שוק האופנועים בפריחה חסרת תקדים. אחרי שהתפרסמו נתוני המכירות של ק.ט.מ והוסקוורנה, גם ב.מ.וו מפרסמת את נתוני המכירות של 2015 ומציגה עלייה של כמעט 11% במכירות אופנועים וקטנועים. בשנת 2015 מכרה החברה הבווארית 136,963 אופנועים וקטנועים. זוהי השנה החמישית ברציפות שב.מ.וו מסיימת עם עלייה במכירות.
רבי המכר של ב.מ.וו הם האופנועים מסדרת הבוקסרים (סדרת R), שמהם נמכרו השנה 73,357 כלים – כ-56% מאופנועי ב.מ.וו. בחלוקה לדגמים – ה-R1200GS מכר 23,681 כלים, גרסת האדוונצ'ר של ה-R1200GS מכרה 18,011 כלים, ה-R1200RT מכר 10,955 כלים, וה-R nine T מכר 9,545 כלים. ה-R1200R ואחיו ה-R1200RS מכרו 6,951 ו-4,208 כלים בהתאמה.
סדרת ה-F800 מכרה השנה 25,616 כלים, מהם 6,603 יחידות ל-F800GS ו-4,129 יחידות לגרסת האדוונצ'ר. גם ה-F700 GS וה-F800R מוכרים לא רע, עם כ-6,000 יחידות לכל אחד, וה-F800GT סוגר את רשימת ה-F עם 2,631 כלים.
בסדרת ה-S רב המכר הוא ה-S1000RR עם 9,576 כלים, כשהוא זוכה להצלחה במיוחד בשוק האמריקאי. ה-S1000R גם מוכר לא רע, עם 6,473 כלים, וה-S1000XR החדש מכר בשנתו הראשונה 5,061 כלים.
צמד המקסי סקוטרים של ב.מ.וו, ה-C650GT וה-C600 ספורט, מכרו השנה יחד 4,530 כלים, כשהמספר צפוי לעלות בשנה הבאה עם צמד הכלים המחודשים. הקטנוע החשמלי – C-Evolution, שמשווק ב-5 מדינות באירופה, מכר השנה 957 כלים.
אחרונים הם האופנועים של סדרת ה-K, שמכרו השנה 4,866 כלים.
ב.מ.וו בהחלט עושה חייל בשנים האחרונות, וחשוב לזכור שמדובר באופנועים גדולים ויקרים. ב-2016 יתחיל להימכר ה-G310R בשיתוף פעולה עם TVS ההודית, מה שצפוי לתת תחרות לק.ט.מ ולהגדיל את מכירות ב.מ.וו. יהיה מעניין.
אחת הקטגוריות החמות בעולם האופנועים בשנים האחרונות בעולם היא זו של הנייקדים והסטריטפייטרים. ייתכן שזה קשור לדעיכתם, באופן יחסי, של אופנועי הספורט, אבל למי אכפת אם התוצאה היא שהיצרניות זורקות עלינו שלל דגמים מגניבים. כמו בכל קטגוריה הולכת ותופחת יש גם תתי קטגוריות, וכך חלק מאופנועי הנייקד הם ממש אופנועי סופרבייק מופשטים. סטריטפייטרים או סופר-נייקדים, אם תרצו. וכעת יש מלחמה לא קטנה בקצה החד של הקטגוריה הזאת.
ב.מ.וו S1000R
מישהו צריך להרים את הכפפה
הקרב על ראשות הקטגוריה חושף את הרעיון המקורי של איך סטריטפייטר אמור היה להיות – סופרבייק עם מראה לוחמני ללא חולצה, בשאיפה להבליט כמה שיותר שרירים, אבל שיש גם כוח שיכול לגבות את המראה. בקיצור, משהו שכשאתה עובר לידו ברחוב אתה משפיל מבט כדי לא להיכנס איתו בטעות לעימות. דוקאטי אולי התחילו את הטרנד האחרון עם הסטריטפייטר 1098, אך לצערנו ייצורו הופסק. אפריליה מצידה הציגה את הטואונו V4, שהוא RSV4 מופשט. שאר היצרניות לא נשארו אדישות. ק.ט.מ הציגה את הסופרדיוק 1290 שמגיע עם מנוע שמספק לא פחות מ-180 כ"ס, שזה יותר ממה שיש ל-RC8R. הקטגוריה כל כך חמה שאפילו האמריקאים רוצים ליהנות מהחגיגה ואריק ביואל הציג את ה-EBR 1190SX.
התשובה היפנית לא ממהרת לבוא. במילאנו הוצג רק עכשיו ה-MT-10 של ימאהה – סטריטפייטר שבנוי על בסיס ה-R1, אבל ב.מ.וו, שהראתה ליפנים איך גם היא יכולה לבנות סופרבייק עם מנוע 4 צילינדרים בשורה, היא הראשונה לשים סופר-נייקד 4 צילינדרים בשורה בחזית. זה לא שליפנים אין נייקדים קרביים, כי ה-CB1000R של הונדה הוא אחלה אופנוע וגם ה-Z1000 החדש של קאוואסאקי מספק את הסחורה, ויש גם מתחרים מאירופה, כמו המונסטר 1200 החדש של דוקאטי או הברוטאלה 1090 של MV אגוסטה שנראים מעולה ועל הנייר גם לא רחוקים מהחוד, אבל כשמדברים על נייקד קרבי, לא נראה שאף אחד מהם באמת מכוון להיות סופרבייק עם כידון רחב.
סופרבייק עירום
אז אחרי שהבווארים הראו ליפנים שגם הם טובים בלייצר מנוע 4 צילינדרים לרוחב, נראה היה טבעי בהחלט שהם יפשיטו את ה-S1000RR, הסופרבייק שזכה ללא מעט תשבחות בכל מדיה אפשרית. גם אם הוא לא ניצח את אליפות הסופרבייק העולמית, יש לו גם לא מעט הישגים ספורטיביים.
אף סטריטפייטר שיוצא בימינו מהמפעל הוא לא בדיוק סופרבייק מופשט, וגם הבאוורים עמלו לא מעט על התאמת האופנוע לייעוד החדש, אך הרעיון הוא לנסות ולהישאר כמה שיותר מקוריים לאופנוע התורם. ה-S1000R עבר לא מעט שינויים כדי להתאים לייעוד החדש. על הנייר ההספק ירד לכדי 160 כ"ס ב-11,000 סל"ד. נתון המומנט נשאר זהה, אך הוא מתקבל מוקדם יותר. בנוסף, התבצעו מספר שינויים במנוע עצמו, בסיס הגלגלים התארך ב-22 מ"מ, זווית ההיגוי התמתנה בחצי מעלה, הרגליות הונמכו במעט כדי להקל על תנוחת הרכיבה, המושב הונמך גם כן, ורק המשקל עלה, למרות שהפיירינג ירד. המינימום ההכרחי.
קרב בלי כפפות
ה-S1000R שומר נאמנה על קווי העיצוב של האב הקרבי, ה-S1000RR, עם מסיכת החזית הא-סימטרית. אני מודה שבתמונות זה נראה לי לא רע, במיוחד כחובב המסיכות הא-סימטריות של ב.מ.וו, אבל לדעתי יש כאן פספוס. האופנוע נראה פחות טוב במציאות והמסיכה תורמת לכך לא מעט. היה נחמד אם הייתה פה אשכרה מסיכה קצוצה שנלקחה מה-RR. מזל שהזנב המגניב נשאר כמעט ללא שינוי.
עם כידון רחב
איכות החומרים וההרכבה ברובם בווארים, אך לצערנו זה רק ברובם. יש לא מעט מקומות שלא עומדים בקו אחד עם שאר האופנוע, כמו הפלסטיקה השחורה של חיפוי הרדיאטור ומסביב ללוח המחוונים, הפלסטיק המיותר בין מיכל הדלק והשלדה, או הממיר הקטליטי שדי בולט בצידו השמאלי של האופנוע. עדיף גם שתזמינו לעצמכם מקטלוג החלקים ידיות בלם ומצמד מגניבות יותר מאלו המקוריות הפשוטות, ועל הדרך גם מאותתי LED במקום המקוריים הענקיים. השאר זה כבר החלטה שלכם.
אז ב.מ.וו הרימו את הכפפה וייצרו סטריטפייטר קרבי בעל מנוע 4 צילינדרים בשורה, אבל בפועל יש פה לוחם שאומן לקרבות רחוב ללא כפפות. מספיק סיבוב קצר על האופנוע כדי להבין שהפחתת ההספק לא מספרת פה את כל הסיפור. נכון, זה לא ה-180 כ"ס שיש לק.ט.מ, אבל זה בהחלט מרגיש כמו אופנוע סופרבייק לכל דבר ועניין. המומנט כאמור נשאר זהה לזה של הסופרבייק, 11.4 קג"מ, אך הם מגיעים כעת 500 סל"ד מוקדם יותר, ב-9,250 סל"ד, וזמינים הרבה יותר. בב.מ.וו אמנם טוענים כי יחסי ההעברה נותרו זהים, אך המהירות הסופית שהצלחנו לראות הייתה 265 קמ"ש. כך או כך, בפעם הראשונה שנותנים בדבר הזה מלוא חופן הגז וקולטים כמה מהר הוא מגיע ל-200 קמ"ש, מבינים שאמנם הוא לא לובש את חליפת הג'יוג'יטסו שיש לאלו ממסלולי המרוצים, אבל זה לא אומר שהוא לא יפרק לכם ת'תחת, יפיל אתכם לרצפה, יעשה בריח וישבור לכם את העצמות. תענוג! ככה בול אנחנו אוהבים! איזו נוכחות.
למרות שתנוחת הרכיבה מותנה מעט ויש פה כידון במקום קליפ-אונים, הכידון רחב אך משוך מעט כלפי מטה והתנוחה קרבית למדי. ברגעים הראשונים התנוחה מרגישה הרבה יותר כמו של אופנוע ספורט מאשר של נייקד. סיבוב קטן בעיר יחשוף שגם זווית הצידוד לא שונה מהותית מזאת של אופנוע ספורט, עם כידון בדיוק בגובה המראות של המכוניות. גם המצמד והגיר מעט קשים, והקוויקשיפטר עובד פחות טוב במהירויות נמוכות. פחות כיף, אבל זה לא משנה. הבימר הזה הוא כנראה אחד הדברים הפחות תקינים פוליטית שיצאו מהמפעל הבווארי, וגם בעיר קשה שלא להתאפק ולפתוח גז רק כדי שהאחורי יפרפר כמעט בכל הילוך והקדמי יעלה לווילי בכל רמזור, רק מהזנה מהירה של הגז. הבלם הקדמי, עם שני דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפר מונובלוק של ברמבו, מספק עוצמה ראשונית פסיכית. ברמה שלדעתנו אפילו מעט מיותרת באופנוע לכביש הציבורי. הוא מצריך כיול מחדש למוח כשמתמשים בו לראשונה, ועדיף לעבור ללחיצה באצבע אחת, שגם היא תשתול את הפרונט עם לחיצה בעוצמה של משב רוח קליל.
מכונת פיתולים
לא מתרגש מהחום
סוף השבוע של המבחן בישר את אחד מגלי החום הרציניים הראשונים של הקיץ. עם צפי של מעל ל-40 מעלות צלזיוס החלטנו לברוח צפונה, למרות שהיה ברור שכדי לברוח למקום שבו יהיה נעים צריך לעלות לפחות מעל קו רוחב 60. כדי לחמוק מהשמש החורכת הוחלט על יציאה בשעה שתאפשר התחלת עבודה ברמת הגולן עם הזריחה.
אחד היתרונות של אופנוע כביש הוא מיגון הרוח. נייקד נורמלי ירגיש בסדר עד אזור ה-150 קמ"ש, אבל מעבר לזה זה קצת מציק. מהבחינה הזאת הבימר אינו שונה, למרות שמגן הרוח הקטנטן בחזית לוח המחוונים עוזר במעט, ויש גם מיכל דלק קרבי שמאפשר להצמיד אליו את הקסדה. הבעיה עם הבימר היא אחרת – המנוע כזה מגניב ובעל כאלו יכולות, שמה שנוח לצוואר לא ממש מסתדר עם מה שיד ימין רוצה לעשות. בקיצור, צריך יותר איפוק משלי כדי לא לתפוס את שרירי הצוואר במהלך יום רכיבה. בכל אופן, אתם יכולים להיות בטוחים שאיתו, כמו עם כל אופנוע קרבי, תגיעו תמיד לפני הזמן.
הבעיה ברכיבה בכביש ציבורי היא תמיד ההגעה אל היעד, וזה בדיוק המקום שבו נייקדים זורחים לעומת אופנוע ספורט. הכידון של הבימר אמנם מעט נמוך, אבל לא ברמה שמעיקה, ועם מושב נוח אין בעיה לעשות מאות קילומטרים עד היעד לפני שמפרקים איזה כביש מפותל. אפילו מיכל הדלק מפנק עם טווח של כ-250 ק"מ בכיף.
וגם מרים קדמי בקלות, כמו שפרדר אוהב…
כמו הדגם הקרבי וכפי שכבר מקובל בקטגוריה, הבימר מגיע עם לא מעט פינוקים אלקטרוניים. בדגם הנבחן יש לא פחות מארבעה מצבי רכיבה המשנים את אופי התנהגות בקרת האחיזה וה-ABS. אפשר לנתק גם את שתי המערכות, אך אי אפשר לשנות את המשתנים בתוך כל מצב רכיבה. אם זה היה אופנוע מסלול ייתכן והייתי חושב שזה חיסרון, אבל באופנוע כזה זה בא טוב. זה גם חוסך לנו הרבה כאבי ראש של כיוונים ושינויים לבדיקת המערכות, אבל אם לומר את האמת – לא הרגשנו צורך לשחק עם המערכות.
הבווארים הלכו על שיטת KISS הידועה ושמרו על הכול פשוט. בחר איזה מצב אתה רוצה ואנחנו נדאג לשאר. אפילו לוח המחוונים הפשוט למראה מספק כל פרט מידע חיוני, כולל מצב הילוך ומד דלק, והמעבר בין המצבים פשוט וקל על ידי כפתור ייעודי. למצב הגשם ניאלץ לחכות איזה שלושה חודשים לפחות. מצב 'כביש' מאפשר רכיבה רגועה ונעימה, אך לא מאפשר לחגוג יותר מדי שכן מערכת בקרת האחיזה וה-ABS ברמת התערבות גבוהה. מצבי ה-Dynamic וה-Dynamic Pro הם כבר סיפור אחר, והם מאפשרים לעשות כמעט הכל, כשבאחרונה אפילו הגלגל האחורי מנותק מה-ABS. אפשר להרים ווילי עם דאבל קאלץ' במספר הילוכים, ואנחנו לא רואים סיבה לנתק את המערכות. בינינו, ההתערבות ברמות האלה מגיעה בשלבים כל כך מאוחרים, שרוב בני התמותה יתערבו לפני המערכת או אולי אפילו יפריעו לה. כשהמערכת כבר מתערבת היא עושה זאת בצורה די חלקה ונעימה, למעט ברמות ההתערבות הגבוהות שם היא מעט יותר אגרסיבית גם בתגובות, כצפוי.
הבריון הידידותי
למרות שהבימר חזק וקרבי, החיבור אליו די מהיר. הוא אמנם צריך מישהו שמדבר בשפה שלו, אחרת זה כנראה לא ילך, אבל מי שמסוגל להסתכל לו בגובה העיניים בלי להשפיל מבט יזכה להרבה כבוד ושיתוף פעולה.
זוז זוז…
המנוע, שבטח כבר הבנתם שהוא היהלום פה, מושך בצורה מורגשת כבר מ-3,000 סל"ד, שזה נוח לרכיבה רגועה או כשסתם אין כוח להעביר הילוכים, אבל כשרוצים לתת גז הוא אוהב לנשום בסל"ד מחומש ספרות, כמו כל 4 צילינדרים. הכוח שמושג באזור שיא ההספק מרגיש כמו אורווה על ספידים, וזה כוח שלא הרגשנו כבר הרבה זמן, בטח כשזה מגיע עם סאונד מנוע ייחודי ומגניב. בבלימות או בסל"ד ביניים האגזוז אפילו משחרר פיצוצים מבוקרים, כמו ששומעים בסרטי האון-בורד מהאי מאן – חגיגה לאוזניים שמכניסה את הרוכב לסרט, משל היה מייקל דאנלופ בכבודו ובעצמו.
מה שמפתיע הוא שלמרות שמדובר בנייקד, ה-R מוצלח בכבישים מפותלים, בין אם הם הדוקים ובין אם פתוחים. עם הכידון הרחב אין שום בעיה להשכיב את אותו על הצד בזריזות או לשנות כיוון, גם עם צמיג ברוחב 190 מ"מ מאחור – פירלי דיאבלו רוסו קורסה אם אתם שואלים.
אחרי יום שלם במחיצתו הגענו לשדה הקרב האולטימטיבי עבור ה-S1000R – כביש מפותל בצפון המשלב ישורות בינוניות, סוויפרים מהירים וגם פניות איטיות של הילוך שני. למרות שגם מהרגשה סובייקטיבית מבינים שמדובר במשהו חזק ומהיר, היינו צריכים לראות כמה קל היה לצמצם לעבר הרוכב שלפני כדי להבין על איזו תחנת כוח אנחנו רוכבים. כל עוד האספלט סבבה הוא שוכב על הצד בתנוחת מוצא שרק מחכה לישורת בה הוא יכול לפוצץ את המנוע קדימה. עם תחילת זיקוף האופנוע ופתיחת הגז הבימר בולע ישורות בקצב שרק אופנוע סופרבייק אחר או סטריטפייטר חזק כמוהו יוכלו לעמוד בו. כל דבר אחר פשוט יישאב אחורה כאילו מדובר בקטנוע 50 סמ"ק חבוט. הקוויקשיפטר מספק ביטים שרק קוויקשיפטר יכול לספק, כשבמהירות גבוהות הוא גם עובד טוב בהרבה. כשמגיעים מישורת שבה הבימר מזנק ל-250 קמ"ש לעבר פנייה של 80 קמ"ש, תמיד טוב שיש בלם קדמי שבולם כמו קרמבו – מתחיל בהכי חזק שלו ולאט-לאט מגביר. מדהים. רק אז הבנתי למה צריך כזה בלם – שזה ב-1% מהרכיבות של הרוכב הממוצע.
הכח לא פוליטיקלי-קורקט שיצא מבוואריה
המתלים מכוונים מעט על הצד הרך ובאספלט משובש יספגו פחות טוב ויגרמו למעט נענועי זנב, אבל לא מדובר באופנוע רך או מתלים זולים בשום אופן, מה גם שכיוון פשוט עזר באופן מיידי. הכידון הרחב מחייב גם משנה זהירות בפקודות היגוי מהירות במהירות נמוכות, כי ברגע שפותחים את הגז הפרונט הופך להיות כל כך קליל, שנענועי ראש קטנים יכולים להופיע מדי פעם, למרות משכך ההיגוי הסטנדרטי.
אחרי כל האטרף הזה אפשר לחזור הביתה ברגוע, עם כידון רחב, מושב נוח ו-42 מעלות שנמדדו בקטנוע של סקוטר שהצטרף אלינו. יודעים מה? למרות שהייתי עם חליפה וידעתי שיש לו עוד למעלה משעה של רכיבה עד שאראה מזגן, עם ה-S1000R ממש לא היה לי אכפת.
ב.מ.וו שיחקו אותה עם ה-S1000R. יש פה פשוט אופנוע סופרבייק עם כידון רחב, סופר-נייקד בכל רמ"ח חלקיו. אמנם פה ושם יש נקודות לשיפור – באיכות החומרים, קצת במכלולים ובהרגשה כללית שמדובר במוצר לא מושלם עם מעט פינות מחוספסות שדורשות שיוף, אבל זה אופנוע שמשאיר חותם שלא כל אופנוע משאיר. כשבוחנים את סוגיית המחיר, מגלים שעבור המחיר הכי נמוך מבין המתחרים בקצה החוד של הקטגוריה – מקבלים ב.מ.וו. מי היה מאמין.
ב.מ.וו לא משתוללת במילאנו. רק לפני כמה ימים חשפה החברה את ה-G 310 R – נייקד חדש וזול על פלטפורמה חדשה שתניב מספר דגמים בעתיד (להערכתנו כבר בקרוב נראה גרסת GS דו"שית ולאחר מכן גרסה ספורטיבית שתיקרא S או RR), ויומיים לפני פתיחת התערוכה דלף לרשת סרטון רשמי של ה-R nine T בגרסת סקרמבלר. כעת חושפת החברה באופן רשמי את הסקרמבלר (תמונות בגלריה), שלפי המפרט הטכני עשוי להיות זול יותר מה-R nine T המקורי (חישוקים יצוקים, מזלג קונבנציונלי במקום ההפוך, מיכל דלק מפלדה במקום אלומיניום), וכמובן עם אינספור אפשרויות קסטומיזציה. אגב, ייתכן שבעתיד נראה גרסאות נוספות של ה-R nine T, ולא מן הנמנע שיהיו אלו גרסאות רטרו נוספות, למשל גרסאות GS ו-S כהומאג' לדגמי ה-R90 של שנות ה-80.
R nine T סקרמבלר
פרט לאלו חושפת ב.מ.וו את צמד ה-F700GS ו-F800GS המחודשים. אין בהם שינויים מכאניים, אולם יש מתיחת פנים קלה, בעיקר בפאנלים המכסים את מיכל הדלק, אבל גם בכמה מקומות נוספים. העניין העיקרי השנה בצמד ה-GS-ים הוא האפשרות לסכמות צביעה מעניינות שנקראות סטייל 1 וסטייל 2, ומגיעות בין היתר בצביעות שונות לשלדה, לקפיץ הבולם האחורי, למושב, וכמובן לפלסטיקה.
ב.מ.וו תציג במילאנו לפחות 5 דגמים חדשים. אחד מהם הוא ה-R nine T בגרסת סקרמבלר, שהווידאו הרשמי שלו דלף 'בטעות' לרשת. למה 'טעות'? כי אין טעויות כאלה, בטח שלא אצל הגרמנים.
המבנה המודולרי של ה-R nine T מאפשר לב.מ.וו לשחק עם כל עבודת הגוף של האופנוע כך שניתן יהיה לקסטם את האופנוע, או לחילופין לייצר דגם חדש – כמו במקרה של הסקרמבלר, שבו הוחלפו כל חלקי הגוף, מהפנס הראשי ועד הכנף האחורית.
עכשיו זה רשמי – ב.מ.וו נכנסת לתחום האופנועים הקטנים והזולים. אנחנו יודעים על שיתוף הפעולה הזה כבר שנתיים, וטיזר ראשון לסדרה ראינו לפני חודש בדיוק – אז חשפה ב.מ.וו את ה-G310 סטאנט – דגם קונספט שבא לרמז על ההראשון מבין הדגמים שייחשפו.
היום (ד'), רגע לפני תערוכת מילאנו, חושפת ב.מ.וו רשמית את ה-G 310 R – הראשון מבין סדרת אופנועים שיהיו מבוססים על הפלטפורמה הזולה של סדרת ה-G310 החדשה. החשיפה המוקדמת, אגב, משאירה מקום לאופנועים נוספים על בסיס הפלטפורמה, כשסביר להניח שהדגם הבא יהיה סקרמבלר שיתחרה בהוסקוורנה 401.
ב.מ.וו G 310 R – הנייקד
ה-G 310 R הוא הנייקד שבמשפחה. בבסיס האופנוע והפלטפורמה בכלל מנוע סינגל בנפח 313 סמ"ק, מקורר נוזל, עם 4 שסתומים לצילינדר וצמד גלי זיזים. הוא מפיק 34 כ"ס (25 קילוואט) ב-9,500 סל"ד ו-2.85 קג"מ ב-7,500 סל"ד, מה שמרמז על מנוע חובב סל"ד. אבל מה שמעניין במנוע החדש זו העובדה שהוא הפוך – כלומר יניקה מלפנים ופליטה מאחור, ומוטה אחורנית. הגיר בן 6 מהירויות והמצמד בתפעול מכאני.
השלדה עשויה מצינורות פלדה, קשיחה לפי ב.מ.וו על מנת לייצר התנהגות דינמית טובה, והבולמים בסיסיים ללא כוונונים, אבל עם מזלג הפוך מלפנים ובולם יחיד על זרוע אלומיניום מאחור. בצמיגים בקוטר "17, כשמאחור רוחב הצמיג מכובד למדי ועומד על 150 מ"מ, ומלפנים 110 מ"מ. בתחום הבלמים יש קליפר רדיאלי מלפנים על דיסק בקוטר 300 מ"מ, ויש מערכת ABS כסטנדרט. המשקל עומד על 158 ק"ג.
העניין העיקרי בסדרת ה-G310 החדשה הוא מחירה, שצפוי להיות נמוך. לשם כך מיוצרת הסדרה בהודו, במפעלי TVS המקומית, כשהתכנון, המחקר והפיתוח מתבצעים במפעל ב.מ.וו שבברלין.
לסדרת ה-G310 חשיבות גדולה מאוד לב.מ.וו, שכן היא עשויה להשיב לה את תואר יצרנית האופנועים האירופאית שמוכרת הכי הרבה כלים, וזאת אחרי שבק.ט.מ עקפו את ב.מ.וו, בעיקר בזכות סדרות הדיוק וה-RC הקטנות בנפחים 125, 200 ו-390 סמ"ק. מה שבטוח זה שבקרוב מאוד נראה כלים נוספים של סדרת ה-G310 אשר יושבים על אותה הפלטפורמה. מעניין.
27,000 יחידות של צמד הדגמים C 600 Sport ו-C 650 GT מכרו בב.מ.וו מאז הציגו את צמד המגה-סקוטרים שלהם ב-2012. קצב של כ-9,000 יחידות בשנה, כשהחלוקה בין הדגמים היא 50/50. על פניו מספרים יפים, ואכן עושה רושם שבב.מ.וו מרוצים, וזאת אף על פי שה-C 600 Sport, הקטנוע הספורטיבי שמסתכל לימאהה טימקס בלבן של העיניים, לא הצליח להזיז את המקס מכס המלכות. הטימקס הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של הקטנועים הספורטיביים. כנראה שאחרי עשור וחצי של בדידות בקטגוריה, זה לא קל להזיז אנשים מהגבינה שאליה הם רגילים.
אחרי 3 שנים, בב.מ.וו חושבים שהגיע הזמן לשדרוג. לא מהפכה ולא דגמים חדשים, אלא אבולוציה טבעית לצמד הדגמים כדי לעשות אותם טובים יותר ובטוחים יותר, וגם כדי להשאיר אותם מעודכנים לתקופה, למשל בתחום האלקטרוניקה. על הדרך אם אפשר לתפוס יתרון טכנולוגי על המתחרים – מה טוב.
C 650 GT ו-C 650 Sport – אבולוציה
המטרה של ב.מ.וו באבולוציה הזו היא כפולה. כשמדובר בדגם הספורטיבי, ששינה את שמו מ-C 500 Sport ל-C 650 Sport – בב.מ.וו רוצים לשפר אותו כדי שיהפוך למתמודד טוב יותר מול הטימקס. ה-C 650 GT לעומת זאת, שהוא ספינת התיור של הקטנועים ומתמודד מול הסוזוקי בורגמן 650, אמור להיות בעיקר מפנק ובטוח יותר.
צמד הדגמים, אף על פי היותם שונים לגמרי בייעודם – האחד מקסי-סקוטר ספורטיבי והשני קטנוע תיור – יושבים על פלטפורמה מכאנית זהה, ובאבולוציה ל-2016 מקבלת הפלטפורמה הזו מספר שינויים שהופכים את צמד הכלים לנעימים יותר ושימוש ולמאוזנים יותר.
בתחום המנוע ומערכת ההינע עבדו בב.מ.וו על מנת להקנות לצמד הדגמים איכות נסיעה טובה יותר. לשם כך יש גל איזון חדש, יש מצמד חדש, ואולי החשוב מכל – יש כיול חדש לגמרי למערכת ה-CVT (הווריאטור). כל השינויים האלה הופכים את יחידת ההנעה לחלקה יותר מבעבר, ומשפרים את התאוצה. מנוע הטווין המקבילי, שבו הזווית בגל הארכובה בין שתי הבוכנות עומדת על 90 מעלות, עדיין מפיק 60 כ"ס, אולם בשל תקנות יורו 4 ומערכת הפליטה החנוקה יותר המומנט ירד במעט מ-66 ל-63Nm. לא משהו שבאמת מורגש.
השינוי החשוב ביותר בתחום השלדה ומכלוליה הוא הטיפול במתלים. בעקבות תלונות על התנהגות קשיחה מדי הפחיתו בב.מ.וו את קבוע הקפיצים בכ-10% וכיילו את הבולמים בהתאם, וכעת לטענתם האיזון בין ספורטיביות לנוחות הוא טוב יותר.
עוד בתחום השינויים רגלית אמצע חדשה, קלה יותר לתפעול, אבל התוספת החשובה היא הוספה של מערכת ה-ASC – בקרת ההחלקה של ב.מ.וו, כסטנדרט לצמד הדגמים, כך שמעתה הקטנועים של ב.מ.וו מגיעים עם ABS ו-ASC. מצוין.
BMW C 650 Sport
C 650 Sport
הקטנוע הספורטיבי של ב.מ.וו (וקצת מגוחך לקרוא לכלים האלה קטנועים, כי קטנים הם לא) מקבל בנוסף לשינויים המכאניים גם מתיחת פנים, כך שיהפוך למודרני יותר. בכל זאת, יש לו תחרות לא קלה לעמוד מולה. אז העיצוב כולו רוענן, ויש גם תא גדול יותר מתחת למושב בנוסף לפטנט של ב.מ.וו של הגדלת תא המטען כשהאופנוע חונה על ידי פתיחה של מדף סגור. יש גם מושב חדש ונוח יותר, ואפשרות ל-3 מושבים בגבהים שונים.
הרכיבה על הספורט מאוד מהנה. התאוצות חזקות והחלטיות כבר ממצב עמידה, והן רציפות עד למהירות גבוהה, ללא ההשהיה המעצבנת של הדגם הקודם. המנוע גם חלק יותר בעבודתו, בין היתר בזכות הווריאטור.
בכבישים המפותלים שמסביב לוולנסיה שבהם רכבנו ההתנהגות של הספורט הייתה מאוזנת וטובה. הוא לא מרגיש כבד, וכיף גדול להכניס אותו לפניות ולצאת בגז, רק חסר סאונד קצת יותר בשרני ממערכת הפליטה החנוקה. ההיגוי מצוין, בדיוק כמו בדגם היוצא, והמתלים לא מרגישים רכים מדי אלא מאוזנים וטובים, מספקים בהחלט פשרה טובה בין יכולות ספורטיביות של מקסי-סקוטר ספורטיבי לבין יכולות ספיגה.
בתנועה אורבנית, שבה הוא יבלה חלק נכבד מחייו, הספורט מרגיש זריז למדי. שוב, בזכות גודלו והעובדה שאינו מרגיש כבד כמו ה-GT. רכבנו גם על כבישים עירוניים רטובים מגשם וכך יצא לנו לבחון את בקרת ההחלקה, והמסקנה שלנו היא שאמנם לא מדובר במערכת המודרנית ביותר, כמו זו שמותקנת למשל על דגמי הפרימיום של ב.מ.וו או דוקאטי, אבל היא בהחלט יעילה. בפעולה גסה, למשל פול גז על מעבר חציה חלק, המערכת תתערב באגרסיביות ותחתוך את כוח המנוע. לעומת זאת אם ההחלקה עדינה יותר, למשל תוך כדי הטיה קלה ביציאה מפנייה חלקה, המערכת תתערב בעדינות וכמעט לא תורגש. רק הנורה הכתומה בלוח השעונים תעיד שכרגע המערכת הצילה את הרוכב מהחלקה.
כיפי בכבישים מפותלים
בסך הכל ה-C 600 Sport הוא מקסי-סקוטר ספורטיבי מאוד איכותי, והוא מציע כמה יתרונות חשובים כמו יחידת הנעה איכותית ומערכות אלקטרוניקה שמגיעות כסטנדרט. מאוד אהבנו גם את המזלג ההפוך הקשיח, שאינו מתעוות תחת שילובי כוחות – למשל בלימה אל תוך פנייה, ושקיים כבר מהשנה הראשונה של סדרת ה-C. המזלג הזה, אגב, מחובר לשלדה דרך צמד משולשים ויוצר מבנה קשיח.
בתמחור טוב ושיווק נכון אין ספק שה-C 650 Sport יכול להוות תחרות ראויה לטימקס.
C 650 GT
אנחנו חייבים להודות שאנחנו מאוד מתחברים ל-C 650 GT. לא כי הספורט אינו קטנוע טוב. להפך – הוא קטנוע משובח. אלא פשוט כי אם כבר קטנוע, אז שיהיה נוח ומפנק, וה-GT בהחלט מצטיין בזה ומציע לרוכב חוויה מאוד מפרגנת.
ראשית הוא גדול ומרווח. כך למשל כשזרקנו את הרגליים קדימה, לא הצלחנו להגיע לקצה המדרס. עד כדי כך הוא גדול. שנית, הוא מאוד נוח. המושב מפרגן מאוד לישבן, והוא מתוכנן לכסות מרחקים ארוכים. לבסוף הוא מציע לרוכב שפע של אלקטרוניקה ופינוקים.
BMW C 650 GT
על בקרת ההחלקה ומערכת ה-ABS כבד דיברנו בהקשר של הספורט, וכן הם זהים. יחד עם זאת, ל-GT יש מספר מערכות נוספות. כך למשל המשקף החשמלי עולה ויורד בלחיצת כפתור (כמו בדגם הקודם), כך שאפשר לעבור ממצב של שדה ראייה נקי עם רוח בקסדה למצב של שקט מוחלט ללא רוח, בלחיצה על כפתור ביד שמאל.
בדגם ההיי-ליין שעליו רכבנו יש גם חימום לידיות הרוכב ולמושבי הרוכב והמורכב ויש מערכת לניטור לחץ האוויר בגלגלים. אבל המערכת החדשה שבה מתגאים בב.מ.וו היא ה-Side View Assist – מערכת עזר לרוכב שמתריעה כשגוף זר נכנס למרחב האישי של ה-GT.במהירות של 25 עד 80 קמ"ש.
למערכת יש 4 חיישנים בקצוות הכלי, וכאשר גוף זר מתקרב לצידי הכלי במרחק של פחות מ-5 מטרים, נורת אזהרה כתומה וגדולה תידלק על המראה של אותו הצד. כשהכניסה למרחב האישי היא דרסטית, כמו למשל כניסה מהירה או קרובה מאוד, הנורה גם תהבהב. בדקנו את המערכת לא מעט, כולל ניסיונות לעשות אחד לשני מרקז ורוסי, ושמעו – היא עובדת נהדר ומושכת את תשומת לב הרוכב לסכנה. מדי פעם במעבר ליד שיח גדול היא גם נכנסת לפעולה, אבל זה מובן ומקובל.
זוהי לא מערכת שתציל את הרוכב מתאונה, אבל זו עוד מערכת בטיחות שמצטרפת לשורה ארוכה של מערכות אלקטרוניקה בטיחותיות שבב.מ.וו מטמיעים בכלים שלהם, וההטמעה שלה ב-GT היא יותר מראויה. אהבנו.
הרכיבה על ה-GT היא כאמור מפנקת. הפלטפורמה המכאנית זהה לזו של הספורט, כך שההתנהגות הדינמית מאוד דומה. רק דומה כי ה-GT, ככלי תיור, כבד יותר מן הסתם מדגם הספורט, אבל הוא עדיין שומר על יציבות גבוהה, היגוי מצוין ומערכת מתלים מצוינת שמתמודדת היטב גם עם כבישים עירוניים וגם ברכיבה מהירה בבינעירוני. כמה מהירה? הגענו ד מהר ל-180 קמ"ש, ועם עוד קצת זמן היינו מגרדים את ה-200 מלמטה.
נוח, מפנק ובטיחותי
על איכות משלמים
אם לסכם, אז צמד המקסי-סקוטרים של ב.מ.וו (הנה, הפסקנו לקרוא להם 'קטנועים'), עברו השנה את האבולוציה הטבעית שלה הם היו זקוקים אחרי 3 שנים בשווקים. הפלטפורמה המכאנית שופרה כדי שיהיו חלקים ונעימים יותר לשימוש, נוספו מערכות אלקטרוניות חשובות – בעיקר לבטיחות, והספורט קיבל גם מתיחת פנים נאה. השניים, כל אחד בסגמנט שאליו הוא שייך, בהחלט נמצאים בקצה הטכנולוגי, ומציעים יתרונות גם בתחום הדינמי וגם בתחום הבטיחות.
יחד עם זאת, כמו שאר המקסי-סקוטרים, גם צמד הב.מ.וו נפגעו מהרפורמה במס הקנייה, שגרמה לכך שמס הקנייה עליהם יעלה מ-40% ל-60%. חלק מעליית המחיר ספג היבואן המקומי, דלק מוטורס, אולם הם בכל זאת התייקרו וכעת עולים יותר מ-80 אלף שקלים. הדגמים החדשים צפויים להיות מתומחרים קרוב מאוד לתמחור של הדגמים היוצאים, מה שאומר 80 וקצת אלף שקלים לספורט וקצת פחות מ-90 אלף שקלים ל-GT, והם מתוכננים להגיע ארצה בתחילת 2016.
האם בב.מ.וו יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהם ולמכור יותר מ-9,000 יחידות בשנה? הם מאמינים שכן. כל או כך, אלו מקסי-סקוטרים משובחים, אבל לא זולים.
גילוי נאות: הכותב היה אורח של חברת ב.מ.וו בהשקה העולמית.
בתחילת שנות ה-2000 קמו יחידות אופנועים בתוך מסגרת היס"מ – יחידות סיור מיוחדות של המשטרה שפועלות כנגד פשיעה והפרות סדר. בתחילה עבדו ביחידות היס"מ עם קוואסאקי KLE500 משופרים ומשודרגים, לאחר מכן נוספו כמה יחידות של ב.מ.וו F650GS, ובשנים האחרונות כל יחידות היס"מ עובדות עם ב.מ.וו F800GS – אולי האופנוע שמתאים ביותר לעבודת היס"מ, שכוללת הרבה עבודה אורבנית בהרכבה.
היום (חמישי) קיבלו יחידות הרוכבים של היס"מ 13 אופנועים חדשים, כולם מהדגם החדש של הב.מ.וו F800GS. האופנועים יפוזרו בין יחידות היס"מ השונות – במרכז, בצפון, בדרום ובירושלים, וישמשו את לוחמי היחידות לא במקום אופנועים קיימים אלא בנוסף, שכן יחידות האופנוענים גדלות בשנים האחרונות.
ב.מ.וו F800GS רפליקת יס"מ – 13 כלים חדשים
האופנועים הם לא סטנדרטיים, אלא משופרים בהתאם לצורכי היחידות ובהתאם לניסיון הרב שנרכש בהן. כך למשך הבולמים משופרים ויכולים לעמוד בעומס של 2 לוחמים עם ציוד ונשק, האופנועים ממוגנים לגמרי, ומותקנות עליהם מערכות תקשורת וכריזה.
פרט ל-13 האופנועים הללו, יחידות היס"מ צפויות לקבל בקרוב אופנועים נוספים, משופרים אפילו יותר. אנחנו עובדים על רכיבת מבחן כבר מעכשיו.
על שיתוף הפעולה של ב.מ.וו עם TVS ההודית אנחנו יודעים כבר זמן רב, וגם על סדרת האופנועים הקטנים-בינוניים ששיתוף הפעולה הזה ייצור. כעת, רגע לפני תערוכת מילאני EICMA, ב.מ.וו חושפת בברזיל טיזר לסדרת ה-G310 החדשה – בדמות אופנוע סטאנט (פעלולים) שבנוי על פלטפורמת הסדרה החדשה ונקרא G310 Stunt.
מהפרטים שב.מ.וו חושפת וממה שניתן לראות בתמונות מדובר במנוע סינגל בן 310 סמ"ק, כשהייחוד במנוע הזה הוא שהצילינדר מוטה אחורנית, וראש המנוע הפוך – כלומר היניקה מלפנים והפליטה מאחור. לטענת ב.מ.וו, סידור זה מאפשר לקצר את בסיס הגלגלים וליצור אופנוע עם יכולות דינמיות גבוהות.
כריס פייפר וה-G310 סטאנט קונספט
עוד אפשר לראות מזלג הפוך מלפנים ובולם יחיד מאחור, כשסביר להניח שבגרסאות הייצור הסדרתי יהיו פשוטים למדי וללא כוונונים, וכן בלמים רדיאליים. באופנוע הקונספט שמיועד לסטאנטס הותקן דיסק אחורי גדול במיוחד וכן זרוע אחורית ארוכה, כשאלו לא יהיו כמובן בדגמים הסדרתיים.
את האופנוע הציג הפעלולן כריס פייפר, שכבר פרש מתחרויות סטאנטס אחרי שרכב עבור ב.מ.וו למשך מספר שנים ואפילו הופיע בארץ במסגרת אירועי פורמולה ירושלים. זוהי הופעתו האחרונה של פייפר במדי ב.מ.וו.
הדגמים הסדרתיים – לפחות 3 – יוצגו ככל הנראה כבר בתערוכת מילאנו הקרובה בעוד כחודש, כשהם מיועדים להוות תחרות לדיוק 390 ול-RC390 של ק.ט.מ, וייתכן שיהיו גם גרסאות אדוונצ'ר וגרסאות נוספות על אותה הפלטפורמה. בהחלט מהלך מעניין ומחויב המציאות של ב.מ.וו, ואם הכלים הסדרתיים ישמרו על העיצוב המודרני של אופנוע הקונספט (כמובן בסכמות צביעה פחות צעקניות) – יהיה לב.מ.וו אס רציני ביד במלחמה מול ק.ט.מ על ראשות טבלת יצרניות האופנועים האירופאיות.
ב.מ.וו חושפת היום (ב') את הגרסה החדשה לצמד הקטנועים שלה – C650GT ו-C650 Sport. בבסיס השינויים מתיחת פנים, שינויי ניהול מנוע ותמסורת, מערכות בטיחות כסטנדרט, שיפורי מתלים וצביעות חדשות. על הדרך ה-C600 Sport מקבל שם חדש – C650 Sport.
C650GT ו-C650 Sport – מתיחת פנים
אז מה חדש ל-2016? ובכן, בראש ובראשונה הווריאטור והמצמד מקבלים מקצה שיפורים, לטענת ב.מ.וו לטובת פעולה חלקה יותר. גם מערכת הפליטה חדשה, והסאונד נעים יותר. המנועים עצמם נשארו ללא שינוי – עדיין עם 44 קילוואט (60 כ"ס) ואפשרות להגבלה ל-35 קילוואט (47 כ"ס) כך שיתאימו לרישיון A1.
האגזוז החדש של ה-C650 Sport
הבולמים מקבלים סט-אפ חדש. בב.מ.וו אומרים שזו פשרה טובה יותר בין נוחות לבין ספורטיביות.
סט-אפ חדש לבולמים
מערכות הבטיחות ABS ובקרת החלקה מגיעות מעכשיו כסטנדרט.יש גם לוח שעונים חדש, וה-C650GT מקבל תאורת יום אוטומטית.
ה-C600 Sport הופך ל-C650 Sport
ה-C650 Sport מקבל עיצוב חדש לגמרי, ואילו ה-C650GT מקבל מתיחת פנים עם נגיעות קלות. כמובן שיש צביעות חדשות לצמד הדגמים.
הנפגעים הגדולים מהרפורמה במס הקנייה
צמד הקטנועים החדשים צפויים להגיע ארצה בחודשים הקרובים. מחירים רשמיים טרם פורסמו, אבל בגלל הרפורמה במיסוי מחירם צפוי להיות גבוה מ-80 אלף ש"ח.
דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו, מעדכנת גם היא את מחירון החדשים שלה אחרי הרפורמה במס הקנייה משבוע שעבר. כאן כבר יש עדכון מחירים של כל הדגמים – גם הגדולים – וזאת בשל העובדה שלכלים הגדולים המס ירד מ-72% ל-70%, ואת 2 האחוזים האלה בב.מ.וו מורידים ממחירי האופנועים. בנוסף, לחלק מהכלים (סדרת ה-F בנפח 800 סמ"ק) המס ירד מ-72% ל-60%, ואז הירידה משמעותית יותר. הדגם היחיד שמחירו עולה הוא הקטנוע הגדול של ב.מ.וו – C600 Sport, שהמס עליו עלה מ-40% ל-60%. בדלק מוטורס מדווחים שהם ספגו חלק מעליית המחיר.
מחירון ב.מ.וו המלא – ישן מול חדש (כל המחירים כוללים אגרות, 'על הכביש'):
