מכונת המלחמה של אפריליה לסופרבייק – ה-RSV4 RR – משתדרגת, וכך גם גרסת הפקטורי (בתמונה בראש הידיעה) המיועדת לרייסרים. ה-RSV4 מקבל עוד אלקטרוניקה, עוד מתלים, עוד ביצועים ועוד טירוף.
המנוע, V4 עם 65 מעלות המספק 201 כ"ס, נשאר כמעט זהה לדגם הקודם, אם כי מעכשיו הוא עומד בתקנות יורו 4. מה שמעניין זו חבילת ה-APRC – חבילת האלקטרוניקה של אפריליה, שמקבלת השנה, בדור הרביעי שלה, כמה תוספות. מעתה היא כוללת יחידת אינרציה שמודדת תאוצה ב-6 צירים, ויש מצערת Ride-By-Wire חדשה (אפריליה היא הראשונה שהכניסה מצערות חשמליות לאופנועים בייצור סדרתי). ה-APRC כולל השנה מערכת בקרת החלקה עם 8 מצבים שניתנים לשינוי תוך כדי רכיבה, בקרת ווילי ב-3 רמות, בקרת זינוק, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת בקרת מהירות בפיטס (למרוצים), בקרת שיוט, וכן מערכת ABS מתקדמת לפניות של בוש מדגם 9.1MP. גם מפות ניהול המנוע – ספורט, מסלול ומרוץ – מתעדכנות. יש גם מסך TFT צבעוני חדש שמרכז את כל המידע שהרוכב צריך, ויותר.
אפריליה RSV4 RR
בתחום השלדה והמכלולים גם יש חידושים. ראשית, ה-RSV4 הוא הכלי היחיד שבו ניתן לכוון כל כך הרבה פרמטרים – מיקום המנוע בשלדה, זווית ההיגוי, ציר הזרוע האחורית וגובה הזנב, וכמובן – בולמים מתכווננים במלואם.
גרסת הפקטורי, המיועדת כאמור למתחרים, מקבלת השנה את הדור האחרון של בולמי האיכות מבית אוהלינס. מלפנים מזלג הפוך מדגם NIX ומאחור TTX. לטענת אפריליה, הבולמים החדשים מקצצים שנייה בזמני ההקפה. אז כח הרייסרים הישראלים – קדימה להסתער.
ה-RSV4 RR ה'עממי' יותר מקבל השנה שיפורים במערכת הבלימה. הדיסקים הקדמיים בעובי 5 מ"מ גדלים בקוטרם ל-330 מ"מ אימתניים, והם מצוידים בקליפרים רדיאליים מונובלוק של ברמבו מדגם M50 – הטופ של הייצור הסדרתי, ויש גם רפידות חדשות עם מקדם חיכוך גבוה יותר.
אפריליה מציעה גם שפע של חלקים נלווים, בעיקר כאלו המיועדים למרוצים, החל ממערכות פליטה, דרך משכך היגוי מתכוונן של אוהלינס, כיסויים לתושבות המראות, מנופים, ידיות, חישוקים מחושלים קלים, ועד תיק מיכל וכיסוי לאופנוע.
אפריליה מציגה בקלן דגם חדש ומעניין – טואונו 125. נייקד 125 סמ"ק המעוצב ברוח הטואונו 1100.
אפריליה טואונו 125
הבסיס לטואונו 125 הוא ה-RS4 הספורטיבי, שהוצג לראשונה לפני 5 שנים ושינה את שמו השנה ל-RS125 (שם של דגם אייקוני של אפריליה, דו-פעימתי ספורטיבי, שהחל בייצור לפני 25 שנה ונגנז לאחרונה בגלל תקנות זיהום האוויר).
המנוע בנפח 124 סמ"ק, בעל 4 שסתומים, גל זיזים כפול והזרקת דלק. הוא עומד בתקנות יורו 4, והוא מפיק 14.9 כ"ס (11 קילוואט) – המקסימום המותר לרישיון נהיגה A2 (באירופה – A1). מה שמעניין הוא שניתן להוסיף לטואונו 125 ול-RS125 קוויקשיפטר – זהה לזה המותקן בטואונו 1100.
המפרט הטכני כולל מזלג הפוך מלפנים, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד מאחור, גלגלי "17 עם צמיגים ספורטיביים, קליפר רדיאלי מלפנים, ומערכת ABS המגיעה כסטנדרט. לוח השעונים ספורטיבי לגמרי, כולל אפילו לאפ-טיימר, ויש פיצ'ר מעניין – ניתן להוסיף מתאם למחשב שיתקשר עם הסמארטפון ולראות שפע של נתונים מהאופנוע על גבי מסך הטלפון שלכם.
טרם ידוע אם הטואונו 125 יגיע ארצה, אבל סיכוי גבוה מאוד שכן. מחיר טרם נמסר.
האפריליה קאפונורד ראלי מגיע עם חישוקי שפיצים במקום יצוקים (קדמי "19, אחורי "17), משקף גבוה, מגני מנוע ומגני גחון, מגני ידיים סגורים, פנסי ערפל LED, מושב בגובה 840 מ"מ, וצמד ארגזי מתכת בצבע האופנוע.
מבחינת אלקטרוניקה יש בולמים אלקטרוניים סמי-אקטיביים עם 4 מצבים, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבים, מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה, בקרת שיוט, ואפליקציה של אפריליה המתחברת לאופנוע ומספקת נתונים מהרכיבה. לקאפונורד מנוע וי-טווין הלקוח מהדורסודורו 1200 ומספק 125 כ"ס ו-11.7 קג"מ.
זה פחות נעים לשמוע על אופנועים שיורדים מליין של יצרנים ובעצם יורדים מייצור, במיוחד כשמדובר באופנועים מגניבים. הנה אחד כזה – אפריליה מורידה מייצור את הדורסודורו 1200. הסיבה – כמות מכירות זעומה, הרבה פחות מהצפי.
אפריליה דורסודורו 1200
האפריליה דורסודורו 1200, שיצא ב-2011 כגרסה מוגדלת של הדורסודורו 750 הוותיק יותר, הוא היפרמוטו גדול שהציע תנוחה זקופה, מנוע וי-טווין בשרני עם 130 כ"ס והמון מומנט, ובגדול חבילת ביצועים מהנה במיוחד – כמו כל ההיפרמוטו הגדולים. הוא גם הציע מערכות אלקטרוניות מודרניות כמו מצערת חשמלית ומפות ניהול מנוע, מערכת בקרת החלקה ומערכת ABS. החיסרון העיקרי שלו היה תצרוכת דלק שערורייתית של 10 ק"מ לליטר בממוצע, כשברכיבה חזקה ירדה גם ל-9 ו-8 ק"מ/ל'. תוסיפו לזה מיכל דלק בן 15 ליטרים ותקבלו טווח רכיבה זעום.
בשנים האחרונות סגמנט ההיפרמוטו הגדולים הולך וקטן, כמו כל סגמנט הסופרמוטו. בק.ט.מ כבר לא מייצרים את ה-SM990, ורק ההיפרמוטארד של דוקאטי והריבאלה של MV אגוסטה נשארו, אבל גם אצלם המכירות לא בשמיים, למרות מקדם הכיף הגדול של הכלים הללו. כעת כאמור הדורסודורו 1200 יורד, ועתידו של הדורסודורו 750 בספק.
הקאפונורד 1200, הבנוי על בסיס הדורסודורו 1200, ממשיך בייצור כרגיל.
בתוך ההיצע העמוס לעייפה של אדוונצ'ר-תוררים המציף את אולמי התצוגה, מתחבא היטב ממש באמצע השדה אופנוע צנוע למראה המסתיר אישיות מורכבת, רבת-פנים, שלא בדיוק רוכב בתלם – אפריליה קאפנורד 1200 שנבחן כאן בגרסת ה-Travel Pack – חבילת תיור.
כל יצרן צריך אדוונצ'ר-תורר: במציאות בה אף יצרן לא יכול לוותר על נוכחות בקטגוריה המתגמלת של אדוונצ'ר-תוררים, וחלק מהיצרנים אף מציעים יותר מאופנוע אחד, אפשר למצוא אדוונצ'ר-תורר לכל מטרה כמעט. רוצים אדוונצ'ר-ספורט עם מעל 150 סוסים, "17 מלפנים ושינויי כיוון של שממית בטריפ? יש. רוצים חוצה יבשות עם מיכל בגודל של באר נפט בינונית וקונסטרוקציית מתכת של אסדת גז? יש. רוצים מפגן טכנולוגיה שיגרום למהנדסי גוגל זקפה? יש. רוצים אדוונצ'ר-רטרו? יש. רוצים אדוונצ'ר פוזה? יש. רוצים אדוונצ'ר-אנדורו על ספידים? גם יש. אפילו אדוונצ'ר-קאסטום כבר יש. בתוך כל המרוץ המטורף הזה כמעט ונשכח הייעוד המקורי של הקטגוריה – לקחת זוג עם ציוד למסע ארוך בנוחות ונינוחות. באפריליה מישהו נזכר בזה.
צילום ועריכה: אסף רחמים
שְׁנִיּוּת
דואליות, יפת באוהלי שם, שמן ומים. לא משנה באיזה דימוי תבחרו, אפריליה מנסה למזג באופנוע שלה תכונות מנוגדות. אותן תכונות שפעם, כשעוד היו אופנועי ספורט-תיור, מיזוג ביניהן היה הבסיס לאופנועי ספורט-תיור מוצלחים – נוחות ומהירות. הקאפונורד 1200 החליף את הקאפונורד 1000, האדוונצ'ר הקודם לבית אפריליה. אולם השלדה והמכלולים המכאניים לקוחים מהדורסדורו 1200, סוג של היפרמוטו ענק. סופרמוטו מגודל נראה כמו סוג של רעיון מגניב בתיאוריה. אז זהו, שזה בעיקר רעיון מגניב, אבל הרבה פחות מצליח באולמות המכירה. אחרי פחות מ-3 שנים הדגם נעלם מאולמות התצוגה. אפריליה אמנם ויתרה על הקונספט המגניב, אבל שתלה את הזרעים בקאפונרד. נותר רק לגלות מה צמח בערוגה – עצבנות ותזזיתיות של היפרמוטו או נינוחות ונימוסים של אדוונצ'ר?
צניעות
מראה בומבסטי הוא חלק מדרישות הכניסה לקטגוריה. זה לחלוטין לא המקרה של הקאפונורד, אפילו להפך. למרות מסיכת החזית המיישרת קו עם העיצוב העדכני לבית אפריליה, העיצוב נחבא אל הכלים, כאילו מתכנס לתוך עצמו. רק הצביעה היפה באדום ושחור עם המזלג המוזהב מצילה את המצב ומצילה את האופנוע מאלמוניות מוחלטת. למי שרוצה נוכחות או יותר יכולת שטח מציעה אפריליה את גרסת הראלי.
אפריליה קאפונורד 1200
ייעוד
הקאפונורד מסרב להיכנס לתוך משבצת מוגדרת. כאשר משחררים סוף סוף קלאץ', שורשי ההיפרמוטו ניכרים מיד בתנוחת הרכיבה המאפשרת שליטה מעולה עם כידון הממוקם בדיוק, אבל בדיוק, במקום אליו נופלות הידיים, במבנה הצר ובתנוחה השולטת. ההיגוי מהיר, אבל לא לעתים מעט מעורפל. קל מאוד לכוון ולשמור את האופנוע בקו הנבחר, אבל שינויי כיוון אינם דורשים מאמץ בעיקר הודות למשקל הקל. אל תזלזלו במשקל, בעוד כוח נמצא בעיקר בקצה העקומה, המשקל הקל נמצא לצידך לכל טווח השימושים, כולל בעמידה או בהנפה על רגלית האמצע. מנוע הווי-טווין הגדול של אפריליה תמיד היה סוג של פנינה משובחת. כאן הוא מפיק 125 סוסים הממותנים קמעה בהשוואה לדורסודורו, אבל נעימים מאוד. החספוס האופייני לטווין קיים אך לא מורגש, סוג של תזכורת נעימה לתנועת הבוכנות הצולבת. המנוע נעים וכמעט חלק, אבל בשביל לרכב מהר תצטרכו להחזיק אותו בחלק הסל"ד העליון, דבר שידרוש מכם עבודה על תיבת ההילוכים, שמצידה תשמח לשתף פעולה עם העברות מהירות ומדויקות.
מערכת בקרת האחיזה במצבה הרגיש מגלה ערנות יתרה וממהרת להתערב. אם אתם בעניין של תקיפת פיתולים, תמצאו שיש להציב את המערכת על מצב 2 או 1.
אבל הייחוד האמיתי של האופנוע הוא במערכת המתלים הסמי-אקטיבית. המערכת לא מסתפקת בשינוי שיכוך כיווץ והחזרה תוך כדי תנועה, אלא יודעת גם לשלוט על עומס קפיץ ולהתאים אותו תוך כדי נסיעה. שימו את בורר המתלים על מצב אוטומט, ותקבלו מערכת שמתאימה את עצמה לכל שינוי בכביש או באופנוע. המתלים מכוונים לנוחות, ומספקים את אחת ממערכות המתלים הטובות שפגשנו לתיור. האופנוע מעלים כמעט את השיבושים שמע"צ מפזרת, מבלי לנתק את הרוכב מהכביש. זו אחת ממערכות המתלים המתוחכמות שיש לעולם הדו-גלגלי להציע, ולא רק בטווח המחירים הזה.
המכלול הכולל מעט מאתגר. בעוד המנוע והמתלים מכוונים לתיור מהיר ונינוח, השלדה והממדים הפיזיים שומרים על שורשי ההיפרמוטו. התוצאה היא מיזוג עולמות, אישיות מורכבת, סוג של שלווה דרוכה המחכה לפינה הנכונה כדי לשחרר מעט מנשמתה האפלה.
היפרמוטו שהפך לאדוונצ'ר-תורר
עד העונג הבא
למרות הממדים הצנועים יחסית, זוג לא ימצא בעיה להתמקם בנוחות במושב. מושב הנוחות, המגיע כסטנדרט בחבילת ה-Travel Pack, מרגיש נוח גם לאורך שעות באוכף. מנגד, מיגון הרוח אינו מהמשובחים במיוחד. המשקף הקדמי אינו גבוה במיוחד, וניתן להורידו עוד יותר. חובבי הרוח ישמחו לקבל זרם אוויר טרי ומרענן ישירות לקסדה. מיכל הדלק בעל תכולה מכובדת של 24 ליטר, אבל למנוע הזה הרגלי שתייה מופרזים עוד מנעוריו, כך שטווח הנסיעה מגרד מלמטה את 300 הקילומטרים בנסיעה רגועה.
הבדלי מעמדות
במציאות שבה ההבדלים המעמדיים רק הולכים ומקצינים, המרחק רק הולך ומתחדד בין כלים נגישים ופשוטים יחסית המתמחרים מתחת ל-100,000 ש"ח כמו ויסטרום 1000, ורסיס 1000 או MT-09 טרייסר, לבין העשירון העליון עם אופנועים כגון מולטיסטראדה, S1000XR או סופר אדוונצ'ר 1290. במציאות הזו של הקצנה נעלם מעמד הביניים של אופנועים שהם מספיק מתוחכמים ומצוידים בכדי לפנק, אבל לא מיועדים רק לאלו שהמספר של רקפת רוסק עמינח נמצא אצלם ברשימת החיוג המהיר. בדיוק למרכז השדה המתרוקן מכוון הקאפונורד החדש.
במחיר של 124 אלפיות, שהם בערך 30 יותר מאופנועי הכניסה לקטגוריה ו-20 פחות מכלי הפרמיום, תקבלו לא מעט: מצערת חשמלית עם 3 מצבים, מערכת בקרת אחיזה ניתנת לניתוק, חימום ידיות, מושב נוחות, בקרת שיוט בסיסית, רגלית אמצע, סט מזוודות מקורי, וכמובן את מערכת הבולמים הסמי-אקטיביים.
בולמים סמי-אקטיביים ברמה גבוהה
לא קלה דרכנו
קאפ-נורד, הנקודה הצפונית ביותר באירופה (כמעט), היא יעד מסעות נחשק. כ-4,000 ק"מ של כבישים מגניבים מפרידים בין נואלה, ביתה של אפריליה בצפון איטליה, לצוק המתנשא מעל הים הארקטי בצפון נורבגיה. יכול להיות מאוד מתסכל לרכב עם אופנוע בעל שם כזה יום-יום לעבודה בתוך הפקקים של העיר העשנה. מנגד, זה עשוי לעורר בך השראה לעשות את הבחירות הנכונות בחיים. האם הקאפנורד הוא הבחירה הנכונה?
בעולם שבו הממוצע הופך לסוג של מילת גנאי, היכולת של הקאפונורד להתמקם בדיוק במרכז ולמזג תכונות שונות היא סוג של ייחודיות הולכת ונעלמת. אופנוע הממזג בין נוחות ליכולות ספורטיביות. אבזור רב מאוד ביחס למחיר ומערכת מתלים מהטובות שפגשנו. מנגד, בצד השלילי תמצאו מנוע מעט חלש ביחס למובילי הקטגוריה ומראה אנמי.
תהיה יוסף
יוסף רוצה אופנוע נוח שימושי שיוכל לשמש אותו ליום-יום, לנסיעות סוף שבוע ולטיולים זוגיים.
יוסף לא יקנה רפליקת אדוונצ'ר מנקרת עיניים עם רשימת טכנולוגיה של חמקן, הספק של סופר-ספורט ותג מחיר של כיכר המדינה.
יוסף קונה אופנוע שיודע לעשות כמעט הכל ולהשאיר עודף לטיול לקאפ הצפוני.
שיבר. אפריליה שיבר. אם מעולם לא שמעתם עליו אז: א. הפסד שלכם. ב. לא מפתיע. ל-א' מיד נגיע, כי ראשית נסביר את ב', וכדאי לכם להקשיב, כי יש פה אופנוע איטלקי חתיך בנפח 750 סמ"ק עם ABS ועוד מיני אלקטרוניקה מתוחכמת שנמכר ב-63 אלף שקלים. כן, זה 800 שקל פחות מקיה פיקנטו בגרסה הבסיסית.
השיבר, לא כמו ברז ראשי, כמו Shiver – רעד באנגלית (או גרוע מכך 'צמרמורת' באיטלקית) הוא לא אופנוע חדש. כלומר, זה שעליו רכבנו אמנם הגיע עם 400 קילומטרים על השעון והוא דגם מעודכן, אבל לחלוטין לא אופנוע חדש. הוא הוצג כבר בשנת 2007 ולארץ הגיע ב-2010. הוא מעולם לא היה רב-מכר בעולם, ובישראל, שוק שיש לו נטייה להקצין התנהגויות שוק שאנחנו רואים בחו"ל (בעיקר באירופה) – עוד פחות מכך. תרמה לכך העובדה שעלה כ-85 אלף שקלים, מה שהפך אותו לאופנוע ביניים יקר למדי, אך לא רק.
אפריליה שיבר 750
אפריליה, שלא נתפסת כמותג אקזוטי במיוחד אבל כן איטלקי, קצת אכלה אותה ולא זכתה לאהדה גדולה בביצה הקטנה שלנו, כמו למשל האחות מבולוניה. ההתעלמות הזו לא עזרה לשיבר להפוך נפוץ כמו, נניח, הונדה הורנט או קוואסאקי Z750/Z800. גם הדוקאטי מונסטר 796, שהיה די קרוב אליו מבחינת נתונים ואף יקר יותר, נמכר בכמויות גדולות יותר.
השוק שלנו לוקה באופן חמור בתסמונת העדר, שזה בסדר כי העדר בדרך כלל לא טועה, אבל גם במחלה מעיקה יותר שהתסמינים שלה הם קושי לשרש כל מיני אמונות רווחות שהשתרשו, כמו למשל זו שגורסת כי אופנועים איטלקיים הם לא אמינים. זה לא שאין יסוד היסטורי מוצק למדי שעומד מאחורי הטענה הזו, רק שהזמנים השתנו, ומרבית היצרנים האירופאיים הגדולים התקרבו מאוד ואף סגרו את הפערים ברמת האמינות ביחס ליצרנים היפניים.
הבעיה היא שכשמשלבים את שני הגורמים הללו – העדר והדעה הקדומה – קשה מאוד לאופנועים כמו השיבר לקבל את הכבוד לו הם ראויים. כשהסיפור משלב גם מחיר גבוה, אז אפילו את ההזדמנות לנסות ולהוכיח הוא מפספס. וכך, השיבר בביקורו הקודם בארץ הקודש, לא זכה להשאיר חותם עמוק בתודעת הרוכב הישראלי המחפש אופנוע נייקד בינוני חדש. הנה ספוילר קטן שחוזר על עצמו בפעם השנייה – הפסד של אותו רוכב.
צילום ועריכה: בני דויטש
חלאס ספוילרים, דבר תכל'ס
בואו נתחיל מהסוף – השיבר אופנוע טוב מאוד, וכעת כשהוא מתומחר ב-63,000 שקלים הוא אמור להיות להיט מכירות. הנה, אמרנו את זה עוד לפני פסקת הסיום. עכשיו תנו לנו להסביר לכם בנחת מאיפה אנחנו שולפים את הקביעה הנחרצת הזו.
אם מתחילים בפרטים היבשים, אז בבסיס יש פה נייקד בנפח ביניים – אתם יודעים, הקטגוריה הזו שלאופנועים שמאכלסים אותה קוראים 'כלבויניקים' – שכבר כשיצא ב-2007 היה מאוד מתקדם טכנולוגית, וגם היום, שנייה לפני 2016, הוא עדיין עומד היטב בקטגוריה שלו. הכי קל להסביר יהיה דרך האלקטרוניקה. השיבר של 2015 מצויד בדור השני של המצערת החשמלית (Ride By Wire) שמאפשרת שלושה מצבי רכיבה – ספורט, תיור וגשם, וגם ABS מצוין כסטנדרט. כמה מצוין? מספיק בשביל לאפשר רולינג סטופי גם לאחד כמוני שלא יודע לעשות רולינג סטופי. זה אולי לא נשמע הרבה בעולם שבו אדוונצ'רים גדולים ואופנועי סופרבייק מגיעים עם אלקטרוניקה שלא הייתה זמינה לנאסא לפני כמה שנים, אבל אם משווים למתחרים הסבירים שלו, בטח במחיר הזה, קשה למצוא כמות כזו של חשמל בעבור כמות כזו של כסף.
כשמסתכלים על יתר המכלולים, אמנם לא מדובר בבשורה מהפכנית, אבל אין שום נקודה שבה השיבר נופל מתחת לממוצע בקטגוריה. בלמים עם קאליפרים רדיאליים וצינורות פלדה שזורה שעוצרים מצוין ומספקים רגש טוב בידית? צ'ק. מצמד הידראולי נעים לשימוש עם ידית מתכווננת? צ'ק. לוח שעונים גדול וברור עם מלא מידע כולל הילוך נבחר ונורת החלפת הילוך שניתן לכוונן לסל"ד הרצוי? המחאה. סתם, צ'ק.
נראה מצוין, אולי למעט המסיכה
על מראה של אופנוע תמיד אפשר להתווכח, כי כל אחד והטעם שלו. מי שאוהב עיצוב מודרני עם קווים חדים ושפיצים בכל מיני מקומות יאהב מאוד את השיבר. אנחנו מאוד אהבנו. כמעט כל נקודה באופנוע נראית כאילו עוצבה בקפידה תוך מתן מלוא תשומת הלב העיצובית אליה. כמעט, כי איכשהו פנס החזית קצת נראה כמו הפריט הזה שנזכרים לעשות אותו בסוף היום כשמתים לעוף כבר הביתה ורק רוצים לסיים. קצת הזכיר לי את מבצע סבתא – "איי ניד יו טו פיניש דיס בוקס… איט'ס ג'אסט א-בוקס, דונט אסק קוואשצ'ינס…". לפחות בניגוד לארון קבורה של סבתא חיה, הפנס עצמו מאיר היטב, נקודה חשובה שמשום מה הרבה אופנועים נופלים בה.
אוקי, אז השיבר עובר את מבחן הפרטים היבשים, נפלא כנקודת התחלה באולם המכירות, אבל אופנוע צריך לזוז, במיוחד כשהאופוזיציה של השיבר מורכבת מכמה אופנועים שבהחלט יודעים לזוז. ובכן, גבירותיי ורבותיי, השיבר יודע גם לזוז היטב. יש לו שלדה מודרנית המשלבת מסבך משולשים מפלדה עם קורות אלומיניום שחובקות מנוע וי-טווין צר, מה שמאפשר ישיבה מאוד נוחה בלי תחושת פישוק מוגזמת, חביקה מאוד נוחה של קימורי המיכל ומרחק מצוין לכידון. כל זה, בשילוב גיאומטריה מאוזנת מאוד, מייצר אופנוע שזז מצוין מצד לצד, עם היגוי מאוד ניטרלי ויציב. תורמים לכך גם צמיגי הדאנלופ קוואליפייר שאיתם מגיע השיבר, למרות שאנחנו מעט חצויים לגביהם – מדובר בדור הראשון מתוך שלושה של הצמיג הזה, שעושה הכל באופן סביר אבל מספק מעט מדי פידבק לטעמנו. ניחא.
גם לגבי המתלים עימם מגיע השיבר אנחנו מעט חצויים. מצד אחד הם מהווים פשרה טובה ברוב מצבי הרכיבה היומיומיים – רכים מספיק כדי לספוג את פיגועי האספלט של הרשויות המוניציפליות שרכבנו בתחומן ומספקים נוחות ברכיבה. מהצד השני, הם מעט פשוטים מדי בהתנהגות שלהם, וכמו רוב אופנועי התקציב, יש קשר הפוך בין הקצב לרמת קור הרוח שהבולמים משדרים – ברגע שהקצב עולה למחוזות השגעת, גם הקדמי וגם האחורי מתחילים להזיע, ומבחינתנו החוסר בפידבק גרע מעט מהביטחון שלנו ברכיבה ספורטיבית. יש לשיבר נטייה להזדקף מאוד כשבולמים תוך כדי פנייה, ויישום של טרייל ברייקינג (בלימה אל תוך הפנייה) מצריך נחישות והרבה מאמץ בכידון המעט צר. חשוב לציין שכל זה כנראה לא יטריד את מרבית הרוכבים, בוודאי לא המתחילים שבהם, אבל מי שמתכנן להוציא לשיבר שלו את המיץ, כדאי שגם יתכנן לשדרג את המתלים. היופי הוא שכמה אלפי שקלים בודדים יכולים לעשות הבדל של לילה ויום, ועדיין השיבר יהיה זול מאשר חלק ממתחריו.
ביצועים טובים, עם מגבלת המתלים
המנוע של השיבר הוא פנינה קטנה. וי-טווין מודרני וגמיש עם אופי שובב, שמושך היטב מסל"ד נמוך ועד קצה תחום הסל"ד שלו. גם הדרך שבה הוא מעביר תחושות היא נעימה – הוא מעביר ויברציות בתדרים כאלה שהקולטנים שלנו ידעו שהוא שם אך בשום שלב הוא לא העיק. 95 כוחות הסוס שהוא מפיק דוחפים את השיבר בצורה מרשימה קדימה כך שהוא יחצה די בקלות את ה-200 קמ"ש עם עוד קצת בקנה, אבל לא מדובר במנוע מלהיב כמו זה של הימאהה MT-09, שגם חזק ממנו בכמעט 20 כוחות סוס. חשוב לציין ששלוש מפות ניהול המנוע שהשיבר מציע עובדות באמת, ובהחלט משנות את אופי המנוע. במצב גשם הכוח נחתך ב-25%, אבל ההבדל העיקרי זו הדרך שבה הוא מועבר לכביש – מאוד בעדינות, אפילו באופן מוגזם בתחילת נסיעה. מנגד, רוכבים מתחילים שרק מטפסים לראשונה לאופנוע גדול ראשון ימצאו במפה הזו כרית בטחון נוחה עד שירגישו מספיק בנוח לעבור לשתי המפות הרגילות האחרות. מבין השתיים הללו, העדפנו דווקא את זו של התיור, שבה יש גישה לכל הכוח הזמין אך באופן מעט פחות מהיר מבמצב ספורט. הטרייד-אוף הוא בכך שהיא נעימה יותר לשימוש, בעוד שבמפה הספורטיבית המעברים בין מצערת פתוחה לסגורה ולהיפך מורגשים הרבה יותר ומצריכים שימוש תכוף במצמד כדי להחליק את המעבר.
מי שמחפש אופנוע בשביל לעשות איתו בעיות ולהתנהג בצורה א-סוציאלית, לא בטוח שימצא את מבוקשו בשיבר. כן, הוא ירים גלגל אם מאוד תרצו, אבל זה לא יהיה בקלות, ובשביל לעשות זאת בהילוך שני כדאי שתבואו עם ידע מוקדם מהבית וכתפיים חזקות. זה פחות בגלל המנוע, שכן 75 כוחות הסוס של ה-MT-07 מספיקים היטב כדי לזקף אותו גם בהילוך שלישי, אלא יותר בגלל הגאומטריה והמשקל של השיבר. הוא מעט כבד, אך בעיקר מורגש כי יש פה הרבה משקל על האף. זה תורם בין היתר ליציבות שהזכרנו קודם, אבל פוגם בתחושת הקלילות. אנחנו לא רואים בכך חיסרון, פשוט אופי שונה שיתאים יותר לרוכבים שלא מחפשים אופנוע להחליק מצד לצד ולהרים איתו גלגל כל היום. מצד שני, למי שמחפש נייקד נוח, אפילו מאוד נוח, גם לטיולים ארוכים כולל בזוג – השיבר מציע יותר ממה שהוא אמור.
המושב, ששופר מעט בדגם הנוכחי, הוא כורסתי בתחושתו עם המון ריפוד, וקימורים שפוגעים מעט ביכולת להעביר משקל מצד לצד אבל מאפשרים לרכב יום שלם באוכף בנוחות, כולל לזה שיושב מאחור שגם נהנה מידיות אחיזה נוחות ומרחק סביר לרגליות. חבל רק שלא ניתן ממש לנצל את הנוחות לאורך זמן הזו עד תום, כי אפריליה בחרה לצייד את השיבר במיכל דלק קטן של 15 ליטרים בלבד, שבצריכה ממוצעת של כ-14.5 ליטר לקילומטר מאפשר טווח של פחות מ-220 ק"מ למיכל ממלא ועד יבש מדבר. אגב, באחד התדלוקים הגענו גם ל-10 ק"מ לליטר. מסקנה: שילוב של כביש 6 וקור של לפנות בוקר פוגעים בתצרוכת הדלק.
מנוע הווי-טווין – פנינה!
נקודת התורפה המעיקה ביותר שאנחנו מצליחים לחשוב עליה בחיי היום יום דווקא מגיעה מכיוון לא צפוי באופנוע שכזה – החום שמייצרים האגזוזים הגבוהים. הפריט העיצובי המדליק הזה מייצר חום בלתי סביר בעליל. כמה בלתי סביר? ברכיבה על כביש 6 בערב קר, דרך שכבות הבידוד והמעיל, היה לנו נעים בגב התחתון. אם זה עדיין נשמע לכם סביר אז נסו את זה: האגזוז המיס מעט את הכנף האחורית מבלי לגעת בה. כל זה מצוין לחורף, אבל אנחנו מדמיינים את גודל המועקה שהפיצ'ר הקטן הזה עלול לגרום בחודשי הקיץ. למרבה המזל, התושייה שבה ניחנו דוחפת אותנו לחשיבה חיובית – לימונים, לימונדה וכל זה. אם חיפשתם תירוץ להרכיב את זוג המשתיקים מקרבון שתמיד חלמתם עליהם, הנה מצאתם אותו. כבונוס נוסף על זה שהאופנוע יעבוד קר יותר והחום הנפלט מהממיר הקטליטי יהיה פחות מעיק, גם המנוע יהיה חי הרבה יותר והצליל יהפוך מסבבה לקונצ'רטו לה-פילוטו. תאמינו לנו, בדקנו את זה בעבר על דורסודורו, שכאמור חולק את אותו מנוע.
אלפי שיברים מציפים את השוק!
טוב, זה כנראה משהו שלא יקרה כל כך מהר. החזרה לשוק הישראלי לא תהיה טיול בפארק עבור סניורה שיבר. ההתפתחות של קטגוריות אופנועי הביניים יצרה שתי נישות של אופנועי ביניים – קטנים יותר בנפחי 600-650 סמ"ק, כמו למשל קוואסאקי ER-6, הונדה CB650F, ק.ט.מ דיוק 690 וכמובן ימאהה MT-07 המעולה שגם מתומחר מצוין ומראה שהעדר מעריך תמורה למחיר ומציף את השוק. הנישה השנייה היא אופנועי ביניים גדולים וחזקים יותר, שלדעתנו פחות מתאימים כאופנוע גדול ראשון, כדוגמת קוואסאקי Z800, דוקאטי מונסטר 821, סוזוקי GSR750, MV אגוסטה ברוטאלה 675 ו-800, והמלך של הקטגוריה, שוב בגלל תמורה ויחס פאן לשקל – ימאהה MT-09. דווקא פה לטעמנו טמון יתרון גדול של השיבר, שנהנה משני העולמות מאחר ויכול להתאים לרוכבים מתחילים אך גם לרוכבים ותיקים ומנוסים, וכל זה במחיר נמוך מזה של ה-MT-09 בכ-6,500 שקלים, או גבוה מזה של ה-07 באותו סכום. אם תרצו, קצת כמו הב.מ.וו F800R, רק ב-20 אלף שקלים פחות מהגרמני. אז האם השיבר יהפוך להיות להיט מכירות? אנחנו אמנם שוטים אבל לא נביאים, ולכן קשה לנו להעריך אם השוק ידע להעריך את החבילה שאפריליה מציעה פה. אנחנו כן חושבים שהוא אמור להיות.
הגרסה הזו של ה-RSV4 היא הקרובה ביותר לאופנוע סופרבייק שיצאה מאפריליה אי-פעם. לא עוד סופרבייק-רפליקה או דגם הומולוגציה, אלא הדבר האמיתי, למסלול בלבד, רק עם פיירינגים מעודנים יותר.
ה-RSV4 R-FW הוא דגם חדש של אפריליה שהוצג במילאנו כדגם 2016. הוא מציע את כל רכיבי הקצה שמגיעים על אופנוע הסופרבייק של היצרנית, כולל בולמי מרוץ של אוהלינס, חישוקים מחושלים, ובלמים של ברמבו מהשורה הראשונה. עם חלקי מנוע שמגיעים בקיט המרוצים (Factory Work) הוא מספק כ-230 כ"ס, יחד עם מחשב ניהול המנוע הייעודי ומערכת פליטה של אקרפוביץ'
פרט לכך יש מערכת ABS למרוצים, ואת כל האלקטרוניקה של אופנועי מרוץ – בקרת החלקה, בקרת ווילי, בקרת זינוק וקוויקשיפטר. בנוסף, את כל הפרמטרים ניתן לכוון על ידי מערכת ה-V4-MP – פלטפורמת מולטימדיה הכוללת טלמטריה מלאה, כולל אגירת נתונים, ושמתממשקת עם הסמארטפון על ידי אפליקציה ייעודית.
ה-RSV4 R-FW מגיע ב-5 רמות, כשהרמה הגבוהה ביותר – מיזאנו – היא הלכה למעשה אופנוע הסופרבייק של אפריליה עם פלסטיקה מעודנת. האופנוע סקסי בטירוף, אבל הוא מיועד כמובן למסלולי מרוץ בלבד ולא לכביש הציבורי.
בנוסף לגרסת ה-R-FW המטורפת, גם הגרסה הרגילה של ה-RSV4, זו עם ה-201 כ"ס, מקבלת עדכונים, בעיקר בגרפיקה. לטעמנו זה אחד האופנועים היפים.
נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 90 מעלות, 749.9 סמ"ק, 95 כ"ס, 8.25 קג"מ, 6 הילוכים, מצמד הידראולי, גובה מושב 810 מ"מ, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
אפריליה שיבר 750
מה זה?
השיבר הוא דגם ותיק של אפריליה והוא אפילו הגיע ארצה ב-2010, אבל כעת, עם ההתמקדות של היבואנית עופר-אבניר בשוק הנייקדים, הוא מיובא ארצה מחדש במחיר אטרקטיבי מבעבר. השיבר בנוי על הפלטפורמה של הדורסודורו 750 – אותה השלדה, אותו המנוע, אותם הגלגלים והבלמים, וגם הבולמים דומים מאוד (מהלך ארוך יותר בדורסודורו וגאומטריה מעט שונה). רק עבודת הגוף שונה – זה נייקד וזה היפרמוטו.
בשנת 2015 השיבר זכה למתיחת פנים. העיצוב עודן ועודכן, הבולמים עודכנו, ונוספה מערכת ABS כסטנדרט. מאז הדגם לא השתנה למעט גרסאות צביעה, וזה הדגם שמגיע עכשיו ארצה לסיבוב שני.
בבסיס האופנוע מנוע וי-טווין 750 סמ"ק גמיש וחזק, עם מערכת הזרקת דלק מודרנית בעלת מצערת חשמלית ו-3 מצבי ניהול מנוע – ספורט, תיור וגשם. השיבר מציע עיצוב נאה, מיגון רוח פצפון, נוחות גבוהה יחסית לנייקד והתנהגות כביש טובה ומהנה עם מגבלה אחת – הבולמים.
בנוי על בסיס הדורסודורו 750
ביצועים
השיבר מציע חבילת ביצועים טובה למדי, עם כמה מגבלות. המנוע גמיש מאוד ביחס לנפח, ובאופן כללי אנחנו מתחברים לאופי הווי-טוויני הספורטיבי שלו. יש מומנט זמין כבר מסל"ד נמוך, והוא אמנם לא סופר-זריז, גם לא במצב ספורט, אבל הוא מספק משיכה ותאוצה נאות עם אופי ספורטיבי. ההספק אמנם מוגבל ל-95 כ"ס, אבל בשום שלב לא באמת היה חסר כוח, גם ב-200 קמ"ש פלוס. את זמננו חילקנו בין התגובות הנעימות של מצב התיור לבין התגובות החדות של מצב הספורט, שלעתים היו חדות מדי וחייבו ריכוך של פתיחת מצערת בעזרת שימוש במצמד ההידראולי המצוין.
ההתנהגות הדינמית טובה יחסית. הוא מאוד מהנה בכבישים מפותלים ונותן תחושת ביטחון של אחיזה ויציבות. יחד עם זאת, זה לא אופנוע 'תלת-ממדי' כמו MT-09 או MT-07, והוא אוהב להיות צמוד ומהודק על שני הגלגלים לקרקע. אפשר לסחוט ממנו רכיבה ספורטיבית בקצבים יפים מאוד, אבל אז יבואו לידי ביטוי הבולמים עם ההידראוליקה הפשוטה יחסית, שהם צוואר הבקבוק הספורטיבי של האופנוע הזה. למנוע, לשלדה, לגלגלים, לצמיגים (דאנלופ קואליפייר) ולבלמים יש עוד הרבה לתת. הבלמים, אגב, מעולים, ומגובים במערכת ABS איכותית שלא ממהרת להתערב, גם לא באחורי, ועם מספיק רגש מאפשרת גם רולינג סטופי.
התנהגות מצוינת
איך זה מרגיש?
השיבר הוא אופנוע 'פול-סייז', וככה בדיוק הוא מרגיש. הוא אפילו קצת כבד, במיוחד בפרונט. זה מרגיש מצוין ביציבות של האופנוע, אבל קצת פחות אם אתם חובבי ווילי'ז. נקודה לזכות השיבר היא נוחות המושב ותנוחת הרכיבה. אפשר לבלות זמן רב באוכף מבלי לשפר עמדה, וגם בהרכבה המצב טוב מאוד – בטח ביחס לנייקד בינוני.
מהירות השיוט הנוחה עומדת סביב 140-150 קמ"ש, ובמהירות הזו יש הרבה רזרבות כוח לעקיפה. במהירות הזו גם מיגון הרוח הקטן סביר למדי, ועם רכינה קלה קדימה לא באמת סובלים. במהירויות גבוהות יותר כבר יהיה פחות נעים, אבל השיבר לא מיועד לבלות במהירויות גבוהות לאורך זמן. בסך הכל מדובר בכלי ורסטילי מאוד שעשוי לשמש ככלי תחבורה יומיומי לרכיבות אורבאניות ובינעירוניות, וגם בכלי כיפי מאוד לרכיבות סוף שבוע.
אופנוע כיפי
עלויות
כמו שכתבנו על ה-GSR750 של סוזוקי, גם האפריליה שיבר זוכה להיות חלק מהאסטרטגיה של עופר-אבניר להחדרת נייקדים לשוק הישראלי. מחירו נקבע על 63 אלף ש"ח כולל כל האגרות – נמוך בלמעלה מ-20 אלף שקלים ממחירו של אחיו, הדורסודורו 750. המחיר הזה נמצא בדיוק בין ה-MT-07 לבין ה-MT-09 של ימאהה, והוא נמצא בדיוק ביניהם גם בתחומים נוספים כמו הספק וביצועים. בכל אופן, זהו מחיר מצוין לחבילה טובה, גם אם לא מושלמת.
התחזוקה מתבצעת בכל 10,000 ק"מ (טיפול קטן – 885 ש"ח), כשבכל 20 אלף ק"מ יש טיפול גדול ומקיף יותר (2,570 ש"ח).
עופר-אבניר, יבואנית אפריליה לישראל, מודיעה על תחילת שיווקו מחדש של האפריליה שיבר 750.
השיבר 750 שווק בעבר בישראל ב-2010, וכעת מגיעה ארצה הגרסה המשודרגת שלו. השיבר בנוי על פלטפורמת הדורסודורו 750, והוא מציע שלדת מסבך משולשי פלדה עם אלומיניום, בולמים הפוכים בקוטר 43 מ"מ, בלמים רדיאליים כולל מערכת ABS, ומנוע וי-טווין עם 95 כ"ס, מצערת חשמלית ו-3 מצבי רכיבה – ספורט, תיור וגשם.
כחלק מקמפיין Let's Get Naked של אבניר, השיבר מקבל תמחור אטרקטיבי למדי – 63,000 ש"ח כולל כל האגרות.
בעופר-אבניר מחזקים את תכנית החזרה לאופנועים – Back To Bikes – שהחלה בחודשים האחרונים עם תכניות ייחודיות לאופנועי אדוונצ'ר, לאופנועי נייקד ולאופנועי הוסקוורנה. כעת משיקים באבניר 6 דגמי אופנועים חדשים, כשכולם מתומחרים בצורה אטרקטיבית יחסית לסגמנט.
קובי גילון, סמנכ"ל השיווק של החברה, מציין שבמסגרת החזרה לאופנועים שמים באבניר את הלקוח במרכז, ומציעים בנוסף לאופנועים תכניות מקיפות כמו מימון, טרייד-אין, שירות ואביזרים נלווים לכל אחד מהכלים שבתכניות.
אז מה חדש בארץ?
מאפריליה אנחנו מקבלים בראש ובראשונה את ה-RSV4RR – הסופרבייק של אפריליה עם מנוע ה-V4 שעבר שדרוג ל-2015 וכעת הוא חזק יותר (201 כ"ס ו-11.7 קג"מ), קל יותר, ומציע מערכות אלקטרוניקה מתקדמות יותר כמו ABS למרוצים. מחירו נקבע על 147,000 ש"ח.
RSV4RR – מכונת סופרבבייק עם 201 כ"ס וערימות של אלקטרוניקה
עוד אופנוע שקיבל שדרוג משמעותי ל-2015 הוא הטואונו, שבמקור נבנה על בסיס ה-RSV4R. כעת הוא מקבל תוספת של 100 סמ"ק למנוע ה-V4 שלו, שמעלה את ההספק ל-175 כ"ס. עוד מקבל הטואונו מתיחת פנים משמעותית, שיפור ארגונומיה, ואלקטרוניקת aPRC מעודכנת. מחירו נקבע על 113,000 ש"ח.
טואונו V4 1100 החדש – 175 כ"ס לנייקד
דגם שלישי של אפריליה שהושק היום רשמית הוא הקאפונורד 1200 שמחירו נקבע על 125,000 ש"ח. על הקאפונורד כבר רכבנו, ועל הרכיבה הראשונה שלנו תוכלו לקרוא כאן.
מסוזוקי אנחנו גם מקבלים שלושה דגמים מעניינים. הראשון הוא ה-GSX-S1000 – הסטריטפייטר 1,000 סמ"ק שבנוי סביב מנועו של הג'יקסר 1000. הוא מגיע עם מערכת הזרקה מתקדמת, מערכת בקרת החלקה בעלת שלושה מצבים, וכן מערכת ABS. מחירו נקבע על 95,000 ש"ח.
GSX-S1000 – יעלה 95 אלף על הכביש כולל בקרות אלקטרוניות
דגם נוסף החשוב מאוד לשוק הישראלי הוא הסוזוקי ויסטרום DL650XA – הגרסה האדוונצ'רית של הויסטרום 650. האופנוע מגיע עם חישוקי שפיצים בתצורת טיובלס, שינויי עיצוב במקור, סט ארגזי 'הפקו בקר', וכמובן מערכת ABS. מחירו נקבע על 80,000ש"ח.
DL650XA ויסטרום – 80 אלף שקל כולל סט ארגזים מלא
אחרון מסוזוקי הוא האינאזומה 250 בגרסת הפיירינג – GW250F, שמחירו נקבע על 38,000 ש"ח.
אינאזומה 250 עם פיירינג ב-38 אלף ש"ח. ברקע: הוסקוורנה.
