הב.מ.וו R 18 הוצג בתחילת העשור ומונה חמש גרסאות עם מאפיינים שונים. כעת לשנת 2025 הפלטפורמה מתעדכנת.
את ה-R 18 המקורי, בגרסה הפשוטה ביותר, חשפו בב.מ.וו באפריל 2020. במבחן הדרכים שערכנו ל-R 18 פיור גילינו אופנוע מהנה מאוד עם ערימות של אופי, אבל הוא היה עירום מדי. כתבנו שהמחיר שלו נמצא ביחס הפוך לשימושיות שלו. חצי שנה אחרי גרסת הפיור נחשפה גם גרסת הקלאסיק המאובזרת מעט יותר וכבר מהווה קצת יותר אופנוע. שנה נוספת עוברת, ובב.מ.וו השיקו צמד גרסאות נוספות של ה-R 18, מאובזרות הרבה יותר וגם טכנולוגיות יותר – ה-B (באגר) והטרנסקונטיננטל. שתיהן גרסאות גדולות ומאובזרות של ה-R 18, ושתיהן לוקחות את הקונספט לכיוון התיור האמריקאי ארוך הטווח. בשנת 2023 הוצגה גרסת הרוקטיין, האחרונה במניין, עם חישוק קדמי בקוטר 21″ עם צמיג במידה 120/70 ואחורי בקוטר 18″ עם צמיג 180/55 ושינויי ארגונומיה.
סדרת ה-R 18 של ב.מ.וו המחודשת ל-2025
לשנת 2025 מנוע הביג בוקסר של ב.מ.וו בנפח 1,802 סמ"ק מקבל עדכוני יורו 5+, אשר אינם משפיעים על ההספק הסופי שנשאר על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד. מה שכן השתנה הוא נתון המומנט, אשר טיפס מ-16.1 קג"מ ל-16.6 קג"מ ב-3,000 סל"ד – כי זה בדיוק מה שהוא היה צריך.
מידת החישוק האחורי בגרסה הסטנדרטית גדלה מ-16″ ל-18″, וזה מתחבר לשינויים שקבלו כל הגרסאות – חישוקים בעיצוב חדש. הכנפיים – מלפנים ומאחור – עם עיצוב חדש, כמו-גם כיסויי הצד. לשיפור הנוחות עיבו ב.ב.מ.וו את המושב ב-10 מ"מ נוספים של ריפוד, לצד כיול מחודש ורך יותר של הבולם האחורי. לסיום יש גם צמד מפלטים חדשים, אורות DRL חדשים כסטנדרט ושקע USB-C חדש.
גרסת הקלאסיק תגיע כסטנדרט ב-2025 עם חישוק קדמי במידת 19″ (במקום 16″) ואחורי 16″. לגרסת הטרנסקונטיננטל מתווסף כפתור ‘Favourites’, שהכרנו בדגמים החדשים, שמאפשר לרוכב לקבוע את סדר הפונקציות המועדף עליו בצג ה-TFT. לסיכום יש צביעת כל-שחור חדשה ל-R 18 הבסיסית והקלאסיק ביחד עם עוד אופציות חדשות, שלא הוצעו עד-כה, לשאר הגרסאות.
גרסאות הב.מ.וו R 18 השונות ימשיכו להגיע לישראל, כאשר מחירים עדכניים לדגמי 2025 החדשים טרם נקבעו.
לק.ט.מ ולהארלי דיווידסון יש V2, לטריומף יש טריפל בשורה ולדוקאטי יש V4; ב.מ.וו הם היחידים שממשיכים להציע את תצורת מנוע הבוקסר ולדבוק בו; למה בעצם?
לאחר שנים של ייצור מנועים למטוסים, ההיסטוריה הדו-גלגלית של ב.מ.וו התחילה בשנת 1921 עם ייצור מנועים ליצרנים אחרים, כאשר שנתיים לאחר מכן – לפני 100 שנים – הציגו בב.מ.וו את ה-R 32 עם מנוע בנפח צנוע של 494 סמ"ק שהפיק 8.5 כ"ס ומהירות מרבית של 95 קמ"ש. אבל מה שחשוב ורלוונטי לכאן הוא ששני הצילינדרים שכבו האחד מול השני ויצרו את מנוע הבוקסר הדו-גלגלי הראשון של ב.מ.וו. כן, זה שבגלגולו העדכני – 100 שנים אחרי – מגיע בתוך ה-R 1300 GS החדש.
ה-R 32 המקורי מ-1923, לצד ה-R 18 בגרסת 100 שנים
ועד שהוא הגיע לכאן – כלומר לסגמנט האדוונצ'ר הגדול – הוא השתפשף יפה מאוד בתחום ב-43 שנים האחרונות. ל-R 80 G/S היה מנוע בתצורת בוקסר שטוח בנפח 797.5 סמ"ק ומקורר אוויר. בשנת 1987 הוא הוחלף ל-R 100 GS בנפח 980 סמ"ק, ואז בשנת 1994 ל-R 1100 GS הגדול יותר שהותאם הרבה יותר לכיוון הכביש והציג 4 שסתומים לעומת 2 עד כה (מנוע שהגיע מה-R 1100 RS). העלייה הקבועה של 50 סמ"ק בנפח המשיכה (לצד הטכנולוגיה והאלקטרוניקה כמובן), כאשר בשנת 1999 הנפח עלה ל-1,150 סמ"ק, וב-2004 ל-1,200 סמ"ק. בשנת 2013 התווסף קירור נוזל מודרני הרבה יותר למנוע חדש שסימן גם דור חדש – אם כי הנפח נשמר על 1,170 סמ"ק. בשנת 2019 הוצג הסוס הפורש, בנפח 1,250 סמ"ק, שקיבל גם מערכת תזמון שסתומים משתנה (ShiftCam) למנוע הבוקסר, אשר שיפר את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד ואת זמינות הכוח והמומנט.
אז 43 שנים של אבולוציית ה-GS-ים, ומה כשהמאפיין העיקרי של כולם הוא סימן ההיכר הבולט: ראשי הצילינדרים הבולטים משני צידי המנוע והאופנוע. לא רק הם במשפחה, כי אם גם ה-R הנייקד-רודסטר, ה-RT התיורי, ה-RS התיור-ספורטיבי וה-S הספורטיבי. כמובן שנזכיר כאן את מנוע הבוקסר הגדול ביותר של ב.מ.וו (בניגוד לחזק ביותר, שמגיע כיום ב-R 1300 GS החדש), בנפח 1,802 סמ"ק, שנמצא ב-R18, שם ה-'Big Boxer', כפי שקוראים לו בב.מ.וו, שוקל כמו אופנוע אנדורו ומציב את המאזניים על 110.8 ק"ג.
מנוע הבוקסר של ב.מ.וו
נלך עוד קצת אחורנית, לפני שב.מ.וו רכשו את הפטנט. בשנת 1896 הוצג מנוע ה'קונטרה' על-ידי קארל בנץ (ההוא ממרצדס-בנץ), אחד מהנדס מוכשר. הרעיון היה למקם הבוכנות בצורה מפולסת ושטוחה כך שינועו זו מול זו בתיאום. השם 'בוקסר' אומץ בשל צורת התנועה של הבוכנות, שנראות כמו תנועת הידיים של מתאגרפים החובטים האחד בשני. הרעיון – שהגיע מתעופה ואומץ כאמור על-ידי הבווארים – הוא לאפשר לאוויר החיצוני לקרר את ראשי הצילינדרים הבולטים ולתרום להפחתת איבוד האנרגיה במנוע בעירה פנימית הנובע מחום.
ולא רק ב.מ.וו, הרעיון אומץ, בין היתר, על-ידי פולקסווגן עם החיפושית, פורשה עם ה-911 האייקונית, וגם סובארו, עם כל דבר בעצם. היתרונות העיקריים הם צליל מנוע מדהים, ויברציה מיוחדת, וגם איזון טוב למדי על-פני כל קשת הסל"ד. צריכים עוד? אז גם הורדת מרכז הכובד של הרכב / אופנוע לטובת שיפור התנהגות הכביש, ממדים קטנים יחסית של המנוע לטובת חסכון במשקל ויצירת רכבים קטנים יותר בהתאם (תכונה שלא תמיד נכונה כשמדובר באופנועים), ותחושת פעולה מאוזנת וחלקה בזכות ציר התנע המשותף. כל כוחות ההתמדה והמומנטים הנוצרים על גל הארכובה מאוזנים באופן טבעי עקב תצורת המנוע, ולכן אין צורך להשתמש בגלי איזון, וזה גם יתרון מבני שתורם לאמינות. על זה יעידו עשרות האקזמפלרים בישראל שממשיכים לצבור קילומטרים על המנוע ולהמשיך כאילו אין מחר, כולל אצל משטרת ישראל.
וכך הוא נראה בתוך האופנווע
אבל הבעיה במנוע שבו הבוכנות נעות בכיוונים מנוגדים הוא לא באורך, אלא דווקא בממד הרוחב – כפי שרואים במנוע של ה-GS עם האוזניים הבולטות, וכפי שיעיד כל מי ששפשף את ראשי הצילינדרים במעבר סלעים צר או על השוק שלו עצמו. אם נסתכל על טבלאות הנתונים אז גם קשה לגרד הספקים גבוהים לעומת מנועי V2 או V4. עצם העובדה שמנוע הבוקסר נמצא במיעוט גם בעולם הרכבים ובטח בעולם האופנועים אמורה להגיד משהו, כי הרי אם היה לזה יתרון חד-משמעי על כל השאר, כולם היו בולעים את הכבוד ומייצרים בדיוק את זה.
אז למה ב.מ.וו ממשיכים עם מנוע הבוקסר? ובכן, בראש ובראשונה יש כאן משמעות מיסטית וחשובה למסורת – ויעידו על-כך המכירות, כשלא מזמן נמכר הב.מ.וו המיליון עם מנוע הבוקסר. זה הקטע של ב.מ.וו, וזה מגובה באלמנט הייחוד – כי הם היחידים שמשתמשים בכך. ההסבר הרציונלי הוא האמינות שאמורה להיות טובה יותר, ההתנהגות טובה יותר, התחושה מלכותית יותר והטיפולים שאמורים להיות פשוטים וזולים יותר. וחוץ מזה, אתם יכולים לתאר את ה-GS הגדול עם מנוע כמו טווין מקבילי?
הב.מ.וו R 18 רוקטיין (Roctane) היא הגרסה החמישית בסדרה, שמתאפיינת בכידון גבוה וחישוקי 21″ ו-18″.
את ה-R 18 המקורי, בגרסה הפשוטה ביותר, חשפו ב.מ.וו באפריל 2020. במבחן הדרכים שערכנו ל-R 18 פיור גילינו אופנוע מהנה מאוד עם ערימות של אופי, אבל הוא היה עירום מדי. כתבנו שהמחיר שלו נמצא ביחס הפוך לשימושיות שלו. חצי שנה אחרי גרסת הפיור נחשפה גם גרסת הקלאסיק המאובזרת מעט יותר וכבר מהווה קצת יותר אופנוע. שנה נוספת עוברת, ובב.מ.וו השיקו צמד גרסאות נוספות של ה-R 18, מאובזרות הרבה יותר וגם טכנולוגיות יותר – ה-B (באגר) והטרנסקונטיננטל. שתיהן גרסאות גדולות ומאובזרות של ה-R 18, ושתיהן לוקחות את הקונספט לכיוון התיור האמריקאי ארוך הטווח.
BMW R 18 Roctane
כעת מציגים בב.מ.וו את הגרסה החמישית של ה- R18 – הרוקטיין, שאינה משנה מהותית את פלטפורמת ה-R 18 המקורי. יש את מנוע הביג בוקסר של ב.מ.וו בנפח 1,802 סמ"ק. צמד הצילינדרים הענקיים בתצורת בוקסר מציעים קוטר קדח עצום של 107.1 מ"מ ומהלך בוכנות של 100 מ"מ ארוכים, כשיש 4 שסתומים עיליים לצילינדר וגל זיזים תחתון שמעביר את התנועה לנדנדים ולשסתומים דרך מוטות דחיף. הביג בוקסר מקורר אוויר-שמן, והוא מגיע עם מערכת הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. ההספק המקסימלי עומד על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד, והמומנט עצום ומציע בשיא 16.1 קג"מ ב-3,000 סל"ד, כשכבר מ-2,000 סל"ד יש יותר מ-15 קג"מ (!). יש שישה הילוכים וקלאץ' רב-דיסקי יבש ומחליק בתפעול הידראולי, ויש גם הילוך אחורי שמופעל על-ידי שילוב המתנע החשמלי. המנוע הענק הזה שוקל קצת יותר מ-110 ק"ג מתוך משקל כולל של 374 ק"ג.
השינוי העיקרי בשלדה קשור לקוטר החישוקים: חישוק קדמי בקוטר 21″ עם צמיג במידה 120/70 ואחורי בקוטר 18″ עם צמיג 180/55. יש כידון גבוה יותר ומיקום אמצעי יותר לרגליות הרוכב – זאת במטרה לספק תנוחת רכיבה זקופה. בגרסת הרוקטיין יגיעו גם צמד מזוודות צד קשיחות בנפח של 27 ליטר כל אחת.
הב.מ.וו R 18 רוקטיין צפוי לדעתנו להגיע לישראל ובמחיר שישב בין ה-230 אלף ש"ח של הפיור וה-250 אלף ש"ח של הטרנסקונטיננטל. נמשיך לעדכן.
ה-R32, האופנוע הראשון של ב.מ.וו, הוצג בשנת 1923 – לפני 100 שנים בדיוק. לציון האירוע מציגים בב.מ.וו שתי גרסאות 100 שנה מיוחדות של ה-R18 וה-R nine T.
בשנת 2023 יציינו בב.מ.וו 100 שנים לצאתו של האופנוע הראשון בתולדות החברה, כלומר 100 שנים לחטיבת האופנועים. לציון האירוע יציגו בב.מ.וו סדרת דגמים במהדורה מוגבלת תחת המיתוג '100Years'. שתי הגרסאות הראשונות מיוצגות על-ידי ה-R18 הקרוזר וה-R nine T הרודסטר.
ה-R18 וה-R nine T בגרסאות 100 שנה
שתי הגרסאות מקבלות חבילת אביזרים מ-'719' – יחידת הקאסטומיזציה של ב.מ.וו. שתיהן מגיעות בצביעת ה'קלאסיק כרום' עם שילוב של שחור ולבן, והמושב מגיע בצביעה דו-גוונית עם שילוב של אדום ושחור. ה-R nine T מגיע עם חישוקי שפיצים טיובלס מושחרים, מיכל דלק מאלומיניום, כיסויי כרום שונים במנוע, ידיות ורגליות מתכווננות. בעוד ה-R18 מקבל, בנוסף לכל אלה, גם מפלטי כרום של אקרפוביץ' עם סופית בצורת הפרופלור של ב.מ.וו.
גרסאות ה-100 שנה של הב.מ.וו R18 וה-R nine T מקבלות רק שינויים קוסמטיים ולא מכניים. שתי הגרסאות ייוצרו ב-1,923 יחידות כל-אחת, עם פרמיה לא קטנה במחיר שמגיעה ל-26,500 אירו באירופה ל-R18 ו-23,550 אירו ל-R nine T (לעומת 16,500 אירו לגרסה הרגילה הבסיסית). אנו משערים כי ניתן יהיה להזמין גם בישראל את פריט האספנים העתידי בדמות שתי הגרסאות, וכמובן – צפו לגרסאות 100 שנים נוספות בתקופה הקרובה.
שנת 2021 הייתה השנה הטובה ביותר לשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשלראשונה נחצה רף 20 אלך הכלים כשנמכרו בישראל כמעט 21 אלף אופנועים וקטנועים. למרות הגבלות הקורונה, ובעיקר הגבלות הנסיעות לחו"ל, הספקנו לרכוב השנה על כלים מעניינים ומלהיבים.
כמו בכל שנה, גם השנה אנחנו מסכמים את האופנועים והקטנועים הגדולים של 2021, רק שהפעם הבחירה הייתה גם שלכם – בסקרים שפרסמנו לשבע קטגוריות שונות, ושבהם הצביעו יותר מ-20 אלף מצביעים. אנחנו במערכת שקללנו את התוצאות וסידרנו את רשימת האופנועים והקטנועים הגדולים של שנת 2021.
הונדה X-ADV 750
הונדה X-ADV 750 דור שני – אופנוע השנה 2021
ההונדה X-ADV 750 הוא אופנוע השנה שלנו לשנת 2021. המקסי-סקוטר-אדוונצ'ר, שהוצג לראשונה לפני 4 שנים, נתפס בתחילה כעוף מוזר. אחרי שהגיעה גרסת ה-A1 ב-2018 נתח השוק שלו גדל במעט, והמשיך לגדול בהדרגה עד לשנה שעברה. לשנת 2021 הוצג הדור השני שלו, וזו גם הייתה שנת הפריצה – שבה נמכרו בישראל כמעט 500 יחידות. מנוע חזק וגמיש, גיר DCT מצוין, התנהגות דינמית טובה מאוד, הרבה מאוד אלקטרוניקה ובקרות, ומעל הכל עיצוב רובוטריקי ייחודי – הופכים את ה-X-ADV למקסי-סקוטר פופולרי ומבוקש, והוא תפס מקום של כבוד בשוק הישראלי, וגם אצלנו.
הונדה פורצה 750
הונדה פורצה 750
האח של ה-X-ADV הבנוי על אותה הפלטפורמה, שבניגוד ל-X-ADV שבא בקונספט של קרוסאובר אדוונצ'ר, הפורצה 750 הוא מקסי-סקוטר מאה אחוז לכביש, עם יכולות ספורטיביות לא מבוטלות. גם כאן מותקן מנוע הטווין המקבילי המצוין עם גיר ה-DCT בדור האחרון שלהם, עם אותן מערכות אלקטרוניות מתקדמות, וגם כאן ההתנהגות הדינמית מעולה. יחד עם ה-X-ADV, בהונדה משלימים מהלך של כניסה מסיבית ומוצלחת לשוק המקסי-סקוטרים.
ב.מ.וו R18 באגר
ב.מ.וו R18 באגר
כשרכבנו לראשונה על ה-R18 לא כל כך הבנו את התכלית של האופנוע הזה. כשרכבנו על גרסת הבאגר הבנו היטב. דרך ה-R18 ב.מ.וו נכנסת לתוך השוק האמריקאי הענק עם סדרת אופנועים מוגזמים שמיועדים בדיוק לשוק הזה, אבל לא רק. חוץ מזה שה-R18 באגר הוא אופנוע כיפי מאוד לרכיבה, הוא גם חתיכת הצהרה של ב.מ.וו לשוק האמריקאי. חוץ מזה, אם הארלי דיווידסון מייצרת אדוונצ'ר, למה שב.מ.וו לא תייצר קרוזר?
אפריליה טואונו 660 / RS660
אפריליה טואונו 660
אחרי שנים של קיפאון, באפריליה מתעוררים ומשחררים את סדרת ה-660 החדשה לקטגוריית הביניים הכוללת את ה-RS660 הספורטיבי, הטואונו 660 הנייקד, ולאחרונה גם את הטוארג 660 האדוונצ'ר. הכלים האלה חשובים מאוד מפני שהם מחזירים את אפריליה למשחק באחת הזירות החשובות בעולם האופנועים, כשבאפריליה משחררים אופנועים טובים, טכנולוגיים מאוד, ועם העיצוב היפהפה של סדרות ה-RS והטואונו המודרניות. מהלך חשוב מאוד של אפריליה.
ימאהה MT-09 דור 3
ימאהה MT-09 דור שלישי
הימאהה MT-09 המקורי היה אופנוע תקציב ששילב הרבה פאן פקטור עם מחיר סביר – צורך הכרחי אחרי המשבר הכלכלי של 2009, וגישה שהוכיחה את עצמה והעיפה את ימאהה למקום שבו היא נמצאת היום – הכי טוב מאז ומעולם. הדור השני של ה-MT-09 כבר שופר בכמה נקודות תורפה. הדור השלישי של 2021 הוא כבר אופנוע בשל ואיכותי, כמעט בלי פשרות. הוא חזק יותר, איכותי יותר בהתנהגות, ובעל מערכות אלקטרוניקה מודרניות. זה כבר לא אופנוע התקציב הפשוט של פעם אלא אופנוע מודרני לכל דבר ועניין – כפי שהשוק דורש. לא נגזים אם נאמר שה-MT-09 הוא האופנוע החשוב ביותר של ימאהה בכל הזמנים, והדור השלישי הוא כבר אופנוע מצוין.
דוקאטי מונסטר
דוקאטי מונסטר דור שלישי
גם המונסטר החדש, שיצא בשנה ה-29 של המונסטר, הוא הדור השלישי במשפחה (רק שכאן יש דור חדש בכל עשור וחצי ולא בכל 3 שנים…), וגם כאן מדובר בסדרה החשובה ביותר של היצרנית בכל הזמנים. רק שבמקרה של המונסטר יש מהפך גדול: שלדת מסבך משולשי הפלדה פינתה את מקומה לטובת שלדת אלומיניום, הותקן מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות 937 סמ"ק (אחד המנועים הטובים של דוקאטי!), יש ערימות של אלקטרוניקה, ויש עיצוב חדש לגמרי, מודרני ששומר על קווי המתאר של המונסטר. יש דוקאטיסטים שאומרים שזה לא באמת מונסטר בגלל היעדר שלדת מסבך המשולשים, אבל אנחנו מאוד אוהבים וחושבים שזה אופנוע מצוין, ושהמציאות מחייבת.
דוקאטי מולטיסטראדה V4
דוקאטי מולטיסטראדה V4 – תצוגת תכלית
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 הוא כבר אופנוע פרימיום ברמה הגבוהה ביותר, ממש תצוגת תכלית של דוקאטי שיצרה מכונת על ברמות הגבוהות ביותר, עם כל הניסיון שצברה בסגמנט האדוונצ'רים לכביש. מנוע V4 אדיר מותאם לקונספט, מכלולי שלדה איכותיים, מערכות אלקטרוניקה ובקרות המתקדמות ביותר שיש בתחום האופנועים – כולל רדאר קדמי לבקרת שיוט אקטיבית, רדאר אחורי להתראות שטחים מתים, ומערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית. מעבר ליכולות העל ולהתנהגות המדהימה, כשהאופנוע הזה יצא הוא היה הטכנולוגי ביותר בעולם, ועד עכשיו הוא בהובלה.
ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר / R
ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר וק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R ראלי
שנתיים בלבד אחרי ה-790 אדוונצ'ר, בק.ט.מ עורכים מקצה שיפורים לאדוונצ'ר החשוב שלהם. הנפח גדל ל-890 סמ"ק, גם המומנט וההספק משתפרים, ובגרסה הרגילה מערכת המתלים – שעליה הייתה לנו ביקורת ב-790 – משתפרת ומסדרת את נקודות התורפה. גרסת הראלי מטריפה חושים – בעיקר במהירויות גבוהות על שבילים. ה-890 אדוונצ'ר הופך לאופנוע בשל וטוב, ורק העיצוב נותר שנוי במחלוקת.
הונדה פורצה 350
הונדה פורצה 350
ההונדה פורצה 300 היה קטנוע מנהלים פרימיום שהציע התנהגות מעולה, אלקטרוניקה מתקדמת לסגמנט, עיצוב נאה ואיכות כללית מצוינת. אבל הוא היה קרוב מדי לגרסת ה-250 סמ"ק. גרסת ה-350 סמ"ק החדשה לוקחת את כל היתרונות של ה-300, ומוסיפה עוד נפח ועוד כוח מנוע, ובכך הופכת את הקטנוע המצוין והאיכותי לעוד יותר טוב. הונדה על הגל.
בטא RR300
בטא RR300
אופנועי האנדורו של בטא האיטלקית הולכים ומשתפרים. הם כבר לא אופנועי אנדורו תקציב שמהווים אלטרנטיבה זולה לאופוזיציה היקרה, אלא אופנועים מצוינים בפני עצמם – עם סדרת מנועים רחבה מאוד ומעולה, עם שלדות, מערכות מתלים והתנהגות דינמית מעולות, ועם איכות חומרים וגימור שהולכת ומשתפרת. ה-RR300 של 2022 מציע מנוע חדש, שמקפיץ את ה-300 הדו-פעימתי של בטא לחזית אופנועי האנדורו בנפח הזה. מנוע מעולה, שעל אף שהוא בעל מהלך בוכנה קצר יותר – הוא גמיש יותר, מוריד את הכוח לקרקע טוב יותר, והוא גם חלק מאוד בזכות גל האיזון. מכונה מעולה שלא נופלת מאופנועי האופוזיציה, ובפרמטרים מסוימים אף עוברת אותם.
גאס גאס EC250
גאס גאס EC250
מתוך ארבעת אופנועי האנדורו של גאס גאס כמותג נוסף של ק.ט.מ בחרנו ב-250 סמ"ק הדו-פעימתי, פשוט מפני שהוא המועדף עלינו – גם בנפח וגם במחזור המנוע, אבל אפשר לבחור את אופנועי האנדורו של גאס גאס כמכלול. בק.ט.מ מיתגו את גאס גאס כמותג הזול בליין המותגים, ולמרות שהוא מציע מכלולים פחות ממותגים מאשר בק.ט.מ או בהוסקוורנה – הוא עובד לא פחות טוב. כבונוס יש את מחיר הרכישה הנמוך יותר, ולמי שמעדיף – הגאס גאס מגיע עם מנגנון לינקים לבולם האחורי ולא עם PDS. אהבנו מאוד את המותג, את המיתוג ואת האופנועים עצמם, וכאמור ה-EC250 הוא המועדף עלינו מהליין המצומצם אך המצוין.
שנת 2021 עומדת להסתיים, וזה הזמן לבחור את אופנוע השנה. הפעם הבחירה היא שלכם הגולשים: בכל יום בשבוע הקרוב נעלה כאן סקר ובו אפשרויות בחירה על מספר כלים בקטגוריה ספציפית. אתם תבחרו באופנוע שלדעתכם הוא אופנוע השנה, מכל סיבה שלא תהיה – הכי טוב, הכי חשוב, הכי טכנולוגי, הכי משפיע או הכי מדבר אליכם. את התוצאות בכל הקטגוריות נפרסם כאן בפול גז, וגם בתכנית סיום השנה של 'עולם הרכב' בערוץ ספורט 5.
קטגוריית קרוזרים גדולים
הרבה מאוד נפח מנוע, הרבה מאוד הספק והרבה מאוד ברזלים ופלדות יש בקטגוריה הזו של הקרוזרים הגדולים – שבמקומות מסוימים בעולם כמו צפון אמריקה היא מהגדולות והרווחיות שיש. בקטגוריה הזו תמצאו את האינדיאן צ'לנג'ר החדש, את ההארלי דיווידסון ספורטסטר S החדש גם הוא, הטריומף רוקט 3 האימתני עם מנוע טריפל בנפח 2,500 סמ"ק, הדוקאטי דיאבל הספורטיבי, הב.מ.וו R18 החדש לגרמנים, המוטוגוצי V9 וההונדה רבל 1100.
אז מיהו לדעתכם אופנוע השנה של 2021? הצביעו והשפיעו!
כששמענו את הנתון הזה לראשונה הרמנו גבה, אבל כשנתנו לו לשקוע הוא בהחלט הסתדר בראש: אחד הסגמנטים הנמכרים יותר בתוך תחום האופנועים הגדולים והיקרים הוא של הקרוזרים האמריקאים הגדולים. זה מפליא בתחילה משום שבשוק האירופאי, שישראל היא חלק ממנו, הסגמנטים הדומיננטיים הם של האדוונצ'רים הגדולים והנייקדים, אולם בשוק האמריקאי קרוזרים גדולים של 300 ו-400 ק"ג עדיין מהווים חלק הארי מהאופנועים שנמכרים, עם כמה עשרות אלפי הארלי דיווידסון ועוד כמה אלפי אינדיאנים בכל שנה.
מהסגמנט הזה בב.מ.וו רצו לנגוס חתיכה, ולא רק מפני שזה אחד הסגמנטים הגדולים – אלא גם אחד היקרים והרווחיים. הקרוזרים הגדולים הם אופנועים מוגזמים שמצוידים בטכנולוגיה מתקדמת ובאבזור רב, וכפועל יוצא מחיר הרכישה שלהם גבוה וביחס ישר שורת הרווח על כל מכונה שנמכרת. בנוסף – ואפילו לא פחות חשוב – סביב האופנועים הללו יש תעשייה שלמה של קאסטומיזציה, של שיפורים, של תוספות, של אביזרים, של ציוד ושל ביגוד, ואלו שווים ליצרניות הרבה כסף – לעתים לא פחות מהאופנוע עצמו.
כדי לנגוס בסגמנט בב.מ.וו פיתחו פלטפורמה חדשה לחלוטין, שאמנם נשענת על טכנולוגיית מנוע הבוקסר המוכחת של ב.מ.וו, אבל הקונספט עצמו חדש לחברה. ראשית הוצג המנוע – בוקסר בנפח עצום של 1,802 סמ"ק. צמד הצילינדרים הענקיים בתצורת בוקסר מציעים קוטר קדח עצום של 107.1 מ"מ ומהלך בוכנות של 100 מ"מ ארוכים, כשיש 4 שסתומים עיליים לצילינדר וגל זיזים תחתון שמעביר את התנועה לנדנדים ולשסתומים דרך מוטות דחיף. הביג בוקסר מקורר אוויר-שמן, והוא מגיע עם מערכת הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. ההספק המקסימלי לא גבוה ועומד על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד, אולם המומנט עצום ומציע בשיא 16.1 קג"מ ב-3,000 סל"ד, אבל כבר מ-2,000 סל"ד יש יותר מ-15 קג"מ(!). יש שישה הילוכים וקלאץ' רב-דיסקי יבש ומחליק בתפעול הידראולי, ויש גם הילוך אחורי שמופעל על-ידי שילוב המתנע החשמלי. ואם שאלתם את עצמכם כמה שוקל המנוע הענק הזה, אז התשובה היא קצת יותר מ-110 ק"ג.
ב.מ.וו R 18 B באגר
סביב המנוע הזה נבנה ה-R18, כשבב.מ.וו מיקסמו את היח"צ על-ידי כך שנתנו את הפלטפורמה לכמה סדנאות קאסטומיזציה מוכרות, כדי שאלו יתנו את הפרשנות העיצובית שלהן ל-R 18 (כאן, כאן וכאן). את ה-R 18 בגרסה הפשוטה ביותר חשפו ב.מ.וו באפריל 2020. במבחן הדרכים שערכנו ל-R 18 פיור גילינו אופנוע מהנה מאוד עם ערימות של אופי, אבל הוא היה עירום מדי. כתבנו שהמחיר שלו נמצא ביחס הפוך לשימושיות שלו. חצי שנה אחרי גרסת הפיור נחשפה גם גרסת הקלאסיק, המאובזרת מעט יותר וכבר מהווה קצת יותר אופנוע.
שנה נוספת עוברת, ובב.מ.וו משיקים צמד גרסאות נוספות של ה-R 18, מאובזרות הרבה יותר וגם טכנולוגיות יותר – הבאגר והטרנסקונטיננטל. שתיהן גרסאות גדולות ומאובזרות של ה-R 18, ושתיהן לוקחות את הקונספט לכיוון התיור האמריקאי ארוך הטווח. אפשר גם לומר ששתיהן מוגזמות – בדיוק כמו שהקהל האמריקאי חובב הקרוזרים אוהב את האופנועים שלו. כמה מוגזמות? ובכן, די אם נספר שהבאגר שוקל 398 ק"ג, ואילו הטרנסקונטיננטל המאובזר אף יותר שוקל לא פחות מ-427 ק"ג.
ה-R 18 B הוא הבאגר במשפחה. זה אומר חזית עצומה המכילה את הפנס הקדמי (LED כמובן), משקף רוח, וקוקפיט עצום הכולל 4 שעונים עגולים, מסך TFT צבעוני בגודל "10.25, וצמד רמקולים קדמיים. מאחור יש זנב נמוך יחסית עם צמד ארגזי צד קשיחים וננעלים בנפח 27 ליטרים כל אחד. האמריקאים מאוד אוהבים באגרים, וחייבים להודות שיש להם קטע טוב. זאת הסיבה, אגב, שגם לגולדווינג של הונדה וגם ל-K 1600 של ב.מ.וו יש גרסאות באגר המכוונות לשוק האמריקאי.
ב.מ.וו R 18 B טרנסקונטיננטל
הטרנסקונטיננטל לוקח את הקונספט לכיוון הגרנד-טורר לטווח ארוך, ומוסיף על הבאגר את המושב האחורי העצום של המורכב, הכולל חימום לשני המושבים, משענת גב ומשענות ידיים, משקף רוח גבוה יותר, וכן ארגז אחורי בנפח 48 ליטרים. אם הבאגר מיועד בעיקר לרכיבות סולו ומציע מושב מורכב קטן יחסית (אם כי נוח למדי), הטרנסקונטיננטל כבר מציע למורכב איכות חיים של מחלקת עסקים. גם את זה האמריקאים אוהבים.
שני הכלים מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת מאוד. יש כמובן מצערות חשמליות עם שלושה מצבי רכיבה – רוק, רול וגשם, ויש כמובן ABS ובקרת אחיזה. הפנסים כולם LED, יש מפתח קרבה KEYLESS, ויש גם ידיות מחוממות. קוויקשיפטר לא תמצאו פה, בעיקר בגלל המסיביות של הגיר והתפעול האיטי יחסית, אבל כן תמצאו פה בקרת שיוט אקטיבית ומתקדמת הכוללת רדאר קדמי ופותחה בשיתוף עם בוש. ה-R 18 B והטרנסקונטיננטל הם הכלים הראשונים של ב.מ.וו שמקבלים את המערכת הזו, וכן את מסך ה-TFT הגדול והמפוצל – יחד עם ה-R 1250 RT ששודרג ל-2021. ב-2022 שתי המערכות הללו יהיו באופנועים נוספים של ב.מ.וו. כך יוצא שה-R 18 באגר וטרנסקונטיננטל הם מהכלים היותר טכנולוגיים של ב.מ.וו לעת הזו.
מערכת נוספת שמקבלים צמד הכלים היא מערכת השמע המתקדמת, פרי שיתוף הפעולה של ב.מ.וו עם חברת הרמקולים הבריטית Marshall. כך, ה-R 18 B והטרנסקונטיננטל מגיעים עם מערכת שמע מתקדמת הנשלטת כולה מממשק התפעול של ב.מ.וו הכולל גלגלת בבית המתגים השמאלי וממסך ה-TFT, כשהמערכת כוללת צמד רמקולים קדמיים של מרשל, עם אופציה לארבעה רמקולים אחוריים, מהם שני סאב-וופרים. אחרי יום רכיבה שלם על ה-R 18 B עם מערכת השמע והרמקולים של מרשל אנחנו יכולים להגיד שב.מ.וו הציבו סטנדרט חדש של מערכות שמע היקפיות לאופנועים, עם איכות שמע מעולה ותפעול נוח ואינטואיטיבי – מה שמייתר את הצורך בשמיעת מוזיקה דרך הדיבורית שבקסדה. מסך ה-TFT, אגב, מתממשק כמובן לטלפון הסלולרי ולדיבורית, כך שהתפעול כולו מתבצע מבית המתגים.
קוקפיט ענק ומערכת שמע עם רמקולים של מרשל
היכולות הדינמיות טובות למדי, על אף הגודל והמשקל העצומים. המומנט העצום מגיע מוקדם מאוד, כשכבר ב-1,000 סל"ד יש כוח לדחוף את המכונה קדימה בתאוצה החלטית. ב-2,000 סל"ד יש כבר מומנט של מכונית – יותר מ-15 קג"מ – ובתחום הזה עד לשיא המומנט שמתקבל ב-3,000 סל"ד יש את כל הכוח הדרוש לרכיבה, ויותר. שני אלמנטים מאוד אהבנו: הראשון הוא הרוגע שבו הכל מתבצע, בעיקר בגלל משקל המנוע ומהירותו הנמוכה, והשני הוא תחושת החספוס הנעימה של מנוע הבוקסר של ב.מ.וו, שאותה אנחנו מאוד אוהבים משאר הבוקסרים של החברה בנפחים 1,200 ו-1,250 סמ"ק. רק שכאן מכלול התחושות מתעצם בגלל גודל המנוע. בכל זאת 1,800 סמ"ק עם צילינדרים ובוכנות ענקיים.
ברול-און, ה-R18 מאיץ בהילוך שישי מ-1,000 סל"ד – שהם כ-50 קמ"ש – ועד סוף ההילוך. המהירות המקסימלית עומדת על כמעט 190 קמ"ש, והמומנט הרב יאפשר להגיע למהירות הזו גם בעלייה. אז כן, למנוע הזה יש שפע של מומנט זמין בכל הילוך, כשנתון ההספק פחות מעניין בהקשר של קרוזר ענק וכבד מפני שתאוצות מהירות או מהירויות גבוהות פחות משחקות פה תפקיד. כך או כך, מנוע הביג בוקסר הוא מנוע כבד ואיטי שמפמפם בסל"ד נמוך, וזה לחלוטין הקטע שלו והקטע של קרוזרים בכלל, רק שכאן זה מגיע בתצורת בוקסר – עם מכלול התחושות של ב.מ.וו.
את רוב המבחן ביצענו על מצב Rock, שבו תגובת המנוע חדה יותר ומתקבל מלוא הכוח. מצב Roll יאפשר תגובות עדינות יותר, ומצב Rain גם יקצץ משמעותית מהמומנט כדי למנוע החלקה בכביש רטוב.
מומנט של מכונית
אבל ביצועים הם פחות העניין בקרוזרים גדולים, אף על פי שה-R 18 B פונה היטב, יציב מאוד ובעל בלמים טובים, כך שמהבחינה הזו כל רוכב עם מעט ניסיון יוכל לתפעל את ה-R 18 בקלות יחסית – אחרי פרק הסתגלות לגודל ולמשקל. כדי להזיז את 400 הקילוגרמים אחורנית יש הילוך אחורי שמשתלב מכאנית ומופעל על-ידי המתנע החשמלי. כשהוא פועל הוא יעיל מאוד ומקל על יציאה מחניה, אולם לעתים הוא לא משתלב ולא פועל, ובב.מ.וו יצטרכו לטפל בבעיה ולשפר את המערכת כך שתשתלב תמיד.
מה שיותר מעניין פה זה מכלול התחושות שהקרוזר הגדול מספק, וכאן אפשר לומר שבב.מ.וו עשו עבודה מעולה שקולעת בול למרכז הסגמנט. ה-R 18 B הוא כאמור אופנוע גדול, אפילו ענק, ולעומת ה-R 18 פיור שעליו רכבנו בעבר, כאן התחושה היא של המון אופנוע. זה בא לידי ביטוי בעיקר בחזית הענקית המחוברת לפרונט ונעה עם הכידון, שבמרכזה פנס LED ומעליו מיגון רוח, כשבצידה השני קוקפיט עצום הכולל 4 שעונים עגולים וכאמור מסך TFT גדול בגודל "10.25. כל האלמנט הזה, מעבר לנראות המסיבית ולמיגון הרוח המצוין, עושה את ההבדל הגדול בין הפיור לבין הבאגר, על אף שמדובר בפלטפורמה כמעט זהה, וגם נותן את כל מערכת הפינוקים שסגמנט הקרוזרים האמריקאים הגדולים מכתיב.
להבדיל מהפיור, הבאגר דווקא כן מיועד לרכיבות ארוכות, והוא גם עושה את זה היטב. זה לא רק מיגון הרוח שמשאיר את הרוכב בתוך בועת ואקום שקטה כמעט לגמרי תוך כדי שהוא נהנה ממוזיקה היקפית. זה גם המושב הנוח, שכאן בבאגר מספק תמיכה מעולה לאורך זמן. המורכבת תקבל כאן מושב גדול ונוח יותר מאשר בפיור, אבל עדיין רחוק מכורסת המנהלים של הטרנסקונטיננטל. פרט לאלו יש גם את צמד הארגזים האחוריים, שמעבר להיותם אלמנט עיצובי חשוב בכל באגר, הם גם יעילים מאוד לנשיאת ציוד ואביזרים יום-יומיים, וננעלים בנעילה מרכזית נוחה.
התנהגות טובה – למרות המשקל
בכבישים ישרים ה-R18 ישייט בנינוחות, כשהסל"ד הנמוך ישרה אווירה נוחה. עד 150 קמ"ש זו מהירות השיוט הנינוחה שבה האופנוע נמצא עמוק בתוך אזור הנוחות שלו, וגם לרוכב המהירות הזו נמצאת באזור הנוחות. באופן כמעט מפתיע, נהנינו מאוד על ה-R18 גם בכבישים מפותלים, בעיקר בגלל היציבות הגבוהה, אבל אנחנו חייבים להודות שאנחנו מאוד נהנים לשייף רגליות בקלות על קרוזרים גדולים, וגם כאן ב-R 18 באגר מרווח ההטיה מוגבל, באופן טבעי, וקל מאוד להגיע לרגליות כמעט בכל הטיה. ואם כבר רגליות, אז היינו שמחים לקבל את הבאגר עם מדרסי שיוט רחוקים ונוחים שאיתם ניתן ליישר את הרגליים. זה קצת בעייתי בגלל הצילינדרים הענקיים של הבוקסר שנפרשים לצדדים, אבל גילינו שאפשר להניח את הרגליים על הצילינדרים עצמם – והן אפילו לא מתחממות.
אם לסכם, אז בב.מ.וו עשו עבודה מעולה עם ה-R 18 באגר וה-R 18 טרנסקונטיננטל, ולדעתנו אלו הם הקרוזרים הגדולים הנכונים בסדרת ה-R 18. זאת משום שהם מביאים את חוויית הקרוזר האמריקאי במקסימום, והם עושים את זה בדרך הגרמנית של ב.מ.וו.
פלטפורמת ה-R 18 בהחלט טובה – מכאנית, טכנולוגית ודינמית – והפלטפורמה הזאת מקבל כאן ערימות של אבזור שהופכות את צמד הבאגר והטרנסקונטיננטל למכונות יעילות ונוחות גם למרחקים ארוכים, כפי שצריך להיות בקרוזר אמריקאי גדול.
תוספת החזית הקדמית לא רק מגנה מרוח ומשאירה את הרוכב בבועת ואקום, אלא גם מכניסה את הרוכב ל'מוד' של אופנוע גדול, שלא לומר עצום, וגם מאפשרת להטמיע את מערכת השעונים והמסך המתקדמים, ואת מערכת המדיה המודרנית עם הרמקולים האיכותיים של מרשל. כל אלו מספקים חוויית רכיבה מיוחדת של לרכוב אל השקיעה עם Born to be wild. גם המושב הנוח וצמד הארגזים מאחור של קונספט הבאגר משמעותית נוחים יותר ויעילים לרכיבות קרוז ארוכות.
חוויית רכיבה אמריקאית – בגרמנית
מעבר לכך, צמד ה-R 18 באגר וטרנסקונטיננטל הם גם כלים טכנולוגיים מאוד, כשכאמור הם מהראשונים שמקבלים את מערכת בקרת השיוט האקטיבית של בוש, הכוללת רדאר קדמי. המערכת הזאת מאפשרת לרוכב לקבוע מהירות מקסימלית, כשהיא תשמור מרחק מהרכב שמלפנים לפי 3 מצבי מרחק, תוריד מהירות כשצריך, ובמידת הצורך גם תפעיל את הבלמים, אפילו בעוצמה גבוהה, כדי לשמור מרחק. זאת כמובן בנוסף לשאר המערכות המתקדמות שמוטמעות בצמד הכלים.
עם מנוע עצום השופע מומנט ומביא את החספוס המיוחד של הבוקסרים של ב.מ.וו, עם שלדה ומכלולים שמאפשרים יכולות דינמיות מאוזנות, עם המון טכנולוגיה מודרנית, ועם שני קונספטים חשובים מאוד לשוק האמריקאי – באגר וגרנד-טורר קלאסי – בב.מ.וו מכוונים ישירות לשוק האמריקאי, והם כאמור עושים עבודה מעולה עם אופנועים איכותיים ושלמים. ומעבר לאופנועים המצוינים עצמם, גם קטלוג החלקים, השיפורים, האבזור, הציוד והביגוד מכוון בדיוק לסגמנט ומאפשר לרוכשי האופנוע להתאים את האופנוע לצרכיהם או לגחמותיהם, וכן להתלבש בהתאם, כשהמגוון אדיר וכמעט אין-סופי. כמו שכתבנו – בב.מ.וו למדו היטב את הקטע.
המחירים, כצפוי, תואמים את הקונספט, את כמות המתכות ואת הטכנולוגיה. מחירו של ה-R 18 B בגרסת הבסיס עומד על 230 אלף ש"ח, ואילו הטרנסקונטיננטל עולה 235 אלף ש"ח. גרסת First Edition, המוסיפה צביעה מיוחדת לכל אחד מהדגמים, תעלה 15 אלף ש"ח נוספים, מה שמביא את המספרים ל-245 ו-250 אלף ש"ח בהתאמה. המון כסף אבסולוטית, אבל המחירים הללו מקבילים למחירים של המתחרים בסגמנט, וכאן מקבלים לא פחות טכנולוגיה, ואפילו קצת יותר עם הרדאר הקדמי ועם מערכת השמע האיכותית.
הסיכום הטוב ביותר הוא שלגמרי היינו רוצים לעשות מסע אופנועים בארה"ב על-גבי הב.מ.וו R 18 B. ב.מ.וו עושים אמריקה, והם עושים את זה טוב כמו שהם יודעים – בגרמנית.
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של ה-R 18 B 'באגר' ושל ה-R 18 טרנסקונטיננטל – צמד הקרוזרים הגדולים מסדרת ה-R 18 שהוצגו לאחרונה, עם מנוע הביג בוקסר בנפח 1,800 סמ"ק.
ה-R 18 B באגר וה-R 18 טרנסקונטיננטל הם צמד גרסאות חדשות המבוססות על פלטפורמת ה-R 18 של ב.מ.וו. בבסיסו נמצא מנוע הביג בוקסר החדש של ב.מ.וו בנפח 1,802 סמ"ק שהוצג לפני קצת יותר משנה. צמד הצילינדרים הענקיים בתצורת בוקסר מציעים קוטר קדח עצום של 107.1 מ"מ ומהלך בוכנות של 100 מ"מ ארוכים, כשיש 4 שסתומים עיליים לצילינדר וגל זיזים תחתון שמעביר את התנועה לנדנדים ולשסתומים דרך מוטות דחיף. הביג בוקסר מקורר אוויר-שמן, והוא מגיע עם מערכת הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. ההספק המקסימלי לא גבוה ועומד על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד, אולם המומנט עצום ומציע בשיא 16.1 קג"מ ב-3,000 סל"ד, אבל כבר מ-2,000 סל"ד יש יותר מ-15 קג"מ (!). יש שישה הילוכים וקלאץ' רב-דיסקי יבש ומחליק בתפעול הידראולי, ויש גם הילוך אחורי שמופעל על-ידי שילוב המתנע החשמלי. המנוע הענק הזה שוקל קצת יותר מ-110 ק"ג.
ב.מ.וו R 18 טרנסקונטיננטל
צמד הגרסאות יושבות כאמור על פלטפורמת ה-R 18, אולם הן לוקחות את הפלטפורמה לכיוון באגר – קרוזר אמריקאי גדול עם חזית עצומה וזנב נמוך. הטרנסקונטיננטל מיועד לתיור ארוך טווח לצמד רוכבים – בסגנון אמריקאי. הוא מציע חזית ענקית עם משקף רוח גבוה ועם מסיטי רוח נוספים, סביבת רוכב ענקית הכוללת 4 שעונים אנאלוגיים ומסך TFT צבעוני בגודל "10.25, תאורה ראשית כפולה, מערכת שמע אינטגרלית הכוללת רמקולים של מרשל הבריטית – שניים קדמיים מקוריים, שניים אחוריים, ושני סאב וופרים אופציונליים. יש גם מגני מנוע היקפיים, צמד מזוודות צד בנפח 27 ליטרים כל אחת, ארגז אחורי בנפח 48 ליטרים הכולל משענת לנוסע, חימום למושבים המרווחים, נגיעות של צבע כרום ומנוע בצבע כסף מטאלי. מיכל הדלק בנפח 24 ליטרים.
ה-R 18 B באגר מיועד פחות לרכיבה בזוג ויותר לרכיבת סולו, אם כי גם הוא בקונספט של באגר אמריקאי. המשקף ב-R 18 B נמוך יותר, והוא מגיע עם מושב צר יותר, ללא ארגז אחורי, ועם מנוע בצבע שחור מטאלי. גם הוא מגיע עם מסך TFT בגודל "10.25 ועם רמקולים של מרשל.
צמד הכלים מגיעים עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה, מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה ובקרת החלקה, בקרת שיוט אקטיבית הכוללת רדאר קדמי, בקרת זינוק בעלייה, מפתח קרבה KEYLESS, ידיות מחוממות, פנסים מתכווננים לפנייה, ועוד מגוון רחב מאוד של תוספות שמאפשרות לקסטם את האופנוע כרצונו של הלקוח.
המחירים:
ב.מ.וו R 18 B פיור: 230,000 ש"ח
ב.מ.וו R 18 B First Edition: מחיר 245,000 ש"ח
ב.מ.וו R 18 טרנסקונטיננטל: 235,000 ש"ח
ב.מ.וו R 18 טרנסקונטיננטל First Edition: מחיר 250,000 ש"ח
ב.מ.וו R 18 B 'באגר' – בקרוב מבחן דרכים כאן בפול גז
ב.מ.וו חושפת את ה-R 18 B ואת ה-R 18 טרנסקונטיננטל – צמד קרוזרים גדולים בתצורת באגר, המבוססים על פלטפורמת ה-R 18 בעלת מנוע הבוקסר בנפח 1,800 סמ"ק ומיועדים לליבת השוק האמריקאי.
ה-R 18 B נאגר וה- R 18 טרנסקונטיננטל הם צמד גרסאות חדשות המבוססות על פלטפורמת ה-R 18 של ב.מ.וו. בבסיסו נמצא מנוע הביג בוקסר החדש של ב.מ.וו בנפח 1,802 סמ"ק שהוצג לפני קצת יותר משנה. צמד הצילינדרים הענקיים בתצורת בוקסר מציעים קוטר קדח עצום של 107.1 מ"מ ומהלך בוכנות של 100 מ"מ ארוכים, כשיש 4 שסתומים עיליים לצילינדר וגל זיזים תחתון שמעביר את התנועה לנדנדים ולשסתומים דרך מוטות דחיף. הביג בוקסר מקורר אוויר-שמן, והוא מגיע עם מערכת הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. ההספק המקסימלי לא גבוה ועומד על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד, אולם המומנט עצום ומציע בשיא 16.1 קג"מ ב-3,000 סל"ד, אבל כבר מ-2,000 סל"ד יש יותר מ-15 קג"מ (!). יש שישה הילוכים וקלאץ' רב-דיסקי יבש ומחליק בתפעול הידראולי, ויש גם הילוך אחורי שמופעל על-ידי שילוב המתנע החשמלי. המנוע הענק הזה שוקל קצת יותר מ-110 ק"ג.
ב.מ.ו R 18 B (מימין) ו-R 18 טרנסקונטיננטל
ה-R 18 פיור וה-R 18 פירסט אדישן הם הכלים הראשונים בסדרה שנחשפו, ואלו הן הגרסאות הבסיסיות ביותר. בסוף 2020 נחשפה גרסת הקלאסיק המאובזרת יותר, וכעת חושפים בב.מ.וו צמד גרסאות נוספות – כאמור R 18 B 'באגר' ו-R 18 טרנסקונטיננטל. צמד הגרסאות יושבות כאמור על פלטפורמת ה-R 18, אולם הן לוקחות את הפלטפורמה לכיוון באגר – קרוזר אמריקאי גדול עם חזית עצומה וזנב נמוך.
הטרנסקונטיננטל מיועד לתיור ארוך טווח לצמד רוכבים – בסגנון אמריקאי. הוא מציע חזית ענקית עם משקף רוח גבוה ועם מסיטי רוח נוספים, סביבת רוכב ענקית הכוללת 4 שעונים אנאלוגיים ומסך TFT צבעוני בגודל "10.25, תאורה ראשית כפולה, מערכת שמע אינטגרלית הכוללת רמקולים של מרשל הבריטית, מגני מנוע היקפיים, צמד מזוודות צד בנפח 27 ליטרים כל אחת, ארגז אחורי בנפח 48 ליטרים הכולל משענת לנוסע, חימום למושבים המרווחים, נגיעות של צבע כרום ומנוע בצבע כסף מטאלי. מיכל הדלק בנפח 24 ליטרים.
ה-R 18 B באגר מיועד פחות לרכיבה בזוג ויותר לרכיבת סולו, אם כי גם הוא בקונספט של באגר אמריקאי. המשקף ב-R 18 B נמוך יותר, והוא מגיע עם מושב צר יותר, ללא ארגז אחורי, ועם מנוע בצבע שחור מטאלי.
משפחת ה-R 18 העדכנית של ב.מ.וו
כפי שכתבנו לפני כשבועיים, בב.מ.וו מתחילים בשיתוף פעולה עם חברת האודיו הבריטית מרשל, שבמסגרתו צמד ה-R 18 B וה-R 18 טרנסקונטיננטל יקבלו מערכת שמע של החברה הכוללת 2 רמקולים קדמיים כסטנדרט, ועם אופציה למערכת סטייג' 1 וסטייג' 2 הכוללות עד 4 רמקולים נוספים הממוקמים מאחור על הארגזים המקוריים, וכן צמד סאב וופרים בהספק כולל של 280 וואט.
צמד הכלים מגיעים עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה, מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה ובקרת החלקה, בקרת שיוט, בקרת זינוק בעלייה, מפתח קרבה KEYLESS, ידיות מחוממות, אופציה לפנסים מתכווננים לפנייה, אופציה לבקרת שיוט אקטיבית, ועוד מגוון רחב מאוד של תוספות שמאפשרות לקסטם את האופנוע.
ה-R 18 B וה-R 18 טרנסקונטיננטל צפויים להגיע גם לאירופה, ובכלל זה לישראל, לקראת סוף 2021. מחירים טרם נמסרו, אולם הם צפויים לעמוד על סביב 250 אלף ש"ח.
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-R18 קלאסיק – הקרוזר החדש של ב.מ.וו בעל מנוע הבוקסר הענק בנפח 1,800 סמ"ק, בגרסה המאובזרת יותר שהוצגה באוקטובר האחרון.
לצד הדגם הרגיל של הב.מ.וו R18 החדש, מצטרף דגם הקלאסיק אשר נבדל במשקף קדמי, מושב נוסע, תיקי צד, פנסי LED נוספים וגלגל קדמי בקוטר 16″. בנוסף, גם מערכת בקרת שיוט המגיעה כסטנדרט. כל הפריטים – המשקף, מושב, תיקים, ניתנים להסרה. ה-R18 קלאסיק יצא במהדורת 'First Edition', אשר תוסיף קווים לבנים לצביעה השחורה, חלקי כרום נוספים וכיתוב שם המהדורה, לצד גרסת Pure נקייה יותר.
ב.מ.וו R18 קלאסיק
מבחינה מכנית ה-R18 קלאסיק נשאר ללא שינוי עם מנוע הבוקסר המורכב משני הצילינדרים מאלומיניום, אשר מספקים את הנפח המדויק של 1,802 סמ"ק – על-ידי קוטר קדח של 107 מ"מ ומהלך בוכנה של 100 מ"מ. נתון ההספק הוא 91 כ"ס (67 קילווואט) המושגים ב-4,750 סל"ד (הקו האדום ב-5,750 סל"ד), והמומנט מרשים ועומד על 16.1 קג"מ המושגים ב-3,000 סל"ד – מעל 15 קג"מ מהם יימצאו בטווח בין 2,000 ל-4,000 סל"ד על-מנת לאפשר משיכה רציפה כבר מסל"ד רצפה. למנוע תיבת ההילוכים עם שישה הילוכים, ואופציה להילוך אחורי המאפשר יכולת להניע אחורה את 345 הק"ג (משקל יבש) בעזרת המתנע החשמלי – בדומה לכלים בסדרת ה-K1600 – וזאת בכדי לצאת ממקומות שאינם מאפשרים להסתובב.
השלדה היא מסוג פלדה במבנה מונוקוק עם מנוע המשמש כגורם נושא עומס, עם מתלה אחורי 'סופטייל', שנראה כאילו אין שם בולם, אלא שזה למעשה קיים ומציע מהלך גלגל של 90 מ"מ, כאשר מלפנים המזלג בקוטר 49 מ"מ מספק מהלך של 120 מ"מ.
יש 3 מצבי ניהול אופנוע – Rain (רטוב), Rock לעומס ו-Roll לשיוט, הניתנים גם לכיוון אישי. יש גם ABS ובקרת אחיזה מתקדמים – שניהם להטיה, מה שמעיד כמובן על חיישן מדידת אינרציה IMU המותקן גם הוא. יש גם בקרת שיוט, שעשויה להיות שימושית למי שמבלה הרבה זמן בכבישים בין-עירוניים ישרים וארוכים, ויש חימום לידיות, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, מפתח קרבה KEYLESS, וכן פנסי LED היקפיים, כשהפנס הקדמי מתכוונן לפנייה ומפעיל פנס LED צידי שפותח את הפנייה כשהאופנוע עובר את ה-10 מעלות הטיה.
