– ידיעה זו היא מודעה פרסומית בתשלום –


גאס גאס חוזרת לעניינים ומשיקה צמד דגמי אנדורו חדשים לחלוטין לשנת הדגם 2018, שניהם דו-פעימתיים: EC250 ו-EC300. אבל קודם כל, בואו נעשה סדר עם מה שקורה בגאס גאס.
גאס גאס הספרדית נמצאת בעיצומה של התחדשות. בשנים האחרונות החברה נקלעה למשבר חמור שבמהלכו הייתה קרובה מאוד לפשיטת רגל, הפסיקה ייצור ופיטרה עובדים, בין היתר בשל מחלוקות קשות עם הבנקים וחוסר יכולת לעמוד איתנה מבחינה פיננסית. החברה, אגב, הייתה בבעלות קבוצת רוכשים ישראלים.
בסוף שנת 2015 נרכשה החברה על-ידי TORROT – חברה ספרדית בבעלות אמריקאית המייצרת אופניים וקטנועים חשמליים, וזו האחרונה החלה בהליך הבראה עמוק. תוך זמן קצר הוחזרו רוב העובדים לעבודה, והמפעל הנמצא בעיירה הספרדית ג'ירונה חזר לייצר אופנועי טריאל, במקביל לפס ייצור לאופניים וקטנועים חשמליים תחת המותג TORROT. בשנת 2016, למשל, מכרה גאס גאס כ-6,000 אופנועי טריאל, מה שהכניס מזומנים להמשך פיתוח של דגמי אנדורו בפרט, וחמצן לחברה בכלל.
כעת, עם ההתאוששות והתקופה החדשה של גאס גאס, החברה משיקה צמד אופנועי אנדורו חדשים לחלוטין לשנת הדגם 2018 – ה-EC250 וה-EC300. השמות אמנם זהים לדו-פעימתיים הקודמים, אולם בפועל מדובר באופנועים חדשים לחלוטין – מהמסד ועד הטפחות.
צמד הדגמים הללו הם הסנונית הראשונה של אופנועי האנדורו מבית גאס גאס בתקופה החדשה. בעתיד הקרוב ייחשפו דגמים נוספים, שנמצאים כעת בפיתוח, בין היתר דגמי 4 פעימות. אולם אלה האחרונים לא יגיעו עם מנועי ימאהה כמו בעבר, אלא – ככל הנראה – עם מנועי ה-250 / 310 סמ"ק, שהטכנולוגיה שלהם נרכשה מב.מ.וו ושימשה את דגמי ה-TE250R / TE310R של הוסקוורנה בתקופת ב.מ.וו. בגאס גאס לא מדברים על הדגמים הללו, רק אומרים שיש כמה וכמה דגמי אנדורו חדשים בקנה, ושהם ייחשפו בעתיד.

ובכן, עדיין לא ברור. כזכור, כל הפעילות של מוטוטראק – היבואנית המקורית של גאס גאס החל מ-2010 – נרכשה לפני חודשים ספורים על-ידי מטרו מוטור. המשמעות הפשוטה היא שהייבוא של גאס גאס, כמו גם אופנועי בטא ורכבי השטח של ארקטיקאט, עובר לידי מטרו.
אולם נכון לימים אלו הרכישה ממתינה לאישור של הממונה על ההגבלים העסקיים. עד שיתקבל האישור הזה, פעילות גאס גאס ובטא בישראל עדיין נמצאת בבעלות מוטוטראק.
במידה ויתקבל האישור מהממונה על ההגבלים העסקיים ופעילות מוטוטראק תעבור לידי מטרו, יוחלט במטרו מה לעשות עם צמד המותגים גאס גאס ובטא. עד אז הכל עדיין תחת ערפל.

כאמור, צמד אופנועי האנדורו הראשונים של גאס גאס בתקופה החדשה של החברה – הם חדשים לחלוטין. למעט המנועים הדו-פעימתיים מייצור של גאס גאס, שגם הם עברו מקצה שיפורים, צמד הכלים תוכננו ונבנו מחדש, כולל השלדה, המתלים, הארגונומיה, וכמובן – העיצוב. יש הרבה מאוד שינויים, וחלקם חשובים מאוד כמו מערכת המתלים החדשה של KYB וכן הורדת המשקל המאסיבית של 9%. כעת שוקלים הכלים 105 ק"ג – נתון שעומד בכבוד בתחרות מול האופנועים הדו-פעימתיים של המתחרים.
אז מה חדש? בואו נתחיל במנועים. צמד מנועי ה-250 / 300 סמ"ק הדו-פעימתיים של גאס גאס נשארים כמעט כמו שהם בבסיסם, אולם נערכו בהם מספר שינויים. תא השריפה עוצב מחדש, גל הארכובה הוחלף, ולטענת גאס גאס יש השנה פחות ויברציות מבעבר. אולם שני נתונים הם חשובים יותר: ראשית, אספקת הכוח שופרה וכעת גם ה-250 וגם ה-300 חזקים יותר לאורך כל טווח הסל"ד (4.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד ל-250 סמ"ק, ו-5 קג"מ ב-7,000 סל"ד ל-300 סמ"ק). בנוסף, עקומת המומנט שטוחה יותר, כך שהמנועים גמישים יותר.

העניין השני הוא יורו 4. לעומת ק.ט.מ, שציידה את מנועי הדו"פ שלה בהזרקת דלק על מנת לעבור את תקנות יורו 4, בגאס גאס נשארים עם קרבורטור. אופנועי ההומולוגציה יגיעו עם קרבורטור מוגבל במיוחד של דל'אורטו שעובר את תקנות יורו 4, אולם בתוך 'קיט מרוצים' שיגיע יחד עם האופנוע תמצאו בנוסף גם קרבוקטור קייהין PKW38 בלתי מוגבל, שלמעשה יסיר את ההגבלות ויאפשר ביצועים מקסימליים ממנוע.
יש גם מערכת פליטה חדשה (רגילה בדגמים הרגילים, FMF בדגמי הפקטורי וכן בדגמי הקרוס-קאנטרי המיועדים לשוק האמריקאי), מערכת קירור עם רדיאטורים חדשים וחזקים יותר, וכן קלאץ' חדש עם ציפוי עמיד יותר ומערכת שימון יעילה יותר.
תיבת האוויר והמסנן חדשים גם הם, ובגאס גאס מתגאים בשליפה מהירה למסנן – ללא שימוש בכלים. פלסטיק הצד נשלף בקלות, ואת המסנן מחזיק מוט עם קפיץ הנשלף גם הוא בקלות, כך שהגישה למסנן האוויר פשוטה וקלה.

השלדה הראשית חדשה לחלוטין, עשויה פלדת כרומולי, קלה יותר בכ-20% מהשלדה הקודמת ומגיעה עם מגני צד מקוריים. שלדת הזנב עשויה מאלומיניום, וגם היא חדשה וקלה יותר מבעבר.
אחד החידושים המעניינים הוא מערכת המתלים החדשה של קאיאבה (KYB), שמחליפה את המרזוקי הקדמי והזקס האחורי שהגיעו בעבר. המזלג הוא מטיפוס קארטרידג' סגור בקוטר 48 מ"מ, ומאחור מותקן בולם אחורי הכולל כיוונים מלאים, כולל שיכוך כיווץ מהיר ואיטי. הבולמים פותחו על-ידי גאס גאס וקאיאבה על בסיס בולמים קיימים ובהתאמות לדגמי ה-EC.
מאחור מחובר הבולם, דרך מערכת לינקים פרוגרסיביים חדשה, אל זרוע אחורית חדשה הדומה מאוד לזו של דגמי ק.ט.מ, והכוללת מנגנון מתיחה ומחליקי שרשרת חדשים.

מה עוד חדש? ובכן, רגליות הרוכב – רחבות יותר ולא תופסות בוץ, רגלית הצד – הכוללת גומייה רחבה למניעת שקיעה בקרקע רכה, מגני המנוע והשלדה, מיכל הדלק – שהשנה נפחו גדל ל-10 ל' ויחד עם זאת הוא צר יותר, המושב השטוח, החישוק האחורי של אקסל, וכן הבלמים דיסקים גליים של NG ומשאבות וקליפרים של ניסין היפנית.
גם מערכת החשמל חדשה לחלוטין, כשמצבר הליתיום ממוקם מעל תיבת האוויר, וכפתור ההתנעה עבר לצד שמאל של הכידון (יורו 4 מחייב כפתור דימום מנוע בצד ימין, ולכן מצד הכפתורים התחלפו). יש גם לוח שעונים חדש, וכן פנס LED אחורי.
ואיך אפשר בלי ארגונומיה ועיצוב? גם כאן, הכל חדש לחלוטין, ה-EC250 / EC300 של 2018 צרים מבעבר וכאמור קלים יותר, כשהושקעה עבודה רבה על יצירת סביבת רוכב וארגונומיה מודרניות. העיצוב מודרני ויפה, ויותר ממזכיר את אופנועי האנדורו של ק.ט.מ – רק באדום. על פניו נראה שגם איכות הרכיבים, הברגים והפלסטיקים שופרה, כך שנותר לקוות שהאופנועים של גאס גאס גם יזדקנו טוב יותר מבעבר.

במסגרת ההשקה לעיתונות העולמית רכבנו על ה-EC300 החדש, שכבר נמצא בייצור סדרתי וצפוי להגיע לשווקים בשבועות הקרובים. דגם ה-250 סמ"ק לא נכח בהשקה, וחבל.
עלייה על האופנוע מגלה שהוא אכן מרגיש קטן וצר יותר מבעבר, וכמובן קל יותר. שני יתרונות אלו כבר שמים את גאס גאס במקום טוב יותר אל מול התחרות הקשה בתחום אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים, במיוחד אלו של ק.ט.מ והוסקוורנה. השורה התחתונה היא שה-EC300 לחלוטין מיישר קו עם האופוזיציה מבחינת גודל פיזי, רוחב ומשקל.
המנוע של ה-EC300 תמיד היה מנוע טוב. השנה הוא מרגיש גמיש במיוחד, נעים לשימוש, ובאופן יחסי עם מעט ויברציות, אם כי לא ברמה של ק.ט.מ והוסקוורנה מ-2017 שמגיעים עם גל איזון.

אבל העניין הגדול בגאס גאס EC300 של 2018 הוא לא המנוע, אלא ההתנהגות, ששופרה משמעותית, על אף שהייתה טובה למדי בדגמים קודמים.
עם הממדים החדשים ה-EC300 קל מאוד לשליטה, והוא זריז ונכנס מצוין לפניות, גם תחת עומסים. אהבנו במיוחד את מערכת המתלים, שהיא לדעתנו השיפור הגדול ביותר בגאס גאס. לא שהמתלים הקודמים לא עבדו טוב – להפך, עבדו מצוין, אולם מערכת המתלים פה טובה יותר ומאוזנת יותר, וזה בא לידי ביטוי באחיזה ובמהירות הרכיבה. מורגשת פה הידראוליקה ברמה גבוהה מאוד.
רוכבים כבדים מ-90 ק"ג התלוננו שהמתלים מעט רכים עבורם, אולם לשאר העיתונאים שבמשקלים ממוצעים יותר, כולל אנחנו על 64 הק"ג שלנו, המערכת עבדה לא פחות ממושלם.
מסלולי הרכיבה שלנו כללו ספיישל טסט שטוח עם אלמנטים של מוטוקרוס, וכן קטע יער שכלל קרקע מבולגנת והרבה שורשים – תנאים שלא דומים למסלולי הרכיבה הישראלים הכוללים שפע של אבנים וסלעים, ולכן מבחן מעמיק יותר נצטרך לעשות כאן בארץ, על המסלולים המקומיים שלנו.

אם לסכם, אז גאס גאס נמצאת בתקופת התחדשות, והאווירה הכללית שם היא מצוינת. עובדה – ה-EC300 החדש של 2018 מקפיץ את גאס גאס 2 קליקים קדימה ברמה של האופנוע, בביצועים, במשקל, ולא פחות חשוב – באיכות החומרים, שיבוא לידי ביטוי בהזדקנות. המחיר, אגב, צפוי להיות בכ-20% זול מק.ט.מ והוסקוורנה, כפי שקורה בשאר אירופה.
גאס גאס היא חברה החשובה מאוד לשוק האנדורו העולמי, וגם אצלנו בישראל היא חדרה יפה מאוד לשוק בזכות מחירים תחרותיים, כך שהמותג הזה חשוב גם לנו. עם הליין החדש של 2018 נראה שגאס גאס נמצאת על הדרך הנכונה, כך שמעבר לאופנוע מצוין – כאמור טוב משמעותית מדגמי העבר – נראה שיש למה לצפות מהחברה בשנים הקרובות.
הכותב היה אורח של גאס גאס בהשקה העולמית בספרד
[table id=89 /]

מאיר, יבואנית הונדה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-REBEL 500 החדש – קרוזר בינוני עם מנוע ה-CB500.
ה-REBEL החדש הוצג בעולם לפני חודשים ספורים, עם שם עבר מפואר, והוא מצטרף לליין אופנועי ה-500 סמ"ק של הונדה המתאימים לרישיון נהיגה A1.
המנוע הוא כאמור הטווין המקבילי בנפח 471 סמ"ק שמותקן בדגמי ה-CB500 של הונדה, הוא מוזרק דלק, עומד בתקנות יורו 4, ומפיק 46 כ"ס ב-8,500 סל"ד ו-4.5 קג"מ ב-6,000 סל"ד. מיכל הדלק בן 11.2 ליטרים, הבולמים הם מזלג בקוטר 41 מ"מ מלפנים ובולם יחיד מאחור, והצמיגים בקוטר "16 ובמידות 130/90 מלפנים ו-150/80 מאחור. יש כמובן מערכת ABS שמגיעה כסטנדרט.
עם גובה מושב של 690 מ"מ בלבד ועיצוב 'קרוזרי', ה-REBEL מתאים גם לרוכבים מתחילים שמחפשים כלי תחבורה ידידותי וקל לרכיבה עם מראה קלאסי.
מחירו של ה-REBEL 500 נקבע בישראל על 45,900 ש"ח.

רוצים להתחדש בקסדת SHOEI ולקבל דיבורית סקאלה ריידר במתנה? זה הזמן!
ברכישת קסדת SHOEI – קבלו דיבורית סקאלה ריידר QZ מבית CARDO בשווי 750 ש"ח – במתנה!
רוצים לשדרג את הדיבורית לדגם Q1? תוסיפו 100 ש"ח בלבד!
רוצים לשדרג את הדיבורית לדגם FREECOM 2? תוסיפו 150 ש"ח בלבד!
*המבצע מתקיים בכל סניפי אבזריון ברחבי הארץ, בתוקף עד 31.5.17 או עד גמר המלאי, על כל דגמי SHOEI למעט QWEST.
סניף ראשי: הסדנא 6 תל-אביב, טל' 03-6816731.
סניף תל אביב: מנחם בגין 19, תל-אביב, טל' 073-2515702.
סניף שטח: האסקי שופ, הסדנא 8, תל אביב, טל' 03-6816731.
סניף צפון: שד' ההסתדרות 25, צומת הצ'ק פוסט, חיפה, טל' 04-8726364.

ק.ט.מ משיקה לעיתונות העולמית את האופנועים המסקרנים והמדוברים ביותר בעולם האנדורו בשנה האחרונה – צמד ה-250EXC וה-300EXC הדו-פעימתיים עם הזרקת הדלק.

הזרקת הדלק למנועים הדו-פעימתיים היא פיתוח של ק.ט.מ, והיא פותחה בשל תקנות יורו 4 שהולכות וסוגרות על המנועים, תוך הסתכלות ארוכת טווח גם על תקנות יורו 5 והלאה, שכן בק.ט.מ מאמינים במנועים דו-פעימתיים לאופנועי האנדורו שלהם, תחום המהווה את הליבה של החברה האוסטרית, ומתחייבים להמשיך ולפתח אותם. צמד הדגמים – 250EXC TPI ו-300EXC TPI – בנויים על בסיס דגמי 2017, שהם דור חדש של אופנועים בק.ט.מ, ונוספה להם כאמור מערכת הזרקת דלק שמחליפה את הקרבורטור.
הרבה ספקולציות רצו בשנה האחרונה סביב מערכת ההזרקה, וכעת בק.ט.מ חושפים כי מערכת ההזרקה היא בעלת צמד מזרקים אשר מספקים את הדלק ישירות לפתח המעבר (Transfer Port) – כלומר המעבר בין בית גל הארכובה לבין הצילינדר. המשמעות היא שגוף המצערת מכניס אוויר אל בית גל הארכובה, והדלק מתווסף רק במעבר מבית גל הארכובה אל הצילינדר. השימון למסבים בבית גל הארכובה (צמד מסבי גל ארכובה, מסב טלטל ומסב פין בוכנה) מתבצע על-ידי הזרקת שמן אל גוף המצערת של דל'אורטו, כשמערכת ההזרקה היא של סינרג'ט.
לצורך המעבר למערכת הזרקת דלק יש מיכל דלק חדש, המכיל משאבת דלק, ויש גוף מצערת חדש ומספר חיישנים ברחבי המנוע שמודדים מהירות ומיקום מנוע, לחץ, טמפרטורת אוויר וטמפרטורת מנוע. שמן המנוע מאוחסן בתוך השלדה, וישנה משאבת שמן שמספקת את השמן אל מערכת ההזרקה ולמסבי המנוע.

בק.ט.מ מספרים שמערכת ההזרקה החדשה מבטלת את הצורך בהכנת תערובת וערבוב שמן בדלק, וכן מבטלת לחלוטין את הצורך בכיווני קרבורטור לפי טמפרטורה וגובה, שכן המערכת מנטרת את הנתונים ומזריקה את כמות הדלק המדויקת הנדרשת. באופן זה גם זיהום האוויר הוא מינימלי והאופנוע יכול לעבור את תקנות יורו 4 בקלות.
וכמו בכל שנה – גם ב-2018 יש גרפיקה חדשה לכל ליין האנדורו של ק.ט.מ, שאותה אתם יכולים לראות בתמונות
פרטים מלאים על מערכת הזרקת הדלק ועל צמד האופנועים המסקרנים נביא מחר ומחרתיים, אחרי שנרכב על צמד הכלים בהשקה העולמית שנערכת במחצבת ארצברג שבאוסטריה, באותו המיקום של תחרות הארצברג רודאו.





4 שנים אחרי הצגתו של ה-R1200GS מקורר הנוזל, שלקח את האדוונצ'ר האייקוני הזה צעד משמעותי קדימה, ב.מ.וו מבצעת מקצה שיפורים ל-R1200GS ומציגה גרסה חדשה. השיפורים המכאניים מתמקדים במערכת ההינע ובחלקות שלה, אולם בוצעה גם מתיחת פנים מקיפה שהופעת את החזות של ה-R1200GS למודרנית יותר, וכן שודרגה האלקטרוניקה.
פרט לגרסה הרגילה, וכמובן לגרסת האדוונצ'ר שתוצג באופן מסורתי בשנה הקרובה, הוצגו צמד גרסאות נוספות על בסיס הגרסה הרגילה – האחת אקסלוסיב המיועדת לכביש, והשנייה גרסת ראלי, שבה הוחלפו מספר מערכות וחלקים על מנת להפוך את ה-R1200GS לקרבי יותר לשטח, וזו הגרסה הנבחנת כאן.
השינויים אמנם לא רבים, אולם הם משמעותיים. ראשית, גרסת הראלי מקבלת את מערכת המתלים עם הסט-אפ של גרסת האדוונצ'ר. הגלגלים הם חישוקי שפיצים, כמו אלו המגיעים ארצה על הגרסה הרגילה, אולם את צמיגי הכביש מחליפים כעת צמיגים דו-שימושיים קרביים של קונטיננטל מדגם TKC80. פרט לכך יש משקף מקוצר, רגליות רוכב רחבות, מגן גחון, וגם מושב אנדורו שטוח, אם כי בארץ הוא יוצע כאופציה אל מול המושב המקורי.

הררי מילים שפכנו פה בפול גז על המכונה המדהימה הזו – R1200GS, בכל שלב באבולוציה שלה, ועל הביצועים המצוינים שלה. אז מהבחינה הזו, דגם 2017 הוא המשך ישיר של דגם 2013 המשובח.
את מנוע הבוקסר הזה אנחנו מאוד אוהבים, במיוחד עם המעבר לקירור נוזל ב-2013 והעלייה מ-110 ל-125 כ"ס. מעבר לעובדה שהוא גמיש מאוד וחזק מאוד, יש לו חספוס נעים השייך רק למנועי בוקסר, ועל אף משקלה הרב של יחידת ההנעה, זהו אחד המנועים האהובים עלינו – בכל אחד מדגמי הבוקסר של ב.מ.וו.
במהירות של 150-160 קמ"ש, למשל, הוא נינוח מאוד, וכך גם האופנוע כולו. המהירות המרבית עוברת את ה-200 קמ"ש, אבל זה מעט מעבר לאזור הנוחות הרחב מאוד של ה-GS.
גם ההתנהגות מצוינת, אם כי לא ברמה שאנחנו מכירים מה-R1200GS הרגיל. הסיבה: בעיקר הצמיגים, אבל גם מעט בגלל המתלים. במעבר לגרסת הראלי ויתרו בב.מ.וו על חלק נכבד מיכולות הכביש – כאמור, המשובחות – של ה-R1200GS, על מנת לשפר את יכולות השטח. צמיגי השטח מדגם TKC80 אכן עושים עבודה מעולה בשטח, ומערכת המתלים במצב Enduro Pro משלימה את החבילה ובהחלט משפרת את יכולת הגיהוץ של הראלי על שבילים מכל הסוגים בהשוואה ל-GS הרגיל.

יחד עם זאת, מערכת המתלים הזו, ובעיקר הטלהלבר הקדמי, אמנם מעולה ומשובחת בעל הנוגע לרכיבת כביש, אולם היא פחות טובה ברכיבת שטח, גם אם מאלצים אותה לעבוד במצב 'אנדורו'. הפידבק כמעט ולא קיים, הספיגה מוגבלת, והגלגל הקדמי בקוטר "19 לא באמת מאפשר רכיבת שטח, בטח שלא אגרסיבית. התגלגלות על שבילים, ואפילו התגלגלות מהירה – בהחלט בתפריט. אולם עם 240 ק"ג רטובים, זה לא ממש פשוט להיכנס לשטח טכני יותר משבילים, על אף שיש רוכבים שעושים את זה.
הטרייד-אוף שתצטרכו לשלם על יכולות השטח המשופרות הוא גבוה – ובכביש. עם צמיגי ה-TKC80 ההיגוי מעורפל מאוד, האחיזה על הצד פחות טובה, ובאופן כללי הם מסרסים את יכולות הכביש האדירות של ה-GS. יחד עם זאת, הם מאפשרים רכיבה ב-200 קמ"ש על כביש, כל עוד אין הטיות חריפות, ואת זה חייבים להגיד לזכותם.
עוד מילה נגיד על הבלמים, שגם הם – ובכן – משובחים. כמו שכל המכלולים ב-R1200GS עובדים.
השורה התחתונה שלנו בסעיף הביצועים היא שבב.מ.וו חתכו חלק נכבד מיכולות הכביש המשובחות של ה-R1200GS על מנת להוסיף יכולות שטח, שלדעתנו אין ממש צורך בהן (כן, אנחנו יודעים שיהיו כאלה שיחלקו עלינו).

ובכן, בראש ובראשונה כמו R1200GS. הוא גדול, הוא כבד, יש לו נוכחות אדירה – במיוחד בצביעה הכחולה של אופנוע המבחן, ומכלול האיכויות של הראלי הוא בדיוק כמו של ה-R1200GS, כלומר סופר-איכותי.
תנוחת הרכיבה שונה במעט בגלל המושב השטוח (כאמור – יוצע כאופציה ללא תשלום. אפשר לקחת את הראלי עם המושב הרגיל של ה-GS), ובעיקר ניתן להגיד עליו שהוא לא נוח. אחרי 25 דקות על המושב כבר מתחילים לשפר עמדה, ואחרי יום רכיבה שלם הישבן כואב. ממש כך. הפוך לחלוטין מהמושב המפנק של ה-GS. יחד עם זאת, המושב מאפשר כמובן לזוז קצת יותר לאורך האופנוע ברכיבת שטח, אבל שוב – זה GS. מי צריך את זה?
דווקא משקף הרוח הקטנטן עושה עבודה לא רעה. אמנם רוח מגיעה אל קסדת הרוכב, אבל אין מערבולות והיא בסך הכל נסבלת. גם כאן – אנחנו מעדיפים את המשקף של ה-GS הרגיל. יחד עם המושב כמובן.
עם מיכל דלק גדול, כידון רחב, משקף קטנטן ומושב אנדורו שטוח, ה-R1200GS נראה מאוד קרבי מהצד, וגם הישיבה עליו מרגישה כזו. מעניין איך כמה שינויים קטנים עשו הבדל כל כך גדול – גם במראה וגם בתחושה.
ואחרי הכל – זה R1200GS. שוב, עם כל היתרונות והאיכויות שלו. לא סתם הוא נחשב לאחד האופנועים הטובים בעולם. אגב, כל החלקים שהוחלפו בגרסת הראלי הם מודולריים, כך שניתן להחליף לצמיגי כביש, למושב רגיל ולמשקף גבוה – ולקבל R1200GS לכל דבר ועניין.

לפני שנסיים את הפרק, בואו נדבר על שני סעיפים נוספים:
ה-R1200GS היה תמיד בחזית הטכנולוגיה בכל הקשור לאלקטרוניקה, ובנוסף – היבואנית המקומית תמיד הביאה ארצה את הגרסה המאובזרת ביותר, וכך גם כעת. השנה ישנם כמה שדרוגים במערכות האלקטרוניקה שהופכות אותה לקלה יותר לתפעול.
ה-R1200GS מגיע עם מערכת ABS (ניתנת לניתוק) בקרת החלקה (ניתנת לניתוק), בקרת שיוט, מצערות חשמליות עם 4 מצבי ניהול אופנוע, מתלים חשמליים, חימום לידיות רוכב, מפתח קרבה (Keyless), לוח שעונים משוכלל הכולל מחשב דרך ושפע אינפורמציה, וכן חיישני לחץ אוויר בצמיגים.
מצבי ניהול האופנוע כוללים ב-2017 מצב כביש, מצב ספורט (דינמי), מצב גשם ומצב אנדורו פרו. בכל אחד מארבעת המצבים לא רק תגובות המנוע משתנות, אלא גם מערכת המתלים מותאמת, בקרת ההחלקה מותאמת (למשל במצב אנדורו פרו – מתאפשרת החלקה של הגלגל האחורי עד לגבול מסוים), וכן הרגישות של ה-ABS (שוב, באנדורו פרו הוא מנותק לחלוטין מהגלגל האחורי ונשאר רק על הקדמי). כאמור – ניהול אופנוע.
גם הניהול של מערכת המתלים החשמלית עבר שינוי שהפך אותו לפשוט יותר לתפעול. מעתה יש רק שני מצבי שיכוך – כביש ודינמי, אם כי הוא פועל באופן שונה על כל אחד מארבעת מצבי ניהול האופנוע. בנוסף, אין יותר בחירה לעומס קפיץ על-ידי רוכב יחיד, רוכב עם ציוד, שני רוכבים ושני רוכבים עם ציוד, אלא מצב מינימום, מצב מקסימום, ומצב אוטומטי שמכייל את עומס הקפיץ לפי המשקל שמועמס על האופנוע. במצב זה השתמשנו ברוב הזמן, גם בהרכבה עם ציוד, והוא פשוט מעולה ושומר על אופנוע מאוזן בכל זמן. עבודה יפה מאוד של ב.מ.וו.
שאר המערכות האלקטרוניות, כמו בעבר, עובדות פשוט נפלא ומספקות לרוכב הרבה מאוד פינוק.

קונטיננטל TKC80 הם צמיגים מיוחדים בטכנולוגיה גבוהה. אלו צמיגים דו-שימושיים רדיאליים המיוצרים במיוחד עבור האדוונצ'רים הגדולים, והם משלבים אחיזה טובה בשטח עם האפשרות לרכב מהר בכביש – כאמור עד 200 קמ"ש בלי בעיה וכמעט בלי נדנודי ראש, וכל זה על אופנוע של יותר מ-400 ק"ג עם צמד רוכבים וציוד. אין הרבה צמיגים שמספקים את טווח היכולות הרחב הזה.
יחד עם זאת, על האיכות הזו משלמים, ובכמה פרמטרים. ראשית, הטרייד-אוף ביכולות הכביש לעומת צמיגי כביש טהורים הוא ברור, וכמו שכתבנו – ההיגוי מעורפל, האחיזה פחות טובה ואיתה יכולת ההטיה, ויש גם מעט נדנודי ראש קלים במהירויות גבוהות. שנית, במחיר הקנייה – הצמיגים הללו יקרים. מחיר השוק שלהם נע סביב 2,200 ש"ח, ואם מדברים על מחיר מלא אז תוסיפו לזה עוד כ-30%. דבר אחרון – אורך החיים. הביטו על התמונה פה למטה; כך נראה הצמיג האחורי אחרי 2,600 ק"מ. ב-3,000 ק"מ הוא כבר נגמר לגמרי, ולכן ההוצאה כבדה.
הצמיגים האלה מיועדים למי שמתעקש לקחת את ה-R1200GS שלו לשטח. אנחנו מעדיפים את האופנוע המופלא הזה על הכביש, עם צמיגי כביש, ומקסימום על קטע שביל קצר.
ה-R1200GS של 2017 הוא מכונה אדירה. כבר כתבנו בעבר – לא ברור איך אפשר לקחת אופנוע ששואף לשלמות ולהפוך אותו ליותר טוב, אבל בב.מ.וו מראים לנו אחת לכמה שנים – כשמגיע שדרוג – שהדבר אפשרי, ועל כך מגיע להם כבוד גדול.
השנה השיפורים הם בעיקר בתחום העברת הכוח החלקה יותר והאלקטרוניקה המתקדמת יותר, וכמובן בעיצוב – שהוא יפה מתמיד. לגמרי היינו רוצים אחד כזה אצלנו בחניה.
יחד עם זאת, גרסת הראלי שכאן במבחן היא לטעמנו מיותרת, ובעיקר – שואו-אוף. לקצץ ביכולות הכביש המשובחות של ה-R1200GS כדי להוסיף לו יכולות שטח זה נחמד כרעיון, אולם צריך לזכור שה-R1200GS הוא לא אופנוע שטח ולא קרוב לכך. המשקל הגבוה, הגודל הפיזי, ובעיקר מערכת המתלים המוכוונת כביש – כל אלו מעולים בכביש, אבל הרבה פחות בשטח. לכן לדעתנו גרסת הראלי היא מהלך של ב.מ.וו שנועד כדי לרצות את אותם משוגעים שבאמת יורדים לשטח עם ה-R1200GS שלהם. יש כאלה, ויש לנו הערכה עמוקה אליהם, בלי שמץ של ציניות.
אם אתם לא נמנים על אותם קומץ משוגעים – לכו על ה-R1200GS הרגיל, שמאופנוע משובח הופך השנה למשובח עוד יותר.
מחירו של ה-R1200GS בגרסה הרגילה עומד כעת על 152,800 ש"ח. על גרסת הראלי תצטרכו להוסיף 3,000 ש"ח נוספים, כלומר 155,800 ש"ח. הרבה מאוד כסף, אבל במחיר הזה תקבלו את חזית הטכנולוגיה, שפע פינוקים ומכונת-על אחת. אם אתם מוכנים להתפשר כל כך הרבה בכביש על מנת לקבל עוד קצת בשטח, אז גם גרסת הראלי עשויה לדבר אליכם. רוב רוכשי ה-R1200GS 'יסתפקו' לדעתנו בגרסה הרגילה המעולה.





עופר-אבניר, יבואנית סוזוקי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של אופנוע חשוב עבורה ועבור השוק הישראלי – הסוזוקי GSX-S750, המחליף של ה-GSR750 אשר נכנס לתחרות קשה מול הנייקדים הבינוניים הקרביים כמו הקוואסאקי Z900 והימאהה MT-09.
ה-GSX-S750, או בכינויו ג'יקסס 750, אח קטן לג'יקסס 1000, מציע עיצוב קרבי ומודרני יותר משל ה-GSR750, מנוע משופר העומד בתקן יורו 4 ומפיק 113 כ"ס ו-8.3 קג"מ, וכן תצרוכת דלק משופרת – כך על-פי היצרנית. הוא מגיע עם זרוע אחורית חדשה, חישוקים חדשים, מערכת בולמים מעודכנת, קליפרים קדמיים רדיאליים של ניסין, כידון חדש ולוח שעונים הלקוח ישירות מהג'יקסס 1000.
מבחינת אלקטרוניקה יש מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה בעלת 4 מצבים וניתוק, וכן מערכת התנעה קלה שבה מספיקה לחיצה קצרה על כפתור ההתנעה כדי להתניע, ומערכת עזר לסל"ד נמוך אשר מעלה את סל"ד הסרק כשזה נמוך מדי – בדומה לזו שמותקנת ב-SV650.
מחירו של ה-GSX-S750 נקבע על 68,957 ש"ח, אולם 10 היחידות הראשונות יימכרו במבצע השקה של 10% – ב-61,957 ש"ח.


ביום חמישי הקרוב, 18.5.17, תקיים החנות הירושלמית אייפקס מוטורס הפנינג מכירות ענק לכבוד פתיחת הקיץ, הכולל גם מחירים מיוחדים ומבצעים על מגוון רחב של ציוד רכיבה ואביזרים. האירוע יתחיל לקראת הערב, סביב השעה 17:00, אולם המחירים המיוחדים והמבצעים יינתנו במהלך כל היום, החל מהשעה 11:00 בבוקר. ההפנינג צפוי להסתיים סביב השעה 01:00 לפנות בוקר. ההפנינג יכלול כמובן גם מוזיקה, כיבוד קל ושתייה.
גולשי פול גז יקבלו הטבה נוספת בחנות – הציגו את עצמכם כשאתם מגיעים!



ה-Z900 החדש הוא המחליף של ה-Z800, שבעצמו החליף את ה-Z750 על צמד דגמיו. ה-900 יוצא לשנת 2017, בין היתר בגלל תקנות יורו 4 שמחייבות את היצרניות לבצע שינויים רבים במנועיהן. היצרניות מצידן מנצלות את ההזדמנות כדי לבצע רענונים מקיפים בחלק ניכר מהדגמים, ובמקרה של ה-Z900, בקוואסאקי הגדילו לעשות ושחררו דגם חדש לחלוטין.
כאמור, ה-Z900 הוא אופנוע חדש לחלוטין שתוכנן מדף חלק לגמרי. המנוע, בנפח 948 סמ"ק, הוא לא הגדלה של גרסת ה-800 אלא דווקא הקטנה של גרסת ה-1,000 סמ"ק. על-ידי הקטנת קוטר הצילינדרים מ-77 ל-73 מ"מ קטן הנפח מ-1,046 ל-948 סמ"ק. מהלך הבוכנות נשאר זהה – 56 מ"מ. המנוע הזה מפיק 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-10 קג"מ ב-7,700 סל"ד.
מכלולי השלדה חדשים גם הם. השלדה – מסבך צינורות פלדה – תוכננה במיוחד עבור ה-Z900, והיא שוקלת 13.5 ק"ג בלבד. הבולמים – פרונט הפוך בקוטר 41 מ"מ מלפנים ובולם אופקי המחובר לזרוע האחורית העשויה אלומיניום – מתכווננים באופן מלא, וקוטר הדיסקים הקדמיים עומד על 300 מ"מ. בניגוד לטרנד של השנים האחרונות, הקליפרים הקדמיים קונבנציונליים עם גשר קבוע ולא רדיאליים. מעניין. יש כמובן מערכת ABS, כמו שתקנות יורו 4 מחייבות, ויש לוח שעונים חדש ומינימליסטי שמזכיר מאוד את זה של ה-Z650 שנבחן כאן לאחרונה, עם מחט סל"ד דיגיטלית.
כנייקד ספורטיבי ממשפחת ה-Z של קוואסאקי, העיצוב מוחצן ובעל פינות חדות, ובעיקר – שופע בלוגו ה-'Z' בכל מקום, כולל בתצורת הפנס האחורי. את זה דווקא אהבנו. פחות אהבנו את העובדה שהוא מעט מצועצע מדי, כמו למשל בחיפויי הפלסטיק של השלדה מעל לרגליות הרוכב שמקנות תחושה שמדובר בשלדת אלומיניום, על אף שכאמור מדובר בשלדת צינורות פלדה שבה אין לקוואסאקי סיבה להתבייש.

ה-Z750 המקורי, וגם זה שבא אחריו, סבלו מיכולות דינמיות שלא בהתאם ליכולות המנוע, בעיקר בשל מערכת מתלים פשוטה מדי. את הבעיה הזו פתרו בקוואסאקי ב-Z750R המצוין, וה-Z800 שבא אחריו כבר היה אופנוע מאוזן וטוב. כעת ה-Z900 לוקח את הביצועים צעד נוסף קדימה, ומביא אותם למחוזות ה-Z1000. מחמאה יותר גדולה קוואסאקי לא יכולים לבקש.
מערכת המתלים ב-Z900 פשוט מעולה, בטח ובטח כשמדובר בנייקד יפני שאמור לשמור על פשטות. הם סופגים מצוין, הם נותנים תחושה שיש פה הידראוליקה איכותית, והם בעיקר יודעים לספוג כוחות גדולים של רכיבה חזקה. בגלל האיזון והיציבות של ה-900, גם התחושה על הצד מצוינת, וגם לזה עוזרת מערכת המתלים, שמקבלת פה ציון גבוה מאוד. ההיגוי מצידו לא מהיר כמו שאתה מצפה מנייקד, אולי בשל המשקל הגבוה, אולם הכידון הרחב לא מאפשר ל-Z900 להתנגד לפקודות היגוי, והוא נשכב בקלות מרשימה – גם במהירויות גבוהות. הבלמים מצידם, על אף היותם 'מיושנים' ולא רדיאליים, חזקים מאוד ובעלי נשיכה עוצמתית. מצוין!
זה הזמן לדבר על המנוע. ובכן, המספרים היבשים לא מספרים את הסיפור המלא כאן. נכון, יש לו 125 כ"ס בקצה הסקאלה, אז הוא חזק מאוד ויאיץ את ה-Z900 במהירות עצומה ויגיע אפילו ל-250 קמ"ש, אבל העניין הגדול פה הוא המומנט והגמישות. על אף שדף הנתונים מספר ששיא המומנט מגיע ב-7,700 סל"ד, יש פה ערימות של כוח כבר מסל"ד נמוך מאוד – 3,000 ואפילו פחות. עם האופי החלק של מנוע 4 צילינדרים יפני קונבנציונלי, זה אומר שליטה קלה מאוד על הגלגל האחורי והכוח שיורד אליו. במילים אחרות – ה-Z900 הוא מלך הדריפטים העירוניים ביציאה מכיכרות, ומדהים כמה שזה קל.
אז ה-Z900 מציע חבילת ביצועים ברמה גבוהה – הרבה יותר גבוהה ממה שאתה מצפה במחיר כזה.

ובכן, קודם כל כאופנוע שלם ומוצק שמרגיש יחידה אחת שלמה. מעבר לכך, ה-Z900 מרגיש קרבי בדיוק כמו שהוא נראה. המושב לא גבוה מדי (אם כי קשיח, שטוח וספורטיבי), אבל מיכל הדלק שמתחת לגוף הרוכב גדול ומסיבי, ונותן תחושה של אופנוע ענק. הכידון רחב ושטוח, וגם הוא תורם לתחושת הקרביות, והארגונומיה כולה טובה למדי. רק המורכבת האומללה שלנו התלוננה על חוסר נוחות על פיסת הספוג הקטנטנה שנקראת מושב המורכב. לזכות האופנוע (או לזכות המורכבת שלנו…) ייאמר שהתלונה הראשונה שלה הגיעה אחרי מאות רבות של ק"מ.
היעדר מיגון הרוח מגביל את הרכיבה הנינוחה על ה-Z900 לסביב 160 קמ"ש. לא ציפינו אחרת, ואנחנו בהחלט ממליצים על התקנת משקף רוח קטן שלא יכער את המראה הכללי של ה-Z אבל ישפר משמעותית את איכות החיים עליו. המהירות המקסימלית שראינו על לוח השעונים הקטנטן עומדת על כ-250 קמ"ש, ותצרוכת הדלק הממוצעת – סביב 15 ק"מ לליטר, אבל רוב הזמן לחצנו יותר מהממוצע.
בכלל, ה-Z900 מרגיש הרבה יותר כמו Z1000 – גם במנוע, גם בממדים וגם בביצועים וביכולות הדינמיות – מאשר ה-Z800, שעשוי להרגיש קטן וחלש ליד ה-900 החדש. לדעתנו, אגב, עם כוח המנוע הזה, ובעיקר עם גמישות המנוע הזה, מערכת בקרת החלקה – גם אם בסיסית ופשוטה -בהחלט נדרשת פה. ABS יש והוא עובד היטב, ויש גם קלאץ' מחליק שמאפשר הורדת הילוכים אגרסיבית ללא החשש של נעילת גלגל אחורי.
איכות החומרים, איכות ההרכבה ואיכות הגימור גם הם ברמה טובה בסך הכל, אם כי לא מושלמת. פה ושם יש איזה חוט חשמל מבצבץ, ועל כיסויי הפלסטיק של השלדה כבר דיברנו. מאידך, מנופי הבלם והמצמד ניתנים לכיוון מרחק, והצביעה וקישוטי ה-Z בהחלט מוסיפים לו ייחודיות – כמו לכל משפחת ה-Z.
אז ה-Z900 מרגיש מעולה, כמו אופנוע גדול אמיתי, ואם לסכם את הפרק אז הוא הרבה יותר Z1000 מאשר Z800 מוגדל – גם בכוח וגם באיכויות.
העניין הגדול עם ה-Z900 החדש הוא המחיר. בתחילה מחירו נקבע על 72,985 ש"ח, אולם עם תחילת השיווק בשבועות האחרונים מחשף המחיר החדש – 67,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי). כלומר ב-69 אלף ש"ח על הכביש מקבלים אופנוע כמעט-ליטר שקרוב מאוד בממדים, ביכולות ובביצועים – גם של המנוע – ל-Z1000 שמחירו עומד כיום על 90 אלף ש"ח. במחיר הזה מדובר בתמורה מעולה, ולא נגזים אם נגיד שה-Z900 הוא הכי הרבה אופנוע לשקל בשוק הישראלי נכון להיום.
אין לו מצערות חשמליות, מצבי ניהול מנוע, בקרת החלקה או קוויקשיפטר, אבל יש לו את הדברים החשובים ביותר – מנוע ומכלולי שלדה מצוינים, שיחד יוצרים אופנוע שעובד מעולה, ומאוד מהנה.
מלחמת המחירים של היצרניות והיבואניות עושות לנו – הצרכנים – רק טוב, וה-Z900 הוא דוגמה מובהקת לכך. אופנוע מעולה במחיר מעולה.
עלויות תחזוקה
[table id=88 /]