדגם היוצא, כנפיים חדשות שמעניקות את המראה של ה-1390 סופר דיוק החדש, גובה המושב ירד ב-10 מ"מ ל-820 מ"מ, כשיש אופציה להנמכה עד ל-800 מ"מ ידידותיים לרוכב המתחיל, ויש גם מושב חדש וחישוקים חדשים וקלים יותר. יש הרבה כתום והרבה בלינג על ה-390 דיוק החדש, והוא צועק מכל מקום 'אופנוע לאינסטגרם!'. רק נציין שסכימת הצביעה בכחול-טורקיז, שמגיעה מהסופר דיוק ומהאדוונצ'רים הגדולים, יפה מאוד לטעמנו והולמת את ה-390 דיוק.
מבחינת אלקטרוניקה, ה-390 דיוק החדש מגיע עם מערכת ABS להטיה ואפשרות למצב 'סופרמוטו' המנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי, בקרת זינוק המקבעת את הסל"ד על 7,000, ובקרת אחיזה להטיה עם אפשרות לניתוק. דרך מסך ה-TFT החדש בגודל 5″ עם קישורית לסלולר, ניתן גם לשלוט על מערכת ניהול המנוע הכוללת מצב 'כביש' ומצב 'גשם'. במסך יש גם פיצ'ר של מצב 'מסלול' עם תצוגת מידע מינימלית ומד סל"ד גדול יותר. יש מערכת תאורת LED היקפית ואופציה בתשלום לקוויקשיפטר.
עיצוב רדיקלי, הרבה בלינג
ביצועים
אחד השינויים המשמעותיים נמצא במנוע. הגדלת מהלך הבוכנה הגדילה את הטווח השימושי של המנוע והפכה אותו לגמיש יותר. למנוע החדש יש כוח שימושי כבר מסל"ד נמוך (ביחס לנפח, כן?), והוא גמיש יותר מהמנוע הקודם, אפילו באופן משמעותי. יחד עם זאת, השינויים במנוע גם הפכו אותו לחלק יותר, והוא מפיק פחות ויברציות מהעבר. השילוב של מהלך בוכנה ארוך יותר, מצערת חשמלית חדשה וגל איזון חדש יוצרים מחד מנוע חלק יותר באופן משמעותי, אבל גם תגובת המצערת עדינה יותר כעת. המשמעות היא רכיבה חלקה יותר, אבל גם מנוע פחות אגרסיבי מבעבר עם פחות פלפל ושמחת חיים. אז מצד אחד המנוע הזה מאפשר תאוצה מהירה יותר של האופנוע בפול גז, אבל מצד שני קשה יותר להרים גלגל לשמיים.
האופי החלק הזה נובע מהשאיפה לייצר אופנוע קל יותר לרכיבה, וגם בשל תקנות זיהום האוויר שהולכות וסוגרות על המנועים. בכל אופן, את המטרה של קלות רכיבה בהחלט השיגו בק.ט.מ, שכן ה-390 דיוק קל יותר לרכיבה וידידותי למשתמש. שורה התחתונה היא שהמנוע הזה חזק יותר, חלק יותר וידידותי יותר. מהירות השיוט הנוחה בכביש המהיר עומדת על סביב 130 קמ"ש, והמהירות המקסימלית עומדת על סביב 160 קמ"ש – תלוי בכיוון הרוח.
מבחינת התנהגות דינמית, גם כאן השינויים המכאניים הופכים את צמד ה-390 דיוק לטוב יותר מבעבר, כשהשיפור בבולמים בהחלט מורגש לטובה – ובעיקר בפרונט. ניכר שההידראוליקה טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי ביציבות גבוהה יותר ובקשיחות של הפרונט – בדגש על יכולות ספורטיביות. הפרונט הזה סופג בקלות בלימות חזקות אל תוך הפנייה בכבישים מפותלים, והוא נוסך הרבה מאוד ביטחון ברוכב. הבולם האחורי גם הוא שופר, אבל כצפוי בסוג זה של אופנועים זולים הוא בינוני בלבד, והוא צוואר הבקבוק של היכולות הדינמיות. כשהאספלט מפולס הוא יתנהג טוב מאוד וישמור על יציבות, אבל כשהאספלט מתחיל להשתבש הבולם האחורי הוא הראשון שייצא מאיזון ויגרום לנדנודים של האופנוע. כאמור, לא יוצא דופן בקטגוריה.
כידון רחב, שליטה טובה וזמישות גבוהה
ה-390 דיוק מצטיין בתחום הזמישות (אג'יליות), והיכולת לקפל אותו לפניות צפופות או בכלל בשעשועי מגרש חניה או ברכיבה עירונית צפופה. זה נובע מתנוחת הרכיבה הזקופה עם הכידון הרחב, הממדים הקומפקטיים והמשקל הנמוך, וממערכת המתלים שמאפשרת עבודה טכנית אינטנסיבית במהירויות נמוכות בלי להתרגש יותר מדי. זה אחד הכלים היותר מהנים וקלים לשליטה במגרשי חניה ובג'ימקאנות, והוא גם לא רע בשעשועי ווילי'ז, סטופי'ז והחלקות זנב. נספר גם שהבלמים החדשים מצוינים, כשהקדמי מספק נשיכה יפה והרבה רגש.
לסיכום הפרק אפשר לומר שה-390 דיוק החדש של 2024 משתפר בתחום ההתנהגות הדינמית והביצועים, מציע חבילת ביצועים מלהיבה יותר ממה שמקובל בסגמנט, אבל הוא איבד את ה'פלפליות' שהייתה לו במנוע – על אף שהפך לגמיש וחזק יותר. יש שיראו בזה יתרון, אנחנו רואים בזה חיסרון ומעדיפים יותר שמחת חיים במנוע, גם אם זה בא על חשבון חלקות.
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה דומה מאוד למה שהיה בעבר, כשהיא זקופה ושלטת עם כידון רחב. ה-390 דיוק תמיד היה אופנוע קומפקטי, וכך הוא נשאר, כשקל להגיע לקרקע עם רגליים בטוחות גם לרוכבים לא גבוהים. אלו האחרונים, אגב, עלולים להרגיש צפיפות על הדיוק הקטן, אבל גם פה אין כל חדש.
כמו הדורות הקודמים, ה-390 דיוק מיועד יותר לתנועה צפופה, שם הוא פורח. אפשר להשתמש בו ככלי תחבורה בין-עירוני והוא יגיע לכל מקום בארץ בקלות, אבל הוא לא אידאלי לשימושים האלה גם בגלל הגודל הפיזי וגם בגלל היעדר מיגון רוח. וכמו בעבר – אפשר להרכיב עליו, אבל אין איכות חיים במושב המורכב.
בולמים קדמיים קשיחים טובים
הערך המוסף של ה-390 דיוק נמצא במערכות האלקטרוניקה – שמציבות סטנדרט חדש וגבוה בסגמנט, בדומה להוסקוורנה 401 החדשים שיושבים על אותה הפלטפורמה. יש כאמור חיישן הטיה תלת-ממדי, כשעליו יש מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו שמנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי, ויש בקרת אחיזה להטיה עם אופציה לניתוק. שני אלו בלבד הם סטנדרט חדש בסגמנט, והם מקפיצים את תחום האלקטרוניקה בק.ט.מ הקטן. מרשים! מסך ה=TFT החדש גדול, יפה וקל לשליטה, וגם מתממשק לטלפון הסלולרי, כשבפתיחת סוויץ' מסך הפתיחה מציג מחווה יפה לכבוד 30 שנים למשפחת הדיוק. נציין גם את בית המתגים החדש והנוח ששולט על המסך, וכן את הממשק הידידותי של המסך, שקל מאוד ללמוד ולתפעל.
המערכות המכאניות בשילוב של האלקטרוניקה המודרנית לוקחות את ה-390 דיוק צעד קדימה מבחינת קלות תפעול וידידותיות למשתמש. אנחנו כותבים על זה הרבה לאחרונה כי זו מגמה שאליה הולכים כל היצרנים, ואנחנו רואים את השיפור מדגם לדגם. השורה התחתונה היא שקל יותר לרכוב על הק.ט.מ 390 דיוק החדש, והוא מתאים לטווח רחב של רוכבים, והעיקר לאלו שבאים מלמטה, כלומר למתחילים יותר.
מנוע חלק יותר, אלקטרוניקה מובילה בסגמנט
סיכום ועלויות
בק.ט.מ משפרים את ה-390 דיוק החשוב בכל מקום אפשרי, מציבים סטנדרט חדש בסגמנט בתחום האלקטרוניקה, ומחדדים את העיצוב כך שיתאים לשאר משפחת הדיוק.
המנוע משתפר והוא חזק וחלק יותר, השלדה והמתלים משתפרים כך שהאופנוע ביצועיסט יותר, ובעיקר מערכות האלקטרוניקה משתדרגות ומציבות סטנדרט חדש וגבוה לאופנועי A1 – עם ABS להטיה, בקרת אחיזה להטיה, ומצערת חשמלית עם 3 מצבים. כל זה פרט למסך TFT מודרני ולפנסי LED מודרניים. לרוכשי האופנוע נמליץ לרכוש גם את הקוויקשיפטר הדו-כיווני, שלא הגיע באופנוע המבחן החדש שלקחנו, אבל כן רכבנו איתו על הצמד האחים היושבים על אותה הפלטפורמה – הסווארטפילן 401 והוויטפילן 401 של הוסקוורנה.
מחירו של ה-390 דיוק החדש נקבע על 40 אלף ש"ח – גבוה בכ-4,000 ש"ח ממחירו של הדגם היוצא. המחיר הגבוה יותר נובע כמובן מהשיפורים המכאניים והאלקטרוניים שהדיוק מקבל, אבל עדיין מדובר בעלייה לא קטנה במחיר שעלולה להרתיע רוכבים. כך או כך, ה-390 דיוק, אחד הכלים החשובים של ק.ט.מ בכל הזמנים, משתדרג בכל מקום אפשרי והופך להיות טוב יותר, ביצועיסט יותר ואלקטרוני יותר. אופנוע טוב וחשוב.
סדרת ה-PACKTALK של קארדו מוכרת בעיקר בזכות מערכת התקשורת DMC, שמאפשרת תקשורת רציפה בין 15 רוכבים בו-זמנית ומאפשרת ניתוק וחיבור אוטומטיים של רוכבים לקבוצה. הסדרה הזו השתפרה עם השנים, והיו לה 3 דורות, כשהאחרון מביניהם היה ה-PACKTALK BOLD. לפני שנתיים חשפו בקארדו את ה-PACKTALK EDGE המודרנית, שלקחה את כל הפיצ'רים של ה-BOLD ושיפרה אותם, וכן הגיעה באריזה חדשה ומודרנית, שבין היתר ביטלה את האנטנה החיצונית, ושאחד הפיצ'רים הנוחים שלה היה השילוב המגנטי אל תושבת המכשיר.
כעת, בעת שקארדו הישראלית חוגגת 20 שנים, היא משחררת את ה-PACKTALK PRO – מערכת תקשורת שלוקחת את גרסת ה-EDGE ומוסיפה עליה 2 מערכות: הראשונה והחשובה – מערכת בטיחות חדשה להתראה במקרה של התרסקות. השנייה – מערכת לכיבוי והדלקה אוטומטיים. פרט לאלה ה-PRO מגיעה עם רמקולים בקוטר 45 מ"מ של JBL לעומת 40 ב-EDGE, עם אריזה שחורה חדשה לעומת אפורה ב-EDGE, וכן עם 3 שנות אחריות.
מפרט טכני – קארדו PACKTALK PRO
בלוטות' 5.2
אינטרקום בלוטות' עד 4 רוכבים
אינטרקום DMC דור 2 עד 15 רוכבים
2 ערוצי בלוטות' – לשני טלפונים או לטלפון ולאביזר נוסף
ווליום אוטומטי AGC
הפעלה וכיבוי אוטומטיים
מערכת התראת התרסקות
יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) לגילוי התרסקות
רדיו FM מובנה עם 6 תחנות בזיכרון, כולל RDS
שיתוף מוזיקה עם הנוסע
הזרמת אודיו (מוזיקה או רדיו) במקביל לאינטרקום
חיוג מהיר
הקלטת שמע לאפליקציה בזמן נסיעה
רמקולים 45 מ"מ של JBL
פרופילי סאונד JBL
מיקרופון היברידי (חוטי ובום משולב) ומיקרופון חוטי
גלגלת לשליטה על עוצמת השמע
עמידות מלאה במים ובלחות IP67
חיבור USB-C
חיבור לאפליקציית Cardo
עדכוני תוכנה ישירות מהאפליקציה ללא חיבור חוטי (Over The Air)
חיבור מגנטי לתושבת
משקל 47 גרם
אחריות: 3 שנים
מה באריזה?
מכשיר PACKTALK PRO
ערכת שמע לחיבור לקסדה עם תופסן מתכת
רמקולים 45 מ"מ של JBL
מיקרופון חוטי
מיקרופון היברידי (בום וחוטי)
מדבקה להצמדת ערכת השמע לקסדה במקום תופסן המתכת
מדבקות וולקרו להצמדת הרמקולים והמיקרופון החוטי אל הקסדה
כריות הגבהה לרמקולים
כבל טעינה USB-C
שק בד להגנה על המכשיר
חוברות הדרכה ומדבקת Cardo
תפעול וחוויית שימוש
התקנה הערכה על הקסדה קלה, פשוטה ולוקחת דקות ספורות. הרוב המכריע של הקסדות המודרניות כבר מגיע עם הכנה למערכת תקשורת לקסדה, והערכה של קארדו מותאמת לכל הקסדות.
אחד היתרונות של ה-PACKTALK EDGE, וכמובן של ה-PRO החדשה, הוא החיבור המגנטי של המכשיר אל ערכת השמע. פשוט מניחים את המכשיר על התושבת, והוא מתמגנט ומתחבר. כדי להוציא את המכשיר, למשל לצורך טעינה, יש ללחוץ על קליפס ולשלוף את המכשיר, בדומה למכשירים קודמים של קארדו.
איכות השמע מעולה – גם בגלל פרופילי הסאונד וגם בגלל הרמקולים של JBL בקוטר 45 מ"מ. כבר כתבנו על האיכות הזו בדגמים קודמים של קארדו, וגם כאן האיכות מעולה, מנעד הצילים גדול, וחובבי מוזיקה בקסדה יאהבו מאוד את האיכות. הרדיו עובד לא רע, אם כי לעתים יש בעיות קליטה במקומות גבוליים שבהם מכשירי רדיו אחרים קולטים טוב יותר. התפעול בפקודות קוליות השתפר ב-EDGE וב-PRO, אם כי זו פונקציה שאנחנו פחות משתמשים בה, ומעדיפים תפעול ידני או דרך האפליקציה.
שיפור חשוב שיש ב-EDGE, וכמובן ב-PRO, הוא בלוטות' 5.2, שהוא גם מהיר יותר, אבל גם מקל את עבודת התקשורת מול הטלפון בכמה אופנים – למשל, בעבר הייתה עוצמת שמע לאפליקציה בטלפון עצמו (למשל יוטיוב או שידור סטרימינג), ועוצמת שמע נוספת למכשיר. כעת עם בלוטות' 5.2 יש עוצמת שמע אחת, והעלאה או הורדת עוצמת השמע במכשיר משנה את עוצמת השמע באפליקציה בטלפון. יתרון נוסף של בלוטות' 5.2 – בעבר לא ניתן היה לענות לשיחות טלפון בוואטסאפ דרך כפתור הטלפון במכשיר עצמו, אלא רק דרך הטלפון עצמו. כעת עם 5.2 כפתור הטלפון במכשיר פועל גם בוואטסאפ.
פונקציה שבה אנחנו משתמשים באופן שוטף במערכת פול גז היא האינטרקום בחיבור DMC, שהפך לאחר מכלי העבודה העיקריים שלנו בזמן רכיבה וצילומים של מבחני דרכים. ה-DMC (ר"ת Dynamic Mesh Communication), שפותח על-ידי קארדו, מאפשר לחבר לרשת תקשורת עד 15 רוכבים, כשרוכב שיוצא מהקבוצה בגלל טווח, יחזור לקבוצה ברגע שיהיה בטווח קליטה. אפשר לשמור באפליקציה קבוצות רוכבים שונות, ויש לנו באפליקציה קבוצה של מערכת פול גז עם כל המכשירים המקושרים. כאן ב-EDGE וב-PRO ה-DMC הוא דור שני, והוא מהיר יותר, בעל טווח גדול יותר ועם איכות שמע טובה יותר. מערכת חשובה מאוד לרוכבים בקבוצות – גם בשטח.
פונקציה חדשה ב-PACKTALK PRO היא הכיבוי וההדלקה האוטומטיים. בקצרה: ברגע שמניחים את הקסדה והיא לא זזה למשך של כ-15 שניות – המכשיר כבה. כשמרימים את הקסדה המכשיר נדלק שוב אוטומטית. פיצ'ר מצוין למי ששוכח לכבות את המכשיר, ובכלל מגביר את נוחות השימוש.
הפונקציה השנייה והחשובה בטיחותית היא זיהוי התרסקות ושליחת הודעה לאיש קשר. ל-PACKTALK PRO יש חיישן תאוצה IMU ורכיב GPS. כשהאלגוריתם של המערכת מזהה שהרוכב מעורב בתאונת דרכים (התרסקות), האפליקציה מקפיצה הודעה בטלפון של הרוכב עם טיימר של 30 שניות. אם הרוכב לא מגיב לטיימר, המערכת תשלח הודעת SMS לאיש קשר שנקבע מראש, תודיע לו שככל הנראה הרוכב היה מעורב בתאונה, ותשלח מיקום GPS. המערכת הזו עובדת במשולש של מכשיר-טלפון-ענן, כשעיבוד הנתונים ושליחת ההודעה מתבצעים בענן ולא על המכשיר או על הטלפון.
את הנתונים הראשוניים כמו מספר הטלפון האישי ומספר הטלפון של איש הקשר מזינים פעם אחת בתחילת העבודה עם המכשיר, וניתן לשנות אותם דרך האפליקציה. לשמחתנו הרבה לא ניסינו את המערכת בזמן אמת, אולם ביצענו סימולציה דרך האפליקציה והצלחנו להבהיל את אשת הקשר שלנו, שקיבלה הודעה. בכל אופן, זוהי מערכת בטיחות חשובה מאוד שמתווספת לפונקציות של קארדו ולכלל מערכות הבטיחות של האופנוע.
סיכום ועלויות
ה-PACKTALK PRO הוא מכשיר הדגל של קארדו נכון להיום, והוא ממשיך את הפיתוח של החברה הישראלית שיושבת ברעננה. ה-PACKTALK EDGE לקח את כל היתרונות של ה-PACKTALK BOLD כמה צעדים קדימה, וגרסת ה-PRO הייחודית מרחיבה את טווח השימושים ומציעה את מערכת ההתראה לזמן תאונה, מערכת לכיבוי והדלקה אוטומטיים, רמקולים של JBL בקוטר 45 מ"מ, וכן 3 שנות אחריות. בנוסף, המכשיר מגיע בצבע שחור, לעומת האפור של ה-EDGE.
המחיר של ה-PACKTALK PRO נקבע בישראל על 1,990 ש"ח לערכה בודדת. מכיוון שזו גרסה מיוחדת, אין ערכה זוגית DUO כמו ב-EDGE ובשאר מוצרי קארדו. זהו מחיר גבוה ב-400 ש"ח מה-PACKTALK EDGE, ואבסולוטית הוא בהחלט גבוה, אולם מקבלים פה תמורה טובה לתוספת התשלום. המחיר בחו"ל אגב, דומה מאוד למחיר בארץ, כשלעתים הוא זול בכ-300-200 ש"ח ולעתים יקר יותר בסכום דומה – נקודת זכות לברקום תקשורת, היבואנית של מוצרי קארדו לישראל.
אל תוך שוק האופנועים החשמליים המצומצם נכנסת חברת אולה אלקטריק (Ola Electric) ההודית, עם הרודסטר – שמציע על הנייר נתונים מבטיחים.
בניגוד לתחום הרכבים, אין הרבה ביקוש או היצע לאופנועים חשמליים. אחד הנושאים שמשפיעים על כך הוא חרדת הטעינה, כאשר הסוללות הקטנות לא מאפשרות טווח רכיבה גדול ומגבילות את הקטנועים והאופנועים. אל התחום הזה נכנסת חברת אולה אלקטריק, שהוקמה בהודו בתחילת 2021 ומתמקדת אך ורק בתחום הדו-גלגלי החשמלי. תוך שנתיים הם כבר הציעו שלוש גרסאות של קטנוע שנקרא S1, כאשר גרסת הפרו הבכירה הציעה טווח רכיבה של 195 ק"מ ומהירות מרבית של 120 קמ"ש.
אולה רודסטר פרו
כעת מציעים באולה אופנוע חשמלי שנקרא רודסטר, וגם הוא מגיע בשלוש גרסאות. הבסיסי שנקרא רודסטר X עם שלוש אופציות של קיבול סוללה: 2.5, 3.5 או 4.5 קילוואט שעה. המנוע החשמלי מספק כ-15 כ"ס, מאפשר מהירות מרבית של 124 קמ"ש וטווח רכיבה מוצהר של 200 ק"מ. הרודסטר עם אופציות קיבול של 3.5, 4.5 או 6 קילוואט, הספק של 17 כ"ס, מהירות מרבית של 126 קמ"ש וטווח רכיבה מוצהר של 248 ק"מ בין טעינות. לעומת ה-X יש יותר אלקטרוניקה ומערכות בטיחות הכוללות גם ABS להטיה ומערכת בלימה על-חוט (Brake-by-Wire), וכן גם היפוך מנוע שמאפשר הילוך אחורי.
וזה מביא אותנו לגרסה הבכירה, גרסת הרודסטרפרו. כאן הסוללות גדולות יותר, עם קיבול אפשרי של 8 קילוואט לשעה או 16 קילוואט לשעה. ההספק המוצהר הוא 70 כ"ס והמומנט עומד על 10.5 קג"מ. בתוך העיר הוא יגיע מעמידה ל-40 קמ"ש ב-1.2 שניות, בדרך למהירות מרבית של 194 קמ"ש. ההיילייט הוא הטווח המוצהר, שעומד על לא פחות מ-579 ק"מ בין טעינה לטעינה. בניגוד לאחיו הבסיסיים, יש כאן מזלג הפוך, צמד דיסקים לבלימה מלפנים (רק אחד באחרים), מערכת ABS מתקדמת, 6 מצבי רכיבה שמנוהלים דרך מסך TFT בגודל של 10″, הכוללים מצב הייפר מקסימלי, ספורט, נורמל, אקו ומצבים להתאמה אישית. יש גם מערכת ADAS שמתריעה על עצמים מתקרבים, ומערכת בידור שיכולה להקרין על הצג משחק וירטואלי. הרודסטר פרו גם מיועד לרכיבת מסלול ספורטיבית ויציע על המסך כל מיני נתונים מידע רלוונטיים במצב מסלול, בקרת ווילי, בקרת בלימה ובקרת אחיזה רב-שלבית.
בשלב זה חברת אולה אלקטריק מוכרת רק בשוק ההודי, אך בכוונתה להתרחב אל תוך ארצות הברית (שם היא מחזיקה מרכז פיתוח) ואירופה. על פניו נראה שהגרסה הבכירה פותרת את 'חרדת הטווח' של הלקוח הטיפוסי, ויכולה לספק אופנוע ספורט שונה, שיכול לספק יום רכיבה אינטנסיבי על טעינה אחת. נעקוב בחשדנות, ונמשיך לעדכן.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 449 סמ"ק, הספק 44 כ"ס ב-8,500 סל"ד, מומנט 4.4 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 11.5:1, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ עם כיוון עומס קפיץ ושיכוך כיווץ, מהלך גלגל 200 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של קאיאבה בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 200 מ"מ, דיסק יחיד של J.Juan בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, אורך 2,210 מ"מ, בסיס גלגלים 1,505 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, מיכל דלק 17.5 ל', משקל 175 ק"ג, צמיגי CST Ambro טיובלס, 140/70R18 (אופציה ל-140/80-18), 90/90-21
בקרות ואלקטרוניקה: מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים, בקרת אחיזה מתנתקת, ABS מתנתק, CFMOTO Ride App Connectivity, שקע USB לטעינה
עופר-אבניר, יבואנית אופנועי CFMOTO לישראל, השיקה במהלך יומיים אינטנסיביים בשטח את ה-450MT החדש כשהוא נכנס לסגמנט האדוונצ'ר-שטח הפופולרי בישראל ובעולם ומנסה להחזיר את השפיות לסגמנט שהולך ומשתכלל וכתוצאה מכך גם הולך ומתייקר. גילינו אופנוע מעולה, במחיר טוב מאוד שהופך אותו להיות מועמד להפתעת השנה בעולם האופנועים.
צפו בווידאו – CFMOTO 450MT בהשקה מקומית:
צילום: אסף רחמים; עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
בחברת CFMOTO הציגו בתערוכת מילאנו האחרונה גרסת 450 סמ"ק שלישית, שמעבה את הספורטיבי (SR) ונייקד (NK) ונכנסת אל משפחת ה-MT שבסגמנט האדוונצ'ר. מלכתחילה מדובר כאן על אדוונצ'ר עם נתונים שמכוונים לרדת גם לשטח – וזה כולל עיצוב סטייל ראלי, חישוקי 21″ ו-18″ ובולמים ארוכי מהלך.
האופנועים בסגמנט האדוונצ'ר בשנים האחרונות הלכו וגדלו, השמינו, התחזקו ובעיקר השתכללו ובעיקר התייקרו. טווחי המחירים הגיעו לרמה כזאת, שרק המחשבה על לרדת איתם לשטח מתחילה להלחיץ. לך תתקן אחר כך. במידה כזאת, שזו התפיסה שב-Cfmoto רוצים לשנות. אם תרצו – בדיוק כמו שעשו ימאהה עם הטנרה 700 לפני חמש שנים. ולא סתם אנחנו מזכירים אותו פה.
ה-450MT הושק בעולם בחודש אפריל השנה, הקונספט דיבר מאוד אלינו במערכת והייתה לנו תחושה שהוא מביא איתו בשורה שתהיה רלוונטית וחשובה לשוק הישראלי. לשם כך היה לנו חשוב מאוד להביא את הרשמים של עמיתינו, שבחנו אותו עבורנו בהשקה העולמית בפיליפינים.
CFMOTO 450MT
בעוד שהמתחרים הקרובים יחסית בוחרים במנועי סינגל (ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, רויאל אנפילד הימליאן 450) או טווין מקבילי 'פשוט' (הונדה NX500), ב-CFMOTO הלכו על תצורת טווין מקבילי בנפח 450 סמ"ק, רק שפה עם השיטה שמפרידה את פיני גל הארכובה ב-270° לטובת החספוס הנחמד ותחושת הווי-טווין. זהו הנפח הקטן ביותר שמציע את זה, והבא אחריו הוא אותו טנרה 700 שהוזכר. ההספק עומד על כ-44 כ"ס ב־8,500 סל"ד והמומנט על 4.4 קג"מ ב-6,250 סל"ד.
לטובת יכולות השטח הורכבו חישוקי 21″ מלפנים עם צמיג במידת 90/90, ו-18″ מאחור עם 140/70. המזלג ההפוך של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ, כאשר הבולמים הקדמיים והאחוריים ניתנים לכיוונון מלא ומספקים מהלכי גלגל של 200 מ"מ בשני הצדדים. הבלמים של J.Juan מורכבים מדיסק יחיד בקוטר 320 מ"מ מלפנים ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ, עם ABS של בוש, הניתן לניתוק בלחיצת כפתור פשוטה שגם מנתקת את בקרת האחיזה האחורית. המושב בגובה 820 מ"מ נמוכים (עם אופציה למושב מונמך של 800 מ"מ), מרווח הגחון עומד על 220 מ"מ גבוהים , מיכל הדלק מכיל 17.5 ליטר והמשקל היבש עומד על 175 ק"ג.
מבחינת אבזור יש צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר, שקע USB לטעינה ופנסי LED היקפיים. בנוסף יש משקף מתכוונן שהמכניזם לכך נמצא בשתי גלגלות פשוטות ונוחות, כך שאפשר לכוון גם ביד ימין וגם ביד שמאל. המראות מתקפלות פנימה במספר שלבים לטובת השתחלות בין רכבים ולשמירה עליהם ברכיבת שטח. במפרט הישראלי יש גם מיגונים מלאים הכלולים במחיר. כמובן שיש קטלוג שיפורים מלא עם מושב גבוה יותר, מערכת פליטה חליפית, מיגונים כיד הדמיון והכי חשוב לאדוונצ'ר: סט ארגזים ופנסי ערפל.
אחד הכלים החשובים והמבטיחים של השנה בשוק הישראלי
התרשמות רכיבה
ההשקה המקומית של עופר-אבניר נמשכה על פני יומיים, כשרובם התמקדו ברכיבת שטח באזור הרי ירושלים. המפרט כלל שבילים מהירים, עליות, ירידות מאתגרות והרבה משחקים. כבר דיברנו על הרצינות והשתכללות של אופנועי האדוונצ'ר, ול-CFMOTO חשוב להחזיר את הכיף לתחום, לנטוע בחזרה את המושג 'פלייבייק'. אופנוע שאתה מחפש את האבן הקרובה בכדי להקפיץ את הגלגלים, את הפנייה הרחוקה בכדי להיכנס בנעילה מלאה של הגלגל האחורי ולצאת בדריפט. אופנוע שאתה חוזר לימי הווילי בהילוך ראשון ו'צלחות' במקום בשביל לחנוק את כולם עם אבק. לא ממזמן בחנו את הווג 300 ראלי, שבמידה מסוימת מדבר את אותה השפה. ההבדל הוא שה-450MT יודע גם ללבוש את הפנים הרציניות ולספק אופנוע לטיולים ולימים הסיזיפיים שצריך גם לרכוב בכביש בכדי להגיע לעבודה או ללימודים.
במבט ראשון ושני ה-450MT נראה טוב, טוב מאוד אפילו. ב-CFMOTO הלכו על מאפייני ראלי, שמתבטאים במסיכת חזית גבוה עם מיכל דלק (ממתכת) מעובה וזנב צר. שקע המושב נראה מעט מוזר מהצד ושובר את קו העיצוב, אך זה המחיר של הנגשת האופנוע לרוכבים מתחילים. לישראל הוא מגיע בשני צבעים: הלבן עם כנף קדמית גבוהה והשחור עם כנף נמוכה. מעבר לכך אין שום הבדל והיבואן המקומי הביא כנפיים לכל צבע, כך שבתוספת מחיר ניתן להתאים לכל אחד את מה שירצה.
העלייה על האופנוע מגלה מושב נמוך, נמוך מאוד למי שמעל לגובה 1.80 מ'. זה גורם לכיפוף מעט מוגזם של הברכיים ודורש הסתגלות. החשש הראשוני היה שפקטור המשקל ישחק כאן, אבל מרכז כובד נמצא נמוך מאוד ואין שום תחושה של אופנוע כבד. הכל יושב במקום והמתגים הפשוטים עושים את עבודתם, עם ח"ח לכפתור ביטול ה-ABS ובקרת האחיזה הפשוט, שמונע שיטוט בפונקציות המסך. ה-TFT ברור ופשוט ובסך הכל אין יותר מדי מסיחי דעת. פטנט המשקף חמוד, אבל עם הגובה שלנו השארנו את המשקף על המצב הגבוה לאורך כל המבחן.
יכולות שטח טובות מאוד!
היציאה לכביש מאששת את נתון ההספק, וצריך לזכור שבכל זאת מדובר על מנוע מוגבל הספק לטובת רישיון A1. חלש הוא לא, רחוק מכך, ובתוך העיר ניתן לתפור קצב מעולה עם גמישות וחלקות מרשימים מהמנוע. הצליל קצת חנוק, אבל הרכות של מערכת ההילוכים והקלאץ' מחפה על כך. זהו המצמד הראשון שתפעלנו לאורך כל הזמן – ובעיקר בשטח – עם אצבע אחת. רך ומדויק. ביציאה מהעיר אל תוך הכביש המהיר תגיעו למגבלות המנוע מהר מאוד. מהירות השיוט הנוחה נעה על 130-120 קמ"ש, כשאין עוד הרבה רזרבות מעבר לכך. המהירות המרבית עומדת על כמעט 160 קמ"ש. על הקצה המנוע ממשיך להיות מנומס וחלק ולא מרגיש שהוא הולך להתפוצץ. למי שיישאר בעיקר בכביש שווה לשקול גלגל שיניים אחורי במידה אחרת.
הכל נוח. המושב, מערכות תפעול האופנוע והבולמים, שסופגים את הכל. הבלמים החדים מספקים את מה שהם נועדו לו ופרק הכביש מסתיים עם אופנוע מרשים שמתאים בעיקר לטווחים הקצרים יותר ביום-יום, אבל בהחלט יכול להגיע לכל נקודה בישראל בקצב המתאים. נקודה אחרונה להתייחס אליה היא ההרכבה, שבהקפצה זריזה של הצלם על ציודו הוציאה את האופנוע מאיזון. אבל לא התעסקנו עם כיוונון בכלל של עומס הקפיץ, מה שישפר את המצב.
אין טעם לקנות אופנוע אדוונצ'ר עם חישוק 21″ מלפנים אם לא יורדים לשטח, וה-CFMOTO 450MT פותח את הארץ בפני רוכבים רבים עם יכולות השטח שלו. כבר דיברנו על המצב בישיבה, אבל המעבר לעמידה מתגלה כנוח ומאפשר לראות הרבה אל מעבר לגלגל הקדמי, וכך תוכלו לראות מבעוד מועד את כל מה שמגיע אליכם. המנוע יכול להיות טיפה חזק יותר, אבל בתכלס מספק את כל מה שתצרכו ברכיבת שבילים, גם כשהשיפוע עולה ועולה. בלימת המנוע בהילוך הראשון מאפשרת לא לגעת בכלל בבלמים בירידות, וטוב שכך, שכן האחורי, בביטול ה-ABS עליו, התגלה כרגיש יתר על המידה ונעל את הגלגל מוקדם מדי. ואם כבר גלגלים, אז הצמיג האחורי במידה הלא נפוצה של 140/70R18, מה שאומר שקשה מאוד למצוא צמיגים אחוריים כי המבחר מצומצם מאוד, אולם היצרן מאשר שימוש גם ב-140/80-18, שם מבחר הצמיגים הוא עצום.
הבולמים סופגים וסופגים ומספקים גם הרבה פידבק. האופנוע לא מגהץ את השטח, אבל כן משתף את הרוכב בכל מה שהגלגלים פוגשים ועושה זאת כשהוא שומר על יציבות מעולה ועל הרגשת שליטה וביטחון של הרוכב. רכיבת ההשקה לקחה אותנו למקומות ולקצבים קצת יותר מאתגרים עבור אופנוע שמוגדר בכלל למתחילים, והוכיחה את הפוטנציאל שנמצא שם. המשקל לא היווה פקטור בשום מצב, והיתרון הגדול של גובה מושב נמוך הוא היכולת להשתמש ברגליים במצבים של עליות עם מדרגות סלע לדוגמה. במהלך הרכיבה לא שמענו ציוצים וקרקושים, ובסיכומו של יום התרשמנו מרמת הגימור של ה-CFMOTO. עוד נקודה להתייחס אליה היא צמד הרדיאטורים ששמרו על המנוע בימי השרב הלוהטים שהיו במהלך המבחן, ובשום שלב לא גרמו למנוע ללהוט ולהגיע לרגלי הרוכב.
נוח ויעיל, עם מתלים טובים ומנוע מהנה
סיכום ועלויות
מחירו של ה-CFMOTO 450MT נקבע על 39,980 ש"ח, שזה מחיר מעולה לאופנוע אדוונצ'ר-ראלי טוב מאוד. כל החבילה הזאת נראית טוב, מתנהגת בכביש ובשטח בצורה בוגרת, צפויה ובטוחה, ומספקת הרבה מאוד יכולות וכיף. ההתעללות שהעברנו את אופנועי המבחן בשטח לא השפיעו עליהם ומהווים סימן חיובי לעמידות שצפויה מהם.
ה-450MT מתאים בראש ובראשונה לרוכבים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופנועים, כשהוא פותח עולם אפשרויות רחב בכביש ובשטח. אבל לא רק אליהם, שכן אם נהיה כנים יש לנו ארץ קטנה מאוד. כל תחום האדוונצ'ר שלנו מסתכם בכמה שעות רכיבה לצפון או לדרום, ולשם כך לא צריך מנוע של 700 סמ"ק, 890 או 1300. מנוע ה-450 סמ"ק ה'קטן' הראה שאפשר להגיע לכל מקום. לעומת אותם נפחים 'מפחידים' אין פה את החשש בירידה אל השטח והיכולות לצד המחיר מאפשרות ליהנות מהדרך ולא מההשלכות של מה יקרה אם.
אחרי היומיים של המבחן לקחנו את ה-450MT אלינו לעוד מספר ימים, כשכל יום שעבר גרם לנו להתרשם עוד ועוד מהחזרת הפשטות לתחום הרכיבה. לטבעיות של לעלות על האופנוע, לסיים את מטלות היום בעיר ולרדת לשטח עם או בלי ציוד מלא, רק בשביל החוויה. בעולם שהולך ומשתכלל, פשטות יחסית (שכן בשום מקום לא מורגש שחסכו על הרוכב) יכולה להעמיד את האדוונצ'ר הקטן הזה להיות מועמד לאופנוע השנה בישראל או רק להפתעת השנה. אנחנו בהחלט נהנינו והתרשמנו ממנו.
עלויות תחזוקה
1,000 ק"מ – 715 ש"ח
5,000 ק"מ – 715 ש"ח
10,000 ק"מ – 1,284 ש"ח
15,000 ק"מ – 715 ש"ח
20,000 ק"מ – 1,392 ש"ח
סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 4,821 ש"ח
המחירים כוללים חלקים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד
הקימקו CV-R5 הוא קטנוע אדוונצ'ר חדש שנראה כאן בגרסת אב-טיפוס ואמור להיחשף באופן רשמי בהמשך השנה.
בקימקו לא זרים לנושא דגמי הקונספט שאמורים להפוך בשלב מסוים לקטנועים שנמכרים בסוכנויות. ה-CV-L6 הוצג בתערוכת מילאנו 2023 על-בסיס ה-AK550, כשנשא בשורה של עיצוב ואבזור ברוח אדוונצ'ר. הוא נועד דאז להצטרף ל-DT X360 שהגיע כדי לתת מענה לאופנת קטנועי האדוונצ'ר שעשתה ועושה קאמבק מאז ההצלחה של ההונדה X-ADV.
קימקו CV-R5 אדוונצ'ר
מאז ועד היום לא זכינו לראות את זה, אבל אופנת קטנועי האדוונצ'ר ממשיכה ביתר שאת קדימה, כאשר הפיג'ו XP400 זוכה להצלחה יחסית באירופה. ה-CV-R5 הוא כעת הקונספט העדכני של קימקו, כאשר עיצוב האדוונצ'ר השתלט כמעט לגמרי והוא נראה ממש כמו אופנוע בממדים מלאים.
בשלב זה אין פרטים ולא ברור אם מנוע ה-427 סמ"ק יהיה בתצורת סינגל או טווין מקבילי. ניתן לראות בתמונות בולמים ארוכי מהלך עם מזלג קדמי הפוך, והינע סופי דרך שרשרת. התמסורת צפויה להיות רציפה. החישוקים בתמונות נראים יצוקים, מה שמפחית במעט את היכולות בשטח, שגם כך צפויות להיות יותר לשבילים מסודרים. הגיוני להניח שרשימת האלקטרוניקה תהיה ארוכה עם לוח TFT גדול שיתממשק לסלולר, פנסי LED ובקרות מלאות.
הקימקו CV-R5 צפוי בשלב זה להופיע בתערוכת מילאנו הקרובה, שתתקיים בחודש נובמבר. עד אז אנחנו מניחים שייחשפו פרטים נוספים שישפכו יותר אור על הקונספט העניין הזה.
