תגית: וספה

בפיאג'ו מציגים גרסה מיוחדת של הווספה פרימוורה בנפחים 50 ו-125 סמ"ק, שנקראת 'פיקניק' ומציעה מנשא אחורי וסל פיקניק, שטיח וצידנית.

הווספה ('צרעה' באיטלקית) התחילה כקטנוע של פיאג'ו אי-שם בחודש אפריל של שנת 1946, ומאז עברה גלגולים רבים. בגלגול המודרני של הווספה מדובר בכלי מודרני לחלוטין עם מנוע 4 פעימות נקי, תמסורת וריאטור ועיצוב רטרו מודרני מוכר, שמזכיר את הווספה המיתולוגית של השליחים.

כעת מציעים בפיאג'ו את הפרימוורה בגרסת פיקניק (PIC NIC) לרומנטיקנים, כשהיא מגיעה עם מנשא אחורי המכיל את סל הפיקניק ובתוכו צידנית קטנה המאפשרת לשמור על הטמפרטורה של המזון, וכן תיק נוסף ובקבוק תואם. בחלקו הקדמי יש מנשא נוסף הכולל שטיח דוחה מים מגולגל.

גרסת הפיקניק מגיעה בצביעה מיוחדת, והיא זמינה במשפחת דגמי הפרימוורה עם מנועי 50 סמ"ק ו-125 סמ"ק. עלותה של גרסת הפיקניק 800 אירו נוספים על המחיר של הגרסאות הרגילות. לא ברור בשלב זה אם תגיע לישראל, אבל היא בהחלט מיוחדת, ומייצגת היטב את הרוח המודרנית של הווספה.

 מחר, יום שישי 24.06.22, בשעה 17:00, יתקיים בתל אביב אירוע של מועדון החמש שבו ישיקו ארבעה אופנועים משופצים.

במפגש של החטיבה הדו-גלגלית החדשה במועדון החמש ייחשפו ארבעה אופנועים משופצים: פאנטיק קבלרו 50 מודל 1984, הונדה CD50 מודל 1973, הונדה SS50 מודל 1974 ווספה 50S מודל 1973.

מועדון החמש הוקם על-ידי איגוד נהגי ישראל בשנת 1985 במטרה לארגן את בעלי הרכב העתיק והקלאסי ולקדם את שימור רכבים אלה בישראל. שמו של המועדון נגזר מהעובדה שבזמן הקמתו, מכוניות ישנות, בנות 25 ומעלה, נשאו מספר רישוי בן 5 ספרות. במועדון חברים כיום כ-960 חברים בעלי אלפי רכבי אספנות – מכוניות, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות.

ביום שישי האחרון ציינו בפיאג'ו את יום ההולדת ה-75 של המותג וספה, עם רשימת דגמים חובקי עולם שמכרו מעל 19 מיליון יחידות, ודגם אחד שהיה ציון דרך חשוב בהיסטוריה הדו-גלגלית בישראל.

ב-23 באפריל 1946 הוצג הדו-גלגלי הראשון של חברת פיאג'ו. החברה האיטלקית נוסדה בשנת 1884 ועסקה בתחום הימי, קרונות לרכבות וייצור מטוסים כחלק ממאמצי מלחמת העולם הראשונה והשנייה. בסוף מלחמת העולם השנייה מפעלי פיאג'ו נהרסו בהפצצות בנות הברית, ונאסר עליהם לייצר כלי מלחמה. הפתרון הפשוט והזול היה לייצר כלי תחבורה בסיסי וזול.

הדגם הראשון, כאמור בשנת 1946, היה וספה עם מנוע דו-פעימתי בנפח של 98 סמ"ק, בגרסה בסיסית וגרסת 'לקשורי' בצביעה לבנה, מד מהירות ורגלית צד. בשנה הראשונה מכרו בפיאג'ו מעל 10,000 יחידות – הרבה מעל התחזיות. בשנת 1948 כבר הוצג דגם משודרג עם מנוע בנפח 125 סמ"ק. ב-1949 מוקם מפעל בגרמניה, וב-1950 מפעל באנגליה. ב-1954 מוצג הווספינו בנפח 50 סמ"ק, ובפיאג'ו מציינים מכירות של מעל ל-3 מיליון יחידות. ב-1988 הם עוברים את רף ה-10 מיליון ו-15 מיליון בשנת 1996. הצלחה מסחררת.

לנקודה הישראלית: בשנת 1978 מוצגת גרסת ה-PX, שמאז ועד תחילת שנות ה-2000 תיזכר כאחד מהכלים שעיצבו את תרבות הקטנועים בישראל. מה שמאפיין את הווספה 'שלנו' זה שלדה אחודה ועיצוב היוצר מגן על רגלי הרוכב, מנוע מכוסה הצמוד לגלגל האחורי, העברת הילוכים דרך ידית הכידון, וגלגל רזרבי המתחבא מתחת לכנף האחורית.

במשך השנים בוצעו שינויים מעטים, ביניהם מעבר לבלם דיסק קדמי בשנת 2000. בשנת 1985 הוצג דגם ה-E עם מתנע חשמלי. בשנים 2000-1998 שווקה הקוזה, שהייתה הגלגול המודרני של ה-PX עם שיפורי שלדה ומתלים, מערכת בלימה משולבת וערבוב שמן אוטומטי ומד סל"ד. אולם הקוזה לא נחלה הצלחה מרובה בישראל ובעולם.

לארץ הגיעו דגמי ה-PX150 וה-PX200. שניהם שקלו סביב 108 ק"ג, כשההבדל במנוע החד-צילינדרי הדו-פעימתי היה בנפח כמובן, ובהספק המוצהר – 12 כ"ס לגרסת ה-200 לעומת 9 כ"ס לגרסת ה-150. המהירות המרבית נעה סביב 100-90 קמ"ש.

אז איך היה לרכוב על הוספה PX?

לפני כן נתאר או נזכיר את התפעול של הווספה. מימיה הראשונים של הווספה ועד לדגם ה-PX העברת ההילוכים התבצעה בעזרת ידית שמאל. לחיצה על מנוף הקלאץ' וסיבוב כל יחידת הידית כלפי מעלה הביא אותנו להילוך הראשון ואתגר את גמישות מפרק היד. סיבוב למטה העביר לשלושת ההילוכים הנותרים. הניוטרל, כרגיל, התחבא בין ההילוך הראשון לשני, כשמילת המפתח היא 'מתחבא' – היה קשה למצוא אותו. הבלימה התבצעה בעזרת מנוף קדמי כרגיל, כשאת הבלם האחורי מפעילים בעזרת דוושה שנמצאת באמבטיה בה נמצאים רגלי הרוכב. מבנה הקטנוע העמיס את רוב המשקל על חלקה האחורי של הווספה, מה שיצר תחושת ניהוג מעורפלת ולא יציבה, ולכך לא עזרו חישוקי 10″ שהורכבו מלפנים ומאחור.

בלמי התוף של הווספה היו חלשים מאוד. בבלימה חזקה היה אפשר להגיע עם מנוף ימין כמעט לידית עצמה, והצורך להפעיל את שרירי הארבע ראשי ברגליים גרם לכך שהרבה בלימות עם רגל ימין – שכאמור מפעילה את הבלם האחורי – גרמו לנעילה של הגלגל האחורי.

המנוע היה חלש בשתי הגרסאות, אבל מספק, ועם מומנט סביר. צליל השתי פעימות הייחודי יחד עם העשן הבלתי נמנע יצרו תחושה של מנוע נמרץ, אבל האמת שהמהירות המרבית הייתה נמוכה יחסית, ומכלול התחושות בקצה הסקאלה לא השרה ביטחון. מה שכן, היה מאוד קל לעלות לווילי עם הווספה – תשאלו כל שליח. לא שפנצ'רים היו נפוצים, אבל תמיד ניחמה העובדה שיש גלגל רזרבי שמתחבא מתחת לכנף הפח מאחור או בין רגלי הרוכב בדגמים ישנים יותר.

בעבר, ואף היום בקרב מבוגרים, וספה הייתה שם גנרי לכל קטנוע, כמו שג'יפ מתאר כל כלי רכב שיכול להיכנס לשטח. בשנות ה-90 הקטנועים מהמזרח, שהובלו על-ידי סאן-יאנג, הביאו את הבשורה השקטה והאוטומטית וגרמו לקרנה של הווספה לרדת במהירות. הקטנוע – שהיה פריט חובה בכל חברת שליחויות, במשטרה ובצבא – כבר לא החזיק מים. הווספה, שנשמתה קיימת עד היום בכל מחליפיה המודרניים, לרבות הדגם החשמלי, היא חתיכת היסטוריה ישראלית. עד היום קיים בארץ מועדון וספה פעיל שנהנה מתמיכת היבואן והיצרן, ומקיים מפגשים ותצוגות של כלים משופצים מספר פעמים בשנה. בעולם מתקיימים מרוצי אנדורו ומוטוקרוס המתבססים על אותן וספות שתי פעימות אגדיות.

אייקון עולמי ולא פחות מזה – גם ישראלי, שמציין 75 שנים עם דגמים חגיגיים ומעל 19,000,000 עותקים.

עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמי וספה חדשים – מהדורה שנייה של וספה Sei Giorni ומהדורה מיוחדת בייצור ידני של וספה 946 RED.

המהדורה השנייה של וספה Sei Giorni יוצרה כמהדורה ממוספרת וייחודית ועוצבה מחדש מבחינת סגנון. הדגם מאובזר במנוע 300HPE חדש עם יותר מ-23 כ"ס.

המחיר: 36,900 ש"ח על הכביש.

הגרסה החדשה Vespa 946 RED, המיוצרת בעבודת יד, היא תוצר של שיתוף פעולה בין פיאג'ו לארגון RED הפועל למען מחקר ותמיכה במאבק באיידס, שחפת ומלריה. במסגרת שיתוף הפעולה, פיאג'ו מעבירה תרומה כספית לארגון על כל כלי שנמכר.

המחיר: 50,000 ש"ח על הכביש.

בנוסף מודיעים בעופר-אבניר על מחירון חדש עם שינויים במחירים הקיימים: 

• וספה פרימוורה 125 – עולה ב-600 ש"ח ל-22,500 ש"ח
• וספה ספרינט 125 – עולה ב-1,000 ש"ח ל-22,900 ש"ח
• מוטוגוצי V7 III STONE – עולה ב-2,000 ל-59,000 ש"ח
• מוטוגוצי V7 III SPECIAL – עולה ב-2,000 ש"ח ל-63,000 ש"ח
• קימקו X-TOWN 125 – עולה ב-1,010 ש"ח ל-19,900 ש"ח
• סוזוקי GSX-R125 – עולה ב-1,015 ש"ח ל-24,900 ש"ח
• סוזוקי GSX-S125 – עולה ב-1,015 ל-23,900 ש"ח
• סוזוקי GSX250R – עולה ב-1,000 ש"ח ל-29,000 ש"ח
• סוזוקי GSX-S750 – ירידה של 3,000 ש"ח ל-67,000 ש"ח

צילום סטילס: אופק דנון

• יתרונות: עיצוב, גימור איכותי, מנוע, שמירת ערך
• חסרונות: התנהגות כביש מוגבלת, בולמים, בלמים, מחיר
• שורה תחתונה: קטנוע רטרו מהמותג האגדי עם יכולת מוגבלת המוכתבת על ידי העיצוב המוקפד
• מחיר: 21,900 ש"ח
• מתחרים: קיוואי זוהרה, סאן-יאנג מיו (בגלל העיצוב), סאן-יאנג קרוזים 125 (בגלל המחיר)
• נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור אוויר, 10.6 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 200 מ"מ, תוף אחורי 140 מ"מ, מערכת ABS, משקל מלא 126 ק"ג, בסיס גלגלים 1,339 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ, מיכל דלק 8 ל', צמיג קדמי 110/70-12, אחורי 120/70-12

צפו בווידאו:

צילום ועריכה: אביעד אברהמי

מה זה?

׳וספה׳ היא מותג של פיאג'ו מאז 1946. נחזור בקצרה על הסיפור הידוע של מפעל למטוסים שלאחר מלחמת העולם השנייה נאלץ לבצע הסבה מקצועית. הווספה – 'צרעה' באיטלקית – נועדה להיות כלי תחבורה פשוט זול ואמין, ולנצל את מיומנויות הייצור של המפעל. יותר מ-70 שנה מאוחר יותר הווספה עדיין נושאת קווי דמיון לווספה המקורית. עם גוף שעשוי כולו ממתכת רקועה, עם מנוע מוסתר מתחת למושב, מדרס רגליים שטוח ומגן קדמי – תצורה שהיום נראית לנו כל כך טבעית ומופיעה בכל קטנוע (רק בפלסטיק ולא במתכת). הווספה הפכה לאייקון תרבותי ברחבי העולם ושם נרדף לקטנוע. עם מעל ל-16 מיליון יחידות שנמכרו (לא כולל חיקויים כמו של בג'אג'), אינספור הופעות בסרטים ואף בתערוכות אומנות – אין מי שלא מכיר את השם או לא יזהה את הווספה.

הווספה ספרינט המקורית יוצרה בשנים 1976-1965 בנפח 150 סמ"ק, וכמו לכל הווספות לפניה היה לה מנוע דו-פעימתי, העברת הילוכים מהכידון, גלגל רזרבי ומתלים חד צדדיים שאפשרו החלפת גלגל בצד הדרך. את כל המאפיינים האלו לא תמצאו באף וספה מודרנית, וגם לא בווספה ספרינט החדשה. הווספה ספרינט 150 הוצגה ב-2015 ויועדה לשוק האמריקאי, וב-2017 הגיעה לשוק האירופאי הווספה ספרינט 125, אותה אנחנו בוחנים כאן. עם מנוע 4 פעימות מקורר אוויר העומד בתקנות יורו 4, הזרקת דלק וגיר רציף – הווספה ספרינט היא קטנוע מודרני לחלוטין. המרכב עדיין עשוי מפלדה רקועה ומלפנים יש מתלה חד צדדי – רק בשביל המראה.

הווספה ספרינט היא קטנוע מודרני, אך עם מנוע מקורר אוויר ואבזור בסיסי. המחיר שלה, לעומת זאת, מציב אותה גבוה בהיררכיה של קטנועי ה-125 סמ"ק ומעל לקטנועים אחרים מקוררי נוזל ומאובזרים בנדיבות. האם המחיר פה הוא רק עבור הסטייל? התשובה היא שכן, אבל לא רק. התשובה מעט מורכבת. היא מורכבת ממה שרואים וממה שמתחת לזה, ואתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולקבל את התמונה המלאה.

ביצועים

מתחת למרכב הקלאסי שוכן מנוע מודרני. המנוע של הווספה ספרינט 125 הוא אחת מנקודות החוזקה שלה. יחסית למנוע מקורר אוויר הוא חזק – 10.6 כ"ס מציבים אותו בחוד החנית של מנועי 125 מקוררי אוויר. המנוע גם חלק, ובשילוב עם הגיר הרציף המצוין לווספה יש פתיחות טובות וכוח זמין לאורך כל קשת הסל"ד. צריך מעט סבלנות כדי להגיע למהירות הסופית של 100 קמ"ש, שזו המהירות הגבוהה ביותר שמדדנו לקטנוע 125 מקורר אוויר (יחד עם הפיג'ו טוויט).

המתלים של הווספה, כל עוד לא דוחקים אותם, מספקים נסיעה נעימה ומשככים את רוב תחלואות הכביש. יש תחושה מעט קפיצית, כאילו חסר להם שיכוך החזרה, ולא נופתע אם זה תכונה מכוונת שנועדה לספק תחושת רטרו. בנסיעה על דרכים לא סלולות, כמו רחובות האבן של יפו העתיקה, השילוב בין המתלים לגלגלי ה-"12 הקטנים גורם לווספה לרטוט לרמות לא נעימות בעליל – אך עדיין היא שומרת על יציבות כיוונית. כשנתקלים במהמורה מעט יותר עמוקה, המתלים, בעיקר הקדמי, מגיעים לסוף מהלכם והזעזוע יועבר לרוכב – אך גם כאן הווספה תמשיך לשמור על יציבות. כאמור, השיקול בבחירת בולם קדמי חד-צדי המורכב על הגלגל הוא עיצובי בלבד. אין לו כל יתרון פרט לכך שהוא ממשיך את המסורת ארוכת השנים, וגם – בואו נודה בכך – נראה מצוין. בשביל להיות יפה צריך לסבול.

גלגלי ה-"12 אחראים גם על ההיגוי הסופר-מהיר. אף שבכביש המהיר הווספה שומרת על קו, גם בעיקולים מהירים, הרי שבפניות איטיות בעיר מורגשת נפילה לתוך הפנייה. גם בהשתחלות בין מכוניות, דבר שקל מאוד לבצע עם קטנוע כל כך צר וקצר, לוקח זמן להתרגל לתחושת חוסר השמירה על הקו. בעיה אופיינית לקטנועים עם גלגלים קטנים. ההיגוי הקליל והזריז כיפי, והעלה על שפתינו חיוכים רבים – אך אינו נוסך תחושת ביטחון.

הבלמים עושים עבודה סבירה. מלפנים יש דיסק ומערכת ABS, אך בקוטר 200 מ"מ זהו אחד הדיסקים הקטנים בנמצא. מאחור יש תוף בקוטר 140 מ"מ. אין כאן כוח עצירה שיעקור את עדשות המגע מעיניכם, אבל זה מספיק בשביל לעצור בהחלטיות את 126 הק"ג הצנועים של הווספה.

איך זה מרגיש?

ובכן, כמו וספה. הקטנוע הראשון עליו רכב כותב שורות אלה היה וספה, והווספה ספרינט הזכירה אותו מיד – כמו כל וספה אחרת עליה רכבתי. כל פרטי העיצוב גורמים לווספה ספרינט לא רק להיראות כמו אבות אבותיה – אלא גם לתת מכלול תחושות כמוהם. אי-אפשר לטעות בד.נ.א הווספאי של הספרינט.

אבל עוד לפני שעולים על הווספה ספרינט צריך, או אולי כדאי, להתבונן ולהתפעל ממנה. המראה הקלאסי נראה מצוין, הירידה לפרטים מושקעת, ומבחינים שאין מילימטר שלא עבר תחת עיניו הבוחנות של המעצב הצפון-איטלקי מהעיירה פונטדרה. גם מי שלא מתחבר לעיצוב לא יוכל להתעלם ממנה – את חוות הדעת על הווספה ספרינט מתחילים לגבש עוד לפני הרכיבה עליה.

הווספה ספרינט 125 נותנת תחושה קלילה עוד לפני שמתחילים בנסיעה. הגלגלים הקטנים, המושב שאינו גבוה והמשקל הממוצע, למרות גוף המתכת, מקלים על הרוכב כבר משלב ההורדה מרגלית האמצע – היחידה שבנמצא. כשמתחילים בנסיעה התחושה לא משתנה – הווספה ספרינט היא כלי קליל וקל להיגוי.

הרגליים מגיעות בקלות אל הקרקע, וכשמרימים אותן יש המון מקום להניחן על מדרס הרגליים. אפשר אפילו להניח אותם מלפנים ובזווית, כמו בקטנועי מנהלים. כמעט. יש גם מקום להזיז את הרגליים אחורנית אל מתחת לגוף הרוכב, כל עוד לא מרכיבים אף אחד – היות ומדרסי הרוכב משולבים במשטח הרגליים. המושב של הווספה ספרינט עמוק ורך, ואינו תומך בישבן כמו מושבים מודרניים. גם כאן נראה כי שיקולי המראה קבעו את התוכן. אבל המושב רחב מספיק ומאפשר שינויי תנוחה קלים, כך שגם לאחר נסיעה ארוכה לא תסבלו מכאבים.

המושב נפתח מכפתור הממוקם מתחת למפתח הראשי, ומתחתיו תא מטען שיספיק לקסדה מלאה – אבל לא לכל קסדה מלאה. לחיצה על המפתח תפתח דלת מטען גדולה מתחת לכידון, אולם התא שמאחוריה תפוס ברובו, ורק בשליש השמאלי נותר מקום אחסון. יש בו שקע USB ומספיק מקום לכל טלפון, ואולי גם לארנק וצרור מפתחות – אך לא יותר. בזה בעצם נגמרת רשימת האבזור של הווספה ספרינט, ושאר האבזור הוא קוסמטי: המראות מצופות ניקל, וגם שולי המרכב, הפנסים, מגן האגזוז וצלחות הגלגלים – כולם מצופים במתכת הנוצצת.

בנוסף לצבע הלבן של קטנוע המבחן, הווספה מגיעה גם בצבע שחור, אפור ואדום איטלקי יפהפה. בחו"ל תוכלו למצוא גם צבעים נוספים כמו כתום או צהוב. לצידה של הספרינט משווקת גם הווספה פרימוורה הזהה כמעט לחלוטין (מספר הבדלים קוסמטיים) ולה צביעות נוספות.

לוח השעונים יפה, פשוט וקריא. יש מד מהירות אנלוגי גדול ומתחתיו צג LCD קטן עם נתונים בסיסיים: קילומטראז', שני מדי אוץ מתאפסים, שעון ומד דלק. משני צידי הצג נמצאות נוריות אזהרה לאור גבוה, ABS, לחץ שמן ואיתות. ההחלפה בין מדי האוץ מתבצעת על-ידי לחצן על צידו הימני של הכידון שנראה בדיוק כמו מתג האיתות משמאל. גם מתג דימום המנוע הוא בעל עיצוב זהה ושלושתם נראים כאילו יצאו משנות השישים אך נותנים תחושה איכותית.

סיכום ועלויות

תמיד כשאשתי עוסקת בפעילויות טיפוח מזוכיסטיות, כמו מריטת גבות למשל, אני שואל אותה "למה לך כל הכאב הזה?" והיא עונה "בשביל להיות יפה צריך לסבול". אני לא רוצה לדבר אתכם על כמה מקומם המשפט הזה עבורי. במקום זה בואו נדבר על כמה הוא קולע עבור הווספה ספרינט 125.

המראה הקלאסי של הווספה מכתיב גלגלים קטנים, למרות שהם פחות יציבים ובולמים זעזועים פחות טוב מגלגלים גדולים יותר. המתלה הקדמי המורכב כולו על הגלגל הקדמי מוגבל באורך המהלך שלו ומגדיל את המשקל הלא מוקפץ של הווספה. מרכב הפח כבד יחסית לפלסטיק ויותר יקר לייצור. אבל כל אלו נותנים לווספה את מראה הרטרו הנוצץ – בשביל להיות יפה צריך לסבול.

ואם כבר הזכרנו עלויות ייצור גבוהות אז שוב בואו נזכיר – במחיר כזה אפשר לקנות קטנוע מקורר נוזל חזק ומאובזר בהרבה. האם שווה לשלם את המחיר רק בשביל סטייל או נוסטלגיה? אם אתם רוכשים קטנוע לפי נתונים יבשים, טבלאות ביצועים ושיקולי עלות תועלת – דפדפו הלאה. הווספה ספרינט בעלת נתונים ממוצעים, מי פחות ומי יותר. קטנוע איכותי אך עם תג מחיר מליגה אחרת – אם מסתכלים רק על נתונים יבשים.

אם חשוב לכם הסטייל והמראה, אם יש לכם משיכה לרטרו ואתם מאמינים שפעם הכל היה יותר טוב, או סתם אם פעם הייתה לכם וספה ואתם עדיין מחייכים כשאתם נזכרים בה – אז לא רק שהווספה ספרינט מיועדת עבורכם, אפילו אין לכם יותר מדי אפשרויות אחרות. קטנועי הרטרו היחידים בארץ, הקיווי זוהרה והסאן-יאנג מיו, אמנם עולים משמעותית פחות, אך אינם יכולים להתחרות בה. לא בביצועים, לא באיכות ולא במראה. גוף המתכת יקר יותר לייצור, אבל הוא נראה כמו ששום פלסטיק לא יוכל להראות לעולם, והוא ישמור על המראה הזה שנים רבות אחרי שהפלסטיק ידהה או ייסדק.

הווספה ספרינט 125 היא קטנוע מיוחד. עם המון איכות, סטייל ומסורת. הרכיבה עליה לא היוותה שום שיא מוטורי, אבל היא העלתה חיוך. גם על שפתינו וגם על שפתי העוברים והשבים שנתקלו בדמות מוכרת מהעבר. למי שאוהב תשומת הלב ומחמאות, הווספה תהיה יותר מספקת מכל סופרבייק. והיא לא רק נראית רטרו, יש לה גם אופי וספאי מובהק. גשו אליה בלי חשש ואמרו לה: "צ'או בלה!".

עלויות טיפולים

• 1,000 ק"מ – 648 ש"ח
• 5,000 ק"מ- בדיקה ללא תשלום
• 10,000 ק"מ – 1,769 ש"ח
• 15,000 ש"ח – בדיקה ללא תשלום
• 20,000 ק"מ – 1,769 ש"ח
• סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,168 ש"ח

תודה לחברים מ'קפה עלמה' ביפו על האירוח הנפלא, על החיוך ועל האספרסו המצוין!

בפיאג'ו משיקים מהדורה מיוחדת של הווספה 946 בעיצוב של בית האופנה כריסטיאן דיור.

פיאג'ו ידועים בשילוב מהדורות מיוחדות של הווספה עם מעצבים מפורסמים (מהדורת 40 שנות להקמת בית האופנה של המעצב ג'ורג'יו ארמאני – כאן), והפעם הם משלבים כוחות עם כריסטיאן דיור. הדגם החדש של ה-946 עוצב על-ידי המעצבת הראשית של קולקציית הנשים, והוא כולל עיצוב מיוחד למושב ולמנשא האחורי, וצביעה מיוחדת הכוללת כיתוב של בית האופנה.

פרויקט הווספה 946 נולד בשנת 2012 כמחווה ל-60 שנות היסטוריה מודרנית של הווספה. מעצבי הווספה 946 שילבו אלמנטים עיצוביים הלקוחים מכל דגמי הווספה שיוצרו לאורך השנים, במקביל לשילוב אלמנטים עתידניים, בהתאם לתפיסת העולם העיצובית של מותג וספה בעת המודרנית.

הווספה 946 היא הצהרת עוצמה ועיצוב של מותג וספה. לווספה 946 מאפיינים טכנולוגיים מתקדמים כמו הזרקת דלק מתקדמת, מערכת ABS ובקרת משקל לסחיבה. מאפיינים אלה מצטרפים למנוע 3V, שמתוכנן לביצועים, שימושיות וחיסכון. למנוע מרווח טיפולים של 10,000 ק"מ, ונתון צריכת דלק של כ-44 ק"מ לליטר.