סגמנט ה-300 סמ"ק בקטגוריית האדוונצ'ר צומח בשנים האחרונות. האם ימאהה יצטרפו לשם עם הטנרה?
בראיון שפורסם באתר האיטלקי motociclismo, אישר מנהל המותג באיטליה, פבריציו קורזי, את האפשרות להצגת גרסת 300 סמ"ק של הטנרה המוצלח, שיהווה אח נוסף במשפחה שמונה את ה-1200 (סופר טנרה) וה-700 המצליח. לפי דבריו של קורזי, הפופולריות של הקטגוריה לא נעלמה מעיניהם של אנשי ימאהה, ובמידה והם יאתרו ביקוש בשוק העולמי הם בהחלט יפתחו את האופנוע. בין השורות – סביר להניח שדגם הטנרה 300 יישר קו עם ה-MT-03 וה-YZF-R3 הנושאים מנוע טווין מקבילי בנפח 321 סמ"ק המספק כ-42 כ"ס ו-3 קג"מ.
צמד דגמי ה-MT הקטנים של ימאהה – MT-125 ו-MT-03 שרק הוצגו – מקבלים אופציה לחבילת ספורט שתשפר את הדאווין בשכונה.
חבילת הספורט של הימאהה MT 125 החדש מציעה משקף קדמי גדול יותר, 'מחרשה' מינימליסטית מאלומיניום, מגני מנוע, מגן נגד שריטות למיכל הדלק ומאותתי LED.
ה-MT-125 החדש עם חבילת הספורט
המנוע ב-MT-125 החדש לשנת 2020 קיבל את מערכת תזמון שסתומים משתנה VVA (ר"ת Variable Valve Actuation) למנוע. ההספק המקסימלי נשאר כמובן 11 קילוואט (כ-14.9 כ"ס) – המקסימום המותר לקטגוריית A2. לפי ימאהה, תזמון השסתומים המשתנה משפר את יעילות הבעירה בתחום סל"ד גדול ומרחיב את טווח הכוח הזמין של המנוע, וכמו כן משפר את תצרוכת הדלק. בנוסף, מערכת הזרקה חדשה עם גוף מצערת גדול יותר. עוד בגזרת המנוע והעברת הכוח, כמו לאחיו ספורטיבי – קלאץ' מחליק וקל יותר לתפעול.
בתחום השלדה ומכלוליה, בימאהה מצהירים על שלדת דלתאבוקס חדשה בעלת גאומטריה משופרת, שאליה מחוברת זרוע אחורית חדשה מאלומיניום. הבולמים הקדמיים הפוכים בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 130 מ"מ. הצמיג האחורי ברוחב 140 מ"מ, ויש גם שיפור במערכת הבלמים עם דיסק קדמי בקוטר 292 מ"מ. הפלסטיקה והארגונומיה חדשים גם הם. יש מיכל דלק חדש בנפח 10 ליטרים (11 ליטרים ל-R125), וכל עבודת הגוף עוצבה בהשראת אחיו הגדולים למשפחת ה-MT.
חבילת הספורט לדגם ה-MT-03 החדש לשנת 2020 מציעה משקף ספורט קדמי, 'מחרשה' מינימליסטית מאלומיניום, מגני רדיאטור, מגן נגד שריטות למיכל הדלק ומאותתי LED.
ה-MT-03 החדש עם חבילת הספורט
לשנת 2020 הציגו בימאהה את הגרסה החדשה ל-MT-03, שמתבלטת בראש ובראשונה במסיכת החזית החדשה עם פנסי ה-LED יחד עם עבודת גוף חדשה לחלוטין וכיסויי מיכל קרביים יותר ונראות שמזכירה מאוד את ה-MT-09 מהדור האחרון. המנוע, בדומה למותקן בגרסת ה-YZF-R3 המוצלחת, הוא מנוע טווין מקבילי בנפח 321 סמ"ק. עם 42 כ"ס ו-3 קג"מ – כמו של הדגם היוצא. המנוע עבר עדכון ומורכב מחומרים קלים יותר בבוכנות ושסתומים ליעילות גבוהה ופיזור חום יעיל יותר. מלפנים מורכב מזלג הפוך חדש בקוטר 37 מ"מ (בקודם היה מזלג טלסקופי רגיל של קאיאבה) – כמו ב-R3, שכן שניהם יושבים על פלטפורמה משותפת – ומאחור זרוע אחורית ארוכה יותר לשיפור היציבות, וקפיץ חזק יותר בבולם האחורי. כמו כן, יש מסך LCD חדש.
פרט לחבילות הספורט, בימאהה מציעים אביזרים שונים בקטלוג החלקים, כמו למשל דוד פליטה של אקרפוביץ', ציקי צד, מגן שרשרת מאלומיניום, רגליות מורכב מאלומיניום, ועוד. שני הדגמים יגיעו לארץ בתחילת שנת 2020 יחד עם האופציה לחבילת הספורט. על מועד ומחירים נעדכן כשיתקבלו.
לשנת 2020 בימאהה מציגים את דור ההמשך לסדרת 'הצד האפל של יפן' במשפחת הנייקד – קבלו את ה-MT-03 החדש.
הימאהה MT-03 החדש של 2020
ימאהה הציגו לשנת 2016 את גרסת ה-321 סמ"ק שלהם למשפחת הנייקדים המוצלחת שלה (השקת דגם 2016 – כאן). כמה מוצלחת? לספירת היפנים, הסדרה שהוצגה כצד האפל של יפן – עם הדגמים הגדולים והקשוחים בדמות MT-09, MT-10 ומטה בסולם הנפחים ל-MT-07 ועד ל-MT-15 – מכרה בשש שנים האחרונות באירופה לבדה 241,000 כלים.
לשנת 2020 בימאהה מציגים את הגרסה החדשה ל-MT-03, שמתבלטת בראש ובראשונה במסיכת החזית החדשה עם פנסי ה-LED שתוביל את כל דגמי ה-MT, ויש גם עבודת גוף חדשה לחלוטין עם כיסויי מיכל קרביים יותר ונראות שמזכירה מאוד את ה-MT-09 מהדור האחרון. המנוע, בדומה למותקן בגרסת ה-YZF-R3 המוצלחת, הוא מנוע טווין מקבילי בנפח 321 סמ"ק. לא נמסר נתון ההספק, אך הוא יהיה סביב 42 כ"ס ו-3 קג"מ – כמו של הדגם היוצא. המנוע עבר עדכון ומורכב מחומרים קלים יותר בבוכנות ושסתומים ליעילות גבוהה ופיזור חום יעיל יותר.
מלפנים נמצא מזלג הפוך חדש בקוטר 37 מ"מ (בקודם היה מזלג טלסקופי רגיל של קאיאבה) – כמו ב-R3, שכן שניהם יושבים על פלטפורמה משותפת – ומאחור זרוע אחורית ארוכה יותר לשיפור היציבות, וקפיץ חזק יותר בבולם האחורי. כמו כן, יש מסך LCD חדש.
הימאהה MT-03 החדש צפוי להגיע לשווקים הארופאים במהלך חודש דצמבר השנה. נעדכן בזמינות ומחירים בארץ ברגע שיגיע ארצה.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על קריאת תיקון לבעלי דגמי YZF-R3 ו-MT-03 בשנים 2015, 2016, 2017 ו-2018, בעקבות קריאת תיקון שפורסמה על ידי ימאהה העולמית. הקריאה לתיקון מתייחסת ל-477 כלים בישראל.
במסגרת קריאת התיקון תתבצע החלפת צינור רדיאטור עקב אפשרות לנזילת נוזל קירור כתוצאה מסדקים בצינור, ובנוסף תתבצע החלפת קפיץ מעביר ההילוכים (ב-2015 ו-2016 בלבד) עקב אפשרות לקושי בהעברת ההילוכים כתוצאה משבר בקפיץ.
התיקון יתבצע ללא תשלום, בכל אחד ממרכזי השירות של מטרו מוטור, וייארך כשעה. חברת מטרו מוטור נערכה לביצוע הקריאה לתיקון ולבעלי הרכבים הרלוונטיים לצורך התיקון תשלח הודעה בדואר. לקוח המעוניין לבדוק אם רכבו נכלל בקריאת השירות, מוזמן להזין את מספר הרישוי והשלדה של הכלי בקישור המצורף. לשאלות נוספות, ניתן לחייג ל-03-6335627.
כן, גם ה-R3 שלנו נקרא למוסך! (צילום: רונן טופלברג)
רגע לפני פתיחת תערוכת INTERMOT שבקלן, גרמניה, ימאהה חושפת גרסת GT מאובזרת לטרייסר 700, וכן סכימות צביעה חדשות לסדרת ה-MT הסופר-פופולרית שלה.
סדרת ה-MT מקבלת סכימת צביעה חדשה
גרסת ה-Ice Fluo החדשה של סדרת ה-MT
5 שנים אחרי שהוצג ה-MT-09 – אופנוע שהפך לרב-מכר בכל אירופה ומשך אחריו את כל סדרת ה-MT, מ-125 סמ"ק ועד 1,000 סמ"ק – בימאהה חושפים סכימת צביעה חדשה ל-2019, שתעבור דרך כל המשפחה – אייס פלואו (Ice Fluo). הסכימה החדשה בעלת גוון לבן למיכל הדלק ועבודת הגוף, עם חישוקים אדומים בוהקים וכיתוב אדום על הפלסטיקה, כשהמנוע והשלדה ומכלוליה צבועים בשחור. במקביל לגרסת האייס פלואו ימשיכו בייצור הצבעים ה'רגילים' כמו כחול-ימאהה ושחור.
גרסת GT לטרייסר 700
ימאהה טרייסר 700GT – יותר אבזור
שנה אחרי שימאהה חשפה את גרסת ה-GT המאובזרת של הטרייסר 900, כעת חושפת החברה גרסת GT מאובזרת למרחקים ארוכים גם לטרייסר 700. הטרייסר 700GT מגיע עם משקף רוח גבוה יותר, מושב ארגונומי, וכן עם צמד מזוודות צד בנפח 20 ל' כל אחת המגיעות בצבעי האופנוע.
סדרת ה-MT החדשה והטרייסר 700GT יגיעו ארצה בתחילת 2019. מחירים טרם נקבעו.
ימאהה MT-03 ו-YZF-R3 נקראים למוסך. מטרו, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על ריקול לצמד הדגמים הללו מהשנים 2015 ו-2016, כחלק מריקול עולמי.
במסגרת קריאת התיקון, שבה כלולים בישראל 166 כלים, יוחלף תמך מיכל הדלק בשל היתכנות לנזילות, וכן יוחלף מתג ההתנעה הראשי בשל האפשרות לדימום באמצע נסיעה כתוצאה מקורוזיה במגעים הפנימיים.
התיקון יתבצע בכל אחד ממוסכי השירות של מטרו, הוא ייארך כשעתיים, והוא ללא תשלום. רוכבי הכלים יקבלו הודעה בדואר, אולם ניתן לבדוק גם בטלפון 03-6335700.
מטרו-מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על קריאת תיקון עולמית לצמד דגמים היושבים על פלטפורמה זהה – YZF-R3 ו-MT-03.
קריאת התיקון (ריקול) נובעת מכשל אפשרי בשסתום פריקת עודפי הלחץ במשאבת השמן וכן כשל אפשרי במסב הלחץ שבפלטת המצמד.
במסגרת קריאת התיקון מוזמנים למוסכי השירות של מטרו 112 בעלי הכלים הללו מהשנים 2015 ו-2016 להחלפת שסתום פריקת הלחץ ומסב הלחץ של המצמד. משך התיקון כשעתיים וחצי, והוא יתבצע ללא תשלום.
בעלי הכלים יקבלו הודעה בדבר קריאת התיקון בדואר, אולם ניתן לברר גם טלפונית במוקד שירות הלקוחות של מטרו, טל' 03-6335700.
להכניס לשם עכשיו אופנוע נוסף זה כמו להידחס למעלית שיש לה רק כיוון אחד – למעלה. וזה דווקא משמח נורא.
כי אם עד לפני מספר לא גדול של שנים מרוץ החימוש של היצרנים היה מופנה אל היחידות המובחרות, הסיירות, הקומנדו, הטייסים עם אופנועי הקצה, עכשיו נראה שהרבה תשומת לב מופנית לכיוון הטירונים בצבא הדו"ג. ולא לאלו שכבר אותרו מראש בגיבוש, אלא לאלו שנמצאים בבקו"ם של הרכיבה וצריכים עכשיו לקבל שיבוץ.
מתחילים טירונות
כי אם נקביל לרגע את עולם הדו"ג לעולם הצבאי, נראה שיש הרבה נקודות השקה. לדוגמה, כולנו לובשים מדים שכוללים ציוד מגן, קסדות, ואפילו ברכיות למען השם. כולנו גם מסתובבים לכל מקום עם נשק שיכול להרוג, אבל עושים הכל בשביל לשמור על עצמנו בשדה הקרב. מתאמנים, מתרגלים ומפתחים תורות לחימה, וכל אחד מוצא לעצמו את היחידה שלו ומאמץ לעצמו חלק בלתי נפרד מהזהות שלה.
בין היחידות האלו אפשר להתחיל ולהבחין שבתוך כל האחידות לכאורה הזו יש המון פרטים שונים. המון קבוצות, כל אחת עם הייחוד שלה. קבוצת הספורטיבים, קבוצת האדוונצ'רים, קבוצת הסופרמוטואים, קבוצת הנייקדים, קבוצת הקסטומים, ועוד כהנה וכהנה תתי-קבוצות, שלכל אדם מבחוץ נראות כמו 'אופנוען', ורק מי שבחר לצלול לתוך העולם הזה יודע לזהות את הניואנסים הקטנים שהופכים אותנו למגוונים ורבגוניים עד מאוד. ומתכנסים בעצמנו מאוד, ועוברים מסלול ברור למדי של חיול. לשאול אופנוען על מה הוא רוכב זה כמו לשאול חייל איפה הוא משרת – זה מספר לך המון עליו ועל המסלול שהוא עבר.
חייל, סדר את הקונוסים!
ולאופנוען המסלול הזה בדרך כלל זה מתחיל בשאיפות ספורטיביות. מתנסה בסופרמוטו או היפרמוטו, ממשיך לנייקד, ובהנחה ששרד עד פה מתדרדר לאדוונצ'ר או לקסטום.
טוב נו, לא באמת מתדרדר, אבל אני עכשיו בשלב הנייקד ויש לי את גאוות היחידה המטופשת הזו שלא מאפשרת לי להודות בקול רם שיש עוד יחידות שבחרו נכון. מרגישה סיירת.
אז המסלול די ברור ומובנה, עם כמה יוצאים מהכלל פה ושם שמדלגים על שלבים או שקופצים ישר לסוף מסלול.
אבל לפני זה, ובלי יוצאים מן הכלל, כולם צריכים לעבור טירונות כלל-דוג"ית. לטירונות הזו קוראים A1, ובטירונות הזו נהיה חם. חם, צפוף וקלסטרטפובי. תענוג!
כי אם עד לפני שנים ספורות זרקו אותך לשדה הקרב הזה בכבישים עם איזה נגמ"ש במקרה הטוב או טנק במקרה הפחות טוב, עכשיו אתה מקבל את כל הכלים להתחיל את המסע עם הציוד הנכון. אופנוע מתחילים. ועם המידע הזה כל מה שנשאר לאופנוען המתחיל זה רק לבחור את סמל היחידה שלו.
פה העניינים מתחילים להסתבך.
המשפט הידוע אומר 'קשה באימונים קל בקרב', אבל בצבא על שניים שלנו הוא צריך להיות 'קל באימונים, קל בקרב', וזה הסיפור כולו עם אופנועי הכניסה האלה. מי שיבחר נכון ויעשה את תהליך החיול שלו נכון, כל הסיירות יהיו אחר כך פתוחות בפניו, במיוחד סיירת העלית המובחרת ביותר של אופנועי הנייקד. סליחה, אני לא שולטת בזה.
"את בוחנת את ה-R3 של ימאהה". הפקודה הונחתה ישר מהמטה. הרגשתי כמו מ"כית בגולני שנתנו לה לפקד על כיתה של צנחנים. פקודה לא חוקית בעליל שדגל שחור מונף מעליה. פגיעה בטוהר הנשק. אני משתייכת ללוחמי הרחוב – לסטריטפייטרים – מה לי ולפיירינג?
R3, אופנוע שקיבל משום מה שם של קונדום, חדש יחסית בשוק אופנועי הכניסה, מתחרה על נישה של כניסה ספורטיבית, ואני חושבת, בלי שבדקתי את הנושא אמפירית, שאפשר לקבוע בסבירות גבוהה שכל אופנוען צעיר בצעדיו הראשונים – זה לגמרי מה שעושה לו את זה. הלוק הספורטיבי.
איתו, בקטגוריית החלום הרטוב לצעירים, עומדים בשורה אחת הנינג'ה 250/300 של קוואסאקי, ה-CBR300R של הונדה, ה-RC390 הקטום והיוסאנג GD250R. ללא ספק מקבץ לא רע של אפשרויות בחירה.
השיחים משמשים להסוואה
אבל אז חלה תפנית
ימאהה השיקו את הדגם החדש שלהם בסדרת ה-MT הפופולארית שלהם – ה-03.
כנראה שבתוך מרוץ החימוש הזה היה חסר להם עוד דגם, כזה שיכניס אנשים ליחידת ה-MT העירומה.
המטה עשה הערכת מצב מחודשת והודיע לי על שינוי באסטרטגיה. "את לוקחת את ה-MT-03". איזו הקלה!
כי בואו נודה על האמת, ה-MT-03 הוא כמעט זהה לתאום הספורטיבי שלו, ה-R3. אמנם הוא מעט יותר נמוך והכידון של הוגבה לישיבה פחות רוכנת, אבל בכל השאר האופנועים זהים כמעט אחד לאחד, והשוני העיקרי ביניהם, וללא ספק הכי ניכר לעין, זה העובדה שהורידו ל-MT-03 את הבולשיט. סליחה, את הפיירינג.
ועכשיו, כשהוא כבר פחות נראה כמו ספורטיבי Wannabe ויותר כמו אופנוע שהוא פשוט, ובכן, אופנוע, אפשר להמשיך ולראות מה הדבר הזה יודע לעשות.
והתשובה כבר מעכשיו היא – הוא יודע לעשות הכל.
נתחיל בווידוי קטן: מעולם, בכל שנותיי על אופנועים, לא זכיתי לכל כך הרבה מבטים ושאלות מאנשים ברחוב, כמו שזכיתי עם ה-MT-03. לא על הששמאותים שרכבתי עליהם, וגם לא על הליטרים והליטרים פלוס. דווקא האופנוע הזה, עם האגזוז האנמי, עשה סביבו המון רעש.
בניסיון לנתח את התופעה המעניינת הזו נאלצתי לפסול תחילה את הסברה שדווקא בגיל זקנה נהייתי פתאום מצודדת יותר על האופנוע, ולהתמקד בהסתברויות סבירות יותר. כמו לדוגמה שדווקא האופנוע הזה משך כל כך הרבה תשומת לב מהסיבה שהוא פשוט היה נראה בר השגה לכל מי שמגלה עניין עתידי באופנוע. לא חלום רחוק של אופנוע סוף מסלול אלא כלי מוחשי ואפשרי. הממדים שלו לא רק נראים מזמינים, אלא שהם מרכיבים אופנוע יפה לאללה.
קשה באימונים – רך בקרב
ישיבה ראשונה ואתה שוקע עמוק בתוך האופנוע. מיכל הדלק מתנשא לפניך, מושב המורכב גבוה מאחוריך, ובבת אחת אתה הופך להיות חלק מהמכונה. רגליים יציבות בקרקע גם לדרדסית כמוני, ויציאה לדרך ישר לרמזור הראשון.
"איך האופנוע? מרוצה?", צועק מהקסדה את השאלה הראשונה, מתוך רבות שאשאל בימים שלי עם ה-MT, רוכב הקטנוע שעצר לידי ברמזור. אני 20 שניות עליו, מה עונים? "אופנוע!", אני צועקת בחזרה. ותבינו, זו תשובה שבשבילי הייתה עולם ומלואו.
כי בואו נחזור רגע אחורה לתהליך החיול הזה של הדו-גלגלי. לא סתם אנחנו צריכים לעבור טירונות. כי הכניסה לעולם האופנוענות אומרת שאנחנו צריכים להפוך את עצמנו מבני אדם לאופנוענים, ולא מדובר במה בכך.
להיות אופנוען אומר שאתה צריך ללמד את עצמך לפעול בניגוד לאינסטינקטים האנושיים הבסיסיים ביותר של האדם.
ניקח, נניח, אוטובוס שפתאום 'קפץ' עלינו. להיות אופנוען אומר שאם אתה רואה סכנה עליך להסיט ממנה מבט. הטבע שלנו רוצה להסתכל בדיוק בלבן של העיניים של מה שרוצה להרוג אותנו. לנעול עליו מבט, כמו ארנבת שקופאת מול אורות הרכב ששועט לקראתה. אם לא נלמד להכחיד את מנגנון ההישרדות האנושי הזה – לא נשרוד.
להיות אופנוען אומר לראות את האוטובוס הזה, ובמקום לעצור הכל ולרדת, כלומר לנסות ולבלום עדלאידע, אנחנו הרבה פעמים צריכים פשוט לפתוח גז, או לשמור על הגז, או סתם לבצע חמיקה עם גז. הטבע אומר לבלום, ואם אי-אפשר לחמוק ואין ברירה אלא לבלום, אז במקום להתנפל על הבלמים כמו שאנחנו ממש רוצים, עם כל הלב וכף יד מלאה, אנחנו צריכים לסחוט אותם בהדרגתיות, בסוג של שאנטי, כאילו אנחנו לא שועטים כרגע לתוך אחוריים של אוטובוס. והכל תוך כדי הסטת המבט וחיפוש נתיב חמיקה.
פיס אוף קייק. אנחנו עושים את זה ברגיל כל יום, לא? התשובה היא 'כן' רק אם אתה אופנוען.
טירונות דו-גלגלית – כל אופנוען צריך את זה מדי פעם
כלומר ברור שלהיות אופנוען זה הרבה פעמים לפעול בניגוד לטבע האנושי, אבל לאופנוענים יש גם טבע ייחודי משלהם והטבע הזה מניע אותם בתוך העולם על שניים.
וזה גם מה שקרה לי כשהתיישבתי על ה-MT-03. הייתי צריכה לפעול בניגוד לטבע האופנועני שלי, והטבע האופנועני של רובנו אומר שהמסלול שלנו בעולם הרכיבה הוא מעלית שרק עולה למעלה, והכוח שדוחף אותה כלפי מעלה זה כוח שמורכב מסוג מסוים של יוהרה.
ולכן קשה לאופנוען לנתק את עצמו מהמסע שעבר ולחזור לימי הטירונות העליזים של תחילת הדרך. קשה לשכוח את כל מה שלמדנו במהלך השנים ולבוא להרגיש אופנוע טאבולה ראסה. אבל 20 שניות אחרי ששקעתי בתוך המושב שלו וקטנוען צעק לי "איך האופנוע?", יכולתי כבר לחוש ממרום יהירותי שמדובר באופנוע שיכול לתת תמהיל נכון של המון פאן לצד הפרק העיוני ההכרחי. וצעקתי לקטנוען הסקרן "אופנוע!"
מבחינתי מדובר בוואחד מחמאה.
אתם יודעים כמה יוהרה הייתי צריכה לגרש בשביל לתת לקטן הזה את הכבוד של שווה בין שווים? ובגלל שאותו קטנוען הכריח אותי לבצע את ההליך הכואב הזה של הסרת היוהרה האופנוענית שלי בשלב כה מוקדם, למעשה 20 שניות לתוך תהליך ההיכרות כבר היה לי המון כבוד למכונה.
והוא לא אכזב.
מחנה אימונים
ארוכה היא הדרך הביתה
לא, זו לא קלישאה. אני גרה רחוק ממרכז העניינים והדרך היא באמת ארוכה, לכן ידעתי שהדבר הראשון שאצטרך לבחון באופנוע יהיה יכולת התמודדות עם כבישים מהירים. היו לי מעט מאוד ציפיות מאופנוע בנפח 321 סמ"ק, וההפתעה לטובה הייתה כנה. הוא היה מהיר, זריז ויציב. לא הרגשתי שאני נמצאת במצב של נחיתות ביחס לתנועה וזה היה בשבילי פלוס ענק, כי ברכיבות קודמות על אופנועים קטנים הייתה חסרה לי מאוד תחושה של כוח.
אבל עם כל הכבוד למיקום הגאוגרפי הבעייתי שלי, לא כבישים פתוחים ומהירים הם הייעוד שלו. מה בעצם הייעוד שלו? לעשות הכל.
לתת לך תמהיל נכון של שימושיות עירונית, מספיק יכולת לטיולי סוף שבוע, אבל בעיקר, יותר מהכל, תפקידו להכין אותך לאופנוע הבא. לא סתם הוא אופנוע כניסה.
הכניסה יכולה להיות לשנה, שנתיים או חמש, אבל בסופו של דבר הייעוד האמיתי שלו זה ללמד אותך את רזי המקצוע ולשחרר אותך הלאה לעולם האמיתי. ואם תשאלו את ימאהה, אז מבחינתם זה יהיה לפתח זהות וגאוות יחידה ולהתקדם למעלה במעלה המשפחה.
קל באימון, קל בקרב
אז אם הייעוד האמיתי שלו הוא רזי המקצוע, אין מקום שבו אפשר לבדוק אם הוא עומד במשימה שהצבתי לו יותר מאשר במסגרת אימון. כי הרי זו טירונות, ובטירונות אנחנו מתאמנים. מתאמנים בשביל לשרוד אבל מתאמנים גם כדי ליהנות. בלי המרכיב הזה של ההנאה עדיף לקחת אוטובוס. ואין כמו אימון רכיבה בשביל ללמוד לתפעל את המכונה הזו כמו שצריך, כמו שהיא נועדה וכמעט כמו שהיא יכולה, ובדרך לעשות ים של פאן. אז הצטרפתי לאימון רכיבה של אופנוען מאומן.
צי של MT-03
בין הקונוסים המתפתלים הוא הרגיש בבית. חלקות התפעול, הידידותיות והנוחות הכללית אפשרו לי לתפור את המסלול שוב ושוב בלי להרגיש במאבק של אופנוע עתיר נפח ב'מסלול' ארצישראלי עתיר מפרצי חניה. באין מסלול אמיתי, לרכב עם אופנוע קטן נפח זה הרבה יותר הדבר האמיתי מאשר להיכנס לשם עם ליטר.
בעודי מסתובבת סביב התוואי שסומן על המגרש התחלתי כבר להרגיש את רגשי ההיקשרות הראשוניים למכונה הזו, שבאו לביטוי במיוחד בתחושת האבל הקטנה שהאופנוע הזה לא שלי. שהוא חוזר לסוכנות ולמעשה אחרי האימון הזה אצטרך לחזור ולהתאמן ב'מסלול' עם מפלצת זוללת סל"ד ודלק. לאט לאט, תוך כדי הקפות, בהטיה, כבר גיבשתי עם עצמי תכנית עסקית בה העוסקים בהדרכות רכיבה וימי אימון כאלו יחזיקו צבא קטן וחזק של 03MT-, ואנחנו נגיע אליהם על אופנועי הליטר שלנו, נחנה אותם בצד, ונעלה על צעצוע כזה שעושה עבודה כל כך מדויקת. זה נשמע לי רעיון כל כך מוצלח, הרי הוא יעשה מה שיעשה כל ספורטיבי קטן, אבל בלי הבולשיט. אופס, מתנצלת שוב, בלי הפיירינג, אז גם לא נורא אם מפעם לפעם הוא יביא אותה באיזו החלקה. בסוף החלטתי לא לדרוש על הרעיון זכויות יוצרים ולכתוב אותו קבל עם ועדה. רק אל תשכחו איפה שמעתם את זה בפעם הראשונה.
מסע כומתה
יום אחד אחרון לסוף הטירונות המאוחרת שלי עם ה-MT והתלבטתי איך לסיים. הבחירה בסופו של דבר הייתה במסע כומתה. ללכת לבצע את מה שיום קודם תרגלתי.
חיבור מושלם. אין לי דרך אחרת לתאר את התחושה. ומתוך החיבור הזה הגיעה גם הרכיבה המהנה. מהנה לא בגלל יכולות-על של האופנוע, אלא בגלל רכיבה מדויקת. גם לדיוק יש קסם, לא רק למהירות ולכוח. והדיוק הגיע דווקא מהפשטות הנינוחה של הרכיבה עליו. כל השאר זה בגדר בונוס.
לא, זה לא אופנוע פרימיום. הוא מעולם לא התיימר להיות כזה. אז לא הכל מושלם והתחושה שאתה מקבל ממנו היא של פשטות עניינית. מעין גישה של 'זה עובד, זה עובד טוב, לא צריך יותר מזה'. ותכל'ס, לאופנוע ראשון מה צריך יותר? פיירינג?
סיימתי את מסע הכומתה המשותף בתחושה שזה ללא ספק אופנוע נכון לכל אופנוען צעיר. אבל גם לאופנוען ותיק שרוצה לרגע קל להסיר את המסכות ולחזור לזמן קצר לנקודת ההתחלה המרגשת הזו בה כל מה שרצית זה אופנוע, וכל השאר זה בונוס.
גם אביעד משתעשע
ה-MT-03 הוא ללא ספק מתחרה חזק מאוד בשוק תוסס אך לא רווי. בקטגוריית הנייקדים הוא עומד דום ביחד עם מספר מתחרים חזקים כגון הקוואסאקי Z250/300, ק.ט.מ דיוק 200/390, סוזוקי אינאזומה 250 ויוסאנג X5 ו-GT250.
ימאהה יצרו תמהיל נכון והלבישו אותו על אופנוע שלא מבייש בלוק שלו אף אופנוע עתיר נפח, ולעניות דעתי במשפחת ה-MT, מלבד קרובי המשנה בצורת ה-XSR, ה-03 הצליח להתברג כחתיך של המשפחה. ומכיוון שטעים זה קודם כל בעיניים, אז האופנוע הזה יקלע לטעמם של הרבה מאוד רוכבים חדשים שיהיו מוכנים לוותר על הלוק הספורטיבי בשביל אופנוע מאוד נכון.
עכשיו, קצת יותר משנתיים אחרי שיצא ה-MT הראשון של התקופה החדשה, זו שאחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2009, כבר ברור לכולם שמשפחת ה-MT היא לא פחות מהצלחה מסחררת. ה-09 וה-07 נמצאים בצמרת טבלת המכירות באירופה, ובמדינות מסוימות הם אפילו מובילים שניהם, צמודים מאוד אחד לשני. כ-70 אלף יחידות של MT (בלי טרייסר) נמכרו בשנתיים האחרונות. בימאהה השכילו לראות רחוק, להבין לאן נושבת הרוח בשוק האופנועים וכיצד משתנה הקהל, וייצרו צמד אופנועים שגם נראים טוב, גם נותנים ביצועים טובים, גם מרגשים וגם במחיר סביר. מה שנשאר למתחרים זה להביט כיצד ימאהה בורחת קדימה, ולנסות לרדוף אחריה.
אבל ה-09 ו-07 לא לבד. הם אמנם רבי המכר הגדולים של ימאהה, אולם בימאהה תכננו משפחה שלמה של דגמים, שייתנו מענה כמעט לכל רוכב ולכל קטגוריית רישוי. בשנה שעברה הוצג ה-MT-125, במקביל לפלטפורמה שעליו הוא יושב – ה-YZF-R125 (שקיבל גם הוא מתיחת פנים משמעותית), והשנה הוצגו שני דגמי MT חדשים – בקצה הימני של הסקאלה ה-MT-10 – סטריטפייטר קיצוני ומפלצתי שבנוי על בסיס ה-YZF-R1 ואמור לתת פייט לסטריטפייטרים האירופאיים הקרביים, ובמרכז הסקאלה וטיפה שמאלה ה-MT-03, שתפקידו למלא את הוואקום שיש למשפחת ה-MT בקטגוריית הביניים – A1. נכון שה-MT-07 יכול להגיע מוגבל ל-35 קילוואט, אבל ה-03 החדש תוכנן מראש להיות אופנוע מתחילים שעושים את צעדיהם הראשונים. הצד האפל של יפן, גרסת הניוביז.
עריכת וידאו: אסף רחמים
פלטפורמה
אחת הדרכים של ימאהה להוזלת עלויות היא שימוש בשיטת הפלטפורמות, כמו בענף הרכב. לוקחים פלטפורמה של מנוע, שלדה ומכלולי שלדה, שתוכננה מראש מודולרית, ובונים עליה עבודות גוף שונות שיוצרות אופנועים שונים. גם הונדה משתמשת בשיטה הזו בשנים האחרונות עם משפחות ה-NC וה-CB500. באופן כזה עלויות הפיתוח יורדות משמעותית, והמחיר לצרכן נמוך יותר. כבר שמענו לא פעם בכירים בחברות מתחרות מרימים גבה ולא מבינים איך ה-09 נמכר במחיר כזה כי בטוח שימאהה מפסידים כסף. ובכן, אף אחד לא עובד לשם שמיים, וקשה להאמין שבימאהה מפסידים על כל מכירה של 09. אבל בשקלול של טרייסר ו-XSR (וייתכן שיהיו דגמים נוספים על אותה הפלטפורמה), בימאהה מרוויחים לא רע.
אז ה-MT-03 בנוי גם הוא בשיטה הזו. בשנה שעברה רכבנו על ה-YZF-R3 – אופנוע הספורט של ימאהה לקטגוריית הביניים, והשנה בימאהה אירופה בנו על בסיסו את גרסת ה-MT העירומה. נציין שגם ה-R3/MT-03 וגם ה-R125/MT-125 מתוכננים ומיוצרים על ידי ימאהה אירופה, שבסיסה באמסטרדם. זאת לעומת ה-07, ה-09 וה-10, שמתוכננים ומיוצרים על ידי היפנים עצמם. לא שיש לזה משמעות עבור הצרכן הסופי, אבל זו עוד פיסת מידע מעניינת. למעשה, צמד הדגמים פותחו יחד. ראשית פותחה הפלטפורמה, ועליה הלבישו בימאהה שני אופנועים שונים. פלטפורמה, נו…
ימאהה MT-03
העיצוב של ה-MT-03, כמו של ה-R3, התבצע בסדנת DK ההולנדית, שעובדת שנים ארוכות צמוד לימאהה, והוא מוקפד מאוד. כמו בגרסת ה-125 הקטנה, גם כאן שמרו המעצבים על רוח ה-MT הקרבית וגם הקפידו על הפרטים הקטנים שעושים את ה-03 מעניין להתבוננות. למרות גודלו ונפחו הקטנים, ה-MT משדר הרבה עוצמה ואגרסיביות, וזה נובע מהמאסה הממורכזת ומהזנב ויחידת החזית הקטנים והחדים. יש פנסי LED שמוסיפים נופך קרבי ומודרני, ויש לוח שעונים מודרני עם תצוגת סל"ד ולוח דיגיטלי שמכיל המון מידע – מתצוגת הילוך תצרוכת דלק ממוצעת ועכשווית, מדי מרחק כולל דלק, ועד נורת העברת הילוך שניתן לכוון את הסל"ד שבו היא תידלק. נחמד מאוד.
תנוחת הרכיבה זקופה, והיא הושגה על ידי הגבהת הכידון ב-39 מ"מ ביחס ל-R3 וקירובו לרוכב ב-19 מ"מ. הוא גם רחב יותר ב-40 מ"מ ביחס ל-R3. המושב נמוך יותר כך שקל יותר להגיע לקרקע, וזה יתרון גדול לרוכבות ורוכבים מתחילים. עוד יתרון הוא הגודל הפיזי הקטן יחסית, וכפועל יוצא המשקל הנמוך. כל אלו יוצרים אופנוע מאוד קל לניהוג ושליטה.
בואו נחזור רגע לפלטפורמה. בבסיס ה-03 מנוע הטווין של ימאהה בנפח 321 סמ"ק – זהה לחלוטין לזה שב-R3, עם גל ארכובה בזווית של 180 מעלות בין הפעימות. הוא מפיק 42 כ"ס ו-3 קג"מ, וכמו ב-R3, הצילינדר באופסט של 7 מ"מ כדי להפחית את הכוחות הנורמליים בין הבוכנה לצילינדר בזמן מהלך עבודה וכך להפחית את הבלאי. השלדה בתצורת יהלום מפלדה, והמנוע משמש כגורם נושא עומס. המזלג של קאיאבה היפנית, בקוטר 41 מ"מ, המשקל עומד על 168 ק"ג כולל כל הנוזלים, מיכל הדלק בנפח 14 ליטרים, ויש מערכת ABS שמגיעה כסטנדרט.
R3 עירום ומעוצב
אג'יליטי בייק
חבל שאין מילה מקבילה בעברית לאג'יליטי, כי היא מתארת בצורה הטובה ביותר את ההתנהגות של ה-MT-03. האופנוע הזה מרגיש קטנצ'יק, צר וקל, שתי הרגליים מגיעות במלואן לקרקע, ובשילוב תנוחת הרכיבה הזקופה קל מאוד לקפל אותו ברכיבה טכנית. לרוכבים מנוסים זה פשוט כיף. לרוכבים מתחילים התכונה הזו מספקת שפע של ביטחון, גם אם הם לא יידעו לשים את האצבע על הסיבה.
את המנוע אהבנו ב-R3, ואנחנו אוהבים אותו פה. הקונספט הזה של מנוע טווין לנפחים האלה יוצר מנוע חלק משמעותית מהסינגלים המתחרים, ונעים מאוד להשתמש בו. הוא גמיש באופן יחסי לנפח, כך שהוא שימושי, ואת מלוא הסוסים מקבלים לקראת 11 אלף סל"ד, תכונה שיוצרת תחושה ספורטיבית. המהירות המקסימלית נושקת ל-200 קמ"ש, אבל בניגוד ל-R3, שם אפשר להתכנס מאחורי המשקף ולהיות מוגנים מהרוח – ב-MT העירום המהירויות האלה הרבה פחות נוחות. רכיבה על 120-130 קמ"ש מציבה את האופנוע בדיוק בטווח הנוחות שלו ושל הרוכב.
אבל ה-03 מצטיין בעיקר בסביבה האורבאנית – יופי של תחליף סופר-מהנה לקטנוע. רכיבה בתנועה צפופה, למשל, קלה במיוחד, וכך גם המעברים בין מכוניות בפקקים. יתרון נוסף של ה-03 הוא ההתנהגות שלו בכבישים מפותלים, ובמיוחד טכניים וצפופים – שם הוא ממש זורח בזכות אותן תכונות דינמיות. אנחנו בטוחים שרכיבה עליו במגרשי חניה ישראליים או במסלולים צפופים כמו בית שאן החדש תספק כמויות אדירות של כיף, ועל הדרך תפתח את הרוכב ותאפשר לו ללמוד רכיבה ושליטה בדרך המהירה והאיכותית ביותר שיש.
התנהגות מעולה – אופנוע שובב
הבולמים הם לא המילה האחרונה, כמקובל הקטגוריה, אבל בסך הכל הם עושים עבודה טובה בהצמדת האופנוע לקרקע, במיוחד עם צמיגי המישלין המקוריים – מדגם פיילוט סטריט (אחורי ברוחב 140 מ"מ, קדמי ברוחב 110 מ"מ, שניהם על חישוק "17). דווקא הבלמים טובים מאוד, למרות היותם פשוטים, אם כי לא היינו מתנגדים לעוד קצת נשיכה בבלם הקדמי. היתרון הוא כאמור מערכת ABS שמגיעה כסטנדרט (אבל לא ניתנת לניתוק).
צפוף פה, צפוף
הימאהה MT-03 נכנס לקטגוריה צפופה מאוד, שהולכת ומתפתחת בשנה-שנתיים האחרונות – אופנועים קטנים לבעלי רישיון A1. יש בקטגוריה הזו את הדיוק 390 של ק.ט.מ, שמחירו ירד ל-35 אלף ש"ח, ויש את ה-Z300 של קוואסאקי. בנוסף יש את ההונדה CB500F הגדול יותר מימין, וגם ליוסאנג יש את ה-GT250 העירום משמאל, וזה בלי להזכיר את אופנועי הספורט שיושבים למעשה על סגמנט מקביל וקרוב. שפע חסר תקדים לאופנוען הצעיר שקונה את האופנוע הראשון שלו.
אל תוך השוק הצפוף הזה ה-MT-03 נכנס כשבאמתחתו כמה יתרונות – העיצוב והלוק, המנוע המצוין וההתנהגות הדינמית. יחד עם זאת, ב-40 אלף שקלים – מחירו לצרכן בישראל – יהיה לו לא קל להתמודד. במיוחד כשה-R3 בעל המראה הקרבי עולה 2,000 ש"ח יותר ועשוי לקרוץ לאותו רוכב צעיר שלא מבין את יתרונות הנייקד. ה-03 מגיע ל-2016 בשתי סכמות צביעה – שחורה-אפורה ורייסינג בלו, וכמו כל משפחת ה-MT, גם עבורו ימאהה מציעה מגוון רחב של חלקים משופרים מקוריים. אנחנו מצידנו מאוד אוהבים אותו, ובהזדמנות הראשונה ניקח אותו למסלול או למגרש – שם בטוח הוא ירגיש בבית.
התרשמות ראשונה שלנו מהימאהה MT-03 החדש, שבנוי על בסיס ה-YZF-R3. פורסם הבוקר במדור הרכב של ידיעות אחרונות. הרשמים המלאים, כולל סרטון וידאו וגלריה מלאה – בקרוב פה באתר.
