תגית: בנלי 502C

בנלי – ההיסטוריה של המותג האיטלקי הוותיק ביותר
הסיפור של חברת האופנועים האיטלקית בנלי מעניין למדי. החברה האיטלקית המפוארת והוותיקה (שייצרה גם כלי נשק תחת השם בנלי, אך במפעל אחר), שלזכותה גם היסטוריית מרוצים מרשימה, נוסדה כבר ב-1911. שנתון זה הופך אותה לחברה האיטלקית הוותיקה ביותר ובין הוותיקות בעולם.

אבל בנלי נעו בעשורים האחרונים בין פשיטות רגל לבין ניסיונות להרים את האף מעל למים. בשנת 2005 המותג נרכש על-ידי קבוצת Qianjiang הסינית, והמשמעות המיידית הייתה הזרמת כספים רבים לשיקום החברה ולפיתוח דגמים חדשים. אוויר לנשימה – בדיוק מה שבנלי הייתה צריכה. עם הרכישה על-ידי הסינים והזרמת הכספים, החלו בבנלי בפיתוח של עשרות דגמים חדשים, כשרובם בנפחים קטנים ובינוניים. המחקר והפיתוח נשאר באיטליה ומתבצע על-ידי אנשי בנלי, אולם הייצור עצמו עבר לסין כדי להוזיל עלויות.

המנוע הראשון שחובר לשלדת אופניים

ההתחלה

בנלי נוסדה בעיירה פזארו שבאיטליה, בשנת 1911. לאחר ששכלה את בעלה, השקיעה אם המשפחה (טרזה בנלי) את כל ממונה במוסך משפחתי. מטרתה הייתה לספק תעסוקה יציבה לששת בניה. שניים מהם אף שלחה לשווייץ על-מנת שילמדו מכונאות, יחזרו ויפרו את העסק המשפחתי. בשנים הראשונות מוסך בנלי תיקן וטיפל בעיקר באופניים, וגם במעט כלים עם מנוע בעירה פנימית שהיו קיימים באותה התקופה. האחים בנלי צברו ניסיון בייצור עצמי של חלפים, שנעדרו באותה התקופה – ידע רב-ערך שהתחזק במלחמת העולם הראשונה, שם נדרשו לתקן ולייצר חלפים לכלים הצבאיים.

עד סוף העשור האחים בנלי פיתחו את המנוע הראשון שלהם – מנוע צילינדר יחיד דו-פעימתי בנפח 75 סמ"ק – שחובר לשלדת אופניים. בשנת 1921 כבר הוצג האופנוע האמיתי הראשון – מבחינת מכלולים – עם אותו מנוע שצמח בינתיים לנפח של 98 סמ"ק. בשנתיים לאחר מכן צמחו המנועים עוד בנפח המנוע ואף הוצגה גרסת מרוצים שהשתתפה יחד עם טונינו – אחד האחים – באליפות איטליה. טונינו בנלי זכה בארבע אליפויות איטליה בסוף שנות ה-20 עם בנלי 175, שנשא מנוע ארבע פעימות עם גל זיזים עילי יחיד, וששודרג לגל זיזים עילי כפול ב-1931. הקריירה של טונינו הסתיימה בשנה אחר כך בגלל תאונת מרוצים, והוא עצמו נהרג בתאונת דרכים ב-1937.

בנלי 500 סמ"ק משנת 1935 By Yesterdays Antique Motorcycles. – http://www.motorarchive.com/images/Benelli_1935_Type%204%20TN_1.jpg, CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7929591

רגע לפני מלחמת העולם השנייה הציגו בנלי אופנועי ארבע פעימות בנפח 250 סמ"ק ו-500 סמ"ק עם ארבעה צילינדרים, שסתומים צידיים, גל זיזים עילי כפול ומגדש טורבו. כמו כלל התעשייה, גם בנלי גויסו למאמץ הייצור המלחמתי ונדרשו לעסוק אך ורק בכך. מפעל החברה אף היה קורבן להפצצות ונהרס לגמרי. בנלי עוד הצליחו להחזיק את הראש מעל המים כשהסבו אופנועים מהעודפים הצבאיים לשימוש אזרחי. לאחר מכן, חילוקי דעות בין האחים גרמו לג'וזפה, אחד האחים, לעזוב ולהקים את מוטובי (Motobi).

ההמשך לאחר המלחמה

בתחילת שנות ה-50 הציעו בנלי מנעד אופנועי 2 ו-4 פעימות בנפחים של 500-98 סמ"ק, כשהאופנועים היו פשוטים יחסית על-מנת להתאים לתקופת השפל של אחרי המלחמה. הדגמים הנמכרים ביותר היו הלאונצ'ינו (שגרסת הסקרמבלר המודרנית עם השם הזהה נבחנה אצלנו) ו-Lion Cub. לצד ההצלחות במרוצים נקלעה כלל תעשיית האופנועים לשפל בתחילת שנות ה-60, מה שהוביל לאיחוד בין האחים כשבנלי רכשו את מוטובי. בנלי באותה התקופה העסיקה כ-600 עובדים וייצרו 300 אופנועים ביום. האיטלקים הציגו את הטורנדו, טווין בנפח 650 סמ"ק עם 57 כ"ס ו-220 ק"ג, שנועד בעיקר לשוק האמריקאי.

הבנלי Sei עם 6 צילינדרים ו-750 סמ"ק – 1975

קשיים בענף כולו הובילו את מכירת בנלי לידי דה-טומסו בשנת 1972, שהובילו לקפיצה טכנולוגית עם דגמי 350 GTS ו-500 קוואטרו. בקצה הוצג ה-Sei עם שישה צילינדרים ו-750 סמ"ק (שצמחו ל-906 סמ"ק), אשר נחשב למוביל טכנולוגית על מתחריו היפנים ואף תומחר הרבה מעליהם. בשנת 1988 שוב בוצעו שינויי בעלים כשמוטוגוצי רכשה את בנלי, והקבוצה הפכה ל-Guzzi Benelli Moto S.p.A. בנלי ניסו להיכנס גם לתחום הקטנועים, אך ההצלחה לא הגיעה.

בשנת 1995 בנלי נרכשה שוב, הפעם על-ידי קבוצת מרלוני (Merloni) מאיטליה, שהציגה כמה אבי-טיפוס מעניינים ומספר דגמים שהראו את הפוטנציאל במותג הזה. בנלי הציגו את הטורנדו טריפל 900, סופרבייק עם 133 כ"ס, ואת ה-TnT 1130, היפר-נייקד שמבוסס על מנוע הטריפל של הטורנדו, עם נפח גדול יותר. האיטלקים אף הציגו גרסת מרוצים שניסתה את מזלה באליפות הסופרבייק העולמית. בנלי שמה את גאוותה על פיתוח וייצור איטלקי טהור, אך גם זה לא החזיק ובעיות אמינות וחשמל פגעו במכירות.

TnT 1300
By Piero, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1762481

ההווה

בשנת 2005 נרכשה בנלי על-ידי קבוצת Qianjiang הסינית, שייצרה באותה השנה 1.2 מיליון אופנועים ו-2 מיליון מנועים. בנלי התרכזו בעיקר בסגמנט האופנועים הבינוניים עם אופנועים בנפחים 600-125 סמ"ק. בשנה האחרונה נחשפו דגמים בנפחים של הגדולים – כדוגמת דגם נייקד בנפח 750 סמ"ק – 752S. בעתיד הקרוב נראה סופרספורט בנפח 600 סמ"ק, אדוונצ'ר בנפח 800 סמ"ק, שני דגמי לאוצ'ינו 800 ואף אופנוע תיור עם מנוע טריפל בנפח 1,200 סמ"ק. בנלי מרכזים את עיקר המאמץ בשווקים האמריקאים, האירופאים ובמזרח – בעיקר בהודו. בנלי אף הכריזו על מיזם משותף עם הארלי-דיווידסון, שמטרתה לייצר בייבי הארלי בנפח 338 סמ"ק ובפלטפורמה משותפת – נייקד קטן בעל מנוע טווין מקבילי. נכון להיום בנלי נמצאים במצב היציב ביותר אי-פעם – עם בעלי הבית מסין שמשקיעים, כאמור, הרבה בעתיד של האיטלקים-סינים.

בשנת 2016 אופנועי בנלי החלו שוב את מסעם בישראל תחת ג'ט סטאר ישראל, שנאלצו להילחם בשם הרע שהשאיר הבנלי 654 בשנות ה-80 עם מנוע מקורר אוויר בנפח 604 סמ"ק, שספק אם תמצאו מישהו שיש לו מילה טובה לומר עליו. בשנת 2019 עלו לכביש 369 כלים, ולדעתנו יש לאופנועים הקיימים פוטנציאל מכירות גדול אף יותר בישראל, עם ליין דגמים מצוין בראשות ה-TRK502.

בנלי לאונצ'ינו 500: מוצר איטלקי עם כסף סיני (צילום: בני דויטש)
11 במרץ 2020
בנלי: מבצעים על סדרת ה-500 סמ"ק
בבנלי יוצאים במבצע על סדרת אופנועי ה-500 סמ"ק שלהם – ה-TRK502, TRK502X ו-502C קרוזר. במסגרת המבצע יימכרו הכלים – כולם מדגמי 2020 – בכ-3,000 ו-4,000 ש"ח הנחה.
- ה-TRK502 יימכר ב-39,900 ש"ח במקום ב-42,900 ש"ח
- ה-TRK502X יימכר ב-42,900 ש"ח במקום ב-46,900 ש"ח
- הלאונצ'ינו 500 יימכר ב-42,900 ש"ח במקום ב-45,900 ש"ח
- ה-502C קרוזר יימכר ב-44,900 ש"ח במקום ב-47,900 ש"ח
*המחירים אינם כוללים אגרות רישוי בסך 1,086 ש"ח.

לפרטים נוספים ותיאום רכיבת מבחן – לחצו על הקישור

בנלי 502C קרוזר (צילום: אסף רחמים)

בנלי לאונצ'ינו 500 (צילום: בני דויטש)
23 באוקטובר 2019
רכיבה ראשונה: בנלי 502C קרוזר
צילום: אסף רחמים
- יתרונות: מנוע גמיש ומעניין, מכלולי שלדה איכותיים, עיצוב, סטייל, איכות וגימור
- חסרונות: בולם אחורי לא ברמה של שאר המכלולים
- שורה תחתונה: קרוזר מעולה לרישיון A1, עם איכויות רכיבה גבוהות ואיכות וגימור טובים
- מחיר: 48,986 ש"ח 'על הכביש' כולל אגרות
- מתחרים: הונדה Rebel 500
- נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 500 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, 46.7 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 4.7 קג"מ ב-6,000 סל"ד, הזרקת דלק עם גוף מצערת בקוטר 37 מ"מ, 6 הילוכים, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג הפוך קאיאבה, כיוונים שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 135 מ"מ, זרוע אחורית מפלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ, צמד דיסקים קדמיים חצי צפים בקוטר 280 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,580 מ"מ גובה מושב 750 מ"מ, משקל מלא 220 ק"ג, מיכל דלק 21.5 ל', צמיגים 120/70ZR17, 160/60ZR17
בנלי 502C קרוזר

מה זה?

האופנוע שפה במבחן ובתמונות אינו דוקאטי דיאבל, אלא בנלי 502C קרוזר. בתחילת השנה שעברה בבנלי חשפו דגם כמעט זהה, רק עם מנוע 400 סמ"ק, ואילו ל-2019 הם משחררים לשווקים את ה-502C – קרוזר עם מנוע הטווין המקבילי שאותו אנחנו מכירים מהלאונצ'ינו ומה-TRK502.

הקונספט ברור – קרוזר קלאסי עם מושב נמוך ותנוחת רכיבה שזורקת את הרגליים והידיים לפנים, ועם הרבה מאוד נוכחות. ממש כמו הדוקאטי דיאבל, שהיה יותר ממקור השראה בעיצוב ה-502C.

בבסיס ה-502C כאמור מנוע טווין מקבילי שאותו אנחנו מכירים מדגמים נוספים של בנלי, ומסביבו יש שלדת מסבך משולשי פלדה חדשה שנבנתה במיוחד עבורו. הגרסה של ה-502C המגיעה לישראל היא המאובזרת יותר, ולכן היא כוללת בולמים קדמיים מתכווננים של קאיאבה, קליפרים רדיאליים קדמיים של ברמבו, וכן צמיגי פירלי אנג'ל GT.

פרט לאלו הבנלי 502C מגיע עם פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי המעוצב, וכן עם מסך TFT צבעוני קטן, שמשנה את התצוגה בין יום לבין לילה. בנוסף, יש סליידרים לשלדה שמגיעים כסטוק ונראים מעט לא קשורים.

העיצוב כאמור נשען באופן כבד על הדיאבל של דוקאטי, רק שכאן מדובר בכלי בנפח 500 סמ"ק המיועד לבעלי רישיון A1, ולא במפלצת בנפח 1260 סמ"ק עם כ-160 כ"ס. כך או כך, הנוכחות גדולה מאוד, וה-502C קרוזר מושך הרבה מאוד מבטים. זה לא מפליא, שכן הוא נראה כמו קרוזר שרירי עם מרכז מאסה ענק שממנו יוצא זנב קטנטן ומעוצב, פנס קדמי קטן, כידון גבוה שנמשך אחורנית אל הרוכב, ותנוחת רכיבה שמושיטה את הרגליים לפנים. יש גם יציאות נחמדות כמו לוגו בנלי בפנס האחורי. נחמד מאוד. השורה התחתונה היא שלטעמנו הוא נראה מעולה, וכאמור עם המון נוכחות.

קרוזר 500 סמ"ק שמעוצב בהשראת הדוקאטי דיאבל

ביצועים

את מנוע הטווין המקבילי הזה אנחנו מכירים כאמור מדגמים אחרים של בנלי – הלאונצ'ינו וה-TRK502. זהו אמנם טווין מקבילי, אבל סדר גל ארכובה א-סימטרי הופך אותו למעניין מאוד מבחינת סאונד ומכלול תחושות – משהו בין מנוע של טימקס, מנוע של ב.מ.וו F800GS ומנוע של ימאהה TDM800. הסאונד מחוספס, וזה נעים מאוד לתחושות ולאוזן.

אבל מעבר לזה – המנוע הזה גמיש, והוא מספק כוח כבר מסל"ד נמוך, כשלאורך כל הסקאלה (הדיגיטלית) הכוח נבנה בהדרגה ובליניאריות – עד שיא ההספק של 47.6 כ"ס והמהירות הסופית שעומדת על כ-175 קמ"ש על הצג, שהיא כ-160 קמ"ש על שעון ה-GPS שלנו. שיוט נעים מתבצע בקלות על כ-140 קמ"ש, שם המנוע נותן תחושה שנוח לו, אם כי הסל"ד קצת גבוה ועומד על כמעט 7,000 סיבובים לדקה. לגיטימי כשמדובר על מנוע 500 סמ"ק. בסך הכל, כאופנוע המיועד לקטגוריה A1 ביצועי המנוע טובים מאוד – מהטובים שיש בקטגוריה, ובוודאי שהמעניינים בזכות תצורת המנוע הייחודית. לגמרי אהבנו – גם בלאונצ'ינו וגם כאן.

הגיר בן שש המהירויות מחולק נכון, והוא בסך הכל טוב לתפעול – אם כי לפעמים היה צריך להשקיע קצת יותר כוח על רגלית ההילוכים. לא משהו בלתי נסבל, וקרוב לוודאי שישתפר עם הק"מ שהאופנוע יעבור.

מנוע מצוין – גמיש, חזק, ובעיקר מעניין

הביצועים הדינמיים בסך הכל טובים. ה-502C אופנוע ארוך, ולכן הוא יציב – בקו ישר ובהטיה. ההיגוי לא איטי, בין היתר בזכות הכידון הרחב (והעבה, והאיכותי למדי), ובתוך הפנייה – כמו כמעט כל קרוזר – יש תחושה של יציבות גבוהה.

הבולמים הקדמיים פשוט מעולים, עומדים בכוחות גדולים, סופגים בקלות מכשולים ומהמורות, והם בעלי הידראוליקה ברמה גבוהה. בבולם האחורי המצב פחות טוב, והוא נחות יותר מהפרונט. זה יבוא לידי ביטוי בנדנודים קלים ובלתי משמעותיים על כביש גלי למשל או בירידה מפס האטה, וזה לחלוטין לא פוגע ביציבות האופנוע כולו. אבל בכל מקרה, הבולם האחורי אינו עומד בקו אחד עם הבולמים הקדמיים המעולים.

גם הבלמים ברמה גבוהה מאוד, וה-502C שותל את הפרונט באספלט בקלות. הבלמים הקדמיים סופר-איכותיים וחזקים, והם מלאי רגש – כמו שמצופה מבלמים רדיאליים של ברמבו מחוברים למתלה הפוך איכותי וכשבקצה התחתון יש צמיג של פירלי.

אז בסך הכל הביצועים של ה-502C קרוזר טובים מאוד ואפילו מפתיעים, בטח ובטח בהשוואה לקרוזרים בסגמנט A1.

מכלולים איכותיים והתנהגות דינמית טובה

איך זה מרגיש?

תנוחת הרכיבה על ה-502C מזכירה גם היא את הדיאבל של דוקאטי. המושב נמוך מאוד – רק 750 מ"מ גובה, רגליות הרוכב שולחות את הרגליים הרחק לפנים, והכידון שולח גם הוא את הידיים לפנים. התנוחה הזו מגניבה ועם מלא סטייל, אבל היא לא באמת נוחה לנסיעות ארוכות מפני שיש עומס על הגב התחתון והישבן. גם המורכבת שלנו לא זכתה לאיכות חיים אלא לפיסת מושב קטנטן, כך שה-502C אינו אופנוע לטיולים ארוכי טווח אלא אופנוע לנסיעות קצרות ובינוניות, כשמדי פעם אפשר גם להוציא אותו לטיול ארוך.

גם מיגון רוח אין פה, מה שאומר שאפשר לרכוב בנחת עד 130 קמ"ש, עם גיחות קצרות ל-140 ו-150 כשצריך. המנוע יכול יותר, אבל שרירי הצוואר פחות אוהבים את זה. מצד שני, עם מיכל דלק ענק בנפח יותר מ-20 ליטרים, ועם תצרוכת דלק של כמעט 20 ק"מ/ל', טווח הרכיבה פה מכובד ביותר.

ועדיין, ל-502C קרוזר יש ערימות של סטייל, והוא לחלוטין עוף שונה בסגמנט ה-A1. להסתובב איתו בשעות הערב במרכז תל-אביב, למשל, ולספוג כמויות בלתי פוסקות של מבטים ושאלות מעוברי אורח, זה עניין שבשגרה. מביני עניין, אגב, חושבים בתחילה שמדובר בדוקאטי דיאבל, ורק הסאונד השונה מסגיר שמדובר במשהו אחר.

עניין חשוב הוא האיכות והגימור. אלו ברמה גבוהה מאוד, על אף שמדובר באופנוע שמיוצר בסין. גם את זה ראינו בדגמים אחרים של בנלי – שעומדים לחלוטין בסטנדרט אירופאי, ללא פשרות על איכות החלקים והמכלולים, על איכות הייצור או על הגימור. לא תמצאו פה חוטי חשמל חשופים או כל מיני תושבות שנראות שנבנו כלאחר יד. והאיכות והגימור בסך הכל מורפדים מאוד, וכך גם איכות החומרים והמכלולים. זה נכון לבלמי הברמבו, לבולמי הקאיאבה ולצמיגי הפירלי, אבל זה נכון גם לחלקים המיוצרים על-ידי בנלי כמו המנוע, השלדה, החשמל והגימורים הקטנים. רמה גבוהה.

איכות חומרים וגימור ברמה גבוהה, ובסך הכל הרבה כיף!

סיכום ועלויות

הבנלי 502C מביא את הקרוזריות של הדוקאטי דיאבל לסגמנט ה-A1, והוא עושה את זה בחן רב.

הוא מציע מנוע מצוין, תנוחת רכיבה מעניינת וקרוזרית – ייחודית מאוד בנוף קטגוריית ה-A1, מכלולי שלדה ברמה גבוהה, איכות ייצור וגימור ברמה גבוהה, והתנהגות דינמית מהנה ואפילו טובה. זה לא אופנוע לנסיעות ארוכות, וגם ככלי תחבורה יום-יומי עדיף להשתמש בו למרחקים קצרים מפני שהוא לא אופנוע נוח ואין מיגון רוח, אבל יש לו קטע טוב, והשורה התחתונה היא שמדובר באופנוע טוב ואיכותי.

מעל הכל יש כאמור את העיצוב, שאולי לא מקורי וברור לחלוטין מאיפה ההשראה, אבל הוא ייחודי בסגמנט A1, והוא מעניין, יפה ומושך מבטים ותגובות.

במחיר של פחות מ-49 אלף ש"ח על הכביש, מדובר בעינינו בעסקה טובה מאוד שבה מקבלים הרבה מאוד אופנוע ולא מעט אבזור. חבילה טובה, שלמה ומגומרת, עם שפע של סטייל וביצועים טובים. או אם תרצו – דיאבל למוגבלי רישיון. אהבנו.
12 באוגוסט 2019