תגית: רישיון נהיגה

ילדים דוהרים ומשתוללים על קורקינטים ואופניים חשמליים – בלי הכשרה, בלי הבנה בסיסית של הסכנה, ולעיתים על כלים משודרגים שטסים ב־80 קמ"ש – זה מחזה שכיח מאוד בערי ישראל. האנרכיה הזו עשויה להיבלם בקרוב: ועדת הכלכלה אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית תיקון שיאפשר לדחות בשנה את מועד הוצאת רישיון הנהיגה למי שייתפס רוכב על כלי חשמלי קטן בניגוד לחוק.

לפי ההצעה שאושרה, מי שייתפס רוכב על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16, או שירכב על אופניים וקורקינטים חשמליים לא תקינים או ללא הכשרה מתאימה – הגיל המינימלי שבו יוכל להוציא רישיון נהיגה על כל רכב אחר יידחה בשנה.

סגן היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד דוד טמיר, הסביר בפתח הדיון כי ההצעה לדחות בשנה הוצאת רישיון תחול גם על מי שייתפס מבצע עבירות תנועה, לרבות רכיבה ללא קסדה. רשימת העבירות שיגררו הטלת סנקציה זו טרם גובשה סופית, אך היא כוללת גם עבירה של הרכבת אדם אחר ואי-ציות לרמזור אדום.

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, מסביר כי מבחינת רוכבי הקטנועים והאופנועים מדובר על בשורה בעלת משמעות בלתי מבוטלת: "נכון, לכלים האלו יש מנוע חשמלי, וחלקם מגיעים למהירויות גבוהה ביחס ליכולת הבלימה והיציבות – אבל מבחינת בית המשפט העליון הוא לא נחשב רכב מנועי. במילים פשוטות: רוכב על אופניים או קורקינט חשמלי שנפגע בתאונה עם קטנוע או אופנוע ייחשב מבחינה משפטית כמו הולך רגל. גם אם הוא חצה באדום, האחריות לפיצוי מוטלת במלואה על הרוכב ועל המבטח בפוליסת החובה של הקטנוע או האופנוע. לא מתווכחים על אשמה – זו אחריות מוחלטת".

ההשלכות של הדבר הן קריטיות: "לעיתים קרובות אנחנו נתקלים במצבים שבהם צעירים רוכבים על כלי תחבורה שמבחינה משפטית נחשבים לרכב מנועי, אבל בלי ביטוח חובה, ואז, כאשר שמתרחשת תאונה, הם נחשפים לתביעות כבדות – שבסופן הם עלולים לשלם את הפיצוי מכיסם. לא מאות, לא אלפים – לפעמים מאות אלפים ואף יותר", אומר עו"ד ורשה.

המהלך של ועדת הכלכלה חיובי בהחלט, ולאיש אין ספק לגבי נחיצותו. הבעיה, כמו תמיד, היא ביישום: "דחיית הוצאת הרישיון בשנה לצעירים שרוכבים בניגוד לחוק ומצפצפים על כולנו היא מהלך נכון ומרתיע, אך כזה שלא יהיה אפקטיבי אם המשטרה והרשויות המקומיות לא יאכפו אותו. במצב כזה החוק יישאר אות מתה, כמו רוב החוקים שחוקקו ולא נאכפו. הגיע הזמן לעשות סדר בכבישים ולהחזיר את תחושת הביטחון למשתמשי הדרך", מציין עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. גם הוא מודה ללא היסוס: "הכאוס בכבישים הפך כבר לבלתי נסבל ולמסוכן, כאשר בני נוער רבים עולים על הכביש עם אופניים וקורקינטים חשמליים ורוכבים ללא הכרת חוקי התנועה הבסיסיים. רכיבה נגד כיוון התנועה, מעבר באור אדום, אי-ציות לרמזורים – מסכנים אותם ואת שאר משתמשי הדרך, וכמובן גם את רוכבי האופנועים והקטנועים".

זו אינה הבעיה היחידה: גורם שמכיר מקרוב את התנהלות אגף התנועה והתביעה המשטרתית מודה כי נכון להיום, גם אחרי תאונות קשות במעורבות אופניים וקורקינטים חשמליים, אף אחד לא טורח לבדוק האם הכלי כלל רכיבים משופרים. לפיכך, לדבריו, הסיכוי כי המשטרה תאכוף את העניין אפסית: "אני מתקשה לראות מצב שבו השוטר מרים את הצמיג האחורי של הקורקינט, מסובב את המצערת, ונוכח לגלות לאיזו מהירות הכלי מגיע. גם כיום, כאשר רוכבים חולפים על פני ניידת משטרה שנמצאת בתנועה, במהירות שגבוהה משמעותית מהמהירות המותרת – 25 קמ"ש – השוטרים נשארים, במרבית המקרים, אדישים".

כחצי מההרוגים בתאונות אופנועים וקטנועים בשנים 2023 ו-2024 רכבו ללא רישיון נהיגה בכלל או ללא רישיון נהיגה המתאים לדרגת הכלי – כך עולה מספר המגמות שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), אשר בוחן את המגמות העיקריות בתחום הבטיחות בדרכים בשנים האחרונות.

בספר המגמות המקיף יש התייחסות מפורטת לאופנועים וקטנועים, ומהנתונים עולות מגמות מטרידות – חלקן ידועות, שעליהן כתבנו לא פעם, וחלקן עלו לאחרונה. כך למשל, רוכבי דו-גלגלי נפגעים פי 5 מחלקם היחסי במצבת כלי הרכב ובנסועה – הן בדרכים עירוניות והן בבין-עירוניות.

בשנת 2023 מתוך כל 10,000 רוכבים פעילים עד גיל 24, נפצעו קשה או נהרגו כ-40 רוכבים, ואחד מכל 250 רוכבים נפצע קשה או נהרג. ב-2024 מספר הרוכבים הצעירים הנפגעים זינק ועומד על 1 מכל 200 שנפצעו או נהרגו. לעומת זאת, פחות מ-6 רוכבים שנפגעו או נהרגו השתייכו לקבוצת הגיל שבין 35 ל-54. מכאן שהסיכון לפגיעה של רוכב צעיר עד גיל 24 הוא פי 6.5 יותר מרוכב בוגר.

על פי הרלב"ד, גורם נוסף שמשפיע באופן ניכר על הסיכון להיפגעות הוא משקל האופנוע ונפח המנוע שלו. מעבר לכך, קיים פער מהותי בין נפגעים המחזיקים ברישיון נהיגה מתאים לבין כלל הנפגעים שכוללים רוכבים ללא רישיון בכלל או ללא רישיון מתאים לנפח עליו רכבו. על פי גורמים המעורים בנתונים, כמחצית מההרוגים בשנה האחרונה (כ-50 הרוגים) רכבו ללא רישיון בכלל או ללא רישיון מתאים לסוג האופנוע (רכבו עם רישיון נהיגה בדרגה A1 על אופנוע בלתי מוגבל הדורש רישיון נהיגה A).

עוד עולה מהנתונים כי מתוך 10,000 רוכבים על אופנועים גדולים נרשמו 17.4 נפגעים (פצועים או הרוגים). אם מסירים את הנפגעים ללא רישיון מתאים, המספר יורד ל-8.5 נפגעים (פצועים קשה או הרוגים) לכל 10,000 רוכבים. הפער בין אופנועים 'כבדים' לאופנועים בינוניים וקטנועים קלים הוא גדול מאוד בשיעור ההיפגעות. מתוך 10,000 רוכבים עד נפח 125 סמ"ק נפגעו או נהרגו 5 רוכבים. מתוך 10,000 רוכבים מ-125 עד 400 סמ"ק נרשמו 7.5 נפגעים או הרוגים, מתוכם 1.5 ללא רישיון מתאים.

אם משקללים את כלל המספרים עולה כי הסיכון לפציעה קשה או מוות לרוכב על אופנועים בנפחים גדולים גבוה פי 3.5 ביחס לרוכבי קטנוע. אם מוציאים מהמשוואה רוכבים ללא רישיון נהיגה, סיכוי ההיפגעות של רוכב על אופנוע כבד לעומת רוכב קטנוע עד 125 סמ"ק גבוה 'רק' פי 2.

בשקלול נתון של נפגעים ביחס לנסועה של מיליארד ק"מ עולה כי הסיכון להיהרג או להיפגע קשה ברכיבה על אופנוע בנפח 400 סמ"ק ומעלה גבוה פי 1.9 מרוכבי אופנועים עד 125 סמ"ק, ופי 2.1 מרוכבי אופנועים בנפחים של 126 עד 400 סמ"ק. הסיכון יורד בקרב רוכבים בעלי רישיונות נהיגה מתאימים, בעיקר כשמדובר באופנועים בנפח של 400 סמ"ק ומעלה. יחד עם זאת חשוב להדגיש שקטנועי 125 סמ"ק הם עירוניים במהותם, ולכן הסיכון להיהרג בתוך העיר נמוך יותר מאשר על אופנוע בנפח גבוה ברכיבה בין-עירונית.

נזכיר כי בנוסף לנתונים אלו, נתוני העבר מראים כי כמחצית מרוכבי האופנועים והקטנועים רוכבים ללא ביטוח חובה בתוקף, מה שמתכתב היטב עם הנתון של מחצית מההרוגים שרכבו ללא רישיון נהיגה או ללא רישיון נהיגה המתאים לסוג הכלי.

במשרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, מקדמים תיקון לתקנות התעבורה, על-מנת לאפשר ייבוא קטגוריות חדשות של אופנועים דו ותלת-גלגליים, תוך הגדלת מגוון הדגמים המותרים בייבוא, לפי התקינה האירופאית: L1e-b – קטנועים חשמליים המוגבלים למהירות של 45 קמ"ש (Moped), ו-L5e – קטנועים תלת-גלגליים. ההשפעה על הקהל הישראלי זניחה מפני שלא מתאפשר לרכוב עליהם עם רישיון B.

התיקון מתבסס על המלצות צוות מקצועי שסקר את כלל הקטגוריות בהתאם לרגולציה האירופית על כל היבטיה, לרבות הנדסת תנועה ותשתיות, השפעה על זרימת התנועה והגודש בכבישים, והשוואת דרישות הרישוי למקובל באיחוד האירופי, בהתאם לתקנות התעבורה ושמירה על בטיחות המשתמשים. התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת קטגוריות חדשות ושונות אשר אינן מותרות לייבוא ותנועה בכבישי ישראל, אך נכנסים למדינה תחת סיווגים אחרים, ודורשים מענה רגולטורי מתאים, כגון ה'ריקשות' המודרניות מסוג תלת אופנוע משא.

עד היום, הוסדרו בתקנות התעבורה בישראל, רק חלק מסוגי הכלים הנמנים על קטגורית L לפי התקינה האירופית. חלק מסוגי הכלים מהקטגוריות שאינן מאושרות לייבוא, הוכנסו תחת סיווג רכב תפעולי, קלנועית או אופניים חשמליים. מדובר למעשה בייבוא עוקף ללא דרישות תקינה, אשר תורם להרחבת השימוש בכלים אלו בדרכים שאינן מיועדות לכך תוך זליגת הכלים שאינם עומדים בדרישות התקינה, ולכן בעלי רמת בטיחות נמוכה, גם לכבישים ציבוריים.

רכב תפעולי מותר לשימוש רק באזור סגור המוגדר כאזור תפעולי, שעליו אחראי מפקח מורשה. כלים תפעוליים אינם עוברים מבחן רישוי שנתי, וחלקם אף עולים על כבישים ציבוריים בניגוד לחוק וכתוצאה מכך אינם מכוסים בטיחותית ומסכנים את עצמם ואת משתמשי הדרך.

התיקון גם יאפשר אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת-גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והתיקון יאפשר להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.

אימוץ הקטגוריות החדשות יאפשרו ייבוא ושימוש חוקי בישראל של קטגוריות אופנועים L1e-B, שהם קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped), ותלת-גלגליים (L5e-A ו- L5e-B), וכך יסדירו את השימוש בהם תוך הקפדה על ייבוא לארץ של כלים שעומדים בדרישות התקינה האירופית המחמירה, שמירה על בטיחות הרוכבים והציבור.

הפרסום העדכני של משרד התחבורה הוא למעשה עדכון ורענון הידיעה אשר פורסמה בקיץ 2020, מה שמראה על קצב הדברים במשרדים ממשלתיים. אז דובר על אישור דרגות רישוי חדשות בהתאם לתקינה האירופאית. במדינות אירופה נמכרים כלים מקטגוריית L1e-b – קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped) – כתחליף עירוני זול, שקט ולא מזהם לקטנועים קונבנציונליים. הם מספקים מהירות גבוהה יותר מאופניים חשמליים ומאפשרים נסיעה בטוחה בכבישים עירוניים. אופניים חשמליים מורשים בישראל למהירות של עד 25 קמ"ש, ויוצרים פער מסוכן בין מהירות הנסיעה שלהם לזו של התנועה מסביב. הרעיון הוא לאשר הקטגוריה כאמצעי זול משמעותית מקטנועים 125 סמ"ק. כלים אלו יחויבו אמנם ברישוי ובביטוח, אך בתעריף שנגבה מקטנועי 50 סמ"ק, קרי בין 1,500 ל-2,000 שקלים בשנה, שזה פחות ממחצית ממחיר ביטוח החובה מהפול שמשלמים רוכבים 125 סמ"ק. בנוסף, במרבית מדינות אירופה, הרכיבה על קטנועים חשמליים מדרגת רישיון זה מותרת לבעלי רישיון B לרכב פרטי, כך שאין צורך להוציא רישיון נהיגה לדו-גלגלי.

ההמלצה של הדרג המקצועי הייתה לחייב את הכלים החשמליים האלו בחובת רישיון A2, כלומר יש צורך במבחן תיאוריה ומבחן שליטה. זאת בניגוד לרוב מדינות אירופה, שם כאמור כלים אלו מאושרים לרכיבה גם ללא רישיון מיוחד החל מגיל 24, או למי שכבר נושא רישיון נהיגה B לרכב פרטי.

הוועדה גם המליצה על אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת-גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והדרג המקצועי במשרד, כאמור, ימליץ להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.

חשוב לציין שהגדרת שתי הקטגוריות הללו בתקנות הישראליות מהווה עדכון זניח למדי, שכן על ציבור הנהגים והרוכבים הישראלי לא תהיה שום השפעה – כלים תלת-גלגליים וכן כלים חשמליים עד 45 קמ"ש (מופדים) מיובאים לישראל כבר היום, גם אם תחת קטגוריית רישוי אחרת. השפעה אמיתית על התחבורה הישראלית הייתה יכולה לקרות אם במשרד התחבורה היו מאמצים את התקנות האירופאיות באופן מלא ומאפשרים לרכוב על תלת-גלגלי מקטגוריה L5e או על קטנוע חשמלי עד 45 קמ"ש מקטגוריה L1e-b עם רישיון נהיגה לרכב פרטי (B).

שרת התחבורה מירי רגב: ״ההתפתחויות המהירות בתחום הרכב הדו-גלגלי בשנים האחרונות הקדימו את הרגולציה והחקיקה, ויצרו עולם חדש של קטגוריות כלי רכב שהמחוקק לא הכיר בעבר. התקנות החדשות באות לעשות סדר בשוק המורכב הזה. רכב דו-גלגלי תופס פחות מקום על הכביש ובחניה, אינו נתקע בפקקים ותורם להפחתת הגודש, ועלות הרכישה והאחזקה שלו נמוכות, ואם הוא חשמלי, הוא תורם גם להפחתת הרעש והמזהמים. לצד אלה, קיימים הסיכונים המוכרים של נהיגה פרועה וחסרת אחריות, המסכנת את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. אני מקווה כי התקנות החדשות יאושרו בהקדם ויסדירו את הענף, וכך יגבירו את הבטיחות בכבישים ויתרמו להקלת עומסי התנועה בערים״.

משרד התחבורה ממשיך לקדם מהלך שלפיו בעלי רישיון נהיגה B לרכב פרטי יוכלו לרכוב על קטנועים חשמליים עירוניים בעלי מהירות מקסימליים של 45 קמ"ש (Moped), וכן על קטנועים תלת-גלגליים. ההכרזה על השימוע בעניין יצאה אתמול, לקראת אישור המהלך בתקופה הקרובה, וזאת לאחר עיכוב של כשנתיים. 

בחודש יולי 2020 פרסמנו כי במשרד התחבורה בוחנים את האפשרות לאפשר לבעלי רישיון נהיגה לרכב פרטי (B) לרכוב על קטנועים מקטגוריית הרישוי L1e-b (קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש [Moped]), וכן מקטגוריית הרישוי L5e (קטנועים תלת-גלגליים בעלי דוושת בלם) – כפיח שמקובל ברוב המכריע של מדינות האיחוד האירופאי. כעת מודיעים במשרד התחבורה על שימוע לקבלת מידע, לקראת אישור דרגות הרישוי גם בישראל – כפי שמקובל במדינות אירופה.

כעת המהלך מקבל תאוצה, כשבמשרד התחבורה הכריזו אתמול (ב') על שימוע לקראת אישור המהלך בתקופה הקרובה. משך השימוע נקבע על חודש, ובזמן הזה יוכלו במשרד התחבורה לקבל תגובות והערות על המהלך. בסיום תקופת השימוע, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, המהלך יאושר.

המשמעות היא שנהגי רכב פרטי בעלי רישיון B יוכלו לרכוב – ללא הוצאת רישיון ייעודי – על קטנועים חשמליים עירוניים קטנים שבהם המהירות המקסימלית מוגבלת ל-45 קמ"ש, וכן על קטנועים תלת-גלגליים המותאמים לקטגוריה L5e ומציעים דוושת בלם ברגל ימין. ההיתר יינתן באופן גורף לבעלי רישיון נהיגה B, כשיידרשו שנות ותק או גיל מינימום.

נציין כי הקטנועים העירוניים החשמליים מקטגוריה L1e-b אמורים להיות תחליף לקורקינט או לאופניים חשמליים, והיתרון שבאישור מהלך שכזה, ככל שמשתמשי דרך אכן יעברו מקורקינטים ומאופניים לקטנועים חשמליים, הוא שליטה טובה יותר ורגולציה על השוק הפרוץ הזה – כולל ביטוח חובה וטסט שנתי לכלי התחבורה. בנוסף, זהו מהלך חשוב שעשוי להכניס רוכבים חדשים לתחום הדו-גלגלי ולהוריד מעט מהעומסים על הכבישים – בעיקר בערים הגדולות.

נמשיך לעדכן.

במשרד התחבורה ואגף הרישוי מתכוונים להקשות על הליך הוצאת רישיון הנהיגה A2 עד 125 סמ"ק, ו-11 קילוואט (14.9 כ"ס) לבעלי רישיון נהיגה B לרכב פרטי.

בדיון הבוקר (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא בטיחות רוכבי דו-גלגלי והדרכים להורדת מספר ההרוגים על כלים דו-גלגליים, דיברו גורמים רבים ופרסו את משנתם ואת הדרכים לצמצום מספר ההרוגים. זוהי הפעם הראשונה שבה מתכנסת הוועדה בנושא החשוב הזה, שהעומד בראשה הוא ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד תל"מ, וכשבעתיד מתוכננות ישיבות נוספות.

אחד הדוברים בוועדה היה אפי רוזן, מנהל בכיר באגף הרישוי של משרד התחבורה. על-פי רוזן, אחת התכניות שככל הנראה תצא לפועל בקרוב היא שינוי שיטת הוצאת רישיון נהיגה A2 לבעלי רישיון נהיגה B. עד היום, ובהתאם לנהוג במדינות רבות באירופה, בעל רישיון נהיגה B (לרכב פרטי) אשר מחזיק ברישיון הנהיגה לפחות 3 שנים, יכול להוציא רישיון נהיגה A2 על-ידי מבחן שליטה במגרש בלבד, ללא הצורך במינימום שיעורי נהיגה ובלי מבחן בכביש הציבורי. נציין שהרוב המכריע של בעלי רישיון B אשר מוציאים רישיון A2 דווקא כן לוקחים שיעורי נהיגה ומתרגלים שליטה במגרש.

כעת, לפי דבריו של רוזן בוועדה, בעלי רישיון B אשר מעוניינים להוציא רישיון נהיגה A2 יחויבו לא רק במבחן שליטה, אלא גם במספר מינימום של שיעורי נהיגה, וכן מבחן על הכביש הציבורי – כמו בהליך הוצאת רישיון נהיגה A1 (אם כי מספר השיעורים עדיין לא ברור).

המהלך הזה של משרד התחבורה תמוה למדי, שכן על-פי כל הנתונים שהוצגו בוועדה, וגם אלו הידועים לנו, הסיכון למוות בתאונה גדל ככל שעולה נפח המנוע וככל שיורד גיל הרוכב, ואילו כאן מדובר על רוכבים מבוגרים יותר, שמוציאים רישיון לנפח הנמוך ביותר – הפוך לחלוטין מהמאסה הגדולה של הסטטיסטיקה. בנוסף, מהלך כזה עלול לדחוף בעלי רכב אשר מעוניינים בדו-גלגלי, לעבור דווקא לקורקינטים חשמליים, אשר אינם מפוקחים ואינם תחת כל סוג של רגולציה.

מהלך כזה, ככל שייצא לפועל, יקשה מאוד על קבלת רישיון נהיגה A2 לבעלי רישיון A1, והוא עלול להוות מכת מוות לקטגוריית הכניסה A2, אשר מכניסה לתחום הדו-גלגלי בעלי רכב רבים אשר מחפשים אלטרנטיבה שתאפשר תחבורה זריזה, קלה, יעילה וזולה. ההשפעות העתידיות עלולות להיות לא רק בפגיעה אנושה בקטגוריית A2, אלא השפעות רוחב גם על שאר הקטגוריות, שכן יהיו פחות רוכבים ש'יגדלו' לנפחים גדולים יותר אחרי שהבינו את היעילות של דו-גלגלי.

תגובת איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי:

איגוד יבואני הדו-גלגלי נדהם מכך כי רפורמה מתוכננת בלימוד נהיגה ברכב דו-גלגלי לא גובשה בפורום רחב דיו, לא היוועצו עימנו ונתבשרנו על אפשרות לקבלת החלטות שגויה שלא תועיל במאום לשיפור מיומנות הרכיבה או לבטיחותם של 140,000 רוכבי דו-גלגלי פעילים, אך בהחלט תוסיף חסמים מיותרים למבקש להוציא רישיון דו-גלגלי. חסמים שהוסרו בהבנה לאורך השנים תוך שאיפה לאמץ המקובל בעולם.

1. כזכור, ישראל נמצאת במהלך של התאמת קטגוריות הכלים ורישיונות הנהיגה לאלו המקובלים באירופה. בתהליך זה בין השאר הותאמו דרגות הרישיון לפני מספר שנים, וכיום אנו בעיצומו של תהליך המבקש לבצע התאמה של אופן הנפקת הרישיון לקטגוריות השונות. לפיכך אנו תמהים כי נשקלים שינויים הרסניים ומרחיקי לכת המהווים הליכה אחורה.
2. יצוין כי מבחן השליטה במתכונתו כיום תואם את היות מבקש הרישיון נהגל רכב בעל ותק של 3 שנים לפחות. מתוך כך, תהליך הנפקת הרישיון לוקח בחשבון כי אותו נהג מכיר את חוקי התנועה , עבר בהצלחה תיאוריה, נוהג באופן מעשי בכבישים, ולכן נדרשת רק בחינה של שליטתו ומיומנותו בכלי.
3. מעבר לכך, בוועדה משותפת כספים-חוקה חוק ומשפט נדון נושא שיפור מיומנויות הרכיבה והוסכם פה אחד, כי הדרכה זו מוטב שתהיה על ידי בתי הספר הקיימים כיום ללימוד רכיבה מתקדמת ובטוחה, ולא תחת משרד הרישוי. תהליך זה של שיפור מיומנויות הרכיבה נמצא כיום בטיפול הממונה על הביטוח ויובא בקרוב לאישור.
4. בישראל קיימים מספר בתי ספר לרכיבה מתקדמת ובטוחה, המכשירים בין השאר את משטרת ישראל, גופי הצלה, ציי קטנועים בעיריות ורוכבים, והתוצאות מהכשרות אלו ניכרות בהורדת שיעורי הנפגעים בגופים אלו.
5. אין אנו סבורים, ובכך יש הסכמה מקיר לקיר הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב הוועדה שדנה בעניין, כי משרד הרישוי הינו הגוף המתאים להכשרה מתקדמת לרוכבים. אמנם אנו תמימי דעים כי יש צורך לרענן את תוכנית ההכשרה בלימוד הנהיגה, אך תוספת שיעורים, הוספת  חסמי כניסה על אלה הקיימים והתשת המבקשים להוציא רישיון אינה הפתרון.

6. נזכיר, כי עצם האפשרות הקיימת למבחן שליטה לבעלי רישיון B וותק של מעל ל-3 שנים, הביא לגידול של כ-40% בעלי רישיון הנהיגה בישראל, וזאת כתוצאה מהביקוש ההולך וגובר לדו-גלגלי בהיעדר פתרון תחבורתי נאות באופק. כיום, התרומה של דו-גלגלי להפחתת עומסי התנועה והורדת העלויות החיצוניות לעומת רכב פרטי, כה משמעותית, עד כי אנחנו תמהים שתוכנית זו, הנוגדת את המקובל כיום בישראל ובמדינות אירופה, נרקמת בלא שנעשה דיון מקיף, נשמעו אנשי מקצוע, הוצעו חלופות, או שנלקחה בחשבון תוכנית ההכשרה שמקודמת כיום על ידי הרלב"ד והממונה על הביטוח.
7. נדגיש כי ההשפעה של הצעות אלו נוגדת גם את התהליך המתקיים כיום להתאמת קטגוריות הרכב והרישיונות בקטגוריה L, ותשפיע השפעה הרסנית לא רק על כלי ה-125 המהווים אחוז ניכר מהכלים המשמשים כחולצי פקקים עירוניים, אלא תשפיע בצורה הרסנית גם על הקטגוריות האירופאיות שמשרד התחבורה שוקד להכניסם לתקנות התעבורה:

L1e – כלים חשמליים אישיים עד 45 קמ"ש שנועדו לשמש תחליף מבוטח מרושיין ומפוקח לקורקטים ואופניים חשמליים.

L5e – כלים תלת גלגליים המהווים חולצי פקקים עירוניים ובין עירוניים שהוכחו כבעלי מקדם בטיחות גבוה ושיעור נמוך של היפגעות.

8. בעוד שחשיבות בטיחות הדו-גלגלי היא נר לרגלינו, אנחנו מתנגדים בתוקף לפעולות שלא יועילו במאום לבטיחות אך בד בבד יטילו חסמים נוספים ומיותרים לחלוטין על ציבור רחב שמחפש פתרון למצוקת התחבורה והחנייה במדינת ישראל.

משרד התחבורה מגבש בימים אלו המלצות לקטגוריות דו-גלגלי נוספות בישראל לפי התקינה האירופאית: L1e-b – קטנועים חשמליים המוגבלים למהירות של 45 קמ"ש (Moped), ו-L5e – קטנועים תלת-גלגליים.

במדינות אירופה נמכרים כלים מקטגוריית L1e-b – קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped) – כתחליף עירוני זול, שקט ולא מזהם לקטנועים קונבנציונליים. הם מספקים מהירות גבוהה יותר מאופניים חשמליים ומאפשרים נסיעה בטוחה בכבישים עירוניים. אופניים חשמליים מורשים בישראל למהירות של עד 25 קמ"ש, ויוצרים פער מסוכן בין מהירות הנסיעה שלהם לזו של התנועה מסביב. הדרג המקצועי במשרד התחבורה ימליץ לאשר גם כן את הקטגוריה כאמצעי זול משמעותית מקטנועים 125 סמ"ק. כלים אלו יחויבו אמנם ברישוי ובביטוח, אך בתעריף שנגבה מקטנועי 50 סמ"ק, קרי בין 1,500 ל-2,000 שקל בשנה, שזה פחות ממחצית ממחיר ביטוח החובה מהפול שמשלמים רוכבים 125 סמ"ק. בנוסף, במרבית מדינות אירופה, הרכיבה על קטנועים חשמליים מדרגת רישיון זה מותרת לבעלי רישיון B לרכב פרטי, כך שאין צורך להוציא רישיון נהיגה לדו-גלגלי.

מדובר בכלים שיהיו זולים משמעותית מקטנועי 125 סמ"ק או חשמליים קיימים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 15 עד 20 אלף ש"ח. הכלים החשמליים העירוניים מקטגוריית L1e-b צפויים, על-פי ההערכות, לעלות בין 5,000 ל-10,000 שקל.

ההמלצה של הדרג המקצועי היא לחייב את הכלים החשמליים האלו בחובת רישיון A2, כלומר יש צורך במבחן תיאוריה ומבחן שליטה. זאת בניגוד לרוב מדינות אירופה, שם כאמור כלים אלו מאושרים לרכיבה גם ללא רישיון מיוחד החל מגיל 24, או למי שכבר נושא רישיון נהיגה B לרכב פרטי.

הוועדה גם תמליץ על אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והדרג המקצועי במשרד, כאמור, ימליץ להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.

איגוד יבואני הדו-גלגלי הגיש למשרד התחבורה תכנית לעידוד הרכיבה בכלים דו ותלת-גלגליים, כתשובה לעומסי התנועה הכבדים. התכנית מבוססת על מחקרים של משרד התחבורה והמכון לחקר התחבורה בטכניון, שמצאו כי הגברת השימוש בכלים דו-גלגליים יצמצמו ב-50% את קטעי הכביש העמוסים בישראל. נתון זה מבוסס על מחקר שבחן את התרומה התחבורתית והסביבתית של מעבר לנסיעה בדו-גלגלי.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בימים אלו צוות מקצועי באגף הרכב בהשתתפות אגפים נוספים במשרד התחבורה, רלב"ד ומשטרת ישראל מגבשים המלצות לקטגורית אופנועים נוספים בישראל למול התקינה האירופאית. כחלק מעבודת הצוות נבחנת האפשרות לאישור קטגוריית אופנועים L1e-b ו-L5e, כולל המלצה בדבר רישיונות הנהיגה הנדרשים לקטגוריות אלו. לאחר סיום עבודת הצוות ואישור ההמלצות, הנ"ל יובאו להתייחסות הציבור כמקובל".

תודה לאודי עציון על העזרה בהכנת הכתבה.

לאחר פיילוט שנערך בגרמניה, גיל הוצאת רישיון נהיגה על קטנועי 50 סמ"ק הופחת מגיל 16 לגיל 15. בנוסף, מחזיקי רישיון נהיגה B (רכב פרטי) יורשו לקבל רישיון A1 – מקביל ל-A2 אצלנו (עד 125 סמ"ק, 14.9 כ"ס) – ללא צורך בטסט. שני המהלכים שסופגים ביקורת עזה בגרמניה. 

נתחיל עם הנערים: משרד התחבורה בגרמניה החל לפני מספר שנים לבחון את הפחתת גיל הוצאת הרישיון לנערים. במזרח גרמניה נערך פיילוט ובו אושר לגילאי 15 להוציא רישיון רכיבה לקטנועים עד 50 סמ"ק. לאחר שקלול תוצאות ההתנסות הוחלט לאשר את המהלך החל מ-2020 באופן פורמלי. הניסוי נערך בעיקר במחוזות בהם התחבורה הציבורית לא נותנת מענה מספק לתושבים.

כל מחוז בגרמניה רשאי להחליט עצמאית אם לקבל את הגדרת החוק או לא, כלומר להשאיר את הגיל המינימלי על 16, אך ההשערות הן שרוב המחוזות, אם לא כולם, יאשרו את המהלך. כך או כך, קטגוריה A1 בגרמניה – כמו גם בשאר אירופה – תישאר מגיל 16, והיא כוללת כל כלי עד 125 סמ"ק ו-11 קילוואט (כ-14.9 כ"ס).

ההחלטה השנייה, זו שסופגת את מרבית הביקורות של מומחי התחבורה בגרמניה, מאפשרת לנהגים מעל גיל 25 המחזיקים ברישיון נהיגה B (רכב פרטי עד 3.5 טון) לפחות 5 שנים, לקבל רישיון A1 (מקביל ל-A2 אצלנו) לאופנועים עד 125 סמ"ק ו-14.9 כ"ס. לצורך קבלת הרישיון יידרשו הגרמנים לשיעור עיוני אחד ושישה שיעורים מעשיים. בישראל, דרך אגב, נדרש ותק של 3 שנים ומבחן שליטה בלבד.

הביקורת בגרמניה נובעת מהנתונים המזעזעים הבאים: אחד מכל חמישה הרוגים בתאונות דרכים בגרמניה הוא רוכב אופנוע. אם נבחן את נתוני 2018, אזי נראה ש-3,265 אנשים נהרגו בתאונות דרכים ברחבי גרמניה, מתוכם 699 רוכבי אופנועים. המומחים רוצים להדק את הפיקוח, הבקרה והשליטה על לימוד הרכיבה, ודורשים שהמדינה תחמיר את דרישות הרישיון ולא תפקיר את בני ה-15 ואת הנהגים שקיבלו רישיון רכיבה בהסבה – לחסדי המזל.

אם יש לכם מיליון שקל בחשבון העו"ש, אתם  מוזמנים לדלג על הכתבה, אולם כל האחרים שאי-פעם חלפה בראשם המחשבה להרכיב חבר, ללא שיש ברשותם רישיון נהיגה תואם לכלי המסוים וביטוח חובה בתוקף ,חייבים לקרוא אותה ולהפנים טוב טוב את המסר – לעולם לא רוכבים על אופנוע ללא רישיון ולבטח לא מרכיבים נוסע.

הסיפור שלפנינו מתחיל בבחור שמספר כי בעודו מתהלך בשכונת מגוריו "כדי להוציא את העצבים מהראש", מבחין בחברו רוכב על טרקטורון. זה האחרון מציע לו להצטרף אליו לסיבוב הרגעה. כעבור זמן מה הרוכב מאבד שליטה על הכלי והמורכב עף היישר לעבר עמוד תאורה. כמו שקורה בנסיבות כאלו, החברות האמיצה בין השניים מתחלפת מהר מאוד ביריבות משפטית: הנפגע הגיש תביעת נזיקין בסכום של שני מיליון ש"ח כנגד חברו וכן כנגד קרנית, היות ולמעשה לא היה לכלי ביטוח חובה בתוקף. אלא שקרנית דחתה את הפנייה בטענה כי בזמן התאונה התובע ידע שהנתבע נוהג ללא רשות וללא רישיון נהיגה, מה ששולל ממנו את עילת התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. או במילים אחרות – שהנהג יתמודד לבד עם ההשלכות של ההחלטה שקיבל.

הדבר היחיד ששיחק לטובתו במקרה הזה, זו העובדה כי המורכב ידע שלרוכב אין רישיון נהיגה. במסגרת הדיון בבית המשפט טען בא כוחו של הרוכב כי לאור העובדה שהנפגע בחר לרכוב על הטרקטורון כשידע שלנתבע אין רישיון נהיגה, יש לראות אותו כמי שהסתכן מרצון. לחילופין נטען כי יש לייחס לנפגע אשם תורם משמעותי. בסופו של דבר החליט בית המשפט לקזז את הפיצוי אותו ישלם הרוכב בשיעור של 50%. כך יוצא כי במקום 2 מיליון ש"ח, ישולם 'רק' סכום של מיליון ש"ח, או ליתר דיוק 1,076,000 ש"ח אם מכניסים לתוך התחשיב את ההוצאות המשפטיות.

מי שקורא את הכתבה לבטח חושב כי מדובר על מקרה פרטי ועל החלטה שגויה ומאוד נדירה, אלא שהמציאות מלמדת אחרת לגמרי: לבתי המשפט בישראל מוגשות לא מעט תביעות של חברים שהורכבו , נפצעו ותבעו את הנהג. כך למשל, במקרה אחר שנדון, חויב רוכב לשלם 255 אלף ש"ח פיצויים לצעיר שהורכב על אופנוע. הצעיר שנסע על אופנוע אשר היה נהוג על-ידי צעיר אחר ללא כיסוי ביטוחי או רישיון נהיגה מתאים, יקבל פיצויים מקרנית בעקבות פציעתו בתאונת דרכים. רוכב האופנוע שהורשע בגין העבירות שביצע ישלם לקרנית את סכום הפיצויים.

אחת מהשאלות השכיחות שמועלות בנסיבות של תאונה ללא ביטוח חובה היא איך ייתכן כי הפיצוי מאמיר לסכומים של מאות אלפי שקלים, אף שלעתים הפגיעה אינה קשה מאוד והנפגע חזר במידה כזו או אחרת לתפקוד מלא. על מנת להבין זאת פנינו לעו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, שישרטט עבורנו את מפת הפיצויים. אם עד כה לא השתכנעתם שזו איוולת לרכוב או להרכיב ללא ביטוח חובה בתוקף, אז תקווה כי הדברים הבאים יגרמו לכם לחשוב היטב בטרם תעשו כן.

הפסדי שכר. לא רק שתשלמו לנפגע את הפסד השכר שנגרם לו במהלך ההחלמה, אלא שבמידה ובית המשפט יקבע כי נגרמה לו פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד – אתם ורק אתם תשלמו על כך. כמה? זה תלוי בין היתר בגובה השכר שלו עד למועד התאונה, לאחוזי הנכות שנקבעו ולהיבטים נוספים. בשורה התחתונה יחושב פוטנציאל ההשתכרות שנמנע מהתובע עקב מגבלותיו החדשות ומכך ייגזר הפיצוי לו זכאי התובע.

הוצאות רפואיות. כמה עולה שעת טיפול? בקלות יכולה להגיע לסכום של חמש מאות ש"ח. תכפילו למשל ב-100 ותוסיפו את עלות חוות הדעת, ביקורי המומחים ורכישת התרופות עליהן שילם התובע. וזאת כאמור רק בהתייחס לעבר. ומה עם ההוצאות הרפואיות בעתיד? ישולמו גם ישולמו. הפיצוי בגין רכיב זה יחושב על ידי בית המשפט תוך הבאה בחשבון של טיפוליו והוצאותיו העתידיים של התובע.

עזרה של בן משפחה. כאשר בן משפחה מטפל בנפגע תוך השקעת מאמצים חריגים היוצאים מגדר הרגיל, מעבר למקובל בין בני משפחה, זכאי הניזוק לפיצוי בגין אותה עזרה, אף אם אינו משלם עבורה. רכיב זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים. וכך לדוגמה, בתיק שנדון הוחלט כי רוכבת שנפגעה בתאונה תפוצה בגין רכיב 'עזרת הזולת' ביחס לעבר וביחס לעתיד בסכום כולל של 793 אלף ש"ח.

הפסדי ממון נוספים. העיקרון המשפטי הבסיסי בדיני הנזיקין קובע כי יש להשיב את הנפגע למצבו הקודם לפני התאונה. לפיכך, כל הוצאה שכזו מוכרת, ובכלל זה – התאמת דיור, הוצאות חשמל מוגברות, הוצאות לרכישת ציוד מחשב, הוצאות כביסה מוגברות. למעשה, כל הוצאה שיוכח כי היא הכרחית לשיקום הנפגע ולהתאמת חייו למצבו הרפואי.

חסכנו מכם את הפירוט המלא של כל מרכיבי הנזק, אולם האמינו כי קיימים עוד רבים, שבסופו של דבר נערמים לכדי פיצוי שגובהו יכול למוטט כלכלית את מרביתנו. זאת כאמור בנוסף לעובדה כי מדובר על עבירת תנועה חמורה שבצידה ענישה כבדה.

אנחנו מקווים מאוד כי הדברים יחלחלו היטב ויגרמו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה – שלעולם לא מרכיבים על דו-גלגלי ללא רישיון נהיגה מתאים וללא ביטוח חובה בתוקף, גם לא ל-10 דקות ולמעשה גם לא לשנייה. זו יכולה להתברר כהחלטה הכי גרועה שקבלתם בחייכם.

זכרו: אנחנו לא מספיק עשירים כדי לרכוב ללא ביטוח חובה בתוקף.

בית הספר הישראלי לסופרבייק מציע לקהל הרוכבים קורס רישיון נהיגה ספורטיבית במסלול מוטורסיטי שדה תימן, שבסיומו יתקיים אימון רכיבה פתוח על המסלול.

הקורס יתקיים ביום שלישי, 31.7.18, החל מהשעה 10:00 ועד 14:00. הקורס ייערך בכיתה הממוזגת שבמסלול מוטורסיטי ועלותו 500 ש"ח.

בסיום הקורס יתקיים יום אימון פתוח במסלול מוטורסיטי, משעה 15:00 ועד 19:00. עלות השתתפות ביום המסלול – 200 ש"ח למתחרה פעיל ו-250 ש"ח לכלל הרוכבים.

משתתפי קורס רישיון הנהיגה הספורטיבית ייהנו ממחיר מיוחד של 150 ש"ח לאימון, ובסך הכל 650 ש"ח לקורס והאימון יחד.

ניתן לשכור אופנוע ספורט בנפח 300 או 600 סמ"ק לרכיבה באימון.

לפרטים והרשמה – לחצו על הקישור לאתר eventer המאובטח, או צרו קשר עם יוגב הרוש בטלפון 050-600-4000.

– ידיעה זו היא מודעה פרסומית בתשלום –

רוכב שרוצה להתחרות במרוצים בישראל צריך, בין היתר, רישיון נהיגה ספורטיבית – כלומר רישיון מרוצים מטעם הרשות לנהיגה ספורטיבית ומשרד הספורט.

ההליך של הוצאת רישיון נהיגה ספורטיבית כולל קורס בן 4 שעות לימוד שבסיומו עוברים מבחן, וביצוע בדיקות רפואיות, בדיקת מאמץ (ארגומטריה) ובדיקת ראייה. את הטפסים המלאים מעבירים לרשות לנהיגה ספורטיבית, ותוך זמן קצר מקבלים את הרישיון.

את קורסי הרישיון מעבירים בישראל כמה מרכזים, ביניהם מוטו-יאנג, קרוס-קאנטרי, אופנוען מאומן ו-RPM אופנועים. הקורס מחולק לשניים: בחלק הראשון לומדים על מבנה הרשות וההתאחדויות ועל הכללים הכלליים לנהיגה ספורטיבית, ובחלק השני עוברים הכשרה ענפית – במקרה שלנו על אופנועים וטרקטורונים – שבה לומדים על הדוקטרינות השונות ועל כללים הנוגעים לדו-גלגלי, כולל דגלים ומבנה מסלולים.

אחרי הקורס יש צורך לגשת לבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט, ומשם לבדיקת מאמץ באחד מהמכונים המאושרים על-ידי רשות הספורט. את כל הטפסים והאישורים מעבירים למרכז שבו התקיים הקורס, והם כבר מעבירים את הטפסים לרשות הספורט, ובמידה והטפסים והבדיקות תקינים – הרישיון יגיע תוך שבוע עד 10 ימים.

כעת, עם הדרייב החדש בהתאחדות הספורט המוטורי, היא מציעה קורס רישיון נהיגה ספורטיבית המרכז את כל הבדיקות, במקום אחד ותוך 5 שעות.

הקורס, ששני מחזורים שלו – בני 50 איש כל אחד – התקיימו בשבוע שעבר במכון וינגייט, גם מסובסד על-ידי ההתאחדות, כך שהעלות הכוללת עומדת על 447 ש"ח (במקום 697 ש"ח) – סכום הכולל את עלות הקורס (249 ש"ח במקום 449 ש"ח), עלות הבדיקה הרפואית ובדיקת המאמץ (119 ש"ח), וכן את בדיקת הראייה (79 ש"ח). בנוסף תצטרכו לשלם אגרה בת 61 ש"ח למדינה על הנפקת הרישיון.

הקורס מתחיל בשעת בוקר ברישום. במהלך היום נקראים אנשים לבצע בדיקות רפואיות ובדיקות ראייה, ובמשך 4 שעות הכוללות הפסקות מעביר המרצה את החומרים שמתחרה צריך לדעת – כאמור גם באופן כללי על מבנה הספורט המוטורי בישראל וגם בהכשרה הענפית, אופנועים וטרקטורונים. בסיום ההרצאה, נציג מהרשות לנהיגה ספורטיבית מקיים מבחן בן 25 שאלות (8 שאלות לילדים עד גיל 12), ועם סיום המבחן מגישים את כל הטפסים למארגני הקורס, והם מעבירים את החומרים לרשות לנהיגה ספורטיבית. אם עברתם את המבחן, ואין סיבה שלא תעברו, רישיון הנהיגה הספורטיבית יגיע תוך כשבוע, אם כי ברגע שהוא מאושר תקבלו למייל אישור להשתתף במרוצים.

היתרון הגדול של הקורס, מעבר לעלות המוזלת שלו ביחס לקורסים רגילים, הוא האפשרות לבצע את כל הבדיקות הרפואיות במקביל לקורס ולסיים עם כל ההליך תוך 5 שעות במקום אחד, בלי הצורך להתרוצץ בין מכוני בדיקה כאלו ואחרים.

עומר שושני, מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי: "המטרה שלנו היא פשוטה – להנגיש את הספורט המוטורי לכולם ולמזער ביורוקרטיות. קל מאוד להוציא רישיון נהיגה ספורטיבית היום, אז תוציאו רישיון ובואו להתחרות".

בשבועות הקרובים יתקיימו מחזורים נוספים של קורסים להוצאת רישיון נהיגה ספורטיבית. מועדים ופרטים תוכלו למצוא כאן אצלנו בפול גז, וכן בעמוד הפייסבוק של התאחדות הספורט המוטורי, כשיתפרסמו.