בביואל חושפים את הסופרטורינג (SuperTouring) – האופנוע החמישי על אותה הפלטפורמה, עם מנוע הווי-טווין האימתני, והפעם ספורט-תיור מזווד לכביש.
את ההקדמה הקבועה שלנו על ביואל נשמור לסוף. למה קבועה? משום שבחברה מטפטפים אחת לתקופה דגם חדש לגמרי שנכנס גם הוא לרשימת ההזמנה המוקדמת, שכן גם קודמיו טרם נמסרו ללקוחות. התכנון של החברה עם הבעלים החדשים והשם הישן להציג לא פחות מעשרה דגמים שונים בשלוש שנים הקרובות. הדגם הראשון שהוצג היה ההאמרהד 1190 – סופרבייק עם 185 כוחות סוס שיגיע גם בגרסת נייקד – ה-1190SX. לאחר מכן הוצג ה-1190 באחה DR – אופנוע שטח עם אותו המנוע ו-175 כ"ס. הדגם הרביעי הוא הסופר קרוזר – פאוור-קרוזר שתוכנן בשיתוף פעולה עם מעצב העל רולנד סנדס.
ביואל סופרטורינג
עכשיו מגיע למערכה הסופרטורינג, עם אותה הפלטפורמה הכוללת מנוע וי-טווין בנפח 1,190 סמ"ק עם 72° בין שני הצילינדרים המפיק כאן 185 כ"ס ב-10,000 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,000 סל"ד. יש חישוקי 17″, דיסק בלימה קדמי יחיד בקוטר 386 מ"מ – כמעט בקוטר החישוק עצמו, משקף קדמי וסט מזוודות צד מאלומיניום. כיסוי מיכל הדלק עשוי מסיבי פחם. אין עוד נתונים על אלקטרוניקה או פרטים טכניים, כאשר התכנון הוא לצאת חלק מהדגמים לקראת סוף שנת 2024.
מותג ביואל התחיל תחת המהנדס המוכשר אריק ביואל, שהמותג ביואל נושא את שמו, אשר עבד בעבר עבור הארלי דיווידסון. הוא פרש ופתח חברה משלו הנושאת, כאמור, את שמו (Buell). ההיסטוריה מראה שהוא נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה. הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, אך בשנה שעברה המותג ביואל חזר, אך ללא קשר ליזם ובעל השם המקורי. מעניין מה הוא חושב על הגלגול הנוכחי.
בביואל חושפים את הסופר קרוזר – אופנוע רביעי עם מנוע הווי-טווין האימתני, והפעם פאוור-קרוזר שתוכנן בשיתוף פעולה עם מעצב העל רולנד סנדס.
מותג ביואל עבר כברת דרך בשנים האחרונות. המהנדס המוכשר אריק ביואל, שהמותג ביואל נושא את שמו, עבד בעבר עבור הארלי דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell). ההיסטוריה מראה שהוא נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
ביואל סופר קרוזר
הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, כאשר התבשרנו בשנה שעברה שביואל חוזרת, אך ללא קשר ליזם ובעל השם המקורי. התכנון של החברה החדשה היה להציג לא פחות מעשרה דגמים שונים בשלוש שנים הקרובות. הדגם הראשון שהוצג היה ההאמרהד 1190 – סופרבייק עם 185 כוחות סוס שיגיע גם בגרסת נייקד – ה-1190SX. לאחר מכן הוצג ה-1190 באחה DR – אופנוע שטח עם אותו המנוע ו-175 כ"ס. נכון להיום שלושתם טרם זכו לראות אור יום בסוכנות רשמית.
האופנוע הרביעי ברשימה (כאמור, מתוך עשרה מתוכננים) הוא הסופר קרוזר, שהפעם תוכנן עם מעצב העל והמכונאי המוכשר רולנד סנדס. הסופר קרוזר נועד להתחרות בין השאר גם בדוקאטי דיאבל V4 החדש. המנוע זהה לשאר הנציגים, כלומר וי-טווין בנפח 1,190 סמ"ק עם 72° בין שני הצילינדרים המפיק כאן 175 כ"ס ב-10,600 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,200 סל"ד. יש חישוקי 17″, משקל מוצהר של 204 ק"ג, מערכת פליטה של SC Project שכנראה לא תגיע לגרסה הסדרתית ודיסק בלימה קדמי יחיד בקוטר 386 מ"מ עם קליפר בעל 8 בוכנות – כמעט בקוטר החישוק עצמו.
אין עוד נתונים ופרטים טכניים, כאשר התכנון הוא לצאת עם שלושת הדגמים לקראת סוף שנת 2024. עד אז יוצגו אופנועים נוספים מסגמנטים שונים, כאשר הבא בתור יהיה סופר אדוונצ'ר בשם סופר טורינג (SUPERTOURING), וכן – עם אותו המנוע בעל 185 כוחות סוס.
המותג הוותיק ביואל ממשיך עם הקאמבק הנוכחי, כאשר קבוצת יזמים רכשה את הזכויות לשם המותג והודיעה על תכניות להציג עשרה דגמים שונים עד לשנת 2024; אחד מהדגמים הוא ה-1190 באחה DR שמיועד לחצות את השטח מהר. מאוד מהר.
מותג ביואל עבר כברת דרך בשנים האחרונות. המהנדס המוכשר אריק ביואל, שהמותג ביואל נושא את שמו, עבד בעבר עבור הארלי דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell). ההיסטוריה מראה שהוא נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, כאשר התבשרנו בשנה שעברה שביואל חוזרת, אך ללא קשר ליזם ובעל השם המקורי. התכנון של החברה החדשה היה להציג לא פחות מעשרה דגמים שונים בשלוש שנים הקרובות. הדגם הראשון הוא ההאמרהד 1190 – סופרבייק עם 185 כוחות סוס.
במרוץ הסופרקרוס האמריקאי בדייטונה, שהתקיים בשבוע שעבר, הציגו בדוכן ביואל את ה-1190 באחה DR החדש, ללא פרטים מלאים. משמעות ה-DR בשם הוא 'Dune Racer', והוא מיועד להיות אופנוע השטח הסדרתי המהיר ביותר. המנוע זהה להאמרהד – וי-טווין בנפח 1,190 סמ"ק עם 72° בין שני הצילינדרים המפיק כאן 175 כ"ס ב-10,600 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,200 סל"ד.
השלדה מסוג צינורות פלדה, עם בולמי WP משני הצדדים – בלי נתונים מדויקים בשלב זה. בהסתמכות על דגם טיפוס הגבעה, ה-1190 HCR, עליו הבאחה מבוסס, אנו יודעים שגובה המושב עומד על 965 מ"מ, מרווח הגחון על 300 מ"מ, והמשקל היבש עומד על 161 ק"ג. מחיר הבסיס נקבע על 20 אלף דולר, ובשלב זה ניתן לפתוח הזמנה לדגם 2023.
המותג הוותיק ביואל מבצע קאמבק פעם נוספת, כאשר קבוצת יזמים רכשה את הזכויות לשם והודיעה על תכניות להציג עשרה דגמים שונים עד לשנת 2024; הדגם הראשון נחשף כעת ונקרא HAMMERHEAD 1190.
מותג ביואל עבר כברת דרך בשנים האחרונות. אריק ביואל, שהמותג ביואל נושא את שמו, הוא אולי היזם העקשן ביותר בעולם האופנועים. המהנדס המוכשר, שעבד עבור הארלי דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell), נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, כאשר התבשרנו בתחילת השנה שביואל חוזרת, אך ללא קשר ליזם ובעל השם המקורי. התכנון של החברה החדשה היה להציג לא פחות מעשרה דגמים שונים בשלוש שנים הקרובות.
הדגם הראשון הוצג ברשתות החברתיות עם השם האמרהד 1190 (לפני כן התייחסנו אליו כאל 1190RX). הוא מגיע עם מנוע וי-טווין בנפח 1,190 סמ"ק, עם 72° בין שני הצילינדרים, המפיק 185 כ"ס ב-10,600 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,200 סל"ד. המשקל הרטוב (ללא דלק) של ההאמרהד עומד על 190 ק"ג, והוא מציע שלדת אלומיניום ובולמי שוואה מתכווננים. יחד עם המנוע הזה צפויים להגיע עוד שלושה דגמים: סטריטפייטר (1190SX), סופר טורינג וטיפוס גבעה (1190HCR).
הפרטים המלאים על ההאמרהד 1190 ועל אחיו לפלטפורמה ייחשפו בקרוב, ואנחנו נמשיך לעדכן.
לצפייה בסרטון של ההאמרהד 1190 בפייסבוק – לחצו על הקישור.
מותג ביואל מתכנן קאמבק פעם נוספת, כאשר קבוצת יזמים רכשה את הזכויות לשם והודיעה על תכניות להציג עשרה דגמים שונים עד לשנת 2024.
מותג ביואל עבר כברת דרך בשנים האחרונות. אריק ביואל, ששמו נושא את המותג, הוא אולי היזם העקשן ביותר בעולם האופנועים. המהנדס המוכשר, שעבר עבור הארלי דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell), נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
לפני כשנתיים השם ביואל חזר לכותרות, כאשר יצר ביואל שיתוף פעולה עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חשמלי ודגם אופניים חשמליים חדשים.
הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, וכעת אנו מתבשרים שביואל חוזרת, ובגדול. יחד עם הצהרה על תכנון עתידי של לפחות עשרה דגמים שונים שיוצגו בשלוש שנים הקרובות, אתר החברה כבר מציע ארבעה דגמים שונים: סופרספורט (1190RX), סטריטפייטר (1190SX), סופר טורינג וטיפוס גבעה (1190HCR). כולם עם מנוע וי-טווין עם 72° בין שני הצילינדרים, בנפח 1,190 סמ"ק, המפיק 185 כ"ס ב-10,600 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,200 סל"ד. המשקל הרטוב (ללא דלק) של דגם הספורט עומד על 190 ק"ג (188 לסטריטפייטר), והוא מציע שלדת אלומיניום ובולמי שוואה מתכווננים.
מעניין ומרתק. אם כי, לאחר אי-בהירויות מסוימות, התברר שלאריק ביואל אין תפקיד בקאמבק הנוכחי, אלא רק לשם המותג שנושא את שמו ורוחו.
ידיעות כאלה אנחנו תמיד אוהבים, משום שיש לכל אדם מהשורה – כולל מישראל – את האפשרות לרכוש אופנוע מרוץ טהור, כזה שמציע את המילה האחרונה ואת טכנולוגיית הקצה של אותה התקופה.
NCCR היא חברה שבדית שהריצה את קבוצת EBR (ר"ת: Erik Buell Racing) בשנים 2011-2009 באליפויות שונות. כעת החברה השבדית מציעה למכירה עשרה מדגמי המרוץ שהשתתפו באליפויות כמו אליפות הסופרבייק העולמית, האי מאן ומקאו.
כל האופנועים נמצאים במצב חדש אחרי שיפוץ מקיף, והחברה אף תציע סט-אפ אישי לכל רוכש כולל מיפוי מערכת ניהול המנוע בהתאם לשימוש המיועד. המחירים נעים בין 30,000 ליש"ט ועד ל-38,500 ליש"ט לאופנועי הסופרבייק. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לקישור ולראות את האופנועים שמוצעים למכירה ואת החלקים האקזוטיים שעליהם.
אריק ביואל היה מהנדס צעיר שעבר בהארלי-דיווידסון משנת 1979. במקביל, כחובב מרוצים הוא המשיך להתחרות במרוצי אספלט בארה"ב. בתחילת שנות ה-80 כשהארלי נקלעה לקשיים כלכליים, ביואל בנה אופנוע מרוץ על בסיס הארלי, וזאת כדי לא להתחרות על אופנוע יפני מתוך נאמנות לחברה שמעסיקה אותו. בהמשך עזב ביואל את הארלי ופתח חברה חדשה הנושאת את שמו –ביואל – כשהוא מייצר אופנועים עם אוריינטציה ספורטיבית על בסיס מנועי הארלי-דיווידסון אבל עם שלדות ומכלולים ופיתוח עצמי. ביואל עוד חזר להארלי ועזב שוב, כשתמיד הנושא הבעייתי ביותר היה כסף. ביואל התאפיין תמיד בחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, ועל שמו רשומים כמה פטנטים מעניינים כמו שמן מנוע שנמצא בזרוע האחורית או מיכלי דלק במיקומים שונים. בשנים שבהם אופנועי ביואל נמכרו תחת הארלי-דיווידסון זכינו לרכוב פה בארץ על כמה דגמים מעניינים כמו XB9, XB12 ויוליסס – האדוונצ'ר-תורר של ביואל.
ב-2009 ביואל הועזב מהארלי-דיווידסון ופתח את EBR – ר"ת של Erik Buell Racing. בתחילה הוא ייצר גרסאות כאלו ואחרות שנשענו על ה-1125R המיועד למסלול בלבד, אך בהמשך הציג גרסאות כביש כמו ה-1190RS, כשתמיד מרוצים היו בראש מעיניו. בתחילת 2017 נסגרה החברה סופית. לאחרונה אריק ביואל חזר, אבל בכיוון שונה לחלוטין. בשת"פ עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, ביואל פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חדש ודגם אופניים חשמליים חדשים. הוא מכהן גם בדירקטוריון של חברת האופנועים המסקרנת מקנדה – דיימון.
אריק ביואל הוא אולי היזם העקשן ביותר בעולם האופנועים. המהנדס המוכשר, שעבר עבור הארלי-דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell), נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה לפני כשנתיים, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
עכשיו אריק ביואל חוזר, אבל בכיוון שונה לחלוטין. בשת"פ עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, ביואל פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חדש ודגם אופניים חשמליים חדשים.
ה-Flow וה-Fluid
ה-Flow הוא האופנוע, והוא ייוצר בשתי גרסאות – האחת מיועדת לרישיון A2 ובהגבלה של 15 כ"ס (11 קילוואט), והשנייה מיועדת לרישיון A1 עם הגבלה של 47.6 כ"ס (35 קילוואט). אין יותר מדי נתונים על האופנוע, פרט לעובדה שהמנוע יורכב ישירות על הגלגל האחורי וכן טווח הרכיבה, שלפי ביואל יעמוד על כ-200 ק"מ עירוניים. הטעינה תתבצע משקע חשמלי ביתי. המחיר המיועד: 11,000$ בארה"ב.
ה-Fluid הם אופניים חשמליים, שגם טווח הרכיבה שלהם יעמוד על כ-200 ק"מ. המהירויות המקסימליות יעמדו על 30 או 45 קמ"ש בהתאם לדגם, והוא בעל 2 מצברים בקיבול של 500Wh כל אחד. המחיר המלא בארה"ב יעמוד על 3,295$.
לפי Fuell, ייצורם של אופני ה-Fluid יחל כבר במהלך 2019, ואילו ה-Flow יחל בייצור בשנת 2021. נמשיך לעדכן, ונקווה שהפעם אריק ביואל יצליח קצת יותר מבחינה עסקית.
ואם הגעתם עד לכאן, אנחנו ממליצים לכם לקרוא את ההיסטוריה הקצרה של אריק ביואל. הסיפור מעניין מאוד וייחודי בנוף הדו-גלגלי.
ושוב, כמו בריטואל קבוע, אנחנו מתבשרים על כך ש-EBR, מותג אופנועי הספורט של אריק ביואל, נאלץ להפסיק ייצור ולסגור את שעריו – פחות משנה אחרי שחזר לייצור.
הסיבה לסגירה היא כמות מכירות נמוכה מהמצופה, דבר שהביא למשבר כלכלי (נוסף) ומשיכת ידה של המשקיעה החיצונית מהפרויקט של אריק ביואל. יחד עם זאת, בביואל הודיעו שימשיכו לספק שירות וחלפים לבעלי הכלים של החברה, ובמקביל מחפשים משקיע אסטרטגי חדש לחברה.
יש לנו תחושה שזו לא סוף הדרך של המותג המיוחד הזה, ושאריק ביואל הבולדוזר ימצא את הדרך להמשיך בפרויקט חייו ולייצר את הכלים המעניינים שלו.
היסטוריה קצרה של אריק ביואל
אריק ביואל היה מהנדס צעיר שעבר בהארלי-דיווידסון משנת 1979. במקביל, כחובב מרוצים הוא המשיך להתחרות במרוצי אספלט בארה"ב. בתחילת שנות ה-80 כשהארלי נקלעה לקשיים כלכליים, ביואל בנה אופנוע מרוץ על בסיס הארלי, וזאת כדי לא להתחרות על אופנוע יפני מתוך לויאליות לחברה שמעסיקה אותו. בהמשך עזב ביואל את הארלי ופתח חברה חדשה הנושאת את שמו – ביואל – כשהוא מייצר אופנועים עם אוריינטציה ספורטיבית על בסיס מנועי הארלי-דיווידסון אבל עם שלדות ומכלולים ופיתוח עצמי. ביואל עוד חזר להארלי ועזב שוב, כשתמיד הנושא הבעייתי ביותר היה כסף. ביואל התאפיין תמיד בחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, ועל שמו רשומים כמה פטנטים מעניינים כמו שמן מנוע שנמצא בזרוע האחורית או מיכלי דלק במיקומים שונים. בשנים שבהם אופנועי ביואל נמכרו תחת הארלי-דיווידסון זכינו לרכוב פה בארץ על כמה דגמים מעניינים כמו XB9, XB12 ויוליסס – האדוונצ'ר-תורר של ביואל.
ב-2009 ביואל עזב/נעזב מהארלי-דיווידסון והוא פתח את EBR – ר"ת של Erik Buell Racing. בתחילה הוא ייצר גרסאות כאלו ואחרות שנשענו על ה-1125RR המיועד למסלול בלבד, אך בהמשך הציג גרסאות כביש כמו ה-1190RS (בראש הידיעה), כשתמיד מרוצים היו בראש מעיניו. זה לא החזיק יותר מדי זמן, ובאפריל 2015 הודיע אריק ביואל על פשיטת רגל. כאמור, כעת יש תקווה לפרויקט היפה הזה עם הרכישה של ביואל על ידי חברה חזקה ואיתנה פיננסית.
אריק ביואל הוא בולדוזר, והוא לא עוצר. אחרי כל הקשיים, הנפילות, ולאחר מכן ההתאוששות, ולאחר שנרכש על ידי חברה חיצונית, כעת מגיעה הבשורה האמיתית – EBR חוזרת לייצור אופנועים. למעשה הייצור כבר התחיל, וההצגה לעיתונות האמריקאית תיערך בסוף השבוע הבא, ב-17.3, במטה EBR שבוויסקונסין.
שני הדגמים הראשונים שכבר נמצאים בייצור הם ה-1190RX וה-1190SX. מחירים עדיין אין, אולם הם יימסרו לעיתונאים האמריקאיים במעמד השקת האופנועים, כאמור ב-17.3. באותו המעמד יעדכן ביואל על דגמים חדשים ותכניות לעתיד, וכן על עתיד קבוצת המרוצים של החברה.
בהחלט חדשות מצוינות!
על ההיסטוריה של ביואל ועל הדגמים החשובים לאורך השנים תוכלו לקרוא כאן.
ההודעה של אריק ביואל, הבעלים של EBR (ר"ת Erik Buell Racing), על מכירת החברה שנמצאת בהליך פשיטת רגל, ולמעשה על חזרה לחיים, שימחה אותנו מאוד. יש הרבה מותגי אופנועים שקמים ונופלים, פושטים רגל ונקנים על ידי חברות אחרות, יש מותגים שחוזרים לחיים אחרי עשרות שנות תרדמת, אבל בביואל יש משהו מיוחד שגורם לנו ממש לשמוח.
ביואל XB12S
ההיסטוריה
אריק ביואל היה מהנדס צעיר בהארלי-דיווידסון, ומרוצים תמיד זרמו לו בדם. אחרי כמה שנות עבודה בהארלי הוא פרש והקים חברה משלו שנושאת את שמו – ביואל. ב-1983 הוא ייצר את אופנוע המרוץ הראשון – RW750, לאליפות הפורמולה האמריקאית, אולם כשהאליפות בוטלה הוא החל להתמקד באופנועי כביש, כשאת המנועים הוא לקח מהארלי-דיווידסון או מרוטאקס.
בשנת 1993 הארלי רכשה 49% ממניות ביואל והפכה לשותפה פעילה בחברה, כשאריק ביואל מכתיב את הקו והסגנון. 5 שנים מאוחר יותר רכשה הארלי את רוב מניותיה של ביואל והשתלטה על החברה.
10 שנים נוספות עברו, וכניסה של מנכ"ל חדש להארלי גרמה לסגירה של ביואל מסיבות כלכליות. המנכ"ל החדש, שלא רכב על הארלי מעולם, לא הבין למה שמישהו ירצה לרכב על אופנוע ספורטיבי, הקים צוות שיבדוק את פרויקט בויאל, וטען שהארלי לא צריכה לממן את התחביב של אדון ביואל. כאמור, כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, הארלי סגרה את חברת ביואל. בסך הכל מכרה ביואל במהלך השנים כמעט 140,000 אופנועים. כ-10 מהם הגיעו ארצה…
אריק ביואל לא אמר נואש, ועם השקעה של חברת BRP הקנדית הקים את EBR – אריק ביואל רייסינג – שעשתה שימוש במנועים של חברת רוטאקס, שהיא חברה-בת של BRP. גם EBR הזו חוותה קשיים כלכליים, עד שנאלצה להכריז על פשיטת רגל באפריל האחרון. כאמור, כעת רכשה את EBR חברת מתכות גדולה, והעתיד נראה טוב יותר עבור החברה והאדם שחוו טלטלות רבות וחוסר יציבות לאורך השנים.
ביואל BLAST – מנוע סינגל 500 סמ"ק
האופנועים
אריק ביואל תמיד התאפיין בחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה ובמציאת פתרונות הנדסיים ייחודיים לאופנועים שלו. כך למשל בחלק מאופנועי ביואל הותקן על החישוק הקדמי דיסק היקפי בקוטר גדול עם קליפר פנימי – מערכת שאמנם הגדילה את מומנט האינרציה של הדיסק, אולם חסכה את הצורך בצמד דיסקים לגלגל הקדמי והפחיתה כ-30% ממשקל מערכת הבלימה. ביואל גם מצא פתרונות הנדסיים נוספים כמו שלדה המשמשת כמיכל דלק וזרוע אחורית שמשמשת כמיכל שמן, והוא מהראשונים ששמו את מערכת הפליטה מתחת למנוע.
האופנוע הראשון של ביואל היה כאמור ה-RW750, שיוצר לאליפות הפורמולה 1 של ה-AMA בשנת 1983. ב-87 ו-88 ייצר ביואל את ה-RR1000 Battletwin הבנוי סביב מנוע ה-XR1000 של הארלי, כשבין 88 ל-90 הוא גדל ל-1200 סמ"ק.
ב-94-95 יוצר ה-S2 Thunderbolt, עם שלדת ה-RW ומנוע ספורטסטר. זו הייתה גרסת ספורט-תיור שעלות הפיתוח שלה הייתה גבוהה, אך היא מכרה כ-1,400 כלים בשנה הראשונה. ב-96-98 יוצר ה-S1 Lightning – אופנוע ספורט קיצוני. כ-5,000 יחידות נמכרו מהדגם הזה ב-3 שנים.ב-99 הדגם עודן מעט והפך ל-X1 Lightning. הוא יוצר עד 2002. במקביל יוצר ה-S3 Thunderbolt – אופנוע ספורט תיור, שקיבל גם גרסת T תיורית יותר, עם שלדת מסבך משולשים ומנוע וי-טווין 1,203 סמ"ק. ה-M2 Cyclone יוצר בשנים 97-02, כאופנוע שממוקם על הסקאלה בין ה-S1 לבין ה-S3, גם הוא עם מנוע ה-1,203 סמ"ק.
S1 Lightning
הבא בתור הוא ה-Blast, שיוצר בשנים 2000-2009 כאופנוע התקציב הפשוט של ביואל. הוא הגיע עם מנוע סינגל פשוט בנפח 500 סמ"ק. הבלאסט שימש בין היתר בהכשרות רכיבה של הארלי-דיווידסון.
סדרת ה-XB היא החשובה ביותר בליין של ביואל, וכמה כלים ממנה גם הגיעו ארצה. בבסיסם היו מנועים של ספורטסטר (900 ו-1,200 סמ"ק), ושלדת אלומיניום היקפית. בתחילה היו ה-XB9 וה-XB12. לאחר מכן התווספו ה-XB9R Firebolt הספורטיבי ואחיו הגדול XB12R. סדרת ה-XB Lightning – נייקדים ספורטיביים בנפחים 900 ו-1,200 סמ"ק, היא זו שהגיעה ארצה לתקופה קצרה על ידי יבואן הארלי-דיווידסון, יחד עם ה-XB12X יוליסס – שהיה האדוונצ'ר-תורר של ביואל על בסיס ה-XB12, שאקזמפלר בודד שלו עדיין מתגלגל על כבישי הארץ. סדרת ה-XB יוצרה ברציפות עד שנת 2009 – אז נסגרה ביואל.
XB12X יוליסס – אדוונצ'ר-תורר שהקדים את זמנו
דגם נוסף חשוב של ביואל היה ה-1125R הספורטיבי, שיוצר מ-2007 עד 2010. בבסיס האופנוע מנוע רוטאקס ספורטיבי שהפיק 146 כ"ס וטווח מומנט רחב במיוחד, וגם פיצ'רים כמו קלאץ' מחליק כסטנדרט. הייתה גם גרסת מרוץ – 1125RR. יחידה בודדת של ה-1125R הגיעה ארצה.
אחרי שביואל נסגרה ואריק ביואל פתח את EBR, זכינו לראות מספר דגמים. הראשון היה ה-1190RS הספורטיבי למסלול, כשאחריו מספר דגמי כביש על אותה הפלטפורמה. כמו תמיד, אריק ביואל שם את המרוצים לפני הכל. ב-2012 הרו ההודית נכנזה כמשקיעה חיצונית, אולם כאמור באפריל האחרון הודיעה החברה על הליך של פשיטת רגל.
כעת, עם הרכישה של EBR על ידי גוף פיננסי חזק, אנחנו מקווים שדברים ילכו חלק יותר לחברה המיוחדת הזאת.
