אחד הכלים היותר מעניינים של התקופה האחרונה מגיע ארצה. ק.ט.מ משיקה בישראל את הדור השני של הסופר דיוק 1290R – הסופר-נייקד של ק.ט.מ, שנקרא גם 'החיה 2.0', שהוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר האחרון.
The Beast 2.0
מנוע ה-1,301 סמ"ק של הסופר דיוק 1290R נשאר כמעט זהה ביחס לזה של הדור הקודם, ולא באמת צריך להוסיף כוח ל-177 כוחות הסוס האימתניים שלו, אבל יש לא מעט שיפורים אחרים. ראשית, הבולמים של WP – גם מלפנים וגם מאחור – משתדרגים, וכעת הקפיצים בהם קשיחים יותר. כמובן שהם מתכווננים באופן מלא. יש מסך TFT חדש, שעם אופציית MY RIDE של ק.ט.מ יתממשק לסמארטפון ללא מגע יד, ויש פנסי LED גם מלפנים בנוסף למפתח קרבה חכם.
הבקרות האלקטרוניות משתדרגות, וכעת מערכת ה-ABS של בוש היא מהסוג שמותאם גם לפניות עם אפשרות נוספת לביטול ה-ABS על הגלגל האחורי (מצב סופרמוטו), ויש מערכת בקרת החלקה בכמה מצבים. ניתן לבחור בין 2 חבילות גימור: חבילת ביצועים עם שליטה על החלקת המנוע, קוויקשיפטר ו-MY RIDE, וחבילת מסלול הכוללת שינוי מפות ניהול מנוע, מערכת בקרת ווילי, שליטה על בקרת היציבות ובקרת זינוק.
בנוסף לכל אלו, הסופר דיוק 1290R מקבל מתיחת פנים עיצובית, כשכל עבודת הגוף מעוצבת מחדש, מתחדדת ומצטמצמת. ואחרי כל זה, המשקל יורד ב-6 ק"ג ועומד על 195 ק"ג.
יתרונות: מחיר, מראה ועיצוב, גמישות מנוע, יכולות כביש והתנהגות, אפשרויות קסטומיזציה
חסרונות: איכות של חלק מהחלקים כמו רגליות רוכב ורגליות בלם אחורי והילוכים
שורה תחתונה: הסטריט רוד נותן את החוויה של הארלי-דיווידסון, כולל המראה, אבל במעט כסף
מחיר: כ-70 אלף ש"ח (מחיר מדויק ייקבע בקרוב)
מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר 883, מוטוגוצי V9
הארלי-דיווידסון סטריט רוד 750
היצע האופנועים של הארלי-דיווידסון אמנם רחב מאוד, אבל הוא לא מיועד לכל אחד. אם מוציאים לרגע את הספורטסטר 883 בגרסה הבסיסית שלו, שהיה עד לא מזמן האופנוע הזול ביותר בליין של הארלי, אז מגלים שהאופנועים הפחות יקרים מתחילים ב-100 אלף ש"ח, והיקרים יותר מגיעים ל… טוב, לא משנה. לא כי אין להם מחיר מחירון, אלא כי ברוב המקרים רוכשי הארלי מעמיסים אותם בתוספות ושיפורים, ועושים את מה שלשמו נועד ההארלי – מקסטמים אותם. יוצרים אופנוע בהתאמה אישית, עם התוספות והקישוטים שהם אוהבים ושמייצגים אותם. במקרים כאלו, המחיר בישראל עשוי להגיע למספר בן 6 ספרות שמתחיל ב-2 ואפילו ב-3. לשמחתנו, יש לא מעט רוכבים כאלה שהפנינות המוטוריות שלהם מקשטות את כבישי ישראל כמו נזם זהב באף חזיר.
הארלי להמונים
עכשיו, הארלי זה חלום. מושא חלומות. שימו במדרחוב סואן אופנוע ספורט חדש ונוצץ ולידו הארלי-דיווידסון גדול ומאובזר, ורוב האנשים שיעברו, הגברים בעיקר, יסתכלו על ההארלי, יחלמו, ואז ישלפו את הטלפון הנייד ויצלמו תמונה שאותה הם ישלחו לקבוצת הוואטסאפ של החבר'ה מהמילואים.
כדי להנגיש את העולם המופלא של הארלי-דיווידסון לאותם גברים, לאותו ציבור רחב יותר, הארלי הציגה לפני כשנתיים את הסטריט 750 – הארלי קטן בנפח 750 סמ"ק, שמאפשר כניסה זולה לעולם של הארלי. על מנת שיהיה זול במיוחד (60 אלף ש"ח בישראל), חסכו על הסטריט כמעט בכל מקום אפשרי. זה ניכר לעין, אבל זה עדיין הארלי, כזה עם סמל העיט, מנוע וי-טווין (מקורר נוזל…), מיכל טיפה ממתכת וקטלוג תוספות מכובד.
ב-3 סכמות צביעה שונות
הארלי להמונים, אבל ספורטיביים
השנה, שנתיים אחרי הסטריט 750 המקורי, הארלי מציגה את הסטריט רוד 750 – גרסה משופרת יותר של אותו סטריט 750, שאמור לטפל לא רק במראה – שהוא חלק חשוב ביותר כשמדובר על הארלי-דיווידסון – אלא גם, או בעיקר, בביצועים. ביכולות הדינמיות של הסטריט.
לצורך כך גרסת הרוד קיבלה שורה ארוכה של שיפורים ותוספות. זה מתחיל במנוע, שחוזק ב-10% במומנט המקסימלי ובערך דומה לאורך כל העקומה, וכן בלא פחות מ-20% תוספת להספק המקסימלי, בין היתר על-ידי העלאת הסל"ד המקסימלי. את השיפור הזה השיגו בהארלי על-ידי ראשי מנוע חדשים למנוע הווי-טווין 60 מעלות מקורר הנוזל שלהם, תזמון שסתומים שונה, סעפות חדשות וגדולות יותר, וגם מערכת פליטה חדשה.
אבל פרט למנוע נעשו עוד שינויים רבים שאמורים לשפר את ההתנהגות. כך למשל המזלג הקדמי הפשוט הוחלף במזלג הפוך בשרני, וצמד הבולמים מאחור הוחלפו באיכותיים יותר עם מהלך גדול יותר של 117 מ"מ. מערכת הבלימה כפולת הדיסקים מלפנים שופרה גם היא עם דיסקים בקוטר 300 מ"מ ומערכת ABS, החישוקים בקוטר "17, ועליהם צמיגים ספורטיביים במידות 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור.
הסטריט רוד מקבל גם עבודת גוף חדשה, המתאימה כאמור לרוח ה-Rod וכוללת מיכל דלק, יחידת זנב ומסיכה קדמית מעוצבים מחדש, וכמובן מראה עדכני יותר, בצבעים מטאליים, שמתאימים לחבילה הכללית.
אנחנו קיבלנו את האפור מט
הארלי אורבאני
את הסטריט מגדירים בהארלי-דיווידסון ככלי אורבאני ועוד קצת, כלומר הם מייעדים אותו בראש ובראשונה לעיר. הם כנראה לא מכירים את הצפיפות של תל-אביב, ולא יודעים שהמרחק בין העיר הגדולה לבין בר-בהר הוא פחות מחצי המרחק ממרכז מנהטן לניו-ג'רזי. כך או כך, הסטריט רוד 750 הוא לגמרי אופנוע שהיינו שמחים להחנות מחוץ לבר האהוב עלינו. במיוחד אם זה פיק-אפ בר.
כמתחייב מהשם 'רוד', הוא לא רק צבוע בצבעי מט כהים, גם תנוחת הרכיבה מזכירה במשהו את הווי-רוד הגדול, עם מושב נמוך וכידון רחב ושטוח במיוחד ששולח את הידיים הרחק לפנים ויוצר כיפוף הארליסטי בגב. לרגע חלמנו על קסדת חצי ועל צמיג אחורי ברוחב 300 מ"מ, אבל הסתפקנו ב-160 הצנועים של הסטריט רוד ובקסדת ה-SHOEI הכתומה שמתאימה בול לצבעים של הארלי.
אבל למרות שהוא מרשים ואפילו יפה, מבט מקרוב מראה היכן חסכו בהארלי כסף כדי שיוכלו למכור את הסטריט רוד במחיר נמוך. רגליות הרוכב למשל פשוטות מאוד, וכך גם רגליות הבלם האחורי וההילוכים, ויש עוד כמה חלקים היצוקים מפלדה ומצופים בצבע שחור פשוט, כמו משולשי ההיגוי. וזה בסדר, כי בכל זאת – המחיר מדבר פה יותר מכל. דווקא החלקים החשובים – המושב, מיכל הדלק, אפילו חלק מסביבת הרוכב, נראים ומרגישים איכותיים למדי, וזו גם התחושה הכללית שמתקבלת מהאופנוע, גם ברכיבה.
לא רק אורבאני
חגיגת גז והשחזת רגליות
מסלול הרכיבה שלנו בכבישים המפותלים של דרום ספרד כלל קצת יותר מ-200 ק"מ, רובם ככולם מפותלים. רגע, הארלי-דיווידסון וכבישים מפותלים? זה לא קצת דיסוננס? הרי בחלום של כולנו אנחנו עולים על ההארלי השמן ורוכבים על הכביש האינסופי לעבר השקיעה. אז זהו, שלא סתם נבחר המיקום הזה, שכן לסטריט רוד יש יכולות כביש לא מבוטלות ואפילו טובות. מאוד טובות. בטח ביחס למה שאתה מצפה מהארלי.
המנוע מגניב לגמרי. מווי-טווין של הארלי אתה לא מצפה שיעלה למחוזות סל"ד 5 ספרתיים, אבל כן מצפה לערימות של מומנט מסל"ד אפס בערך, והוא אכן כזה. ותופתעו, אפשר למשוך איתו הילוכים. אמנם לא לסל"ד של 4 צילינדרים יפניים, אבל בהחלט לכיוון 6,000 ואפילו 7,000 סל"ד. למרות זאת, הוא מרגיש טוב יותר בין 3,000 ל-5,000 סל"ד. הבעיה היחידה של המנוע הזה – שבהחלט אפשר להגדיר אותו כיעיל (רגע, כשאומרים 'מנוע יעיל' על הארלי, זו מחמאה או נקודה לחובתו?…) – היא יורו 4. תקנות זיהום האוויר האירופאיות חונקות את מערכת הפליטה, ובמקום רעם אגזוזים יש כאן משהו שהוא יותר לכיוון נהמה חרישית. למרות זאת, את מכלול התחושות שהווי-טווין הזה מייצר אי אפשר לקחת לו. מרוכשי הסטריט רוד נבקש – אנא מכם, שימו לו מערכת פליטה חליפית ומשוחררת ותשאירו את היורו 4 לגרמנים ולשווייצרים.
בבקשה, שימו לו מערכת פליטה משוחררת
אבל העניין הגדול בסטריט רוד הוא לא המנוע, אלא ההתנהגות הדינמית. הוא אמנם ארוך ויציב, אבל הכידון הסופר-רחב יאפשר לכם לתת פקודות היגוי החלטיות ולשים את הסטריט רוד על הצד בקלות. איזה שיפור אדיר מהסטריט הרגיל. הבולמים הקדמיים יודעים לספוג כוחות גדולים, גם של בלימה וגם של הטיה, ושומרים גם הם על יציבות האופנוע, והבלמים ישתלו את הפרונט באספלט במשיכה קלה. פשוט תענוג שהכל נעשה בקלות חצי יפנית.
עד כמה היה לנו כיף איתו על הכבישים המפותלים? ובכן, בהפסקת הצהריים המכונאים נאלצו להחליף לאופנוע שלי רגליות רוכב, פשוט כי את המקוריות שחקתי עד לאמצע. לשמחתם, הם פשוט היו צריכים להחליף בין אלו של הרוכב לבין אלו של הנוסע, שכן הן זהות. בעניין הזה נספר שזווית ההטיה עומדת על 38 מעלות מימין ו-40 מעלות משמאל. לא רע בסך הכל.
ואחרי הכל, הוא גם נוח למדי. לא כמו אדוונצ'ר מודרני, אבל גם אחרי יום רכיבה מלא ויותר מ-200 ק"מ, לא כאב לנו כלום בגוף. זה כשלעצמו הישג עבור הארלי, בטח ובטח בהתחשב בקהל היעד.
רגליות ברבאק!
לא רק לבתי קפה וברים תל-אביביים
הסטריט רוד החדש הוא שדרוג עצום לסדרת הסטריט הזולה. הוא לא רק נראה טוב, וזה לא רק הסמל של הארלי על מיכל הדלק, הוא גם נוסע טוב. רוכשי האופנוע ייהנו מעצם הרכיבה על הארלי – גם אם הארליסטים יגידו להם שזה לא באמת הארלי אמיתי – גם מהמראה וההילה, אבל לא פחות חשוב – מאופנוע שמתנהג טוב ולא רק נראה טוב.
היתרון הגדול של הסטריט רוד הוא כאמור המחיר, שצפוי להיות כ-70 אלף שקלים ואפילו פחות מזה. המחיר המדויק ייקבע בימים הקרובים, עם הגעת האופנוע ארצה. במחיר הזה הסטריט רוד מאפשר כניסה נוחה לעולם של הארלי-דיווידסון לכל החולמים, אבל מאפשר להם גם באמת לרכב עליו. לאלבר, יבואנית הארלי לישראל, יש קלף חזק ביד שעשוי למשוך רוכבים חדשים. בעתיד הם עשויים להתקדם להארלי גדול ויקר יותר. יופי של אופנוע.
הכותב היה אורח של הארלי-דיווידסון בהשקה העולמית בספרד.
בפעם השישית ברציפות בישראל וה-11 בעולם, התקיים בשבת אירוע IFRD – יום הרוכבת הבינלאומי. יום בהפקת רוכבות עבור רוכבות, ושנועד להעצים את הכוח הנשי שברכיבה על דו-גלגלי.
משנה לשנה האירוע הזה גדל, גם כי יש יותר מודעות וגם כי פשוט יש יותר רוכבות, והשנה השתתפו בו כמעט 150 רוכבות אופנועים וקטנועים.
יום הרוכבת – התמונה המסורתית עם דגל ישראל (צילום: רוני בר נחמד)
החידוש השנה, לצד מסלול רכיבה בכביש, יצאו 10 רוכבות למסלול שטח שבסופו הגיעו לנקודת המפגש בפארק רעננה. רוכבות הכביש נחלקו השנה ל-2 קבוצות – מהירה ואיטית, כשלכל קבוצה מובילה ומרשלים משלה, ויצאו לטיול מרעננה צפונה לכיוון ואדי-עארה דרך כבישים מפותלים, ובחזרה לרעננה דרך כביש החוף. בסיום הרכיבה נפגשו הרוכבות כולן להפנינג בפארק רעננה, שכלל מוזיקה, ריקודים ופרסים.
כמו בכל שנה, גם הפעם הגענו כדי לכבד את רוכבות ישראל (בהחלט מגיע להן). הקונספט של יום הרוכבת הוא ראוי וטוב, אבל לדעתנו כדאי לעשות מספר שינויים לשנים הבאות ולקחת את האירוע כמה צעדים קדימה. אפשר למשל להיעזר באנשי מקצוע (אוקי, נשות מקצוע…) כדי להפוך את הרכיבה לאיכותית ובטיחותית יותר. אפשר גם לשדרג את האירוע כך שיכלול לא רק מוזיקה ופרסים, אלא גם – למשל – הופעה של הרכב נשים, רצוי רוכבות, וגם יותר פעילויות.
כך או כך, יום הרוכבת הבינלאומי הוא אירוע חשוב, וטוב שיש מי שמפיקות אותו גם אצלנו בישראל. וכמו שכתבנו בשנה שעברה: אנחנו לגמרי חושבים שמגיע לרוכבות ישראל יום משלהן, למרות שאנחנו מקבלים אותן בזרועות פתוחות במשך כל השנה.
האיקסמקס 300 החדש והחשוב לימאהה נחת בישראל. מטרו מודיעה הבוקר על הגעתו של האיקסמקס 300, שרק לפני שבועיים הושק לעיתונות העולמית באירופה.
האיקסמקס 300 לוקח את גרסת ה-250 הפופולרית כמה צעדים קדימה. זה לא רק המנוע הגדול והחזק יותר עם ה-28 כ"ס (שבישראל גם מקפיץ את דרגת ביטוח החובה בשל נפח המנוע), אלא דווקא כל מה שמסביב – השלדה והמזלג הקדמי בעל צמד משולשי ההיגוי, מערכת ההזרקה עם בקרת ההחלקה, האבזור – כמו למשל מפתח הקרבה החכם או פנסי ה-LED, וכמובן – העיצוב המודרני בהשראת הטימקס 530 החדש.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 330 סמ"ק, 33 כ"ס, 3.3 קג"מ, קירור נוזל, הזרקת דלק עם בקרת החלקה, גיר וריאטור, מזלג 35 מ"מ עם מהלך 90 מ"מ, צמד בולמים אחוריים עם מהלך 81 מ"מ, דיסק קדמי 300 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,215 מ"מ, בסיס גלגלים 1,560 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, מיכל דלק 13 ל', צמיגים 110/70-16, 150/70-14
פיאג'ו בוורלי 350 דגם 2017
מה זה?
הבוורלי 350 הוא הגלגול הנוכחי של גרסת ה-300 הוותיקה, ואם אתם שואלים את עצמכם מה הסיבה למתיחת הפנים ולהגדלת הנפח – אז התשובה היא יורו 4. לשנת 2017 בפיאג'ו היו חייבים להתאים את הבוורלי לתקנות זיהום האוויר המחמירות, אז כבר התקינו בו את מנועו של ה-X10 בנפח של 330 סמ"ק, ועל הדך התאימו אותו כך שיזהם פחות.
המנוע הזה חזק יותר ממנוע ה-300 הקודם, אבל הוא לא העניין היחיד בבוורלי החדש. ראשית, מערכת ההזרקה המתוחכמת מגיעה עם מערכת בקרת החלקה ASR, הניתנת לניתוק מכפתור על הכידון. שנית, וזה עניין לא פחות חשוב – המנוע הקומפקטי מאפשר להנות נפח אחסון ענק מתחת למושב שמכיל בקלות קסדה מלאה ועוד נשאר מקום רב, למרות שמדובר בקטנוע גלגלים גדולים.
לבסוף, הבוורלי, שתמיד היה סטייליסט ומעודן, מקבל מתיחת פנים עיצובית שעושה אותו אפילו יותר נעים, יותר סטייליסט ויותר מעודן. אנחנו מאוד אוהבים את השיק האיטלקי הזה לקטנועים, כי זה גורם לנו להרגיש לרגע במילאנו, לא בדרום תל-אביב.
מבחינת אבזור, גרסת הספורט-תיור שכאן במבחן מגיעה עם משקף רוח, וו-תלייה נשלף, תא כפפות גדול המחולק לתאים קטנים פנימיים, לוח שעונים המחולק ל-3 שעונים שונים ולוח דיגיטלי, פתיחה חשמלית למושב ממתג על הכידון, ושלט רחוק לפתיחה ונעילה של כל התאים והמנעולים בקטנוע. כאמור, יש גם מערכת ABS ומערכת בקרת החלקה ASR. בהחלט סטנדרט גבוה כשמדובר בקטנועים.
מילאנו בתל-אביב
ביצועים
זה לא שאנחנו מצפים לביצועים גבוהים כשמדובר בקטנועים, אבל בכל זאת – הבוורלי נמצא בליגה אחרת בכל הקשור להתנהגות דינמית, וזאת בזכות הגלגלים הגדולים. הם מצליחים לבודד את רוב מפגעי האספלט העירוני ולשמור על יציבות גבוהה של הקטנוע ברכיבה עירונית מנהלתית, אבל כשלוחצים קצת את הבוורלי מגלים שהם מספקים יתרונות דינמיים בטיחותיים גם במקומות שאליהם קטנועים לא אמורים להגיע – בין אם זה רכיבה עירונית ובין אם בינעירונית בכבישים מפותלים. ההיגוי מעולה, היציבות גבוהה, והבוורלי – כמו שכתבנו בעבר – הוא הכי אופנוע שיש בקטנועים בינוניים. את היתרונות הדינמיים הללו, אגב, לא חייבים לקחת לכיוון הספורט אבל הם נמצאים שם כדי להגדיל את גבולות מעטפת הבטיחות – וזה מבחינתנו היתרון הגדול.
המנוע, כמו כל סדרת המנועים הבינוניים של פיאג'ו – מעולה. הוא חזק כבר מסל"ד נמוך, והוא חלק מאוד בהתנהגות שלו. העניין פה הוא לא המנוע עצמו כמו השילוב עם הווריאטור המצוין, שיחד יוצר יחידת הנעה מהחלקות והיעילות שפגשנו בסגמנט. גם בזה, אגב, פיאג'ו מצטיינת לאורך השנים, וה-איקסאבו למשל קיבל מאיתנו מחמאות רבות על כך במהלך השנים.
הכי אופנוע בקטנועים
איך זה מרגיש?
במשפט – מהקטנועים האיכותיים יותר שיש היום על הכבישים, בטח ובטח בסגמנט הזה של כלים בינוניים. איכות הבנייה, ההרכבה והגימור מעולה, ושילוב שני הצבעים יוצר סטייל מיוחד ששובר את האפור המשעמם של הכלים הטייוואנים.
המושב גבוה יחסית – כמעט 800 מ"מ, הבוורלי מרווח, גם לגבוהים שבינינו, והרכיבה עליו חלקה ונעימה, כך שיש קורלציה מלאה בין איך שהוא נראה לבין איך שהוא נוסע.
רכיבה בינעירונית נינוחה מתבצעת על סביב 120-130 קמ"ש, אם כי יש לו עוד כ-20 קמ"ש בקנה. במדידת GPS קיבלנו מהירות מקסימלית במישור של 149 קמ"ש, אבל ברור לחלוטין שהמהירות הזו מחוץ לאזור הנוחות שלו. ברכיבה הנינוחה, קצת מהר יותר ממהירות התנועה הבינעירונית, הוא מרגיש מצוין, יציב, ויש לו עוד רזרבות כוח לעקיפות. כך שהבוורלי יכול בהחלט לשמש ככלי תחבורה בינעירוני למרחקים קצרים, ואפילו בינוניים מדי פעם. בעיר הוא סוכריה אמיתית, עם זווית צידוד כידון מצוינת, מנוע חלק במיוחד, וכאמור – מערכת גלגלים ומתלים שסופגת הרבה יותר מקטנועים עם גלגלים בקוטר רגיל.
פרט לאלו יש גם את עניין האלקטרוניקה, שעובדת פה מצוין. ה-ABS סטנדרטי למדי, לא ניתן לניתוק, וכמו בהרבה כלים – ממהר להיכנס לפעולה על אספלט עירוני חלק – במיוחד בגלגל האחורי. לעומת זאת, בקרת ההחלקה לא רק שעובדת היטב ונכנסת לפעולה בהדרגתיות ובעדינות, היא גם נדרשת כאן, שכן על אספלט עירוני חלק הבוורלי יפרפר בתאוצות ויחליק את הגלגל האחורי.
סיכום ועלויות
אם זה לא היה ברור, אז הבוורלי הוא מהקטנועים האיכותיים יותר שמתגלגלים כיום על כבישי ישראל. הוא מביא איתו לא רק סטייל ושיק איטלקיים ששוברים את האפור של עדר הקטנועים הטייוואנים, אלא גם איכות חומרים, הרכבה וגימור והגבוהים שיש, ביצועי מנוע-וריאטור חלקים, נעימים וטובים, התנהגות דינמית שקרובה יותר לאופנועים מאשר לקטנועים – בזכות הגלגלים הגדולים, ואלקטרוניקה שהיא קליק וחצי מעל למקובל בסגמנט הזה.
על הטוב הזה תצטרכו לשלם 35 אלף שקלים. זה אולי הרבה כסף אבסולוטית, אבל יחסית למה שמקבלים בכלים אחרים זו נראית לנו עסקה מעולה. הבעיה היחידה – כמו כל הכלים שנפחם גבוה מ-250 סמ"ק – היא שבמעבר הזה מדרגת ביטוח החובה קופצת ב-1,000-1,200 ש"ח ביחס ל-250 סמ"ק. אם אתם יכולים לשלם את ההפרש, תיהנו מקטנוע איכותי – מהאיכותיים יותר שיש היום בישראל בטווח הנפחים הבינוני.
יום הרוכבת הבינלאומי הוא אירוע המאורגן עבור רוכבות ועל-ידי רוכבות זו הפעם ה-11 ברציפות בעולם, וגם בישראל תחגוגנה הרוכבות את היום הזה, בפעם השביעית ברציפות.
יום הרוכבת 2016
במסגרת האירוע הישראלי, המתקיים במקביל לסדרת האירועים הבינלאומיים ברחבי העולם, תצאנה רוכבות ישראל לרכיבה משותפת שבסופה יתקיים הפנינג גדול בפארק רעננה.
נקודת המפגש בשבת 6.5.17 בשעה 08:00 בבוקר, בתחנת הדלק סונול 'הברוש' בצומת רעננה. משם ייצא מסלול כביש ומסלול שטח ברחבי השרון, ככשני המסלולים יסתיימו לקראת הצהריים בפארק רעננה, בהפנינג גדול המאורגן לרוכבות והכולל מוזיקה, ספונסרים ופרסים.
הפסטיבל הזה היה מיוחד בנוף הדו-גלגלי הישראלי. יותר מ-500 רוכבים ורוכבות הגיעו בסוף השבוע שעבר לפסטיבל Ride&Roll שהופק על-ידי מטרו מוטור בשיתוף רשת מלונות פתאל. הרוכבים שהגיעו נהנו מאירוח מוזל של 2 לילות ב-44 מלונות של הרשת, וכן מהופעות חיות של ברי סחרוף, מוש בן-ארי ואביב גפן ומפעילויות בריכה ונופש שונות.
זוהי מסורת חדשה שמטר החלה בה השנה, ואם דברים לא ישתבשו – היא תימשך גם בשנים הקרובות.
הפסטיבל היה השנה בסימן קוואסאקי, ומטרו חשפה כבר בערב הראשון את הכלים החדשים של היצרנית היפנית הירוקה שהגיעו ארצה לאחרונה, בראשם אופנועי ה-650 סמ"ק המוגבלים ל-A1, וכן השיקה רשמית את ה-Z900 החדש.
פרט לכך נהנו הרוכבים מרכיבה מיוחדת לאילת, דרך מצפה רמון, נאות סמדר וכביש 12 היפהפה, וזה כשלעצמו שווה את הנסיעה לאילת.
