תגית: מבחן ארוך טווח

במשפט אחד לסיכום: הדאונטאון 350i הוא קטנוע מצוין, נוח ואיכותי, שמספק שילוב בין יכולות עירוניות ובינעירוניות, שימושיות גבוהה, נוחות מעולה, ואיכות חומרים וגימור ברמה הקרובה מאוד לכלים היפנים, וכל זה במחיר טוב של 31,900 ש"ח. בשורה טאייוואנית וקנייה מעולה.

• קימקו דאונטאון 350i במבחן ארוך טווח – חודש ראשון
• קימקו דאונטאון 350i במבחן ארוך טווח – דיווח שני
• קימקו דאונטאון 350i במבחן ארוך טווח – דיווח שלישי
• איך שיפרנו את ההתנהגות של הדאונטאון?

*     *     *     *     *

זהו, הסתיימה שנה. כנראה שהזמן עובר מהר כשנהנים. כן, נהנינו מאוד מהקימקו דאונטאון 350i שלנו, כי הוא פשוט קטנוע מצוין שענה על כמעט כל צרכינו. במהלך השנה הזו עברנו יחד כ-18,000 ק"מ, חלק גדול מהם ברכיבה בינעירונית.

טיפול 15,000 ק"מ

לפני שנסכם את דעתנו על הדאונטאון נספר שבחודש שעבר ביקרנו במוסך לטיפול 15,000 ק"מ. זהו טיפול 'קטן' שבמסגרתו מחליפים שמן מנוע, מסנן שמן, שמן גיר ומסנן אוויר, ועוברים על הקטנוע בבדיקות כלליות, בדיוק כמו בטיפול 5,000 ק"מ.

מחירו של הטיפול עמד על 653 ש"ח לפי הפירוט הבא:

• שמן מנוע (סינתטי), שמן גיר וחומרים – 168 ש"ח
• מסנן שמן – 75 ש"ח
• גומיית אטימה – 12 ש"ח
• מסנן אוויר – 103 ש"ח
• עבודה – 295 ש"ח
• סה"כ: 653 ש"ח

סיכום שנה עם הדאונטאון 350i

מנוע ותמסורת

המנוע והווריאטור של הדאונטאון מקבלים אצלנו ציון גבוה מאוד. המנוע חזק וחלק, כמעט ולא מייצר ויברציות, והוא שופע בכוח שימושי – החל מרכיבה עירונית ועד רכיבה בינעירונית במהירות גבוהה. המהירות המקסימלית שלו עומדת על כ-160 קמ"ש, אבל השיוט הנוח עומד על 130-140 קמ"ש כשמד הסל"ד על 7,500-8,000 סל"ד. אז כן, היתרון הגדול של הנפח הזה הוא יכולת בינעירונית, והדאונטאון הגדול בהחלט עומד בזה בכבוד.

הווריאטור גם כן מעולה. החיבור חלק ומדויק, ויחס ההעברה נכון ויעיל עד למהירות הסופית, כך שיש פה פשרה מצוינת בין תאוצה טובה לבין מהירות סופית. גם מערכת ההזרקה פועלת ללא דופי, כמו שמצופה מקטנוע מודרני בשנת 2017.

תצרוכת הדלק הממוצעת עמדה על כ-27 ק"מ/ל' – נתון מצוין לקטנוע בנפח הזה.

התנהגות דינמית ונוחות

כבר כתבנו כמה פעמים על השינוי שעבר הדאונטאון מה-300 ל-350. בקצרה נספר שמערכת המתלים רוככה על-מנת שתספוג טוב יותר והכלי יהיה נוח יותר. לרוב הרוכבים בשימושים ממוצעים זה מצוין, אבל אנחנו רצינו קצת יותר 'ספורטיביות' וחדות. לכן החלפנו שמן במזלג והקשחנו את עומס הקפיץ בבולמים האחוריים עד הסוף. תוכלו לקרוא על זה ועל התוצאות בהרחבה – בקישור.

הדאונטאון הוא כלי מאוד נוח. המושב לא גבוה, והוא מרווח ומרופד היטב. מושב המורכב בכלל רחב ונוח, ויש מספיק מרחב מחיה. הכידון ממוקם מעט גבוה ונותן תחושה של ישיבה בתוך הקטנוע, וזה בולט במיוחד כשעולים על הדאונטאון מכלי אחר. גם מערכת המתלים, במצבה המקורית, מכוונת כאמור לנוחות.

השילוב של מנוע ותמסורת מצוינים עם נוחות גבוהה יוצר כלי רב-שימושי שמתאים גם לרכיבות קצרות וגם לבינעירוניות ארוכות, וזהו אחד היתרונות הגדולים של הדאונטאון.

חיסרון אחד של הדאונטאון הוא רוחבו בחלק האחורי ודוד הפליטה שבולט הצידה מהקטנוע. הרוחב הזה גרם לנו בימים הראשונים לשפשף את מגן האגזוז על עצמים כאלה ואחרים שביניהם ניסינו להשתחל, אולם לאחר מכן התרגלנו וזה לא קרה יותר. עדיין, הרוחב יגביל את ההשתחלויות בפקקים לעומת כלים קטנים יותר, אם כי זה טרייד-אוף מקובל תמורת היכולת הבינעירונית שמקבלים.

אבזור ושימושיות

לדאונטאון תא אחסון גדול מאוד מתחת למושב. הוא מכיל 2 קסדות מלאות, ונשאר גם מקום לציוד נוסף. למושב יש זרוע טלסקופית שמחזיקה אותו פתוח, וזה נוח ויעיל.

מלפנים יש שני תאי כפפות עמוקים למדי, כשבשמאלי יש שקע טעינה USB. טלפון סלולרי נכנס לתוכו בקלות. החיסרון: שני התאים לא ננעלים כך שלא מומלץ להשאיר בהם ציוד.

מיגון הרוח לא מושלם. הוא נמוך למדי ולכן מסיט את הרוח אל קסדת הרוחב. לזכותו ייאמר שהוא לא יוצר מערבולות אלא רוח בזרימה למינארית, כך שזה לא ממש מפריע.

לוח השעונים כולל צמד שעוני מהירות וסל"ד, ובאמצע מסך אלקטרוני עם נתונים ומחשב דרך מתוחכם למדי ביחס לסטנדרט הטאייוואני וכולל תצרוכת דלק רגעית וממוצעת בשתי יחדות מידה, מד טעינה למצבר, מד טמפרטורה חיצונית (מאוד יעיל), וכמובן מדי מרחק קבועים ומתאפסים ומד מרחק מהטיפול האחרון. יש לוחות שעונים מודרניים ממנו בנראות, אבל הוא בהחלט יעיל ואינפורמטיבי.

הדאונטאון מגיע עם משענת אחורית למורכב, אולם העדפנו שלא להתקין אותה על מנת לאפשר העמסת ציוד גדול על הסבל המקורי הרחב.

איכות וגימור

זוהי נקודת זכות חשובה מאוד לדאונטאון, שמוכיח את קפיצת המדרגה שעשו הטאייוואנים בשנים האחרונות. הקימקו פשוט בנוי טוב ואיכותי. זה לא קטנוע באיכות היפני, אבל הוא מאוד קרוב לשם – ממש קליק מתחת. המנוע כאמור איכותי, וכך גם התמסורת, אבל גם כל המסביב. הפלסטיקה, מעבר לעיצוב היפה שבתחילה משך המון מבטים, בנויה איכותי מאוד – גם זו הצבועה וגם היצוקה. ההרכבה מצוינת כך שאין חופשים או קרקושים מיותרים, ובאופן כללי הדאונטאון בנוי טוב, מדויק ואיכותי, ובמשך השנה לא לא 'הזדקן' כלל ושמר על המאפיינים האלה. בהחלט מרשים.

הסעיף הזה הוא לדעתנו אחד החשןבים, והוא מעיד יותר מכל על האיכויות של הדאונטאון.

תקלות

בהמשך ישיר לסעיף הקודם ולכך שהדאונטאון נמצא קליק מתחת ליפנים, נספר על התקלות שחווינו במהלך השנה האחרונה. ובכן, לא היו כאלו משמעותיות, אבל היו שתיים קטנות שנפתרו בקלות ובזול, אבל הן מעידות על הדרך הקצרה שנותרה לטאייוואנים כדי ליישר קו עם היפנים.

התקלה הראשונה הייתה תא הכפפות השמאלי, שנפתח מעצמו תוך כדי רכיבה. החלפת הקפיץ המחזיק של כפתור הפתיחה בעלות של שקלים בודדים פתרה את התקלה לחלוטין (תוקן במסגרת האחריות).

התקלה השנייה הייתה גומייה שמפרידה בין רגלית האמצע לבין המנוע, שפשוט נשחקה וגרמה למגע של הרגלית במנוע ולרעשים מעצבנים. היא הוחלפה ברגע, עלותה גם כן שקלים בודדים (תוקן במסגרת האחריות), אבל זה לא אמור לקרות בקטנוע חדש.

כשהטייוואנים יפתרו את הדברים הקטנים הללו, הם לחלוטין יגיעו לרמה של היפנים. לדעתנו עוד רגע הם שם.

בלאי

מעבר לתחזוקה השוטפת ולטיפולים, לא סבלנו מבלאי מיוחד במהלך התקופה. את הצמיגים החלפנו אחרי 15 אלף ק"מ באופן יזום, למרות שעל האחורי היו עוד כמה אלפי ק"מ של בשר, ועם הקדמי יכולנו למשוך עוד יותר מ-10,000 ק"מ. נדגיש שהחלפנו את צמד הצמיגים על מנת לשפר את ההתנהגות לכיוון הספורטיבי יותר ממה שמציעים המקסיס המקוריים.

על בלמים – גם הקדמי וגם האחורי – נשארו עוד יותר מ-50% מעובי הרפידות. הדיסקים ללא סימני בלאי מיוחדים.

פה מסתיים הבלאי, בציון גבוה מאוד.

סיכום כללי

הדאונטאון 350i הוא קטנוע מעולה שמספק שימושיות גבוהה ביותר ובמחיר טוב. יש לו מנוע חזק, חלק ונעים לשימוש שמאפשר גם רכיבה בינעירונית ארוכה, הוא נוח לרכיבה – גם בארגונומיה וגם בספיגת מהמורות, ההתנהגות שלו טובה, והוא מציע תא אחסון גדול. גם האיכות והגימור ברמה גבוהה למדי – גבוהה יותר מהסטנדרט הטייוואני שאנחנו מכירים ומעיד על ההתקדמות של הטאייוואנים בשנים האחרונות.

ב-31,900 ש"ח, מחירו 'על הכביש' כולל אגרות (30,856 ש"ח לפני אגרות), מקבלים עסקה מעולה של קטנוע איכותי, חזק ונוח, עם שימושיות גבוהה ואיכות טובה מאוד.

החיסרון היחידי שלו לעומת קטנועי ה-250 סמ"ק הוא מחיר ביטוח החובה, שגבוה בכ-1,200 ש"ח, אולם מי שבתפריט שלו יש גם נסיעות בינעירוניות, יעריך מאוד את האיכויות של הדאונטאון.

סיכום שנה במספרים

סטטיסטיקה – 12 חודשים

• 18,000 ק"מ
• 666 ליטר דלק
• 62 תדלוקים
• 10.8 ל' בכל תדלוק בממוצע (נפח מיכל דלק 12.5 ל')
• 26.9 ק"מ/ל בממוצע

כמה כסף עד עכשיו?

• דלק – 4,100 ש"ח
• טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
• טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח
• טיפול 10,000 ק"מ – 1,060 ש"ח
• טיפול 15,000 ק"מ – 653 ש"ח
• סט צמיגים – 1,190 ש"ח
• ביטוח חובה – 5,100 ש"ח
• סך הכל עלות לשנה, לא כולל ירידת ערך – 13,250 ש"ח

מה אהבנו?

• נוחות ותנוחת רכיבה
• מושב
• מנוע חלק ונעים
• וריאטור מצוין
• מתלים סופגים
• תצרוכת דלק
• נפח מתחת למושב
• גימור ואיכות כללית
• מחיר – 31,900 ש"ח 'על הכביש' כולל אגרות

מה פחות אהבנו?

• מיגון רוח לא מושלם
• ירכתיים רחבים
• יכולת ספורטיבית, עד שסידרנו את הבולמים

כבר המון זמן שאנחנו רוצים לטפל בהתנהגות של הקימקו דאונטאון 350i שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח, אבל רק לאחרונה הצלחנו להגיע לזה.

זה לא שההתנהגות של הדאונטאון לא טובה. להפך – היא טובה מאוד. הדאונטאון 350 מציע פשרה טובה למדי בין ספיגה ונוחות לבין יציבות. מה שכן, הוא רך יותר מהדגם שאותו הוא החליף – הדאונטאון 300, וזה מורגש בעיקר בפרונט. הרכות הזו משפרת את הספיגה ואת הנוחות מצד אחד, אבל מצד שני היא גורמת לנדנודים קלים מהפרונט בפניות ובכבישים מפותלים. אנחנו בטוחים למדי שהרוב המכריע של רוכשי קטנוע מנהלים מפנק יעדיפו את הספיגה והנוחות על פני שיפור היכולות הספורטיביות, אבל אנחנו – חזירי גז שכמונו שזוכרים את ההתנהגות של הדאונטאון 300 – רצינו כזה. יותר קשיח, יותר חד, יותר 'ספורטיבי'.

שלב ראשון – החלפת צמיגים

הצמיגים המקוריים של הדאונטאון 350i – של מקסיס – מתאימים בסך הכל לאופי הקטנוע. הם טובים מאוד בקו ישר ויש להם אורך חיים גבוה. מבחינת אחיזה על הצד, יש טובים מהם.

ב-15,000 ק"מ, כשעל הצמיג האחורי יש עוד כמה אלפי קילומטרים והקדמי עדיין לא הגיע למחצית חייו, החלפנו את הצמיגים. מכיוון שהיה זה היום הראשון של הגשמים, בחרנו בצמיגים שיודעים להתמודד טוב עם אספלט רטוב, אבל שלפי ההמלצות גם לא רעים על הצד. אלו לא צמיגים של מותג איכותי כמו פירלי או מישלין, אלא צמיגים של המותג Sava הזולים יותר מצמיגי הקצה.

ההבדל הורגש כבר ביציאה מהמוסך, אבל ככה זה תמיד עם צמיגים חדשים.

2 נקודות חשובות: הראשונה, הצמיגים האלה באמת טובים על אספלט רטוב, והם מספקים אחיזה טובה על כבישים עירוניים ובינעירוניים רטובים. השנייה, הם בהחלט שיפרו את האחיזה והיציבות על הצד, אבל זה עדיין לא הספיק. הנדנודים הקלים מהכידון לא נעלמו. אז המשכנו לשלב הבא.

• עלות צמיג קדמי Sava (מחיר מלא) – 436 ש"ח
• עלות צמיג אחורי Sava (מחיר מלא) – 492 ש"ח
• עלות 2 ונטילים – 35 ש"ח
• עלות עבודה – 227 ש"ח
• סה"כ עלות החלפת צמיגים כולל מע"מ – 1,190 ש"ח

שלב שני – טיפול לבולמים

הדאונטאון 350i מגיע עם בולמים טלסקופיים פשוטים למדי מסוג Damping Rod – כמו כל הקטנועים בסגמנט. הסט-אפ המקורי היה כאמור רך מדי עבורנו, ולכן החלטנו להחליף את השמן לצמיגי יותר על מנת להאט את פעולת הבולם. בנוסף, החלטנו לשים כמות שמו גדולה יותר (כמות אוויר קטנה יותר) על מנת להגביר את פרוגרסיביות הבולמים כדי שישקעו פחות תחת בלימה.

השמן המקורי בבולמים הקדמיים של הדאונטאון מגיע בצמיגות 10W. בחרנו בשמן בצמיגות 20W של חברת Putoline, כאמור כדי להאט את תנועת הבולם בכיווץ ובהחזרה. בנוסף, במקור הדאונטאון מגיע עם 175 סמ"ק של שמן בכל טלסקופ – כך לפי הספרות הטכנית של הכלי. הגדלנו את הכמות ל-190 סמ"ק, כאמור כדי להגביר את פרוגרסיביות הבולמים הקדמיים. את העבודה ביצענו בעצמנו בסדנת הלימוד של מכללת עמל מקס-פיין, והיא לקחה כ-40 דקות.

התוצאה עלתה על כל הציפיות!

ראשית, כמת השמן הגדולה יותר אכן הגדילה את הפרוגרסיביות של הפרונט, וזה בא לידי ביטוי ביציבות גבוהה יותר והרבה פחות צלילה תחת בלימה חזקה.

השיפור העיקרי הגיע עם צמיגות השמן הגבוהה יותר. עבודת הבולם איטית יותר כעת, גם בכיווץ וגם בהחזרה, והתוצאה היא אפס נדנודים בפניות! בדיוק כמו שרצינו ובדיוק כמו שזכרנו מהדאונטאון 300. אפשר לסמן סוף סוף 'וי'.

אבל יותר מזה. עם החלפת השמן לצמיגי יותר קיבלנו גם היגוי חד ומדויק יותר, ובאופן משמעותי. אנחנו חייבים להודות שלא חשבנו על זה ולא ציפינו לזה. רצינו בסך הכל לשפר את היציבות כשהקטנוע בפנייה על הצד. אבל השמן הצמיגי יותר והבולמים האיטיים יותר גרמו להיגוי להיות חד ומדויק. אנחנו מאוד אוהבים את התחושה הזו, וכעת הדאונטאון מתנהג בדיוק כמו שאנחנו רוצים.

כמובן שהשיפור לפרונט בא על חשבון ספיגה ונוחות. הפרונט כעת סופג פחות טוב את ה'קטנות' שעל הכביש, ולמעשה מבודד פחות טוב את הרוכב מהקרקע, במילים אחרות – נותן יותר פידבק. שוב, אנחנו מאוד אוהבים את התחושה הזו. רוכבים אחרים עשויים להעדיף את הנוחות והספיגה.

• עלות 1 ליטר שמן טלסקופים Putoline בצמיגות 20W – כ-75 ש"ח
• עלות עבודה – 40 דקות עבודה אצלנו בסדנה

יוצא אפוא שהשיפור בבולמים הקדמיים הוא השיפור הזול והיעיל יותר שרוכבי דאונטאון יכולים לעשות לקטנוע שלהם. במעט מאוד השקעה קיבלנו שינוי גדול מאוד.

כאן נמליץ לרוכבי דאונטאון 350i: אם אתם הולכים לבצע את החלפת השמן בטלסקופים כמונו אבל מעוניינים לשמור על ספיגה טובה כמעט כמו במקור – השתמשו בשמן בצמיגות 15W. כמות השמן – 190-180 סמ"ק, כתלות ברמת הפרוגרסיביות והשקיעה של הבולם תחת בלימה שבה אתם מעוניינים. יותר שמן – יותר פרוגרסיביות.

בדיווח הבא, האחרון, ניתן כמה מילים על טיפול 15,000 ק"מ שאותו הקטנוע עבר, אבל בעיקר נסכם את התקופה עם הקימקו דאונטאון 350i – כולל כל העלויות שלנו במשך השנה.

ימים ספורים אחרי הדיווח השני על הקימקו דאונטאון 350i שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח אירע מקרה לא נעים – הח"מ נפצע ברגלו והושבת מכל פעילות, כולל רכיבה. כך נותר הדאונטאון מיותם, עומד בחניה שליד הבית וממתין לחזור ולצבור קילומטרים.

אחרי החזרה לרכיבה המשכנו לצבור קילומטרים ואפילו הגברנו את הקצב, כך שבארבעת החודשים האחרונים צברנו יותר מ-5,000 ק"מ, כולל רכיבות ארוכות, ובהרכבה.

כמעט יפני

אחרי שדיברנו על הנוחות והיעילות של הדאונטאון, זה הזמן לדבר על איכות המכלולים, ההרכבה והגימור. הדאונטאון מסמל עבורנו את ההתקדמות האדירה שעשו היצרניות הטייוואניות בעשור האחרון בתחומים הללו.

מבחינת איכות מכלולי הינע, כמו מנוע ווריאטור, וגם שלדה ומכלולי שלדה כמו בולמים ובלמים – הדאונטאון עומד בשורה אחת עם הקטנועים היפנים או האירופאים שנמכרים כאן. יחידת ההנעה מצוינת – חלקה, חזקה ונעימה לשימוש, תצרוכת הדלק נמוכה, ובאופן כללי היא מאוד יעילה.

גם השלדה ומכלוליה ברמה גבוהה, והם מאפשרים שילוב של נוחות עם ביצועים דינמיים טובים יחסית. הבלמים, שכבר עברו ממזמן את פרק ההרצה, טובים וחזקים, ומערכת ה-ABS מצוינת – אם כי נכנסת לפעולה מעט מוקדם מדי בגלגל האחורי, במיוחד על כבישים עירוניים חלקים. לדעתנו, אגב, מערכת ABS היא חובה בקטנועי מנהלים שכאלו.

הבולמים בסך הכל טובים, וכמו שכבר כתבנו – הם עברו ריכוך משמעותי מהדגם הקודם – הדאונטאון 300, שהיה קשיח וספורטיבי הרבה יותר. לנוחות וספיגה זה מצוין, וסביר להניח שזה מה שרוב רוכשי הקטנועים מחפשים. לרכיבה ספורטיבית – פחות, מכיוון שהוא יותר נוטה להתנדנד על המתלים. בקרוב נטפל גם בנושא הזה. יש לנו תכנית מסודרת, אולם היא התעכבה בגלל הפציעה.

גם איכות החומרים, ההרכבה והגימור השתפרו משמעותית בעשור האחרון, אבל כאן יש לטייוואנים עוד דרך לעבור, וזה בא לידי ביטוי גם בדאונטאון. הפלסטיקה בסך הכל איכותית, אבל יש נפילות קטנות ומעצבנות. זוכרים שבדיווח הקודם סיפרנו לכם על הדלת של תא הכפפות השמאלי שנוטה להיפתח בנסיעה כשמכניסים לתוכה טלפון סלולרי? אז התופעה הלכה והחמירה עד כדי שבכל נסיעה היא נפתחת בכל עלייה על מהמורה או רכיבה של יותר מ-120 קמ"ש, מהרוח, גם אם אין בתוכה טלפון סלולרי. בטיפול 10,000 ק"מ הוחלף הקפיץ הקטן שמחזיק את הנועל במקום, והבעיה נפתרה לחלוטין.

עוד עניין הוא גומיית העצר שמונעת מרגלית האמצע לגעת בבלוק המנוע. זו התבלתה עם הזמן, וקצת לקראת 10,000 ק"מ הרגלית החלה להשמיע רעשים מעצבנים. גם הגומייה הזו הוחלפה (2 דקות עבודה), ומאז חזר השקט. שתי הבעיות האלו הן קטנות וחסרות משמעות, אולם הם מצביעות על הדרך הלא ארוכה שנשארה לטייוואנים כדי ליישר קו עם חזית הקטנועים היפנים והאירופאים, ועדיין לדעתנו מדובר בקטנוע טוב ואיכותי, למרות הבעיות הקטנות.

נחזור לרגע לעניין הנוחות של הדאונטאון ונספר שבתקופה האחרונה יצא לנו לרכב הרבה בהרכבה. המורכבת מדווחת על איכות חיים גבוהה מאחור – המושב רחב, נוח ותומך ויש מקום לרגליים, כך שמבחינתה אפשר לרכב ולרכב. אימצנו.

טיפול 10,000 ק"מ

הפעם לא איחרנו לטיפול והגענו ב-10,060 ק"מ – הכי מדויק שאנחנו יכולים. אבל גם הפעם לא תיאמנו טיפול מראש ופשוט הגענו בשעת בוקר למוסך המרכזי של עופר-אבניר. הבוחן קיבל את פנינו בסבר פנים יפות והקטנוע נכנס לטיפול 10,000 ק"מ – טיפול 'גדול' ראשון, כשב-20,000 הטיפול מעט מקיף יותר.

הטיפול כולל החלפת שמן מנוע (5W40 סינתטי מלא – 1.3 ל', 110 ש"ח) ומסנן שמן (65 ש"ח), שמן גיר (12 ש"ח), מסנן אוויר (88 ש"ח), פלאג (62 ש"ח), משולשים ומשקולות בווריאטור (64 ו-116 ש"ח בהתאמה), וסדרת בדיקות כללית לקטנוע. רצועת וריאטור נבדקה והיא תוחלף ב-20,000 ק"מ. זמן העבודה לפי שעתון יצרן – 1.9 שעות שהם 368 ש"ח. על הכל תוסיפו מע"מ ותקבלו 1,060 ש"ח – בהתאם למחירון הטיפולים של קימקו.

מבחינת בלאי, המצב טוב מאוד. בצמיג האחורי המקורי של KENDA יש עוד כ-40% של 'בשר' על המדרס, והצמיג הקדמי נראה עדיין כמעט חדש. רפידות הבלמים גם הן כמעט חדשות, וזאת בעיקר בשל אופי הרכיבה שלנו, הכולל בעיקר נסיעות בינעירוניות.

לאחור הטיפול המנוע נשטף, ובשורה התחתונה הטיפול היה מהיר והשירות היה טוב. שום דבר יוצא דופן.

יאללה פנצ'ר

כמה ימים אחרי הטיפול חוויתי פנצ'ר בצמיג האחורי בגלל מסמר קטן שנכנס לצמיג, נתקע בו וגרם לבריחה איטית של אוויר. אני חייב להפסיק לרכב בשוליים. מילאתי אוויר ונסעתי למוסך, אולם המוסך של עופר-אבניר היה סגור (בימי שלישי אחה"צ בחודשים יולי ואוגוסט סוגרים את המוסך ב-13:00) אז פניתי לפנצ'ריה. התלבטתי עם הצמיגאי אם להחליף את הצמיג או למשוך איתו עוד כמה קילומטרים, ובסוף הוחלט על תיקון בפטרייה עד להחלפת צמיגים. מחיר התיקון, כולל איזון לגלגל אחרי ההרכבה – 200 ש"ח כולל מע"מ. לא זול, אבל מדובר בשעה שלמה של עבודה כך שביחס לזמן העבודה המחיר בהחלט סביר.

מה הלאה?

התכנון היה לסיים את המבחן אחרי 6 חודשים, אולם בשל הפציעה שהשביתה את הרכיבה אנחנו ממשיכים את המבחן עוד קצת זמן, וזאת משום שיש לנו חשבון פתוח איתו – לבדוק כיצד ניתן לשפר את ההתנהגות הספורטיבית שלו בעזרת כמה אמצעים פשוטים יחסית. נכון, רוב הרוכבים לא יצטרכו ולא ירצו לוותר על הנוחות בשביל עוד קצת יכולות ספורטיביות, אבל אנחנו זוכרים את הדאונטאון 300 וההתנהגות שלו, ורוצים כזו. חוץ מזה, נעדכן על השינויים בדיווח הבא, ואז גם ניתן סיכום כללי שיסיים את המבחן.

סטטיסטיקה – 3 חודשים ראשונים

• 10,500 ק"מ
• 390 ליטר דלק
• 37 תדלוקים
• 10.5 ל' בכל תדלוק בממוצע
• כ-290 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
• 26.9 ק"מ/ל' בממוצע

כמה כסף עד עכשיו?

• דלק – 2,250 ש"ח
• טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
• טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח
• טיפול 10,000 ק"מ – 1,060 ש"ח

מה אהבנו?

• נוחות ותנוחת רכיבה
• מושב
• מנוע חלק ונעים
• וריאטור מצוין
• מתלים סופגים
• תצרוכת דלק
• נפח מתחת למושב
• גימור ואיכות כללית

מה פחות אהבנו?

• קשה להכניס 2 קסדות שלמות מתחת למושב
• מיגון רוח לא מושלם
• ירכתיים רחבים
• חסרה לנו יכולת ספורטיבית, אבל אנחנו על זה!

כבר יותר משלושה חודשים שהקימקו דאונטאון 350i נמצא אצלנו במבחן ארוך טווח. הקילומטרים נצברים בקצב לא רע – כ-2,000 ק"מ לחודש, כשהקטנוע משמש בעיקר לתחבורה יומיומית בינעירונית מהבית לתל-אביב וחזרה, מרחק של כ-45 ק"מ לכל כיוון.

אם בנקודה הזו אני צריך לסכם את הדאונטאון בשתי מילים, הן תהיינה יעיל ונוח.

נוח – כי הוא גדול, מרווח ומפנק, יש הרבה מקום לרגליים במיקומים שונים, ובעיקר כי המושב מספק נוחות ברמה גבוהה. אין יותר מדי אפשרות לזוז עליו מכיוון שמאחור יש את המדרגה בין מושב הרוכב לזה של המורכב ומלפנים הוא מתרומם ובולט מעט, מה שמציב את הישבן במיקום קבוע, אבל המיקום הזה נוח מאוד, גם לאורך זמן. גם מיגון הרוח בסדר גמור בסך הכל, אם כי לא מושלם.

יעיל – כי הוא בנוי היטב, מרגיש מגומר ומהודק, והוא מציע חוויית רכיבה איכותית למדי. אני מאוד אוהב את יחידת המנוע והווריאטור, למרות שבסל"ד נמוך בתחילת נסיעה יש מעין חספוס שלא קיים בקטנועי 250 סמ"ק כמו האיקסאבו או אפילו הדאונטאון 250. החספוס הזה נעלם בסל"ד בינוני ומעלה, ולכל אורך העקומה מתקבלת תאוצה חזקה והחלטית שמשאירה את רוב הקטנועים מאחור ביציאות מרמזורים.

הרכיבה הבינעירונית שלי על הכביש המהיר מתבצעת על סביב 130 קמ"ש – כמעט 7,000 סל"ד. במהירות הזו הדאונטאון נמצא עדיין בתוך אזור הנוחות שלו, ואחרי זמן קצר איתו המהירות הזו מגיעה כבר על אוטומט. אם צריך לצאת לעקיפה יש עוד רזרבות כוח לתאוצה עד 150 קמ"ש, ומשם המהירות נאספת לאט יותר, עד כ-160 קמ"ש. בסך הכל מכובד, וגם יעיל.

מה שמעניין זה דווקא תצרוכת הדלק, שעומדת אצלי בממוצע על כ-27 ק"מ לליטר – נתון שהפתיע אותי מאוד בתדלוקים הראשונים. זוהי תצרוכת דלק מעולה לכלי בנפח הזה, בעיקר בשל מהירות הנסיעה הממוצעת, שכאמור אצלי היא גבוהה למדי ביחס לקטנועים. תצרוכת הדלק הטובה ביותר שהשגתי עמדה על כמעט 30 ק"מ לליטר, והיא הושגה במהירות בינעירונית של כ-110 קמ"ש. ה'גרועה' ביותר עמדה על 25 ק"מ לליטר, בהרכבה במהירות 130-140 קמ"ש. גם כאן זה עדיין נתון מצוין ומפתיע שעומד לזכות מנוע ה-G5 של קימקו עם מערכת ההזרקה המצוינת. בכל אופן, ב-280 ק"מ נדלקת נורת הדלק, ואז נכנסים קצת יותר מ-10 ליטרים למיכל.

מבחינת התנהגות דינמית, ה-350i רוכך מעט ביחס לדגם הקודם – ה-300, וזאת כדי להשיג נוחות רכיבה גבוהה יותר. לגיטימי לגמרי לכל רוכב שעושה שימוש ממוצע בכלי, אבל אני דורש מהכלים שלי קצת יותר. בשבועות האחרונים יצא לי לרכב יותר מ-10 פעמים את כבישים 395 ו-386 – אשתאול – עין-כרם – נס הרים, ואז הרכות של המתלים באה לידי ביטוי. בשלב הראשון הקשחתי את עומס הקפיץ בצמד הבולמים האחוריים בקליק אחד – ממצב 2 למצב 3, וזה שיפר מעט את היציבות – בעיקר בהרכבה. ואז צפה הרכות של הפרונט – שכאמור סופג מצוין ברכיבה ממוצעת – עירונית ובינעירונית, אבל רך מדי לרכיבת כבישים מפותלים וגורם למעט התנדנדות של הפרונט. אז בינתיים אני מקפיד על רכיבה סופר-חלקה, ולמעשה הקצב בכבישים הללו מהיר למדי, אבל בקרוב אבצע טיפול לטלסקופים ואקשיח אותם מעט. אני מוכן להקריב חלק מהנוחות הגבוהה כדי לקבל קצת יותר יכולות 'ספורטיביות' על כבישים מפותלים. אעדכן.

נקודה מעצבנת שעלתה לאחרונה היא שכשאני טוען את הטלפון הנייד בשקע ה-USB שבתא הכפפות השמאלי ונוסע כשהטלפון בתא, למכסה התא יש נטייה להיפתח. עוד לא עליתי את הסיבה, אבל אני אגלה אותה. נקודה נוספת מעצבנת באותו הקשר היא שיש לי נטייה לשכוח בתא הזה את הטלפון כשאני מסיים רכיבה. גם על זה אני עובד.

לא מזמן קיבלתי במתנה משענת למורכב – מקורית של קימקו לדאונטאון 350i, אבל העדפתי לא להרכיב אותה – גם כי היא לא יפה לטעמי וגם כי מדי פעם אני מעמיס על הדאונטאון תיק ציוד רכיבה גדול, והמשענת מונעת את האפשרות הזו.

טיפול 5,000 ק"מ

כמו בטיפול ההרצה, גם לטיפול 5,000 ק"מ איחרתי. הפעם בכמעט 800 ק"מ, אבל יש לי תירוץ טוב – ה-5,000 ק"מ נפל על פסח, והייתי עסוק בלטייל ולרכב. אז מיד אחרי פסח הדאונטאון נכנס לטיפול במוסך המרכזי של עופר-אבניר.

הגעתי עם פתיחת המוסך ב-07:30, בלי תיאום מוקדם – למרות שעדיף כן לתאם מראש, במיוחד אם רוצים לקבל קטנוע חלופי. יועץ השירות קיבל את הקטנוע בזריזות, ולשמחתי, אפילו שלא תיאמתי את הטיפול מראש, קיבלתי קטנוע חלופי לזמן הטיפול כי באותו היום לא הייתה דרישה גבוהה.

עם הכניסה למוסך קיבלתי כרטיס עם קוד QR שאותו ניתן לסרוק בטלפון הנייד ולקבל מידע עדכני על מצב הקטנוע. לא הספקתי להשתמש בו, ובשעה 09:30 כבר קיבלתי סמס שהכלי מוכן. טוב, טיפול קטן בסך הכל והגעתי מוקדם למוסך.

הטיפול כלל החלפת שמן גיר, שמן מנוע ומסנן שמן, ובדיקות שונות על כל מכלולי הכלי לפי מפרט, בדיקות שבמסגרתן גילו שמסנן האוויר קצת מלוכלך. זה לא מפליא כי יצא לי לרכב קצת על שבילים פה ושם. לא באמת רכיבת שטח, כן? פשוט כמה מאות מטרים בכל פעם, למשל כדי להגיע למסלול מוטוקרוס כזה או אחר (לצפייה, לא להתחרות עם הדאונטאון…), או לפיקניק ביער, אבל בעונה הזו עולה הרבה אבק שלכלך את המסנן. מכיוון שעלותו של מסנן אוויר מקורי עומדת על כ-100 שקלים, העדפתי להחליף אותו ולתת למנוע אוויר טרי עם פחות הגבלה.

סך כל עלות הטיפול עמדה על 650 ש"ח כולל מע"מ. הפירוט הוא 130 ש"ח על שמן סינתטי, 14 ש"ח על שמן גיר, 75 ש"ח על מסנן שמן, 100 ש"ח על מסנן אוויר, 12 ש"ח על גומיית אטימה, 25 ש"ח על חומרים וכ-300 ש"ח על עבודה לפי שעתון יצרן. המחיר סביר בסך הכל, וראוי לציין את השירות הטוב והמהיר.

סיכום 3 חודשי שירות

קצת מצחיק להגיד את זה, אבל אני מאוד מחובר לדאונטאון 350i. הוא שימושי מאוד, נוח ומפנק, כמעט מספיק חזק לצרכיי, והקטע הזה של תא מטען ענק מתחת למושב פשוט ממכר. אגב, הצלחתי למצוא את הפוזיציה להכנסת קסדה שלמה, כולל סקאלה ריידר עליה. ואז נשאר מקום גם למעיל רכיבה. בדיווח הבא אעדכן על השיפור שאני מתכוון לעשות לטלסקופים. מקווה שזה יהיה בקרוב מאוד.

סטטיסטיקה – 3 חודשים ראשונים

• 5,800 ק"מ
• 215 ליטר דלק
• 20 תדלוקים
• 5 ל' בכל תדלוק בממוצע
• כ-300 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
• 26.9 ק"מ/ל' בממוצע

כמה כסף?

• דלק – 1,200 ש"ח
• טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
• טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח

מה אהבנו?

• נוחות תנוחת רכיבה
• מושב
• מנוע חלק ונעים
• וריאטור מצוין
• מתלים סופגים
• תצרוכת דלק
• נפח מתחת למושב
• גימור ואיכות כללית

מה פחות אהבנו?

• קשה להכניס קסדות שלמות מתחת למושב
• מיגון רוח לא מושלם
• ירכתיים רחבים

בחרתי לפתוח את הסיכום לחודש הראשון עם התמונה שבראש הכתבה, פשוט משום שהופתעתי עד כמה היא משפיעה על הקהל הרחב, כזה שפחות מבין באופנועים וקטנועים. מבחינתם, המראה הקרבי הזה מזכיר להם כלים אחרים, יקרים בהרבה. "מה זה, טימקס?" זו שאלה שנשאלתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון, בעיקר מנערים שדלוקים על אופנועים ומושא החלומות שלהם הוא מיסטר טי. עוד דבר מפתיע הוא שכמות התגובות שאני מקבל על הדאונטאון גבוהה כמו זו שהייתי מקבל על אופנועים, גם סקסיים במיוחד. מסקנה מתבקשת: העם אוהב קטנועים. מסקנה נוספת: הדאונטאון החדש עושה להם את זה, בעיקר בגלל המראה החיצוני.

עכשיו צריכה לבוא השאלה – אביעד? על קטנוע?! ועוד טייוואני?! ובכן, אני חייב להתוודות: הדאונטאון הוא בחירה חופשית שלי. יכולתי לבחור גם כלים אחרים, יותר צבעוניים ויותר סקסיים מקטנוע טייוואני של 30 אלף שקל, אבל בחרתי בדאונטאון 350i ללוות אותי ככלי תחבורה דו-גלגלי לחצי השנה הקרובה, בעיקר משיקולי נוחות יומיומית, שלה אני זקוק בתקופה הנוכחית. אז הנה, אביעד על קטנוע. בואו נצחק עכשיו, נגמור עם הסיפור הזה ונעבור לחלק המקצועי.

את הקימקו דאונטאון 350 אנחנו מכירים כבר מיולי, אז הגיע ארצה (לכתבת 'רכיבה ראשונה' עליו – לחצו כאן). הוא מחליף את ה-300 הוותיק, שהיה קטנוע מצוין בפני עצמו, אבל משדרג אותו בכל תחום אפשרי. החל מהעיצוב המרשים, דרך המנוע שנפחו גדל מ-299 ל-320 סמ"ק, נוחות המושב ותנוחת הרכיבה, המתלים שמכוילים ליותר נוחות וספיגה, לוח השעונים המפורט יותר, פנסי ה-LED, מערכת ה-ABS שמגיעה כסטנדרט, או בקיצור – בכל מקום אפשרי.

שריטה ראשונה

הדאונטאון הוא כלי גדול ורחב, במיוחד בחלקו האחורי. עד כמה הוא רחב הבנתי כבר באחד הימים הראשונים, כשעל מד המרחק פחות מ-200 ק"מ. בתמרון פשוט ליד עמוד לצורך כניסה לחניה מגן האגזוז שפשף מעט את העמוד ונשרט. לא ממש ביג דיל, אבל רשמתי לעצמי לשמור יותר מרחק מגופים כאלו ואחרים, למשל בתמרון בין מכוניות בפקקים. מילא לשרוט את מגן הפלסטיק של האגזוז על עמוד, אבל פחות מתאים לשרוט עם המגן הזה פגוש של מכונית חדשה שעלתה לבעלים שלה 130 אלף שקל ועכשיו היא תקועה בפקק.

אופי הנסיעות שלי עם הדאונטאון משלב נסיעות בינעירוניות למרחקים של 30-45 ק"מ בכבישים מהירים, עם הרבה רכיבה עירונית – בעיקר בתל-אביב. לצרכים האלה הוא מהווה עבורי פשרה כמעט מושלמת. בכבישים המהירים המהירות הנוחה היא כ-130 קמ"ש, כשיש עוד לא מעט רזרבות כוח לעקיפה. הרכיבה נוחה מאוד בזכות המושב, ששופר מאוד במעבר מה-300 ל-350, וגם מיגון הרוח בסך הכל בסדר, אבל לא מושלם. בתוך העיר הוא כאמור גדול ורחב, וכל מובי משתחל טוב יותר בין מכוניות, אבל זו פשרה מקובלת. מאוד אהבתי את הפשרה שנעשתה במתלים, שרוככו מעט ביחס לדגם הקודם. כעת הם סופגים טוב יותר וכפועל יוצא הנוחות טובה יותר, ויחד עם זאת היכולות הספורטיביות כמעט ולא נפגעו. על כך נרחיב בדיווחים הקרובים.

מפגש ראשון עם המוסך

לטיפול ההרצה קצת איחרתי – במקום ב-1,000 ק"מ יצא לי להגיע רק ב-1,250 ק"מ. לא סיפור גדול כמובן. אל המוסך המרכזי הגעתי קצת לפני שעת הפתיחה, ואת פניי קיבל יועץ השירות שקלט את הדאונטאון והכניס אותו למוסך. קיבלתי כרטיס עם ברקוד לסריקה בסמארטפון, שדרכו אפשר להיכנס לאתר המוסך ולהתעדכן און-ליין בסטטוס הטיפול. לא הספקתי להשתמש בזה, ואחרי פחות משעתיים כבר קיבלתי סמס שהדאונטאון מוכן ושאני יכול לבוא לקחת אותו.

טיפול ההרצה הוא פשוט למדי – מחליפים שמן מנוע, מסנן שמן, גומיית אטימה ושמן גיר, והכלי עובר סדרת בדיקות לתקינות כללית. עלותו של הטיפול עמדה על 490 ש"ח כולל מע"מ – לא חורג מהנורמה, אם כי לא זול.

את ההרצה, אגב, ביצעתי בשיטה שבה אני מאמין – ב-50 עד 100 הק"מ הראשונים נתתי למנוע להגיע לטמפרטורת עבודה במתינות, ואז רכבתי יחסית רגוע בתנאים משתנים – הרבה מזה ברכיבה עירונית שבה משתמשים בכל מצבי המצערת. לאחר מכן, עד הטיפול, פשוט רכבתי רגיל, תוך כדי שאני לומד את הכלי ותגובותיו. לא נרשמו אירועים מיוחדים בגזרה הזו.

נקודה שהפתיעה אותי במיוחד היא תצרוכת הדלק, שעומדת על ממוצע של 26.7 ק"מ לליטר – בהחלט נתון מכובד. ברכיבה חזקה יותר התצרוכת ירדה ל-25 ק"מ לליטר, וברכיבה רגועה אפילו גירדתי את ה-28 ק"מ לליטר. נקודת זכות גדולה לדאונטאון. עם מיכל דלק בן 12.5 ליטרים הטווח בין תדלוקים עומד על כ-280  ק"מ עד שנדלקת נורת הדלק, ואז אפשר לרכב בבטחה עוד 20-30 ק"מ ולמלא כ-10.5 ליטרים.

סיכום חודש ראשון

אחרי פרק ההתרגלות לכלי, הוא כבר נכנס אצלנו בפול גז ל'שירות מלא', ומעבר להיותו כלי התחבורה העיקרי שלי הוא ישמש את מערכת פול גז לפעילויות כאלו ואחרות כמו ליווי מבחני דרכים. בחודש הראשון הוא עבר תחת ידינו 1,700 ק"מ, חלק גדול מהם ברכיבה בינעירונית, וזה אופי השימוש הצפוי לו בחצי השנה הקרובה. עד עכשיו אני מרוצה מאוד – מהמנוע החלק, מהנוחות ומההתנהגות הדינמית, וגם מהאיכות הכללית, שעושה רושם טוב מאוד. גם על ההתקדמות של הטייוואנים בעשור האחרון נרחיב בדיווחים הקרובים. יש הרבה מה לספר.

סטטיסטיקה – חודש ראשון

• 1,700 ק"מ
• 64 ליטר דלק
• 6 תדלוקים
• 10.5 ל' בכל תדלוק בממוצע
• כ-300 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
• 26.7 ק"מ/ל' בממוצע

כמה כסף?

• דלק – 360 ש"ח
• טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח

מה אהבנו?

• נוחות תנוחת רכיבה
• מושב
• מנוע חלק ונעים
• וריאטור מצוין
• מתלים סופגים ועדיין ספורטיביים
• תצרוכת דלק
• נפח מתחת למושב
• גימור ואיכות כללית

מה פחות אהבנו?

• קשה להכניס קסדות שלמות מתחת למושב
• מיגון רוח לא מושלם
• ירכתיים רחבים