דגמי ה-TXT RACING (אלו דגמי 2020, שכבר הוצגו באירופה בשנה שעברה אך מגיעים כעת לארה"ב) מגיעים עם מנועי שתי פעימות, מקוררי נוזל, בארבעה נפחים: 125, 250, 280 ו-300 סמ"ק. בשלב ראשון הוצגו הדגמים המקצועיים, כשבשלב שני צפויים לצאת דגמי הובי. לכולם שלדת כרומולי קלת משקל, מזלג TECH בקוטר 39 מ"מ ומהלך של 180 מ"מ הכולל כמובן יכולת כיוונון ושסתום המונע סגירת מתלה בעומס חריג. מאחור יש בולם אחורי אוהלינס two-way הידראולי עם מהלך של 175 מ"מ. בנוסף, מפות הצתה מתחלפות, בלמים ומצמד הידראוליים של BRAKTEC, כשהמצמד מורכב משלוש דיסקיות קבלאר ושתי דיסקיות מתכת, שאמורים לשפר את הרגש ועמידות במקרי עומס. הארגונומיה נבנתה על-בסיס הניסיון העשיר של גאס גאס בתחום ונועדה להשגת ניטרליות ושליטה מקסימליים.
השוק האמריקאי הוא אחד הגדולים בעולם, בטח בתחום השטח והטריאל. בק.ט.מ עבדו קשה מאוד להתבסס בו בתחום האנדורו והמוטוקרוס, ואז העבירו את כל כובד המשקל להכניס את הוסקוורנה להיות שחקן מרכזי בשוק האמריקאי. ההשקה של גאס גאס בארצות הברית מראה שבק.ט.מ נוקטים באותה אסטרטגיית בניית מותג, כמו שעשו בעבר, כשהפעם יש להם גם מה להציע בתחום הטריאל.
בשבועות הקרובים צפויה ק.ט.מ להציג את דגמי האנדורו והמוטוקרוס של 2021, כשלאחר מכן יוצדו גם דגמי הוסקוורנה וגאס גאס, שיישענו על אותה הטכנולוגיה. בעוד דגמי הוסקוורנה מוכרים וידועים כבר מ-2014 – אז רכשה ק.ט.מ את המותג – הרי שדגמי האנדורו של גאס גאס, שכאמור יוצגו בשבועות הקרובים, ייחשפו לראשונה ויפיגו ערפל רב מסביב לאסטרטגיה של ק.ט.מ ביחס לגאס גאס. נמשיך כמובן לעדכן.
טוני באו, הוא ה-אלוף בכל מה שקשור לטריאל. הרוכב הקטלוני הכישרוני זכה בכל אליפויות הטריאל שנערכו בתוך אולם (Indoor) ומחוצה לו (Outdoor) משנת 2007 ועד היום, כלומר הבחור לקח 26 אליפויות רצופות.
ראינו אותו בסרטון הראשון בבידוד, כשהוא רוכב בתוך הבית, ועכשיו הוא ממשיך להדהים בחצר בחוץ. לא ברור לנו למה סגנון הרכיבה הזה לא תופס תאוצה בישראל; תקשיבו לסל"ד הנמוך הנדרש ממנוע הארבע פעימות של המונטסה שלו – ממש משרה רוגע.
טוני באו, הוא ה-אלוף בכל מה שקשור לטריאל. הרוכב הקטלוני הכישרוני זכה בכל האליפויות באליפויות הטריאל שנערכו בתוך אולם (Indoor) ומחוצה לו (Outdoor) משנת 2007 ועד היום, כלומר הבחור לקח 26 אליפויות רצופות. תותח. אבל גם אלופים כמוהו נדרשים להיות בבידוד – לבית שלום.
EVO, דגם הטריאל של בטא, מקבל גרסת פקטורי חדשה לשנת 2020 עם 4 מנועים שונים: 300 / 250 / 125 סמ"ק שתי פעימות ו-300 סמ"ק 4 פעימות.
חברת בטא האיטלקית מייצרת אופנועי טריאל כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת, ובאמתחתה 13 אליפויות עולם ויותר מ-100 אליפויות אזוריות. דגמי ה-EVO, ששודרגו השנה, מציעים כנהוג בעולם הטריאל מנועים שופעי מומנט, שלדות אלומיניום קלות וקשיחות, בולמים פרוגרסיביים, משקלים נמוכים וגרפיקות מודרניות.
בטא EVO 300 Factory 2T
לשנת 2020 מציעים בטא גם את גרסת הפקטורי – כשמה – מקצועית יותר. בדגמי ה-2 פעימות (כאמור, מנועי 125, 250 ו-300 סמ"ק) מעטפת המנוע מגיעה במגנזיום מושחר והסעפת מטיטניום (רק ב-125 סמ"ק). דיסקיות הקלאץ' מחוזקות, הצילינדר וראש הצילינדר משופרים (ראש הצילינדר צבוע באדום במנוע ה-300 סמ"ק), ומפות מערכת ניהול המנוע מעודכנות.
דגם הפקטורי עם מנוע ה-300 סמ"ק 4 פעימות מציע משתיק מטיטניום ורכיב שליטה אלקטרוני חדש – לשיפור השליטה והחלקות בכל טווח הסל"ד.
השינויים בדגם הפקטורי לעומת הסטנדרטי מבחינת השלדה, הם אפשרויות כוונון נוספות למזלג עם הידראוליקה משופרת ומשולשים מוזהבים וקלי משקל, המאפשרים גם יותר אפשרויות כיוון לכידון. בחלקו האחורי יש בולם מקצועי יותר עם יותר יכולות שיכוך בכל חלקי מהלך הבולם, וכן יותר אפשרויות כוונון. דגמי הפקטורי גם מציעים מערכת בלימה משופרת לעומת הגרסה הרגילה, שמתבטאת בדיסקים ורפידות איכותיים יותר, וכן משבת מנוע המחובר לגוף הרוכב בעזרת שרוך, חישוקי Excel מוזהבים, צמיגי מישלין X-light וגרפיקה ייחודית לפקטורי.
מטרו, יבואנית בטא, מכרו שבע יחידות של דגמי הטריאל ב-2019 ברישוי צהוב, כך שהדגם לא ישפיע משמעותית על גרף המכירות בישראל. כך או כך, נשמח לראות גם את הגרסה הזאת מקפצת לה על סלעים ישראליים.
מי שעקב אחר אופני השטח החשמליים של דוקאטי ועדיין רוצה לשמור גם על הטבע אבל גם על הזהות האופנוענית המסוקסת שלו, שיצפה בסרטון. רוכב הפעלולים כריס נורת'אובר (Chris Northover – כלומר 'סוף הצפון' בתרגום חופשי) מפגין יכולות וירטואוזיות על הגרסה החשמלית של האוסט 24.0R, שנמכר גם בישראל.
תחום רכיבת הטריאל הוא אחד מהתחומים החשובים ברכיבת שטח. רכיבת טריאל מפתחת אצל הרוכב טכניקה ברמה גבוהה של שליטה במצערת ובקלאץ', עבודת גוף ושימוש במתלים כדי לתקל מכשולים ולטפס, ובימים אלו, שבהם רכיבת האנדורו הופכת ליותר ויותר אקסטרימית – יסודות נכונים של רכיבת טריאל היא תנאי הכרחי לרכיבה שוטפת ולא אלימה. לראיה – לכל רוכבי הקצה באקסטרים-אנדורו העולמי יש רקע חזק ברכיבת טריאל, אם כי כמובן שרכיבת אנדורו דורשת גם גז, והרבה, ולכן רכיבת מוטוקרוס בשילוב של רכיבת טריאל תהפוך את הרוכב לוורסטילי וטוב יותר.
אבל מה קורה עם תחום הטריאל בישראל? בשנים האחרונות מספר יבואנים החלו לייבא אופנועי טריאל ברישוי צהוב. כך למשל, ניתן היום למצוא בישראל את אופנועי הטריאל של בטא, של גאס גאס, של שרקו ושל סקורפה, שמיובאים ארצה על-ידי 3 יבואנים שונים – כולם ברישוי צהוב. למרות זאת, תחום הטריאל הוא עדיין נישתי וקטן, שלא לומר מחתרתי – כמו בכל מקום בעולם.
מי שעבר בשישי האחרון ביער קולה שצמוד לאלעד ראה מחזה נדיר למדי במחוזותינו: התקהלות אנשים ורוכבים, זמזום מנועים דו-פעימתיים – אבל שקטים, בלי פיצוצי גז של אופנועי אנדורו. הייתה גם משאית שירות, ממש כמו אלו של קבוצות המפעל העולמיות – עם ארגזי כלים וציוד, היה שולחן עם כיבוד, סככה להצללה, והדובדבן שבקצפת: 12 רוכבים על אופנועי טריאל מכל המותגים, מקפצים על סלעים בשני מסלולים מגניבים ומסומנים למופת. היה זה המפגש הארצי של רוכבי הטריאל הישראליים שאורגן על-ידי איציק קלנר ושעליו לקחה חסות מטרו-מוטור, יבואנית אופנועי בטא וגאס גאס.
מפגש רוכבי הטריאל ביער קולה
זה לא היה מפגש מפוצץ עם יחסי ציבור וקהל רב, אלא מפגש אינטימי לרוכבים הפעילים שמטרתו הייתה, מעבר למפגש החברתי, קיבוע מעמדו של הטריאל בישראל, שיתוף טכניקות, לימוד והפריה הדדית, וכמובן רכיבה.
המקטע הראשון, שהיה גם הקל והארוך יותר, שילב מספר אלמנטים ומכשולים שכללו מדרגות סלע, חלקן עם שיפוע צד. כמו בכל מקטע טריאל טיפוסי הוא כלל גם פניות ומכשולי סלע. לקראת סוף המקטע הרוכבים היו צריכים לטפס מדרגת סלע גבוהה שהייתה אתגר, במיוחד מפני שהיא הגיעה מיד אחרי פנייה הדוקה.
המקטע השני היה אתגרי יותר, והוא כלל בנוסף גם כמה דרופים וכן סלעים גדולים יותר. הפניות היו הדוקות יותר, והסלעים אפשרו כמה קווים ברמות קושי שונות. גם המקטע הזה הסתיים במדרגת סלע גבוהה שאחריה שלט הסיום.
זמן ממוצע למקטע עמד על כדקה עד שתיים, ואורכו כ-200 מטר.
הפריה הדדית
רוכבים רבים נוטים לחשוב שאפשר לעלות על אופנוע טריאל, ותוך חודש לקפץ על גלגל אחד בין סלע לסלע ולשלוט ברזי הרכיבה הטכנית הזו. ובכן, לא כך הדבר, וישנה עבודה רבה על מנת להגיע לשם. כך למשל, במסגרת האירוע לקחתי אופנוע טריאל של בטא לרכיבה בת 20 דקות במקטעים המסומנים. התקדמתי שני מטרים לתחילת המקטע הראשון, והתחושה הראשונית הייתה שהמכונה הזו שונה לחלוטין מכל מה שאני מכיר על אופנועי שטח. החל מתנוחת העמידה, דרך משקל האופנוע וגודלו הפיזי הקטן, ההיגוי הקליל וזווית צידוד הכידון, המנוע הגמיש שמספק ערימות של כוח כבר מסל"ד אפס ומשחרור קלאץ', וגם המתלים הרכים וקצרי המהלך.
אני מתחיל את הרכיבה. סלע ועוד סלע, פנייה הדוקה מילימטרים בודדים מעץ, ירידה – הרכיבה על טריאל קשה ואינטנסיבית – למרות המהירויות הנמוכות – והיא דורשת המון טכניקה ועבודת גוף. הדופק בשמיים, ולמרות זאת אני בקושי מתקדם. ברכיבת אנדורו אני בדופק הרבה יותר נמוך במהירות הרבה יותר גבוהה.
רכיבת אופנועי טריאל היא קשה ואינטנסיבית. הכל חייב להיות מדוד מדויק – עבודת הגוף, השימוש בקלאץ', במצערת ובבלמים, השימוש במתלים. הכל חייב להתכנס לתזמון אחד מדויק ובמידה הנכונה על מנת לבצע מהלך כזה או אחר. חייבים להיות מאופקים, חדים והחלטיים בו-זמנית. ויש הרבה יותר שימוש בטכניקה מאשר בכוח. טריאל הוא תחום שכדי ליהנות מהפירות שלו חייבים להשקיע המון זמן באימונים סיזיפיים, מפני ששוב – טכניקה היא שם המשחק.
רכיבת טריאל – קשה ואינטנסיבית, אבל מספקת בסיס מעולה לרכיבת אנדורו
עם זאת, רכיבת טריאל מקנה את הטכניקה הבסיסית והשליטה הנכונה ביותר באופנועי אנדורו, וכאמור במיוחד באקסטרים-אנדורו. מתוך אמונה שאם יש סיכוי שיהיה איזשהו בילי בולט ישראלי מתישהו – הוא יהיה חייב לעשות את הדרך הזו, ואין קיצורי דרך – להתחיל מטריאל, רצוי בגיל צעיר מאוד, ולעבוד קשה.
בארצנו, כאמור, תחום הטריאל עדיין לא ממש מפותח, אבל אפשר כבר לראות יוזמות כמו זו של מפגשי רוכבים וסימון מקטעים, כשכולם רוכבים באותם הקווים, נותנים טיפים ועוזרים אחד לשני, ומפרים את תחום הרכיבה המלהיב הזה. טווח הגילאים נכון להיום רחב למדי ונע החל מ-15 ועד 52. ככה בונים תחום וככה מתקדמים.
בישראל יש בסך הכל כמה עשרות בודדות של אופנועי טריאל. מכיוון ששיווק כלים כאלה דורש הליכים ביורוקרטיים ותהליכים מייגעים, לא מדובר בענף רווחי, ובטח שלא בענף שעשוי לצמוח לממדים גדולים כמו האנדורו למשל, והוא יישאר קטן ונישתי. גם בספרד ובאנגליה למשל, שהן המדינות שבהן תחום הטריאל הוא הגדול ביותר, לא מדובר על מסות גדולות של רוכבים אלא בתחום נישתי, אבל כזה שמייצר אלופים, ובכל מקרה מעניין לצפייה.
גם זה קורה…
זה המקום לקרוא לרוכבי אנדורו – בעיקר הצעירים יותר והאבות לילדים רוכבים – לכו ותתנסו ברכיבת טריאל. כיום זה קל מתמיד מפני שהיבואנים מחזיקים באופנועי הדגמה. רכיבת טריאל תיתן – בעיקר לילדים – את הבסיס הנכון לפתח טכניקת רכיבה מושחזת, וכבר הוכח שכך מייצרים אלופים.
הארד-קור של עולם מרוצי האופנועים. הרעיון הוא מעבר מסלול מכשולים קיצוניים – טבעיים בגרסה החיצונית ומלאכותיים בגרסת הפנים. הניקוד נקבע בעזרת שופט צמוד, שמעניש בנקודה על כל הורדת רגל, דימום מנוע, יציאה מהמסלול המסומן או נסיגה לאחור עם האופנוע. המנצח הוא זה שחטף הכי פחות נקודות עונשין. במקרה של שוויון נקודות מסתמכים על הזמנים שנדרשו לביצוע המסלול. בקטגוריות המקצועיות נמצא גם נתב – חבר קבוצה שמלווה מקרוב ומנתב את הרוכב בציר הנכון.
האופנועים קלי משקל ומינימליסטיים לחלוטין. אין להם מושבים משום שהרוכבים נמצאים תמידית במצב עמידה, מהלך המתלים קצרצר. הענף אינו מבוסס על כוח או מהירות, ולכן האופנועים, בעלי צילנדר אחד – שתיים או ארבע פעימות, הינם בנפחים של 300-250 סמ"ק, ומכוונים למומנט מרבי ויצירת אחיזה. על האופנוע להיות גם קליל לתמרון ותפעול. מיכל הדלק לדוגמה, שמכיל פחות מ-3 ליטרים, בנוי בצורה של 'U' כדי לאפשר מרכז כובד נמוך וסימטרי.
מכשולים טבעיים בחוץ
יצרנים בולטים בתחום הם גאס גאס, בטא, שרקו, סקורפה, אוסה ועוד. לאחרונה התבשרנו על קטגוריה חדשה של ה-FIM לטריאל חשמלי, שמכניס אותנו לעידן חדש.
לא מעט רוכבי שטח התחילו את הקריירה – בגילאים חד-ספרתיים כמובן – בעולם הזה. מהרוכב נדרשות יכולות-על של שיווי משקל, איזון, שליטת מצערת ומכלולים, תזמון, תכנון, או בקיצור – טכניקה מושחזת ומחודדת. האלוף הטרי של הסופראנדורו, קודי ווב, התמקצע בעולם הטריאל לפני שעבר לעולם האנדורו. שמות עבר מפורסמים כוללים את חורדי טארס הספרדי שזכה בשבע אליפויות עולם (ועוד תשע אליפויות מקומיות) בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. דאגי למפקין הבריטי (בתמונה בראש הידיעה), שבא משושלת מכובדת של רוכבי טריאל, זכה בסוף שנות ה-90 בחמש אליפויות עולם רצופות של האולמות (Indoor) ושבע אליפויות רצופות באליפות העולם של החוץ (Outdoor). השם החם של תקופתנו הוא טוני באו הקטלוני בן ה-31, שמחזיק ב-11 אליפויות חוץ ומספר זהה של אליפויות פנים – כולן מקבילות, רצופות ועדכניות (2017-2007)!
ומכשולים מלאכותיים בפנים
ישראל
למרות שיש דגמי טריאל למספר יבואנים, קהילת הטריאל בישראל מחתרתית למדי ונחבאת אל הכלים, ואין עדיין תחרויות מסודרות בתחום. כנראה שיש בזה משהו שלא מצליח לדבר אל חזירי הגז הטיפוסיים. יחד עם זאת, התחום, שעדיין נמצא בחיתוליו בישראל, נמצא בעלייה, ועם התנופה שבה הוא נמצא הרמה עולה ובעתיד יהיו גם תחרויות מסודרות.
ימאהה מציגה את ה-TY-E – אופנוע טריאל חשמלי שהוצג בגרסת קונספט ויתחרה באליפות העולם בטריאל חשמלי כבר בעונת 2018.
ימאהה TY-E – קונספט טריאל חשמלי
המנוע החשמלי, על-פי ימאהה, הוא רב עוצמה ומספק מומנט גבוה כבר בסל"ד אפס – יתרון משמעותי כשמדובר ברכיבת טריאל. יחד עם זאת, בימאהה חוסכים בנתונים טכניים ולא מציינים את הספק המנוע. בנוסף, בימאהה מציינים כי מערכת הבקרה האלקטרונית מתקדמת, וכי השליטה במנוע קלה ומדויקת. אל המנוע החשמלי מתווסף קלאץ' מכאני רב-דיסקי רטוב לשליטה טובה יותר על הורדת הכוח. המצבר מסוג ליתיום-יון, כשגם כאן בימאהה לא מציינים נתונים טכניים כמו קיבול, משך טעינה וזמן עבודה. המשקל הכללי עומד על פחות מ-70 ק"ג.
הטריאל החשמלי ישתתף בקטגוריה החשמלית של אליפות העולם בטריאל עם הרוכב היפני קניצ'י קורויאמה, סגן אלוף יפן בטריאל לעונת 2017. קטגוריית הטריאל החשמליים תכלול לראשונה שני סבבים בעונת 2018, כשהראשון יתקיים בצרפת באמצע חודש יולי והשני בבלגיה שבוע לאחר מכן.
מטרו מוטור, יבואנית אופנועי השטח של בטא לישראל, מודיעה על תחילת הייבוא והשיווק של אופנועי הטריאל של בטא מסדרת EVO 2T, בנפחים 125, 250 ו-300 סמ"ק.
אופנועי הטריאל של בטא מסדרת EVO 2T
חברת בטא האיטלקית מייצרת אופנועי טריאל כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת, ובאמתחתה 13 אליפויות עולם ויותר מ-100 אליפויות אזוריות. דגמי ה-EVO 2T מציעים מנועים דו-פעימתיים שופעי מומנט – כנהוג בעולם הטריאל, שלדות אלומיניום קלות וקשיחות, בולמים פרוגרסיביים, משקלים נמוכים וגרפיקות מודרניות.
ליגל אופנועים, יבואני דוקאטי ו-TM Racing לישראל, החלו בייבוא ארצה של מותג אופנועי הטריאל הצרפתי-ספרדי סקורפה.
אופנועי הטריאל של סקורפה מסדרת SC
חברת סקורפה מתמחה מזה כ-20 שנים בייצור אופנועי טריאל תחרותיים. לארץ יגיעו בשלב ראשון דגמי ה-SC בשתי גרסאות – רייסינג ופקטורי – כשדגמי הפקטורי מצוידים בבולמי זעזועים בעלי אפשרויות כיוון רבות יותר, משקל נמוך יותר וגרפיקה שונה. לשתי הגרסאות מזלג קדמי של מרזוקי בקוטר 40 מ"מ ומהלך של 165 מ"מ, וכן בולם רייגר מאחור עם מהלך של 165 מ"מ. הבלמים המינימליסטיים – דיסק צף בקוטר 185 מ"מ מלפנים ודיסק רגיל בקוטר 145 מ"מ. המשקל – החל מ-67.5 ק"ג בלבד.
המנועים – דו-פעימתיים בנפחים 125, 250 ו-300 סמ"ק – מותאמים לעבודת טריאל וכפועל יוצא שופעים מומנט מסל"ד רצפה. תיבת ההילוכים בכל הדגמים בעלת 5 מהירויות.
