ליגל אופנועים, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הסקרמבלר 1100 – האח הגדול והחדש למשפחת הסקרמבלרים הפופולרית.
דוקאטי סקרמבלר 1100 – ב-3 גרסאות
הסקרמבלר 1100 החדש עושה שימוש במנוע ה-1,079 סמ"ק מקורר האוויר של דוקאטי, שמפיק יותר הספק (86 כ"ס) ובעיקר יותר מומנט ביחס לגרסאות ה-800, ולטענת דוקאטי המומנט גם יותר שטוח. המנוע הזה הגיע מהמונסטר 1100, אולם הוא עבר מספר שינויים על מנת לעמוד בתקנות יורו 4 ולהתאים לקונספט הסקרמבלר. ניהול המנוע החדש עם המצערות החשמליות מגיע עם 3 מצבי רכיבה – אקטיב, ג'ורני וסיטי.
פרט לכך הסקרמבלר 1100 גדול יותר מגרסת ה-800, וכך גם מיכל הדלק (15 ל'), וגם האלקטרוניקה ברמה גבוהה יותר כמו מערכת ABS לפניות של בוש מדגם M9.1 וכן בקרת החלקה – 2 בקרות שמגיעות כסטנדרט ב-1100. יש גם לוח שעונים LCD חדש, וכן שקע טעינה USB מתחת למושב ופנסי LED היקפיים.
מכלולי השלדה הם כמובן איכותיים יותר מגרסאות ה-800, כמו למשל צמיג 180 מ"מ מאחור (פירלי MT60), בולמים הפוכים של מרזוקי מלפנים ומונושוק של קאיאבה (שניהם לא מתכווננים למעט עומס קפיץ מאחור), ובלמי ברמבו רדיאליים. המשקל – 206 ק"ג כולל כל הנוזלים (211 ק"ג לגרסת הספיישל).
יש גם גרסת ספיישל המציעה גימור כרום לצביעה האפורה, חישוקי שפיצים, בולמים מתכווננים, כנפיים מאלומיניום, ועוד כמה תוספות עיצוביות כמו מערכת פליטה בגימור כרום ומושב עם ריפוד שונה.
גרסה נוספת היא גרסת הספורט, הכוללת בולמי אוהלינס מתכווננים, כיסוי מושב שונה, גרפיקה שונה וחישוקים יצוקים.
מחירו של הסקרמבלר 1100 בגרסת הבסיס נקבע על 96,900 ש"ח.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 499.6 סמ"ק, 47.6 כ"ס, 4.6 קג"מ, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מזלג הפוך 50 מ"מ, מהלך 125 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 112 מ"מ, צמד דיסקים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,139 מ"מ, בסיס גלגלים 1,443 מ"מ, גובה מושב 785 מ"מ, מיכל דלק 13.5 ל', משקל יבש 186 ק"ג, צמיגים 120/70R17, 160/60R17
בנלי לאונצ'ינו 500
מה זה?
הסיפור של בנלי מעניין למדי. החברה האיטלקית המפוארת והוותיקה, שנוסדה כבר ב-1911, דשדשה בעשורים האחרונים בין פשיטות רגל לבין ניסיונות להרים את האף מעל למים. ב-2005 המותג נרכש על-ידי קבוצת QJ הסינית, והמשמעות המידית הייתה הזרמת כספים רבים לשיקום החברה ולפיתוח דגמים חדשים. אוויר לנשימה – בדיוק מה שבנלי הייתה צריכה.
עם הרכישה על-ידי הסינית והזרמת הכספים, החלו בבנלי בפיתוח של עשרות דגמים חדשים – לא פחות. רובם דגמים בנפחים קטנים ובינוניים. המחקר והפיתוח נשאר באיטליה ומתבצע על-ידי אנשי בנלי, אולם הייצור עצמו עבר לסין כדי להוזיל עלויות, וזו אחת הנקודות שבדקנו במהלך המבחן.
הלאונצ'ינו, שהוצג כבר בסוף 2015, הוא גם שם מפואר מהעבר של בנלי, הקונספט הוא סקרמבלר מודרני, בהתאם לרוח הרטרו ששוטפת את עולם האופנועים.
בבסיס הלאונצ'ינו מנוע טווין מקבילי בנפח 500 סמ"ק עם הספק מקסימלי של 47.6 כ"ס, כלומר מתאים לרישיון נהיגה A1. העיצוב ברוח הסקרמבלרים של פעם, עם מיכל מתכת רחב, מושב שטוח ונמוך וכידון רחב, ואיכות המכלולים טובה למדי. כך למשל הכידון עבה ואיכותי, המזלג הקדמי ההפוך בקוטר 50 מ"מ (!), ועליו מותקנים צמד קליפרים רדיאליים בשרניים שיושבים על דיסקים בקוטר 320 מ"מ. הצמיגים המקוריים שאיתם מגיע הלאונצ'ינו הם פירלי MT-60 הדו-שימושיים הקרביים, שמגיעים במקור גם על הדוקאטי סקרמבלר.
גם האבזור מכובד למדי. יש כמובן מערכת ABS בהתאם לתקן יורו 4, אבל יש גם פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הקדמי המושקע, יש לוח שעונים הכולל גם תצוגת הילוך, מד טמפרטורה חיצונית ומד סל"ד דיגיטלי. המפתח מתקפל ונפתח בלחיצת כפתור – פיצ'ר נחמד ונוח, שבעיקר מעיד על ההשקעה הרבה של בנלי.
הכסף סיני, הביצוע איטלקי, הייצור בסין
ביצועים
נתחיל במנוע, שכן הוא אחת היציאות החזקות בסגמנט ה-A1. אמנם מדובר בטווין מקבילי, אבל עם זווית של 270 מעלות בין פיני הארכובה מתקבל מנוע הרחוק שנות אור מכל מה שאפשר לחשוב על טווין מקבילי. זה מתבטא בראש ובראשונה בסאונד, שהרבה יותר קרוב לטריפל כמו ימאהה MT-09 מאשר לטווין מקבילי, וזה ממשיך עם מכלול התחושות שהוא מייצר והוויברציה הנעימה שלו. מנוע מעניין שדורש מערכת פליטה פתוחה כדי לשחרר את הסאונד הנפלא שלו.
אבל מעבר למכלול התחושות, זה גם מנוע טוב. הוא גמיש ומייצר כוח זמין כבר מסל"ד נמוך מאוד, והוא מטפס בליניאריות ומושך היטב עד לקצה סקאלת הסל"ד. אמנם עם 47 כ"ס אין פה התפוצצות של כוח, אבל הוא מספיק חזק כדי לשייט על 150 קמ"ש ולדגדג את ה-200 קמ"ש בפול גז אם הכביש מספיק ישר. חתיכת הפתעה המנוע הזה.
גם ההתנהגות הדינמית טובה מאוד, ויותר. ההיגוי זריז ואינטואיטיבי, במיוחד עם הכידון הרחב שמספק שליטה רבה על הלאונצ'ינו, ובהטיה הכלי יציב ומשרה ביטחון לרוכב. מערכת המתלים מציעה פרונט הפוך בשרני בקוטר 50 מ"מ מלפנים, והוא קשיח מאוד לכוחות חיצוניים ויודע לעמוד בעומסי פנייה והטיה גדולים מאוד – קצת אוברקיל על האופנוע, אבל נראה טוב ומרגיש טוב.
הפרונט הבשרני מגיע עם קפיצים רכים למדי, כך שלמרות החוזק המבני שלו, הוא סופג היטב. שילוב מצוין. מאחור, מאידך, המתלה רך יותר על הקפיץ ונוטה להתנדנד כשלוחצים אותו חזק. הטרייד-אוף הוא כמובן ספיגה מצוינת, במיוחד ברכיבה עירונית על אספלט פחות טוב. כך או כך, כיוון של עומס הקפיץ ושיכוך ההחזרה יאזנו מעט את המתלה האחורי. השורה התחתונה היא שהלאונצ'ינו מציע התנהגות כביש טובה מאוד שכוללת ספיגה ונוחות יחד עם ספיגת כוחות וביצועים. מרשים מאוד בהתחשב בייעוד ובסגמנט.
הבלמים הקדמיים הרדיאליים גם הם חזקים מאוד, ושמחנו לגלות מערכת ABS שאינה נכנסת מוקדם מדי לפעולה, במיוחד מאחור. אנחנו חייבים להודות שיותר מהופתענו מחבילת הביצועים המצוינת של הלאונצ'ינו.
מנוע אדיר, התנהגות דינמית טובה מאוד
איך זה מרגיש?
ראשית, מצוין. רחוק ככל האפשר מכל מה שאנחנו יודעים על כלים סיניים. איכות החומרים והחלקים, איכות ההרכבה ואיכות הגימור – כולם ברמה גבוהה שהרבה יותר קרובה לכלים יפנים ואירופאים ורחוק שנות אור מהכלים הסיניים שאליהם נחשפנו בתחילת שנות ה-2000. המתכות, הפלסטיקים, הגומיות, חוטי החשמל – כולם בסטנדרט גבוה, ולמעט לוח השעונים הפשוט אין לנו ביקורת בהקשר הזה. מרשים מאוד!
הלאונצ'ינו מציע תנוחת רכיבה סקרמבלרית, עם מושב נמוך שמאפשר הגעה עם 2 רגליים יציבות לקרקע, וכידון רחב ששולח את הזרועות לפנים ומפשק אותן. כיף של תנוחת רכיבה. השילוב של מנוע גמיש והתנהגות טובה מאפשר שליטה מצוינת וקלה, ואכן קל מאוד לרכוב על הלאונצ'ינו, וזה כיף גדול. גם המורכבת דיווחה על מושב נוח, אם כי לפעמים סגרנו את מהלך המתלה האחורי על באמפים כשרכבנו בזוג.
הלאונצ'ינו מייצר מכלול תחושות כיפי ודינמי, גם בזכות תנוחת הרכיבה וקלות התפעול, וגם בזכות המנוע המיוחד שהצליח להפתיע אותנו בגדול. כסקרמבלר יומיומי עם עיצוב מעניין וייחודי, שיכול בקלות לשמש גם ככלי פנאי לסופי שבוע, הלאונצ'ינו הוא הצלחה בעינינו.
את פרק השטח שמרנו לסוף, ולא כי הלאונצ'ינו כוכב גדול בתחום הזה, אלא כי למרות העיצוב והקונספט – סקרמבלרים מודרניים כמו הלאונצ'ינו אמנם מצוידים בצמיגים דו-שימושיים ובמראה הנכון, אבל הם לא באמת מיועדים לרכיבת שטח למעט התגלגלות מהירה על שבילים. כמו שאתם רואים בתמונות גם את זה עשינו, אבל זה לא באמת הקטע שלו אלא בעיקר רכיבת הכביש. יכולת השבילים היא ערך מוסף.
איכות וגימור טובים למדי
סיכום ועלויות
ראשית, הבנלי לאונצ'ינו הוא הפתעה אדירה בעינינו. בזכות המנוע האדיר – המהנה והיעיל (תצרוכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 17 ק"מ/ל'), בזכות ההתנהגות הדינמית הטובה, בזכות העיצוב המרענן והיפה, וגם בזכות האבזור המכובד כמו פנסי ה-LED ההיקפיים.
אבל מעבר לזה, הלאונצ'ינו מאפשר הצצה אל העתיד של בנלי, שמכוונת לכלים קטנים ובינוניים עם עיצובים מרשימים, עם ביצועים פונקציונליים, ובאיכות טובה. נראה שהכסף הרב שהגיע מסין מאפשר לבנלי לא רק לפתח שפע של דגמים חדשים, אלא גם לייצר באיכות טובה, וזו בשורה חשובה גם לשוק הישראלי.
למה בשורה חשובה? בגלל המחיר. הלאונצ'ינו עולה 43 אלף ש"ח על הכביש כולל אגרות רישוי. המחיר הזה מהווה לדעתנו עסקה מעולה, שכן מקבלים בו הרבה מאוד תמורה, במחיר הנמוך ביותר מכל חבריו לסגמנט – למעט הסווארטפילן של הוסקוורנה, שהוא סינגל בעל נפח נמוך יותר.
אהבנו מאוד. עבודה יפה של בנלי וכיוון אופטימי לעתיד.
מחירון טיפולים
1,000 ק"מ – 598 ש"ח
5,000 ק"מ – 503 ש"ח
10,000 ק"מ – 1,287 ש"ח
המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
לפני כחצי שנה נחשפו גרסאות הייצור הסדרתיות, וכעת מגיעים פרטים נוספים: צמד אופנועי הכביש החדשים של הוסקוורנה – ה-VITPILEN 401 וה-SVARTPILEN 401 – הראשון קפה רייסר והשני סקרמבלר, יגיעו לייצור עד סוף 2017 ויורכבו במפעלי בג'אג' שבהודו.
הוסקוורנה VITPILEN 401
ה-VITPILEN (חץ לבן בשוודית) וה-SVARTPILEN (חץ שחור) הוצגו בתערוכת מילאנו 2016. הפלטפורמה המכאנית היא של הק.ט.מ דיוק 390, אולם עבודת הגוף היא של הוסקוורנה, ומבטאת את הגישה של הוסקוורנה לאופנועי רטרו מודרניים.
מה שמעניין, אם כי היה צפוי למדי, הוא שצמד הכלים יורכבו במפעלי בג'אג' שבהודו, על אותו פס הייצור שעליו מורכבות סדרות הדיוק 125 / 250 / 390 וה-RC125 / RC250 / RC390 של ק.ט.מ. שיתוף הפעולה העסקי בין ק.ט.מ האוסטרית לבין בג'אג' ההודית החל לפני כמעט עשור והוא נחשב הצלחה מסחררת, שכן לסדרות הדיוק וה-RC נתוני מכירות נאים מאוד, שהפכו את ק.ט.מ ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה עם למעלה מ-200 אלף כלים בשנת 2016.
תחילת הייצור מתוכננת לסתיו 2017, מה שאומר שאת הכלים הראשונים נראה בשווקים באירופה – ובכלל זה אצלנו בישראל – כבר בסוף 2017 אל תוך 2018.
הוסקוורנה 401 SVARTPILEN
על ה-VITPILEN 401 וה-SVARTPILEN 401
צמד הדגמים יושבים על פלטפורמה מכאנית זהה, המגיעה כאמור מהדיוק 390 של חברת האם – ק.ט.מ. זה אומר מנוע צילינדר יחיד בנפח 375 סמ"ק שמפיק 44 כ"ס, עם מערכת הזרקת דלק מודרנית ומצמד מחליק, ושלדת מסבך משולשי פלדה שהגיעה מהדיוק הנוכחי ולא החדש. מיכל הדלק בנפח 9.5 ליטרים, הבולמים – כמו בדיוק – הם של WP, ויש מערכת ABS מתקדמת של בוש, כמו גם פנסי LED. על הפלטפורמה הזו בנו בהוסקוורנה עבודת גוף מיוחדת שמבטאת, לטענתם, את רוח אופנועי הכביש המודרניים של המותג.
VITPILEN 401
ה-VITPILEN (חץ לבן בשוודית), הוא מעין קפה רייסר מודרני. הוא מגיע עם חישוקי שפיצים וצמיגי מצלר M5 דביקים במידות כביש ספורטיביות. תנוחת הרכיבה שוכבת יחסית, בזכות צמד הקליפ-אונים, והמושב בנוי מיחידה אחת ארוכה. מערכת הפליטה עשויה מפלדה ואלומיניום, והעיצוב נקי, זורם, ולטעמנו יפהפה.
SVARTPILEN 401
ה-SVARTPILEN 401 (חץ שחור בשוודית) לוקח את הקונספט לכיוון סקרמבלר אורבני מודרני. תנוחת הרכיבה זקופה יותר בזכות הכידון הגבוה, המושב מדורג, מערכת הפליטה מעוצבת ברוח האופנוע, יש מגני ידיים כדי להקנות אוריינטציית שטח, וגם הצמיגים תואמים – פירלי סקורפיון ראלי STR דו-שימושיים.
המחירים ינועו להערכתו סביב 45-50 ש"ח, כלומר קצת יותר יקר מהדיוק 390.
בגלריה: צמד הדגמים, ובנוסף ה-VITPILEN 401 AERO – דגם קונספט בלבד.
זוכרים את ה-701 Vitpilen? 'החץ הלבן' של הוסקוורנה – דגם קונספט של קפה רייסר מודרני שהוצג במילאנו 2015 (בתמונה בראש הידיעה)? ובכן, מסתבר שהוא בדרך לייצור סדרתי, אם כי בגרסה מעט שונה – Svartpilen (החץ השחור).
תמונות 'ריגול' שפורסמו במגזין הרשת morebikes.co.uk מראות רכיבת ניסוי על הוסקוורנה 701 שחור בתצורת סקרמבלר מודרני, עם חישוקי שפיצים, צמיגי דו"ש-כביש וכידון גבוה, שנראה מתחרה חזק לדוקאטי סקרמבלר 800. ה-Svartpilen נראה מגומר למדי ומוכן לייצור, כך שאין לנו ספק שזהו טיזר של הוסקוורנה לקראת ההצגה הרשמית בתערוכת מילאנו הקרובה בעוד פחות מחצי שנה.
תמונת ריגול של morebikes.co.uk – הוסקוורנה Svartpilen
הבסיס המכאני של ה-Svartpilen 701 הוא של הדיוק 690 של ק.ט.מ, עם מנוע סינגל 690 סמ"ק שמפיק כ-70 כ"ס, שלדת מסבך משולשי פלדה, זרוע אחורית מיוחדת עם משולשי חיזוק, ומתלים בעלי מהלך קצר של כביש. קרוב לוודאי על הבסיס המכאני הזה נעשו אי-אילו שינויים כדי להתאים אותו לסקרמבלר, גם אם מודרני.
בהוסקוורנה לא מסתירים את העובדה שהם פונים חזק לכביש, מעבר לליין אופנועי האנדורו והמוטוקרוס שלהם – שכאמור נשענים על הפלטפורמה של ק.ט.מ. גם דגמי הכביש העתידיים של הוסקוורנה יישענו על הפלטפורמות הקיימות של ק.ט.מ, ובהחלט יש עם מה לעבוד. כך למשל הווי-טווינים הגדולים של משפחת האדוונצ'ר 1090 וה-1290, הסופר דיוק 1290R/GT, מנוע הטווין המקבילי החדש בנפח 790 סמ"ק, וגם עם משפחת הדיוק הקטנה בנפח 390 סמ"ק. על בסיס הפלטפורמה האחרונה, אגב, הציגה הוסקוורנה את ה-Vitpilen 401 ואת ה-Svartpilen 401, שהיו אמורים להיות מוצגים כדגמי ייצור סדרתי כבר בתערוכות הסתיו האחרון, אולם הייצור של אלו נדחה בשנה, ככל הנראה כדי לחשוף במקביל דגמי כביש חדשים נוספים ולפרוץ לשוק אופנועי הכביש עם ליין רחב למדי.
אם לא מחשיבים את ה-701 סופרמוטו, אז צמד הדגמים שהוסקוורנה הציגה היום הם פתיחת הציר של הוסקוורנה לעולם אופנועי הכביש, ואת הדרך הזה עושה החברה בסטייל לא נורמלי. הוסקוורנה מציגה היום את ה-VITPILEN 401 ואת ה-SVARTPILEN 401 – צמד דגמי רטרו עתידניים שמשלבים מאפיינים מאופנועי העבר עם עיצוב שהוא לא רק מודרני אלא ממש עתידני ופורץ דרך.
צמד הדגמים יושבים על פלטפורמה מכאנית זהה, המגיעה בכלל מהדיוק 390 של חברת האם – ק.ט.מ. זה אומר מנוע צילינדר יחיד בנפח 375 סמ"ק שמפיק 44 כ"ס, עם מערכת הזרקת דלק מודרנית ומצמד מחליק, ושלדת מסבך משולשי פלדה שהגיעה מהדיוק הנוכחי ולא החדש שרק הוצג היום. מיכל הדלק בנפח 9.5 ליטרים, הבולמים, כמו בדיוק, הם של WP, ויש מערכת ABS מתקדמת של בוש, כמו גם פנסי LED. על הפלטפורמה הזו בנו בהוסקוורנה עבודת גוף מיוחדת שמבטאת, לטענתם, את רוח אופנועי הכביש המודרניים של המותג.
הוסקוורנה VITPILEN 401
VITPILEN 401
ה-VITPILEN (חץ לבן בשוודית), הוא מעין קפה רייסר מודרני. הוא מגיע עם חישוקי שפיצים וצמיגי מצלר M5 דביקים במידות כביש ספורטיביות. תנוחת הרכיבה שוכבת יחסית, בזכות צמד הקליפ-אונים, והמושב בנוי מיחידה אחת ארוכה. מערכת הפליטה עשויה מפלדה ואלומיניום, והעיצוב נקי, זורם, ולטעמנו יפהפה.
SVARTPILEN 401
ה-SVARTPILEN 401 (חץ שחור בשוודית) לוקח את הקונספט לכיוון סקרמבלר אורבאני מודרני. תנוחת הרכיבה זקופה יותר בזכות הכידון הגבוה, המושב מדורג, מערכת הפליטה מעוצבת ברוח האופנוע, יש מגני ידיים כדי להקנות אוריינטציית שטח, וגם הצמיגים תואמים – פירלי סקורפיון ראלי STR דו-שימושיים.
צמד הדגמים הללו הם הדגמים הסדרתיים, ותחילת השיווק מתוכנן לסתיו הבא, כלומר בעוד קצת פחות משנה.
הוסקוורנה SVARTPILEN 401
VITPILEN 401 AERO
זהו דגם נוסף שהוצג על בסיס הפלטפורמה הזו, אולם כקונספט בלבד, כדי להציג את הכיוון אליו הולכת הוסקוורנה באופנועי הכביש הבאים שלה. כך לדעת הוסקוורנה צריך להיראות אופנוע כביש עם פיירינג (ראו בגלריה)
את העובדה שימאהה חזקה בענייני הרטרו עם ליין רחב מאוד אנחנו כבר יודעים. כעת מציגה החברה בקלן דגם חדש, שבנוי על בסיס ה-XV950 – סקרמבלר בנפח 950 סמ"ק שנקרא פשוט SCR950. זאת אחרי שבשנה שעברה בנתה החברה את ה-XV950 רייסר – גרסת קפה רייסר ל-XV950.
ימאהה SCR950
למעשה ה-SCR950 לא חדש. הוא הוצג בתחילת השנה בארה"ב, אבל כעת הוא גם מגיע לשוק האירופאי. כנראה שהדרישה גבוהה.
אז ה-SCR950 הוא בעצם ה-XV950 שמעוצב בסגנון סקרמבלר. המנוע הוא הווי-טווין 60 מעלות מקורר האוויר שמפיק 51 כ"ס, כששיא המומנט – 8.1 קג"מ – מתקבל כבר ב-3,000 סל"ד. הגיר, כמו ב-XV, בן 5 מהירויות, וההינע הסופי מתבצע בעזרת רצועת הינע – קצת בעייתי אם אתם באמת מתכוונים להתגלגל איתו בשטח.
כדי להתאים לרוח הסקרמבלר ה-SCR מקבל חישוקי שפיצים מאלומיניום בקוטר "19 קדמי ו-"17 אחורי, עם צמיגי דו"ש עליהם, כידון רחב ושטוח, מושב סקרמבלרי שטוח, סכמת צביעה של פעם, וגם כמה נגיעות מהעבר כמו פלטות צד אליפטיות. חלק מהחלקים נלקחו ממדף חלפי הרטרו של ימאהה, כמו הפנס האחורי הזהה לזה שב-XSR900.
תחילת השיווק באירופה – פברואר 2017, אז הוא גם יגיע ארצה.
יתרונות: מנוע, עיצוב, אווירה, קטלוג חלקים ואפשרויות קאסטומיזציה
חסרונות: מחיר, חישוקים יצוקים, מושב לא נוח
שורה תחתונה: הגרסה הפחות יקרה של ה-R nine T עדיין מגניבה לא פחות מהמקור
מחיר: 119,000 ש"ח
מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר או סטריט-בוב, דוקאטי סקרמבלר 800
נתונים טכניים: מנוע בוקסר טווין 1,170 סמ"ק, 8 שסתומים, 110 כ"ס, 11.82 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, בקרת החלקה, מזלג טלסקופי 43 מ"מ מהלך 125 מ"מ, מתלה אחורי פרהלבר מהלך 140 מ"מ, בלמים קדמיים צמד דיסקים 320 מ"מ, אחורי דיסק 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,175 מ"מ, בסיס גלגלים 1,527 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, משקל מלא 220 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR19, 170/60ZR19
ב.מ.וו R nine T סקרמבלר
מה זה?
גרסת הסקרמבלר של הב.מ.וו R nine T הוצגה השנה, כשלוש שנים אחרי הצגתו של הנינט המקורי ובעקבות ההצלחה האדירה לה זכה הדגם בעולם (כמעט 10,000 יחידות נמכרו ב-2015 לבדה!). הבסיס הוא ה-R nine T, אולם כמה חלקים הוחלפו או שונמכו על מנת לקבל תצורת סקרמבלר עם נטיית שטח, למשל גלגל "19 מלפנים (לעומת "17 בנינט המקורי) – המאפיין העיקרי של הסקרמבלרים, ועל הדרך כדי להוריד עלויות.
כך למשל הפרונט ההפוך הוחלף, יחד עם המשולשים, באחד קונבנציונלי הכולל גם 'גרמושקות', חישוקי השפיצים של ה-R nine T המקורי הוחלפו ליצוקים (כאמור, "19 קדמי), לוח השעונים שונמך לשעון אחד עגול, והקליפרים הקדמיים כבר לא רדיאליים אלא בעלי גשר קבוע רגיל. גם יחידת הזנב שונתה, לכזו עם אוריינטציית סקרמבלר, וכך גם המושב השטוח והצר, מיכל הדלק, ומערכת הפליטה עם צמד הדודים שעולים אל מתחת למושב – כמו בסקרמבלרים של פעם. השינויים הללו אפשרו לסקרמבלר להיות זול יותר ב-16,000 ש"ח כאן בארץ מהנינט המקורי. אגב, בעתיד צפויות לצאת גרסאות נוספות על בסיס ה-R nine T.
ה-R nine T הוא אופנוע רטרו של ב.מ.וו שיוצר בתחילה לציון 90 שנה למנוע הבוקסר המיתולוגי. בבסיסו מנוע הבוקסר מקורר האוויר האחרון שיוצר על-ידי ב.מ.וו, כלומר זה ששכן ב-R1200GS עד 2012. הוא מפיק 110 כ"ס ומספק ערימות של מומנט. סביב המנוע שלדת צינורות שבה המנוע הוא גורם נושא עומס מרכזי, וכל השאר זה עבודת הגוף.
וזה למעשה הקטע העיקרי ב-R nine T – המקורי וגם הסקרמבלר. האפשרות לקסטם אותו ולהפוך אותו לאישי על-ידי שימוש בחלקים רבים שב.מ.וו מציעה בקטלוג החלקים העשיר שלה.
סקרמבלר מודרני יפהפה
ביצועים
רוב הרוכשים של הנינט, בעיקר בגרסת הסקרמבלר, פחות יתעניינו בסעיף הביצועים, אבל בכל זאת כמה מילים, ונתחיל במנוע. אנחנו פשוט אוהבים את המנוע הזה, והוא הזכיר לנו כמה אהבנו אותו ב-R1200GS לפני שעבר לקירור נוזל (אגב, גם את מקורר הנוזל אנחנו אוהבים לא פחות). העניין פה הוא לא ההספק, כאמור 110 כ"ס, אלא שני דברים אחרים. הראשון הוא המומנט, והשפע שיש ממנו בכל נקודה, והשני הוא הווייב, התחושה, או מכלול התחושות המיוחד שהמנוע הזה יודע לייצר. הוויברציות העדינות האלו עם התחושה הכל כך מיוחדת של הבוקסר טווין של ב.מ.וו. תוסיפו לזה סאונד בשרני ממערכת פליטה שמרגישה משוחררת למדי – בניגוד לכל היורו 4, ותקבלו מנוע סופר-מהנה לכל החושים. לא פעם מצאנו את עצמנו עומדים ברמזור ומפמפמים את הגז בקטנה, ככה בשביל לשמוע את המנוע מעלה מעט את הסל"ד מסרק. תענוג.
ההתנהגות הדינמית על כבישים מעט פחות מדויקת מאשר הנינט המקורי כשזה מגיע לכבישים מפותלים, בעיקר בגלל ה-"19 הקדמי. יחד עם זאת, אחיזה יש בשפע, גם כי קיבלנו את הסקרמבלר עם צמיגי 100% כביש לעומת צמיגי הדו"ש שאיתם הוא מגיע במקור. אנחנו בסדר עם זה כי בכל מקרה לא תכננו לרדת איתו לשטח, וגם אם כן – לא משהו שבו הצמיגים יהוו בעיה.
מנוע הבוקסר הזה ממכר
איך זה מרגיש?
בתכלס זה הסעיף החשוב, ובמילה אחת נענה על השאלה בתשובה – נהדר!
הסקרמבלר הוא כיף של אופנוע שמשרה על הרוכב אווירת נינוחות נעימה. שוב, ביצועים זה לגמרי לא הקטע שלו (למרות שהוא לא פראייר), אלא הווייב. הרכיבה הנינוחה והכיפית. הבוקסר מפמפם מתחתיך, אתה רכון מעט קדימה אל הכידון הרחב שנראה שנלקח מ-R1200GS, אין שום מיגון רוח, והתחושה הכללית היא ששלפו אותך ואת האופנוע מסרט של שנות ה-60. עד שאתה מוריד את הראש ורואה שאתה על אופנוע מודרני של שנת 2016.
הסקרמבלר משייט בנינוחות על 130-140. למנוע יש הרבה יותר, ואם תאמצו את שרירי הצוואר תראו גם יותר מ-200 קמ"ש על השעון, אבל זה לגמרי לא הקטע שלו. למרות השם – סקרמבלר – שמביא איתו אוריינטציית שטח, לנו הוא דווקא הביא חשק להסתובב בתל-אביב בין בתי קפה וברים לסיבובי דאווין.
כמות המבטים, תשומת הלב והתגובות שהסקרמבלר שאב הן המדד לכמה אנשים אוהבים את האופנוע, ואת הסקרמבלר אהבו. זה לא מפליא, שכן יש לו שילוב יפהפה של רטרו ומודרני. המושב למשל, נראה לגמרי שנות ה-60 (וגם לא נוח לרוכב ועוד יותר למורכבת האומללה), אבל האלומיניום שסביבו נראה הייטק לגמרי. אותו הדבר מיכל האלומיניום, שבתצורה הכללית שלו מזכיר את פעם, אבל בירידה לפרטים, כמו למשל גימור הצביעה או שילוב הצבעים, רואים כמה 2016 הוא, ועוד אחד איכותי. וככה זה בכל האופנוע – בלוח השעונים, בכידון ובבתי המתגים, בפנס. הבנתם. בכל מקום.
אחד האלמנטים שמקלקלים מאוד את העיצוב הנפלא של הסקרמבלר הוא החישוקים היצוקים. סקרמבלר צריך חישוקי שפיצים אותנטיים. למזלם של רוכשי האופנוע, בב.מ.וו מציעים סט חישוקי שפיצים מקורי, כשאפשר להזמין אותם ישירות עם האופנוע. אנחנו לא היינו חושבים פעמיים.
הווייב, הרוח, האווירה!
סיכום ועלויות
ה-R nine T לקח את קונספט הנינט לכיוון הסקרמבלר, והתוצאה מגניבה לגמרי. הוא נראה מעולה, הביצועים טובים למדי, הווייב כיפי לגמרי, וכמובן יש את האפשרויות האינסופיות לקסטומיזציה. ואחרי הכל צריך לזכור שרק האריזה היא בכאילו רטרו. בפנים מדובר על אופנוע מודרני לחלוטין, כולל בקרות אלקטרוניות – ABS ובקרת החלקה.
מחירו של הסקרמבלר נקבע בארץ על 119 אלף ש"ח, לעומת 135 אלף ש"ח לנינט הרגיל. הפער מהמתחרים הישירים, למשל דוקאטי סקרמבלר בגרסה היקרה שלו, עומד על יותר מ-35 אלף ש"ח, אבל בפועל הב.מ.וו מציע מכלול תחושות שלא תמצאו אצל המתחרים, כשאפשר לאהוב את זה או לא. אפשר לסכם בכך שה-R nine T סקרמבלר הוא אופנוע אווירה, והוא עושה את זה מצוין. רק המחיר…
בעתיד, אגב, תהיינה גרסאות נוספות ל-R nine T. מעניין נהיה בגזרה.
הגרסה השנייה ובהחלט לא אחרונה של ה-R nine T – הרודסטר-רטרו של ב.מ.וו – הגיעה ארצה. מדובר בגרסת הסקרמבלר של ה-R nine T – גרסת הומאג' לסקרמבלרים של שנות ה-50 וה-60, שגם היו נוסעים בשטח.
ב.מ.וו R nine T סקרמבלר – כאן עם חישוקי שפיצים
הסקרמבלר הוצג בתערוכת מילאנו האחרונה, והוא משתמש בפלטפורמת ה-R nine T כדי ליצור אופנוע רטרו מודרני עם עיצוב ברוח אופנועי הסקרמבלר של פעם, כולל אלו של ב.מ.וו.
לצורך כך הוחלפו חישוקי השפיצים בקוטר "17 בכאלו בקוטר "17 מאחור ו-"19 מלפנים, עם צמיגים דו-שימושיים עליהם. כדי להוזיל עלויות הוחלף המזלג ההפוך שהיה במקור לאחד קונבנציונלי וזול יותר, וגם חישוקי השפיצים פינו את מקומם לכאלו יצוקים, וחבל, שכן אין יותר מתאים מסקרמבלר לקבל חישוקי שפיצים. המאוכזבים יוכלו להחליף את החישוקים היצוקים לכאלו אותנטיים עם שפיצים. פרט לכך עוצבה מחדש כל עבודת הגוף של האופנוע – מהפנס הקדמי, דרך מיכל הדלק העשוי אלומיניום ועד המושב, וגם מערכת הפליטה עלתה אל מתחת למושב. לטעמנו הוא נראה נפלא, במיוחד כשרואים אותו פנים אל מול פנים.
בליבו של ה-R nine T סקרמבלר מותקן מנוע הבוקסר מקורר האוויר מהדור הקודם של ב.מ.וו, שמפיק 110 כ"ס, והוא מגיע עם מערכת ניהול מנוע מתקדמת, מערכת ABS ומערכת בקרת החלקה. כמובן שמי שרוצה נגיעות אישיות לאופנוע יוכל למצוא שפע חלקים בקטלוג האביזרים המקורי של ב.מ.וו.
מחירו של ה-R nine T סקרמבלר נקבע בארץ על 119,000 ש"ח, שהם 16,000 ש"ח פחות מגרסת הבסיס – הרודסטר R nine T.
בב.מ.וו מרוצים מההצלחה של ה-R nine T ברחבי העולם, ולכן מפתחים דגמים נוספים. כך למשל בפברואר הוצגה גרסת 'ספורט' לשוק הבריטי בלבד, וביוני האחרון הוצגה גרסת קונספט בשם 'האגם הוורוד' כהומאג' למרוצי הדקאר של פעם. בעתיד הקרוב צפויה ב.מ.וו לשחרר גרסאות נוספות של ה-R nine T, כולל גרסת קפה רייסר.
ברק כהן, מנהל חטיבת ב.מ.וו ומיני בדלק מוטורס, מציג את הסקרמבלר באירוע הלקוחות של ב.מ.וו בשישי האחרון
גרסאות קונספט לאופנועים כאלה ואחרים מוצגים על ידי היצרניות באופן קבוע, ולפעמים הם אפילו מעניינים, אבל האופנוע הזה הצליח לרגש אותנו: ב.מ.וו משחררת גרסת קונספט לסקרמבלר חדש שמבוסס על ה-R nine T, רק שהסקרמבלר הזה הוא הומאג' ל-G/S של גאסטון ראייה שניצח את הדקאר בשנים 1984 ו-1985.
ב.מ.וו R nine T סקרמבלר Lac Rose
הבסיס הוא כמובן ה-R nine T בעל מנוע הבוקסר בנפח 1,170 סמ"ק, אולם כדי להפוך לסקרמבלר הוא קיבל מתלים עם מהלך ארוך יותר, חישוקי שפיצים עם קדמי בקוטר "19 וצמיגי שטח עליהם, ועיצוב ועבודת גוף שעוצבו בהשראת ה-G/S של סדנת HPN, שכאמור ניצח פעמיים את הדקאר בשנות ה-80 עם הרוכב האגדי וקצר הקומה גאסטון ראייה. הקונספט אף נושא את המספר 101 – מספר הרוכב של ראייה בדקאר 1985.
גם השם של האופנוע מעניין – 'Lac Rose' – האגם הוורוד – האגם בדקאר, בירת סנגל, שבו הסתיים ראלי הפריז-דקאר ב-29 השנים שבהן הראלי התקיים באפריקה.
הקונספט החדש הוצג בפסטיבל צרפתי, וקרוב לוודאי שגרסת סקרמבלר סדרתית ל-R nine T תוצג כבר בחודשים הקרובים ותצא לשווקים מיד לאחר מכן. אנחנו מאוהבים!
בתמונה: גאסטון ראייה וה-G/S איתו ניצח את הדקאר ב-1984.
ב.מ.וו לא משתוללת במילאנו. רק לפני כמה ימים חשפה החברה את ה-G 310 R – נייקד חדש וזול על פלטפורמה חדשה שתניב מספר דגמים בעתיד (להערכתנו כבר בקרוב נראה גרסת GS דו"שית ולאחר מכן גרסה ספורטיבית שתיקרא S או RR), ויומיים לפני פתיחת התערוכה דלף לרשת סרטון רשמי של ה-R nine T בגרסת סקרמבלר. כעת חושפת החברה באופן רשמי את הסקרמבלר (תמונות בגלריה), שלפי המפרט הטכני עשוי להיות זול יותר מה-R nine T המקורי (חישוקים יצוקים, מזלג קונבנציונלי במקום ההפוך, מיכל דלק מפלדה במקום אלומיניום), וכמובן עם אינספור אפשרויות קסטומיזציה. אגב, ייתכן שבעתיד נראה גרסאות נוספות של ה-R nine T, ולא מן הנמנע שיהיו אלו גרסאות רטרו נוספות, למשל גרסאות GS ו-S כהומאג' לדגמי ה-R90 של שנות ה-80.
R nine T סקרמבלר
פרט לאלו חושפת ב.מ.וו את צמד ה-F700GS ו-F800GS המחודשים. אין בהם שינויים מכאניים, אולם יש מתיחת פנים קלה, בעיקר בפאנלים המכסים את מיכל הדלק, אבל גם בכמה מקומות נוספים. העניין העיקרי השנה בצמד ה-GS-ים הוא האפשרות לסכמות צביעה מעניינות שנקראות סטייל 1 וסטייל 2, ומגיעות בין היתר בצביעות שונות לשלדה, לקפיץ הבולם האחורי, למושב, וכמובן לפלסטיקה.
