צילום: בני דויטש
אם גם אתם שייכים לסוג הקוראים שנכנסים למבחן, פותחים את הגלריה, עוברים לטבלת הציונים, כותבים טוקבק ורק אז מגיעים לכאן לפסקת הפתיחה – אז פספסתם. את האופנוע הזה אי אפשר להבין מטבלת הציונים. אולי חלק ממנו נמצא בתמונות, אבל את החלק העיקרי פספסתם.
הגיע הזמן לדבר על הפיל במבחני הדרכים של פול גז. אתם פותחים טבלת ציונים של תשיעיות ועשיריות (אם פרדר לא היה הבוחן, כמובן…) ומפהקים משעמום. אין מצב שתרשו לעצמכם להיראות על אופנוע יבש כל כך. אתם רוצים אופנוע שיקבל 10 ב'מגניבות'. משהו שלא ניתן לראות במספרים. לנו יצא לרכב על אחד כזה, ובאנו לכאן לאכול לכם את הלב.
אנחנו רוצים אופנועים שיגרמו לנו להרחיב את החיוך עד שנבכה מהכאב. אופנוע שלא תרצו לרדת ממנו, אופנוע שלא תפסיקו לסחוט בו את המצערת. אופנוע שיגרום לכם לזגזג על כביש החוף בשעת העומס, להיעמד על הרגליות, לפתוח קסדה ולשחרר את כל האושר שאצור בכם בשאגה לאוויר. אם חזיתם במחזה, זה הייתי אני.
אב"ד [1] תסביר לכם שאין דבר כזה מגניבות, והתכונה שאנו מתארים היא רְצִיָּיה או חֲשִׁיקָה, אבל במילים פשוטות האופנוע הזה הזכיר לי למה אני אוהב אופנועים. מבחינתי אתם יכולים להשתמש באותה מידה במילים טוֹטָלִי, מַטְרִיף, מָעִיף, לפָּנִים, סְפֶּקְטְקוּלָרִי, או מה שבא לכם.
צילום ועריכה: בני דויטש
זול ומגניב
ייצור אופנועים זולים זו התשובה הכלל עולמית של יצרני הדו"ג לירידה במכירות, ובעיקר לעובדה שהגיל הממוצע של רוכבי אופנוע הולך ועולה. "אני חייב רישיון אופנוע עכשיו!" עוד לא אמר אף אחד למראה ורסיס/ויסטרום/NC700, אף פעם. לעומת זאת יש הרבה יותר סיכויים שגם מי שמעולם לא חשב על רכב דו-גלגלי יחליט כי סקרמבלר הוא אביזר האופנה המבטא את האישיות שלו.
היסטוריה
הדרך של דוקאטי לייצר אופנוע זול ומגניב מסתמכת על נוסחה פשוטה ומאוד לא מקורית – עיצוב נוסטלגי מתקתק הנסמך על דגמי עבר, בתוספת מכלולים מוכחים וזולים יחסית. את החלק הנוסטלגי תורם אופנוע עבר של דוקאטי – הסקרמבלר משנת 1962, עוד מהימים בהם דוקאטי ייצרה סינגלים.
משפחת הסקרמבלר מונה כיום 4 דגמים, ועוד היד נטויה. האייקון הנבחן כאן, אורבן אינדורו – הכולל כנף קדמית גבוהה, חישוקי שפיצים, גשר לכידון, מגן מנוע קטן, מגן רשת לפנס וצבע ירקרק, קלאסיק – עם חישוקי שפיצים, כנף אחורית מאלומיניום כסוף מעוגלת ומאורכת וצבע צהוב, ודגם הפול ט'רוטל – הדגם הקרבי עם אגזוז טרמיניוני כפול, כידון מונמך, השחמה של חלקי אלומיניום, מושב דו-גווני בשחור-צהוב וכנף אחורית קצוצה.
אגב, את האייקון תוכלו לקבל בצהוב (כמו זה המופיע כאן בתמונות) או באדום (כמו זה שלא מופיע כאן בתמונות). הצהוב יקר ב-1,000 ש"ח מהאדום. למה? כי צהוב יותר מגניב.
הכינוי 'סקרמבלר' הוא שם גנרי לאופנועים שנועדו להתחרות במסלולי עפר. היו אלו בעיקר אופנועי כביש מוסבים על ידי שינוי צמיגים, הגבהת כידון, שינוי יחסי העברה והרחבת רצועת הכוח. לאט לאט עם השנים הפכו כלים אלו לקטגוריה נפרדת – מוטוקרוס. הנוסטלגיה של דוקאטי הולכת אחורה עד לשנות השישים העליזות. הסקרמבלר יוצר בין השנים 1962-76 במספר דגמים ומגוון נפחים בין 125 ל-450 סמ"ק. הסקרמבלר בתחילה נועד לשוק האמריקאי, אך בעקבות ההצלחה, ובעיקר בזכות הקריצה לקהל צעיר שראה בו ביטוי לסגנון חיים, הורחב השיווק לאיטליה ואירופה.
שני דברים לקחה דוקאטי מהסקרמבלר ההיסטורי (אם לא מחשיבים את הצבע הצהוב) – את העיצוב הרומז לשטח ואת היותו אייקון אופנתי.
מחסן החלפים
אמרנו זול ונוסטלגי. הנוסטלגיה כאמור נשענת על העבר. הזול גם כן. כדי לשמור את המחיר נמוך, המכאניקה משתמשת במנוע קירור האוויר/שמן הישן בנפח 803 סמ"ק עם 2 שסתומים לצילינדר. מנוע שכבר פגשנו במונסטר והיפרמוטרד 796. שינויים בתזמון השסתומים ובמערכת ההזרקה הפחיתו את ההספק ל-75 כ"ס בלבד, אך אלו מרגישים לא פחות חזקים, שכן המומנט בסל"ד נמוך ובינוני תוגבר. המנוע, שרחוק מלהיות מודרני, מאפשר לשמור את המחיר נמוך ומושג, אבל יחד עם זאת מדובר במנוע חי, מרעיש, רועד. מנוע עם נוכחות. מי שאוהב להרגיש את המכאניקה יאהב את המנוע. מי שמעדיף מנוע סטרילי, שקט חלק ועגול מוזמן להיכנס ל-www.kalnoit.com.
גם שאר החלקים משמרים מזיגה עדינה בין מחיר זול לביצועים. הבולמים מבית קאיאבה הם בחירה ראויה, אבל מצד שני, בתקציב האמור תיאלצו להסתפק בכיוון עומס קפיץ בלבד מלפנים ומאחור. הדיסק הבודד הענק, שנבחר משיקולי עיצוב יותר משיקולי תקציב, ננשך על ידי קליפר רדיאלי אימתני מבית ברמבו. מתחת תמצאו גומי מבית פירלי שמיוצר במיוחד עבור הדגם הזה. עזבו מיוצר – עוצב במיוחד עבור הסקרמבלר. כן, קראתם נכון – צמיגים מעוצבים.
עוד בחלק הזול של החבילה ניתן למנות מצמד המופעל על ידי כבל ומערכת הזרקה מעט גסה, בעיקר במעבר ממצב סגור לפתוח.
מעבר ל-ABS לא תמצאו כאן אלקטרוניקה, מה שמאפשר מעבר לשמירת התחושה האותנטית, גם שמירה על מחיר זול. לטעמנו יש כאן סוג של החמצה, כי דווקא רוכבים מתחילים יידעו להעריך בקרת החלקה.
שחררו את כלבי המלחמה
השוס הגדול הוא ההתנהגות הדינמית של האופנוע. המשקל הנמוך עם הכידון הרחב הופכים את האופנוע לקל מאוד לשליטה. קל מאוד להרים את האופנוע ולזרוק אותו מצד לצד. עזבו קל, זה פשוט פאן טהור. הפידבק המתקבל מלפנים ומאחור מדויק, ובכל רגע תוכלו לדעת לא רק מה הצמיג עושה אלא גם מה הוא מתכוון לעשות בשבריר השנייה הבא. צמיגי הדו"ש נראים פיצוץ, אבל גם אוחזים נפלא. גם כאשר האחורי מתחיל להרחיב את הקו, תקבלו את האיתות מראש והפסיעה הצידה עדינה ונשלטת. שום דבר שעלול להבהיל אתכם. המתלים מעט קשים, למעט כאשר מכוונים את עומס הקפיץ מאחור למצב הרך ביותר. אנחנו מצאנו את המתלה מאוזן תחת סגירה של קליק יחיד. זה אומר שהאופנוע לא ינוע על המתלים תוך כדי פנייה וישמור על הקו גם תחת פרובוקציות. מנגד, תשלמו על כך כאשר הכביש משתבש.
הדיסק הבודד מלפנים נעזר ב-ABS ומספק עוצמת בלימה מעולה. לא כזו השותלת את האופנוע במקום, אלא עוצרת בנחישות וברגישות. עוצמת עצירה שלא תגרום לרוכב מתחיל לחשוש לסחוט את הבלם. המנוע רץ במהירות למעלה ונתקל במנתק ההצתה ב-8,000 סל"ד. המראה של שתי נורות הסל"ד הנדלקות משני צדי השעון יגרום לכם לנסות ולהדליק אותם פעם אחר פעם. גם הדרך למטה מאוד מהירה. אין בעיה לבעוט 2-3 הילוכים למטה מבלי לחשוש לנעילת אחורי, שכן לסקרמבלר כמעט ואין בלימת מנוע. יכול להיות שיש לאופנוע הזה מהירות שיוט, אבל קצת אחרי הנפת הרגל ולפני הנחת הישבן האטרף משתלט וגורם לכם לרכוב עם מצערת פתוחה, לא משנה מה הסביבה או תנאי הכביש. האופנוע הזה פשוט גורם לך לרכב בלי לספור אף אחד. הוא מסוגל לרשום כמה קמ"שים מעל 200. בפועל המבנה והרוח ינסו להפריע לכם, אבל יש לנו הרגשה שזה לא יהיה מה שיגרום לכם להפסיק לנסות.
הסקרמבלר מתמסר בדקה. לא נדרש זמן לימוד ולא היכרות ארוכה. כמה דקות ותוכלו להרשות לעצמכם לשחרר עכבות. ואנחנו גברים, יצורים לא מורכבים במיוחד, מאוד מעריכים את הישירות הזו.
הביצועים של האופנוע מיועדים לרוכב מתחילים. הסקרמבלר ילווה אתכם בתחילת הדרך ויציע אוניברסיטה מעולה לרוכב שנכנס לקטע. רוכבים מנוסים יגלו שהאופנוע מתאים לשימוש עירוני, אבל הביצועים יפסיקו לרגש מוקדם מדי. או כפי שאמר זוסטרא – אין דבר כזה יותר מדי כוח.
On Any Sunday
אם אף פעם לא הבנתם את הקטע של הסקרמבלרים, תתחילו עם הסרט שבכותרת. אל תצפו שהסקרמבלר יהפוך אתכם לסטיב מק'קווין. המתלים לא תומכים ברכיבת שטח שהיא מעבר לשבילים כבושים, גם לא הגחון החשוף (דגם האורבן אנדורו מגיע עם מגן גחון, והמערכת תמימת דעים שזה לבדו מצדיק מבחן נוסף), והמושב הנמוך אינו נוח לרכיבה בעמידה, בטח שלא לאורך זמן. על שבילים כבושים או בעלי שיבושים קלים בלבד תגלו כלי שיכול ללוות אתכם לטיולים בסטייל. אז הסקרמבלר הוא אופנוע שנראה כמו סוג של דו"ש, אבל פועל לא מסוגל ליותר מאשר שבילים כבושים.
באוכף
כל אחד מקוראינו שהלך עם עקבים יודע שלא כל מה שנראה טוב גם נוח. יש מחיר שצריך לשלם כדי להיות מגניב. כל עוד מדובר בגיחת קצרות אין טעם להכביר מילים על הנוחות, שכן האדרנלין והאטרף יסיטו את תשומת הלב מזוטות כמו נוחות המושב, מיגון רוח, מיקום רגליות ושאר הפרטים הללו שאנחנו בודקים במבחן דרכים. לעומת זאת, אם בחרתם בסקרמבלר בכדי לחצות את האמריקות, אז מגיע לכם.
למרחקים קצרים על כבישים מפולסים לא תרגישו בבעיה. במהירויות גבוהות תרגישו את הרוח ההולמת בכם. מי שאוהב את התחושה יקבל הרבה ממנה. מי לא אוהב, יקבל גם הוא. המושב נוח יחסית, אלא אם תבחרו לבלות בו יום שלם. למזלכם מיכל הדלק מכיל 12 ליטרים בלבד. אנחנו רשמנו צריכת דלק ממוצעת של 13.8 ק"מ לליטר, צריכה שבעיקר מעידה על יד ימין שלנו יותר מאשר על האופנוע. בכל מקרה לא הצלחנו לרכב יותר מ-170 ק"מ בין תדלוקים.
האגזוז הקצר המסתיר דוד עצום נראה מעולה, אבל הצליל הוא לא בדיוק מה שהיינו מצפים מדוקאטי. ככל הנראה גם בעיה זו ניתנת לפתרון באמצעות קטלוג האבזרים החלופי. אגב, המושב האחורי לא ממש נוח להרכבה, צפוף ולא נוח לאחיזה, וחבל, כי איך שהאופנוע הזה נראה סביר שיהיו קופצים, ובעיקר קופצות, שישמחו לאכלס את פיסת המושב הזו. את התרומה המסורתית להנדסת האנוש האיטלקית המפורסמת מרים הפעם כפתור השליטה במסך המידע. אנחנו לא הצלחנו ללחוץ עליו מבלי ללחוץ בדרך על הצופר, אך למרבה המזל הצופר הוא מהסוג המאוד עדין ומתחשב.
לפנים
טוב, הגיע הזמן לעסוק במה שהופך את האופנוע הזה לכל כך מגניב – וזו האריזה. האופנוע הזה נראה מעולה. לא משנה אם תסתכלו עליו כמכלול או שתתבוננו על אוסף הפרטים המטריפים המפוזרים לאורך האופנוע. המראה שואב מהדור השני של הסקרמבלרים מהשנים 1966 ואילך, והוא מזכיר את אופנועי הפלאט-טראק של שנות השישים והשבעים, משהו שקשה להתלונן עליו. אפשר פשוט לעצור ולהסתכל על האופנוע, ואנחנו לא שבענו מכך. מעבר לצללית, המראה מורכב מהרבה פרטים שכל אחד מהם עומד בזכות עצמו. מהשעון הבודד הנראה מעולה, תאורות ה-LED מלפנים ומאחור, מכסי האלומיניום על המיכל העשויים אלומיניום אמיתי כולל המגע הקריר בירכיים, או פתח התדלוק הכולל חריטה של השנה 1962 – שנת השקת הסקרמבלר המקורי. השם המפורש 'דוקאטי' מעטר את האופנוע כמעט בכל נקודה עליה תסתכלו. הסקרמבלר נראה לכם המוני מדי? לא מספיק מיוחד? קטלוג החלפים של דוקאטי ישמח לעזור לכם בעיצוב אישי שיבטא את האישיות שלכם או משהו דומה.
אם לא הבנתם, אז האופנוע הזה הוא אביזר אופנה, לאחר מכן כלי פאן, ורק בסוף, למי שמוכרח, גם כלי תחבורה. אם סדר העדיפויות שלכם שונה, קחו משהו יעיל כמו ורסיס למשל.
רחמים ידע
לאחר כ-700 ק"מ אינטנסיביים משותפים העמדתי את הסקרמבלר למבחן הרחוב. בשונה מהרגיל, מעטים מהמתגודדים היו מהסוג המחזיק קסדות בידם והמתעניין בכל אופנוע חדש. רבים מהמתעניינים היו מהסוג שפשוט נעמד ליד האופנוע ומחייך, מבלי להרגיש צורך לחקור את חלקיו הפנימיים. חלקם לא ממש ידעו מהי דוקאטי, אבל לרבים מהם האופנוע התקשר עם משהו שהם ראו בילדות.
חשבון פשוט
מחיר החבילה 69 אלף ש"ח לגרסה הצהובה. מחיר זול בהשוואה לכלים בנפח או ייעוד דומה. אבל כאן תקבלו הכי הרבה סטייל ופאן לשקל. הסקרמבלר רחוק מלהיות אופנוע מושלם – היעדר נוחות, מנוע גס, מכלולים מיושנים בחלקם, ועדיין במחיר הזה זו אחת ההצעות המפתות שיש בשוק. המחיר של הגרסה הבסיסית נותן תקווה כי בקרוב הרחובות שלנו יהיו יותר עליזים ויותר צבעוניים.
כאופנוע מתחילים זו אחת העסקאות הטובות שיש בסביבה. אופנוע עם המון סטייל, אופי וביצועים, עם מותג נחשק. על צד השלילה אפשר למנות שימושיות נמוכה ואופי מחוספס. אבל גם רוכבים מנוסים שמחפשים כלי מסוגנן, ייחודי, עם הרבה מקום לביטוי אישי, יכולים למצוא בסקרמבלר עניין. האופנוע הזה הוא הכי לא דוקאטי שאפשר לחשוב – נגיש, ידידותי, זול, פשוט, דו"ש – כל מה שהפוך לערכי המותג. אולי זה מה שהופך אותו לאחת היציאות המגניבות שפגשנו.
[1] לעורך, אם אב"ד תתקשר לאכול לך את הראש כי הפסקה הזו היא מיזוגיניה ונטפלים אליה רק בגלל שהיא אישה, אתה יכול לומר לה שהיא מדברת שטויות ואין דבר יותר רחוק מאתנו. אצלנו זה סתם שוביניזם ישן וטוב.
