אם מעולם לא שמעתם על האפריליה שיבר (Shiver; רעד או צמרמורת) אז: א. הפסד שלכם; ב. לא מפתיע; ג. חבל – כי הוא היה נייקד איטלקי חתיך בנפח 750 סמ"ק או 900 סמ"ק עם ABS ועוד מיני אלקטרוניקה מתוחכמת שנמכר בישראל במחיר מציאה.
באפריליה הודיעו השבוע שהם מחזירים את השיבר 900 מהקבר, אבל לבינתיים רק לשוק הסיני. מי שניסה להבין מה זה השיבר – בשביל זה אנחנו פה, ולא רק זה, אלא גם בחנו אותו בעשור האחרון שלוש פעמים בשני נפחים.
אפריליה שיבר 750
השיבר הוא דגם ותיק של אפריליה שהוצג בשנת 2007 והגיע ארצה ב-2010 אחרי מתיחת פנים ראשונה ששיפרה את תחום הבלמים והבולמים. השיבר הוצג על הפלטפורמה של הדורסודורו 750 המגניב – אותה השלדה, אותו המנוע, אותם הגלגלים והבלמים, וגם הבולמים דומים מאוד (מהלך ארוך יותר בדורסודורו וגאומטריה מעט שונה). רק עבודת הגוף שונה – זה נייקד (שיבר) וזה היפרמוטו (דורסודורו). בשנת 2015 השיבר זכה למתיחת פנים. העיצוב עודן ועודכן, הבולמים עודכנו, ונוספה מערכת ABS כסטנדרט.
בבסיס האופנוע מנוע וי-טווין בנפח 750 סמ"ק גמיש וחזק – עם 95 כ"ס ו-8.25 קג"מ. למנוע מערכת הזרקת דלק מודרנית לזמנו בעלת מצערת חשמלית ו-3 מצבי ניהול מנוע – ספורט, תיור וגשם. לשיבר עיצוב איטלקי נאה, מיגון רוח פצפון, נוחות גבוהה יחסית לנייקד והתנהגות כביש טובה ומהנה עם כוכבית אחת משמעותית – הבולמים. אלו, עם מזלג רגיל נטול כיוונון בקוטר 43 מ"מ מלפנים וזקס צידי מאחור הציעו הידראוליקה פשוטה ותקציבית יחסית, שהאטו את הקצב כשהעניינים התחממו ולא היו באותה הרמה כמו שאר המכלולים.
מחירו בישראל בשנת 2015 עמד על 63 אלף ש"ח, שהיו כחלק מאסטרטגיית החדרת הנייקדים של עופר-אבניר בזמנו. המחיר הזה היה כ-20 אלף ש"ח נמוך יותר מהדורסודורו ומוקם בדיוק בין ה-MT-07 לבין ה-MT-09 של ימאהה – מתחריו הישירים. בסיכום הוא היה גם בדיוק ביניהם בתחומים נוספים כמו הספק וביצועים. בכל אופן, סיכמנו בזמנו, שזה היה מחיר מצוין לחבילה טובה, גם אם לא מושלמת. הצלחה הוא לא היה, בכל אופן.
אפריליה שיבר 900
לשנת 2017 קיבל השיבר (והדורסודורו) מנוע 900 חדש, אותו השיגו באפריליה על ידי הגדלת מהלך הבוכנה ב-11 מ"מ, כשהסיבה העיקרית לכך היא עמידה בתקנות יורו 4, שהיו רלוונטיות לזמנו. התוצאה היא מנוע גדול יותר שמפיק את אותו ההספק כמו הקודם – 95 כ"ס – אך הרווח הוא בצד המומנט – שעולה ב-8% ל-9.1 קג"מ. הסיבה, אגב, שההספק המקסימלי נשאר 95 כ"ס (70 קילוואט) היא שניתן היה להגביל אותו לרישיון נהיגה A1 עד 47.6 כ"ס (35 קילוואט). בנוסף להגדלת נפח המנוע קיבל השיבר עיצוב מחודש עם מסיכת חזית חדשה ומודרנית יותר, מיכל דלק מעוצב הכולל כונסי אוויר ויחידת זנב המעוצבת מחדש, ובכלל זה צמד האגזוזים המשולשים המוכרים לנו מהדגם הקודם שהפכו עגולים בדגם החדש. הוא הגיע עם ABS ומערכת בקרת אחיזה כמערכות בטיחות, ובצד האלקטרוניקה גם מחשב ניהול מנוע בעל 3 מצבים – ספורט, תיור וגשם.
השיבר 900 אמנם נשאר עם אותו בולם האחורי שקיבל מאיתנו פרצופים, אך בשילוב עם בולם קדמי חדש וקל יותר של קאיאבה וחישוקים חדשים, גם הם קלים יותר, התקבל אופנוע עם התנהגות כביש טובה יותר מקודמו. הוא תומחר אצלנו ב-69 אלף ש"ח וגם ממנו בטח לא ראיתם הרבה על הכבישים.
אפריליה מתכוונת להשתמש במנוע הטווין מקבילי בנפח 660 סמ"ק של ה-RS660 והטואונו 660 גם בדגם רביעי – הפעם אדוונצ'ר-כביש.
פלטפורמת מנוע הטווין המקבילי בנפח 660 סמ"ק של אפריליה, המשמש את ה-RS660 וטואונו 660 הספורטיביים ובקרוב גם בדגם אדוונצ'ר – הטוארג, תשמש גם בדגם נוסף המשתמש בשם עבר: הפגאסו היה דגם פאנדורו מתחילת שנות ה-90 (שהחליף את הטוארג המקורי), אשר פותח יחד עם הב.מ.וו F650. המנוע דאז היה בתצורת סינגל של רוטאקס האוסטרית. כאמור צילינדר יחיד בנפח 652 סמ"ק, מוזן על-ידי צמד מאיידי מיקוני ועם ארבעה שסתומים, הספק של 48 כ"ס ב-6,500 סל"ד ומומנט של כ-6 קג"מ, שהובילו למהירות מרבית של מעט מעל 160 קמ"ש.
המנוע המיועד לפגאסו החדש הוא טווין מקבילי – בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4 הגדול – כלומר 2 מתוך 4 הצילינדרים של ה-V4 של אפריליה. בעוד שבטואונו 660 המנוע מפיק 95 כ"ס (מעט פחות מה-RS), ובטוארג המספרים ירדו לסביבות 90-85 כ"ס, על מנת להתאים לאופי האדוונצ'רי – ואלו הנתונים שאנו משערים שיגיעו גם בפגאסו שיהיה גרסת כביש לטוארג. המנוע בעל סדר הצתה של 270-450 מעלות ייחודי, מקורר נוזל, ויש 4 שסתומים לצילינדר. נזכיר שהמנוע עלה לכותרות לאחרונה עם הריקול העולמי שידרוש החלפה מלאה של המנוע בגלל כשל במובילי השסתומים בחלק מהמנועים.
מידע זה מגיע מראיון עם כריסטיאן ברלי, מנהל השיווק באיטליה, לאתר motociclismo. באותו מעמד מציין ברלי שדגמי הדורסודורו והשיבר 900 לא יקבלו את ההתאמה לתקן יורו 5 לפליטת מזהמים, והמשמעות היא שאפריליה תפסיק לייצר את צמד הדגמים. הדורסודורו הוא היפרמוטו מגניב (שגם חי אצלנו במבחן ארוך טווח), והשיבר הוא נייקד, שבשנותיו האחרונות קיבל את מנוע הוי-טווין בנפח 900 סמ"ק.
עופר-אבניר, יבואנית אפריליה ומוטוגוצי לישראל, מזמינה למוסך בעלים של אופנועי אפריליה דורסודורו ושיבר 750 ו-900 מהשנים 2017 עד 2019, וכן מוטוגוצי MGX21, בשל כשל אפשרי במשאבת הבלם הקדמי.
במסגרת קריאת השירות ('ריקול') של חברת האם, תיבדק משאבת הבלם, ובמידת הצורך תוחלף לחדשה. משך הזמן המשוער לביצוע החלפת משאבת הבלם עומד על כשעה, כשהתיקון יתבצע ללא תשלום.
בסך הכל מדובר על 63 אופנועים בישראל, ובעלי הכלים יקבלו הודעה ממשרד התחבורה ישירות לביתם. את הבדיקה וההחלפה ניתן לבצע בכל מוסכי השירות של עופר-אבניר.
נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 90 מעלות, 896.1 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, הספק 95.2 כ"ס, מומנט 9.2 קג"מ, הזרקה עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' הידראולי, שלדת מסבך משולשי פלדה עם פלטות אלומיניום, מזלג הפוך 41 מ"מ, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 170 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 160 מ"מ, צמד דיסקים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 240 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,185 מ"מ, בסיס גלגלים 1,515 מ"מ, גובה מושב 870 מ"מ, מיכל דלק 12 ל', משקל מלא 212 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
אפריליה דורסודורו 900 – עיצוב איטלקי סקסי
מה זה?
הדורסודורו 900 הוא ההיפרמוטו של אפריליה האיטלקית. זהו למעשה דורסודורו 750 – אופנוע שקיים בשווקים מ-2008 ובישראל מ-2009 – שלכבוד תקנות יורו 4 הגדיל את נפחו ל-900 סמ"ק על-ידי הארכת מהלך הבוכנה מ-56.4 ל-67.4 מ"מ (קוטר הצילינדרים נשאר 92 מ"מ).
למרות הגדלת נפח מנוע הווי-טווין של אפריליה, ההספק המרבי נשאר 95 כ"ס, וזאת על מנת שניתן יהיה לשחרר גם גרסה מוגבלת לרישיון נהיגה A1 עם 47.6 כ"ס, וגרסה כזו קיימת גם בארץ. יחד עם זאת, המומנט טיפס ב-1 קג"מ ל-9.2 קג"מ, והוא מתקבל ב-6,500 סל"ד במקום 7,000 סל"ד ב-750.
הדורסודורו כשלעצמו הוא בכלל גרסה מוגבהת של האפריליה שיבר, עם מתלים ארוכי מהלך ועבודת גוף שונה לחלוטין ברוח אופנועי ההיפרמוטו, כך שהבסיס הוא אופנוע כביש. ל-2018 מקבל הדורסודורו פרונט חדש, הפוך בקוטר 41 מ"מ, עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומאחור נשאר הבולם היחיד של זקס עם אותם הכיוונים.
גם האלקטרוניקה משתדרגת בגרסת ה-900. הדורסודורו מגיע כסטנדרט עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע (ספורט, תיור וגשם), מערכת ABS הניתנת לניתוק, מערכת בקרת אחיזה עם 3 מצבי התערבות וניתוק, וכן עם מסך TFT חדש וצבעוני הכולל שפע נתונים ומחליף תצוגה אוטומטית בין יום ללילה.
גרסה מוגדלת של ה-750 – לכבוד יורו 4
ביצועים
מנוע הווי-טווין של הדורסודורו גמיש ברמות לא מוכרות, ומלא בשר כבר משחרור הקלאץ'. הוא איטי יותר בתגובותיו משל ה-750 בשל הארכת מהלך הבוכנות, אבל במצב ספורט הוא מספיק זריז כדי להאיץ את האופנוע מהר מאוד ואף להרים גלגל מזדמן.
אחרי שיא ההספק מורגשת ירידה מלאכותית בכוח המנוע, למרות שמורגש שיש עוד יכולת נשימה, וזאת בשל ההגבלה ל-95.2 כ"ס. ההספק הזה מביא את הדורסודורו ל-205 קמ"ש אמיתיים, שגם מתועדים כמהירות המקסימלית בלוח השעונים המפורט. יחד עם זאת, רכיבה נינוחה מתבצעת על סביב 150-140 קמ"ש, ושם יש ערימות של רזרבות כוח לעקיפה או תאוצה מזדמנת, גם אם נשארים בהילוך שישי. תיבת ההילוכים דורשת בעיטות החלטיות כדי להעביר הילוכים, והקלאץ' ההידראולי נעים, מדויק ואחיד.
מבחינת התנהגות, הדורסודורו הוא אחת היציאות המוטוריות. המתלים ארוכי המהלך בשילוב הכידון הרחב וזווית ההיגוי יוצרים כלי סופר-זריז, כזה שכל ליטוף על הכידון יוציא אותו מהקו שבו הוא נוסע, מה שאומר שעל מנת לרכב מהר עם הדורסודורו 900 צריך לשחרר באופן מוחלט את הכידון – אז מקבלים אופנוע סופר-יציב בזכות בסיס הגלגלים הארוך. זה אומר, אגב, עבודת פלג גוף תחתון אינטנסיבית מאוד ומעורבות בלתי פוסקת של הרוכב. רוכבים שאוהבים להיות מעורבים ברכיבה יאהבו את התכונות הללו מאוד.
הבולמים אינם שיא הטכנולוגיה, אולם הם כוללים כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, והם שומרים היטב על יציבות האופנוע. יחד עם זאת, הם מעדיפים כבישים חלקים נטולי מהמורות ובורות כדי שהרוכב ירגיש ביטחון גבוה, במיוחד על הצד. גם הבלמים טובים מאוד, ובמיוחד אלו הקדמיים, שמספקים שפע של עוצמה ושל רגש.
תקיפת כבישים מפותלים עם הדורסודורו 900 היא חוויה, גם בשל מעורבות הרוכב בנעשה, גם בשל הזריזות הבלתי נתפסת של האופנוע, וגם בשל תנוחת הרכיבה הייחודית.
פאוור-ווילי'ז על המומנט – בקלות
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה בדורסודורו – כמו בהיפרמוטו הגדולים – מיוחדת מאוד. המושב גבוה – 870 מ"מ, הכידון נמוך ורחב, ופלג הגוף העליון מקופל כמו כדור ומוכן לקרב. המשמעות היא שניתן לרכוב איתו בתנוחה בסגנון כביש, עם גוף הנוטה אל תוך הפנייה, ומאידך, בפניות צפופות יותר, לשלב אלמנטים מרכיבת סופרמוטו כמו הורדת האופנוע אל מתחת לגוף הרוכב – למרות שהוא קרוב יותר לאופנועי הכביש מאשר לאופנועי סופרמוטו.
הוא לא אופנוע קל – 212 ק"ג כולל נוזלים – אבל הוא מתגלגל חלק ונעים. איכות הגימור ברמה גבוהה, וכך גם איכות החומרים. מושב הרוכב צר למדי וקשיח, ואילו זה של הנוסעת רחב משמעותית ונוח יותר.
כהכלאה בין אופנוע כביש לאופנוע סופרמוטו, הדורסודורו מייצר מכלול תחושות מאוד מיוחד. זה כאמור גובה המושב והכידון הרחב והנמוך, זה הקשיחות של המתלים וההיגוי הסופר-זריז, וזו הדרך שבה הוא מתגלגל.
יחד עם זאת, לדורסודורו יש גם מספר חסרונות. מיכל הדלק בן 12 הליטרים קטן מדי, ונורת הדלק נדלקת כשנשארים 4 ליטרים במיכל. עם תצרוכת דלק ממוצעת של 15 ק"מ/ל', זה אומר שהיא נדלקת ב-120 ק"מ, כך שטווח הרכיבה עומד על 150-140 ק"מ. חיסרון נוסף הוא היעדר מיגון הרוח, אם כי את זה ניתן לפתור בכמה מאות שקלים על-ידי משקף רוח אפטרמרקט.
אהבנו מאוד את מסך ה-TFT הצבעוני, הכולל גם חיבור לסמארטפון, ומציע שפע של אינפורמציה כמו מד סל"ד דיגיטלי, נורת העלאת הילוך, תצוגת הילוך, מדי מרחק, תצרוכת דלק, מהירות מקסימלית וממוצעת – מתאפסים, וכן שליטה על ה-ABS ובקרת האחיזה. הוא נראה טוב בכל מצב, והוא שימושי ויעיל, אם כי חסר בו מד דלק.
זריז בטירוף, יחד עם זאת יציב, ומתגלגל מעולה; מעורבות רוכב גבוהה
סיכום ועלויות
הדורסודורו 900, על אף שעיצובו כמעט ולא השתנה מאז שגרסת ה-750 הגיעה ארצה ב-2009 (למעט סכמת צביעה), הוא אחד הכלים היפים והסקסיים שיש כיום על הכבישים. העדות לכך תהיה כמות המבטים והשיחות האקראיות שבה אנחנו נתקלים בדרכים.
הוא לא אופנוע שמתאים לכל אחד והוא לא כלי תחבורה בסיסי, נוח ויעיל. הוא מיועד לרוכבים שמוכנים לוותר על פרמטרים כמו נוחות, טווח רכיבה ושימושיות לטובת ביצועים, חדות, זריזות, מעורבות ברכיבה והנאה מרכיבה, וכמובן גם מראה איטלקי יפהפה ויוצא דופן – במיוחד בסכמת הצביעה החדשה באדום-אפור-שחור.
העניין הגדול פה הוא המחיר. בעוד הדורסודורו 750 עלה בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 כמעט 90 אלף ש"ח, גרסת ה-900 החדשה, שמציעה יותר מנוע ויותר אלקטרוניקה, עולה 69 אלף ש"ח. זול יותר מה-MT-09 הפופולרי.
כמו בגרסת ה-750, גם בגרסת ה-900 סמ"ק מרווח הטיפולים עומד על 10,000 ק"מ, כשהטיפול הראשון הוא טיפול קטן, והטיפול הגדול ב-20 אלף ק"מ.
הדורסודורו 900 מהווה נכון להיום עסקה מעולה לאופנוע עם הרבה טכנולוגיה, הרבה אלקטרוניקה, והרבה הנאה מהרכיבה. אהבנו מאוד.
נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 90 מעלות, 896 סמ"ק, 95 כ"ס, 9.1 קג"מ, הזרקה עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, בקרת החלקה ב-3 מצבים, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת מסבך משולשי פלדה ואלומיניום, מזלג הפוך 43 מ"מ קאיאבה עם כוונון מלא, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, דיסקים קדמיים 320 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, ABS, אורך 2,130 מ"מ, בסיס גלגלים 1,465 מ"מ, משקל 218 ק"ג, מיכל דלק 14.5 ל', צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17.
אפריליה שיבר 900 – משתדרג ל-2017
מה זה?
האפריליה שיבר הוא אופנוע נייקד בעל מנוע וי-טווין החביב על לא מעט יצרנים איטלקיים, שהגיע לישראל לראשונה ב-2010 עם מנוע בנפח 750 סמ"ק ולאחר מכן עבר מתיחת פנים ב-2015. הוא חולק מכלולים רבים עם הדורסודורו – אופנוע ההיפרמוטו של אפריליה.
לשנת 2017 מקבלים השיבר והדורסודורו מנוע 900 חדש, אותו השיגו באפריליה על ידי הגדלת מהלך הבוכנה ב-11 מ"מ, כשהסיבה העיקרית לכך היא עמידה בתקנות יורו 4. התוצאה היא מנוע גדול יותר שמפיק את אותו ההספק כמו הקודם – 95 כ"ס – אך הרווח הוא בצד המומנט – שעולה ב-8% ל-9.1 קג"מ. הסיבה, אגב, שההספק המקסימלי נשאר 95 כ"ס (70 קילוואט) היא שניתן יהיה להגביל אותו לרישיון נהיגה A1 עד 47.6 כ"ס (35 קילוואט).
בנוסף להגדלת נפח המנוע מקבל השיבר עיצוב מחודש עם מסיכת חזית חדשה ומודרנית יותר, מיכל דלק מעוצב הכולל כונסי אוויר ויחידת זנב המעוצבת מחדש, ובכלל זה צמד האגזוזים המשולשים המוכרים לנו מהדגם הקודם שהפכו עגולים בדגם החדש.
עבור אפריליה מדובר באופנוע הבסיס שלה עבור רוכבים בעלי רישיון A1 ומעלה, וככזה הוא מגיע כאמור עם אפשרות להגבלה ל-35 קילווואט (47.6 כ"ס). כמו כן הוא מגיע עם ABS ומערכת בקרת אחיזה כמערכות בטיחות, ומחשב ניהול מנוע בעל 3 מצבים – ספורט, תיור וגשם.
ממשולשים לעיגולים – באפריליה אוהבים צורות הנדסיות
ביצועים
המנוע של השיבר חזק וגמיש עוד יותר מבעבר, והוא מציע שפע של מומנט כבר מסל"ד אפס. הוא אמנם מציע את אותם 95 כ"ס 'צנועים' כבעבר, אך בשום שלב לא הרגיש חלש מדי, גם לא בהרכבה. מערכת ניהול המנוע עובדת היטב והיא שימושית עבור מצבי רכיבה שונים בהם הרוכב מעוניין למתן את קצב הורדת הכוח דרך הגלגל האחורי ובלימת המנוע. כך למשל מצאנו את עצמנו בוחרים רוב הזמן בין מצב ספורט ברכיבת סולו לבין מצב תיור או גשם בהרכבה, כדי לספק למורכבת שלנו קצת פחות דרמה במושב האחורי.
הגיר של השיבר מעט נוקשה אך מדויק, ולא נתקלנו בכניסות לא רצויות להילוך סרק, אמיתי או מדומה, ותפעול הקלאץ' ההידראולי הוא קל ונעים. יחסי ההעברה בו ארוכים, אך לא יתר על המידה, וזמינות המומנט כמעט בכל רגע ובכל סל"ד מייתרת את הצורך למשוך את ההילוכים איפה שלא חייבים.
השיבר 900 אמנם נשאר עם אותו הבולם האחורי, אך בשילוב עם בולם קדמי חדש וקל יותר של קאיאבה וחישוקים חדשים, גם הם קלים יותר, מתקבל אופנוע בכל התנהגות כביש לא רעה בכלל ואפילו טובה. אמנם השיבר הוא לא נייקד ספורטיבי באופיו, אך הרכות הזכורה לנו מהשיבר 750 כמעט ונעלמה ב-900, שמביא עימו התנהגות דינמית מאוזנת למדי, ולמרות שההיגוי הוא לא הזריז ביותר שפגשנו הוא עדיין זריז מספיק, מדויק ויציב.
הבלמים בשיבר עובדים מצוין וללא דופי ומספקים עצמת בלימה גבוהה, אם כי ללא נשיכה ראשונית אלימה, אך עם הרבה מאוד רגש בבלימה. מערכת ה-ABS אמנם לא ממהרת להתערב, כפונקציה של אחת מ-3 רמות ההתערבות שהן ניתן לבחור, אך בעת הצורך תיכנס לפעולה כנדרש ממנה. למעוניינים, ניתן לנתק את ה-ABS עד לפתיחת הסוויץ' הבאה.
מנוע מצוין וביצועים מאוזנים
איך זה מרגיש?
האפריליה שיבר 900 הוא אחלה 'פאן בייק'. הוא אמנם מעט כבד בעמידה במקום, אך ברגע שמתחילים לזוז איתו הוא מרגיש קליל הרבה יותר מכפי שהוא באמת ומנוע הוי-טווין בעל האופי השמח שלו מביא איתו רוח של שובבות עם קורטוב של חוליגניות עירונית קלה. גם המפלטים החדשים מוסיפים לאווירה בכללית, ועל אף האוזניים המצחיקות שמכסות אותם, הסאונד שהם מספקים הוא נעים וגרגרני.
כמו לא מעט מנועי וי-טווין, גם זה של השיבר פולט כמויות גבוהות של חום אל עבר רגלי הרוכב, ויחד עם זווית צידוד סבירה בלבד החוויה העירונית איתו עשויה קצת להעיק בשעות מסוימות, במקומות בהם יכולת התמרון בין הרכבים הופכת להיות גבול הבלתי אפשרית.
העיצוב של השיבר החדש מעודכן לגמרי ל-2017, עם מסיכת חזית שמתאימה לאופנוע הרבה יותר מזו שעטרה את הדגם הקודם, נגיעות עיצוביות סביב המיכל ויחידת הזנב, צביעה סולידית ואלגנטית יותר, ומסך TFT צבעוני בגודל 4.3" עם שפע מידע המוצג בבירור ונראה היטב גם תחת תאורת שמש ישירה. המעבר בין האפשרויות במסך מתבצע, בדומה לדגמים אחרים של אפריליה, באמצעות גו'יסטיק הממוקם בבית המתגים השמאלי, ואולם כאן הוא מאסיבי יותר ומאפשר דפדוף ימינה ושמאלה בין האפשרויות בצורה נוחה.
לשיבר תנוחת רכיבה גבוהה מעט אך טבעית מאוד, במיוחד עבור רוכבים גבוהים אם כי לא רק. גם המושב של השיבר נוח למדי, גם עבור הרוכב וגם עבור המורכבת שלנו, כשגם יום שלם על אוכפו של האיטלקי לא היווה בעיה בהיבט הזה. מאידך, השילוב בין צריכת דלק גבוהה לבין חוסר במד דלק, השאיר אותנו לחפש אחר תחנות דלק ברדיוס הקרוב על כל מקרה שלא יהיה, לרבות מצבים שבהם לא יכולנו להעביר אפילו 200 ק"מ בין תדלוק אחד לשני.
היה חסר לנו מגן הרוח הקטן שהיה קיים בשיבר 750 ונעלם בדגם ה-900, שכן בגיאומטריית הרכיבה שלו, בכל מצב שלא ניסינו – רעש הרוח בקסדה הורגש יותר מאשר בנייקדים אחרים שעליהם רכבנו, ובפער ניכר.
יחד עם זאת, רמת הגימור של השיבר, בדומה לאופנועים אחרים של אפריליה, היא גבוהה. הפלסטיקה איכותית ומורכבת היטב ללא קרקושים מוזרים, אין חוטים בולטים שיוצאים משום מקום, המרחק של ידיות הקלאץ' והבלם הקדמי ניתנות לכיוון, והתחושה היא שמדובר באופנוע ברמה גבוהה ולא באופנוע תקציב.
שדרוג חשוב ל-2017, עם תג מחיר טוב
סיכום ועלויות
השיבר 900 הוא שדרוג מתבקש לדגם ה-750 היוצא לשנת 2017. הוא מביא איתו עיצוב מודרני וממשק מעודכן ברמה גבוהה, ומשפר את חוויית הרכיבה ביחס לדגם הקודם. יש לו שפע מומנט זמין ומערכות אלקטרוניות שמאפשרות לרסן אותו במידת הצורך, או לכבות אותן למי שרוצה קצת יותר אקשן.
הוא אמנם לא אופנוע ביצועים, אבל הוא מסוגל לספק די והותר מהם גם עבור רוכבים מיומנים שיוכלו ליהנות ממנו לא פחות מרוכבים מתחילים יחסית שיבחרו לעבור אליו כאופנוע גדול ראשון.
מחירו של השיבר 900 החדש נקבע על 69 אלף שקלים חדשים על הכביש – בדומה מאוד, ובחלק מהמקרים אף זהה, לכמה מהמתחרים הישירים שלו בקטגוריה הצפופה של הנייקדים הבינוניים-גדולים, קטגוריה שנמצאת קליק אחד מעל אופנועי התקציב וקליק אחד מתחת לסופר-נייקדים.
הוא מציע יתרונות בצד האלקטרוניקה והבקרות, עם מנוע בעל אופי מיוחד וניחוח איטלקי מודרני, ובמחיר תחרותי שהופך אותו למתמודד רלוונטי ואטרקטיבי.
עופר-אבניר השיקה אתמול (ד') את דגמי אפריליה החדשים ל-2017 – הדורסודורו 900 והשיבר 900, כשהבשורה הגדולה היא המחיר: כל אחד מצמד הדגמים יעלה 69 אלף ש"ח 'על הכביש'.
שיבר 900 מימין, דורסודורו 900 משמאל
השיבר 900 והדורסודורו 900 הוצגו בתערוכת מילאנו האחרונה כדור ההמשך לדורסודורו והשיבר 750 מהדור הקודם. הפלטפורמה המשותפת של צמד הדגמים נלקחה ישירות מהדור הקודם, אולם נפח המנוע גדל מ-750 ל-900 סמ"ק, נוספו בקרות אלקטרוניות, וגם סכימת הצביעה עודכנה. אפריליה, כחטיבה הספורטיבית של קונצרן פיאג'ו, התמקדה בשנים האחרונות בדגמי קצה יקרים ואיכותיים, וכעת היא מתחילה מהלך שבו היא חוזרת לאופנועים שפויים ונגישים יותר. הדורסודורו והשיבר 900 החדשים הם תחילת מהלך זה, ובעתיד ודאי נראה דגמים נוספים בנפחים שונים.
אפריליה דורסודורו 900 – עדיין סקסי, גם אחרי 10 שנים!
הסיבה להגדלת נפח מנוע הווי-טווין המוכר, עם הזווית בת 90 המעלות בין הצילינדרים, היא עמידה בתקנות יורו 4, מבלי לפגוע בביצועי המנוע ועל הדרך לשפר את המומנט. צמד המנועים מפיקים 95 כ"ס 'בלבד' (על-מנת שיהיה אפשר להגביל אותם לרישיון A1, ההספק המקסימלי של הדגם הבלתי מוגבל חייב להיות עד 70 קילוואט – 95 כ"ס), והם מגיעים בגרסה לא מוגבלת וכן בגרסה המוגבלת ל-A1 עם 35 קילוואט (47.6 כ"ס). אבל נתון ההספק לא מספר את הסיפור, שכן גרף המומנט במנוע הזה שטוח כמעט לגמרי, כך שעל הנייר אמור להיות כוח זמין ודחף חזק החל מסל"ד רצפה. שיא המומנט, אגב, עלה מ-8.4 קג"מ ב-750 ל-9.1 קג"מ בגרסת ה-900 החדשה.
שיבר 900 – בול במרכז הנייקדים הבינוניים-גדולים; מתחרה ישיר ל-Z900 ול-MT-09
צמד הדגמים חולקים כאמור פלטפורמת שלדה, מנוע, גלגלים, בלמים ואלקטרוניקה זהה, כשהשוני ביניהם הוא הקונספט, המתלים והעיצוב. בעוד השיבר הוא נייקד ספורטיבי עם מהלכי מתלה של 120 ו-130 מ"מ, הדורסודורו נכנס ללב קטגוריית ההיפרמוטו המלהיבה, עם מהלכי מתלה של 160 מ"מ. בשני הדגמים ניתן לכוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה גם מלפנים וגם מאחור. שינוי נוסף חשוב הוא הורדת משקל מסיבית מהגלגלים – 0.9 ק"ג בקדמי ו-1.3 ק"ג באחורי – מה משקטין משמעותית את המשקל הבלתי מוקפץ ועשוי, לפחות באופן תאורטי, לשפר את האחיזה והעקיבה של הגלגלים על-פני האספלט.
פלטפורמה זהה
צמד הדגמים גם עושים שימוש נרחב במערכות אלקטרוניות. כך למשל הם מציעים מצערת חשמלית (RbW) עם 3 מפות ניהול מנוע, בקרת החלקה עם 3 מצבים וניתוק מלא, מערכת ABS, מסך TFT צבעוני עם חיישן בהירות, וכן אופציה לחיבור הסמארטפון למסך ה-TFT ולהזרמת מידע מהטלפון למסך. בהקשר הזה נציין כי הדורסודורו המקורי, שהוצג כבר ב-2007, הוא מראשוני האופנועים בעולם בייצור סדרתי עשה שימוש במצערת חשמלית RbW.
מסך TFT צבעוני ושפע אלקטרוניקה
צמד הדגמים מקבלים בגרסת ה-900 החדשה סכימת צביעה חדשה עם שלדה אדומה, כשהדורסודורו מקבל סכימה צעקנית יותר עם לוגו אפריליה בגדול, ואילו השיבר שומר על הסולידיות שאפיינה אותו לאורך השנים.
אבל שוב, הדבר המעניין ביותר במהלך הזה הוא המחיר: כל אחד מהכלים – גם בגרסה מוגבלת ל-A1 וגם בגרסה בלתי מוגבלת – עולה 69,000 ש"ח 'על הכביש'. זהו מחיר סופר-אטרקטיבי בעינינו, שכן הוא מכוון אל ליבת קטגוריית הנייקדים וההיפרמוטארדים, ובמחיר הזה מקבלים הרבה טכנולוגיה ואלקטרוניקה, וכן אופנועים שכבר הוכיחו את עצמם בעבר כבעלי התנהגות דינמית טובה. העיצוב האיטלקי הסקסי הוא רק הבונוס.
אפריליה משדרגת את השיבר והדורסודורו 750, היושבים על פלטפורמה זהה, ומגדילה את המנוע ל-900 סמ"ק. על הדרך מקבלים צמד הכלים מתיחת פנים מרעננת ועוד כמה שיפורים ושדרוגים.
דורסודורו 900 ושיבר 900
מנוע הווי-טווין 90 מעלות 750 סמ"ק גדל בגרסה החדשה שלו ל-896.1 סמ"ק על-ידי הגדלת מהלך הבוכנה מ-56.5 מ"מ ל-67.4 מ"מ, מה שאומר גל ארכובה חדש. קוטר הצילינדרים נשאר זהה לדגם הקודם ועומד על 92 מ"מ. על-ידי כך הגדילו באפריליה את המומנט לכל רצועת הסל"ד, כשכעת כבר ב-4,500 סל"ד מתקבלים 8.4 קג"מ, ושיא המומנט – 9.7 קג"מ – מתקבל ב-6,500 סל"ד, מה שאומר מנוע גמיש במיוחד. יחד עם זאת, ההספק עלה במעט, מ-92 ל-95.2 כ"ס (70 קילוואט), זאת על-מנת לעמוד במגבלת ההספק הדרושה להגבלת המנוע לרישיון A1. כן, יהיו גם גרסאות מוגבלות הספק של הדורסודורו והשיבר שמתאימות לרישיון A1 עד 47.6 כ"ס. פרט לכך נעשו שינויים נוספים במנוע כמו מערכת שימון יעילה יותר.
מערכת ניהול המנוע חדשה לגמרי, על אף שגם בדגמים הקודמים היא הייתה בעלת מצערות חשמליות. כעת המערכת מתייחסת גם להילוך הנבחר בנוסף לפרמטרים הרגילים, וכמו בדגם היוצא יש 3 מצבי ניהול מנוע – ספורט, תיור וגשם. בנוסף, מהשנה צמד הדגמים מגיעים עם בקרת החלקה בעלת 3 מצבי התערבות, ויש גם מערכת ABS חדשה, מודרנית יותר משל הדגמים היוצאים. עוד חדש בתחום האלקטרוניקה – מסך TFT צבעוני חדש בגודל "4.3 שנלקח ישירות מה-RSV4 והטואונו החדשים שהוצגו בחודש שעבר בקלן. אל המסך הזה ניתן לחבר סמארטפון עם מחבר אופציונלי, ולקבל נתונים רבים לאפליקציה ייעודית בנייד.
יאללה בלגן!
שלדת הפלדה-אלומיניום נשארה זהה לדגם היוצא, אולם הבולם הקדמי של KYB חדש לחלוטין, קל יותר משל הדגמים היוצאים, ומציע כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה. הוא בעל מהלך של 120 מ"מ בשיבר ו-160 מ"מ בדורסודורו. מאחור אותה זרוע ובולם של הדגמים היוצאים, עם כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה ומהלכים של 130 ו-160 מ"מ בהתאמה. יש גם גלגלים חדשים בעלי 3 חישורי Y בהשראת הטואונו החדש, והם קלים יותר בכ-2 ק"ג מהדגמים היוצאים.
יש כמובן סכימות צביעה חדשות ומודרניות, והשיבר מקבל גם מתיחת פנים ועיצוב מחודש לפאנלי מיכל הדלק, כיסויי הצד, יחידת הזנב והכנף הקדמית. לדעתנו צמד האופנועים נראה פשוט מצוין, וגם הדורסודורו אחרי 8 שנות שירות רצופות נראה מודרני ועדכני.
השיבר 900 והדורסודורו 900 צפויים להגיע ארצה במהלך החודשים הקרובים. מחירים טרם פורסמו.
