לשנת 2022 מקבל ההונדה CRF1100L אפריקה טווין גרפיקה חדשה, מנשא אחורי מקורי ושיפורים למערכת ה-DCT האוטומטית.
בהונדה הציגו את סדרת האפריקה טווין המודרנית בשנת 2016 והחזירו לתודעה את השם 'אפריקה טווין'. ה-CRF1000L – אדוונצ'ר גדול ואיכותי בעל יכולות שטח אמיתיות וטובות – כבש את עולם ההרפתקנים, כשבמקביל לגרסה הרגילה שחררו בהונדה גם גרסת DCT אוטומטית. לשנת 2018 האפריקה טווין עודכן וקיבל מתיחת פנים וגם כמה שדרוגים טכנולוגיים כמו מצערות חשמליות. במקביל נולד אח חדש – האדוונצ'ר ספורט, גרסה גדולה יותר ומאובזרת יותר שמיצבה את עצמה מול גרסאות העילית של היצרנים האירופאיים. לשנת 2020 הציגו בהונדה גרסה חדשה לגמרי בנפח 1100 סמ"ק, ובחרו להוסיף גרסת פרימיום נוספת עם מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית החדשה של שוואה – לראשונה באופנוע של הונדה – כשגם אותה ניתן לבחור עם הגיר הרגיל או ה-DCT.
הונדה CRF1100L אפריקה טווין וגרסת האדוונצ'ר ספורט ל-2022
בהונדה חושפים כעת את גרסת 2022 המעודכנת, כשהשינוי הבולט ביותר הוא הגרפיקה החדשה, וכן גרסה לדגם הבסיס הנקראת ‘Big Logo’ (לוגו גדול) – על-שם הלוגו הגדול כמובן. בנוסף, גרסאות האדוונצ'ר ספורט יגיעו עם מנשא אחורי מקורי מהיצרן. האדוונצ'ר ספורט גם מקבל גרסת צבע ייעודית בשם ‘Cracked Terrain’ (שטח מחורץ) ומשקף קדמי מתכוונן בחמישה מצבים (לדגם הקודם לא הייתה אופציה לכיוון גובה).
גיר ה-DCT האוטומטי קיבל עדכוני תוכנה להילוך הראשון והשני על-מנת לעדכן את התגובה בהילוכים האלו. המנוע הוצג כבר ל-2020 כשהוא מותאם לתקנות יורו 5, ולכן לא בוצעו שינויים בטווין המקבילי בנפח 1,084 סמ"ק, והוא עדיין מספק 102 כ"ס (75 קילוואט) ב-7,500 סל"ד ו-10.7 קג"מ (105Nm) ב-6,250 סל"ד.
משפחת ההונדה CRF1100L אפריקה טווין המחודשת לשנת 2022 צפויה להגיע לישראל בקרוב. מחירים עדכניים טרם נמסרו.
צפו בהונדה אפריקה טווין החדש ל-2022:
צפו בהונדה אפריקה טווין אדוונצ'ר ספורט החדש ל-2022:
בהונדה הגישו לאישור שם דגם חדש בשתי גרסאות: ה-NT1100 – שצפוי להיות דגם ספורט-תיור חדש מהכנף האדומה וישתמש במנוע הטווין מקבילי שמגיע מהאפריקה טווין.
מסמכי פטנט שהוגשו לאישור באירופה חושפים שהונדה יציגו בקרוב שני דגמים חדשים: NT1100A ו-NT1100D. על-פי כל ההערכות מדובר על דגם ספורט-תיור חדש שלמעשה יחליף את ה-VFR800X ,VFR800 קרוסראנר ו-VFR1200X קרוסתורר – שלושתם נחתכו לאחרונה במעבר לתקנות יורו 5 לפליטת מזהמים.
המנוע בדגם החדש יילקח מה-CRF1100L אפריקה טווין, כלומר מנוע טווין מקבילי בנפח 1,084 סמ"ק עם 102 כ"ס. אנו צופים שנתונים אלו ישמרו בדגם החדש (בניגוד לגרסה המוחלשת ברבל 1100). שני הדגמים מתארים גרסה עם שישה הילוכים ובולמים מכניים (NT1100A) ואילו השני (NT1100D) מתייחס לדגם עם גיר אוטומטי (DCT) ואופציה לבולמים חשמליים סמי-אקטיביים.
מבחינת מידות, הדגם הידני יגיע עם בסיס גלגלים של 1,535 מ"מ, אורך של 2,240 מ"מ, גובה כללי של 1,360 מ"מ, ומשקל מלא שיעמוד על 238 ק"ג. גרסת ה-DCT תשקול 10 ק"ג נוספים, וגובה של 1,575 מ"מ מרמז על משקף גבוה יותר. סביר להניח שמסך ה-TFT, פנסי ה-LED וכמובן מערכות האלקטרוניקה והבטיחות המתקדמות מהאפריקה טווין יגיעו גם ל-NT1100 החדש.
התמונות המופיעות כאן לקוחות מאילוסטרציה שפורסמה על-ידי המגזין היפני AUTOBY בשנה שעברה (עוד כשחשבו ששם הדגם יהיה CB1100X), וברור שעיצוב הדגם הסופי לא יהיה בדיוק כך, אך הוא עשוי לספק כיוון מסוים. ה-NT1100 החדש צפוי לצאת לקראת סוף השנה הנוכחית או תחילת שנת 2022.
אילוסטרציית המחשב של AUTOBYאילוסטרציית המחשב של AUTOBY
מאיר, יבואנית הונדה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הפורצה 750 – המקסי סקוטר החדש של הונדה שהוצג לאחרונה.
הונדה פורצה 750
הפורצה 750 נכנס לקטגוריית המקסי-סקוטרים כמתחרה ישיר לימאהה טימקס. המנוע מגיע מה-NC750 ומה-X-ADV בגרסה האחרונה שלו – טווין מקבילי בנפח 745 סמ"ק, 8 שסתומים, 58.6 כ"ס וגיר ה-DCT האוטומטי הייחודי להונדה, שחגג לאחרונה עשור. ניהול המנוע עם שלושה מצבי רכיבה המופעלים דרך המצערות החשמליות: גשם, רגיל וספורט, ובנוסף מצב אישי. בקרת האחיזה (HSTC) מגיעה עם שלושה מצבי התערבות, יחד עם האופציה לביטול מלא. בנוסף, יש כמובן אופציה לגרסת A1 עם 47 כ"ס.
הפורצה 750 מגיע עם שלדת צינורות מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום, כשמלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ וחישוק בקוטר 17″, ומאחור חישוק בקוטר 15″. בנוסף, יש לחצן הפעלה אשר יופעל דרך מפתח קרבה השולט גם על פתח התדלוק ופתח האחסון מתחת למושב אשר בנפח 21 ליטרים. יש מסך TFT בגודל 5″ עם חיבור לטלפון הסלולרי והפעלה קולית, פנסי LED, ומאותתים המופעלים בבלימת חירום וגם מתבטלים אוטומטית. המשקל המלא עומד על 235 ק"ג.
מחירו של הפורצה 750 נקבע בישראל על 73,900 ש"ח מחיר השקה.
הפורצה 750 מגיע לישראל בתקופה שבה הונדה רושמת גידול עקבי בכל שנה. כך למשל, בשנת 2020 רשמו בהונדה גידול של כ-16% ביחס ל-2019, כשבשנה זו נמכרו יותר מ-2,000 אופנועים וקטנועים – שיא חדש עבור הונדה בישראל. רבי המכר הם ה-CB500X (האופנוע הנמכר בישראל), ה-X-ADV, שממנו נמכרו כ-250 יחידות, וכן משפחת הפורצה בנפחים 125, 250 ו-300 סמ"ק.
הונדה חושפת את הדור הרביעי של האדוונצ'ר-כביש הבינוני – ה-NC750X – עם עיצוב מעודכן, מנוע חזק יותר, שיפורי שלדה ועדכוני אלקטרוניקה ובקרות.
ה-NC700X המקורי הוצג בשנת 2012 כאדוונצ'ר-כביש יעיל וחסכוני עם מנוע טווין מקבילי בנפח 670 סמ"ק ואופציה לגיר DCT. ב-2014 הנפח גדל ב-75 סמ"ק ל-745 סמ"ק, עדכון משמעותי נוסף התבצע ב-2016, ושנתיים לאחר מכן התווספו גם בקרת אחיזה וגרסת A1. כעת ל-2021, ה-NC750X מקבל עדכון משמעותי נוסף, כשלמעשה מדובר בדור הרביעי של האדוונצ'ר-ספורט הפשוט אך פופולרי.
2021 HONDA NC750X
כמו ב-X-ADV החדש, גם ה-NC750X של 2021 מקבל את המנוע המשודרג עם התוספת של 4 כ"ס שמביאה אותו ל-58.6 כ"ס (43.1 קילוואט), כשכמובן שיש גם גרסה המוגבלת ל-35 קילוואט לרישיון נהיגה A1. ההספק הגבוה יותר מתפשר על-ידי העלאת מהירות המנוע המקסימלית ב-600 סל"ד, כשכעת ההספק המקסימלי מתקבל ב-6,750 סל"ד. המומנט המקסימלי, 7 קג"מ, מתקבל ב-4750 סל"ד. עוד שיפורים בגזרת המנוע תמצאו בצמד הקלאצ'ים של גיר ה-DCT אשר חוזקו, וכן בשלושת ההילוכים הראשונים, שבהם יחס ההעברה קוצר לצורך תאוצות ספורטיביות יותר.
ניהול המנוע חדש גם הוא, כשכעת המצערות החשמליות מציעות 4 מצבי רכיבה (ספורט, גשם וסטנדרט), וכן מצב רביעי שאותו הרוכב יכול לכוון בהתאם להעדפותיו – תגובת מנוע, התערבות בקרת אחיזה ומצב גיר DCT. גם בקרת האחיזה שופרה, וכעת היא מציעה 3 מצבי התערבות וניתוק מוחלט, וכן תוכנה מתקדמת יותר עם פעולה רכה יותר. גם ניהול גיר ה-DCT שופר, וכעת הוא מציע 4 מצבים לבחירת הרוכב ופעולה חלקה יותר.
שלדת צינורות הפלדה חדשה ל-2021, כשהיא חזקה יותר ויחד עם זאת קלה יותר – אם כי הגאומטריה לא השתנתה כלל. גם המשקל הכללי של ה-NC750X יורד ב-6 ק"ג ל-214 ק"ג לגרסת הגיר הרגיל ול-224 ק"ג לגרסת ה-DCT (משקל מלא). גובה המושב ירד ב-30 מ"מ, וכעת הוא עומד על 800 מ"מ, וזה קורה בזכות קיצור מהלכי המתלים ל-120 מ"מ (153.5 מ"מ מלפנים ו-150 מ"מ מאחור בגרסאות הקודמות) – מה שמעיד יותר מכל על אופיו הכבישי של ה-NC750X. העיצוב מתחדד ומתעדכן, כשה-NC750X מקבל את מתיחת הפנים המשמעותית ביותר בכל שנות הדגם – עם חזית חדשה ומחודדת, ועם פאנלי צד משולבים. יש גם משקף קדמי חדש, כשלטענת הונדה הוא יעיל יותר בהסטת רוח מגוף הרוכב. גם תא האחסון שנמצא במקום מיכל הדלק גדל – ל-23 ליטרים.
מערכות האלקטרוניקה והבקרות מיישרות קו עם המצופה ב-2021. יש כאמור מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה עם 3 מצבי התערבות וניתוק, ומערכת ABS למניעת נעילת גלגלים. מסך המידע נשאר מסוג LCD ולא משודרג ל-TFT, אולם יש פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי החדש.
ה-NC750X החדש צפוי להגיע ארצה בתחילת 2021 – אז גם יתפרסם מחירו.
הונדה חושפת היום (ג') 7 דגמים מחודשים ל-2021, כשאחד החשובים מביניהם הוא ה-X-ADV – קטנוע האדוונצ'ר הפופולרי שמשודרג למעשה לדור השני שלו אחרי 4 שנות שירות מוצלחות.
2021 HONDA X-ADV
ראשית, ה-X-ADV מקבל מתיחת פנים משמעותית, כשהעיצוב השנה מתחדד, מתעדכן ונראה מודרני יותר, ועם צמד פנסי LED קדמיים הכוללים תאורת יום (DRL). העיצוב החדש גם עוזר לרוכב להתגונן מפני מזג האוויר – כך על-פי הונדה – עם משקף רוח קדמי גדול יותר. בנוסף יש תא כפפות חדש בנפח 1.2 ל', וגם התא שמתחת למושב גדל ל-22 ליטרים, וכעת הוא כולל שקע טעינה USB.
שינוי חשוב נוסף מתבצע במנוע, שהספקו גדל ב-4 כ"ס (3 קילוואט) ל-58.5 כ"ס (43 קילוואט – יגיע כמובן גם בגרסת A1 עם 35 קילוואט) – על-ידי העלאת מהירות המנוע המקסימלית ב-600 סל"ד. ניהול המנוע כולל השנה מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה מובנים (סטנדרט, ספורט, גשם ושטח) ומצב נוסף לבחירת הרוכב. יש גם בקרת אחיזה עם 3 מצבי התערבות וניתוק. בנוסף, יחסי ההעברה בהילוכים הראשונים קוצרו על-מנת לתת תחושות ספורטיביות יותר בתאוצה, וצמד המצמדים של גיר ה-DCT האוטומט חוזקו. פרט לכל אלה, גם השלדה הוחלפה, וכעת היא חזקה וקלה יותר מהקודמת.
עוד בגזרת האלקטרוניקה – ה-X-ADV מגיע כעת עם מסך TFT בגודל "5, המתממשק באופן מלא עם הטלפון הסלולרי ומאפשר שליטה דרך כפתורים על הכידון ופקודות קוליות. מערכת זהה מגיעה בפורצה 750 החדש.
ההונדה X-ADV דגם 2021 צפוי להגיע ארצה בתחילת 2021, אז גם ייקבע מחירו.
יתרונות: גמישות והתנהגות מנוע, התנהגות דינמית ומתלים, יכולות שטח, צליל מנוע
חסרונות: מסך מסורבל מעט, מיגון רוח, אין ידיות מורכב, תפעול ידני לא נוח ל-DCT
שורה תחתונה: האפריקה טווין DCT הוא אדוונצ'ר איכותי ושלם עם יכולות כביש ושטח טובות מאוד המקבלות ערך מוסף בזכות הגיר האוטומטי
מחיר: 105,900 ש"ח ל-CRF1100L ו-115,900 אלף ש"ח ל-DCT
מתחרים: אין
צפו בווידאו:
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
סדרת האפריקה טווין המודרנית הוצגה בשנת 2016 והחזירה לתודעה את השם 'אפריקה טווין'. ה-CRF1000L – אדוונצ'ר גדול ואיכותי בעל יכולות שטח אמיתיות וטובות – כבש את עולם ההרפתקנים, כשבמקביל לגרסה הרגילה שחררו בהונדה גם גרסת DCT אוטומטית. לשנת 2018 האפריקה עודכן וקיבל מתיחת פנים וגם כמה שדרוגים טכנולוגיים כמו מצערות חשמליות. במקביל נולד אח חדש – האדוונצ'ר ספורט, גרסה גדולה יותר ומאובזרת יותר שמיצבה את עצמה מול גרסאות העילית של היצרנים האירופאיים. עד כאן ארבע גרסאות של אופנוע אחד.
לשנת 2020 הציגו בהונדה גרסה חדשה לגמרי לדגם האדוונצ'ר האייקוני שכבר חוגג 32 שנים – לא רצופות אמנם – של הצלחה ואבולוציה. בהונדה בחרו להוסיף גרסת פרימיום נוספת עם מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית החדשה של שוואה – לראשונה באופנוע של הונדה. גם אותה ניתן לבחור עם הגיר הרגיל או ה-DCT.
בעוד שאביעד רכב על כל הגרסאות בהשקה העולמית ונמרוד בהשקה המקומית, בחרנו לקחת מששת הגרסאות של האפריקה דגם ספציפי שסקרן אותנו מאוד. כשהכנו את כתבת העשור לגיר האוטומטי כפול המצמדים של הונדה, הופתענו מהנתון שכמעט כל רוכב שני שרכש את הדור הקודם של האפריקה בחר בגיר ה-DCT. כבר בחנו את דגם 2016 לעומק באתר, אולם באופן אישי לא הסתדר לי למה לבחור באופנוע אוטומטי, ועוד לשטח. לא רק זה, גם התגובות מסביב על קונספט מוזר שכזה נעו בין גועל לאי-אמון. הסקרנות ניצחה ובחרנו לדגום את הגרסה המותאמת יותר לשטח מליין הדגמים ולהתקיל את האפריקה ואת הגיר האוטומטי בעיקר בשטח.
הונדה CRF1100L אפריקה טווין – גרסת DCT
טרם הרכיבה יש הרבה מאוד מה לדעת על תפעול מערכות הבקרה ומסך ה-TFT, אבל באתר של הונדה העולמית יש גם סימולטור מוצלח שעוזר להבין את שלל הפונקציות במסך. יום אחד עוד נתגעגע לימים שרק מכניסים מפתח לסוויץ' ורוכבים. המושב הגיע במצב הגבוה מבין השניים (850 מ"מ לעומת 870 מ"מ) ועדיין מקבלים אופנוע שקל מאוד להגיע לקרקע איתו עם שתי רגליים. זהו, אפשר לצאת.
ברחובות תל-אביב האפריקה נותן תחושה של הקטנוע האולטימטיבי. אין קלאץ' להתקשקש איתו, זווית הצידוד טובה מאוד ומאפשרת השתחלות לכל מקום, בולמים, בלמים, בקרות – הכל מאפשר לרוכב להתרכז ברכיבה. הגיר מחליף בעצמו בשורט-שיפטינג שמשרה רוגע, וגם עוזרת העובדה שהמנוע לא פולט חום בצורה משמעותית ומקל על ההתמודדות עם השרב של ספטמבר. סיום המטלות משאיר לי 30 דקות להגיע לירושלים, משמע נסיעה מהירה. המשקף הקצר, שמגיע בגרסת השטח שבחנו (יחד עם מיכל דלק קטן יותר וזנב מעט שונה), לא העניש יותר מדי ברכיבה. תכנון החזית של הונדה מצליח ליצור הגנת רוח מסוימת שמפחיתה את זרימת האוויר שמגיע לקסדת הרוכב. לא מושלם, אבל בהחלט נסבל. עם זאת, למי שיבחר בגרסה הזאת נמליץ על התקנת ספוילר במשקף או להתקין אחד גבוה יותר.
תלונות נוספות: המראות גם הן התבררו כקטנות מדי, ועוד משהו ששווה לציין הוא היעדר ידיות האחיזה למורכב. במבחן הזה הרכבנו לא מעט – כמו שיעשו מרבית רוכבי האפריקה לדעתנו – והמורכבים נאלצו לחבק את הרוכב כדי לא לעוף אחורנית. הגרסאות האחרות מגיעות עם ידיות. בצד החיובי, לאפריקה פנסי LED מרשימים שמבהילים גם באור יום כל נהג שרואה אותם במראה האחורית, ובחושך מספקים תאורה מעולה.
קוקפיט של F22
לתיבה האוטומטית חמישה מצבים – רגיל, שלושה מצבי ספורט, ומצב ידני. במצב הרגיל התיבה ממהרת להעלות הילוכים וממתינה עם הורדת הילוכים, ובכך שומרת את המנוע בתחום עבודה נמוך המוריד עומס מהמנוע ומהרוכב. במצב הזה עליתי את העליות משער הגיא לכיוון ירושלים ומצאתי את עצמי מאוכזב מעט. עד לשם השיוט היה מהיר ואיכותי, אך במצבי עלייה הדורשים האצות חזקות הגיר לא מיהר לשום מקום ולקח את הזמן בין להחליט אם להישאר באותו ההילוך או להוריד כמה. בפעמים הבאות כבר העברתי למצב ספורט, וזה פתר את הבעיה. המעבר בין המצבים, אגב, הוא קל ומהיר, ומתבצע באמצעות לחצן בצד ימין של הכידון. רק התייחסות קטנה להורדת ההילוכים בהאצה: כולם זוכרים ברכבים האוטומטים של פעם את תחושת ה'קיק דאון' – המכה שמרגישים כשהגיר מוריד מספר הילוכים בבת-אחת לפני שהוא מאיץ. זה כל-כך הגניב אותי שזה קורה באופנוע, ועזרה העובדה שיש לאפריקה צליל מפלט עמוק ונוכח, שעד לסוף המבחן לא הפסקתי לשחזר את זה.
חזרה למרכז דרך כבישי נס הרים הבליטה את איכויות הכביש של האפריקה. הבהמה הזאת יודעת לבלום, להתקפל לפנייה ולהישאר יציבה ללא שום קושי. זה לא אופנוע ספורט, אך הקצב שניתן להפיק מאדוונצ'ר עם גלגל 21″, ששוקל 226 ק"ג הוא פשוט מדהים. מערכת הבלימה מעולה, עם עוצמה ורגש ברמה גבוהה. חברו זאת לשלל מערכות האלקטרוניקה לבלימה, האצה, ו-ווילי, יחד עם מנוע חזק, חזק מאוד אפילו למרות שהוא מפיק 'רק' 102 כ"ס, ותקבלו אופנוע כביש איכותי. מה שמרשים במנוע בכבישים אלו זה לאו דווקא הכוח, אלא הגמישות שמושכת אותו החוצה בעוצמה מכל פנייה.
לגבי ה-DCT כאן היו שלוש בעיות: האחת, בקצבים משתנים – כמו לדוגמה אחרי קטע חם כשמאטים את הקצב בגלל תנועה – האלגוריתם נותן הרגשה שהוא לא סגור על עצמו ולא מוצא את הנוסחה שתתאים לקצב החדש. תופעה שחזרה על עצמה גם ברכיבות הנוספות שביצעתי שם היא הורדת הילוך בשיא הפנייה. לא בדיוק המקום שאתה רוצה שיקרה, וזה קרה גם במצבי הספורט השונים. אם כי לזכות האפריקה ייאמר שהוא נשאר יציב ונטוע והאופנוע לא מתנדנד בהעברת הילוכים כלפי מעלה או מטה. וזה מביא אותנו לנקודה האחרונה – התפעול הידני לא נוח. מתגי העברת ההילוכים נמצאים במערכת השליטה המסורבלת שבצד שמאל של הכידון, והם לא אינטואיטיביים מספיק לרוכב עם אצבעות עקומות. סביר להניח שאחרי פרק למידה והתרגלות המצב ישתפר.
מצוין בשטח!
רגע לפני פרק השטח, אם כבר נגענו במערכות השליטה, אז פה הונדה קצת הגזימו. בצד שמאל יש 13 מתגים שונים וג'ויסטיק אחד. שם תשלטו על המסך, על מצבי הרכיבה, האורות, המאותתים, הצופר, ההילוכים – יותר מדי ומחייב הסטת מבט לכמעט כל פעולה. באפריקה יש מסך TFT איכותי ומסך LCD קטן מתחתיו. בשניהם יש תצוגה של מהירות הנסיעה, כשהספרות של ה-TFT מתחלפות מעט מהר יותר מאשר במסך המשני, וזה יכול להציק מעט. מרגע פתיחת הסוויץ' ועד לקבלת תמונה מלאה במסך עוברות לא פחות מאשר 20 שניות, שבהן יש הקרנה מרשימה של לוגו האפריקה ועד למסך אזהרה שמבקש מהרוכב לא להתעסק איתו בזמן רכיבה. רק אחרי שתאשרו בלחיצה את קבלת האזהרה, יתקבל מסך הרכיבה. אפשר לצאת לדרך מיידית, אך יש בזה משהו מעט מפריע. מסך המגע לא תמיד עבר בעת הלחיצה, כמו במצבים שרוצים לשנות את דרגת ההתערבות של בקרת האחיזה או של בקרת הווילי. יש מקום לשיפור בתחום הזה.
לאפריקה תכננו פרק שטח מאתגר, שבוחן אותו במקומות שסביר להניח שמרבית בעלי האדוונצ'ר לא יגיעו אליו. אנחנו לא מדברים על סינגלים מסולעים או מסלול מוטוקרוס, אבל כן על רכיבה מהירה מאוד על שלל שבילים מסוגים שונים, עליות וירידות טכניות, ואפילו קצת זמן אוויר. בנוסף, בילינו לא מעט במוד הרכבה בשטח, עם קצב שמותאם לכך. נפרק את ההתייחסות כאן לשני חלקים – האפריקה טווין מודל 2020 הוא אופנוע שטח מעולה. לא אדוונצ'ר מעולה, אלא אופנוע שטח מעולה. המכלולים השונים ובתוכם השלדה החדשה, אשר חזקה וקלה יותר מקודמתה, יחד עם זרוע אחורית מאלומיניום בהשראה שנלקחה מה-CRF450R, לצד בולמי שוואה אשר מספקים הידראוליקה משובחת בכל עומס (וניתנים לכיוון מלא כמובן), הבלמים בעלי הרגש ותנוחת הישיבה / עמידה שמאפשרת שליטה על כל דבר.
וגם בכביש המפותל
בכל ירידה לשטח בחרנו לעבור למצב OFF ROAD (יש גם מצב GRAVEL – עפר – שלא מצאנו אותו כמשמעותי) עם ABS אחורי מנותק ומצב 'G' בתוכנת ההילוכים אשר מספקים החלפות אגרסיביות יותר. המנוע נשלט גם כשמפחיתים את התערבות בקרת האחיזה, ובשום מקום לא קיבלנו מנוע מפחיד. מה שכן, האפריקה כל כך מאוזן ויציב, כך שמאפשר לקבל אופנוע דריפטים מעולה. מרכז הכובד נמוך ומאפשר שליטה ויציבות גם במעלות לא פשוטים עם מדרגות ושינויי כיוון, וכן בירידה מהם. צמיגי הברידג'סטון המקוריים בעלי תכונות כביש יותר מאשר שטח, ונמליץ להחליפם למי שירד יותר לשטח, אך הם עשו את העבודה למעט בנקודות בהם נדרש ייצור אחיזה כמו בין סלעים בעלייה טחונה ויבשה של סוף הקיץ הישראלי.
ה-DCT בשטח מעולה. נקודה. כל-כך קל להתחבר לקונספט הזה ברכיבת שטח, שזה מרגיש טבעי ונכון. בקטעים המהירים ניתן להתרכז ברכיבה ולאפשר למומנט הנרחב ולגיר החכם לעשות את מה שהם טובים בו. זה מדהים עד כמה האין-מצמד מקל על זרימה בעליות טכניות: החלטה על ציר תנועה, גז קבוע, עמידה ניטרלית על הרגליות – ואתם למעלה. מה שכן, במקרים מסוימים הורגש ריח של מצמד נשרף – אבל רק בנקודות בהן סביר שלא נמצא רוכב אפריקה ממוצע.
שתי תלונות לסיום: בירידות ארוכות בהן המצערת סגורה הסרק ירד לאפס, בדומה להילוך סרק או מצמד משוך, וזה משפיע על בלימת המנוע. במקרים כאלו צריך לתת מכת גז קטנה והגיר חוזר לשילוב. הדבר השני הוא שהגיר אינו מאפשר הרמת גלגל לפני מכשולים, אם כי הבולמים הקדמיים ידעו להתגבר על הבעיה הזאת ולספוג היטב מכשולים.
שילוב מנצח
ההונדה CRF1100L אפריקה טווין DCT הוא אופנוע שלם, שיודע בדיוק מה הוא עושה. בכביש אנו מקבלים ביצועים מעולים, נוחות ופאר, מערכות אלקטרוניקה שמשרות ביטחון ויכולת גמיעת מרחקים אדירה. בשטח האפריקה לא אכזב ותיקל בהצלחה מכשולים שמעטים ינסו איתו, ומהצד השני שייט בנוחות נדירה עם מורכב. אדוונצ'ר אידאלי. צריכת הדלק המשולבת במבחן עמדה על 16.3 ק"מ/ל' – לא מעט אך סביר בהתחשב בקצב ובדרישות.
המחיר של האפריקה טווין מתחיל ב-105 אלף ש"ח לגרסת השטח עם גיר רגיל ועולה ב-10,000 ש"ח בגרסת ה-DCT ובעוד עשירייה בכל שלב (ספורט, ספורט DCT, ספורט עם מתלים סמי-אקטיביים חשמליים והאחרון עם ה-DCT). הרעיון במבחן הזה היה לשכנע אותנו שגיר אוטומטי באופנוע הוא דבר שעובד. ואכן, זה עובד. הופתענו לטובה עד כמה זה נתן תחושה טבעית ונכונה בהמשך המבחן. נכון, מצאנו כל מיני נקודות בהן הגיר קצת מעכב, אבל מעטים הרוכבים שיגיעו לקצבי אופנוע ספורט בכביש או אנדורו בשטח עם האפריקה, ולכן קרוב לוודאי שהם לא ייתקלו בתופעות האלה. בהונדה צריכים ללטש עוד קצת את מערכות תפעול האופנוע, אך גם לזה ניתן יהיה להתרגל אחרי פרק זמן קצר.
אם תשאלו אותי, אני עדיין אבחר באופציה של הגיר הרגיל כי כזה אני – אולד סקול. אבל עכשיו אני מבין בלב שלם את מי שנכנס לסוכנות ובוחר ביודעין את האופציה של ה-DCT. יותר מזה, אנחנו מופתעים שרק 45% בוחרים בכך ולא יותר. בהונדה עלו על דרך שרק הם נמצאים בה, ללא נוכחות של יצרנים אחרים, והם צועדים בה בביטחון שלם ובהצלחה. רק בשביל זה שווה לחוות את האפריקה בגרסת ה-DCT.
הונדה חושפת היום (ד') את הדגם הבכיר במשפחת דגמי הפורצה – ה-750 החדש, עם מנוע טווין מקבילי, 58.6 כ"ס, גיר DCT והרבה אלקטרוניקה.
הונדה פורצה 750
לאחר מספר שבועות של טיזרים, חשפו בהונדה באופן רשמי את המחליף של האינטגרה 750, שייכנס כדגם הבכיר במשפחת דגמי הפורצה. המנוע מגיע מה-NC750 – טווין מקבילי בנפח 745 סמ"ק, 8 שסתומים, 58.6 כ"ס וגיר ה-DCT האוטומטי הייחודי להונדה. ניהול המנוע יגיע עם שלושה מצבי רכיבה המופעלים דרך המצערות החשמליות: גשם, רגיל וספורט, ובנוסף מצב אישי. בקרת האחיזה (HSTC) תגיע גם כן בשלושה מצבי התערבות, יחד עם האופציה לביטול מלא. בנוסף, תהיה כמובן אופציה לגרסת A1 עם 47 כ"ס.
הפורצה 750 מגיע עם שלדת צינורות מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום, כשמלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ המשכך חישוק בקוטר 17″, ומאחור יש חישוק 15″. בנוסף, יש לחצן הפעלה אשר יופעל דרך מפתח קרבה השולט גם על פתח התדלוק ופתח האחסון מתחת למושב אשר בנפח 21 ליטרים. יש מסך TFT בקוטר 5″ עם חיבור לסמארטפון והפעלה קולית, פנסי LED ומאותתים המופעלים בבלימת חירום וגם מתבטלים אוטומטית. המשקל המלא עומד על 235 ק"ג.
בהונדה טרם פרסמו מחירים ומועדי השקה ברחבי העולם. נעדכן ברגע שנקבל.
הונדה יציגו ב-14 באוקטובר דגם חדש למשפחת הפורצה – פורצה 750.
כנהוג אצל הונדה, אנו מקבלים סדרת טיזרים לפני הצגת דגם חדש. בטיזר הראשון חשפה הונדה על כוונתה להגדיל את משפחת קטנועי הפורצה. כעת חושפים בהונדה כי המנוע יהיה בנפח 750 סמ"ק אשר יותאם לתקנות זיהום האוויר יורו 5. בנוסף חושפים הונדה נוכחות של לחצן הפעלה אשר יופעל דרך מפתח קרבה, מסך TFTופנסי LED. הגיוני להניח שגיר ה-DCT האוטומטי יוצע גם תחת דגם הפורצה החדש, יחד עם מנוע הטווין המקבילי של ה-NC750X ושל ה-X-ADV.
הונדה יחשפו פרטים נוספים עד לחשיפה הרשמית, ואנחנו נמשיך לעדכן.
טיזר קצר ששחררה הונדה מציג פורצה חדשה אשר תוצג במהלך חודש אוקטובר ותצטרף לליין הדגמים הקיים.
אין הרבה פרטים שניתן ללמוד מהקדימון, למעט העובדה שב-14 באוקטובר תציג הונדה דגם חדש במשפחת פורצה אשר יצטרף לדגמים הקיימים – 125 סמ"ק, 250 סמ"ק, 300 סמ"ק (שיגדל בקרוב ל-350 סמ"ק). בהונדה טרם פרסמו עדכון יורו 5 נדרש למקסי-סקוטר הגדול, האינטגרה, מה שעשוי להעלות ספקולציה שהפורצה החדש יישא נפח גדול מספיק על-מנת להחליף לגמרי את האינטגרה, מה שיגרור שגיר ה-DCT האוטומטי והמוצלח יוצע גם תחת דגמי הפורצה.
ככל שיתבהרו עוד פרטים עד להצגה הרשמית בחודש אוקטובר, נביא אותם כאן.
ה-DCT (ר"ת של Dual Clutch Transmission – תמסורת כפולת מצמדים) של הונדה מציין כבר עשר שנים, ונראה שהוא רק ממשיך להתפתח ולהשתבח.
בשנת 2010 הציגו בהונדה מערכת הילוכים אוטומטית לאופנועים – תחילה ב-VFR1200F הספורט-תיור ולאחר מכן בסדרת ה-NC שכללה את האינטגרה, ה-NC700X וה-NC700S. באירופה בלבד נמכרו כ-140,000 כלים אוטומטיים של הונדה, וב-2019 באותה היבשת 45% (!) מסך האפריקה טווין שנמכרו (מהדגם הקודם) היו עם גיר ה-DCT. מדגם ה-NC750X נמכרו 52% בגרסה האוטומטית, ו-67% מדגמי הגולדווינג הם אוטומטיים עם DCT. נתונים מדהימים, לאור העובדה שמדובר על גיר לא קונבנציונלי בעולם האופנועים. נזכיר שהגיר קיים גם כמובן לא רק באופנועים של הונדה, אלא גם ב-X-ADV, קטנוע האדוונצ'ר של הונדה וכן באינטגרה.
הרעיון מאחורי ה-DCT הוא שגיר 'רגיל' הוא בסופו של דבר החסכוני והיעיל ביותר, בטח בהשוואה למערכות תמסורת אוטומטיות אחרות כמו מערכת וריאטור או גיר פלנטרי של מכוניות. לכן, לקחת גיר רגיל ולהפוך אותו לאוטומט יאפשר ליהנות מהיתרונות של גיר רגיל יחד עם היתרונות של תפעול אוטומטי. בנוסף, גיר כזה יאפשר לקצר את זמן העברת ההילוך למינימום וייצור תאוצה רציפה וחלקה יותר.
כך נראה ה-DCT בתוך המנוע
המכאניקה לא כל כך מסובכת, והיא מיושמת כבר שנים במכוניות – בגיר האוטומטי DSG של פולקסווגן. הציר המניע של תיבת ההילוכים (הראשון מבין שני צירים – כניסה ויציאה) הוא בעצם שני צירים שיושבים אחד בתוך השני, ובקצה של כל אחד מהם מותקן מצמד רב-דיסקי רטוב. על ציר אחד מותקנים גלגלי השיניים של ההילוכים האי-זוגיים – 1, 3 ו-5, ועל השני מותקנים גלגלי השיניים של ההילוכים הזוגיים – 2, 4 ו-6. השילוב של כל גלגל שיניים וכל של המצמדים מתבצע על-ידי מנועים חשמליים מפוקדי מחשב.
כאשר משלבים להילוך ראשון (על-ידי כפתור בבית המתגים), המחשב משלב פיזית את ההילוך הראשון, כאמור על-ידי מנוע חשמלי. עם פתיחת המצערת המחשב משלב גם את המצמד הרלוונטי מבין השניים, כך שכוח המנוע יעבור דרך המצמד המשולב אל ההילוך הראשון, ומשם מהיציאה מהגיר אל שרשרת ההינע.
בשלב הזה, כשהאופנוע מאיץ בהילוך ראשון, המחשב משלב את גלגלי השיניים של ההילוך השני, אולם המצמד של ההילוך עדיין לא משולב. ההילוך מוכן להעברה. כשיגיע הזמן להעביר הילוך, המחשב ינתק את המצמד של ההילוך הראשון ובמקביל ישלב את המצמד של ההילוך השני. ההילוך השני משולב, והתהליך הזה לוקח חלקיק שנייה. בשלב זה, אם הרוכב עדיין מאיץ, ההילוך השלישי משולב, והמצמד שלו – אותו מצמד של הילוך ראשון וחמישי, כאמור – ימתין לפקודה. כשיגיע הרגע להעביר להילוך שלישי, המחשב ינתק את המצמד של ההילוך השני וישלב את המצמד של ההילוך השלישי. כך זה עובד בהעלאת והורדת הילוכים, לפי הנתונים שמגיעים למחשב ניהול תיבת ההילוכים מחיישן מצב המצערת, ממהירות המנוע וממהירות הנסיעה.
גיר ה-DCT בדור האחרון של האפריקה טווין 1100 הוא המתקדם ביותר באלגוריתם שלו משאר דגמי הונדה, וזאת בשל הנתונים שמגיעים מה-IMU ומשתקללים גם הם לאלגוריתם, והתוצאה היא פעולה מדויקת יותר והעברת הילוכים נכונה יותר. הגיר כולל 4 מצבים מובנים: רגיל ו-3 מצבי ספורט, וכן אפשרות להעברה ידנית (ניתן להעביר ידנית גם בכל אחד מארבעת המצבים האוטומטיים). בנוסף, מתג G-Sensor אשר מאפשר חיבור קלאץ' נקודתי יותר לתגובות מהירות יותר ומיועד בעיקר לשטח.
בהונדה מתמחים באבולוציה ארוכת טווח וממשיכים לפתח ולשכלל את ה-DCT. אחת מהמטרות שלהם היא לשלב את הגיר באופנוע הראלי שלהם, ה-CRF450 ראלי, על-מנת להראות את היכולות שלהם בזירות מרוץ בין-לאומיות. מההיכרות שלנו עם הונדה אנחנו מאמינים שהם עוד יגשימו את החזון הזה, ובהצלחה. עשור לגיר שעד היום נתפס כלא-אופנועי, אבל בהחלט עושה את העבודה, ואפילו היטב.
