כתב: שי לב, racetrack.co.il
מסלול מרוצים. אינסוף מילים נכתבו ונאמרו על החוויה הדו-גלגלית האולטימטיבית, אבל למרות זאת – כל רוכב שמגיע בפעם הראשונה למסלול חוטף הלם תרבות במקרה הטוב והולך לאיבוד במקרה הפחות טוב.
שי לב, הבעלים והמדריך הראשי של racetrack.co.il, עושה לכם סדר בהכנה לרכיבת מסלול ובפתרונו, ולא משנה אם זה מסלול קארטינג קטן, מסלול בגודל בינוני כמו פצאל או ערד, או מסלול בגודל מלא בחו"ל.
סדרת כתבות המתארת שלב אחרי שלב את העלייה למסלול מרוצים ופתרונו.
* * * * *
בפרקים הקודמים ראינו איפה נמצאת המהירות על המסלול, איך אפשר למקסם אותה בפניות ומתי כדאי לעשות שינויים בקווים הקלאסיים על מנת לחסוך יותר זמן במקומות אחרים. אחרי שבנינו את הקווים כבסיס לרכיבה, עלינו על המסלול ולמדנו לחפש סממנים ברורים שיעזרו לנו לזכור ולבצע אותם בצורה מדויקת וקלה יותר. ככל שנזכור את הסממנים על המסלול ונרכוב על פי מפת הדרכים שהם מייצרים לנו, כך יתאפשר לנו מקום פנוי בראש להתחיל ולתרגל אלמנטים שעושים טוב לשעון, ועדיין לשמור על רמת בטיחות טובה וביצועים עולים, תוך שמירה על דיוק.
אז עכשיו, כשאתם מכירים כל נקודת היגוי, אפקס ופיסת אספלט על המסלול, נתחיל לחפש לקצר זמנים בין הנקודות השונות.
שנייה לפי ההמראה
או: להיות דון קישוט
על המסלול אפשר לפגוש במגוון של רוכבים. כל רוכב יכול לספר שלא פעם הוא נתקל ברוכב אחר שמעכב אותו במקום אחד, אבל מהיר ממנו במקום אחר. אחד המקרים הנפוצים וללא ספק המעצבנים ביותר הוא כשרוכב לא מיומן על אופנוע חזק מעכב רוכב מיומן על אופנוע חלש יותר משמעותית.
המצב שנוצר הוא שבפניות ובמקטעים טכניים, הרוכב ה'קטן' מצמצם ואף עוקף את הרוכב 'ה'גדול', רק כדי להיעקף בחזרה במקטע מהיר. ואם זה לא מספיק חמור, אז הרוכב הקטן יכול לבלות הקפה, שתיים או יותר בלצמצם את הפער שוב ואף לעקוף, רק כדי להיעקף שוב באותו מקטע מהיר.
בסרטון: איך להילחם בטחנת רוח
אותם רוכבים לא מנוסים, שמהירים יותר במקטעים פתוחים בזכות עודף בכוח מנוע אבל לא זזים בפניות וקטעים טכניים – הם בדיוק הרוכבים שאתם לא רוצים להיות. אלו רוכבים שמאיצים חזק מאוד, בולמים חזק מדי, רוכבים לאט, ובאופן כללי מפגינים עקומת שיפור אפסית עד קלה ברכיבה שלהם. הרי האצה חזקה לא תמיד אומרת שאתה מהיר, אלא יכולה להעיד שפשוט היית מאוד איטי. בלימה חזקה מאוד לא בהכרח אומרת שאתה בולם כל כך טוב, אלא שאולי אתה בולם יותר מדי ומאבד יותר מהירות ממה שאתה צריך.
כשתהיו רוכבים מהירים בפניות, תהיו רוכבים עוד יותר מהירים בישורות. לא להיפך. כדי להשיב את הסדר על כנו, ללמוד ולשפר את היכולות שלכם כרוכבים לאורך זמן ולהכיר את היכולות של האופנוע שלכם בצורה טובה יותר, כדאי להתמקד קודם כל בפניות ולא בישורות. וכך נעשה.
קצב בונים באהבה או לא בכלל
או: איך הולך להיראות החימום שלך על המסלול
כל דבר טוב נבנה בהדרגתיות, וכך גם הקצב שלנו על המסלול. אם תסתכלו על לוח זמני ההקפה של רוכבים מנוסים עד מקצועיים ברמות הגבוהות ביותר, תראו שזמני ההקפה שלהם יורדים במגמתיות ברורה ולאורך ימים. רוכבים בונים קצב, משפרים ומתמקדים כל פעם באלמנטים מסוימים ברכיבה שלהם, ובונים את הקייס שלהם להקפה הכי מהירה בצורה מתודית ומסודרת. ומה נגיד אנחנו? שמקבלים ארבעה סשנים אולי לאיזה פעם בשבועיים? הנטייה הטבעית תהיה להסתער על הסשן הראשון ולנסות לעוף קדימה כי חבל על הזמן ואין הרבה ממנו. אבל זו היא טעות גדולה. קצב בונים, לא כופים.
דרך טובה לבנות קצב היא להבין באיזו מהירות האופנוע ואנחנו יכולים לעבור את המסלול. זו כמובן שאלה פתוחה שתלויה באינספור משתנים, אבל אנחנו כרוכבים מהווים משתנה גדול ששווה להתמקד בו לפני שאנחנו רצים להתלונן על צמיגים, מתלים ואספלט עקום. אם נניח את הכל בצד ונתמקד בנו, היינו רוצים לוודא שהמוח שלנו מעבד את המידע שמתקבל מהעיניים בצורה אופטימלית ומבין מה לעשות איתו.
אם עד כה השתמשנו בעיניים על מנת לשים לב לקווים ולסממנים על המסלול וניסינו לזכור אותם היטב, עתה ננסה לתרגל את הרכיבה בצורה שתאפשר לנו לקרוא את הסממנים והקווים בדרך החלקה ביותר שאפשר ובכך להקל על המוח לעבד את המידע ולתכנן את צעדינו בהתאם. בתמורה נקבל הבנה עמוקה יותר של מהירות הפנייה שאנחנו יכולים לשאת. במילים אחרות: כאשר העיניים שלנו מקבלות את המידע הנכון, בזמן הנכון, אנחנו מגיבים טוב ומהר יותר.
העיניים הם החלון לרכיבה
או: מגבירים את הקצב
רכיבה חלקה = רכיבה מהירה. בטח שמעתם את זה יותר מפעם אחת. רכיבה חלקה היא מידע שמגיע בצורה חלקה על-ידי שימוש נכון בעיניים. את זה קראתם פה למעלה. אז איך משתמשים בעיניים נכון? ואיך לא?
אם העיניים שלנו יהיו מכוונות קרוב מדי אל האספלט, לא נקבל את המידע הנחוץ לנו בזמן והמוח לא יספיק לעבד את המידע בצורה חלקה ביחס למהירות שאנחנו רוצים לנוע. בתמורה, המוח שלנו יאותת לגוף סימני מצוקה שיתבטאו ביד ימין שיורדת מהגז ומבלה שעות נוספות על ידית הבלם. כדי להמחיש את המצב, נסו ללכת לשירותים כאשר אתם מסתכלים על אצבעות הרגליים שלכם, תראו שצריך לנוע ממש לאט כדי לא להיכנס בחפצים וקירות. המידע פשוט לא מגיע בזמן, המוח לא יכול לעבד ולתכנן את המידע ובתמורה מאותת לגוף להאט את תנועתו במרחב כדי להצליח במשימה.
מצד שני, אם נסתכל רחוק מדי ונקבל את המידע מוקדם מדי, לא נוכל לסמוך על איכות המידע, מאחר ועד שנגיע לנקודה שהסתכלנו עליה, יעבור יותר מדי זמן ולא נהיה בטוחים בעצמנו ובמידע (כמו שער יציג למטבע מלפני שבוע), מה שיוביל אותנו שוב לחזור ולהסתכל קרוב כדי לוודא שהכל תקין, ובכך חזרנו לנקודה הקודמת כאשר המידע מגיע מהר מדי ומאוחר מדי. נסו לראות את הדרך לשירותים ואז ללכת אותה עם עיניים עצומות. שני הצעדים הראשונים יהיו בסדר, אבל אחרי זה פחות. הנטייה הטבעית תהיה לפקוח עיניים ולהציץ בקטנה כדי לוודא שאנחנו לא עם הראש בקיר עוד רגע. אם תמשיכו לעצום עיניים וללכת, תגלו שאתם הולכים במהירות עוד יותר איטית משהסתכלתם על בהונותיכם.
אם כן, כדי להיטיב עם המוח שלנו, עלינו לדעת למקם את העיניים שלנו בצורה האופטימלית בזמן הרכיבה. כך נוכל ללמוד את המהירות הנכונה לנו בפניות ובהמשך גם במקטעים המהירים. אבל כדי ללמוד את המיקום הנכון עבור העיניים שלנו על האספלט, עלינו קודם להסיר אלמנטים מעכבים שיפגעו לנו בתהליך הלמידה הזה.
כל ברקס ביג'י יומו
או: ירידה לצורך עלייה
כולנו חמים לעלות למסלול. לטוס בכל הכוח, לעקוף על ימין ושמאל, לרדת על הבלמים עמוק אל תוך הפנייה ולבחון את גבולות הצמיגים, האופנוע ועצמנו. אבל רגע לפני שאנחנו פותחים מצערת לרווחה, צריך לזכור שבכל בסוף האצה חזקה, מגיעה בלימה אגרסיבית. וכך לפעמים, יוצא שקיבלנו ביס בטוסיק.
יש פעולה אחת ברכיבה שהמוח והגוף מגיבים אליה אוטומטית ומביאים את העיניים להסתכל למטה וקרוב על האספלט, ובכך פעולה זו משבשת את יכולתנו להבין את המרחב והתנועה. זוהי כמובן פעולת הבלימה. כאשר אנו בולמים, לא רק המתלים של האופנוע נסגרים וכל האף של האופנוע יורד, אלא גם מסגרת הראייה שלנו יחד. בין אם תרצו או לא, כשמשהו מערער את היציבות שלכם, הנטייה הטבעית היא להסתכל קרוב ולמטה ולנסות ולאתר את הגורם לחוסר היציבות. אינסטינקט שכזה.
כאשר המבט נפגם, התוצאה היא רכיבה איטית ולא חלקה. זה מתבטא בגז לא רציף, פתיחות אגרסיביות של גז, פרצי בלמים בלתי נשלטים, אופנוע שנע ונד כמו נדנדה על מתלים לא יציבים, ותחושת קבס קלה עד קשה בזמן הרכיבה. כל אלה לא עוזרים לפתח קצב ובטח לא בטחון ברכיבה, התקדמות ושיפור ביכולות הרכיבה.
אם תרצו רכיבה חלקה, זורמת ומהירה יותר, תרצו לקבל את המידע בצורה שכזו גם כן. תרצו שהעיניים שלכם יהיו חופשיות לצוד עבורכם את המידע הנכון בזמן הנכון. זהו תהליך של פיתוח בטחון בראיית המסלול המורכבת מראייה מרחבית ומראייה ממוקדת. הנה איך אפשר לשפר את שרירי הראייה שלכם ולבנות בטחון:
נסו לרכוב על המסלול מבלי להשתמש בבלמים בכלל. לא מעט ולא רק בפנייה מסוימת. אם אין בלימה – נכון מאוד – אין גם האצה. אל תתפשרו עם עצמכם. רכבו בקצב איטי במיוחד ובכוונת תחילה. חפשו להביט באופן רציף ככל האפשר בקו הרכיבה שלכם, במרחק נוח ממיקומכם הנוכחי. המטרה המוצהרת שלכם היא להגיע לכל פנייה כאשר אתם מרגישים נינוחים לחלוטין, ולא בספק הקטן ביותר לגבי היכולת שלכם לבצע את הפנייה מבלי לגעת בבלמים. אם הגעתם לפנייה בתחושה לא בטוחה, הורידו את הקצב עוד. אל תתבאסו, קצת סבלנות. הוא עוד יעלה לבד.
הקפה אחר הקפה, תגלו שאם תהיו נאמנים לתהליך, העיניים שלכם יהיו חופשיות יותר להתבונן על הקווים שעליהם אתם רוצים לרכוב וימצאו מרחק נוח יותר וטוב יותר עבורכם. התחושה הטובה תישאר, הביטחון יעלה, ואיתו המהירות שלכם.
דרך טובה לדעת כמה רחוק להסתכל בפנייה בכל רגע נתון היא לנסות ולחשוב על המרחק בין נקודת ההיגוי לפנייה לבין האפקס. נניח שהמרחק ביניהם הוא עשרה מטרים לפנייה נתונה. כאשר אתם במרחק עשרה מטרים מנקודת ההיגוי הסתכלו עליה והתחילו לסרוק ממנה את תוואי הפנייה לכל אורכה ועד היציאה ממנה. זכרו לשמור תמיד על מרחק של עשרה מטרים בין מיקומכם למיקום העיניים שלכם (בפנייה הזו כמובן), ונסו לא להתעכב על שום נקודה בדרך. ככל שתהיו מהירים יותר, תגלו שהסריקה שלכם תהיה מהירה יותר. ככל שהפנייה תהיה רחבה יותר, תגלו שהמבט יהיה רחוק יותר.
כאשר תקפידו לחזק את שרירי הראייה שלכם ולהיות מיומנים היטב במבט, תגלו שמהירות הגישה לפנייה שלכם תהיה גדולה יותר מתמיד, ותוכלו לשאת אותה גם לאורך הפנייה וגם להאיץ טוב יותר החוצה ממנה. אחרי שהרגשתם שיפור ניכר ביכולותיכם, נסו לחבר את הבלמים שוב, בהדרגה, מבלי להתפשר על מיקום העיניים על המסלול, ונסו לבלום למהירות הפנייה החדשה שלמדתם. שוס!
רכיבה בלי בלמים עם שימת דגש על מיקום ואיכות המבט שלנו ברכיבה מהווה תרגיל חשוב מאוד ברכיבה שעוזר לנו מאוד בהיכרות עם עצמנו ועם מסלולים חדשים. מעבר לכך, זוהי רוטינת חימום מעולה לבצע בכל תחילת יום רכיבה למחצית המקצה הראשון, ואפילו לשתי הקפות ראשונות בכל מקצה נוסף.
בחלק הבא נדבר על גז, גז ועוד קצת גז.
